הבדלים בין גרסאות בדף "תחמוצות חנקן"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – "בויקיפדיה" ב־"בוויקיפדיה")
מ (נזקים בריאותיים של תחמוצות חנקן)
 
(18 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''[[תחמוצות חנקן]]''' (Nitrogen oxide) הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית  N<sub>m</sub>O<sub>n</sub>, כגון N<sub>2</sub>O,{{כ}} NO,{{כ}} NO<sub>2</sub>,{{כ}} N<sub>2</sub>O<sub>3</sub>,{{כ}} [[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] ו-N<sub>2</sub>O<sub>5</sub>. ב[[אטמוספירה]], קבוצה זו כוללת בעיקר [[חנקן דו-חמצני]]. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO<sub>X</sub>. או '''נוקסים'''.  
+
'''[[תחמוצות חנקן]]''' (באנגלית: '''Nitrogen oxide''') הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית  N<sub>m</sub>O<sub>n</sub>, כגון N<sub>2</sub>O,{{כ}} NO,{{כ}} NO<sub>2</sub>,{{כ}} N<sub>2</sub>O<sub>3</sub>,{{כ}} [[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] ו-N<sub>2</sub>O<sub>5</sub>. ב[[אטמוספירה]], קבוצה זו כוללת בעיקר [[חנקן דו-חמצני]]. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO<sub>X</sub> או '''נוקסים'''.  
  
 
זהו אחד ממקורות [[זיהום האוויר]] הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר [[חומר חלקיקי]].  
 
זהו אחד ממקורות [[זיהום האוויר]] הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר [[חומר חלקיקי]].  
  
==תחמוצות חנקן כזיהום אוויר ==
+
==מקורות פליטה של תחמוצות חנקן כזיהום אוויר==
{{תבנית:זיהום אוויר}}
+
{{זיהום אוויר}}
  
המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.  
+
המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום אוויר]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בעירה-פנימית של כלי רכב ממונעים, ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים]] כמו מכוניות, אוטובוסים ומשאיות.
 +
 
 +
באופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבעירה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבעירה.  
  
 
חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]
 
חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]
שורה 12: שורה 14:
 
החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של [[אוזון בגובה הקרקע]] שהוא מזהם בפני עצמו.
 
החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של [[אוזון בגובה הקרקע]] שהוא מזהם בפני עצמו.
  
==השפעות בריאותיות==
 
מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומוירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.<ref name="sviva.gov">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן]  המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות</ref>
 
  
בשנת 2011 מחקר אפדימיולגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  
+
==נזקים בריאותיים של תחמוצות חנקן==
 +
מחקרים הראו מתאם סטטיסטי בין דו תחמוצת החנקן באוויר בחוץ עם השפעות שליליות על הבריאות, כולל ירידה בתוחלת החיים. עד השנים האחרונות לא היה ברור אם נזקים אלה נגרמים על ידי NO<sub>2</sub> עצמו או על ידי מזהמים אחרים הנפלטים על ידי אותם מקורות - כמו תחבורה. בשנים האחרונות התחזקו הראיות המשייכות NO<sub>2</sub> עם נזקים לבריאות. הוועדה להשפעות רפואיות של זיהום אוויר בבריטניה, טוענת כי לפי ההסתברות חנקן דו חמצני אחראי לחלק מן הנזקים הבריאותיים שקושרו אליו במחקרים אפידמיולוגיים. {{הערה|שם=COMEAP2015|[https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/411756/COMEAP_The_evidence_for_the_effects_of_nitrogen_dioxide.pdf STATEMENT ON THE EVIDENCE FOR THE EFFECTS OF NITROGEN DIOXIDE ON HEALTH], COMMITTEE ON THE MEDICAL EFFECTS OF AIR POLLUTANTS, UK, March 2015}}
 +
 
