השפעות כלכליות של התחממות עולמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ההשפעות הכלכליות של ההתחממות העולמית הן השפעות שיש להתחממות העולמית על הכלכלה האנושית, וכן להשלכות הכלכליות של פעולות שנועדו לנסות להקטין את ההתחממות. משינויים סביבתיים וחברתיים שלהן גורמת ההתחממות, והן מהתכוננות של צרכנים, משקיעים, עסקים וממשלות למצב שבו תרומה לשינויי האקלים תהיה בעלת מחיר כלכלי.

התחממות עולמית

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות מאד, ההשלכות המיידיות של שינויי האקלים נוגעות לשינוים גאופיזיים כמו עליית מי הים, החמצת אוקיינוסים והתחממות האקלים. הנזקים של התחממות האקלים מתקיימים כבר היום והם עלולים להחריף במהלך המאה ה-21. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן שינויי אקלים - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באיזורים שונים - כך שרוב המקומות בעולם יתחממו אבל ייתכן גם שחלק מהאיזורים יתקררו - לדוגמה איזור בריטניה צפוי להתקרר בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל הפשרת קרחונים, עליית פני הים, בצורות, השלכות על חקלאות, הקטנת שכבת האוזון, עליה בעוצמה של אירועים הקשורים במים (כמו סופות או הצפות), שריפות יער, מינים פולשים, הגדלת התפוצה של מחלות מדבקות, פליטים סביבתיים, מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן אולי לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית להתחממות העולמית ארוכת הטווח.

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [1]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמת כבר היום למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי שטפונות, הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ופליטים סביבתיים(רויטרס, 9 בפברואר 2006) [2]

בוועידת הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שנערכה באפריל 2007, נציגים מ-120 מדינות דנו בעלויות הכלכליות והחברתיות של נסיונות מיתון של ההתחממות העולמית, ולבסוף אישרו את דוח הערכה הרביעי של ה-IPCC.

תחזיות של שינויי אקלים

מודלים של הערכה משולבת מספקים הערכות תחזיות שונות לכמות של שינויי אקלים בעתיד. דו"ח ה-IPCC, ה-SERS, מתאר מספר תסריטים עתידיים שונים. התסריטים שונים זה מזה בשאלות האם העתיד יהיה:

  • יותר "סביבתי" (תסריטים עם תחילית B) או יותר "מכוון שוק" (תסריטים עם תחילית A)
  • יותר "עולמי" (תסריטים עם תחילית 1) או יותר "איזורי" (תסריטים עם תחילית 2)

דו"ח ה-IPCC מנבא תחזיות של שינויים בטמפרטורה העולמית הממוצעת בתסריטים אלה. הערכה "הטובה ביותר" של עליית טמפרטורה עולמית ממוצעת (בתקופה 2090-2099 יחסית לתקופה 1980-1999) עבור תסריטים אלה נעה בין 1.8 מעלות צלזיוס, עבור תסריט B1, ל-4.0 מעלות צלזיוס. עבור תסריט A1FI. התרחיש ה"סביר" (מעל הסתברות של 66%) מעל אותה תקופה עבור כל תסריטי SERS היא עליה בטמפרטורה ממוצעת עולמית בין 1.1 ל-6.4 מעלות צלזיוס.

מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100 (יחסית לשנות הבסיס בין 1980 ל-2000). זו הערכה של "ללא מדיניות". בהערכת "מדיניות", כאשר מצמצמים את פליטת גזי החממה לרמה נמוכה יחסית, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורות העולמיות הממוצעות לאותה תקופה היא בין 2 ל-2.5 מעלות צלזיוס.

על פי מחקר משנת 2008 של מרכז הדלי (Hadley Centre) עבור תרחיש של "עסקים כרגיל" בפליטות גזי חממה של עליה של 132% מרמת 1990 עד שנת 2050, העליה בטמפרטורה העולמית הממוצעת תהיה בין 5.5 ל-7.1 מעלות צלזיוס (יחסית לרמות מלפני המהפכה התעשייתית) עד שנת 2100. לפי הערכה זו, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורה העולמית הממוצעת היא 5.5 מעלות צלזיוס (הסתברות של %05) והתרחיש הגרוע ביותר הוא 7.1 מעלות צלזיוס (בהסתברות של 10%). המחקר בדק גם תרחישים אחרים, בתרחיש שבו יש ירידה מהירה ומוקדמת בפליטות (ירידה של 47% יחסית לשנת 1990 עד שנת 2050), הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות ב-2.1 עד 2.8 מעלות צלזיוס עד 2100. עבור תרחיש זה, עליה של 2.1 מעלות צלזיוס הוא המצב הסביר ביותר (50%) ועליה של 2.8 מעלות צלזיוס היא המצב הגרוע ביותר (בהסתברות של 10%).

דוחות על השפעות של שינויי אקלים

לפי דוח של הארגון ההומניטארי "דארא" אשר נבדק על ידי 20 ממשלות שינויי האקלים אחראים למותם של כ 400,000 בני אדם כל שנה נכון ל 2012. לטענתם המספר עלול לגדול ל 600,000 עד 2030 עם השינויים ימשיכו להתגבר‏[1].

בסתיו 2016 הוציא השירות המטאורולוגי העולמי דו"ח על מצב האקלים בעולם. לפי הדו"ח, שנת 2016 היא כנראה השנה החמה בהיסטוריה מאז החלו המדידות עם טמפרטורה אטמוספרית של כ-1.2 מעלות מעל לרמה הקדם-תעשייתית (בזאת היא תעבור את השיא העולמי שנקבע לפני כן ב-2015 ששברה את השיא הקודם של 2014). כל האינדיקטורים ארוכי הטווח, על פיהם מודדים את שינויי האקלים, המשיכו לשבור שיאים: טמפרטורת האוקיינוסים, הפשרת קרחונים, ריכוז גזי-חממה באוויר, עליית פני הים, מספר אירועי הקיצון. כל זה גרם לנזק משמעותי - לפי הארגון, כמות האנשים שנאלצו לעזוב את ביתם בגלל אירועי מזג אוויר קיצוני עמדה על כ-15 מיליון כלומר גדולה ביותר מפי 2 מכמות האנשים שנאלצה לעזוב את ביתם בגלל מלחמות. עוד 4 מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם בגלל תופעות "אקלימיות" שאינן קשורות לאירוע קיצוני באופן מובהק. תופעת האל-ניניו בשנת 2015-16 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ובטחון תזונתי עקב אירועים אלה. ‏[2].

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"). בינואר 2017 הדוח הסופי אימת את ההשערות לגבי שבירת שיא החום ב-2014, 2015, 2016, ברציפות כמו גם את העובדה ש-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2,000. אין למדענים ספק כי הסיבה היא פליטות גזי החממה בידי האדם‏[3].

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על תפוקה חקלאית, על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"‏[4]

לפי מזכ"ל האו"ם, מספר אירועי הקיצון ב 2017 הוכפל כמעט פי 4 מאז 1970. הכי הרבה אסונות טבע מאז היו בארצות הברית, כאשר אחריה הולכות סין והודו. לדבריו, 24.2 מיליון בני אדם נאלצו לברוח בגלל אסונות טבע ב 2017-פי 3 יותר מבגלל מלחמות ואלימות. האו"ם ינסה לשכנע את טראמפ לחזור להסכם פריז‏[5]. מעניין שהודו סין וארצות הברית הן המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה, אם לא להחשיב את האיחוד האירופי כמדינה אחת.

בדוח הסיכונים העיקריים לכלכלה העולמית שהוציא הפורום הכלכלי העולמי ב-2017, אחד הסיכונים העיקריים הוא שינויי האקלים, יחד עם סיכונים חברתיים-כלכליים נוספים כמו פגיעה בסביבה, עיור, הגברת התלות בקיבר-טכנולוגיות, הגדלת הפערים ברווחים בין קבוצות שונות באוכלוסיה‏[6].

השפעות חקלאיות של התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינוי אקלים וחקלאות

התחממות עולמית היא "מכפיל סיכונים", כלומר מחזקת סיכונים אחרים כך שרגישות הביו-פיזיקלית של החקלאות גדלה. [3]

ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם:

  • טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות מאגרי מים, מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, מדבור וסחף קרקע.
  • שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.
  • הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון מהחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').
  • ריכוזים גבוהים יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את הפריון החקלאי.
  • טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל סויה, חיטה, שיבולת שועל, אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.

דו"ח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מחיטה לתירס) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [4][5]

הערכות כלכליות על השפעת ההתחממות העולמית

לפי ליהמן ברדרס (ראו בהמשך), גם אם השינוי האקלימי הוא עתידי וצפוי להתרחש בעתיד ולאורך זמן, יכולה להיות לו השלכות כלכליות גדולות כבר היום. דבר זה מתקיים היות ושווקים נערכים כבר היום לשינוי כזה, כמו כן ממשלות מבצעות חקיקה ושיתופי פעולה כבר היום כדי לנסות להתמודד עם השינוי האקלימי, ושווקים נערכים גם להתמודדות עם שינויי חוקי המשחק עקב פעילות ממשלתית זאת. [7]

יש קונצנזוס מדעי רחב לטענות שיש התחממות עולמית, ושהיא מעשה ידי אדם, ויש הערכות מבוססות כי התחממות זו תהיה בעלת השלכות אקלימיות וכלכליות של לפחות 3% מהתמ"ג העולמי. מחקר על פני השנים 1996-2006 של מחקרים בעיתון סיינס, הראה תמימות דעים של כמעט 100% בנושא זה. ועם זאת דעת הקהל והעסקים לא חושבים כך, אלא יש קשת רחבה יותר של דעות. לדוגמה מדגם של כותרות 4 עיתונים החשובים בארצות הברית בשנים 2002 - 1988 הראה שלפחות מחציתם נתנו משקל שווה לדעות "סקפטיות". בסקר משנת 2007 20% מבעלי העסקים לא חשבו שהנושא חשוב, ולכ-86% אין אסטרטגיה איך להתמודד עם המצב. ככל שהמודעות הציבורית תתיישר עם הקונצנזוס המדעי, ההשפעה על עסקים והשקעות תהיה גדולה יותר.[7]

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם מוניך רה וסויוס רה, הזהירו במחקר משנת 2002 (תקציר UNEP) כי "התדירות הגוברת של ארועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.

על פי התאחדות הביטוח הבריטית [6], הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עליה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ-2.8%.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה בשנת 2005 כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [7], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [8]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

בשנת 2007 הוצאו 2 סקירות של ליהמן ברדרס, "העסקים של שינויי האקלים". [9] הסקירה הראשונה עוסקת באתגרים ובהזדמנויות לעסקים הקשורים בשינוי האקלים. הסקירה השנייה סוקרת אילו ענפים עשויים להיפגע ואילו עשויים להרוויח כתוצאה משינויי האקלים.

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו שינויי האקלים עלו לארצות הברית 1.1 טריליון דולר מאז 1980 כלומר כ 30 מיליארד דולר (בערך 105 מיליארד שקל) בשנה‏[8].

ב 2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 היכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ 2 ההוריקנים יסתכם ב 290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. בספטמבר 2017 בפעם הראשונה ב 6 שנים נרשמה ירידה בתעסוקה בארצות הברית כלומר לחודש אחד הכלכלה הצטמקה‏[9]. אפשר להסתכל על התופעה הזו במידה מסוימת כגבול לצמיחה-ככל שהכלכלה תצמח עם היא תישאר תלויה בדלקים פוסיליים, יהיו יותר פליטות ואז יותר הוריקנים שיעצרו את צמיחתה ואפילו יצמצמו את הכלכלה. כמובן שבינתיים ההשפעה הייתה קטנה יחסית, רק לכמה חודשים. אבל בהמשך, עם התמונה לא תשתנה, שינויי האקלים יתגברו וכך גם ההשפעות. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך בהכחשת אקלים, אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה‏[10].

לפי הערכת הרשות לאטמוספרה ואוקיינוסים של ארצות הברית ב2017 אסונות טבע גדולים(שעלותם הכלכלית היא מעל למיליארד דולר) עלו לארצות הברית 309.4 מיליארד דולר מה שמהווה שיא מתחילת המדידות‏[11]

פעילות של גופים עסקיים

פרוייקט חשיפת הפחמן (Carbon Disclosure Project) הוא ארגון ללא כוונת רווח שעובד יחד עם גופי השקעה ותאגידים כדי לחשוף אל רמות הפליטה של גזי חממה של תאגידים גדולים בעולם ולהניע מהלכים להשקעה ירוקה, שקיפות תאגידית והקטנת ההתחממות העולמית. בשנת 2007, הוא חשף נתוני פליטות של כ-2,400 מהתאגידים הגדולים בעולם, שאחראים לכ-26% מהפליטות האנושיות של גזי חממה. ה-CDP מייצג משקיעים מוסדיים גדולים, שנכון ל-2007 מנהלים יחדיו השקעות בסך 41 טריליון דולר.

בספטמבר 2017 , לאחר פגיעת ההוריקנים בטקסס ובפלורידה, שיצרו נזקים כלכליים גדולים, קבוצה של 100 משקיעים מוסדיים גדולים שמנהלים יחד שתי טריליון דולר קראו ל-62 הבנקים הגדולים בעולם להתחשב בסיכוני אקלים בהשקעות ולהגן על האנושות מפני ההשלכות הגרועות ביותר של שינויי האקלים. הקריאה בוצעה במכתב שנוהל על ידי הארגונים ShareAction ו- Boston Common Asset Management. איזבל קאבי (Isabelle Cabie) המנהלת של "פיתוח אחראי" בקבוצת ההשקעות Candriam טוענת כי "כתוצאה משינוי אקלים ומעבר לכלכלה-דלת-פחמן, בנקים כיום עומדים בפני סיכונים והזדמנויות אמיתיות ונרחבות למשקיעים כמשקיעים ארוכי-טווח, חשיפה טובה יותר של סיכוני אקלים מאפשרת לנו לשפוט כיצד בנקים ספציפים מתפקדים בהשוואה לעמיתיהם, כך שאנו מבקשים שבנקים ישימו לב לקריאה חשובה זו מקהילת המשקיעים". המכתב נשלח למנהלי הבנקים הגדולים כולל HSBC, לוידס,Deutsche Bank, בנק אמריקה, מורגן סטנלי, ו-JPMorgan Chase, בבקשה לחשוף סיכונים הקשורים לשינויי אקלים ועל התוכניות של הבנקים לתמוך בכלכלה דלת פחמן. ‏[12][10][11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

השפעות התחממות עולמית על "האביב הערבי" בדגש על סוריה ומצרים

הערות שוליים

  1. ^ REBECCA LEBER Obama Is Right: Climate Change Kills More People Than Terrorism 11.02.2015 New Republic
  2. ^ World Meteorological OrganizationProvisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016 World Meteorological Organization 14.11.2016
  3. ^ John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller 2016 was the hottest year on record -- again CNN, 18.01.2017
  4. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  5. ^ EDITH M. LEDERER UN CHIEF SAYS NATURAL DISASTERS HAVE QUADRUPLED SINCE 1970 05.09.2017, ASSOCIATED PRESS
  6. ^ World Economic Forum [http://www3.weforum.org/docs/GRR17_Report_web.pdf The Global Risks Report 2017 12th Edition] 2017
  7. ^ 7.0 7.1 The Business of Climate Change II Lehman Brothers, September 2007
  8. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  9. ^ Reuters Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring 06.10.2017, New York Post
  10. ^ AccuWeather AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion 11.09.2017
  11. ^ Billion-Dollar Weather and Climate Disasters: Overview 2018 NOAA National Centers for Environmental Information (NCEI) U.S. Billion-Dollar Weather and Climate Disasters (2018).
  12. ^ Investors Urge Banks to Disclose Climate Risks in Support of Paris Call From 100 Investors with around USD 2 Trillion in Assets , newsroom.unfccc , 15. SEP, 2017
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל