תודעה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־18:22, 10 בפברואר 2019 מאת EqualizeE (שיחה | תרומות) (תודעה כישות פיזיקלית עצמאית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תודעה (מאנגלית: Consciousness) פירושו סך הרגשות האישיים שאדם חש מקליטה חושית ישירה או מדמיון במהלך חייו (כולל חלומות או זמן דממה שבין חלומות ומציאות) ואולי גם ההשפעה על חלק מהם מתוך רצון חופשי.

המונח אוגד בתוכו את הידיעה האישית של כל אדם בשאלה למשל "איך נראה צבע אדום" וכיוצא בזה.

יש הרואים במונח זה מונח בסיסי בשפה אנושית, כלומר מונח שהאומר אותו מצפה שיבינו אותו מבלי הצורך בכל הסבר נוסף ("הבנה אינטואיטיבית").

דמיון הוא גם כן מונח בסיסי (מונח המתאר איך לכאורה מתוך רצון חופשי, אדם מדמיין דברים שונים על בסיס מידע שכבר קלט בחושיו, למד אותו וזוכר אותו בזכרון).

למה קיימת תודעה

אין מוסכמה חד משמעית בשאלה "למה קיימת תודעה ואנחנו לא יצורים חסרי תודעה שלא מרגישים את פעילות המוח" בקרב מדענים; מדענים שונים מחזיקים בעמדות שונות או מציעים הסברים שונים (תוך אגנסטיות לגבי הסבר נכון) כתגובה לשאלה הזו.

יש הסבורים שתודעה היא פועל יוצא של אינטראקציה בין ישות מטאפיזית שניתן לכנות נשמה לבין פעילות המוח האנושית (ניורופיזיולוגיה) אם כי המחקר המדעי לא יכול לחקור ישויות מטאפיזיות (בין אם אלה קיימות ובין אם לא) ואין מענה מדעי גרידא לשאלה הזו.

תאוריות מדעיות על תודעה

יש מדעני תודעה (מדעני קוגניציה) כגון הפסיכולוג דון הופמן (Don Hoffman) או מדען המוח ג'וילו טונוני (Julio Tononi) המציעים תאוריות שונות כגון "תודעה כפונדמנטלית" (Consciousness As Fundamental) או "תאוריית אינפורמציית מידע" (Information Integration Theory) בהתאמה. מדען תודעה נוסף הוא הפיזיקאי הישראלי מיכאל אברהם אשר מציע תאוריה סינתטית (פילוסופית-מדעית) המציגה מדוע לדעתו נשמה קיימת ומשפיעה לפחות לעתים על תודעה, אותה הציג בספרו "מדעי החופש".

לפי התאוריה של הופמן תודעה היא קבוע פיזיקלי עצמאי ולמעשה חלק מן הפיזיקה (מאפיין בסיסי של הפיזיקה ביקום הנוכחי בו אנו נמצאים או במציאות הנוכחית בה יקומנו נמצא) וכל מוח אנושי מתפקד מאפשר ביטוי של הקבוע הפיזקלי הזה.

לפי התאוריה של טונוני תודעה מתאפשרת בכל מערכת שמתבצעת בה מה שבהתבסס על טונוני ניתן להגדיר כ"אינטגרציית מידע לכדי תמונה מערכת מורכבת מאד".

התאוריות הפיזיקליסטיות כמו תאוריית ה"תודעה כאמרגנטיות" (Consciousness as emergence) של דניאל דנט (Daniel Dennett), נכשלות להסביר איך נוצרת החישה בתודעה או החווייה המודעת בתודעה, של צבע אדום למשל, במסגרת התנאים הפיזיקליים שהמדע מזהה כיום (נכון ל-2019).

תודעה כישות פיזיקלית עצמאית

דון הופמן הציע כי ייתכן שהתודעה כישות פיזיקלית אלמנטרית יכולה לפחות לעתים לגרום להתנגדות לדחפים מוחיים מסוימים (כגון Readiness Potential) והדבר יכול לסייע להסביר מדוע לכאורה יש לפחות במקרים מסוימים רצון חופשי אמיתי (שאינו בהכרח יתנגש עם דטרמיניזם ואקראיות טהורה).

מבט פילוסופי

במבט פילוסופי התודעה היא מעין עולם נפרד שבו אנו באמת נמצאים ובו משתקף העולם החומרי ("האובייקט הפיזקלי האמיתי והנסתר") שאותו אנו חווים, לאחר שמוחנו מפרש אותו כפי שהוא בנוי לפרש אותו.

במבט פילוסופי משני, תודעת האדם מאפשרת לו לפחות לפעמים לדחות דחפים חייתיים ולחשוב על דברים שהתנסה עימם במקום לטור אחר הצורך להתנסות עם עוד דברים תוך מחשבה דלה (אם בכלל) בשאלה אם נכון לטור אחריהם.

במבט סינתטי של אלו המקבלים את האפשרות לקיומה של נשמה, מוח אנושי מתפקד וטיפיקאלי (Functioning neurotypical brain) מתפקד גם כמעין ממכשיר קשר בין נשמה לעולם החומרי ולא רק "מחשב המדמה ומפרש את העולם החומרי".

הפסיכולוגיה רואה את התודעה כחלק העיקרי בנפש, לצד הסמוך למודע והלא-מודע (במבט זה, הלא מודע הוא כל סמוך למודע שלא יכול לעלות לתודעה).

ראו גם

קישורים חיצוניים