הפרכת הכלכלה (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הפרכת הכלכלה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר הפרכת הכלכלה באנגלית

הפרכת הכלכלה: הקיסר העירום של מדעי החברה (באנגלית: Debunking Economics) הוא ספר עיון הבא להצביע על טעויות לוגיות ואמפיריות בתאוריה הנאו-קלאסית, מאת הכלכלן הפוליטי סטיב קין.

הספר עובר באופן מסודר ודידקטי על עקרונות הכלכלה הנאו-קלאסית, ומתאר ביקורות שונות עליהם, בעיקר מהכיוון של כלכלה פוסט קיינסיאנית וכלכלה פוליטית.

כל פרק בספר בנוי מכמה חלקים. בחלק הראשון קין מסביר את התיאור הנאו-קלאסי כפי שהוא מוסבר לתלמידי תואר ראשון בכלכלה, באופן ממצה וברור. בחלק השני של כל פרק קין מנסה להפריך את התיאור הנאו-קלאסי. הוא משתמש לשם כך בכלים מתמטיים, בכלים לוגיים או באמצעות ראיות אמפיריות שעומדות בניגוד לתיאור הנאו-קלאסי. קין מסביר לאחר מכן מה ההשלכות של הפרכת הנושא הזה בכלכלה. לעיתים הוא מביא צידוקים של כלכלנים להתעלמות מההפרכה או מדוע בכל זאת המודל הראשוני מכיל תובנות נכונות. בחלק מהפרקים קין מנסה לתת הסברים חלופיים - בעיקר מהכיוון של כלכלה פוסט קיינסיאנית.

ביקורת על מודל ההיצע והביקוש הנאו-קלאסי (תורת הצרכן)

חלק מפרקי הספר מוקדשים למיקרו-כלכלה נאו-קלאסית ומנגחים את מודל ההיצע והביקוש. על פי המודל הנאו-קלאסי, עקומת ביקוש של צרכן בודד בגרף של מחירים וכמויות בשוק מסויים יורדת משמאל לימין - ככל שהמוצר יקר יותר כך הצרכן ירצה לקנות פחות מהמוצר הזה.

לפי התיאור הנאו-קלאסי, צרכן בכל רמה הכנסה שהיא, ירצה לקנות פחות בננות אם מחיר הבננות עולה. כלכלנים נאו-קלאסיים מסיקים מכך שאם התנהגות של צרכן בודד, המכונה "צרכן מייצג" נראית כך, אז ניתן לבצע אגרגציה (סכימה) לכל הצרכנים ולקבל את התנהגות כלל הצרכנים בשוק. הם טוענים כי בכל שוק (לדוגמה שוק הבננות) ירידת מחירים תוביל להגדלת הביקושים, תמיד, ולכן תהיה עקומה בעלת שיפוע "יפה" עם התאמה חד חד ערכית בין מחיר לבין כמות.

קין תוקף מסקנה זו, וטוען כי ניתן להוכיח שאינה נכונה על ידי הפרכה בדרך השלילה (קביעת הנחות מסויימות והגעה לסתירה עצמית). לטענתו כאשר יש יותר ממוצר אחד, ויש שני צרכנים, לא ניתן לדעת מה צורת השוק המצרפי.

סטיב קין מניח את ההנחות הבאות:

  • הטעמים של הצרכנים שונים זה מזה (אחרת מדובר רק בצרכן בודד),
  • ההכנסה של הצרכנים שונה.
  • הצרכנים מתפרנסים ממכירה של דברים שונים (כך ששינויים במחירי השוק משפיעים גם על ההכנסה),
  • טעמי הצרכנים משתנים כאשר שכרם משתנה- דבר שנראה בסטטיסטיקות לאומיות

לדוגמה, נדמיין שוק שבו יש שני צרכנים שהם גם מוכרים - רובינזון קרוזו וששת. לפי ההנחות של קין, אם רובינזון קרוזו מוכר אגוזי קוקוס, הוא ירוויח יותר אם מחירם יעלה, ביחס לששת שמוכר בננות. בהתאם להנחות, ששת, מעדיף בננות על אגוזי קוקוס.

בתנאים אלה מראה קין כי כאשר מחיר הבננות יורד, אפשר להגיע למצב בו כמות הקניה של בננות יורדת ולא עולה - שכן השכר של ששת, שמעדיף בננות על אגוזי קוקוס, יורד (יחסית לרובינזון). והיות והוא מעדיף בננות, יורד גם הביקוש היחסי אליהן. באופן זה עקומת הביקוש המצרפי של בננות - הגרף המתאר את הכמות של הביקוש בשוק יחסית למחירי המוצר, לא יורדת בצורה מונוטונית וגזירה, אלא מבצעת עליות וירידות. דבר שמאפשר ריבוי שיוויי משקל, דבר שמחייב ניתוח דינמי. [1]

קין מצטט כלכלנים אחרים שהוכיחו על דרך השלילה כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי אינו נכון. אם מניחים את התנאים ההתחלתיים של המודל - שיש יותר מצרכן אחד ושיש יותר ממוצר אחד, ואם מניחים כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי הוא נכון, מגיעים למצב של סתירה - או שיש רק מוצר אחד, או שיש רק צרכן אחד ואלו סתירות להנחות הראשוניות ולכן מגיעים לכך כי מודל ההיצע והביקוש אינו נכון. [2]. כלכלנים נאו-קלאסיים שהיו מודעים לבעיה זו "פתרו" אותה על ידי הנחה כי טעמי הצרכנים אינם משתנים עם הגידול בהכנסה - כך ש-100 ש"ח שיקבל ביל גייטס יובילו לצריכת אותם מוצרים באותן כמויות כאילו היינו מחלקים אותם למשפחה עניה בהודו - דבר שאינו הגיוני גם לפי החשיבה הנאו-קלאסית וגם לפי המידע הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל (עשירונים שונים מוציאים חלק שונה מהכנסתם על מוצרים שונים).

מכאן מגיע קין למסקנה שאין טעם להמשיך בניסיון לבנות את המאקרו-כלכלה מתוך ניתוח מיקרו-כלכלי. למאקרו-כלכלה יש תכונה של הגחה ולא ניתן לבנות אותה מתוך סך הניתוח של חלקיה. [3]

ביקורת על תאוריית ההיצע המצרפי

תיאור של שוק המוצרים בכלכלה הנאו-קלאסית - עקומת ההיצע (בכחול) עולה מימין לשמאל בגרף כמות ומחיר. במודל זה לא ברור מה גודלו של השוק (האם מדובר בכל שוק החקלאות או רק בשוק הלחם), ואין התייחסות לזמן

בתאוריה הנאו-קלאסית והקלאסית, עקומת ההיצע היא גרף המתאר כמה מוצרים יצרנים מוכנים לייצר בכל מחיר שוק נתון. על פי התאוריה הנאו-קלאסית, עקומת ההיצע עולה עם המחיר. אם יצרנים רואים מחיר גבוה יותר בשוק, הם רוצים לייצר יותר סחורה. במילים אחרות- התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית טוענת שהפריון (productivity) יורד ככל שהתפוקה עולה. דבר זה נובע מהנחה שרמות גבוהות יותר של תפוקה במפעל מסויים, מובילות לעלויות גבוהות יותר ולכן למחירים גבוהים יותר. לכן 'עקומת ההיצע' משתפעת כלפי מעלה ביחס לכמות: יש להציע מחיר גבוה יותר כדי לעודד פירמות לייצר יותר תוצרת.

קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של הכלכלה הקלאסית: לפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו-קלאסיים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פירוש התאוריה הקלאסית הוא עקומת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת, מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע (פריון קבוע) או אפילו יורד (פריון עולה, או יתרון לגודל בתחום הייצור. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו-קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למראית עין, יש לה בעיות לוגיות קשות. קין מסיק לכן, שהעמדה הקלאסית היא תיאור מדוייק יותר של המציאות.

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי פיירו סראפה שסותר את תאוריית הייצור הנאו-קלאסית. סראפה משתמש בהנחות הנאו-קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חקלאות, או בתחום ייצור צר כמו חיטה. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו-קלאסית. סראפה מתייחס במפורש לשתי הנחות מפתח שנהוגות בניתוח הנאו-קלאסי:

  • הנחה הראשונה היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה, כלומר אם עקומת ההיצע עולה, הדבר לא משפיע על הביקוש - לדוגמה על ידי השפעה על השכר.
  • הנחה השניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.

סראפה (ובעקבותיו קין) טוען ששני התנאים האלה סותרים זה את זה.

ראשית, סראפה מניח שהשוק שבו מדובר הוא שוק גדול, כגון סקטור החקלאות כולו. במצב זה, אפשר להסכים שקשה לשנות במהירות את גורמי הייצור - לדוגמה הכשרת שטחי אדמה חדשים לחקלאות לוקחת שנים. אלא שבמצב זה, אם ההיצע משתנה, ייתכן מצב שבו גם הביקוש משתנה - לדוגמה אם מחירי כל התנובה החקלאית עולים, הדבר אמור לגרום לעלייה בשכר העובדים החקלאיים, ודבר זה ישפיע על פונקציית הביקוש (בהנחות שונות, לדוגמה שהעובדים הם בעלי טעמים שונים).

במקרה השני, סראפה מניח שמדובר בשוק קטן יותר - לדוגמה בשוק החיטה. בתחום זה סביר להניח שההיצע לא משפיע על הביקוש בגלל שחלקם של העובדים מכלל המשק הוא זניח. מצד שני סראפה וקין טוענים כי במצב זה ניתן לנייד משאבים מתחומים אחרים (כמו שטחי אדמה, מכונות או עובדים של תחומי חקלאות אחרים) וכי לא סביר להניח שניתן לשנות רק גורם ייצור אחד.

תיאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אם לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתיאור דינמי של הכלכלה.

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה השולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

ניתוח דינמי

פרק 8 של הספר עוסק בקצרה בניתוח דינמי של הכלכלה.

הפרפר של לורנץ

קין מתחיל בתיאור עבודתו של המטאורולוג אי. אנ. לורנץ (E.N Lorentz) משנת 1963. לורנץ פיתח מודל פיזי פשוט של זרמי מערבולות, כהקדמה לפיתוח מודל מורכב יותר של מערבולות באטמוספירה. המודל הכיל רצועה דקה של מים המוחזקת בין שני לוחות מתכת, שאחד מהם חם יותר מהשני. הבדל הטמפרטורה הזה גרם לזרם מערבולות של מים. לורנץ השתמש בנוסח מפושט של מודל מתמטי ידוע של זרם מערבולת כדי לנסות ולהסביר את תנועת הנוזל. במודל שלו היו רק 3 משוואות עם 3 קבועים ו-3 משתנים, והמערכת משתנה על פני זמן (כך שהמצב של המשתנים בזמן הקודם קובע את מצבם בנקודת הזמן הבאה). המשוואה הראשונה (x) תארה את תנועת הנוזל בכיוון מזרח- מערב; השניה (y) תארה את תנועת הנוזל בגיוון צפון- דרום; והשלישית (z) תארה את שינוי הטמפרטורה כשהנוזל זז מערבה- מזרחה צפונה-ודרומה.

למרות שמשוואות לורנץ הן פשוטות יחסית, ההתנהגות של המערכת היא התנהגות מורכבת מאוד וקשה לחיזוי. שינוי מזערי בערכים ההתחלתיים של x, y או z, גרם מהר מאוד להתנהגות שונה מאוד של המערכת. ערך y התחלתי של 1, וערך התחלתי של 1.0001 מובילים לתוצאות שונות מאוד. בעבר חשבו שהבדל קטן כזה בכל מדידה התחלתית פירושו הבדל קטן בהתנהגות העתידית של המשתנה. תחת זאת, במודל זה, הבדל קטן לא גרם בתחילה לשום אפקט גלוי לעין, אבל לפתע פתאום הוביל לתוצאה שונה לחלוטין. היבט זה נקרא "מופע הפרפר" - כיצד נפנוף כנף של פרפר בצד אחד של העולם יכול, בתנאים מסויימים, להשפיע על נתיבה של סופת הוריקן בצד השני של העולם.

למרות שהדפוס של כל משתנה יחיד נראה כדבר בלתי צפוי לחלוטין,כאשר משרטטים את 3 המשתנים בגרף אחד, מגיעים למבנה יפיפה ובעל דפוס ברור, כיום משוואות לורנץ ידועות בתור "הפרפר של לורנץ" על שם דמיון הגרפים לכנפי פרפר.

ניתוח מפורט של המערכת של לורנץ מגלה שאין לה שיווי משקל יחיד, כי אם שלושה. כל שלושת שיוויי המשקל הינם בלתי יציבים. סטייה קטנה מכל שיווי משקל תגרום למערכת לנוע במהירות הרחק ממנו. סטייה קטנה מנקודת שיווי המשקל (של 0.00001%) גרמה לכך שהמערכת תנוע הרחק מנקודה זו בצורה מיידית. המערכת מתקרבת לנקודת שיווי משקל אחרת, רק כדי להתרחק ממנה שוב אל עבר השלישית. היא מקיפה את נקודת שיווי המשקל הזאת, רק כדי להיזרק הרחק ממנה. לבסוף היא מתקרבת לנקודה השנייה ונהדפת ממנה חזרה לנקודה הראשונה.


לקחים לכלכלה

סטיב קין מסיק מהפרפר של לורנץ ארבע מסקנות:

ראשית, מערכת בעלת שיווי-משקל בלתי יציב לא חייבת "לקרוס". תחת זאת, מערכת כזאת יכולה להציג התנהגות מחזורית מורכבת (מערכת מורכבת) כמו שאנו רואים במזג האויר של העולם האמיתי, ובכלכלה של העולם האמיתי.

שנית, אם שיוויי המשקל של מודל הינם בלתי יציבים, אזי לא המצב התחילי ולא המצב הסופי של המודל ימצאו בנקודות שיווי משקל. האמונה הכלכלית שהניתוח הדינמי פשוט משרטט את התנועה בין שיווי משקל אחד למשנהו הינה לפיכך מוטעית. תחת זאת, אפילו מודלים דינמיים פשוטים – הן של מזג אוויר והן של כלכלה – יציגו התנהגות 'רחוקה משיווי משקל'. כתוצאה מכך במקום ששיווי המשקל יהיה המקום בו מתרחשת הפעילות, שיווי המשקל אומר לנו היכן המודל לא ימצא לעולם.

שלישית, אם נבצע אקסטרפולציה מהמודל לעולם האמיתי, סביר שמשתנים כלכליים אמיתיים תמיד ימצאו באי שיווי משקל – אפילו בהעדרם של זעזועים חיצוניים (או זעזועים אקסוגניים, כפי שכלכלנים מעדיפים לכנותם), שהם ההסבר הכלכלי המקובל למחזורים – והתנאים שכלכלנים 'הוכיחו' שמתקיימים במצב של שיווי משקל יהיו לכן בלתי רלוונטיים בכלכלה המעשית. ניתוח כלכלי סטטי לא יכול איפה לשמש כקירוב מופשט של ניתוח דינמי: שני סוגי הניתוח יובילו לפרשנות שונה לחלוטין של המציאות. בכל המקרים האלו, הגישה הסטטית תהיה מוטעה לחלוטין ואילו הגישה הדינמית תהיה לפחות נכונה באופן חלקי.

לבסוף, אפילו מערכת פשוטה כמו זו של לורנץ, בעלת 3 משתנים ושלושה קבועים בלבד, יכולה להציג דינמיות מורכבת מאוד היות והאינטראקציה בין המשתנים אינה לינארית (אם תבדקו את המשוואות בהערת השוליים תראו רכיבים כמו x כפול y). כפי שציינו מקודם, יחסים לא לינאריים במודלים של משוואות דיפרנציאליות יכולים להוביל להתנהגות מורכבת ועם זאת חסומה.

ראו גם

מספר פרקים תורגמו לעברית על ידי דרור רשף:

  • פרק 3: המחיר של הכל והערך של כלום מדוע ברוב המוצרים עלות הייצור יורדת ככל שהתפוקה גדלה. בפרק זה קין מנסה להתמודד עם אחד המיתוסים המרכזיים של הכלכלה הנאו-קלאסית - לפיו פירמות קובעות את כמות המוצרים שהן מתכוונות לייצר על פי שיקולים של תפוקה שולית יורדת.
  • מתוך פרק 8: הפרפר ומזג האוויר קטע קצר המסביר מהו "הפרפר של לורנץ", ומסביר מדוע קיימת בעיה רצינית בניתוח הנאו-קלאסי המניח שבכלכלה שורר כמעט תמיד שיווי משקל יציב ויחיד.

קישורים חיצוניים

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - תורת ההונאה - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות