הסכם פריז

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הסכם האקלים בפריז)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסכם פריז (באנגלית: Paris Agreement) הוא הסכם שנחתם ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז בנושא שינויי האקלים וההתמודדות איתם. ההסכם נכנס לתוקפו ב-4.11.2016 (ערב ועידת האקלים במרקש), זאת לאחר שאשררו אותו כ-90 מדינות המייצגות כ-60% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. [1]. ישראל אישררה את ההסכם ב-14 בנובמבר 2016. [2]

מטרות ההסכם

מטרות ההסכם הן העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:

  1. הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. זאת כאשר השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 אף ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.‏[1]
  2. הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון
  3. עידוד הזרמת כספים לפיתוח בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים
  4. צמצום פליטת גזי חממה

עקרונות ההסכם

  1. שקיפות - Transparency - על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם מוקם מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה תגיש למזכירות האמנה דיווחים מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהן עומדות ביעדים ובתכניות הלאומיים שנמסרו למזכירות ואליהם התחייבו.
  2. הפחתת פליטות -Mitigation - על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת #פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי 2020.
  3. הסתגלות - Adaptation - ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי לאדפטציה על מנת להגביר את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.
  4. מימון - Finance -מדינות מפותחות יספקו משאבים פיננסים כדי לסייע למדינות מתפתחות בתחום המיטיגציה והאדפטציה.
  5. טכנולוגיה - נושא הסיוע הטכנולוגי מעוגן בהסכם המסגרת, לפיו תינתן הכוונה והדרכה לעבודת המנגנון הטכנולוגי באמנת האקלים על מנת לקדם פיתוח טכנולוגי והעברת טכנולוגיות למדינות מתפתחות.
  6. Global Stocktake - כל חמש שנים תתבצע הערכה של יישום ההסכם,על מנת להעריך את ההתקדמות הקולקטיבית של כל המדינות. ההערכה הראשונה תתקיים כבר בשנת- 2018 ולאחר מכן - כל חמש שנים.

ישראל והסכם פריז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינויי אקלים בישראל

ב-20 בספטמבר 2015 הציבה הממשלה את "היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; יעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; ויעד של 20% הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.[2]

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר בנוגע להסכם כי: "ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה שהם חלק מהתחייבותנו בהסכם הגלובלי. השלב המשמעותי הוא היישום, ובו אנו מתמקדים. עיקר היישום מתמקד בצמצום השימוש בפחם, גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וצמצום משמעותי בזיהום שיוצרת התחבורה בישראל." [3]

ישום ההסכם

בשנת 2017, מספר חודשים לאחר בחירתו, אישרו בבית הלבן כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החליט כי ארצות הברית תפרוש מההסכם. ניתן לפרוש מההסכם בשתי דרכים, אשר לא ברור באיזו דרך ארצות הברית תבחר, לסגת באופן מלא ובהליך הרשמי שעשוי להימשך כשלוש שנים - או לנקוט צעד מהיר וחד יותר באמצעות הנחת טיוטת החלטה חדשה באו"ם. [4] טראמפ מצידו הודיע כי תוך מספר ימים הוא יודיע על החלטתו[5]. לפני פרישתו דחקו בנשיא טראמפ מנהיגי מדינות אירופה שלא לעשות כן. [6] האיחוד האירופי הודיע כי האיחוד וסין יאשררו את מחויבותם להסכם האקלים ללא קשר להחלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אם לפרוש מההסכם. [7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://www.haaretz.co.il/1.2796857
  2. ^ לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל