העדפה לקסיקוגרפית
העדפה לקסיקוגרפית (באנגלית: Lexicographic preferences או lexicographic orderings) הוא מושג במיקרו-כלכלה המבטא יחס העדפה של צרכן או של סוכן כלכלי שמעדיף באופן אינסופי מוצר אחד (X) על פני מוצר אחר (Y). כך שאם מציעים לסוכן כמה סלי מוצרים, הוא יבחר בסל שמכיל את כמות X הגדולה ביותר, בלי קשר לשאלה מהי הכמות של מוצר Y בסל. רק כאשר יש כמות שווה של מוצרי X בין שתי חבילות, הצרכן יתחיל להשוות בין הכמויות של מוצרי Y. העדפה זו מקיימת סדר לקסיקוגרפי על פני רשימת מוצרים לפי כמותם.
קיום של העדפה לקסיקוגרפית
במאמר הגישה של כלכלה אקולוגית טוענים המחברים כי עבור חלק מהסחורות אנשים מקיימים סדר העדפה לקסיקוגרפי (עד כמות מסויימת של המוצר). הגיוני לדוגמה כי כאשר מדובר על כמות מספקת של מזון והניתוח הוא של צריכה שנתית (או אפילו חודשית לגבי רוב הזמן), יש העדפה לקסיקוגרפית של מזון על פני כל מוצר אחר, שכן לאורך זמן לא ניתן לצרוך מוצרים אחרים ללא צריכה מספקת של מזון. דוגמאות אחרות יכולות להיות קיום תקין של מערכות ביוספריות ושל מערכות-תומכות חיים.
הגישה של העדפה לקסיקוגרפית מזכירה את פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו - ראשית דואגים לצרכים הבסיסיים ביותר ורק לאחר מכן דואגים לצרכים אחרים.
השלכות
אם כל הסוכנים הם בעלי סדר העדפה לקסיקוגרפי זהה, אזי שיווי משקל כללי לא יכול להתקיים בגלל שסוכנים לא ימכרו שום דבר לאנשים אחרים (כל עוד המחיר של הסחורה הפחות רצויה גדול יותר מאפס). אבל אם המחיר של הסחורה הפחות רצויה הוא אפס, אז כל הסוכנים ירצו כמות אינסופית של הסחורה הזאת, ולא ניתן להגיע לשיווי משקל.
עם זאת, אפשר להגיע לשיווי משקל כללי גם אם יש העדפה לקסיקוגרפית, בתנאים הבאים:
- אם לאנשים שונים יש העדפות לקסיקוגרפיות שונות.
- חלק מהאנשים הם בעלי העדפה לקסיקוגרפית, וחלק לא.
- העדפה לקסיקוגרפית קיימת רק עד כמות מסויימת של המוצר.
העדפה לקסיקוגרפית היא דוגמה של העדפה רציונלית שלא ניתן לייצג אותן באמצעות פונקציות תועלת רציפה וגזירה.
היחס אינו רציף (ולכן גם לא ניתן לגזור אותו), בגלל שעבור סדרה יורדת המתכנסת לאפס, [math]\displaystyle{ x_n \rightarrow 0 }[/math] מתקיים כי כל אברי הסדרה מקיימים [math]\displaystyle{ (x_n,0)\gt (0,1) }[/math] בעוד שהגבול (0,0) קטן יותר מאשר (0,1).
קישורים חיצוניים
- העדפה לקסיקוגרפית בוויקיפדיה האנגלית