בולו'בולו (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר בעברית, זהו סימן מופשט של המילה בולו, המקבילה לשבט, כפר או קהילה

בולו'בולו (באנגלית: bolo'bolo) הוא ספר אוטופי משנת 1982 של הסופר השווייצרי .P.M. הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא ביקורת על מכונת העבודה הפלנטרית והוא ביקורת מכיוון אנרכיסטי על החברה הקיימת. החלק השני של הספר הוא הצעה לחברה אוטופית מהכיוון האנרכיסטי-קהילתי.

בולו הוא היחידה החברתית הבסיסית שמציע הסופר, בת כמה מאות אנשים (איבו) שדואגת לרווחת הפרט על ידי הספקה של צרכים מיידים כמו מזון, מחסה הגנה ושייכות תרבותית. מעבר למאפיינים בודדים שבהם מחויבים כל הבולואים (כמו הכנסת אורחים), כל בולו הוא עצמאי ותושביו יכולים לבחור את אופיו מבחינת סגנון החיים, כמות העבודה, האופי התרבותי, השלטוני, הצבאי והכלכלי. בולו'בולו הוא אוסף כלל הבולואים, שיחד מהווים חלופה של קהילות בה אין כמעט כסף (למעט מטבעות מקומיים) ואין קיום של מדינות או גבולות.

הספר הוא ללא זכויות יוצרים וניתן לשכפל אותו ברשות המחבר. בעברית יצא הספר לאור בשנת 2002 בהוצאת "אוב - ז.ע.פ." ותורגם על ידי יאיר אור. בשנת 2011 יצאה המהדורה השנייה של הספר.

ניתוח ביקורתי של המציאות

חלקו הראשון של הספר הוא ניתוח ביקורתי של "מכונת העבודה הפלנטרית" שלדעת המחבר מנצלת את רוב האנשים ושולטת בהם לצרכים של גידול מתמיד של המכונה עצמה והשארות המכונה במצב של שליטה. P.M. טוען שאין הבדל משמעותי בין הקפיטליזם לבין הסוציאליזם והקומוניזם שבכולם מקיימים יחסי שליטה וניצול, ואידאלים דומים של תרבות הצריכה גם אם מנגנוני הדיכוי הם שונים.

המחבר מתאר 3 "עולמות" שמאפיינים 3 סוגי מדינות שונות - המדינות העשירות והמתועשות (יפן, אירופה, ארצות הברית) והאליטה שעוסקת בחשיבה, קבלת החלטות, הנדסה וכו' "העסקה" שמוצעת לאנשי עולם זה היא העסקה על עליה בדרגות ושל צריכה ראוותנית. העולם השני (המדינות המתפתחות, ברית המועצות לשעבר) שמורכב מפועלים שעוסקים בייצור ומנסים להתעלות ולהגיע לעולם הראשון. והעולם השלישי שבו אנשים רק מנסים לשרוד וחיים בחוסר בטחון מתמיד לגבי המשך הקיום. החלוקה אינה רק גאוגרפית אלה קיימת גם בתוך המדינות, אבל בכל זאת יש הבדל בין ארצות הברית לבין פולין לדוגמה.

לטענת PM גם התנגדות למערכת, אינה באמת מחלישה אותה שכן היא לא כמו מכונה מכאנית, אלא כמו יצור ביולוגי שפועל על פי העיקרון "מה שלא הורג אותנו, מחשל אותנו", והניגודים השונים מאפשרים מתח שמאפשר למכונה להמשיך ולתפקד. המחבר מאמין שרק שיתופי פעולה בין אנשי העולמות השונים - בין אנשי האליטות שמאסו בצריכה, בין פועלים שמאסו בהבטחות של מפלגות שדורשות מהם עוד ועוד קרבנות ובין העניים שהניצול שלהם מאפשר את האיום על כל שאר האנשים - רק פעילות מתואמת כזו ותהליך של בניית חלופות יכול לשנות את מכונת העבודה הפלנטרית.

החלופה על פי בולו'בולו

חלקו השני של הספר בולו'בולו הוא הצעה לחלופה שמנסה לשמור על קוהרנטיות. עם זאת, המחבר אינו מציג אותה כמטרה סופית או כרעיונות כסגורים אלא כחלומות פרטיים שלו לחברה טובה ושפויה יותר, שיכולים לעודד אחרים למחשבות דומות.

בולו

הבולו מונה כ-500 אנשים ומספק בעצמו את הצרכים המידיים כמו מזון, מים, מחסה וכו'. בצורה זו נמנעים הקונפליקטים בין החקלאים שמעוניינים במחיר מזון גבוה לבין כל שאר החברה שרוצים מזון במחיר נמוך, בזבוז מכוון של משאבים, זיהום ועוד. באופן זה האיבואים אינם תלויים במסחר בשוק או במוסד היררכי כמו המדינה לשם מחייה מיידית. אין מחויבות עבור איבו להשתייך לבולו מסויים, והוא יכול לעזוב בולו ולעבור לבולו אחר, או לבחור לנדוד בין בולואים (במסגרת מה שמכונה "סילה"), או להתקיים כפרט בודד באופן עצמאי.

לכל בולו יש את התרבות או המסורת (נימה) שלו, שמהווה מכנה משותף בין חבריו. הנימה כוללת גם את החופש של איבו אחרים להחזיק בנימה משל עצמם ולהטיף לנימה כזו לאחרים (חופש הביטוי). בולו יכול להיות מורכב ממספר קבוצות בעלות נימות שונות, או מאיבואים שאין להם נימה מוגדרת במיוחד.

חקלאות ותזונה

מעגלי חקלאות שונים בסגנון פרמקלצ'ר הם חלק מההיגיון של חסכון באנרגיה במודל של עצמית של מזון

הכינוי לחקלאות ותזונה בבול'בולו הוא קודו. אחד הרעיונות המרכזיים בספר הוא כי על מנת לאפשר חופש מכפייה, קיימות, ותפקוד טוב של מוסדות חברתיים כמו השוק או מוסדות להכרעה פוליטית, יש צורך בעצמאות קיומית של הבולואים ושל הפרטים בתוכם. קודו (יחד עם החיוב בהכנסת אורחים) מהווים נדבך מרכזי בזה.

הבחירה בקודו מסוימת, בסוג הגידולים החקלאיים ובאופן גידולם, נעשית על-פי אופיו התרבותי של הבולו. בולו צמחוני יתמחה בגידולים מהצומח, אללה-בולו לא יתעסק עם חזירים, אצטקו-בולו יגדל תירס ושעועית וכו'.

הקודו אמורה להביא לכך שלא תהיה עוד הבחנה חדה וניגודי אינטרסים בין עובדי אדמה לעירוניים. לאיש לא יהיה עוד אינטרס לבזבז או לייקר את התוצרת החקלאית, לגרום לנדירותה או לפגוע באיכותה (הדבר נכון כמובן גם לגבי תוצרות אחרות).

הקודו גם אמור להוביל לכך שההתייחסות הזהירה והמתחשבת של הבולואים לקרקע, לבעלי החיים, ובראש ובראשונה לעצמם, תהפוך לדבר מובן מאליו, שהרי על כל בולו לשמור על משאביו לטווח הארוך. חברי הבולו יהיו מעוניינים יותר מכל אחד אחר לייצר מצרכי מזון בריאים, מאחר שהם עצמם אוכלים אותם, והם עצמם צריכים להיות אחראיים לשירותי הבריאות שלהם (בטה). לא יהיה ניתן להטיל על מישהו אחר את האחריות לזיהום כימי, לסחף קרקעות ולעיבוד יתר. השימוש בשיטות ביו-דינמיות, או בשיטות מסורתיות שהוכיחו את עצמן, יחזור להיות אפשרי, משום שלרשות העבודה החקלאית יעמדו כוחות רבים יותר ובעלי מוטיבציה רבה יותר ביחס לשטח.

הכמות של גידול עצמאי מוחלט תלויה גם בבולואים, יהיו בולואים עירוניים יותר או כפריים יותר, יהיו גם בולואים שיחזיקו מבנים בשני התחומים ויוכלו להעניק לחברים בבולואים את היתרונות של החיים בעיר (אינטראקציה אנושית רבה) בצד זו של הכפר (שקט ושלווה).

ייצור וצריכת אנרגיה

הכינוי לנושא האנרגיה הוא פאלי. האנרגיה חיונית לקיום הסיבי(מלאכה ותעשייה). תודות למבנה החברתי והפיזי שלהם, הבולואים צורכים הרבה פחות אנרגיה. פחות אנרגיה מושקעת בתחבורה יומיומית יוממות היות ורוב התעשייה והחקלאות קרובים למקומות המגורים. על פי החזון של בולו'בולו אין (כמעט) מטוסים בגלל קושי טכני ומוסדי להחזיקם ובגלל יוקר האנרגיה שלהם ושימושיות מעטה בהקשר החברתי - אפשר לנסוע לטיולים איטיים ללא לחץ של זמן. תכנון נכון של הבולואים חוסך גם אנרגיה רבה המושקעת בחימום ובקירור. החיסכון בייצור מוצרי תעשייה, הגדלת זמן החיים שלהם ותכנון לעמידות מורידים גם הם את צריכת האנרגיה הכוללת בצורה דרסטית.

תעשיה ומלאכה

חלק גדול מהייצור התעשייתי (סיבי) הנוכחי יהפך לפי החזון של בולו'בולו למיותר: מכוניות, תחמושת, כבישים ועוד. חלק משמעותי נוסף הוא ייצור של מוצרים יעילים יותר המשרתים ציבור גדול יותר - מכונת כביסה גדולה, מיניבוס, מחשב אחד ומקדחה אחת לבניין או לבולו - צריכה שיתופית.

היצרנים הם הצרכנים או שהם מכירים אותם היטב לכן אין יותר התיישנות מכוונת, וקל לפרק חלקים מהמכונות ולתקן אותן (רעיון דומה לעקרונות מעריסה לעריסה). היכולת של בולואים להכין את כלי המלאכה ואת התיקונים בעצמם - בעיקר בתחומי החקלאות והאנרגיה היא נדבך חשוב בעצמאות שלהם, שכן היא מקשה על סחיטה בטווח הקצר. חלק משמעותי מהסיבי הוא הפיכת העבודה בייצור לאומנות ולהנאה ולחלק מהתרבות. ניתן להחליף את תוצרי המלאכה בסחר חליפין ובכך לשפר את הקשרים האישיים. הקרבה בין היצרנים לצרכנים פרושה גם פחות זיהום סביבתי, יותר מוצרים שמותאמים באופן אישי. מלבד שימוש בטכנולוגיות עתיקות יותר שדורשות פחות אנרגיה, יתקיימו גם שיטות ייצור חדשות המבוססות על שיתופי פעולה.

ארגון פוליטי באיזור גדול

הסומי מקביל בגודלו בערך למדינת לאום, או ל-State בארצות הברית ויכול להכיל עשרות אלפי עד מיליוני איבואים וכמה אלפי בולואים. בניגוד למדינות לאום, תחימת הגבולות לא תהיה עוד תנאי להישרדות. כוחם של הבולואים הוא גם סוד כוחו של האזור. הבולואים יבחרו בעצמם את האזור שאליו הם רוצים להשתייך, בהתאם לסוג המיזמים של האזור. מסיבה זו, "גבולות" הסומי אינם קבועים ויכולים להכיל גם "מובלעות" של בולואים אחרים בתוך הסומי - כמו בולואים טורקיים בתוך גרמניה לדוגמה.

תפקידם של הסומי מצומצם לתחומים הדורשים שיתופי פעולה בין הרבה גורמים או שמספקים שירות מיוחד - כמו דאגה למעבדות מיוחדות, קווי תשתיות כמו רכבות וכו'. תפקידם מצומצם בהרבה יחסית למדינה בגלל שרוב הדברים כבר מטופלים ברמת הבולו, טגה (רובע, שכונת מגורים, עיירה, עמק) והפודו (עיר, מחוז, איזור כפרי וכו').

הסכמי חליפין

פנו - רוב הבולואים זקוקים או מייחלים למגוון גדול יותר של טובין או שירותים מכפי שהם יכולים לייצר בעצמם. לאחדים מן הטובין האלה הם יזדקקו באופן קבוע ולאורך זמן. לשם כך קיימים הסכמי החליפין שמאפשרים התמחות של הבולואים לצד האוטרקיה שלהם.

פנואים אינם מתקיימים רק משיקולים כמו איכות, מרחק ויחס-חליפין אלא גם משיקולים כמו העדפה תרבותית וקשרים אישיים. יועדפו בולואים קרובים ובעלי קשרים רבים יותר ובעלי שם טוב יותר. היות ול-2 הבולואים יש בסיס כלכלי איתן, ויש קשרים בין-אישיים חמים, קשה לדמיין יחסי ניצול או סחיטה (ניצול מצוקת הצד השני כדי לקבל מחיר טוב יותר) בהקשר זה, אלא יחסי חליפין הוגנים.

המודל הכלכלי-חברתי של בולו'בולו

איור של בולו עירוני. טורבינות רוח קטנות מספקות חלק מהאנרגיה, שילוב של מבנים ומרחבים שונים לשם מגוון שימושי קרקע כמו גינות פרמקלצ'ר, מקומות משחק, לימוד, עבודה ועוד.

המודל הכלכלי בבולו'בולו הוא מודל שמשלב כלכלת מחייה מבוססת קהילה, סחר חליפין המבוסס על התמחות כלכלית, כלכלת מתנות, ושיתופי פעולה בין מספר קהילות כדי לאפשר בנייה של דברים הדורשים התמחות רבה יותר או שיש בהם יתרונות לגודל.

באופן זה אין כמעט שימוש בכסף. רוב העסקאות הן על בסיס הדדי וכבוד משותף וחלק משמעותי מהכפייה שיש במערכת הכלכלית הנוכחית בדמות "עבוד או שתגווע ברעב" או "עבוד או שתאבד את מקום עבודתך ואת מעמדך החברתי" אינו מתקיים. אנשים עובדים הן כדי להתקיים (בגידול עצמי של מזון, מוצרי בסיסיים ובתחזוקה של מגורים מכונות וכלים), והן כדי ליצור דברים לשם מסחר, שיתוף פעולה או יצירה והענקה למישהו אחר.

מצד שני, יש מעט תכנון מרכזי (וכאשר הוא קיים הוא נוצר בגלל הסכמה של הגופים הנתונים למרותו), ויש תחרות בריאה של הבולואים על שווקים אפשריים של צרכנים שהם גם ספקים. יש תמריצים כלכליים ופוליטיים רבים לשמירה על שם טוב, להכנסת אורחים ולהימנעות מעשיית נזק לשכנים, לדורות העתיד או לצרכנים. יש קושי לבצע מעשים כמו גנבה, שוד, או ביזת מלחמה בגלל המבנה של הכלכלה והחברה. המסחר מתבסס על עסקאות חליפין בין סוחרים המכירים זה את זה, ולכן המשמעות של גניבה של כסף, המחייבת אנונימיות אינה דבר קל לביצוע.

לרוב הספר ממליץ על צעדים של כלכלה דלת אנרגיה, פרמקלצ'ר, עיצוב מקיים, בנייה ירוקה, שימוש באנרגיה מתחדשת ואקולוגיה עירונית - היות וצעדים אלה מאפשרים לקהילות להתקיים בצורה הרמונית יותר עם סביבתם, מאפשרים אורח חיים איטי ונינוח יותר, קשרים קהילתיים ובין אישיים מורכבים יותר, וכן פחות תלות במשאבים שעלולים לשעבד את חברי הבולו לגורם חיצוני בניגוד לרצונם (כמו דלק מחצבי).

מילון אסה'פילי

הספר מכיל רשימת מונחים ב"שפה" בינלאומית בת כ-20 מילים, שהיא משותפת לכלל הבולואים. החלופה שמוצעת בבולו'בולו מתוארת דרך תיאור המילים הללו. מילות ב"שפה" אמורים לאפשר תקשורת בסיסית בין כל שני אנשים, עד ללמידה של השפה המקומית בצורה עמוקה יותר. המילים נקראות אסה'פילי = שפת העולם, או הבנה אנושית.

  • איבו ibu - "פרט, אדם".
  • בולו bolo- "קהילה, כפר, שבט".
  • סילה sila - "הכנסת אורחים, סובלנות, סיוע הדדי" - כל בולו מחויב לארח עד כ-10% ממספר החברים בו. הכנסת אורחים היא חלק חשוב ברוב צורות החיים המסורתיות השבטיות ויש לה חשיבות בהחלפה של רעיונות, בסובלנות ובמניעת הפיכת איבואים למקום דכאני, אלים וכו'.
  • טאקו taku - "רכוש פרטי, סוד." הטאקו הוא רכוש פרטי בכמות מוגבלת. PM מציע תיבה בגודל של כמטר על חצי מטר. בתוך התיבה הזאת ניתן לאחסן כל דבר ללא שיש למישהו מלבד האיבו זכות לנסות לברר מה יש בה. המגבלה היחידה היא של דברים שחורגים מגבולות התיבה כמו דברים שמפיצים ריח או רעש. הטאקו אמור לספק צורך של חלק מהאנשים בדבר הגדרת זהות על ידי חפצים אישיים.
  • קאנה kana - "משק בית, יחידת ציד, משפחה, חבורה" - יחידה קטנה יותר בתוך הבולו של 15-30 אנשים. יחידה זו היא אינטימית יותר ובמסגרתה מתבצעים חלק גדול מפעולות היומיום כמו שינה, חברות, אכילה, גידול ילדים, עבודה וכו'.
  • נימה nima - "אורח חיים, מסורת, תרבות"
  • קודו: חקלאות, טבע, אספקה עצמית של מזון, יסודות התזונה
  • יאלו: מצרכי מזון, תזונה, אמנות הבישול, גסטרונומיה
  • סיבי: מלאכת יד, אמנות, תעשייה, כלי עבודה, ייצור, יצירתיות, פעילות.
  • פאלי: אנרגיה, אספקת דלקים, חימום, קירור, מחזור האנרגיה.
  • סופו: מים, אספקת מים, מרחצאות, מזרקות
  • גאנו: מבנים, דירות, אדריכלות, אוהלים, מאורות, מרחב
  • בטה: רפואה, בריאות, אמנות הריפוי, סיעוד
  • נוגו: גלולת התאבדות, מוות
  • פילי: הבנה, מדע, מאגיה, שפה, אמצעי תקשורת, לימוד והוראה
  • קנה: עבודת כפייה, עבודה מחוץ לבית, עבודת חובה, מיזמים קהילתיים
  • טגה: רובע, שכונת מגורים, עיירה, עמק
  • דאלה: ועדה, ועד, אסיפה, משלחת, מועצה, התכנסות, ישיבת מליאה
  • דודי: נציג זר, מפריע, מרגל, משקיף
  • פודו: עיר, מחוז, פרבר, אזור ביולוגי, אזור כפרי, עמק
  • סומי: אזור גדול, מרחב, אזור דובר שפה כלשהי, אי, תחום אספקה עצמית.
  • אסה: כדור הארץ, אנושות
  • בוני: מתנה, שי, מתת, מנחה
  • מאפה: מחסן קהילתי, מחסן רזרבות, כלבו ללא תשלום, מאגר משותף של כלי רכב וכלי עבודה, מאגר חירום
  • פנו: הסכם חליפין, חוזה עבודה משותפת, הסכם אספקה, פעילות חליפין ישירה.
  • סאדי: שוק, יריד, תחנת חליפין, בורסה
  • פאסי: נסיעה, תחבורה, הובלה, חיי נדודים, טיולים, שוטטות
  • יאקה: מריבה, מלחמה, דו-קרב, קודקס לחימה, אלימות

ציטוטים

  • העושר האמיתי היחיד הוא עושר תרבותי
  • מכונת העבודה היא היום מלכתחילה מכונה פלנטרית: היא זוללת באפריקה, מעכלת באסיה ומחרבנת באירופה.
  • השותפים בפעילות החליפין אינם מכירים זה את זה, אין להם כל שליטה על התוצר המשותף שלהם, ... כך נורה העובד מן הרובה שהוא עצמו סייע בהרכבתו.
  • מכונת העבודה הפלנטרית גדלה באופן מתמיד, משום שהגידול מבטיח את הישרדותה. היא אינה זקוקה לכל תכלית אחרת.
  • ה"תרבות" חשובה הרבה יותר מ"קיום חומרי". אנשים שהם על סף רעב מעדיפים להילחם בלהט ולעלות על הבריקדות למען דתם, שפתם, כבודם ושאר "תודעות כוזבות", במקום להילחם על כך שיקבלו את שכר המינימום המובטח להם.
  • הנימות (התרבויות) הן עושרן האמיתי של הבולואים (עושר = מגוון האפשרויות, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חומרית!).
  • כיבוש, גזל ודיכוי בין אומות אינם נובעים מאיזשהו צד אפל בטבע האדם. אלה הם אסונות המתרחשים כאשר הפרופורציות ויחסי הכוחות יוצאים משיווי משקלם.
  • הנימה היא היוצרת את המגוון הגסטרונומי, לא המצרכים היקרים. משום כך נכון גם כי מנות פשוטות (ברובן ללא בשר) של ארץ מסוימת הופכות להיות מנות מיוחדות, מבוקשות ונחשקות בארץ אחרת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים