התמודדות ישראל עם שינויי האקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כללי

למדינת ישראל יש מספר מאפיינים יחודיים אשר משפיעים על האופן בו היא יכולה לפעול כדי לפתור את בעיית משבר האקלים:

1. ישראל היא מדינה יחסית רגישה לשינויי האקלים. היא נמצאת על גבול אזור האקלים המדברי חצי ממנה הוא מדבר, כלומר עלייה בטמפרטורה וירידה בכמות המים, יכולה להפוך אותה למדבר. זה בדיוק מה שקורה ככל שהטמפרטורה העולמית עולה ולכן היא צריכה לפעול בכל הכוח כדי לפתור את משבר האקלים.

2. ישראל היא מדינה אשר פולטת פחות מחצי אחוז מהפליטות העולמיות. לעומת זאת יש לה השפעה רבה על מדינות כמו ארצות הברית ועל מדינות רבות נוספות. היא יכולה להשפיע על המדינות האלה כדי שיצמצמו פליטות.

3. ישראל היא מדינה שיכולה לעזור בכסף שלה ובטכנולוגיה למדינות שונות להתגבר על שינויי האקלים. לדוגמה בהשקייה בטפטפות, בנטיעת עצים ל"חומה היראוקה הגדולה" שאמורה לעזור לעצור את המדבר.

4. בים ליד ישראל נתגלו הרבה מאגרי גז ונפט. החברות שונות רוצות לנצל כמה שיותר מהגז והנפט הזה כדי להרוייח כמה שיותר לפני שמחיר נמוך יותר של אנרגיות מתחדשות יהפוך אתם ללא אטרקטיביים. אבל זה יכול להגביר את הפליטות משמעותית.

5. ישראל היא מדינה הנמצאת לעיתים קרובות בסכסוך עם שכניה. הסכם שלום יכול לעזור משמעותית לפתור ארת הבעיה ברמה המקומית: יפסקו הפגיעות בצמחייה מהצתות ועקירות אשר מהווים חלק מהסכסוך ועוזרים למדבר לכבוש את הארץ, בעת שריפה הצפה או עוד אירוע קיצון המדינות יוכלו לעזור זה לזו(כמו שהיה לדוגמה בגל השרפות בנובמבר 2016). ישראל תוכל לספק מזון למדינות הזקוקות לו ומדינות אחרות יוכלו לעזור לה באספקת מים טבעיים. כמו כן, זה יעזור לפתור את הבעיה ברמה הגלובאלית, כי הסכסוך הזה הוא אחד מהגורמים לסכסוך בין הגוש המערבי למוסלמי בכלל והפסקת הסכסוך ביניהם תוכל לעזור גם להפחתת הפליטיות וגם במניעת קריסת המדינות במזרך התיכון בגלל השפעות שונות של שינויי אקלים.

6. ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם. מצד אחד האוכלוסייה שלה גדלה במהירות מצד שני עקב שינויי האקלים, המדבר מצמצם את השטחים הירוקים שלה. העלייה בטמפרטורה מחייבת נקיטת צעדים כדי לספק אקלים סביר ברחובות ועצים יכולים להוריד את הטמפרטורה בעשרות מעלות. ישראל זקוקה לכמה שיותר י תהום כדי שאפשר יהיה לשאוב והשטחים הירוקים מאפשרים חלחול ושימור המים בקרקע. הדבר מחייב שמירה על השטחים הירוקים מחוץ לערים וגם על אלה שבתוכם. ודווקא בשנים האחרונות התגברה הפגיעה בשטחים האלה. הסיבה היא בנייה מוגברת בגלל שטוענים שחסרים דירות כבישים, חניות, הפיכת החצרות למשטחי בטון לעיתים קרובות גם למטרות חניה וגינון אינטנסיבי. אין שום צורך לבנות על השטחים הירוקים כי את כל הצרכים של מדינת ישראל בדירות לעשרות השנים הקרובות אפשר לפתור בקלות באמצעות בנייה במקום חניות וכבישים, הגבהת בניינים קיימים, אכלוס דירות ריקות ובנייה במקום אזורי תעשייה, בסיסי צהל נטושים וקניוני רפאים.

כנראה הצעד המשמעותי ביותר בנושא הוא התנתקות ממהרכב הפרטי: בגלל המכוניות, שטחים עצומים מתבזבזים על חניות, בגלל הרכבים נוצרים פקקים ואז צריכים לסלול כבישים חדשים מה שמכסה עוד שטחים ירוקים בבטון וגורם לקיטוע בתי גידול, כאשר יש יותר מידי פקקים זיהום אוויר ורעש בגללם האנשים נוהגים לבנות פרבר חדש על חשבון השטחים הירוקים למרות שיש עוד הרבה מקום ביישוב הישן. כמו כן קשה להגביה בתים במצב כזה, כי כאשר לכל משפחה יש 1-2 רכבים לבניין גבוה ידרשו המון חניות ואז יצטרכו לבנות בתים במרחק גדול מידי אחד מהשני כדי שיהיה מספיק מקום לחניות. בנוסף, אם לשים כמה בתים גבוהים ליד, יווצר פקק אדיר כאשר כל הדיירים ירצו לנסוע לעבודה או ללימודים. לכן חשוב להגביר שימוש בהליכה, אופניים ותחבורה ציבורית.

7. ישראל היא מדינה שיש לה לא מעט שטחי חוף אבל מהרבה סיבות כמו בנייה ועוד, החוף נעשה פחות ופחות נגיש לציבור. כתוצאה מכך הפכו לפופולריות מאוד הבריכות הפרטיות אבל השימוש בהם גורם לבזבוז מים עצום וישראל להפך צריכה לחסוך בהם. לכן חשוב להנגיש כמה שיותר את החופים לציבור.

מדינת ישראל נוקטת באמצעים רבים כדי להתמודד עם שינויי אקלים אם כי לדעת ארגוני סביבה רבים הם לא מספיקים. ישראל בשונה ממדינות נוספות שנפגעות קשה משינויי אקלים איננה מפעילה לחץ בזירה הבין לאומית להפחתת פליטות, למרות שהיא מנסה לסייע למדינות אחרות שנפגעות משינויי אקלים, בטכנולוגיה שלה.

צעדים אופרטיביים בהם ישראל יכולה לנקוט

ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. הצעדים העיקריים הם אלה:

  • מימוש היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 72 מיליון טון גזי חממה בשנה, 35% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לפי הדוח: "בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל" בספטמבר 2015‏[1].
  • לחץ ברמה הבין לאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
  • אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש.
  • מערכת מזון בת קיימא: צמצום צריכת בשר לנורמה המומלצת בתפריט הים תיכוני, עידוד חקלאות אורגנית, יערות מאכל.
  • תעדוף למוצרים מקומיים, בין היתר כדי לחסוך את הפליטות מהסעת המוצרים.
  • פעילות בזירה הבין לאומית: לחץ קבוע להפחית פליטות(כמו שעושות מדינות האיים באוקיינוס השקט), עזרה למדינות שנפגעו קשה משינויי האקלים, לא להתבייש לבקש עזרה בעצמינו, לא לקנות מחברות שפוגעות בסביבה.
  • להחזיר את האקלים לקדמותו באמצעות הפחתת פליטות ולא הנדסת אקלים.
  • מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה‏[2].
  • טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגרוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת משבר הפליטים. לעומת זאת גרוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על היערות.
  • נטיעת צמחייה מקומית שאיננה רגישה לשרפות ובצורת, ביערות, בחקלאות, בחצרות.
  • לא לבנות על החופים בין היתר כי הים עולה ובולע אותם: במצב זה צריך להשתדל לשמור על החופים. חוץ מי זה אין טעם לבנות מבנים שהים יציף אותם בקרוב. לשמור על במצוק החופי.
  • שונית האלמוגים באילת בינתיים לא נפגעה משינויי האקלים, לכן כאשר כל כך הרבה שוניות אחרות נהרסו חייבים לשמור על מה שיש ולא להרוס אותה בפרויקטים כמו חוות הדגים באילת.
  • לעשות קמפיין בתקשורת שיסביר לציבור מה הם שינויי אקלים איך להתגונן מהשפעותיו בישראל ואיך להיאבק בו ברמה האישית.
  • להיערך למאבק במחלות השונות שמביאים אתם שינויי אקלים.
  • למגן תשתיות הכרחיות לחברה הישראלית כנגד השפעות שונות של שינויי אקלים.
  • להוציא מקורות זיהום אוויר משמעותיים אל מחוץ לערים הגדולות כי שינויי האקלים ידועים כמגבירי זיהום אוויר.
  • לשאוף לשלום עד כמה שניתן.
  • לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.

התחייבויות בין לאומיות

בשנת 1994 נכנסה לתוקף אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז גזי חממה באטמוספירה לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.[3]

בשנת 2009 התקיימה ועידת האקלים בקופנהגן. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2,508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים להתייעלות אנרגטית במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.[3]

במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, כחלק מהמאמצים לקראת ועידת האקלים בפריז [4]

בחודש יולי של 2015 ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[1]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[2].

בדצמבר 2015 נחתם הסכם פריז למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק:

  • פליטות של כ-8 1 מיליון טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פירוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030.

התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.[3]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין[3] [4]. ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה [5].

פעילות בפועל של הממשלה

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד זיהום האוויר, פקקי תנועה, זיהום מזון מחומרי הדברה, זיהום חופים ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור הסכם פריז החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה בהסכם פריז). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".‏[6]. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית‏[7].

ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים‏[8]

אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיה מתחדשת בישראל
  • בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק ממקורות מתחדשים[6]. כדי להגיע ל-10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל-3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ-1 ,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ-11,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט‏[9].
  • לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מאנרגיית רוח. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא אנרגיה סולארית. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[7] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[8][9] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[10] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[11]
  • היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא התייעלות אנרגטית - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - בנייה ירוקה כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.
  • בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק כאן[10].
  • באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[11].
  • בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר בכ־1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ־12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ־9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ־1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.

המשמעות היא שכל בעל מתקן יוכל להחזיר את התשלום שהוא משלם בכל חודש לחברת החשמל תוך הבטחה שעודפי ייצור יוכלו להימכר לרשת במחיר השוק. עוד מבטיחים ברשות שהתעריף לא ישתנה במשך 25 שנה‏[12].

  • בדצמבר 2017 הכריז משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ שהוא מתכוון להיפטר משימוש בנפט ופחם בישראל עד 2030 ולעבור לגז ואנרגיות מתחדשות. הוא הכריז שהוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית של הולנד "ללא זיהום אוויר". לפי התכנית שלו, בשנת 2030, 80% מהאנרגיה בישראל צריכה להיות מיוצרת מגז ו 20% מאנרגיות מתחדשות‏[13].
  • בדצמבר 2017 מנורה מבטחים אנרגיה הגישה בקשה למשרד האנרגיה להקמת שדה סולארי בחבל התענך ובבית שאן. מדובר בשדה הסולארי הגדול בישראל ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. משרד האנרגיה הגיש הצעת מחליטים לאישור הפרויקט, לצד אישור שני פרויקטים נוספים. הפרויקטים הנוספים הם: חברת קסם אנרגיה מבקשת להקים פרויקט ייצור חשמל בגז טבעי בהספק של עד 450 מגה ואט באיזור גבעת השלושה ליד כפר קאסם; חברת דוראל הדרי שאן מעוניינת להקים תכנית לתשתית לאומית לפרויקט לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק של עד 70 מגה ואט.‏[14]
  • בקיץ 2018 החלה רשות החשמל לפרסם פאנלים סולאריים באתר שלה‏[15]. הביקוש היה כה גדול לאחר הפתיחה שהאתר קרס לחצי שעה‏[16].
  • בקיץ 2018 החל בנק לאומי לפרסם הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים‏[17].
  • בדצמבר 2018 התקבלה הצעת חוק שהגישה ח"כ יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת, בשיתוף עם מינהל התכנון והבנייה, משרדי האנרגיה, השיכון והאוצר. החוק מחייב קבלן להתקין בכל בניין חדש דודי שמש או משאבות חום המאפשרות לחמם מים ללא חשמל לכל הדירות, כאשר דוד חשמל לא יכול לשמש כמערכת חימום עיקרית באף דירה. כמו כן, אם הקבלן בחר להתקין משאבות חום הוא צריך לנצל את שטח הגג לאספקת אנרגיה לצורכי הבניין. עד עכשיו בבניינים גבוהים דוד השמש סיפק אנרגיה רק ל 7 הקומות העליונות והדוד החשמלי שימש כמערכת חימום עיקרית ב-35% מהדירות‏[18]. אפילו לפני החוק דודי השמש עזרו בהפחתת פליטות: עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שיש דודי שמש בכ-95% מבתי האב, ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה. בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן, והגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו לירידה מהירה במספרם היחסי של דודי השמש. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 היו דודי שמש בכ-85% ממשקי הבית ואלו הביאו לחיסכון של כ-8% בצריכת החשמל. מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט‏[19]. מכיון שיותר מחצי מגזי החממה בישראל באים משימוש בחשמל גם רמת השימוש הזו הורידה את כמות הפליטות ביותר מ-4%. לכן החוק יכול להוריד את רמת הפליטת ועוד יותר עם יחייבו גם בניינים תעשיתיים לעשות זאת.

צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב

הצעדים שננקטו על ידי הממשלה והרשויות המקומיות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - תחבורה בת קיימא, השפעות חיצוניות של מכוניות, תחבורת אופניים בישראל, תחבורה ציבורית בישראל

כדי להשיג את היעד שהציבה לעצמה בהסכם פריז, נקטו ממשלת ישראל והרשויות המקומיות במספר צעדים.

הורדה במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית:

  • ב-2016-2018 נערכה בישראל רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר. המחירים ירדו לפעמים בקרוב לחצי.‏[20].

מסלולי ונתיבי תחבורה ציבורית:

  • בחיפה והקריות נכון לשנת 2016 היו 3 נתיבי תחבורה ציבורית ובשנה הזאת הוחל בהקמת עוד 7 קוים כאלה. האוטובוסים הנוסעים בקווים האלה הם אוטובוסים עם 2 קרונות-אוטובוס רב קיבולת, הנקרא מטרונית[12]. ב-1 ביולי 2018 במרכז מפרץ חיפה, נפתחה מרכזית המפרץ החדשה - אולי המרכז הכי גדול בישראל של תחבורה ציבורית. אמורים לעבור בו 60,000 בני אדם ביום. המרכז יכלול תחנות אוטובוסים עירוניים, בין עירוניים ומטרונית, וגם תחנת מוניות ספיישל. מרכזית המפרץ מחברת בין אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים, מטרונית, מסילת החוף שממנה אפשר לעבור גם למסילה לכרמיאל ולמסילת העמק. האנשים יוכלו לעבור בין כל התחנות בלי לחצות נתיבי כלי רכב, בין היתר באמצעות גשרים להולכי רגל. יופעלו רכבות גם בלילות‏[21]. בהמשך היא תחובר לרכבת הקלה לנצרת ולרכבל לחיפה‏[22]. עיריית קרית אתא כתבה בדף הפייסבוק שלה שעד סוף ספטמבר 2018 סביר שיושלם הנת"צ של מטרונית 2 דרך צומת הצריף ובכך יעזור לתושבי קרית אתא להתגבר על הפקקים בדרך ביאליק ובצומת אתא.

הגברת השימוש ברכבת:

  • בעשור האחרון כחלק מתכנית החומש של רכבת ישראל הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[13]. ב-20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל‏[23]. נכון ל-1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ-2 מיליון‏[24].
  • בקיץ 2018 התחילה לפעול מסילת השרון ובשלב זה הנסיעה בה מרעננה לתל אביב לוקחת כ-4 0 דקות. ב-2019 היא תתחיל לפעול במתכונת מלאה ואז הנסיעה מרעננה לתל אביב תיקח כ-2 0 דקות‏[25]. ב-3 ביולי 2018, נפתחו תחנות רעננה דרום, שממוקמת באזור התעשייה הדרומי של רעננה, ותחנת רעננה מערב שממוקמת בסמוך לפארק רעננה. התחנות צפויות לשרת את תושבי רעננה, הרצליה, כ"ס והאזור ואת עובדי אזור התעשייה ופתיחתן של התחנות צפויה להפחית באופן משמעותי את העומסים בכבישי האזור. קוי אוטובוסים יפתחו בו זמנית במיוחד כדי לחבר אזורים שונים ברעננה לתחנות החדשות‏[26][27].
  • ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל קץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ-1 .8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6 .3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית‏[28].
  • ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ-75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית‏[29]. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות‏[30]. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל-27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-1 1,000 נוסעים ביום‏[31]. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל-1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל-4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה‏[32], מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ-5 0,000 איש ביממה‏[33]. ב-3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל-2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים‏[34].

עם זאת, בעקבות פתיחת הקו צומצמה תנועת הרכבות בין נהריה ליתר הארץ מה שגרם להרבה פקקים ותלונות מצד התושבים בגלל פגיעה בפרנסה ובלימודים. לטענת מנכ"ל ארגון "15 דקות" גיל יעקב: "מדובר בפרוייקט הסעת המונים מהחשובים ביותר שבוצעו בישראל, והעובדה שהוא מושק באופן חלקי וקטוע מצערת ביותר. התדירות הנמוכה, קיבולת הנוסעים הקטנה שדורשת הזמנה מראש והעובדה שהרכבת לא מגיעה ליעדה הסופי - מחייבים את משרד התחבורה לספק לנוסעי התחבורה הציבורית חלופות: נת"צ על כביש 1 ממחלף שורש ועד לתחנה המרכזית בירושלים. הפיתוח המואץ של הרכבת ברחבי הארץ והנסיון להאיץ את פתיחת הקו לירושלים לצורך גזירת סרט, ללא מתן מענה למחסור בקרונות ולמחסור במסילות במפגשי הרכבות בתל אביב, יוצרת שיבושים רבים בתנועת הרכבות וגורמת לפגיעה חמורה בשירות לנוסעים"‏[35].

  • ב-30 במאי 2019 נפתחה תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת תל אביב - באר שבע. יחד עם תחנה זו, ברכבת ישראל פועלות כיום 69 תחנות. יחד עם התחנה נפתחו 3 קווי אוטובוסים יעודיים כדי להוביל נוסעים לתחנה, נוסף לעוד קו אחד שהיה באזור גם קודם. גם פתיחת התחנה וגם 4 הקווים היעודיים צפויים להפחית פליטות, כי משמעותן פחות שימוש ברכב פרטי[36]. לדברי השר כץ אשר חנך את התחנה: "מדובר בבשורה חשובה לתושבי האזור, שכן תחנת הרכבת החדשה מציעה מענה תחבורתי מהיר ויעיל לתושבי מזכרת בתיה, קרית עקרון והסביבה, ומאפשרת לאלפי נוסעים להגיע מידי יום במהירות ובנוחות לתל אביב, לבאר שבע ולשאר חלקי הארץ". בהקמת התחנה הושקעו כ-60 מיליון שקל. שטחה הוא 3,500 מ"ר והיא כוללת טרמינל, רציפי נוסעים, שתי מסילות ברזל, מעבר תת קרקעי לרציפים, מגרש חנייה הכולל יותר מ-400 מקומות חנייה וכן מתקני חנייה לאופניים‏[37].

תחנת רכבת זו כמו חלק גדול של תחנות הרכבת ממוקמת כך שקשה להגיע אליה ברגל כי היארחוקה יחסית מהבתים (למרות שיש תחנות הרבה יותר רחוקות ממנה). עקב כך ההגעה אליה היא בעיקר או במכונית או באוטובוסים. הציר המרכזי בו מגיעים המכוניות והאוטובוסים עובר דרך רחוב "רפאל סוויסה" בשכונת בר לב. התושבים במקום מתלוננים על העומס התחבורתי במקום, זיהום האוויר מהתחבורה הציבורית ועל כך שהוזזו המפרצונים להורדת הילדים ההולכים לבית הספר מהאוטובוסים כאשר העירייה המליצה: "לעודד את הילדים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים ולצמצם את תנועת הרכבים בשדרות רפאל סוויסה". מה שאפשר לעשות הוא לצמצם את כמות החניות לרכבים ולהגדיל את כמות חניוני האופניים, וכן להסביר לתושבים שזיהום האוויר מהאוטובוסים קטן יותר מאשר ממכוניות ושלילדים הרבה יותר בריא להגיע לבית הספר ברגל או על אופניים עם זה אפשרי - אורח חיים יושבני הוא אחד מסיבות התמותה העיקות בישראל ואצל הילדים הוא מסוכן במיוחד‏[38].

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ-6 5,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.‏[39].

אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל-2011 פחות מ-1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות‏[40] זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה‏[41]. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה‏[42].

  • בישראל, בחיפה, קיימת רכבת תחתית אקולוגית במיוחד: הכרמלית. בניגוד לרכבות הרגילות, האנרגיה העיקרית המניעה אותה לא באה ממנוע אלה הקרונות היורדים במשקלם מניעים את העולים. החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה‏[43]. אחרי שהושבתה זמנית בעקבות שריפה נפתחה הכרמלית שוב ב-4 באקטובר 2018. הפעם יש סיכוי שתהיה נגישה לנכים ותפעל גם בשבת‏[44]. הרכמלית החדשה כוללת 2 רכבות של אחת מהם מסוגלת להסיע 264 נוסעים. מהירותה היא כ-2 8 קילומטרים לשעה‏[45].
  • בישראל מקודם פרויקט קו רציף-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 95 קווי אוטובוסים מ-8 חברות שונות הותאמו ל-65 תחנות רכבת‏[46].

הגברת השימוש באופניים:

  • פרויקטים של תחבורת אופניים בישראל, קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת שבילי אופניים, השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל-120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.

מעבר למנועים על גז וחשמל:

  • ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025‏[47]. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז‏[48], כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב-2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל‏[49]. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.

תשלום על מעבר לנסיעה סביבתית יותר:

  • ב-2019 הושק פרויקט שמטרתו לעודד נסיעה סביבתית ובריאותית יותר באמצעות תשלום על כך. במסגרת הפרויקט נהגים שלא ינהגו בעיר בשעות העומס יוכלו להרוויח 4,500 שקל בשנה. אלה שיכניסו למכונית עוד נוסעים יקבלו תשלום נוסף‏[50].

תוצאות

הצעדים שננקטו כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.

מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.

שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.‏[51].

זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל‏[52].

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מיליון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום‏[53]. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69‏[54]. זה בהחלט נתון חיובי. אם זאת, הרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם בברגל או באופניים. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, אורח חיים יושבני, השמנה, כנראה לא נלקח בחשבון‏[55].

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה, ועוד.

את פליטות גזי החממה מכלי רכב מחשבים כך: מחשבים את הנסועה של סוגי כלי הרכב - כלומר מחשבים כמה בסך הכל עברו כל המכוניות בישראל בשנה מסוימת, כמה עברו האוטובוסים, כמה הרכבות וכך הלאה. אחר כך מכפילים את הנסועה של כל סוג בכמות גזי החממה שנפלטת מכלי רכב אחד במהלך קילומטר נסיעה ומקבלים את סך גזי החממה שנפלטו מסוג זה של כלי רכב בשנה אחת. אחר כך מחברים את המספרים ומקבלים את הנתון המבוקש. את הנסועה של כלי הרכב השונים בישראל בשנים 1970 - 2011, ניתן לראות בטבלה הבאה על פי הפרסומים של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה‏[56].‏[57].

נסועת סוגים שונים של כלי רכב בישראל בשנים 2011-2017 במיליוני קילומטרים:

שנה הרכב הפרטי משאיות אוטובוסים מיניבוסים מוניות אופנועים רכבים מיוחדים
2011 36,43 9,862 900 742 1,687 859 83
2012 36,54 9,347 918 719 1,661 834 83
2013 37,84 9,099 950 716 1,640 872 82
2014 39,22 8,877 1,000 699 1,637 882 83
2015 41,69 8,743 1,040 699 1,660 901 85
2016 43,95 8,730 1,105 715 1,697 928 90
2017 טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא טקסט התא

לפי הנתונים של יותם אביזוהר שהוא מביא בפרק על אופניים בחוברת ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל, מכונית ממוצעת בישראל פולטת 160 גרם פחמן דו חמצני לקילומטר נסיעה בתנאי נהיגה אופטימליים. לפי נתונים אלה, פליטות גזי הפחמן הדו חמצני, מהרכב הפרטי בישראל בשנים 2011-2016 נראה כך:

שנה נסועת הרכב הפרטי פליטת גזי החממה מהרכב הפרטי במיליוני טונות אחוז מסך פליטות גזי חממה בישראל לשנת 2012 (כ 83 מיליון טון)
2011 36,43 5.82 7.0%
2012 36,54 5.84 7.0%
2013 37,84 6.05 7.2%
2014 39,22 6.27 7.5%
2015 41,69 6.67 8.0%
2016 43,95 7.03 8.4%
2017 טקסט התא טקסט התא
2018 טקסט התא טקסט התא

ניתן לראות שנכון ל-2016 למרות הגידול במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית הנסועה הפרטית ממשיכה לגדול וכבר כמעט הגיע ליעד של 2030. לכך יכולות להיות מספר סיבות:

1. אין קמפיין הסברה שמסביר לאנשים את החשיבות של המאבק בשינויי אקלים ומה הם יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואולי בגלל זה ככל שעולה הרווח למשפחה ונהיה קל יותר לקנות או לשכור רכב, האנשים נוטים לקנות אותו כי זה סמל לסטטוס מסוים.

2. אין תחבורה ציבורית בשבת.

3. תכנון ערים מוטה רכב פרטי: יש מרחק רב בין אזורי המגורים, העבודה, הקניות, הבילוי. אין רשת של נת"צים ציבורית ושבילי אופניים ברמה שיש באירופה. לפעמים פשוט קשה ללכת או לנסוע באופניים ערים בגלל ריבוי כבישים, צמתים שצריך לחצות ומחסור בעצים שיתנו צל ויקלו על עומס החום. את קווי האוטובוסים מתכננים כך שהאנשים ילכו כמה שפחות, מה שגורם לריבוי קווים ותחנות בקווים האלה וכן לקווים מפותלים יותר ולכן ארוכים יותר. את תחנות הרכבת לעתים קרובות מתכננים כך שיהיה אפשר להגיע אליהם רק באוטובוס או רכב, מה ששוב גורם לפקקים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. מוסיפים קווים נוספים שיתאימו לזמני הגעת הרכבות - "קו רציף", למרות שעדיף היה לשים את הדגש על הקלת ההגעה ברגל או על אופניים ולהפוך את קווי האוטובוסים שכבר מגיעים לרכבת לנת"צים.

מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של חומרי גלם - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות הכרייה של משאבי טבע כמו נפט, גז טבעי פולטת גזי חממה. גם ההפקה של חומרי גלם כמו פלסטיק, זכוכית, סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.‏[58][59]

ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או פשטות מרצון היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע בצמיחה כלכלית. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו מעריסה לעריסה לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל באחריות יצרן מורחבת בתחום האלקטרוניקה.

שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן(החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני

אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא מיחזור. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה‏[60]. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות‏[61]. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. ‏[62]. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך מיחזור.

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[63]

שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא שימוש חוזר. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו‏[64].

השיטה הנחשבת ליעילה ביותר היא הפחתה במקור[65], כלומר לצרוך רק את מה שאנחנו באמת צריכים. עד עכשיו נקטה הממשלה רק בצעד אחד בכיוון: הטלת היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות.

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט בעולם הולך לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן-החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. ‏[66].

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5,000,000,000 שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופיה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה‏[67].

ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות‏[68]. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד‏[69]. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[15][16]

החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ-2 80 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ-8 0%. רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב-80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.‏[70].

צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מחשוב ירוק

לפי מחקר משנת 2018, עד שנת 2020 מכשירים כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות גזי החממה בעולם. עד 2040 הצפי הוא שהחלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע. סיבה נוספת היא תהליך הייצור של המכשירים האלה‏[71].

על פי דו"ח של גרינפיס מ-2011 אם האינטרנט היה מדינה, הוא היה הפולט החמישי בעולם, בין רוסיה ליפן. לפי הדו"ח, צריכת האנרגיה של הסקטור הזה גדלה ב-12% בשנה‏[72]

פעולות להפחתת הפליטות ממחשבים וציוד אלקטרוני כוללות שני אפיקי פעולה - האחד הוא מחשוב ירוק והפחתת הפליטות והוצאות האנרגיה והזיהום הנגרמים עקב ייצור ושימוש ממחשבים. האפיק השני הוא הקטנת השימוש במחשבים. על כן הפעולות הבאות אף שהם נעשו למטרה אחרת יכולות להשפיע על כמות הפליטות הארצית.

בספטמבר 2016 לאחר פניות ותביעות רבות של הורים שהתלוננו על מפגעי הקרינה הוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שעל פי הן: 1. על בתי הספר ייאסר להנחות לרכישת טאבלטים ומחשבים ללא הסכמת 70%-100% מההורים. 2. בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום. בכיתות הגבוהות ביסודי אפשר יהיה להרחיב את הזמן ל-40% במקרים מיוחדים עם אישור של משרד החינוך. 3 התחיל פיילוט של בתי ספר ללא סמארטפונים. 4. המשרד הנחה גם את בתי הספר העל יסודיים "לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.‏[73] יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראו מידע בערך נייר.

מאבק בבצורת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ-1 0 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. ‏[74]. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף. משק המים נפגע גם עקב הזיהום התעשיתי‏[75]. יש צורך בחיסכון במים, שמירה וניקוי של בארות, צמצום השטח הבנוי כעדי להגביר חלחול, ועצירת משבר האקלים. בכל הפרמטרים הממשלה מבצעת צעדים מסוימים אבל לא מספיק כדי לפתור את הבעיה.

חסכון במים

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"‏[76] גרם לירידה בצריכה של כ-1 4%‏[77]. התפלת מים בישראל יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים‏[78][79][80]. הרקע לכך הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים‏[81][82][83]. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"‏[84]. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. ‏[85].

טיהור מים

בנוסף לחסכון במים, ישראל מטהרת מים בהיקיפים גדולים. מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה בעיקר לחקלאות. ‏[86].

לפי הדוח של אדם, טבע ודין משנת 2019 סך צריכת המים של ישראל היא 1,400 מיליון מטר קוב מתוכם 800 לצריכה ביתית, 600 לחקלאות, 80 לתעשייה ו 20 לטבע. סך נפח המים שזוהמו בישראל היא 2,100 מיליון מטר קוב. רבע מהבארות מזוהמים כאשר רוב הזיהום הוא מהתעשייה. הסקטור הכי מזהם בתעשייה הוא הסקטור הביטחוני. אין חוק האוכף שמירה על בארות מים וטיהור בארות שכבר מזוהמים במידה מספקת. הממשלה מתמקדת בעיקר בהתפלה אשר עולה הרבה כסף ועולה ביוקר לבריאות האוכלוסייה וכן לסביבה הימית נדרש חוק לשמירה על הבארות וטיהור בארות שכבר הזדהמו‏[87].

התפלת מים

נכון לשנת 2016 התפלת מים בישראל היא בהיקף של בשנת בישראל כ-5 42 מיליון מטר קוב ‏[88]. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים‏[89].

משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה בסוכרת וסרטן. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים‏[90][91][92]. לפי הנתונים מ-2017 בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מזיהום אוויר בישראל. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018‏[93][94][95]. אם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[17] [18].

מחקר אחד מעלה חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד‏[96] ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. לדוגמה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס‏[97] דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד‏[98].

מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה‏[99].משרד הבריאות פרסם המלצות חדשות בנושא‏[100] . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות‏[101].

מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף, לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח התפלה בישראל גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלה.

אגירה טובה יותר של מים

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של ‏קציר מי נגר. הכוונה היא לאשפר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לחייב את המתכננים לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. ‏[102].

חקלאות

ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים חקלאות אורגנית כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי החוק האורגני נוצר גוף הנקרא: "השירותים להגנת הצומח ולביקורת" אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו‏[103].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[104]

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים בחומרי הדברה במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע שחיקת קרקעות מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים‏[105]

שמירה והרחבה של שטחי הטבע

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - טבע עירוני, יערות בישראל

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.

טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר‏[106].

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מוחמרת על ידי אי החום העירוני. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל-45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל‏[107].

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות לחניות, כחלק מהעלויות החיצוניות של הרכב הפרטי וגינון אינטנסיבי. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.‏[108] יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

עזרה למדינות אחרות

פעילות אזרחית בנושא האקלים

על פי סקר שערך מכון שריד למען הארגון הסביבתי גרינפיס ב-2018, בישראל, 72% מהנשאלים מגדירים את שינויי האקלים כאיום חמור במידה רבה או רבה מאוד‏[109].

מספר ארגוני סביבה פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את גרינפיס - הים התיכון, אדם טבע ודין, הפורום הישראלי לאנרגיה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, ידידי כדור הארץ, העמותה לכלכלה בת קיימא, ישראל בשביל האופניים וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני בקואליציית דרכים לקיימות, שמרכז ארגון חיים וסביבה. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו תחבורה בת קיימא, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה ועוד.

קואליציית "דרכים לקיימות" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום פיתוח בר קיימא שמרוכזת על ידי ארגון חיים וסביבה. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.

ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "דרכים לקיימות" את המסמך "ישראל ושינויי אקלים 2015" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר לאנרגיות מתחדשות, שינויים בתחבורה בישראל, בנושא בנייה ירוקה ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [19]

בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את הסכם פריז[110]

ב-2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון‏[111]

החל משנת 2015 ארגוני הסביבה בישראל מארגנים כל שנה ועידת אקלים ישראלית. ועידת האקלים של שנת 2018 התקיימה ב-29 בנובמבר בבית הספר ללימודים סביבתיים על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב‏[112].

בתחילת שנת 2018 פנו ארגוני הסביבה לראש הממשלה והשר להגנת הסביבה בדרישה להפסיק את גירוש הפליטים הם ציינו שהפליטים בישראל הם בחלק גדול פליטי אקלים ואמרו שלא כך צריך לפתור את הבעיה אלה בשיתוף פעולה‏[113].

מספר ארגוני סביבה כמו מגמה ירוקה ופעולה ירוקה פעלו בתחומים של תרבות הצריכה והגברת פשטות מרצון.

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר גיל פרואקטור עומר תמיר, רון קמרה רפאל )רפי( סילוק, אלי טרדבורקס, James Harries, Dr. John Watterson, David Birchby, Iain Morrow, Theo Breuer-Weil, Craig Dun, Richard Hodges, Philip Wright, Judith Bates, בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל ספטמבר 2015, המשרד להגנת הסביבה
  2. ^ אדם טבע ודין [http://adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/WaterShavuot.pdf יורקים לבאר ששותים ממנה דו"ח המים של אדם טבע ודין לשנת 2019]
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
  4. ^ לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה, צפריר רינת, הארץ 19.05.2015
  5. ^ מדינת ישראלISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC) 29.09.2015
  6. ^ המשרד להגנת הסביבה ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים 29 ליולי 2018
  7. ^ מור הופרט החום עולה, התקציב לא 29.07.2018, דבר ראשון
  8. ^ המשרד להגנת הסביבה משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז 16.05.2017
  9. ^ גיא זהר יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולאריתערוץ 10
  10. ^ משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית להתייחסות עמדות הציבור]
  11. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  12. ^ ליאור גוטמן מתקני חשמל סולארי בדרך לגגות כל המבנים בישראל 26.11.2017, כלכליסט
  13. ^ אורה קורן שטייניץ: "נתוני זיהום האוויר מדאיגים. עד 2030 יופסק השימוש בדלקים מזהמים" 04.12.2017, דה מרקר
  14. ^ אורה קורן מנורה תקים שדה סולארי בחבל התענך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים 04.12.2017, דה מרקר
  15. ^ רשות החשמל יש לך גג כלכלי עושים כסף מהשמש. שומרים על הסביבה.
  16. ^ אורה קורן אתר חברת החשמל נפתח לרישום מתקני גגות סולאריים - וקרס
  17. ^ בנק לאומי הלוואה להקמת מתקן סולארי
  18. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  19. ^ ויקיפדיה דוד שמש
  20. ^ רכבת ישראל, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית[ http://www.trans-reform.org.il/ רפורמת התעריפים בתחבורה ציבורית]
  21. ^ מערכת רדיו חיפה הלו״ז החדש של רכבת ישראל: מרכזית המפרץ החדשה ותגבור קווי הלילה ברכבת העמק24.06.2018, רדיו חיפה, 107.5 FM
  22. ^ נגה כרמי השר כ”ץ וראש עיריית חיפה יונה יהב חנכו היום את מרכז התחבורה הגדול והמתקדם בישראל – מרכזית המפרץ החדשה בחיפה 20.06.2018, חי-פה
  23. ^ ויקיפדיה מסילת עכו - כרמיאל
  24. ^ רעות הדר חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים 20.12.2017, ערוץ 7
  25. ^ נועה בן צבי חיבור רכבת השרון: הרכבות בין כפר סבא להוד השרון יפסקו למשך חודש ימים 22.05.2018, Mynetכפר סבא
  26. ^ דניאל סלגניק לקראת הפתיחה הגדולה: איזה אוטובוסים מגיעים לרכבת? 27.06.2018, צומת השרון, רעננה
  27. ^ רכבת ישראל רכבת ישראל סגירה זמנית של תחנת הוד השרון - סוקולוב
  28. ^ ויקיפדיה תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב
  29. ^ רועי רובינשטיין רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג23.08.2018, ויינט
  30. ^ רועי רובינשטיין קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"] 25 לספטמבר 2018, ויינט
  31. ^ גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים 29 לספטמבר 2018, The Marker
  32. ^ ויקיפדיה קו הרכבת המהיר לירושלים
  33. ^ אביבית מסניקוב צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים 25.09.2018, מאקו
  34. ^ ויקיפדיה קו הרכבת המהיר לירושלים
  35. ^ רועי רובינשטיין "רגע היסטורי": נחנכה הרכבת המהירה מירושלים לנתב"ג 20.09.2018
  36. ^ ויקיפדיה תחנת הרכבת מזכרת בתיה
  37. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  38. ^ שי אלבלינג שבוע לפתיחת תחנת רכבת חדשה במזכרת בתיה: השכנים פתחו במחאה 6 ליוני 2019, Mynet רחובות
  39. ^ רכבת ישראל אודות רכבת ישראל
  40. ^ דוקטור הנריק מלוך סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה
  41. ^ חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי
  42. ^ ויקיפדיה Environmental impact of transport
  43. ^ כרמלית חיפה הנוסעים כרמלית חיפה
  44. ^ אחיה ראב"ד בפעם השלישית בהיסטוריה: הושקה כרמלית בחיפה 04.10.2018, ויינט
  45. ^ ויקיפדיה כרמלית]
  46. ^ משרד התחבורה שתהיה לכם נסיעה חלקה
  47. ^ משרד ראש הממשלה התכנית הלאומית לתחליפי דלקים
  48. ^ ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135 ויינט 11.01.2017
  49. ^ צפריר רינת האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים 07 ליולי 2018, הארץ
  50. ^ ליאור גוטמן יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר 23 לאפריל 2019, כלכליסט
  51. ^ הרשות הארצית לתחבורה ציבורית גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל
  52. ^ הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות שינויי אקלים שנת 2017
  53. ^ רכבת ישראל בע"מ [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמוד 13א, 15א
  54. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  55. ^ אסף זגריזק תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני 22.12.2017
  56. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת, לפי סוג רכב
  57. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=16&CYear=2016&CMonth=1 נסועה של כלי רכב (קילומטרז') 2016]
  58. ^ Anand BodhPlastic waste may trigger water bombs in Himalayas Times of India 28.8.2014
  59. ^ Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from PhytoplanktonPubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.
  60. ^ רועי קוצר פליטת גזי חממה מטיפול בפסולתמצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010
  61. ^ "מי עדן" כדור נגד התחממות האתר הרשמי של חברת "מי עדן"
  62. ^ ויקיפדיה מיחזורויקיפדיה
  63. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  64. ^ ויקיפדיה שימוש חוזרויקיפדיה
  65. ^ ויקיפדיה הפחתה במקורויקיפדיה
  66. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  67. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  68. ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
  69. ^ אלכסנדר סעודה שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמותצלול
  70. ^ מיכל רז-חיימוביץ' ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון 24.05.2017, גלובס
  71. ^ Lotfi Belkhir How smartphones are heating up the planet 26.03.2018, The Conversation
  72. ^ greenpeace New Greenpeace report digs up the dirt on Internet data centres Greenpeace 21.4.2011
  73. ^ ליאור דטל משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר דה מרקר 6.9.2016
  74. ^ פרופסור דן זסלבסקי משק המים בישראל 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  75. ^ אדם טבע ודין [http://adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/WaterShavuot.pdf יורקים לבאר ששותים ממנה דו"ח המים של אדם טבע ודין לשנת 2019]
  76. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  77. ^ יובל ארבל ודניאל בן יהודה השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007 אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3
  78. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  79. ^ גיא ורון מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז15.10.2017, מאקו
  80. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  81. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  82. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  83. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  84. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  85. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  86. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  87. ^ אדם טבע ודין [http://adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/WaterShavuot.pdf יורקים לבאר ששותים ממנה דו"ח המים של אדם טבע ודין לשנת 2019]
  88. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  89. ^ ויקיפדיה התפלה
  90. ^ Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel 08.12.2016, Journal of Water and Health
  91. ^ אסף בן נריה שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.
  92. ^ חיים רבלין מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב 05.04.2016, מאקו
  93. ^ יוסף בן שאול4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017
  94. ^ JUDY SIEGEL-ITZKOVICHDESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News
  95. ^ צפריר רינת עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות29.03.2018, הארץ
  96. ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem, Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL
  97. ^ עידן אפרתי צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס 14.09.2016, הארץ
  98. ^ Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis אוקטובר 2016, Cambridge Core
  99. ^ קרין לויט פרידריך מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים 28.03.2017, ויינט
  100. ^ משרד הבריאות יוד
  101. ^ משרד הבריאות תזונה בריאה בהריון
  102. ^ המטהר איסוף מי גשם
  103. ^ משרד החקלאות ופיתוח הכפר חקלאות אורגנית
  104. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  105. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  106. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  107. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  108. ^ אילנה קוריאל תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים? 04.12.2017, ויינט
  109. ^ יובל בגנו 72% מהישראלים קובעים: שינויי האקלים מהווים איום חמור 13 לדצמבר 2018, מעריב
  110. ^ מעריב אונליין מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית 18.05.2017 מעריב אונליין
  111. ^ יובל בגנו האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל 20.06.2017, מעריב
  112. ^ ועידת האקלים הישראלית השלישית ועידת האקלים הישראלית השלישית
  113. ^ אנשי ונשות הסביבה אנשי ונשות הסביבה נגד גירוש מבקשי המקלט 29.01.2018