 +
לפי סוכנות הסביבה של אוסטרליה, הנזק העיקרי מנשימת אוויר עם אחוז גבוה של תחמוצות חנקן הוא הגברת הסיכון לבעיות במערכת הנשימה. חנקן דו-חמצני מגביר את הסיכון לדלקת ברירית הריאות, וזה יכול להפחית את חסינות לזיהומים ריאה. זה יכול לגרום לבעיות כגון צפצופים, שיעול, הצטננות, שפעת וברונכיטיס.  רמות גבוהות של תחמוצת החנקן יכולות לגרום נזק משמעותי לאנשים עם [[אסתמה]] כי הדבר עלול לגרום להתקפים תכופים יותר וחזקים יותר. ילדים עם אסתמה ואנשים מבוגרים עם מחלת לב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.{{הערה|[http://www.environment.gov.au/protection/publications/factsheet-nitrogen-dioxide-no2 Nitrogen dioxide (NO2)], Air quality fact sheet, Department of the Environment and Heritage,משרד הסביבה והאנרגיה של אוסטרליה, 2005}}
 +
 
 +
מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים למחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.<ref name="sviva.gov">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן]  המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות</ref>
 +
 
 +
בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר ל[[סרטן ריאה]] עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  
  
מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של [[זיהום אוויר מתחבורה|מזהמי אוויר מתחבורה]], [[בנזן]] ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימופמה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימופומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>  
+
מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של [[זיהום אוויר מתחבורה|מזהמי אוויר מתחבורה]], [[בנזן]] ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח [[לימפומה|לימפומות מסוג הודג'קינס]], נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>  
  
 
דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.<ref name="sviva.gov"/>
 
דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.<ref name="sviva.gov"/>
  
מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]
+
מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]
  
 
מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [http://www.medicineonline.com/news/12/1110/Sids-Linked-to-Nitrogen-Dioxide-Pollution.html]
 
מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [http://www.medicineonline.com/news/12/1110/Sids-Linked-to-Nitrogen-Dioxide-Pollution.html]
  
 
==זיהום בתחמוצות חנקן בישראל==
 
==זיהום בתחמוצות חנקן בישראל==
 +
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו תחמוצות חנקן ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הדו"ח מוצא שיש ירידה ניכרת בתחמוצות חנקן, עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה בגוש דן ובירושלים. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של [[חנקן דו חמצני]] יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015.
 +
[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]
 +
 +
עם זאת דו"ח אחר של המשרד להגנת הסביבה מצא כי נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של [[חנקן דו-חמצני]] [[זיהום אוויר מתחבורה|הנפלט מכלי רכב]] סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx  דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה,  02/09/2015}}
 +
 +
לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לפליטת תחמוצות חנקן בישראל הוא [[זיהום מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95  PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן.  גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.
 +
 
להלן טבלת פליטות שנתיות של תחמוצות חנקן לאוויר,  ממפעלי תעשייה, בתי זיקוק ותחנות כוח בישראל נכון לשנת 2013. הנתונים מתוך דו"ח המפעלים למפל"ס. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=1&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
 
להלן טבלת פליטות שנתיות של תחמוצות חנקן לאוויר,  ממפעלי תעשייה, בתי זיקוק ותחנות כוח בישראל נכון לשנת 2013. הנתונים מתוך דו"ח המפעלים למפל"ס. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=1&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
  
שורה 54: שורה 68:
 
על פי משרד הסביבה, טונה זיהום אוויר תחמוצות חנקן עולה למשק כ-31 אלף ש"ח כשהיא נפלטת ממפעל תעשייה וכ-20 אלף ש"ח כשהיא נפלטת מתחנות כוח, נכון לשנת 2014. לפי הערכה זו תחמוצות חנקן הנפלטות על ידי מפעלים ותחנות כוח בישראל עולות למשק 2.1 מיליארד ש"ח עד 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="sviva2014"/>
 
על פי משרד הסביבה, טונה זיהום אוויר תחמוצות חנקן עולה למשק כ-31 אלף ש"ח כשהיא נפלטת ממפעל תעשייה וכ-20 אלף ש"ח כשהיא נפלטת מתחנות כוח, נכון לשנת 2014. לפי הערכה זו תחמוצות חנקן הנפלטות על ידי מפעלים ותחנות כוח בישראל עולות למשק 2.1 מיליארד ש"ח עד 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="sviva2014"/>
  
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל בשנת 2009 <ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> כלל פליטה של 48,116 טונות תחמוצות חנקן. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל טונה כזו עלתה לתושבי המדינה כ-80,978 ש"ח לתושבי המדינה .<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>  כך שסה"כ זיהום מתחמוצות חנקן מתחבורה עלה למשק 3.896 מיליארד ש"ח.
+
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל בשנת 2009 <ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> כלל פליטה של 48,116 טונות תחמוצות חנקן. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל טונה כזו עלתה לתושבי המדינה כ-80,978 ש"ח.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>  כך שסה"כ זיהום מתחמוצות חנקן מתחבורה עלה למשק 3.896 מיליארד ש"ח. סה"כ עלות פליטת תחמוצות חנקן של כלל מקורות הפליטה עלתה למשק הישראלי 6 עד 7.1 מיליארד ש"ח בשנה, נכון לשנת 2014.
 
 
סה"כ עלות פליטת תחמוצות חנקן לפי מקורות עלתה למשק הישראלי 6 עד 7.1 מיליארד ש"ח בשנה נכון לשנת 2014.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 63: שורה 75:
 
* [[חומר חלקיקי]]
 
* [[חומר חלקיקי]]
 
* [[אוזון בגובה הקרקע]]
 
* [[אוזון בגובה הקרקע]]
 +
* [[זיהום אוויר מתחבורה]]
 
* [[זיהום אוויר בישראל]]
 
* [[זיהום אוויר בישראל]]
 +
* [[אסתמה]]
 
* [[מכונית]]
 
* [[מכונית]]
 
* [[מחזור החנקן]]
 
* [[מחזור החנקן]]
 
* [[דשן כימי]]
 
* [[דשן כימי]]
 
{{זיהום}}
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 77: שורה 87:
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
 
* [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/ חשיפה לזיהום אוויר וסיבוכי הריון] סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית.  
 
* [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/ חשיפה לזיהום אוויר וסיבוכי הריון] סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית.  
 
+
* אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{זיהום}}
 
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]
 
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]

גרסה אחרונה מ־15:16, 8 ביולי 2019

תחמוצות חנקן (באנגלית: Nitrogen oxide) הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית NmOn, כגון N2O,‏ NO,‏ NO2,‏ N2O3,‏ N2O4 ו-N2O5. באטמוספירה, קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NOX או נוקסים.

זהו אחד ממקורות זיהום האוויר הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר חומר חלקיקי.

מקורות פליטה של תחמוצות חנקן כזיהום אוויר

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

המקור הנפוץ ביותר לזיהום אוויר של תחמוצות חנקן הוא מנועי בעירה-פנימית של כלי רכב ממונעים, ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים כמו מכוניות, אוטובוסים ומשאיות.

באופן נמוך יותר מפעלים לייצור פאלפ שפולטים חנקן דו-חמצני ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מתסמין הבניין החולה. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבעירה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבעירה.

חנקן דו-חמצני הוא מזהם סביבתי רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [1]

החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של אוזון בגובה הקרקע שהוא מזהם בפני עצמו.


נזקים בריאותיים של תחמוצות חנקן

מחקרים הראו מתאם סטטיסטי בין דו תחמוצת החנקן באוויר בחוץ עם השפעות שליליות על הבריאות, כולל ירידה בתוחלת החיים. עד השנים האחרונות לא היה ברור אם נזקים אלה נגרמים על ידי NO2 עצמו או על ידי מזהמים אחרים הנפלטים על ידי אותם מקורות - כמו תחבורה. בשנים האחרונות התחזקו הראיות המשייכות NO2 עם נזקים לבריאות. הוועדה להשפעות רפואיות של זיהום אוויר בבריטניה, טוענת כי לפי ההסתברות חנקן דו חמצני אחראי לחלק מן הנזקים הבריאותיים שקושרו אליו במחקרים אפידמיולוגיים. ‏[1]

לפי סוכנות הסביבה של אוסטרליה, הנזק העיקרי מנשימת אוויר עם אחוז גבוה של תחמוצות חנקן הוא הגברת הסיכון לבעיות במערכת הנשימה. חנקן דו-חמצני מגביר את הסיכון לדלקת ברירית הריאות, וזה יכול להפחית את חסינות לזיהומים ריאה. זה יכול לגרום לבעיות כגון צפצופים, שיעול, הצטננות, שפעת וברונכיטיס. רמות גבוהות של תחמוצת החנקן יכולות לגרום נזק משמעותי לאנשים עם אסתמה כי הדבר עלול לגרום להתקפים תכופים יותר וחזקים יותר. ילדים עם אסתמה ואנשים מבוגרים עם מחלת לב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.‏[2]

מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים למחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[3]

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[4]

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, בנזן ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות החנקן הדו חמצני קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס[5]

דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.[3]

מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [2]

מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [3]

זיהום בתחמוצות חנקן בישראל

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית אבל בחומר חלקיקי ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הדו"ח מוצא שיש ירידה ניכרת בתחמוצות חנקן, עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה בגוש דן ובירושלים. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של חנקן דו חמצני יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015. [4]

עם זאת דו"ח אחר של המשרד להגנת הסביבה מצא כי נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של חנקן דו-חמצני הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. ‏[6]

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לפליטת תחמוצות חנקן בישראל הוא זיהום מכלי רכב ממונעים. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95 PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן. גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,‏[7] אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.

להלן טבלת פליטות שנתיות של תחמוצות חנקן לאוויר, ממפעלי תעשייה, בתי זיקוק ותחנות כוח בישראל נכון לשנת 2013. הנתונים מתוך דו"ח המפעלים למפל"ס. [5]

ענף כמות המפעלים טונה לשנה
מתכות 35 246
פסולת ושפכים 58 201
תעשיות אנרגיה 24 92,644
תעשייה כימית 35 2467
תעשייה מינרלית 33 9,229
תעשיית מזון ומשקאות 37 482
אחר 15 126
סה"כ 237 105,395

על פי משרד הסביבה, טונה זיהום אוויר תחמוצות חנקן עולה למשק כ-31 אלף ש"ח כשהיא נפלטת ממפעל תעשייה וכ-20 אלף ש"ח כשהיא נפלטת מתחנות כוח, נכון לשנת 2014. לפי הערכה זו תחמוצות חנקן הנפלטות על ידי מפעלים ותחנות כוח בישראל עולות למשק 2.1 מיליארד ש"ח עד 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. [8]

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זיהום אוויר מתחבורה בישראל בשנת 2009 [9] כלל פליטה של 48,116 טונות תחמוצות חנקן. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל טונה כזו עלתה לתושבי המדינה כ-80,978 ש"ח.[8] כך שסה"כ זיהום מתחמוצות חנקן מתחבורה עלה למשק 3.896 מיליארד ש"ח. סה"כ עלות פליטת תחמוצות חנקן של כלל מקורות הפליטה עלתה למשק הישראלי 6 עד 7.1 מיליארד ש"ח בשנה, נכון לשנת 2014.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ STATEMENT ON THE EVIDENCE FOR THE EFFECTS OF NITROGEN DIOXIDE ON HEALTH, COMMITTEE ON THE MEDICAL EFFECTS OF AIR POLLUTANTS, UK, March 2015
  2. ^ Nitrogen dioxide (NO2), Air quality fact sheet, Department of the Environment and Heritage,משרד הסביבה והאנרגיה של אוסטרליה, 2005
  3. ^ 3.0 3.1 תחמוצות חנקן המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות
  4. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  5. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al, Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer , Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433
  6. ^ דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015
  7. ^ אבי בר-אלי, הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות, דה מרקר, 25.10.2016
  8. ^ 8.0 8.1 עלויות חיצוניות של זיהום אוויר עמוד מרכזי של המשרד להגנת הסביבה
  9. ^ פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים