תחמוצות חנקן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־17:02, 29 באפריל 2015 מאת האזרח דרור (שיחה | תרומות) (זיהום בתחמוצות חנקן בישראל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תחמוצות חנקן (Nitrogen oxide) הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית NmOn, כגון N2O,‏ NO,‏ NO2,‏ N2O3,‏ N2O4 ו-N2O5. באטמוספירה, קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NOX. או נוקסים.

זהו אחד ממקורות זיהום האוויר הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר חומר חלקיקי.

תחמוצות חנקן כזיהום אוויר

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

המקור הנפוץ ביותר לזיהום של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור פאלפ שפולטים חנקן דו-חמצני ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מתסמין הבניין החולה. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.

חנקן דו-חמצני הוא מזהם סביבתי רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [1]

החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של אוזון בגובה הקרקע שהוא מזהם בפני עצמו.

השפעות בריאותיות

מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומוירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[1]

בשנת 2011 מחקר אפדימיולגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[2]

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, בנזן ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימופמה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות החנקן הדו חמצני קשורה להגדלת הסיכוי ללימופומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס[3]

דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.[1]

מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [2]

מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [3]

זיהום בתחמוצות חנקן בישראל

להלן טבלת פליטות שנתיות של תחמוצות חנקן לאוויר, ממפעלי תעשייה, בתי זיקוק ותחנות כוח בישראל נכון לשנת 2013. הנתונים מתוך דו"ח המפעלים למפל"ס. [4]

ענף כמות המפעלים טונה לשנה
מתכות 35 246
פסולת ושפכים 58 201
תעשיות אנרגיה 24 92,644
תעשייה כימית 35 2467
תעשייה מינרלית 33 9,229
תעשיית מזון ומשקאות 37 482
אחר 15 126
סה"כ 237 105,395

טונה זיהום אוויר תחמוצות חנקן עולה למשק על פי משרד הסביבה, כ-31 אלף ש"ח כשהיא מתעשייה וכ-20 אלף ש"ח כשהיא נפלטת בהפקת חשמל, נכון לשנת 2014. לפי הערכה זו תחמוצות חנקן הנפלטות על ידי מפעלים ותחנות כוח בישראל עולות למשק 2.1 מיליארד ש"ח עד 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. [4]

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זיהום אוויר מתחבורה בישראל בשנת 2009 [5] כלל פליטה של 48,116 טונות תחמוצות חנקן. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל טונה כזו עלתה לתושבי המדינה כ-80,978 ש"ח לתושבי המדינה .[4] כך שסה"כ זיהום מתחמוצות חנקן מתחבורה עלה למשק 3.896 מיליארד ש"ח.

סה"כ עלות פליטת תחמוצות חנקן לפי מקורות עלתה למשק הישראלי 6 עד 7.1 מיליארד ש"ח בשנה נכון לשנת 2014.

ראו גם

זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תחמוצות חנקן המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות
  2. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  3. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al, Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer , Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433
  4. ^ 4.0 4.1 עלויות חיצוניות של זיהום אוויר עמוד מרכזי של המשרד להגנת הסביבה
  5. ^ פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

קישורים חיצוניים