ויליאם מק'דונו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויליאם מק'דונו (באנגלית: William McDonough) הוא אדריכל אמריקאי, הנחשב לאחד מחלוצי האדריכלות המקיימת ושל העיצוב המקיים, ומשלב בה גם את ההיבט של הרווח הכלכלי.

מק'דונו הוביל מספר פרויקטים בתאגידים גדולים כמו גאפ, נייקי, הרמן מילר שהתמקדו בנקודת מבט סביבתית וכלכלית. דבר זה הוביל לכך שהוא מונה לאחראי ראשי על פרויקט ענק בחברת פורד. הפרויקט שצפוי להימשך 20 שנה ולעלות 2 מיליארד דולר עוסק בעיצוב מחדש של מפעל החברה River Rouge שממוקם בדרבן, מישיגן. הוא כולל את הקמת "living roof" הגדול ביותר בעולם בשנת 2002. הגג ששטחו 100 אלף מטרים רבועים של מפעל להרכבת משאיות בדרבן כוסה בשטח של 40,000 מטרים רבועים של הצמח הנמוך Sedum.

בשנת 1996 מק'דונו היה האדם הראשון והיחיד שזכה בפרס הנשיאותי עבור פיתוח בר קיימא. בשנת 1999 כינה אותו מגזין "טיים" "גיבור למען הפלנטה". בשנת 2004 הוא זכה בפרס הלאומי לעיצוב מטעם המוזיאון הלאומי לעיצוב Smithsonian Cooper-Hewitt.

בשנת 2002 הוא כתב (יחד עם הכימאי מיכאל בראונגרט) את ספרו המפורסם מעריסה לעריסה. הספר עוסק בהפרדה בין מחזור רעיל של חומרים- חומרים שעוברים מיחזור במעגל סגור בלי לפגוע במערכות אקולוגיות, לבין מחזור הזנה - מחזור חומרים שנלקחים מהטבע ומוחזרים אליו כחומרי מזון. הוא קורא ל"מהפכה תעשייתית חדשה שתאפשר לטכנולוגיה ולטבע לחיות ביחד".

המשרדים של מק'דונו ממוקמים כיום (2007) ב-Charlottesville, וירג'יניה, ויש לו גם משרדים קטנים יותר בסן-פרנסיסקו, קליפורניה. מיקומו הקודם היה בעיר ניו יורק, אותה עזב בשנת 1994 כשהוא נתמנה לדקאן בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת וירג'יניה. בשנת 1999 הוא ויתר על משרה זו כדי להתמקד בהרחבת ניסיונו המקצועי.

מאמרים

ספרים

קישורים חיצוניים