הבדלים בין גרסאות בדף "תחמוצות חנקן"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(נזקים בריאותיים של תחמוצות חנקן)
(זיהום בתחמוצות חנקן בישראל)
שורה 31: שורה 31:
 
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו תחמוצות חנקן ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הדו"ח מוצא שיש ירידה ניכרת בתחמוצות חנקן, עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה בגוש דן ובירושלים. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של [[חנקן דו חמצני]] יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015.
 
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו תחמוצות חנקן ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הדו"ח מוצא שיש ירידה ניכרת בתחמוצות חנקן, עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה בגוש דן ובירושלים. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של [[חנקן דו חמצני]] יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015.
 
[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]
 
[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]
 +
 +
עם זאת דו"ח אחר של המשרד להגנת הסביבה מצא כי נכון 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של [[חנקן דו-חמצני]] [[זיהום אוויר מתחבורה|הנפלט מכלי רכב]] סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx  דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה,  02/09/2015}}
  
 
לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לפליטת תחמוצות חנקן בישראל הוא [[זיהום מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95  PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן.  גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.  
 
לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לפליטת תחמוצות חנקן בישראל הוא [[זיהום מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95  PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן.  גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.  

גרסה מ־14:33, 9 בדצמבר 2018

תחמוצות חנקן (באנגלית: Nitrogen oxide) הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית NmOn, כגון N2O,‏ NO,‏ NO2,‏ N2O3,‏ N2O4 ו-N2O5. באטמוספירה, קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NOX או נוקסים.

זהו אחד ממקורות זיהום האוויר הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר חומר חלקיקי.

מקורות פליטה של תחמוצות חנקן כזיהום אוויר

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

המקור הנפוץ ביותר לזיהום אוויר של תחמוצות חנקן הוא מנועי בעירה-פנימית של כלי רכב ממונעים, ותחנות כוח. המקור העיקרי של תחמוצות חנקן בישראל לדוגמה הוא זיהום אוויר מכלי רכב יבשתיים כמו מכוניות, אוטובוסים ומשאיות.

באופן נמוך יותר מפעלים לייצור פאלפ שפולטים חנקן דו-חמצני ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מתסמין הבניין החולה. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבעירה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבעירה.

חנקן דו-חמצני הוא מזהם סביבתי רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [1]

החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של אוזון בגובה הקרקע שהוא מזהם בפני עצמו.


נזקים בריאותיים של תחמוצות חנקן

מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים למחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[1]

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[2]

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, בנזן ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות החנקן הדו חמצני קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס[3]

דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.[1]

מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [2]

מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [3]

זיהום בתחמוצות חנקן בישראל

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית אבל בחומר חלקיקי ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הדו"ח מוצא שיש ירידה ניכרת בתחמוצות חנקן, עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה בגוש דן ובירושלים. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של חנקן דו חמצני יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015. [4]

עם זאת דו"ח אחר של המשרד להגנת הסביבה מצא כי נכון 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של חנקן דו-חמצני הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. ‏[4]

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לפליטת תחמוצות חנקן בישראל הוא זיהום מכלי רכב ממונעים. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95 PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן. גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,‏[5] אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.

להלן טבלת פליטות שנתיות של תחמוצות חנקן לאוויר, ממפעלי תעשייה, בתי זיקוק ותחנות כוח בישראל נכון לשנת 2013. הנתונים מתוך דו"ח המפעלים למפל"ס. [5]

ענף כמות המפעלים טונה לשנה
מתכות 35 246
פסולת ושפכים 58 201
תעשיות אנרגיה 24 92,644
תעשייה כימית 35 2467
תעשייה מינרלית 33 9,229
תעשיית מזון ומשקאות 37 482
אחר 15 126
סה"כ 237 105,395

על פי משרד הסביבה, טונה זיהום אוויר תחמוצות חנקן עולה למשק כ-31 אלף ש"ח כשהיא נפלטת ממפעל תעשייה וכ-20 אלף ש"ח כשהיא נפלטת מתחנות כוח, נכון לשנת 2014. לפי הערכה זו תחמוצות חנקן הנפלטות על ידי מפעלים ותחנות כוח בישראל עולות למשק 2.1 מיליארד ש"ח עד 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. [6]

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זיהום אוויר מתחבורה בישראל בשנת 2009 [7] כלל פליטה של 48,116 טונות תחמוצות חנקן. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל טונה כזו עלתה לתושבי המדינה כ-80,978 ש"ח.[6] כך שסה"כ זיהום מתחמוצות חנקן מתחבורה עלה למשק 3.896 מיליארד ש"ח. סה"כ עלות פליטת תחמוצות חנקן של כלל מקורות הפליטה עלתה למשק הישראלי 6 עד 7.1 מיליארד ש"ח בשנה, נכון לשנת 2014.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תחמוצות חנקן המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות
  2. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  3. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al, Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer , Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433
  4. ^ דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015
  5. ^ אבי בר-אלי, הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות, דה מרקר, 25.10.2016
  6. ^ 6.0 6.1 עלויות חיצוניות של זיהום אוויר עמוד מרכזי של המשרד להגנת הסביבה
  7. ^ פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים