הבדלים בין גרסאות בדף "תחבורה ציבורית בשבת בישראל"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (יוזמות פרטיות)
שורה 1: שורה 1:
ברוב שטחה של [[ישראל]] אין [[תחבורה ציבורית]] החל מסמוך לכניסת השבת, ועד לצאת השבת. יוצאי הדופן לדבר זה הם תחבורה ציבורית באיזור חיפה מכוח הסכמים מהעבר, וכן מוניות שירות במוקדים שונים. כ-37% אחוז ממשקי הבית במדינה שאין להם רכב פרטי "מקורקעים" במקום במהלך סופי שבוע וחגים. דבר זה פוגע בעיקר בשכבות העניות יותר של האוכלוסייה. העדר תחבורה ציבורית בשבת הוא מקור תכוף למחלוקת בין דתיים לחילונים. בעוד שמספר סקרים ומחקרים מראים תמיכה נרחבת בתחבורה ציבורית בשבת, אין מחקר מטעם המדינה בנושא. המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת מציינים בדרך כלל כי הדבר יפגע ב"אווירת השבת" וכן יגרום [[רעש]]. התומכים מציינים כי בערים כמו ברלין שבגרמניה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, על ידי [[טראם]] שהוא שקט בהרבה יחסית לרעש הנגרם על ידי מאות אלפי מכוניות הנוסעות בשבת. יש גם הצעות פשרה שונות, לדוגמה הצעה של אמנת גביזון-מדן מציעה תחבורה ציבורית מופחתת בשבת יחד עם הקטנת המסחר בשבת (שאינו לצורכי תרבות).  
+
ברוב שטחה של [[ישראל]] אין '''[[תחבורה ציבורית]] החל מסמוך לכניסת השבת, ועד לצאת השבת'''. יוצאי הדופן לדבר זה הם תחבורה ציבורית באיזור חיפה מכוח הסכמים מהעבר, וכן מוניות שירות במוקדים שונים. דבר זה מהווה היבט חשוב בבעיות של [[תחבורה ציבורית בישראל]].
 +
 
 +
העדר תחבורה ציבורית בשבת הוא מקור תכוף למחלוקת בין דתיים לחילונים. בעוד שמספר סקרים ומחקרים מראים תמיכה נרחבת בתחבורה ציבורית בשבת, אין מחקר מטעם המדינה בנושא. יש גם הצעות פשרה שונות, לדוגמה הצעה של [[אמנת גביזון-מדן]] מציעה תחבורה ציבורית מופחתת בשבת יחד עם הקטנת המסחר בשבת (שאינו לצורכי תרבות) - בטענה שמסחר זה פוגע בעובדים עניים ובמסחר העירוני.
 +
 
 +
בהגדרה רחבה של המושג [[תחבורה ציבורית]] יש בישראל תחבורה ציבורית בשבת - מוניות, חלק ממוניות השירות, מעליות, מטוסים, [[השכרת אופניים]], ופרוייקטים כמו [[קאר טו גו]] להשכרת רכב לפי שעה, הן כולם דוגמאות לתחבורה ציבורית שעובדים בשבת. התחבורה הציבורית שמושבתת בשבת מתייחסת לאוטובסים, [[רכבת ישראל]], וכן חלק מהקווים של מוניות השירות.
 +
 
 +
==השפעות העדר תחבורה ציבורית בשבת==
 +
כ-37% אחוז ממשקי הבית במדינה שאין להם [[מכוניות פרטית]] "מקורקעים" במקום במהלך סופי שבוע וחגים. דבר זה פוגע בעיקר בשכבות [[עוני בישראל|העניות יותר]] של האוכלוסייה. כמו כן הדבר מעודד [[אי שוויון תחברותי]] שפוגע באוכלוסיות שאינן נוהגות, נוהגות פחות או קשה להן יותר להחזיק מכונית - נערים וצעירים שרוצים לצאת לבלות, סטודנטים, אנשים מבוגרים, נכים ועוד. פתרונות שנהוגים בידי אוכלוסיות אלה כוללים [[אופניים חשמליים]], [[אופניים]], מוניות וכן תפיסת טרמפים או הסתמכות על חברי משפחה שיש להם מכונית.
 +
 
 +
העדר תחבורה ציבורית בשבת מתמרץ משפחות להחזיק לפחות רכב פרטי אחד לשם אפשרות של טיולים, נסיעות לחברים ומשפחה. החזקת רכב כזו פרושה שכמחצית מהוצאות הרכב בממוצע כבר שולמו, כ-1,500 ש"ח בחודש בממוצע לרכב.<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב: כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref> כך ש[[העלות השולית]] החודשית של שימוש ברכב היא כ-1,500 ש"ח בלבד, או 1.1 ש"ח לק"מ (במקום 2.2 ש"ח לק"מ), לעומת כמה מאות שקלים שעולה השימוש בתחבורה הציבורית.
 +
 
 +
קיימת הסכמה רחבה כי העדר תחבורה ציבורית בשבת גוררת הקטנת שימוש בתחבורה ציבורית והגדלת השימש במכוניות. עצם זה שמשפחה מחזיקה מכונית אחת לפחות מעודד את המשפחה להשתמש בה ביתר קלות. כמו כן החזקת מכונית צורכת [[חנייה]] למכוניות דבר שמקשה על פיתוח של [[נתיבי תחבורה ציבורית]]. לעומת זאת העדר תחבורה ציבורית בשבת לא נחשב כגורם משמעותי לאי שימוש בתחבורה ציבורית באופן כללי שכן יש גורמים חשובים עוד יותר שכנראה מונעים שימוש בה - לדוגמה למרות קיום של תחבורה ציבורית בשבת בחיפה יש בה שימוש גבוה במכוניות. כמו כן בישובים דתיים עירוניים כמו גבעת שמואל יש שימוש רב במכוניות - למרות שלרוב התושבים אין בישובים אלה שימוש במכוניות בשבת - כלומר התמריץ של החזקת רכב כדי להשתמש בו בשבת לא קיים עבור משפחות בישובים אלה.  לעומת זאת בריכוזים חרדיים עירוניים כמו בני ברק וירושלים יש שימוש רב בתחבורה ציבורית. בנוסף - בחלק מהישובים - במיוחד בישובים [[פרבור בישראל|פרבריים]] יותר יש למשפחות רבות שני רכבים או יותר - ודפוס כזה של אחזקת רכב נובע בעיקר משימוש במכוניות באמצע השבוע (על ידי שני הורים שנוסעים לעבודה) ופחות משימוש במכוניות במהלך סוף השבוע שמבוצע בדרך כלל על ידי מכונית אחת.  
 +
 
 +
למשפחות שיש להן רכב אחד, עדיין משתלם לכאורה להחזיק את המכונית בבית לשימוש בסופי שבוע, ולהשתמש בתחבורה ציבורית. דבר זה חוסך לכאורה אלפי שקלים בשנה. הבעיה העיקרית של תחבורה ציבורית בישראל הוא דווקא חוסר האמינות וזמני הנסיעה הארוכים לעומת שימוש במכונית - העדר נתיבי תחבורה ציבורית והפעלה לא יעילה של קווים (נסיעה במסלול מפותל במקום [[תחבורה מעברים]]), יחד עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] גוררים זמני המתנה ממושכים וזמני נסיעה ארוכים מאד - פי 2 עד פי 4 לעומת מכונית. דבר זה יוצר [[עלות זמן]] ניכרת - שהיא משמעותית במיוחד עבור אנשים עשירים יותר או עבור הורים. כאשר מתחשבים בעלות זו מתברר שלאנשים רבים אין תמריץ כלכלי להשתמש בתחבורה ציבורית כי החסכון על הוצאות דלק והחזקת קטן יותר לעומת עלויות זמן אבוד כמו פחות זמן בעבודה, צורך לתאומים עם מטפלות בשמירה על הילדים וכו'. היבט זה מוחרף על ידי [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקשה עוד יותר על התניידות ללא מכוניות - כך שהורים מתפקדים כ"נהג פרטי" של הילדים והנערים. התמריץ הכלכלי להחזיק ולהשתמש במכונית חזק עוד יותר עקב החזרי הוצאות רכב מטעם מעסיקים המקבלים סבסוד לכך מהמדינה. כך שבעוד שיש הסכמה שהעדר תחבורה ציבורית בשבת היא גורם חשוב, היא פחות חשובה לעומת גורמים אחרים כמו שיפור הביצועים שלה בימי חול - בזמן שהיא נדרשת לספק שרותי [[יוממות]], או שיפור האמינות והנוחות שיכולים לעודד נוסעים לנטוש את המכוניות באמצע השבוע.
 +
 
 +
קיימת מחלוקת לגבי השפעת השימוש בתחבורה ציבורית בשבת על [[זיהום רעש]]. המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת מציינים בדרך כלל כי הדבר יפגע ב"אווירת השבת" וכן יגרום [[רעש מתחבורה]]. התומכים מציינים כי בערים כמו ברלין שבגרמניה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, על ידי [[טראם]] שהוא שקט בהרבה יחסית לרעש הנגרם על ידי מאות אלפי מכוניות הנוסעות בשבת. באופן כללי העוצמה של רעש יורדת בחזקת שתיים ככל שמתרחקים ממוקד הרעש, כך שרעש של אוטובוס מרוחק בכביש ראשי יכולה להיות קטנה בהרבה לעומת מכונית קרובה. ביום העצמאות הוא היום היחיד שבו יש שילוב של עסקים פעילים, ותחבורה ציבורית במתכונת מופחתת, ואין בו תלונות על רעש מאוטובוסים ביום זה.
 +
 
 +
קיים טיעון לפיו תחבורה ציבורית בשבת יכולה להוות "פיקוח נפש דוחה שבת" - שכן תחבורה ציבורית בשבת יכולה לחסוך חיי אדם עקב חסכון ב[[תאונות דרכים בישראל]]. הדבר נכון הן לגבי [[תאונות דרכים]] המתרחשות בשבת - וכוללות תאונות דרכים שהורגות משפחות שלמות, תאונות דרכים על רקע נסיעה בשכרות, תאונות על ידי חיילים עייפים בחופשה, תאונות דרכים של נהגים בלתי מנוסים, ותאונות דרכים הנוגעות לנסיעות לטיולים. בנוסף לתאונות אלה, העדר תחבורה ציבורית בשבת מעודדת שימוש נוסף במכוניות על ידי הגדלת החזקת הרכב ועל ידי [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שגורמים להגדלת כמות התאונות שלא במהלך השבת. בנוסף [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מכוניות גוררות תחלואה ומוות]] בדרכים נוספות כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[אורח חיים יושבני]].  
  
העדר תחבורה ציבורית בשבת מתמרץ משפחות להחזיק לפחות רכב פרטי אחד לשם אפשרות של טיולים ונסיעות לחברים ומשפחה. החזקת רכב כזו פרושה שכמחצית מהוצאות הרכב בממוצע כבר שולמו, כ-1,500 ש"ח בחודש בממוצע לרכב.<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב: כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref> כך שהעלות השולית של שימוש ברכב היא כ-1,500 ש"ח בלבד, או 1.1 ש"ח לק"מ (במקום 2.2 ש"ח לק"מ), לעומת כמה מאות שקלים שעולה השימוש בתחבורה הציבורית.
 
  
 
==יוזמות פרטיות==
 
==יוזמות פרטיות==
 
בישראל ישנן שתי [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]] – [[ואף על פי כן]] ו[[שבוס]] אשר מפעילות מספר קווים בשבת בגוש דן (נוע תנוע של אף על פי כן), באזור ירושלים (שבוס) ובבאר שבע (ימבוס של אף על פי כן). האגודות נעזרות בין היתר בקמפיינים למימון המונים ובתרומות פרטיות בכדי להרחיב את השירות ובכדי לפרסם אותו.[https://www.themarker.com/1.4427807]
 
בישראל ישנן שתי [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]] – [[ואף על פי כן]] ו[[שבוס]] אשר מפעילות מספר קווים בשבת בגוש דן (נוע תנוע של אף על פי כן), באזור ירושלים (שבוס) ובבאר שבע (ימבוס של אף על פי כן). האגודות נעזרות בין היתר בקמפיינים למימון המונים ובתרומות פרטיות בכדי להרחיב את השירות ובכדי לפרסם אותו.[https://www.themarker.com/1.4427807]
 +
 +
==ראו גם ==
 +
* [[תחבורה ציבורית]]
 +
* [[תחבורה ציבורית בישראל]]
 +
* [[פרבור בישראל]]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 12: שורה 33:
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר}}
+
 
 
[[קטגוריה:תחבורה ציבורית]]
 
[[קטגוריה:תחבורה ציבורית]]

גרסה מ־12:11, 23 באוקטובר 2017

ברוב שטחה של ישראל אין תחבורה ציבורית החל מסמוך לכניסת השבת, ועד לצאת השבת. יוצאי הדופן לדבר זה הם תחבורה ציבורית באיזור חיפה מכוח הסכמים מהעבר, וכן מוניות שירות במוקדים שונים. דבר זה מהווה היבט חשוב בבעיות של תחבורה ציבורית בישראל.

העדר תחבורה ציבורית בשבת הוא מקור תכוף למחלוקת בין דתיים לחילונים. בעוד שמספר סקרים ומחקרים מראים תמיכה נרחבת בתחבורה ציבורית בשבת, אין מחקר מטעם המדינה בנושא. יש גם הצעות פשרה שונות, לדוגמה הצעה של אמנת גביזון-מדן מציעה תחבורה ציבורית מופחתת בשבת יחד עם הקטנת המסחר בשבת (שאינו לצורכי תרבות) - בטענה שמסחר זה פוגע בעובדים עניים ובמסחר העירוני.

בהגדרה רחבה של המושג תחבורה ציבורית יש בישראל תחבורה ציבורית בשבת - מוניות, חלק ממוניות השירות, מעליות, מטוסים, השכרת אופניים, ופרוייקטים כמו קאר טו גו להשכרת רכב לפי שעה, הן כולם דוגמאות לתחבורה ציבורית שעובדים בשבת. התחבורה הציבורית שמושבתת בשבת מתייחסת לאוטובסים, רכבת ישראל, וכן חלק מהקווים של מוניות השירות.

השפעות העדר תחבורה ציבורית בשבת

כ-37% אחוז ממשקי הבית במדינה שאין להם מכוניות פרטית "מקורקעים" במקום במהלך סופי שבוע וחגים. דבר זה פוגע בעיקר בשכבות העניות יותר של האוכלוסייה. כמו כן הדבר מעודד אי שוויון תחברותי שפוגע באוכלוסיות שאינן נוהגות, נוהגות פחות או קשה להן יותר להחזיק מכונית - נערים וצעירים שרוצים לצאת לבלות, סטודנטים, אנשים מבוגרים, נכים ועוד. פתרונות שנהוגים בידי אוכלוסיות אלה כוללים אופניים חשמליים, אופניים, מוניות וכן תפיסת טרמפים או הסתמכות על חברי משפחה שיש להם מכונית.

העדר תחבורה ציבורית בשבת מתמרץ משפחות להחזיק לפחות רכב פרטי אחד לשם אפשרות של טיולים, נסיעות לחברים ומשפחה. החזקת רכב כזו פרושה שכמחצית מהוצאות הרכב בממוצע כבר שולמו, כ-1,500 ש"ח בחודש בממוצע לרכב.[1] כך שהעלות השולית החודשית של שימוש ברכב היא כ-1,500 ש"ח בלבד, או 1.1 ש"ח לק"מ (במקום 2.2 ש"ח לק"מ), לעומת כמה מאות שקלים שעולה השימוש בתחבורה הציבורית.

קיימת הסכמה רחבה כי העדר תחבורה ציבורית בשבת גוררת הקטנת שימוש בתחבורה ציבורית והגדלת השימש במכוניות. עצם זה שמשפחה מחזיקה מכונית אחת לפחות מעודד את המשפחה להשתמש בה ביתר קלות. כמו כן החזקת מכונית צורכת חנייה למכוניות דבר שמקשה על פיתוח של נתיבי תחבורה ציבורית. לעומת זאת העדר תחבורה ציבורית בשבת לא נחשב כגורם משמעותי לאי שימוש בתחבורה ציבורית באופן כללי שכן יש גורמים חשובים עוד יותר שכנראה מונעים שימוש בה - לדוגמה למרות קיום של תחבורה ציבורית בשבת בחיפה יש בה שימוש גבוה במכוניות. כמו כן בישובים דתיים עירוניים כמו גבעת שמואל יש שימוש רב במכוניות - למרות שלרוב התושבים אין בישובים אלה שימוש במכוניות בשבת - כלומר התמריץ של החזקת רכב כדי להשתמש בו בשבת לא קיים עבור משפחות בישובים אלה. לעומת זאת בריכוזים חרדיים עירוניים כמו בני ברק וירושלים יש שימוש רב בתחבורה ציבורית. בנוסף - בחלק מהישובים - במיוחד בישובים פרבריים יותר יש למשפחות רבות שני רכבים או יותר - ודפוס כזה של אחזקת רכב נובע בעיקר משימוש במכוניות באמצע השבוע (על ידי שני הורים שנוסעים לעבודה) ופחות משימוש במכוניות במהלך סוף השבוע שמבוצע בדרך כלל על ידי מכונית אחת.

למשפחות שיש להן רכב אחד, עדיין משתלם לכאורה להחזיק את המכונית בבית לשימוש בסופי שבוע, ולהשתמש בתחבורה ציבורית. דבר זה חוסך לכאורה אלפי שקלים בשנה. הבעיה העיקרית של תחבורה ציבורית בישראל הוא דווקא חוסר האמינות וזמני הנסיעה הארוכים לעומת שימוש במכונית - העדר נתיבי תחבורה ציבורית והפעלה לא יעילה של קווים (נסיעה במסלול מפותל במקום תחבורה מעברים), יחד עם תכנון מוטה רכב פרטי ופרבור גוררים זמני המתנה ממושכים וזמני נסיעה ארוכים מאד - פי 2 עד פי 4 לעומת מכונית. דבר זה יוצר עלות זמן ניכרת - שהיא משמעותית במיוחד עבור אנשים עשירים יותר או עבור הורים. כאשר מתחשבים בעלות זו מתברר שלאנשים רבים אין תמריץ כלכלי להשתמש בתחבורה ציבורית כי החסכון על הוצאות דלק והחזקת קטן יותר לעומת עלויות זמן אבוד כמו פחות זמן בעבודה, צורך לתאומים עם מטפלות בשמירה על הילדים וכו'. היבט זה מוחרף על ידי תכנון מוטה רכב פרטי שמקשה עוד יותר על התניידות ללא מכוניות - כך שהורים מתפקדים כ"נהג פרטי" של הילדים והנערים. התמריץ הכלכלי להחזיק ולהשתמש במכונית חזק עוד יותר עקב החזרי הוצאות רכב מטעם מעסיקים המקבלים סבסוד לכך מהמדינה. כך שבעוד שיש הסכמה שהעדר תחבורה ציבורית בשבת היא גורם חשוב, היא פחות חשובה לעומת גורמים אחרים כמו שיפור הביצועים שלה בימי חול - בזמן שהיא נדרשת לספק שרותי יוממות, או שיפור האמינות והנוחות שיכולים לעודד נוסעים לנטוש את המכוניות באמצע השבוע.

קיימת מחלוקת לגבי השפעת השימוש בתחבורה ציבורית בשבת על זיהום רעש. המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת מציינים בדרך כלל כי הדבר יפגע ב"אווירת השבת" וכן יגרום רעש מתחבורה. התומכים מציינים כי בערים כמו ברלין שבגרמניה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, על ידי טראם שהוא שקט בהרבה יחסית לרעש הנגרם על ידי מאות אלפי מכוניות הנוסעות בשבת. באופן כללי העוצמה של רעש יורדת בחזקת שתיים ככל שמתרחקים ממוקד הרעש, כך שרעש של אוטובוס מרוחק בכביש ראשי יכולה להיות קטנה בהרבה לעומת מכונית קרובה. ביום העצמאות הוא היום היחיד שבו יש שילוב של עסקים פעילים, ותחבורה ציבורית במתכונת מופחתת, ואין בו תלונות על רעש מאוטובוסים ביום זה.

קיים טיעון לפיו תחבורה ציבורית בשבת יכולה להוות "פיקוח נפש דוחה שבת" - שכן תחבורה ציבורית בשבת יכולה לחסוך חיי אדם עקב חסכון בתאונות דרכים בישראל. הדבר נכון הן לגבי תאונות דרכים המתרחשות בשבת - וכוללות תאונות דרכים שהורגות משפחות שלמות, תאונות דרכים על רקע נסיעה בשכרות, תאונות על ידי חיילים עייפים בחופשה, תאונות דרכים של נהגים בלתי מנוסים, ותאונות דרכים הנוגעות לנסיעות לטיולים. בנוסף לתאונות אלה, העדר תחבורה ציבורית בשבת מעודדת שימוש נוסף במכוניות על ידי הגדלת החזקת הרכב ועל ידי תכנון מוטה רכב פרטי שגורמים להגדלת כמות התאונות שלא במהלך השבת. בנוסף מכוניות גוררות תחלואה ומוות בדרכים נוספות כמו זיהום אוויר מתחבורה ואורח חיים יושבני.


יוזמות פרטיות

בישראל ישנן שתי אגודות שיתופיותואף על פי כן ושבוס אשר מפעילות מספר קווים בשבת בגוש דן (נוע תנוע של אף על פי כן), באזור ירושלים (שבוס) ובבאר שבע (ימבוס של אף על פי כן). האגודות נעזרות בין היתר בקמפיינים למימון המונים ובתרומות פרטיות בכדי להרחיב את השירות ובכדי לפרסם אותו.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החזר הוצאות רכב: כמה המעסיק צריך לשלם רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע