ברברה ארנרייך

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברברה ארנרייך (באנגלית: Barbara Ehrenreich) היא עיתונאית חוקרת, סופרת ופעילה פוליטית מארצות הברית. היא מתארת את עצמה כ"מכחסת מיתוסים". בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היא הייתה דמות בולטת בתנועה הסוציאל דמוקרטית בארצות הברית. יש לה טור פופולרי בעיתון ונכון לשנת 2016 היא כתבה 21 ספרים שהידוע מבינם הוא "כלכלה בגרוש" אודות הקשיים שחוותה כעובדת צווארון כחול עניה בארצות הברית.

ילדות השכלה וחיי משפחה

ארנרייך נולדה בבוט שבמונטנה כברברה אלכסנדר לאיזבל הוקסלי ובן אלכסנדר. אביה היה כורה נחושת, שהלך ללמוד באוניברסיטת קארנגי מלון ונעשה לבסוף מנהל בתאגיד ג'ילט. ארנרייך למדה פיזיקה בקולג' ריד, שאת מסלול לימודיו סיימה ב-1963. התזה שלה הייתה בנושא: "תנודות אלקטרוכימיות של אנודות הסיליקון". ב-1968 היא קיבלה דוקטורט בביולוגיית התא מאוניברסיטת רוקפלר.בשל עניינה בשינוי חברתי היא העדיפה פעילות פוליטית, במקום קריירה מדעית.

היא פגשה את בעלה הראשון, ג'ון ארנרייך, במהלך מסע תעמולה אנטי-מלחמתי בעיר ניו יורק. ב-1970 נולדה בתה רוזה (לימים רוזה ברוקס), בנה בנג'מין נולד ב-1972. ברברה התגרשה מג'ון. ב-1983 נישאה לגארי סטיבנסון, עובד מחסן שבשלב מאוחר יותר נעשה נציג איגוד מקצועי. השניים התגרשו בתחילת שנות התשעים.

עבודה בעיתונות

מ-1991 ל-1997 כתבה ארנרייך טור עבור כתב העת טיים, כיום היא תורמת דרך קבע מאמרים ל-The Progresssive.

ארנרייך כתבה עבור עיתונים שונים המזוהים עם השמאל בארצות הברית - הניו יורק טיימס, מאדר ג'ונס, האטלנטיק, Ms, הניו רפובליק, זד מגזין, אינדיס טיימס, סאלון. קום, ופרסומים נוספים.

בשנים 1998 ו-2000 היא לימדה כתיבת מסות בבית הספר לעיתונאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

ב-2004 כתבה ארנרייך טור למשך תקופה של חודש בניו יורק טיימס, כשכותב הטור הקבוע תומאס פרידמן עזב. טוריה עתירי התובנות קצרו שבחים רבים והעיתון הזמין אותה להישאר כבעלת טור קבועה. היא סירבה באומרה שהיא מעדיפה לבלות את זמנה בפעילויות ארוכות טווח, כגון כתיבת ספרים.

ארנרייך אובחנה כחולת סרטן השד, זמן קצר לאחר יציאת ספרה "כלכלה בגרוש: איך (לא) להצליח באמריקה". במאמרה "ברוכים הבאים לארץ הסרטן", שהתפרסם בגיליון נובמבר 2001 של כתב העת הארפר, היא תיארה את חוויית סרטן השד שלה ודנה בבעיות התעשייה הרפואית בסוגיית סרטן השד.

ספרים

הספר המפורסם ביותר של ארנרייך הוא כלכלה בגרוש (Nickel and Dimed) שיצא לאור בשנת 2001. ארנרייך ניתקה את עצמה מרכושה ומקשריה ויצאה למסע בן 3 חודשים כדי לברר איך את השלכות התכנית 'מרווחה לעבודה' של ממשלתו של ביל קלינטון. היא לקחה על עצמה לנסות 'לגמור את החודש' בעבודות שאינן דורשות יותר מאשר ידיעת קרוא וכתוב ומספקות שכר מינימום - מלצרית, מנקה בבית, מנקה במלון, סייעת בבית, פקידה בוואל-מארט. במהלך הספר היא גם ישנה בקרוון וניסתה לגמור את החודש. הספר מתמודד עם חלק מהמיתוס של החלום האמריקני לפיו עבודה קשה שיכולה לחלץ אנשים מעוני ועל הרעיון הקפיטליסטי של עבודה שיכולה לאפשר ניידות חברתית. ארנרייך מצביעה בספר על מציאות הפוכה - מלכודות עוני שעוזרות לעניים ביותר להפוך עוד יותר עניים גם כאשר הם עובדים בשיא המרץ.

בשנת 2018 הוציאה את הספר "Natural Causes" (סיבות טבעיות) בו היא מפרקת לגורמים את הניסיון לשלוט בגופנו ולהאריך את תוחלת החיים. שמו המלא והארוך של ספרה הוא: "Natural Causes: An Epidemic of Wellness, The Certainty of Dying and Killing Ourselves to Live Longer" (סיבות טבעיות: מגפה של בריאות, הוודאות של המוות ואיך אנחנו הורגים את עצמנו כדי להמשיך לחיות). טענתה היא שאנחנו מפחדים כל כך לחלות ולמות עד שאנחנו הופכים את חיינו לאוסף בלתי נגמר של חוקים, איסורים ואובססיות שעלולים באופן אירוני למרר את חיינו ולגרום לנו להרגיש כמו פצצות מתקתקות.[1]

פעילות ציבורית ופוליטית

בשנת 2006 ייסדה ארנרייך את "מקצוענים מאוחדים" (United Professionals), ארגון ללא מטרות רווח עבור עובדי צווארון לבן, שמסייע לעובדים בכל המקצועות בין אם הם עובדים או מובטלים. הארגון מכוון גם למובטלים, לאנשים שמרווחים שכר נמוך ולאנשים שנמצאים במתח נפשי ועומס על רקע עומס בעבודה - הארגון מבקר את החלום האמריקאי לפיו תארים והשכלה יכולים להוביל לחיים בטוחים למעמד הבינוני, אבל גילו שחייהם מופרעים על ידי כוחות מעבר לשליטתם.

ארנרייך היא מופקדת משותפת על קתדרת הכבוד של התנועה הסוציאל-דמוקרטית בארצות הברית (Democratic Socialists of America). היא גם מכהנת כחברת דירקטוריון באיגוד NORML, הפועל להשגת לגליזציה של השימוש בקנאביס. היא חברה בוועד המנהל של מספר עיתונים.

ראו גם

קישורים חיצוניים