העיראקים מסבסדים את הקובנים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


מאמר זה הינו מענה זמני ומתומצת לטענה שמושמעת לדוגמה על ידי נחמיה שטרסלר בכל פעם שהקפיטליזם מותקף - הקובנים מהגרים, גם תוך כדי סיכון נפשות, לארצות הברית, אבל איש לא מהגר לקובה - אות הוא שהקפיטליזם הוא המערכת החברתית הטובה ביותר.

  • טענת איש קש - ההשוואה בין ארצות הברית לקובה מנסה להסיט את הדיון מהשאלה של קיימות מול קפיטליזם או סוציאל-דמוקרטיה מול קפיטליזם. קובה היא מדינה סוציאליסטית ודיקטטורית - ההשוואה הנכונה יותר היא ארצות הברית מול מדינה סוציאל-דמוקרטית בעלת אותו סוג שלטון כמו בארצות הברית - לדוגמה כמו שוודיה. בשפה הכלכלית השוואה בין ארצות הברית לקובה מנוגדת לתנאי הכללי לביצוע השוואות "בהינתן שכל התנאים האחרים שווים".
  • דיון ללא השפעות הדדיות - נקודת המוצא של הטיעון הוא בהסתכלות נפרדת, נטולת השפעות הדדיות, או ניתוח שמשווה בין לאומים, בלי לדבר על ההשפעה של מדינה אחת על כלכלות של מדינות אחרות. בניתוח הזה, למדיניות החוץ, לכוח צבאי ולמדיניות הכלכלית העולמית של ארצות הברית אין השפעה על מדינות אחרות. בפועל ארצות הברית היא אימפריה כלכלית וצבאית, שמשתמשת בכוחה הצבאי והטכנולוגי כדי לכפות הסדרים כלכליים ושלטוניים על מדינות אחרות. מכאן שם המאמר - היכולת של ארצות הברית להבטיח לעצמה הספקת נפט על ידי פלישה לעיראק ותמיכה במשטר הסעודי היא חלק מהותי מכוחה הכלכלי. לכן השוואה נכונה יותר תהיה בין מדינה סוציאל-דמוקרטית עם מדינה קפיטליסטית אחרת - שאינה אימפריה צבאית.
  • העדר השפעות הדדיות מתעלם גם מהשפעה ישירה של ארצות הברית על קובה - ארצות הברית מטילה אמברגו על קובה (בעודה סוחרת עם דיקטטורות כמו סעודיה). אוניות ששהו בקובה לא יכולות לעגון בארצות הברית.
  • ההגירה היא מכל המדינות העניות לכל המדינות העשירות - יש הגירה משמעותית מכל המדינות העניות לכל המדינות העשירות - למדינות סוציאל דמוקרטיות ולמדינות קפיטליסטיות.
  • הגירה על רקע מלחמה ועוני- כמו כן יש גם הגירה ממדינות בהן יש מלחמה למדינות שלוות יותר - לדוגמה הגירה מאפגניסטן וסודן לפקיסטן ולמצרים בהתאמה. אם בוחנים את הסיבות למלחמות ולעוני במדינות המוצא מוצאים שהן קשורות בין היתר לשחיתות לחובות ולאינטרסים של תאגידים (מערביים ברובם) ולמדינות עשירות.
  • הקושי למדוד קפיטליזם ושוק חופשי - ברור שארצות הברית יותר קפיטליסטית מקובה. אבל קשה להשוות בין מדינות דומות או אפילו בין סין לארצות הברית - לדוגמה בסין אין כמעט הגנה על העובדים או על זכויות אדם, ובארצות הברית יש חוקים רבים המגבילים את המסחר והתעסוקה - בספר "המיתוס של הסחר החופשי" יש טענה שארצות הברית מגבילה סחר על ידי חוקי תקינה (נגד יבוא של מכוניות יפניות) בעודה מטיפה למדינות אחרות לבצע סחר חופשי.
  • הגיוני להגר למקום ללא הגנה על עבודה - הגיוני שתהיה הגירה, במיוחד של צעירים למקומות שבהם קל להשיג עבודה לעובדים לא מיומנים - לדוגמה ארצות הברית. זאת בהשוואה למדינות סוציאליות יותר כמו שוודיה - מקשות על כניסת מהגרי עבודה ועל כניסתם לשוק העבודה מתוך רצון להגן על האזרחים. ישנה תחליפיות (טרייד אוף) בין הגנה על האזרחים העניים, המוגבלים והלא משכילים לבין הקלות שניתנות למהגרים.
  • הגירת צעירים - המדד של הגירה מאפיין צעירים בשלב מאוד מוגדר בחיים (של נכונות לעבודה קשה עם מעט הוצאות על גידול ילדים). כמדד רווחה כללי לאוכלוסייה הסתכלות על הגירה יכולה להטעות. כדוגמה לזה זקנים מקסיקנים חוזרים למקסיקו כדי להנות שם מפנסיה - הכסף שלהם שווה יותר במדינה הענייה.
  • כמו שאנו רואים גם בישראל - יש הגירה לארצות הברית - אבל יש גם הגירה חזרה למדינת המוצא (לאחר עשיית הון בארצות הברית).
  • הדיון על הגירה מטעה מבחינת זה שעיקר הדיון על רווחה צריך להיות לגבי איכות החיים של תושבי המדינה. לדוגמה ייתכן ותושבי ארצות הברית היו רוצים להגיר לשוודיה אם היו יכולים ומכירים את המציאות השונה - אבל השוודים אינם רוצים בהגירה כזו לארצם.
  • הוליווד - ההגירה לארצות הברית היא חלק מתדמית. רוב המגרים לא מכירים את התנאים במדינות היעד, ומושפעים מהתדמית יותר מאשר ממידע אמיתי. דוגמה להשפעת תדמית אפשר לראות בכך שלפחות 25% מהאוכלוסייה מעשנת, לרוב עקב השפעות תדמית. דוגמה לפער במידע אפשר לראות במהגרי עבודה לישראל שמקבלים הבטחות מהסוכנים לעבודה בישראל אבל מרומים על ידם. יכול להיות שמהגרים היו מעדיפים לנסות להגר לקנדה או לשוודיה אם היו יכולים.
  • מרחק פיזי ומדיניות הגירה - ארצות הברית צריכה את המהגרים העניין, והיא קרובה להרבה מדינות עניות (בדרום) - לעומת מדינות סוציאליות יותר שנמצאות יותר בצפון כמו קנדה או שוודיה שהן בעלות מדיניות הגירה קשוחה יותר והן רחוקות יותר מהדרום.
  • מה ההגירה בין שוודיה לבין ארצות הברית? האם יש נתוני הגירה בתוך ארצות הברית?
  • עוד סיבה מרכזית להגירה (רצון לצאת) היא עוני ואבטלה. דברים אלה קשורים במדינות העניות לכלכלה העולמית, ולנושאי אוכלוסין. זו עוד דוגמה להשפעות הדדיות.
  • דוגמה אחרת להשפעות ההדדיות היא במישור האישי - הגנגסטר הוא עשיר יותר מהחנווני בגלל שהוא לוקח ממנו פרוטקשן. מצבו של החנווני רע יותר כחלק הכרחי מכך שמצבו של הגנגסטר טוב יותר מבחינה כספית. זה לא אומר שכולם צריכים להיות גנגסטרים ולמעשה מעבר כזה היא מרושש את כולם.
  • מה צריך לחפש? - נתונים על דפוסי הגירה. נתונים על השוואה בין מערכות כלכליות.