התמכרות לסמארטפון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התמכרות לסמארטפון (באנגלית: Mobile-phone addiction) או שימוש יתר בטלפון סלולרי, היא תסמינים של תלות או התמכרות בקרב חלק ממשתמשי הטלפון הנייד, בדגש על טלפון "חכם" המסוגל לשלוח ולקבל הודעות טקסט ולהפעיל יישומים שונים.

חלק מהמשתמשים בטלפון חכם מפגינים התנהגויות בעייתיות שדומות להתמכרות לחומרים ממכרים, דבר המוכר כ"התמכרות התנהגותית". התנהגויות אלה כוללות שימוש רב בטלפון הנייד במסגרת שיחות, רשתות חברתיות (כמו וואטסאפ, פייסבוק) ובמשחקים; חרדת החמצה (Fear of Missing Out - FOMO) - קושי לבלות עם אנשים בלי לבדוק שוב ושוב את הטלפון; השקעת זמן רב ו/כסף בטלפון הנייד; פגיעה בפעילויות אחרות, פגיעה בקשרי משפחה, בקשרים עם חברים ובעבודה בגלל שימוש בנייד; שימוש בטלפון במצבים לא מתאימים מבחינה פיזית או חברתית (לדוגמה שימוש בשרותים, בזמן ארוחות), הרגשה של שימוש רב מידי בטלפון למרות רצון להפחית או להפסיק להשתמש בו, הבעת חרטה על השימוש בטלפון לאחר השימוש, הסחת דעת מצד הטלפון במצבים מסוכנים כמו בזמן נהיגה במכונית; צילומי סלפי מסוכנים (כמו צילום על צוק, צילום ליד חיות מסוכנות).

שימוש יתר בסמארטפונים היא אחת מהשפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי שעלולה לכלול גם השפעות נוספות כמו השפעות קרינה, הפרעה בלימודים ועוד. כתופעה פסיכולוגית הפוגעת באדם היא מהווה בעיה נפשית ומצריכה טיפול נפשי נקודתי (לאו דווקא אצל פסיכולוג, אפשר שגם אצל קאוצ'ר אישי) או אף טיפול נרחב יותר.

מדידות ושכיחות

השכיחות של שימוש-יתר בטלפון נייד, תלויה בהגדרה וכך במדד שנועד לכמת את התנהגות הנבדקים. שני מדדים מקובלים כוללים את 20-item self-reported Problematic Use of Mobile Phones (PUMP) ואת Mobile Phone Problem Use Scale (MPPUS), בהם משתמשים למדוד שימוש-יתר בקרב מבוגרים ומתבגרים.

מבחן PUMP מבקש מנבדקים לענות כמה הם מסכימים בסולם של 1 עד 5 ל-20 הצהרות המכסות כמה היבטים הנוגעים להתמכרות ומוכרים מהתמכרויות אחרות כמו תסמיני גמילה, הגדלת המינון (טולרנטיות), שימוש זמן ממושך יותר ממה שתוכנן, השקעת זמן רב בטלפון, השתוקקות לקבל שיחה או הודעה, האם מוותרים על פעילות אחרות לטובת הטלפון, האם משתמשים בטלפון למרות בעיה נפשית או פיזית, האם הוא מפריע למילוי חובות אחרות כמו לימודים או עבודה, האם משתמשים בטלפון גם במצב מסוכן, והאם משתמשים בו למרות בעיה נפשית או בין-אישית. לדוגמה הצהרה המעידה על תסמיני גמילה היא "כאשר אני מפסיק להשתמש בטלפון הנייד, אני מרגיש מרוגז ועצבני" הצהרה על טולרנטיות או התרגלות לגירוי היא "אני צריך יותר זמן עם הטלפון הנייד כדי להרגיש סיפוק, בהשוואה למה שהייתי צריך בעבר." [1]

יש הבדלים ביחס לגיל, מגדר וסוג המדד בו משתמשים. בקרב נערים בני 11-14 בבריטניה השכיחות של שימוש יתר היה 10%. בהודו יש הצהרה על שכיחות של 39%-44% באותה קבוצת גיל. תחת קריטריון הבחנה אחר, השכיחות המוערכת נעה בין 0 ל-38%, כאשר השכיחות של דיווח-עצמי על התמכרות לטלפון סלולרי היא גבוהה יותר לעומת זו שמוערכת במחקרים שבודקים הבחנה בהתבסס על קריטריונים. השכיחות של תופעה דומה של התמכרות לאינטרנט היא 5%-10% בדרום קוריאה, ושם הדבר נחשב כיום לבעיה בריאותית רצינית.

התנהגויות המקושרות להתמכרות לטלפון נייד שונות עבור נשים וגברים. לנשים יש סיכון גבוה יותר להתמכר לטלפון נייד לעומת גברים. גברים מרגישים פחות לחץ חברתי מנשים, ופחות משתמשים בטלפון הנייד לשם מטרות חברתיות. פחות סביר שאנשים מבוגרים יסבלו מהתמכרות לטלפון בגלל שימושים חברתיים אחרים, פחות מתח ושליטה עצמית חזקה יותר.

סיכונים בריאותיים

שימוש בסמרטפון בזמן נהיגה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טלפון בנהיגה

למרות עליה בחוקים נגד שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה, מחקרים מוצאים עליה באחיזה ובשימוש בטלפון תוך כדי נהיגה. סקר בריטי משנת 2016 מצא כי 20% מבין הנהגים במדינה בודקים הודעות מרשתות חברתיות כשהם נמצאים בפקק תנועה, למרות שמדובר בעבירה על החוק. דבר זה מהווה עליה של 15% לעומת סקר משנת 2015. כמעט חצי מהנהגים משתמשים בטלפון שלהם כשהם תקועים בפקקי תנועה. מעבר לכך הסקרים מוצאים כי 14% מתוך הנהגים מודים בכך שהם מצלמים תמונות או וידאו בזמן הנהיגה, 20% כתבו אימיילים, הודעות או עדכון סטטוסים, ואילו 6% מהנהגים מודים שהם מחזיקים בטלפון שלהם ביד "רוב או כל הזמן" בזמן הנהיגה. הבעיה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה היא חמורה יותר בקרב צעירים. בעוד שבקרב נהגים בכל קבוצות הגיל 14% אומרים שהם מצלמים תמונות תוך כדי נהיגה, בקרב בני ה-17-24, נתון זה עומד על 36% ואילו בקרב בני 25-44 הנתון עומד על 26%. היות ומדובר בסקר, שבו אנשים מדווחים על פעילות של עצמם, ככל הנראה מימדי הבעיה חמורים יותר. [2]

שימוש בטלפון סלולרי, אם לשם שיחה, אם בגלל החזקה שלו ביד, ואם לשם שליחת הודעות או צילום יש השלכות חזקות על בטיחות בדרכים. מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. [3]

שימוש בטלפון סלולרי ברחוב מעלה את הסיכון גם למשתמשים דרך אחרים ביניהם רוכבי אופניים, אופניים חשמליים והולכי רגל.

פגיעה בקשרים חברתיים ובעיות בדידות ודיכאון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בדידות

ככל הנראה קיימת בעיה גדלה של בדידות בחברה. בשנת 2014, הצהירו 40% מתושבי ארצות הברית כי הם בודדים, פי שניים מאשר לפני 35 שנה. 16% מהאוסטרלים דיווחו על בדידות, והבודדים ביותר היו בני 30 ומטה. לשכת הסטטיסטיקה של ניו זילנד מצאה שבקרב צעירים בני 15-29, 40% דיווחו על תחושת בדידות בחודש האחרון. כ-60% מהצעירים בני 18-34 בבריטניה מרגישים בדידות, בשיעור גבוה יותר מבני -55 ומעלה. [1] הבדידות עלולה לגרור בעיות שונות - בעיקר הרגשות של מתח נפשי או בעיה של דיכאון. לפי מחקרים שנסקרים ספר של פרופ' עמי רוקח, ("Together & Lonely", 2013) הבדידות קשורה פעמים רבות בסבל נפשי, במחלות, בירידה בתפקוד המערכת החיסונית ואף במוות. [2]

תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה ממכון אתוס, לטענתו תקשורת מלאה בין שני בני אדם היא כשהם עומדים זה מול זה, מביטים זה בזה, קוראים את שפת הגוף ואת הבעות הפנים, מפענחים את טון הדיבור. לפי ליאון חלק גדול מהתקשורת, כ-80%, הוא בהבעות הפנים. חלק גדול מתקשורת זו הולך לאיבוד כאשר אין תקשורת בצורה כזו. לפי ליאון, כאשר לא רואים את הפנים של האדם השני נמצאים ברמת תקשורת של 20%, אם מקבלים רק טקסט יש רמת תקשורת של 14%. לפי ליאון גם אם מקבלים 100 הודעות וואטסאפ ביום, זה לא עובד. זה לא מספיק.[3]

ליאון מספר על מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[4]

דבר כזה עלול להוביל ללולאת משוב מחזקת - לאנשים יש תחושת בדידות ככל שיש יותר תקשורת טקסטואלית (בוואטסאפ ובפייסבוק ורשתות חברתיות דומות), איכות התקשורת מתדרדרת, ונשלחות יותר הודעות והשתתפות ביותר קבוצות כדי לנסות למלא את החלל שנוצר בהעדר תקשורת וקשרים מספיק איכותיים ומרגישים יותר ויותר לבד; [4] [5]

בנוסף בחלק גדול מהקבוצות רואים רק תמונות נבחרות מהחיים של אנשים אחרים - כמו טיולים, בישולים, מסעדות וכו' - דבר זה עלול להחמיר את ההרגשה שכולם עושים חיים ורק אנחנו לא. הדבר עלול לגרור גם עליה בתרבות הצריכה ונסיון לפצות על פגיעה בקשרים חברתיים דרך אפיקים שלא עוזרים או לתרום לתחושה של דימוי-עצמי נמוך. [6]

ד"ר רחלי ברקן, פסיכולוגית חברתית ומרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב טוענת כי שימושי טכנולוגיה יכולים לפעמים להקל על בדידות - לדוגמה שיחת וידאו עם קרובי משפחה רחוקים או שימוש בקבוצות חברתיות כדי למצוא ידידים [7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו טבלה 2, ב-Lisa J. Merlo et al, Measuring Problematic Mobile Phone Use: Development and Preliminary Psychometric Properties of the PUMP Scale , Journal of Addiction, Volume 2013 (2013), Article ID 912807
  2. ^ British breakdown service, RAC, Mobile phone driving laws - your questions answered
  3. ^ הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה? תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014
  4. ^ מתוך הרצאה של תמיר ליאון בגבעתיים בשנת 2016

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.