הבדלים בין גרסאות בדף "תחמוצות חנקן"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ראו גם)
(השפעות בריאותיות)
שורה 14: שורה 14:
 
==השפעות בריאותיות==
 
==השפעות בריאותיות==
 
מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומוירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx]
 
מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומוירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx]
 +
 +
בשנת 2011 מחקר אפדימיולגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>
  
 
דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx]
 
דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx]
שורה 20: שורה 22:
  
 
מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [http://www.medicineonline.com/news/12/1110/Sids-Linked-to-Nitrogen-Dioxide-Pollution.html]
 
מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [http://www.medicineonline.com/news/12/1110/Sids-Linked-to-Nitrogen-Dioxide-Pollution.html]
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־02:21, 10 בדצמבר 2014

תחמוצות חנקן (Nitrogen oxide) הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית NmOn, כגון N2O,‏ NO,‏ NO2,‏ N2O3,‏ N2O4 ו-N2O5. באטמוספירה, קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NOX. או נוקסים.

זהו אחד ממקורות זיהום האוויר הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר חומר חלקיקי.

תחמוצות חנקן כזיהום אוויר

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

המקור הנפוץ ביותר לזיהום של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור פאלפ שפולטים חנקו דו-חמצני ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מתסמין הבניין החולה. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.

חנקן דו-חמצני הוא מזהם סביבתי רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [1]

החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של אוזון בגובה הקרקע שהוא מזהם בפני עצמו.

השפעות בריאותיות

מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומוירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[2]

בשנת 2011 מחקר אפדימיולגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[1]

דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.[3]

מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [4]

מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed