בואו לכנס השנתי השלישי של העמותה לכלכלה בת קיימא - מי ישמור על משאבי הטבע שלנו?

יום שני, 1 בדצמבר 2014 המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן

לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן

שימור מזון ללא מקרר חשמלי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקרר חשמלי הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בבית. להלן שיטות להקטין את התלות במקרר (לדוגמה להסתפק במקרר קטן יותר), או מקרר הפועל על אנרגיה מתחדשת], או לחלופין להמנע ממנו לחלוטין.

רקע

מקרר חשמלי הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בבית. משיקולים של הקטנת צריכת החשמל, הקטנת התלות במקור אנרגיה חיצוני וכן משיקולים של אכילת מזון טרי יותר, יש חיפוש של פתרונות חלופיים למקרר.

אנשים רבים בעולם חיו וחיים ללא מקרר חשמלי, אך אם רוצים לבשל, בדרך כלל הדבר פרושו של דבר בישול יומיומי. כמו כן באקלים חם, ירקות ופירות שנקטפו מתקלקלים תוך מספר ימים. בשר ומוצרי גבינה רכים צריכים קרור חזק במיוחד, והם מועדים יותר להתקלקל. יש להזהר ממחלות מעיים העלולות להתפתח עקב אכילה של מזון מקולקל.

מה הם הגורמים התורמים להרס של מזונות

  • אוויר - בגלל החמצן שיש בו שגורם לחמצון המזון ולהרקבותו. מצד שני יש חיידקים מחוללי מחלות שהם "שונאי חמצן" ומשגשים בהעדרו.
  • חיידקים ופטריות שאוכלים את המזון וגורמים לזיהום ולרקבון.
  • חום. טמפרטורות קרות אינן נוחות לרוב החיידיקים והפטריות. כמו כן תגובות כימיות כמו חמצון או התפרקות של חומרי מזון, הופכות איטיות יותר בטמפרטורה נמוכה. טמפרטורה גבוהה יותר מאיצה את תהליכי הפרוק ועד שלב מסויים נוחה לגידול של חיידקים.
  • לחות - חיידקים ופטריות אוהבים לחות ושונאים יובש.

שיטות הגנה על המזון

  • מניעת כניסה של אוויר - על ידי איטום המזון בכלי סגור או בקליפה סגורה (כפי שזה נעשה בטבע באגוזים או בביצים)
  • ציפוי המזון בחומר אנטי מחמצן - כמו קליפות הדרים, או קליפה של תפוח, או קליפה מיץ לימון.
  • מניעת כניסה של חיידקים וכו' על ידי איטום בתנאים סטריליים.
  • קרור - ליצירת תנאים לא נוחים לגידול חיידקים (אוהבי חום), להאטת הגידול עצמו ולהאטת תגובות כימיות.
  • יובש\מניעת מגע עם מים - כי רוב החיידקים והפטריות צריכים סביבה מימית.
  • לשם מניעת מגע עם מים או אוויר ניתן להשתמש גם בעשן, מלח, שמן או חומץ - שיטות שימור מסורתיות.
  • מעבר לתזונה הדורשת פחות קרור - המנעות ממוצרי חלב ובשר, קטניות מונבטות, מזון טרי יותר וכו'.

שיטות וגישות שונות לשימור מזון

כד בתוך כד

כד בתוך כד (pot-in-a-pot) הוא מתקן פשוט שבו כד חרס אחד מונח בתוך כד חרס גדול מעט יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, נסורת או טוף. את החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. אידוי המים מהתווך בין שני הכדים גורם לאובדן חום שמקרר את המיכל הפנימי, בעקרון דומה להזעה שמתאדה ומקררת את הגוף. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש.

כד בתוך כד הומצא על ידי מורה ניגרי בשם מוחמד בה-אבבה (Mohammed Bah Abba). יש עדות לקיום של המצאה דומהגם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה.

המצאתו של מוחמד בא-אבבה זכתה בפרסים בתחום תכנון טכנולוגיה נאותה - עיצוב לו-טק לשיפור איכות החיים של תושבי העולם השלישי, בעיקר משום שהוא פשוט לבנייה, הוא מיוצר מקומית, צורך אנרגיה מעטה מאד (בצורה עקיפה על ידי צריכת המים), ומחיר הייצור נמוך מאוד.

שימור כימי טבעי

המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן.

הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - סוכר גורם להשמנה ובעיות שיניים, מלח גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות הוא גורם מסרטן. כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי.

בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם.

ייבוש בהקפאה

(ליופיליזציה)- משמשת לשם שימור מזונות לטווח ארוך. בשיטה זו מוציאים חלק גדול מהנוזלים מתוך מוצרי מזון שונים ושומרים אותם במארז אטום למים. בשיטה גורמים למים להמריא ממוצק לגז בלי לעבור באמצע במצב צבירה נוזלי.

חסרונה של שיטה זו שהיא דורשת מתקן מורכב ומסובך להפעלה ולכן היא יקרה. עם זאת היא יכולה לשמור על סוגים שונים של מזונות במשך שנים רבות בלי לשנות את המרקם ואת הטעמים והריחות שלהם בצורה ניכרת (בניגוד לשיטות ייבוש אחרות).

שיטות נוספות

  • גינה ליד הבית , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.
  • בישול לחמולה כשמבשלים להרבה אנשים, האוכל נגמר. אם מבשלים בתורות, כמות הבישולים אינה גדולה יותר.
  • כד חרס עם מים - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.
  • קרור רוח
  • ארגז קרח - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.
  • חדר קרור
  • מקרר סולארי - במחירים יקרים ולא בטוח שמתאים לארץ.
  • מקרר על גז - יקר (?) ועדיין משתמש באנרגיה לא מתחדשת.

שימור מזונות שונים

  • הכנת שעור
  • חומוס, בקיץ - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.
  • קטניות מונבטות , בזרעים יש די הרבה עמילן - זו הדרך הכי יעילה לשמור מאגרי מזון. בהתחלת הנביטה, התהליך הראשון הוא תנועה של העמילן לכיוון המקום ממנו יצמח הנבט, ושימוש בו (כחומר גלם וכמקור אנרגיה) ע"מ לייצר חלבונים (למבנה וכאנזימים לתהליכים בצמח). כך, בשלב הראשון, יורדת כמות העמילן, ועולה כמות החלבונים (גם בקטניות, וגם בזרעים יותר עמילניים - של דגנים).
  • ירקות- קניית עגבניות בשלל גוונים מירוק לאדום ואוכלים אותן לפי סדר הבשלתן. עגבנייה ירוקה יכולה להחזיק קרוב לשבועיים מחוץ למקרר עד שהיא הופכת לאדומה ורכה.
  • ירקות ופירות בקיץ בישראל, ירקות יכולים להחזיק מעמד כשבוע באקלים יבש, ופחות באקלים לח יותר. פירות כדאי לקנות כל שלושה-ארבע ימים. בחורף בישראל, ניתן להחזיק את רוב הירקות והפירות בחוץ.

ראו גם

  • ממגורה - מתקנים לשימור מזונות יבשים כמו זרעים וקטניות.

קישורים חיצוניים