פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

NIMBY (באנגלית ראשי תיבות של Not In My Back Yard; בעברית: לא בחצר האחורית שלי ובקיצור - נימבי) הוא מושג המתאר התנגדות אופיינית של תושבים למיזמי פיתוח ותשתיות שונות באזור שלהם. ההתנגדות של התושבים היא לא למיזמי פיתוח כאלה באופן כללי, אלא להקמה שלהם דווקא באיזור קרוב אליהם.

דוגמה לפרוייקטים שמעוררים התנגדות כוללים מגוון גדול של דברים כולל בנייה או שיפוץ בתים, מגדלים, תשתיות אופניים והולכי רגל, מקלטים לחסרי בית, מפעלים כימיים, בתי סוהר, בתי קברות, מחצבות, משרפות, תחנות כוח, קידוחי נפט, טורבינות רוח, פאבים, מסעדות, מוכרי זיקוקים, אנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה, מרפאות להפלות, הוסטלים, בתי מחסה לחולי נפש או אוטיסטים, בתי אבות, מתנ"סים ומקומות לפעילויות לבני נוער, אצטדיוני ספורט, קניונים, כביש ראשי, נת"צ, מסילות ברזל, נמלי תעופה, נמלים ימיים, מתקנים לפסולת גרעינים, חנויות לממכר קנביס, בתי מחסה לפליטים או עקורים ועוד.

הקונספט של "נימבי" מתאים גם לאנשים שמטיפים למדיניות מסויימות (לדוגמה העלאת מיסים, פיטורים, קיצוצים בתקציב, שימור אנרגיה, הגירה וכו') אבל מתנגדים ליישם אותה באופן שישנה את חייהם או ידרוש מהם הקרבה כלשהי.

תוכן

אפליה על פי סטטוס חברתי וכלכלי

לפי תאוריות חברתיות חדשות, מיקום אתרי NIMBY מנציח מצב של שכונות, ערים ואף מדינות. לפי מבחן זה, מחולקים מבני הציבור ותשתיות לכאלו שמטרידים (NIMBY) ולכאלו שמעלים את ערך השכונה (non-NIMBY). בכלכלה הדבר מובע ברעיון של השפעות חיצוניות חיוביות - לדוגמה פארק או טבע עירוני לעומת גורמים לעלויות חיצוניות לדוגמה מפעל מזהם. זה חלק ממנגנון של אי שוויון פוליטי.

יש דוגמאות שונות לכך שתושבים עשירים הצליחו לבצע ביטול תשתיות NIMBY, העברה שלהם למקום אחר או מתן מענה אחר:

  • מאבק משנות ה-1980 של תושבי רמת אביב ג' למנוע בניית בית קברות גדול מצפון לשכונה.
  • שיקוע של כביש 2 (כביש מהיר) ליד מחלף כפר שמריהו בעקבות מאבק תושבים כדי למנוע זיהום רעש.
  • במקרה מ-2019, בו תושבים בזכרון יעקב ישלמו לחברה פרטית 500 אלף שקל בתמורה לכך שלא תפעיל מוסד שיקומי לנפגעי התמכרויות. ‏[1]

נימבי יכול להתרחש גם בין מדינות. הדבר הידוע ביותר בהקשר זה הוא העברת מפעלים מזהמים למדינות עניות, כך ניתן להגיד שהזיהום "נעלם" חלק מהכחשת זיהום - הוא גורם לבעיות אצל אנשים עניים ולא במדינות העשירות. בנוסף הדבר תומך לכאורה בעקומת קוזנץ הסביבתית - כביכול מדינות עשירות יותר מצליחות להפחית את הזיהום, ולכן הדבר גם מסייע לרעיון הקידמה. תופעה דומה היא העברה של מיזמי כרייה. העברת מפעלים ומכרות לא מתרחשת רק בגלל שיקולי נימבי אלא גם בגלל שיקולים אחרים כמו שכר נמוך יותר של פועלים במדינות עניות, מיסים נמוכים יותר, פחות רגולציה ועוד. העברת מכרות מתרחשת לפעמים על רקע שיא תפוקה שכן קודם כרו את המחצבים והדלק המחצבי במדינות עשירות וכאשר מאגרים אלה התדלדלו עברו למדינות עניות יותר.

NIMBY בישראל

במחקר שפירסמו בני פירסט ומישל פורטמן (אקולוגיה וסביבה, יוני 2018) נאמר ש"בעשור האחרון הופכת תופעת הנִמְבִּ"י ("נגד מיקום בחצרי" – NIMBY: Not In My Back Yard) לשכיחה מאוד בישראל. כמו במדינות מתפתחות אחרות, אחת מהתופעות הנלוות לתהליכי הפיתוח המואץ היא מספרם העולה של תושבים המתנגדים לתוכניות בנייה בסמיכות למקום מגוריהם. הניגוד הפנימי בין הרצון לשמור על רמת חיים גבוהה ועל איכות סביבה נאותה, ובין הצורך בהקמת תשתיות חיוניות שיאפשרו את אותה רמת חיים גבוהה, הוא אחד המאפיינים העומדים בבסיס תופעת הנִמְבִּ"י"‏[2].

במקרים רבים נטען על ידי חברות תשתיות‏[3] וועדות תכנון ובנייה בדיונים בבתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט שהטענות נגדן הן מסוג NIMBY, ובמקרים לא מעטים השופטים תומכים באמירה זאת בפסק דינם. בין השאר נאמר כך על ידי השופטת דפנה ברק ארז[4] והשופט רון סוקול כלפי הדרישה להרחיק את אסדת הגז מהחוף‏[5], על ידי השופט יצחק עמית כלפי שלל עתירות המבקשות לשנות את הסדרי השימוש במסלולי החיתה בנמל התעופה בן גוריון[6] ועל ידי השופט אליקים רובינשטיין כלפי עתירה נגד הקמת תחנת הסגר‏[7]. במקרים מעין אלו ממעטים השופטים להתערב וטוענים שהמקום לשקול היכן ימוקם המפגע הנטען הוא בוועדות התכנון והבנייה ולא בבית המשפט‏[8]. השופטת מרים נאור אף נימקה הטלת הוצאות משפט על עותרים בכך שהם לא חזרו בהם מהעתירה לאחר שחששות בטיחותיות הופגו על ידי חברת התשתיות וכל שנשאר היה, לדברי השופטת: "טענת NIMBY קלאסית שאין לקבלה"‏[9].

במהלך שנת 2017-2018 היה ניסיון לקדם תיקון לחוק רישוי עסקים - רישוי מפעלי תשתית לאומית, על רקע מחלוקות בין רשויות מקומיות לבין משרדים ממשלתיים במספר סוגיות שונות. ההצעה התמקדה בהעברת סמכות רישוי העסקים מהרשות המקומית לשלטון המרכזי במקרים של תשתית לאומית או מפעלים חיוניים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו אף התייחס בפומבי להצעת תיקון החוק כ'חוק נימבי'‏[10]. הצעת החוק לא עברה בסופו של דבר‏[11].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תושבים בזכרון יעקב ישלמו לחברה פרטית כדי שלא תפתח מוסד שיקומי במושבה, הארץ תבנית:שפת קישור
  2. ^ אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, magazine.isees.org.il
  3. ^ שגיאת תסריט: היחידה "ParamValidator" אינה קיימת.תבנית:Str mid0/תבנית:Str mid/תבנית:Str mid&fileName=15084010.t09&type=4 בג"ץ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["תבנית:Str mid/15 עיריית בני ברק נ' שר האוצר, ניתן ב-3 בנובמבר 2016
  4. ^ שגיאת תסריט: היחידה "ParamValidator" אינה קיימת.תבנית:Str mid0/תבנית:Str mid/תבנית:Str mid&fileName=14077370.m16&type=4 בג"ץ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["תבנית:Str mid/14 עיריית יקנעם נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ניתן ב-22 בדצמבר 2015
  5. ^ על אף המאבק המתוקשר: נדחתה עתירת 'שומרי הבית' נגד צנרת הקונדנסט, דבר ראשון תבנית:שפת קישור
  6. ^ שגיאת תסריט: היחידה "ParamValidator" אינה קיימת.תבנית:Str mid0/תבנית:Str mid/תבנית:Str mid&fileName=15031390.E46&type=4 עע"מ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["תבנית:Str mid/15 קיבוץ בארות יצחק נ' מנהל רשות התעופה האזרחית, ניתן ב-4 בפברואר 2019
  7. ^ שגיאת תסריט: היחידה "ParamValidator" אינה קיימת.תבנית:Str mid0/תבנית:Str mid/תבנית:Str mid&fileName=15028400.t11&type=4 עע"מ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["תבנית:Str mid/15 כפר דניאל - מושב שיתופי נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז, ניתן ב-22 ביוני 2016
  8. ^ ראו ציטוט: "אינני רואה טעם התערבות של בית המשפט בשיקול התכנוני ... טענת העותר ... היא ממין Not In My Back Yard (NIMBY) ודרכם של טועני טענות ממין זה שיש להם ק"נ טעמים להסביר מדוע אין להקים את המבנה המיועד אצלם אלא אצל זולתם. מקום ההכרעה בטעמים אלה הוא אצל רשויות התכנון" ב-שגיאת תסריט: היחידה "ParamValidator" אינה קיימת.תבנית:Str mid0/תבנית:Str mid/תבנית:Str mid&fileName=16079460.A06&type=4 עע"מ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["תבנית:Str mid/16 שלומית הרץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה, ניתן ב-28 בינואר 2018
  9. ^ שגיאת תסריט: היחידה "ParamValidator" אינה קיימת.תבנית:Str mid0/תבנית:Str mid/תבנית:Str mid&fileName=14015170.c06&type=4 בג"ץ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["תבנית:Str mid/14 קיבוץ רגבים נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ניתן ב-24 בנובמבר 2014
  10. ^ חוק 'עוקף עיריית חיפה' ייכנס לחוק ההסדרים של תקציב 2019, infospot.co.il
  11. ^ האם ההצבעה על חוק נימבי תדחה למושב הקיץ של הכנסת?, infospot.co.il