תרכובות ברום

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרכובות ברום הינו מפעל כימיקלים מקבוצת כי"ל המפיק מוצרים מברום. המפעל נוסד בשנת 1978 ברמת חובב, ומוצריו משמשים בעיקר לחקלאות ולתעשייה. זהו המפעל הגדול ביותר ברמת חובב, והוא מחשובי יצרני הברום בעולם, ואף מפיק כשליש מכלל המתיל ברומיד בעולם כולו. המפעל סופג ביקורות רבות בשל הזיהום הרב שהוא יוצר. המפעל אף הפסיד בתביעות של עובדים אשר עבדו במפעל ולקו במחלות קשות.

המפעל מייצר כשבעים מוצרים שונים, המשמשים למזון, דלק, תרופות, צבעים, קוסמטיקה, חומרי צילום, חומרי הדברה, חומרים למניעת התלקחות, חומרים לטיפול במים, מוצרי ביניים לתעשיית התרופות, כימיקלים לתעשיית קידוחי הנפט, מוצרי הדברה לחיטוי קרקע המשמשים בחקלאות ועוד. את הברום משיג המפעל בעיקר מים המלח, והוא מחשובי יצרני הברום בעולם.

כלכלה

המפעל מגלגל רווחים של כמיליארד שקלים בשנה, והוא בין המפעלים החשובים בייצור מוצרי ברום בעולם. הוא מייצא כימיקלים רבים שאינם מיוצרים בשאר העולם ומוצריו ידועים באיכותם. למפעל רשת שיווק מסועפת ברחבי העולם ולבעלי המפעל מפעלים נוספים.

בעלות

נכון לשנת 2007 המפעל הוא בבעלות קבוצת כימיקלים לישראל שבשליטת בנק לאומי והחברה לישראל של משפחת עופר.

זיהום סביבתי

תרכובות ברום נחשב לאחד המזהמים העיקריים ברמת חובב. המשרד לאיכות הסביבה ערך מספר בדיקות פתע במפעל, ומצא חריגות בפליטת כימיקלים מסוכנים. אם זאת, בשנים האחרונות לא נמצאו פליטות החורגות מהתקן.

ביוני 2003 הגישה אגודת אדם טבע ודין קובלנה פלילית לבית המשפט השלום באר שבע נגד חברת תרכובות ברום בגין החריגות וחברה נאלצה לשלם כחצי מיליון שקלים קנס במסגרת עסקת טיעון.

בשנת 2004 נמצאו חריגות של מאות אחוזים בפליטת זיהום אוויר של מספר חומרים מסוכנים [1] בהם בדיכלורומתאן (מתילן כלוריד) המשפיע על מערכת העצבים ומוכר כחומר מסרטן. VOC - חומר מסרטן ואמוניה שחשיפה אליה עלולה לגרום לתופעות כמו עיוורון, כוויות בעור בגרון ובריאות, ובמקרים קיצוניים אף למוות. בשנת 2006 בבדיקות פתע של המשרד להגנת הסביבה, חרג המפעל ב 400%0 מהתקן לברום [2]. בדצמבר 2007, בתשובה לשאליתה מטעם דב חנין טען גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה, כי סחבת וקשיים בירוקרטיים מונעים ממנו הגשה של כתבי אישום נגד מפעלים מזהמים כמו תרכובות ברום וכימיקלים דרום.

בשנים האחרונות הושקעו כספים במפעל במטרה לבנות מתקנים להקטנת הזיהום. הטיפול בשפכים כולל נטרול השפכים ופירוק החומרים האורגניים הנותרים בהם. מבחינת פליטות זיהום האוויר. בארובות מתקני הייצור הותקנו מערכות להשבת חומרי גלם חזרה אל תהליך הייצור. כמו כן הותקנו מכישי ניטור רציף המתוכנתים להפסקת הייצור כאשר הריכוזים מתקרבים לתקן הרשמי המותר לפליטה. פסולת אורגנית מוצקה מועברת למתקן פירוק והשבה של הברום לתהליך הייצור.

בשנת 2007 פרסם המשרד להגנת הסביבה כי המפעל עמד בתקנים במסגרת בדיקות פתע [3] דבר שהתרחש גם בשנת 2008 [4].

תרומה לדלדול שכבת האוזון

המפעל מייצר כשליש מהתוצאת העולמית של מתיל ברומיד. הוא חומר רעיל שתורם להדלדת שכבת האוזון. לפי אמנת מוטריאול, הוא אסור לייצור בכל העולם, פרט לישראל ולסין.

קישורים חיצוניים