הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:האזרח דרור"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (הי)
(הי)
שורה 1,260: שורה 1,260:
 
:הי, כן - לזה התכוונתי. לדעתי בסדר היה שפניתי כאן אבל אין לי בעיה עם העברה. בתודה, ‏[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]‏ • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 23:22, 8 ביולי 2019 (IDT)
 
:הי, כן - לזה התכוונתי. לדעתי בסדר היה שפניתי כאן אבל אין לי בעיה עם העברה. בתודה, ‏[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]‏ • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 23:22, 8 ביולי 2019 (IDT)
 
::דיברתי על ההערה שכתבת בגוף הערך, לא על השיחה פה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:02, 9 ביולי 2019 (IDT)
 
::דיברתי על ההערה שכתבת בגוף הערך, לא על השיחה פה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:02, 9 ביולי 2019 (IDT)
 +
:::הייתי בטוח שדרור ענה לי ושזו ההערה שהערתי לו על ההערה בתבנית... אשמח להעברתה... בברכה. {{אלמ}}

גרסה מ־16:05, 9 ביולי 2019

תוכן

לפגישה הבאה של קבוצת הכלכלה

דרור, אתה יכול להרחיב קצת בדף השיחה על הנושא שהוספת? יונתן 19:36, 16 ביולי 2007 (IDT)

המדרשה לקיימות מעשית

היי דרור אני מסכים אתך לגבי השם וגם לגבי החלוקה לתת נושאים. אני לא יודע איך משנים את השם הראשי ואני גם נוסע לחו"ל כך שלא אוכל זמן הקרוב לעסוק בזה. אם אתה יכול לעשות שינויים אלה זה יהיה נפלא! איתי

תודה, אני אשנה. אתה יכול לחתום על ידי ארבע סימני ~ רצופים. ואפשר לדבר על הדברים פשוט בדף השיחה של כל עמוד. נסיעה נעימה האזרח דרור 13:47, 5 ינואר 2006 (CST)

קישורים

הי דרור, אתה לא צריך לכתוב קישורים לדפים מכאן כדי ליצור אותם. פשוט כתוב את שם הדף שאתה רוצה לייצר בכתובת, אחרי /index.php/ והוא יווצר אוטומטית. או שתכתוב את השם בתיבת החיפוש ולחץ על 'לך', הוא יאפשר לך ליצור דף חדש משם גם....

---- שחר 13:53, 4 מרץ 2006 (CST)

ואללה תודה, לא שמתי לב שהוא נותן לי אופציה כזאת בלך (העניין עם הכתובת לא עובד לי).

בכל מקרה, חלק המהמאמרים כאן היות ואני רוצה לזכור שהם דורשים התייחסות עתידית ממני (כאילו לא מספיק שיש קטגוריות דברים לעשות ומאמרים חצי אפויים). האזרח דרור 13:27, 5 מרץ 2006 (CST)

אל האזרח דרור (אני מקווה שזה אכן מגיע...)

הי דרור, תודה על הערתך. אני חדש בעריכתם של דפים שכאלו, על כל ההשלכות המשתמעות מכך. אשמח לכל הערה ו/או הפניה רלבנטית. עכשיו לשאלתי - איך עושים את מה שתיארת - 'להכליל את הקטגוריה כאחת שנכללת במשמר התאגידים' ? ועוד שאלה - כאשר אני מעוניין לפתוח דף כלשהו, נניח תחת 'משמר התאגידים', אני מייצר לינק פנימי וממלא אותו בתוכן. הקושי שלי (שקשור למה שציינת) הוא באם אני מעוניין לארגן את הלינקים מחדש, תחת שמות אחרים. אחרי, למשל, שיצרתי את הלינק - 'תעשיות בטחוניות' יצרתי תת-קטגוריות שונות, אם שניתי את השם של הלינק הוא לא יפנה את המשתמש לתוכן. יש כאן מספר דברים שאני עדיין לא שולט בהם. אם יהיה לך פנאי וסבלנות אשמח אם תגיב.

חגי


שלום חגי,
בראש כל דף, יחד עם הלשוניות לעריכה, שיחה, וכד', יש גם לשונית 'move'. בעזרתה אפשר לשנות שם של דף. אם משתמשים בפקודה זו, תיווצר הפנייה אוטומטית מהערך הישן לערך החדש. אם ברצונכם ליצור הפנייה אוטומטית משלכם, פשוט יש לכתוב כתוכן הדף:
#REDIRECT [[שם הדף החדש]]
כל מי שינסה להגיע לדף האמור, יוקפץ אוטומטית לדף החדש.
יש לציין שאי אפשר לשרשר הפניות, ז"א אם דף א' מכיל הפנייה לדף ב', ודף ב' הפנייה לדף ג', מי שמנסה להגיע לדף א' ימצא עצמו בדף ב' ולא יופנה הלאה לדף ג'.
---- שחר 16:02, 17 יוני 2006 (CDT)

הפגנה

עד 50 יכולים להיות ללא אישור משטרתי. לא 30. לידיעתך. עידן ד 10:56, 12 יוני 2006 (CDT)

כל יום לומדים משהו חדש. האזרח דרור 14:09, 12 יוני 2006 (CDT)
אם אתה באמת רוצה להחכים, תקרא את הקישורים המופיעים בדלישס של, בתווית הפגנות. את הכתבה על ההפגנה בירושלים (שהשתתפתי בה, אך לא ארגנתי אותה), קרא בשביל הכיף, אך אל תלמד ממנה דבר. עידן ד 11:13, 13 יוני 2006 (CDT)

דפים מוזרים

עברתי על כמה דפים, ושאלתי אם ניתן למחוק דפים שרוקנת. ראה שינויים אחרונים. להבא, פשוט שים בקשה למחיקה. עידן ד 09:59, 23 ספטמבר 2006 (CDT)

ברשותכם, העברתי את הדיון לכאן האם הויקי קריטיק חופשי?

העברתי את הדיון למקום הנכון, במרחב דף השיחה של דרור: שיחת_משתמש:האזרח_דרור/האם_האקו-ויקי_חופשי?. עידן ד (שיחה) 16:14, 29 במאי 2016 (IDT)

מסה קריטית

אהלן דרור! הייתי רוצה לנסות להשיב את המסה קריטית לתל הביב. אתה חושב שתרצה להצטרף? תומאס 17:01, 30 נובמבר 2006 (MST)

אולי, זה גם תלוי במשפחתי, בכל מקרה אני לא אוכל להצטרף לכל מסה. אני מניח שבמקרה האופטימי אפשר לבנות עלי ל 3-4 מסות בשנה (מתוך ה 12). מצד שני אולי יש עוד אנשים שמוענינים כמו שחר ונועם. האזרח דרור 02:04, 1 דצמבר 2006 (MST)
(תזכורת) יום שישי הקרוב... Doronef 00:46, 21 מאי 2007 (MDT)

דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, חלוקה

זו רק ההתחלה. עשיתי בערך רבע, ולפני שאני ממשיך, רציתי לשמוע את דעתך. כמו כן, בתבנית של הספר, בערכים האחרים, אני מציע להוסיף את כל הפרקים, גם את הקישורים האדומים. יום אחד הם יכתבו, וחבל לשנות כל פעם.

כה לחי על ההשקעה פה!

דרך אגב, רוני ערמון בדרך להצבעת מחיקה, אבל סביר להניח שהיא תיכשל. אני לא מבין למה אנשים נלחמים תמיד באנשים ש"לא עשו מספיק", במקום מאות הערכים על כל מתקן ומתקן של דיסני. עידן ד 04:54, 17 ינואר 2007 (MST)

אתה צודק. לגבי התבנית. אני העבור על הפרק אחר כך. הוא למד בודהיזם, כך שזה לא אמור לשנות לו הרבה. אפשר להעביר את הערך לכאן. האזרח דרור 04:58, 17 ינואר 2007 (MST)

טכנולוגיה חדשה לדיון בקוד פתוח אינטלקטואלי

כמה רעיונות שיש לי שיאפשרו להפוך את הדיון בויקי ליותר אפקטיבי, למרות שהם מערבים מערכת שמשנה קצת את צורת הויקי המוכרת: הצעה לשינוי בתוכנת הוויקי

זה מתקשר להגעה לקונצנזוס ולשאלה איך להציג ביקורת על גישה. ראית את זה כבר? מה דעתך? בתודה --עוז 22:23, 14 ביולי 2007 (IDT) (תורין תריסלון בקפ"א)

נ.ב יש לי עוד כמה רעיונות להרחבת המערכת שעדיין לא הספקתי להעלות.

  • תודה עוז. לא שמעתי על זה בחיים. וזה נראה מעניין - גם האתר של openpolitic (למרות שעוד לא הצלחתי לראות בו דיון ממש רציני (יש לך דוגמה?)) וגם הקונספט של issue position argument שנראה לא רע.
  • ממה שאני מבין אותם, הנסיון הוא לא סתם להכריע על ידי רוב מקרי (מישהו מגיע, עובר ברפרופ על הדיון ומצביע על פי דעה קדומה שיש לו), אלא לנסות להגיע לקונצנוס אם זה אפשרי (?). (אני עוד צריך לקרוא על IPS), כך שהאפשרות להצבעה באופן "פשוט" היא בעייתית בעיני. קרא בבקשה את קבלת החלטות בקונצנזוס. בכל מקרה, נראה לי שווה לעשות ערך על IPS, אתה יכול לעזור? הפורמט שאתה מציע לIPS הוא מקובלה כללית או הצעה שלך? האם יש הצעות לפורמטי IPS? לדעתי יעזור לך ל"שווק" את ההצעה לנסות לתת דוגמה פרימטיבית דיון אחד מופרט עם קישורים לכ-10 דינוים קצרים אחרים). ו\או לקחת דיון שיש כבר באתר "קהילת קוד פתוח אינטלקטואלי" (אין שם חלופי עדיין). ולערוך אותו בהתאם לפורמט הזה כדי להצביע על יתרונות \לנסות למצוא פגמים.
  • חשוב לנסות להבין מתי יש להשתמש בפורמט זה ומתי לא, ו\או ווראינטים עליו. לדוגמה - "האם הארץ שטוחה" - פורמט אחד. "האם לצאת מלבנון" פורמט אחר (אחד דין שאינו תלוי ערכים והשני כן). בהצלחה (ותעדכן אותי) האזרח דרור 22:58, 14 ביולי 2007 (IDT)

סקייפ

היי, התקנתי סקייפ והוספתי אותך, אבל אני לא בטוח שעשיתי מה שצריך. האם קיבלת בקשה ממני? יונתן 15:16, 31 בדצמבר 2007 (IST)

צריכה בריבוע

היי דרור, אני אשמח אם תעבור על הכתבה הזאת ותשייך אותה לקטגוריות המתאימות וכו'..

סליחה אם אני עושה באלגן, אני צריך עוד קצת ללמוד את האקו ויקי. יום טוב, Doronef 22:22, 10 בינואר 2008 (IST)

בעקרון כדאי לסכם מידע שיש בכתבו ואל להעתיק אותן - כך נמענ מהפרה של זכויות יוצרים וגם נוכל להרחיב אותן בעתיד . את הכתבה כדאי להנכיס לערך של שיווק בבתי ספר (וקטגוריה של תרבות הצריכה לכל הפחות). האזרח דרור 11:23, 11 בינואר 2008 (IST)

הוספתי דף משתמש

אחרי שהזכרת לי... חוץ מזה - אני מאד אוהבת את הציטוט שלך (...אם המשכורת שלו תלויה בכך שלא יבין...) ניבה.

תודה (את יכולה לחתום עם 4 סימני טילדה (~) בסוף המשפט) האזרח דרור 21:51, 13 בינואר 2008 (IST)

תמונה

שלום דרור, כל הכבוד על ההשקעה (מיותר לציין שאני לא מסכים עם התוכן). אתמול תהיתי מדוע אינך מפרסם תמונה ושם מלא בדף המשתמש, והיום כבר איבדתי עניין בכך. כל טוב, ‏Gridge ۩ שיחה 11:05, 25 בינואר 2008 (IST)

כי הצילום שלי לא יוסיף יופי. וכי אין לי שאיפה לפרסם את שמי תודה. האזרח דרור 22:41, 25 בינואר 2008 (IST)

אני מגיב כאן במרוכז:

  1. אין לי ספק שאתה אדם נאה, ושאינך מחפש פרסום, אך זה ממש לא העניין. תמונה ושם מלא מוסיפים אמינות לדבריך. לדעתי. בכל אופן, נניח לכך.
  2. אשר לשיחה:שעור: 5. שוק חופשי: למי הוא טוב?: אני חושש שהתבלבלת ונתת לי רשימה של מונופולים וקרטלים שכן מטופחים על-ידי הממסד הפוליטי. (השד יודע איך הצדיקו מתן מונופול ל"נשר", למשל). הכל כמובן לטובת הציבור. את הדאגה שהבעת בדף הזה חולקים איתך ידידיך הקפיטליסטים.
  3. אשר לשיחה:בנק הפועלים: למיטב ידיעתי אכן יש קרטל שמטופח על-ידי הממסד הפוליטי, וזה מצער. אני לא רואה מדוע החשש הוא בשוק העבודה, אך לא באתי להיכנס לדיון, אז נניח - גם - לעניין הזה.
  4. אני מקווה שהתמונה שהעליתי לדף המשתמש אינה פוגעת (שימוש ציני בגוף האישה יאמרו הפמינסטיות בוודאי) - ואם כן, אסיר אותה. בכל מקרה, אני רק אורח.
  5. באופן כללי: אני מקווה שאתה וחבריך ל"מפלגה" תפעלו באופן וולנטרי ולא אלים. אם כן - תזכו לכבוד ממני, ואם לא, אז לא. ספרו לי באיזה בנק הלינו שכר, ואיזה תכשיר נוסה על בעלי חיים. ספרו לי איזה עסק הוא "טוב" לדעתכם ואיזה הוא "רע", ותנו לי להחליט. אם אין עסקים טובים, תתארגנו ותקימו עסקים אלטרנטיביים ותנו לי כצרכן לבחור. בחירה היא מילת המפתח.
  6. איך זה שירוק אדום? :) ‏Gridge ۩ שיחה 02:42, 26 בינואר 2008 (IST).
אם כך אגיב לך במרוכז.
רחוק מלהיות נאה. זה אולי מוסיף לאמינות אבל זה גם סוג של אד-הומינם ועצלנות. אני מעדיף אנשים שיבחנו את הטענות ואת הטענות לעובדות בפני עצמן, ולא לפי מי אמר אותן (מה גם שזה קשה בויקי לראות מי אמר מה, ואין לי שאיפה להיות דובר יחיד כאן). אני מעדיף שאנשים ישארו אם פקפוקים וספקות ויחקרו בעצמם, התפקיד של האתר (לדעתי) הוא גם להעלות שאלות.
אין לי הרבה ידע לגבי עסקים בארץ (ומדוע קרטל הביטוח או המרצפות לדוגמה קיבלו חיבוק ממסדי? או פועלים+לאומי?). אני מניח שאתה שואל בגלל הטענה של חלק מהקפיטליסטים לפיה מונופול\קרטל היא תופעה שנגרמת רק בגלל חיבוק של הממסד. זו טענה לא נכונה בעיני א. בגלל הנושא של מונופול טבעי ושל יתרונות לגודל (אותם אפשר לראות גם בעסקים קטנים בהרבה) ב. בגלל הקושי להפריד בין סיבה למסובב (כל עסק גדול יש לו נגיעה לרכש של הממשל ולהחלטות של הממשל, וברוב תחומי העסקים יש רגולציה ממשלתית - כך שאפשר לשאול אותך הפוך - באיזה שוק יכול היום להיות עסק גדול שאינו מעורב (רגולציה או רכש) עם הממשל, ובאיזה שוק בכלל יכול להיות עסק שיש לו נתח שוק גדול בלי דבר זה?
הצרה שידידי הקפיטליסטים זה דבר קצת אמורפי - יש אנרכו-קפיטליסטים, קפיטליסטים של מדינת שומר הלילה, שמרנים, קפיטליסטים של שוק מעורב , או תומכי שוק חופשי-מתנגדי תאגידים- וכולם מגדירים עצמם קפיטליסטים.
לא הבנתי איזה דאגה שכן הבעתי כמה דאגות. התיאור הקפיטלסיטי המודרני המקובל (נאו קלאסי) מניח לדוגמה סימטריה במיקוח בשוק העבודה בין מעסיקים למועסקים - בניגוד לדוגמה לאדם סמית.
בנק הפועלים - אם יש לך 50 מיליון ש"ח נדמה לי - אתה יכול להקים בנק ולהתחרות בהם (אבל גם בבנקאות יש יתרון לגודל). מדוע הממסד מטפח אותם? (הטענה נגד הממסד היא שהוא לא מתערב ושובר הקרטל) המהלכים האחרונים בשוק, של העברת יכולות בנקאיות לחברות ביטוח, וכן פיקוח על עמלות היו מכה כואבת מאוד לשחקנים בשוק.
אני גם מקווה שהיא אינה פוגענית. אני חושב שחלק מהאנשים יחשבו עליה כפוגענית (לדוגמה, לא כולם היו שמחים לראות בתמונה את הבת או האחות שלהם), ומצד שני זה אתר פוליטי, שלא ניסחנו פה עדיין את גבולות התערבות הרבים במעשי היחיד (כלומר כמה הציבור הוא טוטליטרי כלפי היחיד).
אני גם מקווה שיהיו סבלניים כלפי דעות אחרות. מצד שני, שים לב שכאן אין סימטריה בין דעות. לא באנו לכתוב ויקיפידה שניה, אלא משהו שבנוי סביב ערכי ליבה ואמונות ראשוניות כלשהן (ולמען האמת גם ויקיפידה בנויה סביב אמונות כאלה). ואם זאת, פקפוק וזווית אחרת לא הזיקו לאף אחד. אני חייב לסייג שזה צריך להיות במינון הנכון - זה קודם כל נקודת מפגש למי שכבר חושב דברים מסויימים וזה רחוק מלהיות פרוייקט שיש לו אחוזי השלמה גבוהים (אני מעריך שכרגע אנחנו בכ-10% מהפוטנציאל שלנו מבחינת איכות וכמות ערכים וכ1% מבחינת משתתפים). מצטער על האמורפיות.
לא מפלגה - אלה חברה אחרים.
אתה יכול לקחת מהאתר רק את הנושא של בחירה צרכנית או צרכנות מוסרית אם אתה רוצה, לדעתי האישית תצא מכך נפסד. יש תחומים ויש מבנים מוסדיים שבהם צרכנות מוסרית לא יכולה לעזור, וגם אם אנחנו או מישהו אחר יקים עסק חלופי אז א. הוא יפשוט את הרגל או ב. הוא ישתנה ויהפוך דומה לכולם. תיקון של כשלי שוק באופן וולנטרי הוא דבר נחמד אבל יש ספק כמה גדול כוחו.
הירוק הוא "אדום" (או שחור) כי הדברים לא נגמרים במחזור בקבוקים או בפתרונות טכנולוגיים, לטכנולוגיה יש מימד פוליטי (ראה לדוגמה נעילה טכנולוגית, ויש גם ספר של יובל דרור אני חושב, בנושא) בסופו של דבר יש גם בחירות ערכיות ועיצוב מוסדי.

האזרח דרור 08:40, 27 בינואר 2008 (IST)

אני אמרתי מה אני חושב, והצעתי להניח לעניין. אני עדיין מצפה למצוא תמונה ושם מלא של אדם שיש לו אג'נדה.
זו טענה של כל הקפיטליסטים, לא חלקם. השאיפה היא לעולם שבו כל אדם יכול להקים כל עסק ולעסוק בכל מקצוע. למה כוונתך ב"מונופולים טבעיים"?
טוב, אם כי ההבדלים לא גדולים.
נאמר שיש צורך בפיקוח, מדוע לא לתת לצרכן לבחור אם ברצונו לרכוש מוצר בעסק מפוקח או לא? אם סופר-דופר מפוקח, ונותן לקופאיות הפסקות נאות וכו' וסופר-שלומפר לא מפוקח, מתייחס לעובדיו בדרך גועלית, ובדרך נס יש לו עובדים, תן ללקוחות להחליט. אני אעשה קניות בסופר-דופר במקרה כזה. אשר לבנקים: אם כל אחד יכול להקים בנק, ומעטים עושים זאת, אולי יש מתח רווחים נמוך בבנקים המסחריים, יחסית לסיכון.
אשר לתמונה, האם אתה מאמין שיש לאדם זכות מוחלטת על גופו, כולל זכות לעסוק במקצוע משפיל, או להזריק אקונומיקה? יש פה דוגמה נאה של דוגמנית שבעה שבחרה מרצון "להשפיל" את עצמה עבור מטרה טובה. אין תאגיד מסחרי להאשים.
טוב.
טוב.
באיזה דף מצוין מהו הקרם שנוסה על בעלי החיים, ואיזה סוג אפטרשייב לא נוסה?
כוונתי הייתה מדוע הערך לא קיים, ולכן ירוק בעצם אדום...
Gridge ۩ שיחה 21:13, 27 בינואר 2008 (IST).
עולם שבו כל אדם יכול להקים כל עסק ולעסוק בכל מקצוע. אידאל נאה. האם יש מתח לדעתך בין אידאל נאה זה לבין עולם שבו כל אדם נהנה מהזכות לחיות? האם יש בה דרישה לחופש התנועה של כל אדם ? מקצועות רבים דורשים השכלה קודמת והשכלה דורשת כסף - האם לאדם עני יש זכות לעסוק ברפואה לדוגמה? במקרה והתשובה היא "כן, אם הוא יכול לשלם על זה" עולה השאלה האם זו זכות שהיא רק תאורטית או שיש לה גם משמעות מעשית.
כנ"ל בנושא של להקים עסק. כדי להקים סוגי עסקים רבים יש צורך בממון התחלתי רב (גם לגבי בנקים לדוגמה) - בגלל שיש יתרון לגודל. לדוגמה אם ברצונך להקים בנק עליך לדאוג לכך שהיו לו סניפים שיוכלו לשרת את הלקוחות, אם אתה רוצה להיות מפעיל סלולר עליך קודם כל לפרוס רשת של אנטנות באזור אותו אתה רוצה לשרת. היות ולהון יש גם מרכיב יחסי (כי לדוגמה הרמת אנטנות דורשת לשלם שכר לפועלים שמקימים אותן) לא יהיה מצב בו כל אחד יוכל להקים כל עסק.
12 נקודות על הנושא של פיקוח. אבל אז זה לא פיקוח אלא פשוט נורמה. יש עם זה מספר בעיות. אחת מהן היא ההנחה שנורמות הן דבר שנקבע בלי קשר לשוק. לדוגמה שפירמות לא יכולות לפרסם ולהשפיע על הערכים של האנשים. לדוגמה על ידי פרסום, אני טוען, פירמות יכולות לשכנע אנשים שמה שחשוב הוא לא איזה תנאים מועסקים העובדים, או כמה בריאים המוצרים, אלא כמה נמוכים המחירים בסופר או כמה יפה האננס שהם מוכרים. באופן כזה פירמות שפוגעות בעובדים או בסביבה או בצרכנים יכולות להנות מרווחים גבוהים יותר - להשתמש בחלק מהרווח כדי לשמור על הצרכנים נאמנים ולמנוע כניסה של מתחרים "מוסריים".
זה לא תמיד חייב להיות נושא שפוגע בצרכנים. לדוגמה אם יש פיקוח על כך שלא יעבדו בין 2-4 בחנויות רהיטים באילת, אז כולם לא עובדים. אם אין פיקוח ומישהו אחד מחליט כן לעבוד, הוא משפר לזמן קצר את מצבו, בטווח היותר ארוך כולם עובדים עוד שעתיים, המכירות נשארות אותו הדבר, וכולם מפסידים.
ניטור או פיקוח זה דבר שעולה כסף ומאמץ - מי יבצע אותו? הממשלה? איגוד צרכנים? המעסיקים בפני עצמם? התאחדות המעסיקים?
מה קורא אם הנזק נגרם לצד שלישי, ו\או וייתכן שלא בידיעתו (נזק בריאותי לעובדים ממחלות, נזק לשכנים, נזק לצרכנים, נזק לדורות הבאים וכו')
למה הבחירות של הצרכן קדושות? ולמה אין קדושה כזו לבחירות של האזרח לדוגמה? בחירות של צרכן הן דברים טובים כאשר זה דבר שאין לו השלכה חברתית. לדוגמה אם אני רוצה להחליט בין ללבוש עניבה ירוקה או כחולה ואין לזה השפעה על החברה, הכי טוב שאני אחליט במנגנון של שוק איזה עניבה לבחור. לעומת זאת בנושאים כמו זכויות עובדים, זה לאו דווקא נכון. לדוגמה בגלל שבשוק יש הבדלים בין הכנסות ו10% מהאנשים יכולים להיות בעלי כוח השפעה כמו 90% מהאנשים, ולאו דווקא בגלל שהם הרוויחו את הכסף באופן ישר.
מונופול טבעי - ממש לא מושלם, אבל מסביר את הבסיס.
בבנקים ובביטוח יש הרבה אלמנטים של יתרון לגודל (הון תחילי, סניפים לדוגמה בבנקים, ואפשות להנות מרווחי ארביררז בביטוח, כמו גם היכולת להנות מתאנים טובים יותר כאשר מלווים או לווים סכומים גדולים יותר של כסף). זה לאו דווקא קשור למתח רווחים נמוך (בביטוח מרווחים די יפה)- אלא לעלוית כניסה גבוהות. - וזה יכול ליצור מונופלים גם בלי חיבוק מצד הממסד הממשלתי.
לכל אדם יש זכות לעשות כל דבר כל עוד אינו פוגע באחרים, נראה לי שזה עקרון יסודי, ממנו נגזר לדוגמה העקרון של זכות האדם לגופו. אבל אם מסכימים על הראשון זה לאו דווקא מוביל לכך שזכותו של אדם לעשות כל דבר עם גופו - אסור להרביץ לדוגמה, ומשתינים ויורקים רק היכן שהדבר לא מפריע לאחרים. באשר לחשיפה פומבית, יש כאן שוב שאלה של נורמות - האם לדוגמה לאדם יש זכות לנסות לחנך את ילדיו לאור הערכים שבהם הוא מאמין? או הוא עצמו? האם הוא יכול לשוטט במרחב הציבורי בלי להתקל בדבר שלדעתו הוא פוגעני? האם כשאשה או גבר הופכים עצמם לזונה או לחלופין חושפים את עצמם, הם רק מחליטים החלטות על גופם, או גם משפיעים על התפישות שיש לאנשים אחרים לגבי שאר האנשים? ספציפית לתמונה - אפשר להסתכל על זה משני היבטים - האחד של זכות האדם (או החיה) לגופה, וההיבט האחר הוא מתן כבוד לאחר ומניעת החפצה שלו. מנקודת המבט השניה יש כאן סתירה מסויימת (בקשה למנוע החפצה של בע"ח תוך שימוש בהחפצה של אישה). אני לא יודע אם יש לי עמדה מוצקה לכאן או לכאן.
עוד אין דף כזה (מי ניסה איזה קרם וכו') לי אישית יש דאגות מעט אחרות (כמו איך למנוע מוות של כמה מאות מילוני בני אדם בעתיד או מוות של מיליארדי ייצורים אחרים בהווה ובעתיד), אבל אשמח לראות דף כזה (כמו גם כל דף אחר שיבצע ניטור של תאגידים בצריכה מוסרית, אם זה ממש מעניין אותך, אני מכיר אתר או שניים שעושים את זה, פתח דף ואנסה לאתר אותם מחדש.
טוב. מוזכרים ירוק כהה וירוק בהיר בסביבתנות.האזרח דרור 09:29, 28 בינואר 2008 (IST)
דרור, נגעת פה ב-12 נושאים שונים, ואם אפנה כמה שעות מזמני כדי להגיב, מה אז, נפצל את הדיון לתריסר ונמשיך? אני אינני "מתדיין מקצועי". בנוסף, אני בעצמי עדיין בשלב למידה. אתייחס ברשותך לתחום ההשכלה: לימודי רפואה הם חריגים ביוקרם, ואם אין סבסוד הם בעיה של מיעוט זניח (שבוחר ללמוד רפואה). גם פה יש פתרונות וולנטריים: מלגות, הלוואות וכו'. אם מדברים על השכלה גבוהה באופן כללי יותר, מדובר בתענוג זול בהרבה. אני מניח שבתנאי שוק חופשי, שכר לימוד לתואר B.A במוסד לימודים פרטי (שאינו עוסק במחקר), עומד על 2,500 שעות עבודה של פועל פשוט לכל היותר. כלומר אדם שממשיך להתגורר עם הוריו (ופטור משכר דירה, חשמל, וכו') יכול לחסוך סכום כזה תוך שנה/שנתיים. אפילו היום, בתנאים של מיסוי כבד, אפשר בצורה הזו לחסוך סכום מספיק תוך שלוש שנים בערך (שמושקעות/מתבזבזות בצה"ל. מיותר לציין שבחברה ליברטריאנית אין גיוס חובה). ונאמר שעל המדינה להציע מימון לימודים, מדוע בכפייה (המס)? פלוני רוצה ללמוד לתואר, פלוני יבקש מימון, ופלוני יחתום על התחייבות לשלם X אחוז משכרו במשך Y שנים. ‏Gridge ۩ שיחה.
וגם: אולי יש עסקים שאדם חייב להיות עשיר כדי להקימם, אך הוא יכול לעשות את עושרו בעסקים אחרים. כמה התעשרו מאפס? רבים. אפילו וול-מארט החלה כחנות בודדת. אני לא אתפלא אם גם גייטס (לא התעמקתי בסיפור חייו), שנולד למשפחה אמידה, החל את דרכו בעולם העסקים עם משאבים מוגבלים. בנוסף, הכוח לא חייב להיות רק אצל אזרחים בודדים. כמה מס לוקחת לך ממשלת ישראל משכרך? כוונתי למסים ישירים בלבד. אם מיליון ישראלים יהיו חברים בארגון החברתי "אדם, צדק ויושר" ויפרישו לו חמישה אחוז משכרם, יעמדו לרשותו של הארגון מיליארדי שקלים בשנה, ועם הכסף הזה אפשר לעשות הרבה מאוד למען החלשים (האמתיים). אם ראש הארגון (שייבחר דמוקרטית), יהיה סבור, למשל, שהבנקים "מרוויחים יותר מדי", הוא יוכל לאסוף חתימות (התחייבות של חברי הארגון לפתוח חשבון בנק), ולהקים בנק שיגבה עמלות הוגנות, וגם להרוויח (אבל לא יותר מדי...). לארגונים חברתיים יש פוטנציאל לצבור כוח רב (במדינה שאינה מדינת רווחה). אפשר לפתור בעיות בדרך של כפייה, ואפשר לפתור בעיות בצורה וולנטרית. אגב, כתבת שאתה דואג לכמה מאות מיליוני אנשים שעומדים למות, למה כוונתך? ‏Gridge ۩ שיחה 03:21, 29 בינואר 2008 (IST).
מצטער על ה"גשם" לא היתה לי כוונה כזו.
אתה מבצע את מה שרדלר מכנה "הנחת שרוול". כלומר להניח שדבר אחד משתנה אבל לא כל השאר. בעולם קפיטליסטי כמה אנשים יוכלו לממן לילדים שלהם לימודי תיכון לדוגמה? אפשר להסתכל על העבר ולנסות ללמוד. השאלה היא אם יהיה שיוון בהכנסות (פחות או יותר) או לא. קשה לענות על זה אבל יש כמה ראיות. לדוגמה מאז התמוטטות ברה"מ והסרת האיום במהפכה יש זינוק מטואורי באי השווין בין מדינות ובתוכן. כמו כן, מצב שבו יש מלכודת עוני של אין השכלה-> אין פרנסה-> ילדים עניים-> אין השכלה הוא דבר שהולך יד ביד אם אי שוויון.
ממש לא - להכשיר מהנדסים, משפטנים (בהנחה שצריך אותם), כלכלנים (כנ"ל) זה גם עסק די יקר. לפני חוק החיילים הוותיקים בארה"ב רוב האנשים לא למדו תואר ראשון. אפשר להגיד שזה לא דבר רע כל כך (אנשים למדו מקצוע תוך כדי התנסות) ובכל זאת זה היה המצב.
באופן דומה לפני התערבות המדינה (ומצב בו העשירים משלמים חלק גדול מהמס) מעט ילדים זכו להשכלה. היו יוזמות וולנטריות אבל עדיין היה מדובר במיעוט זניח.
הלוואות וכו' - שוב יש כשל שוק (ומלכודת עוני). מי יתן לעניים הלוואה ללימודים ותמורת איזה ערבויות?
העובדה שגייטס וכו יכלו להקים אימפריה, היא עובדה כמו שכל אחד יכול לזכות בלוטו. זה אומר שבתנאים מסויימים של התעשייה והעסקים היה מישהו שיכל היה לנצל את ההזמנות. זה לא אומר שכל אחד יכול להקים היום לדוגמה עסק שימכור מערכות הפעלה. למעשה גם אדם שיש לו מאות מילוני דולרים לא יוכל היום להקים חברה רווחית כזו. משהו שמרצה שלי פעם לימד אותי - סוג של שיוויון הזדמנויות - אוספים את כל הכסף מכולם ומבצעים הגרלת לוטו אחת הזוכה מקבל את כל הכסף - זה עונה לגמרי על שיווין הזדמנויות - כי אפילו לא צריך כסף לקניית כרטיס.
אני לא חסיד גדול של ממשלות ושל כפייה. אם אפשר לפתור דברים באופן וולנטרי אני בעד. ממה שאני מכיר הפתרונות הוולנטרים הקפיטליסטים הם חלשים היות ואחת מצורות הכפייה החזקות ביותר היא "אין לך ברירה, תעשה את X או שתמות ברעב" וזה גורר עוד צורות של כפייה בגלל שבמציאות של אי שוויון החזקים כותבים את החוקים.
כדי שלא תהיה כפייה צריך שיהיה איזשהו סוג של שיוויון או לחלופין הבטחת קיום - אחרת העניים ביותר עסוקים רק בלשרוד.
יש בנקים שהם קואופרטיבים. אני מצטער שאין בארץ.
אני מניח ששיטוט בקטגוריה:קיימות יכול לענות אולי על זה. ערכים לדוגמה הערכת המילניום לאקוסיסטמות,ספינת החלל כדור הארץ , גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר), שיא תפוקת הנפט, אזהרת מדעני העולם לאנושות, קריסה(ספר), ייצור ראשוני, חישוב לאחור של קיימות וצמיחה, משבר המים העולמי, המהפכה הירוקה. אשמח לדעת על השגות כמו גם אם יש מאמרים שלדעתך הם טובים יותר מאשר אחרים.

האזרח דרור 08:56, 29 בינואר 2008 (IST)

תעשה את X או שתמות ברעב

לומר שהקפיטליזם אומר זאת לאדם זה לא כל כך הוגן. גם אם אדם חי לבדו על אי בודד הוא ייאלץ לעשות X או למות ברעב. זה לא שיש לאדם סחורות ומוצרים ברגע שהוא נולד והקפיטליזם לוקח זאת ממנו - פשוט אין. אשר לפתרונות הוולנטריים שמציע הקפיטליזם: הוא יכול רק להציע. אתה יכול לשבת עם קפיטליסט, והוא יראה לך בעזרת חישוב פשוט כיצד אם כל אדם שחושב ש"המדינה צריכה לדאוג לנכים" יפריש 2.5 אחוזים משכרו לאותם נכים, אז הממסד הפוליטי לא יצטרך לדאוג להם, כי הכסף יספיק. אם רק חצי יואילו בטובם לתרום 5 אחוז, גם אז הכסף יספיק. זה לא אומר שבמשק קפיטליסטי לנכים תהיה בהכרח הכנסה מסודרת - אולי לא תהיה להם, אולי הם יחיו מתחת לגשרים ויקבצו נדבות. אך אם אכן כך יהיה זה בגלל שזהו רצון העם. הקפיטליסט לא בונה על ארקדי גאידמק, הוא בונה עליי ועליך.

הגבתי באריכות על יתר הדברים שכתבת, אך השארתי את הדברים על הנייר. כדאי שאני אלמד יותר, ואנהל דיונים פחות. בדבר אחד אין לי ספק גם היום: לו הייתה מדינה קפיטליסטית קולטת הגירה (+ אנגלית ואקלים נוח), הביקוש להגר אליה היה נאמד במיליארדים של אנשים. כבר כיום קיים ביקוש כזה להגירה לארצות הברית שהיא קפיטלזים חלקי. ולא רק מצד עניים. אשר לחששך ממותם של מאות מיליונים, קראתי חלק מהערכים וטרם הגעתי לכך. מדוע אתה כותב שלהתפיל מים זה יקר מאוד, כמה יקר? דולר לאלף ליטר? שני דולר? ‏Gridge ۩ שיחה 21:13, 30 בינואר 2008 (IST).

לא כוונתי שרק קפיטליזם אומר את זה אלא שזה סוג של כפייה או אילוץ. כשהאילוץ הזה יותר חזק, יש יותר כפייה, במיוחד אם יש דרגה גבוהה של אי שוויון. אם המטרה החברתית היא חופש, אז הדבר הזה מפריע לחופש. ברור לדוגמה שבחברה של רוחות רפאים, שבה האילוץ הזה לא קיים, דרגת החופש היא יותר גבוהה (ולמעשה בחברה של רוחות רפאים אין טרור). מזה אפשר להגיע לכך שיש מתח בין המטרה החברתית של חופש לבין הנתון של כמות השווין בחברה. חברה תאורטית שבה 99% עובדים רק כדי לשרוד עד ליום הבא, היא לא חברה חופשית, גם אם מבחינה פורמלית היא כן.
צריך להזהר מאוד ממשפטים ודוגמאות שמתחילים ב"אדם על אי בודד". אדם על אי בודד יכול לדוגמה רק לשבת מתחת לעץ ולאכול פירות וירקות. יש אנשים שיגדו שזה מספיק. אדם על אי בודד לא נמצא בחברה וקשה להראות דינמיקה חברתית במצב כזה.
בו ניקח דוגמה אחרת. 1000 אנשים על אי בודד - 3 מהם גידרו 90% משטח האי והכריזו שזה שלהם. הם נותנים טובות הנאה לעוד 30 שישמרו להם על הגב (עו"ד, רופאי צמרת, מנהלים, ממשלה), לשלם לעוד 47 אנשים שיהיו כוח ביריונים (משטרה, צבא) ולעוד 20 אנשים שיסבירו לכולם כמה המצב הזה טבעי (הוליווד, פרסומות), טוב וכו'. כעת כל שאר 900 האנשים צריכים להתמודד עם מה שיש ולנסות להתברג למעלה.
מה שאנשים צריכים זה לא סחורות או שירותים, אלא תפקודים. אנחנו לא צריכים סוודר או תנור, או השכרה של שעות מיזוג, אלא שתהיה לנו טמפרטורה נעימה (הסחורות והשירותים הם האמצעי, לא המטרה). את זה אפשר לספק במגוון גדול של קומבינציות של טכנולוגיות ושל "טכנולגיות חברתיות" (או מוסדות חברתיים - כמו כנסת, ממשלה, שוק, כסף מבוסס חוב, כסף מבוסס קהילה, נורמות, יום שבת וכו'). הקפיטליזם (וגם הסוצילאיזם בחלקו) יוצר מחסור בכך שהוא הורס את המערכות של טכנולגיות החינמיות שמספקות תפקודים (לדוגמה קהילה או משפחה) - משום שבקפיליזם אין שום מוסד שמגן על הטכנולגיות האלה (אף אחד לא מרוויח מקיומן משום שקשה לשים עליהן זכויות קניין). לדוגמה הוא הורס מערכות טבעיות שמספקות שירותי טבע - ואז גם אנשים צריכים לנסות לקנות תחליפים לזה בשוק.
ישבתי הרבה זמן עם נאו קאלסיים ולא יצא מזה הרבה. חוץ מנכים יש גם זקנים, מפגרים, עיוורים, חירשים, חולי CF, חולי מחלת גושה, וסתם אנשים עניים. אני לא בעד ממשלה גדולה בכל מקרה אלא בעד פתרונות קהילתיים יותר ודמוקרטיים יותר.
רצון העם - לאחר שהרכוש הוא קדוש. למה לא לתת לאנשים את החופש גם להחליט מה יהיו ההסדרים החברתיים בתוך החברה ?
אנשים שמקבצים נדבות וחיים מתחת לגשרים, יש להם נטיה מוזרת להעלם (ובכך לפתור את הבעיה שלהם ושל החברה) - קוראים לזה מוות מרעב או מקור או ממחלות.
מה לגבי מאלי - היא מדינה קפילסטית למדי, גם צרפתית היא שפה בינ"ל ויש שם אקלים די נוח?
כיום יש הגירה לכל המדינות העשירות יותר מהמדינות העניות יותר (בהן יש עודף אוכלוסיה עניה). הגירה היא מדד שמראה לך לאן נוח לאנשים צעירים ועניים להגר. הם ילכו למדינות עשירות יותר שבהם יש להם סיכוי רב יותר להתעשר בזמן קצר יותר. כלומר למדינות קפיטלסיות - שבהן יש גם ביקוש מתמיד לאנשים רעבים, עניים בריאים וצעירים. (אבל החברה לא מורכבת רק מאנשים צעירים ובריאים). האם המצב במדינות העניות מנותק ממה שמתרחש במדינות העשירות (עיראק לדוגמה, או אפריקה)?
הניתוח של מה קורא במדינה X לעומת Y נכון למצב פרה-גלובלי (כמו בתקופה של סמית שכתב על "עושר האומות") הוא פחות נכון ככל שעוברים למשק יותר עולמי שבו כולם משפיעים על כולם במידה גדלה והולכת. העוני במדינות העניות הוא לא תופעה מנותקת מה"עושר" במדינות העשירות.
יש תופעה מוכרת הרבה פחות של הגירה החוצה מארה"ב - מקסיקנים שעבדו שם, חוזרים להזקן בכבוד במקסיקו.
מה לגבי הגירה לקנדה, לשבדיה או לאוסטריה? מדוע תמיד דוגמאות ההגירה הן רק לארה"ב.
יש כבר היום 900 מיליון איש שנמצאים על סף רעב. רבים מהם תלויים בסיוע של האו"ם לקיום יומיומי. במצב של משבר עולמי בסדר גודל של השפל הגדול רבים מהם לא ישרדו.
במקרה של מצב חירום ביולוגי (כמו השפעה לא רצויה של הנדסה גנטית) המצב עוד יותר חמור - 97% מהאוכלוסיה של דרום אמריקה - כ67 מיליון איש מתו בזמן הפלישה הספרדית - כתוצאה משילוב של 3 מחלות.
כבר היום המצב באפריקה ובמדינות עניות הוא של מוות של מילונים ברעב, מחלות , עוני, מחסור במים וכו'. סה"כ מדובר על כמה עשרות מילוני בני אדם בשנה (שמותם היה יכול להמנע בסידור חברתי אחר).
אתה יכול לקרוא עוד חששות בערך "המהפכה הירוקה" לדוגמה. זה דומה למישהו שבונה מגדל יותר ויותר גבוה אבל היסודות לקיום המגדל הולכים ומתפוררים.
התפלת מים היא פתרון יקר יחסית לחלופות שבדרך כלל יש - כמו ניהול משק מים בצורה טובה יותר - מניעת המלחה וזיהום של בארות, שמירה על סנטיציה וכו'. כמה - אני לא יודע, ואשמח לנתונים בנושא.
לא כדאי למדדו את היוקר של דברים (בהקשר של סכנה לקריסה אקולוגית) במונחים של דולרים, אלא במונחים של שעות עבודה, אנרגיה וכו'. שוק המזון לדוגמה מהווה שוק יחסית קטן לשוק המכוניות לדוגמה. אבל במצב של משבר חברתי המחירים השוקיים של המזון עולים - אנשים ישלמו כל מחיר על מזון. במונחים של אנרגיה יקר להתפיל מים, וזה דורש גם טכנולוגיה מורכבת (?) - שיש צורך בהרבה אנרגיה ואנשים כדי לתחזק אותה.
אני ממליץ על הסיפור של החפצים (סרט) או ספינת החלל כדור הארץ. מקווה שהם יעזרו להסביר מדוע המערכת היא במשבר.
כדי לדעת אם אתה שבוי של אידאולוגיה או לא, צריך לשאול "איזו הנחות, אם יתברר שהן לא נכונות, יגרמו לי לזנוח את הטענות X, Y, Z". כל עוד אין הנחות מפתח כזו, הנטיה (של כולנו, כולל אני) , זה להסתובב במעגלים של לתקוע חץ ולצייר מסביבו מטרה. אצל אנשים דתיים הנחה כזו היא בדרך כלל הנחה בדבר קיומו של האל, בתוספת הנחה שהאל נתן הוראות לאנשים מסויימים לנהוג כך וכך (בתוספת הנחה סמויה לכך שהאל הוא טוב). אם מתערערת האמונה בהנחות האלה - אנשים נוטשים את האמונה. מה אם כן הנחות היסוד שלך? האזרח דרור 10:14, 31 בינואר 2008 (IST)
שוב גשם. תגובתי הקודמת באה לרמוז שאני לא מעוניין בהמשך הדיון, ולא לשם דיון התדפקתי על דלתך. הנחות יסוד: האדם פועל כדי להטיב עם עצמו, עם משפחתו ועם מקורביו. האדם לא יהסס לנצל אנשים אחרים אם תינתן לו הזדמנות. האדם יבצע עבודה טובה יותר אם כתוצאה מכך הוא יזכה למשאבים רבים יותר. שלוש מספיק? מדובר גם במערכת אמונות: זכותו של האדם על גופו וכו'. (קצת על עלות התפלת מים). ‏Gridge ۩ שיחה 03:34, 1 בפברואר 2008 (IST)

איך היית מתרגם את המשפט:

In the U.S., we spend 3—4 times as many hours shopping as our counterparts in Europe do

?

אני לא בטוח שתרגמתי אותו נכון בסיפור של החפצים. Odonian 08:46, 25 בינואר 2008 (IST)

"בארצות הברית, אנו משקיעים בצריכה פי 3-4 זמן יחסית לאזרחים האירופאים" או משהו כזה. אכן מסורבל למדי יצא לי. מעניין מה אתה כתבת. האזרח דרור 22:44, 25 בינואר 2008 (IST)
אני תרגמתי אותו: "בארצות הברית, אנחנו מבלים פי 3 עד 4 זמן בקניות, מאשר המקבילים שלנו באירופה." Odonian 11:43, 26 בינואר 2008 (IST)

קטגוריה בתבנית

דרור, איך עושים שכל הערכים של אקולוגיה עירונית יכילו את התבנית? - יונתן.

בעקרון אפשר לעשות את זה על ידי בוט, אבל משיקולים של עיצוב, וגם כי אני לא בטוח שאפשר, כדאי לעשות את זה באופן ידני. האזרח דרור 08:26, 9 במרץ 2008 (IST)

ביקורת בתוך מאמר

אני הוספתי את הפסקה "ביקורת" בשעת כדור הארץ על סמך הגיון בריא ולא על שימוש במקורות חיצוניים. האם אני צריך לחתום את שמי על הפסקה הזאת או לציין שזוהי דעתי בלבד, או שככה זה בסדר? Doronef 23:11, 23 במרץ 2008 (IST)

זו לא דעתך בלבד. בכל מקרה שאלה שאלתית שאלת ואני לא בטוח איך מטפלים בה. נראה לי די בטוח להגיד שיש פעילי סביבה וכו'. השאלה היא באמת איך מבססים דברים שלאו דווקא כתובים בספרים או באקדמיה. האזרח דרור 00:14, 24 במרץ 2008 (IST)

שאלה

שלום דרור, הגעתי לאתר בעקבות חיפוש מידע על מודל IS-LM. אין ספק שאתם עושים פה עבודה יפה, אבל למה לא בויקיפדיה? יש שם מחסור רציני בכל הקשור לערכי כלכלה.. Hadasa 23:10, 9 באפריל 2008 (IDT)

שלום הדסה, תודה רבה.
חלק מהסיבות על הבדלים ביננו לויקיפדיה יש באקו-ויקי.
סיבות אחרות - בויקיפדיה יש או היה קו כלכלי ימני מוביל בהרבה ערכים. את יכולה להסתכל על הערך (המומלץ!) קפיטלזם. זה לא עניין של ערך יחיד אלא החלטה מודעת של בכירים בויקפידה להשאיר את המצב כפי שהוא. אחרי מספר נסיונות להעיר ולתקן את המצב, לי אישית קצת נשבר (אני עדיין כותב שם, אבל פחות בנושאים האלה - אני לא רוצה להלחם כל היום אלא פשוט לכתוב).
שני הדברים הקודמים מובילים לסיבה שלישית - חלק מהמטרה כאן היא לעודד הפריה הדדית. אם מישהו לא מסכים עם הנחות היסוד של קיימות לדוגמה, אז אפשר להתוכח איתו בכל מיני מקומות, אבל כאן יש מקום שבו האנשים שכן מאמינים באוסף מסויים של אמונות יכולים לתקשר ולהחליף מידע בלי שהם צריכים כל הזמן להתנצל בפני הקונצנזוס.
דבר נוסף - יש ערכים שעברו מכאן לשם או להפך (כתבתי אותם שם, ואחר כך ייבאתי אותם לכאן) - לדוגמה התחממות עולמית, שיא תפוקת הנפט, מסה קריטית ועוד. דוגמה לטיפול שונה למדי בערכים את יכולה לראות בערך יתרון יחסי - שם הדגש הוא על הסברת התאוריה (משום שהיא בקונצנוס), כאן הדגש הוא על ביקורת כלפיה (משום שהיא במקרים רבים לא נכונה). יום טוב, דרור (את יכולה לכתוב לי גם בויקיפדיה)האזרח דרור 09:37, 10 באפריל 2008 (IDT)
הבנתי. באמת בויקיפדיה לא יהיה משהו כמו זה, ויש פה סוג של אינטימיות שחסרה בויקיפדיה. ישר כח! Hadasa 16:17, 10 באפריל 2008 (IDT)
תודה. הצרה שכרגע האינטימיות פה חזקה מדי, קצת יותר השתתפות לא היתה מזיקה. האזרח דרור 16:51, 10 באפריל 2008 (IDT)

שאלה (סלח לי אם מעט אוף-טופיק. לא מצאתי דואר אלקטרוני)

שלום דרור, איפה מוצאים את קהילת מחרוזת שהיתה באתר בדידות? תודה, מירי

א. זה לא אופ טופיק אלא און טופיק. (אחד הנושאים באתר כאן הוא מטבע קהילתי).
ב. במשך הרבה זמן זה לא עודכן (בגלל בעיות טכניות) ומשום מה בדידות גם ירדה.
ג. הייתי שמח לדעת בעצמי (אשמח אם תעדכני אותי או בערכים המתאימים באתר), אולי אנשים בקהילת "באופן טבעי" או אולי בגרעין דבש בירשולים או אנשים מפרדס חנה, יוכלו להגיד יותר. יש גם עניין מחודש בזה בקרב המנהל של אתר http://issf.org.il שגר במעוז אביב. מה עם בנק הזמן בירושלים? הרבה בהצלחה ומקווה להשתמע האזרח דרור 14:13, 29 במאי 2008 (IDT)

בקשה: דפי משנה

שלום לאזרח דרור, האם אתה יכול לאפשר דפי משנה גם במרחב הראשי? צריך לעדכן את $wgNamespacesWithSubpages ב-LocalSettings.php. אני צריך את האופציה הזאת לעבודה ב-חוק ההסדרים/2009. תודה מראש, Fuzzy 17:26, 20 באוגוסט 2008 (IDT)

הי, אני אנסה להתפנות לזה בהקדם (נורא עסוק בשבועות האחרונים). האם יש אופציות נוספות? מה המשמעות של דבר זה? (כי כבר כעת אפשר לראות את דף המשנה, אז מה ההבדל?) כל הכבוד על העבודה המושקעת, אנא נסה לקשר את הדברים לנושאים שבהם הם מופיעים (לדוגמה משק המים בישראל וכו') - כדי להגביר את החשיפה לנושא גם למי שלא מעורבת בהכרח בנושא של חוק ההסדרים. אגב, אתה יכול ליצור כאן פרוייקט - על ידי זה שתגדיר מטרות ותזמין אחרים שיוכלו גם הם לתרום. בהצלחה. האזרח דרור 14:30, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

תגובה מאקו69

דרור, ראה תגובה להערותיך בדף השיחה שלי. אגב, אתם עושים פה עבודה ממש טובה. המשיכו כך.אקו69 13:25, 15 בספטמבר 2008 (IDT)

שימוש בתבניות קישורים חיצוניים

במסגרת הסדר שאני עושה עם חוק ההסדרים, יצרתי מגוון תבניות לקישורים חיצוניים. השימוש בהם קל, נוח וקונסיסטנטי. כל התבניות מקבלות את אותם הפרמטרים, ולכולן יש דף הסבר כיצד יש להשתמש בהן. נראה לי שרצוי שגם כותבים נוספים מלבדי ישתמשו בהן. חג שמח, Fuzzy 22:50, 28 בספטמבר 2008 (IDT)

ראיתי, תודה רבה, העניין הוא שבדרך כלל אני מוסיף את הקישורים החיצוניים במהירות, ואז אני מתעצל להשתמש בתבנית - סתם הרגל רע שצריך לשרש על ידי התגברות על תקופת הלימוד. שנה טובה האזרח דרור 23:56, 28 בספטמבר 2008 (IDT)

מה קשור?

עשיתי תבנית חדשה:

מה עוד קשור לכאן?

היות ואנחנו ויקי צעיר יחסית ומעוט משתמשים מתחזקים - הרבה מידע מעניין מתחבא בדפים שאחרים קישרו לדף מסויים, ולא בהכרח יצרו קישור בכיוון ההפוך.

תודה. מקובל, אבל אשמח לראות דוגמאות לזה. האזרח דרור 00:24, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

הז"י

האתר הזה בעיתי מבחינת ההעתקה מויקיפדיה, הן בגלל חוסר ציון המקור והכותבים והן בגלל שהרשיון שכאן סותר את התנאים של הרשיון של גנו שכל מה שנלקח מויקיפדיה חייב להישאר תחתיו (לרוב). Hidro 02:01, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

במאמרים שנלקחו מויקיפידה יש ללרוב ציון בתקציר העריכה. הרבה יותר מזה אי אפשר לעשות היות ופעמים רבות המאמר משתנה גם פה וגם שם ולהגיד שהמאמר שהקורא רואה לקוח מויקיפידה יהיה הטעיה של הקוראים. לגבי התאמה מדוייקת של רשין גנו - לדעתי יש בעיה להרחיב את הרשיון אך לא לצמצם אותו, אבל אני רחוק מלהבין בזה.
כמו כן יש גם בעיה הפוכה של כתבות שהעותקו מכאן לשם. מה עושים עם העתקה בין 2 מערכות ויקי (בהן יש גרסאות מרובות) זה בעיה שרק עורכי דין יכולים לפתור. יש לך רעיונות? האזרח דרור 08:50, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

הבעייתיות שבדיור במגדלים

שלום דרור,

בפורומים שונים אתה חוזר ואומר שעלות אחזקה של מגדל היא גבוהה מאוד. על מה אתה מבסס את דבריך אלו? כמה גבוהה? ניקח מגדל הכולל קומת כניסה כפולה, 28 קומות עם 4 דירות (4-5 חדרים) בכל קומה + שני פנטהאוזים בקומה 29. 4-6 מעליות. 230 מקומות חניה, מתוכם 200 במרתף חניה תלת מפלסי. עמדת שוער בלתי מאוישת. מועדון ספורט זה אופציונלי ולא שייך לבעיה שלפנינו. מדוע שהוצאות האחזקה יהיו גבוהות משמעותית יותר מאלו של ששה בניינים נפרדים, עם 19 יח"ד בכל בניין (3 דירות של 4-5 חדרים בקומה + פנטהאוז בקומה השביעית, מעלית אחת + 38 חניות בחצר)? מובן שיש פה גם את בעיית השטח, עוד טענה שלך. המגדל מסתפק בשלושה עד ארבעה דונמים (חזית של 50 מטר). לעומתו ששת הבניינים ישתרעו על כתשעה עד תריסר דונמים (חזית של 240-180 מטר). ‏Gridge ۩ שיחה 13:28, 14 בדצמבר 2008 (IST).

הי. הסיבה המרכזית היא שבבניה מעל 8-10 קומות (כולל 18 קומות) דורש תשתיות שונות מאשר בניין נמוך יותר - חומרים שונים, ומערכות מסובכות יותר. אני מניח שצריך ערך על זה . המקורות שלי הם ציטוטים של אסתדר זנדברג על דוח ישראל 2020 שהמליץ על 6-8 קומות, וגם כאן וכאן. יש עוד על זה ברשת (לחפש בבלוג של יואב לרמן לדוגמה).
לגבי שטח - לפחות לגבי מגורים, מה שקורה בפועל הוא הרבה פעמים דברים כמו מגדלי אקירוב - לאו דווקא חסכון בשטח (ההסבר הוא שבפועל מי שקונה דירות הוא המאיון העליון שלא מוכן לציפוף מגדלים לידו, וקונה גם את כל השטח למטה). יודן רופא וגם הבחור השני מתייחס גם לזה.

האזרח דרור 13:44, 14 בדצמבר 2008 (IST)

דרור, שום דבר לא יקרה אם תגיד: "אביעד, טעיתי, אכן לא מדובר בעלויות אחזקה גבוהות מדי". ועושה רושם שאכן יש לך שגיאה. במקורות שהפנית אליהם מוזכרת רק בעיה אמתית אחת: הצורך בעלויות חימום וקירור גבוהות יחסית. זה לא נוגע לעלות אחזקת המבנה. גם הטענה על פיה יזמים ירכשו שטחים גדולים לבניית מספר קטן של יח"ד לא ברורה. אתה טוען שלא ניתן למכור כלל דירות במיזמים בעלי צפיפות גבוהה? (הדוגמה שהבאתי - 114 יח"ד על שלושה עד ארבעה דונם). מה שקורה במספר מצומצם של מגדלים הוא לא רלוונטי כלל לדיון. אני טוען שעל קרקע של X דונם ניתן לצופף יותר בני אדם בבנייה גבוהה (סביב 20 קומות), מאשר בבנייה נמוכה (סביב 7 קומות), וזו טענה שאינני רואה כיצד התמודדת איתה (שוב, אלא אם אתה טוען שלא ניתן יהיה למכור את הדירות). ‏Gridge ۩ שיחה 20:48, 14 בדצמבר 2008 (IST).
הגבתי גם אצל יודן. ‏Gridge ۩ שיחה 00:47, 15 בדצמבר 2008 (IST).
שום דבר לא יקרא, אבל לא הבאת שום ראיה לזה שאני טועה. עלויות חימום וקרור (אם אני לא טועה, יש מסמך של משרד התשתיות איפשהו על זה) יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. יש גם עלויות למבנה עצמו - מערכות מים, הגנה נגד אש, מיזוג אוויר (בקומות גבוהות אי אפשר לפתוח חלון), מעליות , איוורור של החניון ועוד.
לפי כל מה שאני קראתי יש עלויות גבוהות יותר - והן משמעותיות. אסתר זנדברג שמצטטת ישראל 2020 אומרת שמגדלים גבוהים מתאימים למאיון העליון בלבד - או שהם הופכים לסלאמס. מלבד זה קראתי גם טענות מפי 3 אדריכלים אחרים בתחום שאומרים דברים דומים - אתה לא הבאת שום ראיה אחרת.
לגבי צפיפות - הטענה שלי ושל עוד אנשים היא שגם אם בתאוריה הצפיפות הגדולה הזאת אפשרית, בפועל היא לא מתקיימת - בדיוק כמו שבתאוריה פרדוקס ג'בונס לא אמור להתקיים, אבל במציאות הוא כן.
אני ממליץ לך לקורא על ניקוס - הוא כתב על הנושא הזה (אם כי מכיוון אחר) - ועושה רושם שיש לו קו די עמוק (שלצערי אני מכיר פחות מידי טוב).
ברמה אחרת - אני לא מכיר שום דרך לבצע בנייה מקיימת של מגדלים - לכל היותר מדובר על 4-6 קומות בשיטת בנייה זו - הייתי שמח למצוא בנייה גבוה יותר בגלל בעיות של פרבור שיכולות לנבוע מבניה נמוכה מידי.

האזרח דרור 11:16, 15 בדצמבר 2008 (IST)

דרור, ידידי, אני חושש שזה לא עובד כך. אתה טענת ביותר ממקום אחד שעלות אחזקת מגדל (דבר שמתורגם לדמי ועד בית) היא גבוהה מאוד. אני הנחתי שאתה בדקת זאת, ולכן באתי לשאול אותך עד כמה גבוהה, כאשר אני מצפה לתשובה בסגנון של "עלות אחזקה של מעלית בבניין בן 24 קומות היא חצי מיליון ש"ח בשנה, פי 30 מעלות אחזקתה בבניין בן 6 קומות". (לא באמת חשבתי שתכתוב זאת). חובת ההוכחה פה היא לא עלי, כי לא אני זה שטוען מתחת לכל עץ רענן שמגורים במגדל הם נחלת המעמד הבינוני. מי זאת הזנדברג הזו, על סמך מה היא מבססת את הקביעות שלה, ומה זה לכל השדים והרוחות "מאיון עליון"? בעיתון סוף השבוע פורסם כי בנה של שולמית אלוני מתעתד להקים בית ספר תיכון שש-שנתי "לאלפיון העליון" - שכר הלימוד: 35,000 ש"ח בשנה, הווה אומר 420,000 ש"ח עבור השכלתם של שני ילדים. דרור, אתה פיקח יותר מהאדם האקראי שנפגוש ברחוב, עכשיו תגיד לי, זה "אלפיון עליון"? 420 K זה ההבדל בין הוצאותיה של משפחה שמממנת מהנטו שני רכבים, להוצאותיה של משפחה שמממנת מהנטו רכב אחד בלבד (על פני 12 עד 18 שנה). אז סלח לי אם אינני סומך על דעתם של חניוליסטים באשר לאלו מוצרים הם נחלת העשירים.
אני בכלל לא בעד בניית מגדלים. בניית מגדלים ומרתפי חניה כרוכה בבזבוז משאבים, וכמו כל קפיטליסט, גם אני לא סובל בזבוז משאבים. לא על זה הוויכוח. הוויכוח הוא מה היא עלות האחזקה של המבנה (מערכות מים, הגנה נגד אש, אוורור של החניון... וכמה זה יוצא? זכור שכל 50,000 ש"ח בשנה מתורגמים ל-37 ש"ח בחודש פר דירה בדוגמה שהבאתי), וכן הוויכוח הוא כמה תושבים ניתן לדחוס ל-X שטח בבנייה גבוהה מול בנייה נמוכה.
אתה כותב "עלויות חימום וקירור יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה" - אתה טוען שדייריה של דירה בקומה ה-17 של מגדל במרום נווה ברמת גן (למשל) מוציאים סכום כזה על חשמל? וגם אם כן, מה בין זה לבין "סלאמס"?
אתה כותב: "בתאוריה הצפיפות הגדולה הזאת אפשרית, בפועל היא לא מתקיימת" - אני אנסה לחזור עם ציטוט מדויק שלך בסוגיה הזו.
Gridge ۩ שיחה 00:41, 16 בדצמבר 2008 (IST).
אביעד, לא ניסיתי להוכיח משהו. אסתר זנדברג היא כותבת במשך שנים רבות בתחום תכנון עירוני בהארץ. אני לא אדריכל, ולא מתכנן ערים, אבל את הדעה שמגדל הוא יקר מאוד לבניה ולתחזוקה שמעתי ולא ממקור אחד. לא ניסיתי לא אז ולא כעת להוכיח את זה, או לנסות לברר כמה יקר מספרית (בין היתר, בגלל שמחירים כאלה הם דבר שתלוי בגורמים רבים אחרים כמו סוגי החומרים, גובה הקומות, גובה הבניין, מספר הקומות, עלות הנפט והאנרגיה, סוג מעטפת הבניין, מיקום, אקלים וכו') - כמובן שאשמח לראות מספרים כאלה. בכל מקרה - קח אותם בערבון מוגבל. (לא יודע למה אתה מפריד את העלויות לעלויות למבנה +לדירה אני מדבר על העלות הכוללת שמשלם כל דייר - והוא משלם על 2 הדברים). צר לי , אבל היות ויש לי הרבה על הראש בזמן האחרון היכולת שלי להמשיך בנקודה זו היא קצת מוגבלת (אתה מוזמן לשאול בקיעים ממני כמו יודן רופא, יואב לרמן, ואולי תהיה לי תשובה בעוד כשבוע ממכר שלי שבקיא בתחום). האזרח דרור 00:03, 17 בדצמבר 2008 (IST)
יש לך הרבה על הראש, אבל לא מספיק הרבה כדי להודות שאולי אמרת דברים שלא היית צריך להגיד ללא בדיקה (מילא התייחסות לדבר שלא קיים בהווה, ולכן לכאורה לא ניתן לבדוק את אמיתותו), וכך בעצם "להיפטר ממני", (לפחות עד שאגיב על הערותיך בדף השיחה שלי). אני מבין שאתה עסוק, ולכן אנסה לסכם את דברי בצורה כזו שלא תידרש לתגובה נוספת. אני הגעתי לדף השיחה הזה במטרה לברר שני דברים: הראשון, מדוע כתבת ש"המגדלים – מעל 8 קומות – הם יקרים לתחזוקה – ולכן יהפכו לסלאמס או שיגורו בהם רק העשירים"; לפי דבריך כתבת זאת על בסיס מילתם של מומחים כאלה או אחרים (אתה דווקא אומר שזנדברג ספציפית מדברת על מגדלים "גבוהים"). לא מדובר פה על ויכוח באשר למה קרה או לא קרה ביוון העתיקה. אין צורך להביא חוות דעת מעורפלות ממומחים (אדריכלים קו נטוי סוציולוגים) אלו או אחרים. במקרה זה אני אסתפק בדעתה של סווטלנה, הפקידה בחברת "אחזקת מבנים זה אנחנו". ככל הידוע לי אחזקת מגדל העשוי בטון והמכיל כ-70 דירות ב-18 קומות, ללא מועדון ספורט ושוער, עולה סביב 500 ש"ח פר דירה פר חודש. באשר למבני זכוכית שגובהם כפול, אני יכול לשער שהסכום גבוה פי 2.5/2. מדוע? טרם הצלחתי לברר בדיוק. במקרה הראשון ההוצאה סבירה גם עבור המעמד הבינוני, ובמקרה השני היא סבירה עבור אוכלוסייה אמידה יותר, אך גם כזו שאינה עשירה. דיירי "מגדלי אקירוב" ומיזמים דומים משלמים סכומים גבוהים יותר, אך כך גם תושבי מיזם "צמוד קרקע" כמו "גבעת אנדרומדה". הסיבה לדמי האחזקה הגבוהים, כך אני מעריך, היא עלויות האבטחה (מאבטח/ים 24/7, לא שזה עזר לגברת ישורון המסכנה) ואחזקת מועדון הספורט. אתה שואל מדוע אני מפריד בין עלויות הבנייה לעלויות האחזקה, אז אשיב לך: אני מפריד כי אתה הפרדת בדבריך, ואני מפריד כי עלויות הבנייה הן רלוונטיות רק עבור הדייר שרוכש את הדירה מהקבלן, אך לא רלוונטיות בהמשך הדרך, כאשר הדיירים אולי ימכרו את הדירות בסכומים נמוכים יותר לאוכלוסייה פחות אמידה (ודאי לא התכוונת שהמגדל יהפוך לסלאם כאשר הוא מאכלס את אותה האוכלוסייה שרכשה את הדירות במקור). לאחר שסיכמתי את הנושא הזה קל לראות כי דבריך נאמרו ללא בדיקה, ללא ידיעה שלך על גובה העלויות (טענתך על-פיה לא התעמקת בנושא בשל מגוון העלויות והשינויים במחירים אינה רצינית ואינה עניינית), וככל הנראה שגויים בעליל.
הדבר השני הוא טענתך בפורום זה או אחר כאילו אין תועלת בבניית מגדלים במטרה לחסוך בשטח כי נדרש רווח ביניהם. לא מצאתי דיון בו אכן טענת זאת (לא יצאתי מגדרי כדי למצוא), אך אם אכן אמרת זאת, דע כי זאת טעות, כי גם אם יש צורך ברווח (לא טכנית, אך על מנת להימנע ממקום שלא טוב לחיות בו, ושאולי לא ניתן יהיה לשווק בו דירות), אין הכרח שבין מגדל למגדל יהיה שטח אדמה ריק, ואפשר לנצל את השטח לבניית בניינים נמוכים. זה נוגע כמובן לציפוף על-ידי מגדלים בשטח גדול וריק. על שטחים פנויים וקטנים יחסית בעיר קיימת אין צורך לבנות בניינים נמוכים כי המבנים הקיימים בעיר כבר משרתים את המטרה הזו, ואפשר להשתמש בשטחים הפנויים לבניית מגדלים בלבד (אני מכליל כמובן, אך אני סבור שהצלחתי להבהיר את כוונתי). אם יש או אין דיירים פוטנציאליים בשל העלויות זאת לא בעיה של הרשות המקומית, לא של התושבים, ולא של הבלוגרים, אלא של הקבלנים בלבד. אם הם רוצים לבנות מגדלים של 18 קומות, או של 36 קומות, סימן שיש להם למי למכור את הדירות, והתוצאה מבחינת ציפוף היא חיובית. גם אם חלק מהדירות נמכרות לתושבי חוץ יש תועלת בכך, שכן אחרת אלו היו רוכשים דירות אחרות בעיר. ‏Gridge ۩ שיחה 23:20, 17 בדצמבר 2008 (IST).
זנדברג מצטטת את דוח 2020 בראשות אדם מזור שמדבר בפרוש על בניה מעל 8-10 קומות.
אני לא זוכר שהפרדתי. ובכל מקרה הדייר משלם גם לוועד הבית, וגם לחברת חשמל.
אתה רוצה מספרים, אבל אתה רוצה להתעלם מכך שמחיר חבית נפט לדוגמה יכול להיות 40$ או 140$ או 500$ - הכל תלוי בנקודה בזמן שבה בוחרים להסתכל.
סווטלנה ו-500 ש"ח , זה כולל הוצאות על חימום וקירור? זה כולל הוצאת על תיקונים מיוחדים שצריך לעשות מידי כמה שנים? בן כמה הבניין?' מה היו החומרים שבהם השתמשו בו? (חומרים איכותיים יותר , ומערכות איכותיות יותר = פחות הוצאות תחזוקה).
דיברתי אתמול עם אדריכלית ועם איש שהיה מבצע ניהול פרוייקטים של מגדלים - הם מסכימים עם רופא. דוגמה אחת ניתנה לגבי עלות בניה - אתה צריך הרבה יותר בטון בקומות הקרקע ובסיס הרבה יותר רחב של הבניין בגלל מומנט גדל)
אין הכרח שבין המגדלים יהיה רווח (מנהטן) אבל כאשר אלה מגדלי יוקרה יש גם קנייה של השטח הכללי (מגדלי אקירוב לדגומה).
ראיתי את תגובתך בבלוג של יודן רופא - לא מוסיף לך כבוד.
מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר). לגבי מרקם עירוני
בקשר לתגובה ההיא השפעה חיצונית כשבונים לך מגדל ליד הבית, אז אתה מפסיד כסף.
אתה מדמיין חברה שבה אין השפעה ההדית של אנשים כשהם בונים בניינים, נוסעים במכונית או גרים בפרבר, אבל חברה כזו לא קיימת.
אני מבין שאתה חושב שאי שוויון כלכלי הוא אף פעם לא בעיה , או לחלופין בעיה רק של העניים עצמם. זו אידאולוגיה קפיטליסטית, אבל אין לה שום קשר למציאות - בין היתר בגלל שאתה והם חולקים את אותן מערכות אקולוגיות.

האזרח דרור 09:28, 18 בדצמבר 2008 (IST)

מכתב מיעקב

והנה תגובה נוספת בנושא זה, לא מה שרצית אולי, אבל זה מה שקיבלתי.

דרור שלום,

הנה כמה נימוקים בעד הדעה כי מבנים רבי קומות הם יקרים יותר. למרות שאני מהנדס, אני מעדיף טיעונים "רכים" על טבלאות ומספרים, וחוץ מזה, כבר כמה שנים איני במקצוע. צריך לומר כי יש טענות לחיוב ציפוף הבניה, ובראשן השמירה על השטחים הפתוחים, וריכוז האוכלוסיה בעיר בה מרחקי הניסעה או ההליכה היומיים קצרים יותר ומכאן חיסכון באנרגיה ובזיהום. אני תומך בציפוף הערים, השאלה היא האם יש הציפוף צריך להיעשות ע"י מגדלים.

ויטרוביוס, המהנדס הרומאי, המשיל מבנה לגזע של עץ. ככל שמתקרבים לאדמה, הגזע עבה יותר, וככל שהעץ גבוה יותר, גזעו רחב יותר בבסיסו. על עץ פועלים כוחות רוח שניתן ממש להרגיש בעת שהעץ נע ברוח. על בניין פועלים כוחות רוח, וכן כיוון שמסתו גבוהה יותר, פועלים עליו כוחות גדולים יותר כגון עומסי רעידת אדמה, משקל עצמי ועומס שימושי. עכשיו דמיין בניין רגיל של ארבע קומות. שים אותו באוויר ותחתיו הכנס עוד ארבע קומות. אם ארבע הקומות המקוריות היו בעלות עמודים בחתך מסוים, הרי ארבע הקומות שמתחתיהן צריכות להיות בעלות עמודים עבים יותר - והרי לך יותר בטון על אותו שטח קומה.

ככל שהבנין גבוה יותר, העומסים מכל הסוגים גדלים. עכשיו בוא נוסיף קירות בטון לכל הגובה להקשחה אופקית, פירי מדרגות, פירי מעלית - כל אלה אינם קיימים בבניה נמוכה.

בבנין עד ארבע קומות אין צורך במעלית. עם העליה בגובה נגיע גם לשתי מעליות ויותר, כמובן מהירות ועם מערכות בקרה משוכללות.

מעל גובה מסוים מתחילות דרישות של מכבי האש - החל בחדר מדרגות מבטון עם דלתות עמידות אש הנפתחות לתוך לובי קומתי במקום ישר לתוך הדירות, עבור בגלגלונים לכיבוי אש, מעל גובה או גודל מסוים גם מערכת מתזים, ספרינקלרים, בשטחים הציבוריים, וברבי קומות - גם כיסוי ספרינקלרים מלא בתוך הדירות. יש רבי קומות בהם נדרשת מערכת דיחוס בחדרי המדרגות, על מנת למנוע כניסת עשן בעת שמישהו פותח את דלת חדר המדרגות בקומה בה יש שריפה.

אצלי בבית ניתן לפתוח חלון לאוורור, במגדל אם תפתח חלון תזכה לרוח פרצים שתהפוך את כל תכולת הדירה. קירות הזכוכית במגדלים לא תמיד מבודדים כמו שצריך, וכמעט תמיד אינם מוצללים כלל, ומכאן צורך בשימוש רב יותר במזגנים. מצד שני צריך לומר שבמגדלים יש בדרך כלל מערכות מיזוג מתקדמות יותר, וכן בידוד תרמי לקירות.

בביתי המים מגיעים אלי ישירות מהרשת העירונית. מעל כעשר קומות לכל היותר, צריך להוסיף משאבה להגברת הלחץ.

מערכות סולריות (דודי שמש דירתיים או מרכזיים), עובדות עד כשש קומות לכל היותר, מעל גובה זה מתקינים דוד סולר או גז ומשאבות סחרור.

מקווה שהייתי לעזר

יעקב

חישוב עלויות תחזוקה

500 ש"ח לחודש בבניין בן כמה שנים דוגמת המגדל הזה שבגבעת שמואל. זה לא כולל תיקונים ושיפוצים שאינם בשגרה (ולא כולל את חימום וקירור הדירות הפרטיות, זה נושא נפרד, כפי שכבר אמרתי, ואתייחס אליו בהמשך), אך גם 200 השקלים שישלמו דייריו של בניין בן 7 קומות (+2 פנטהאוזים בקומה 8, כלומר סה"כ 30 דירות, לצורך הדיון) לא כוללים את ההוצאות הללו. השאלה מה גובה התיקונים והשיפוצים שיהיו דרושים לאחר בניית הבניין אינה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא מה היחס בין עלות התיקונים והשיפוצים של בניין גבוה לבין עלותם בבניין נמוך (אתה הרי לא מציע לשכן את האנשים באוהלים), או יותר נכון מה היחס בין העלויות כאשר מחשבים את ההוצאה פר מ"ר בנוי. אם נשברה דלת הכניסה, או שצריך מצלמת וידאו חדשה במגדל בן 70 דירות, וצריך לחלק את ההוצאה בין 70 דיירים, זה יעלה פחות כסף פר דייר מאשר לו נחלק את ההוצאה ל-30 דיירים. מובן שיש הוצאות שיהיו גבוהות יותר דווקא בבניין הגבוה גם באופן יחסי, אך השאלה היא מהו סך ההוצאות. אם אתה טוען שבמגדל ההוצאות גבוהות משמעותית גם ביחס למספר הדירות (המ"ר), עד כדי כך שההוצאה לאורך שנים היא כבדה ממש לכיסם של הדיירים, זה טיעון לגיטימי, אך אם תטען אותו, אני אשאל אותך כיצד בדיוק הגעת למסקנה הזו. אתה שואל מה גילו של המגדל, וכיצד הוא בנוי. השאלות האלה רלוונטיות גם כאשר מדובר בבניין בן 6-8 קומות.
ברור שיש לבצע השוואה יחסית, אבל אם במגדל המערכות מורכבות יותר (מיזוג אוויר, כיבוי אש, מים, חימום מים) גם התחזוקה שלהן תהיה יקרה יותר - ואת זה תגלה אחרי 10-20 שנה. עלויות של דלת שבורה היא כמובן לא הנושא.
אני לא טוען שבדקתי מחקרים על הנושא, ואני לא אדריכל או מהנדס. קראתי 5-7 מקורות שכולם אמרו דברים דומים - עליה בגובה פירושה עליה דרמטית בעלות ההקמה ובעלות התחזוקה. יש גם כמה אינטואיציות כלכליות-אנרגטיות לדבר הזה (תחזוקה של מערכת מורכבת ויקרה להקמה היא תמיד דבר יקר לתחוזקה בגלל שאתה מנסה להחזיק במקום הרבה אנטרופיה).
זה שיש בניין נמוך, זה תנאי הכרחי (כנראה) אבל בלתי מספיק- אם אתה בונה אותו גרוע (חומרי גלם, יסודות וכו) ברור שגם בו יהיו עלויות תחזוקה גבוהות.
מצד שני אני בהחלט אשמח לשמוע על בניין לו-טק גבוה. עד עכשיו כל מה שנאי מכיר בתחום הזה הוא לכל היותר 4-6 קומות. האזרח דרור 23:31, 18 בדצמבר 2008 (IST)

עלויות אנרגיה

עלות החשמל שמשלמים הדיירים עבור דירותיהם הפרטיות היא עניין נפרד. גם בבניינים נמוכים הדיירים מקררים ומחממים את דירותיהם (אני מכיר זוג שמתגוררים בדירת גן בת 3 חדרים, ומוציאים על חשמל 8-9 אלף ש"ח בשנה). אם לשכור דירת 4.5 חדרים בקומה ה-15 של מגדל בגבעת שמואל עולה 4,500 ש"ח לחודש, אז מחירה, וכן גובה שכר הדירה, יירד אם מחירי החשמל יעלו. אם הדיירים יידרשו להוצאה נוספת של 2,000 ש"ח בחודש על חשמל, בהשוואה לדייריה של דירה בקומה ה-5, אז שכר הדירה ישקף את ההוצאה הזו ויעמוד בוודאי על 2,500 ש"ח בחודש, לעומת 4,500 ש"ח עבור דירה בקומה ה-5. אתה יכול לטעון שיש פה תוצאות אקולוגיות שליליות, אבל אני לא רואה מה בין זה לבין סלאם או עניים/עשירים.
דרור, אינני מתעלם מכך שמחירי האנרגיה עלולים לעלות, אני פשוט לא רואה איך זה רלוונטי, אלא אם אתה טוען שדבריך הם בהנחה שכך יקרה. ואם כך, תגיד: "לצופף אנשים במגדלים זה רעיון רע, בין היתר מכיוון שעלויות האנרגיה בעתיד עלולות להרקיע שחקים, ואם כך יהיה אנשים אלו יפסידו כספים רבים, ובנוסף הנזק הסביבתי מהפקת האנרגיה יהיה כבד". אם היית מנסח את דבריך בצורה הזו לא הייתי בא לשאול אותך מה כל-כך יקר באחזקת מגדל.
כאמור אפשר ליצור בניין נמוך ובזבזני - אבל אפשר גם ליצור בניין נמוך ויעיל. השאלה היא אם אפשר ליצור בניין גבוה ויעיל. אני אשמח לשמוע אם התשובה היא חיובית.
היו דיונים שניסחתי גם את הטענה הזאת - הבעיה היום היא בגודל X, ואם מחירי האנרגיה יהיו גבוהים יותר הדבר עלול לתפוך ליותר מכך.
לגבי תחלופה בשוק הדירות - הצרה היא שדירות (פיזית), דיור (גאוגרפי) והוצאות אנרגיה הן דברים די קשיחים. לדוגמה כאשר היום ארה"ב מתחילה להבין את הבעיה בפרבור התוצאה היא לא רק בעיות של מי שגר בפרבר או ירידת ביקושים - אלא בעייה כללית של ארה"ב - אתה לא יכול פתאום להעביר חצי מהאוכלוסיה שלך לדירות חסכוניות.
הכלכלה בנויה על אנרגיה. עם פחות אנרגיה זמינה תהיה לפחות בשלב הנוכחי של הציבליזציה ירידה באיכות החיים. שלא תבין אחרת - אני חושב שזה אחד הדברים היחידים אולי שיכול להציל אותנו - אבל ככל שזה יהיה הדרגתי יותר וככל שזה יתחיל ממקום יותר נמוך ככה מצבנו החברתי יהיה גרוע פחות. האזרח דרור 23:42, 18 בדצמבר 2008 (IST)

עלויות בניה

לגבי עלויות הבנייה (הערתך, וכן המכתב שאתה מציג פה, שרובו עוסק בכך) - כן, גם ככל הידוע לי הן גבוהות יותר. לא זו הייתה השאלה במעלה הדף.
אבל אלו דברים קשורים. אתה בונה דירות במיליון דולר, אז אתה גם שם מערכות יקרות לתחזוקה בבניין - כי אלה דיירים עשירים שיכולים לממן את זה בלי בעיה, וזה גם סמל סטטוס. אחר כך הדיירים מתחלפים נניח לדיירים עניים יותר - אבל המערכות נשארות אותן מערכות - עם תחזוקה יקרה או בתת תחזוקה.

השפעות חיצוניות

לגבי התגובה שלי אצל יודן, אני מסכים שכתבתי לפחות הערה אחת שלא הייתי צריך לכתוב.
כתבת "כשבונים לך מגדל ליד הבית, אז אתה מפסיד כסף". נכון, לעתים זה יכול להביא לפגיעה בשווי הנכס ובאיכות החיים. ואם משפחה אתיופית מרובת ילדים עברה להתגורר בדירה שמעלי אז אני בכלל בצרות צרורות.
המשפחה האתיותפית צריכה לגור איפשהו (ואפילו לזה יש הגבלות לפעמים בשם שלום הציבור), עם עירוב אוכלוסית אתה נמנע גם מבעיה זו (של הורדת ערך הנכס עקב גזענות) - לעומת זאת אף אחד לא אמר שכציבור אנחנו חייבים לאפשר להקים מגדלים לדוגמה.
רכישת דירה היא עסקה כלכלית שיכולה להניב תוצאות חיוביות או שליליות. יש שפע של גורמים שיכולים להביא לפגיעה או עלייה בשווי הנכס, את רובם או כולם אפשר לקחת בחשבון בטרם רכישת הנכס, כאשר הסבירות שדבר זה או אחר יקרה שונה בין נכס לנכס בשל סיבות כמו מיקום, גודל הנכס, קומה, ועוד.
בגלל זה יש חשיבות לתכנון עירוני, לשקיפות וכו'. האזרח דרור 23:57, 18 בדצמבר 2008 (IST)
לאנשים שונים יש דעות שונות באשר למה צריך לאסור או להתיר כאשר כל אחד (כמעט) דואג לאינטרסים של עצמו. את הבעיה ניתן למנוע כאשר מקימים שכונה חדשה, וקובעים תקנון שמקובל על כל הדיירים (אחרת לא ירכשו שם דירה). אני לא חושב שאני ואתה יכולים להגיע להסכמה באשר למה צריך לאסור בעיר קיימת. למשל: אני לא מתנגד לעירוב שימושים. אתה לעומת זאת יכול להגיד שלא נאה לך ולא יאה לך שהשכן מקומת הקרקע יפתח משרד בדירתו ויקבל לקוחות, כי שטף האורחים פוגע לך בערך הדירה.
רכישת דירה היא עסקה כלכלית (פרטית), אבל מגורים בעיר, ותכנון עירוני (וכלכלי) הוא לא נקודה פרטית אלא חברתית. כחבר בחברה אני יכול לשאוף למצב שבו פעילות פוגענית , בזבזנית או שמאיימת על דורות העתיד ירדו - וזה כולל פרבור , ואולי גם בניית מגדלים גבוהים מידי.
מה שאתה מתאר לגבי שכונה, אני אתאר קודם כל לגבי האנושות, ואחר כך למדינה, עיר ובסוף לשכונה - אתה קודם צריך להבין לדגומה מה הם החוקים הפיזיקלים שמגבילים אותך כחברה (לדוגמה מה מתרחש כשבונים צנרת מעופרת), וכן הלאה - רק בסוף אתה מגיע לדרגות חופש של אני אבנה מה שבא לי . האזרח דרור 23:57, 18 בדצמבר 2008 (IST)

אי שוויון

לגבי אי שוויון כלכלי - זה נושא גדול בפני עצמו, שאני באמת מעדיף שלא להיכנס אליו (אני לא רואה טעם). ההבדל בינינו הוא שהנחת המוצא שלי היא שיש אי שיוויון גדול יותר כאשר קובעים איסורים (אם עורכי הדין הוותיקים והעשירים יעבירו חוק שאומר שצריך תואר שני בשביל לעסוק במשפטים, זה יגדיל או יקטין את אי השוויון לדעתך?), ושבכל מקרה יש הבדל בין אי שוויון "טבעי" (האזרח דרור מתרגם טקסטים מאנגלית בקצב גבוה פי 3 מגרידג', ולכן טבעי שירוויח פי 3 מגרידג' בעבודת תרגום), ולכן "טוב", לבין אי שוויון "בלתי טבעי" (האזרחית ריקי לא מורשית כלל לעסוק בתרגום כי אין לה תעודת תרגום, ואין לה תעודת תרגום כי בכל פעם שהיא ניגשת למבחן בתרגום היא נהיית חולה, ולכן על אף שהיא מתרגמת טוב יותר מגרידג' היא לא עוסקת בתרגום אלא במכירת כפפות וגרביים, ולכן היא מרוויחה פחות מהאזרח דרור ואפילו פחות מגרידג') ולכן "רע". את חוסר השוויון שבדוגמה השנייה אנשי מדינת הרווחה לא רוצים לפתור, אלא להחמיר. לעומת זאת, את חוסר השוויון שבדוגמה הראשונה הם כן שואפים לפתור, על-ידי מיסוי (הממסד מעביר לסבא של גרידג' שליש משכרו של האזרח דרור, כי סבא של גרידג' חי מעל יכולתו במשך 50 שנות עבודתו, לא חסך לפנסיה, ואת ירושת הוריו חילק בין אבא של גרידג' לבין דודה של גרידג' וכעת הוא הרי צריך לחיות איכשהו, וכעת האזרח דרור מרוויח רק כפול מגרידג' על אף שהוא מוכשר פי 3). באקולוגיה אינני מבין כמעט דבר (נכון לעתה). ‏Gridge ۩ שיחה 22:22, 18 בדצמבר 2008 (IST).
אי שווין הוא דבר שעלול לפגוע בכל החברה - יש לדגומה קורלציה בין אי שווין לבין הקטנת תוחלת חיים (גם של העשירים). אי שוויון קיצוני עלול לגרום לבעיות אקולוגיות לכלל החברה (כרגע מי שגורם את עיקר הנזק הם העשירים ביותר והעניים ביותר).
אני חושב שהשיח של שוק מול מדינת רווחה הוא דיון עקר. אנשים ב-2 המחנות האלה נכנסים לדוגמות ("השוק הוא תמיד טוב" , "השוק הוא תמיד רע" וכו'). דוגמה לזה היא הכנסה של שאלות מוסריות - מי אמר שאם אני מוכשר פי 3 "ראוי" שאני ארוויח פי 3? בהרבה מקצועות אגב, מי שהוא מוכשר יותר (נגיד פי 1.5) יכול להרוויח פי 10 (היצע וביקוש, למידה מעשיה וריבוד).
לדוגמה - מידה מסויימת של אי שוויון היא דבר טוב, בין היתר בגלל שהטרוגניות במערכת היא דבר בריא.
לא כל התערבות בשוק גורמת להגדלת אי שווין - כי בשוק יש מלכודת עוני.
נקודת הכשל העיקרית של קפיטליסטים ותומכי מדינת רווחה היא שהם מתעלמים מקיום של מערכות מורכבות בחברה ובסביבה שמהוות רקע לתפקוד של שווקים, בני אדם, קהילות , ערים, ממשלות וכו'.
הטענה שלי היא שאם אתה מחזיק גנרטור לדוגמה בתחום פרמרטים מסויים, אתה תקבל תפקוד יעיל, ואם לא - תקבל תפקוד לא יעיל. פעילות שוק לא מבטיחה המצאות בתחום יעיל (ולמעשה יש תמריץ ללכת לכיוון לא יעיל). האזרח דרור 00:11, 19 בדצמבר 2008 (IST)
מה דעתכם להעביר את הדיון הזה לדף ייעודי? ככה יהיה קל יותר להפנות אליו אנשים. --יונת 22:47, 19 בדצמבר 2008 (IST)
יונת, הדיון הזה לא מלמד אותנו שום דבר חדש. לא אני ולא דרור יודעים כמה עולה להחזיק מגדל לאורך זמן. דרור מבסס את דבריו על כך שקרא במקורות שונים כי עלות אחזקת מגדל היא יקרה מאוד. אני לא מסתפק בכך כי לא ידוע לי כיצד אותם מקורות מגדירים "עלות יקרה", לאילו מגדלים הם מתייחסים (אולי למגדלי זכוכית בני 40 קומות שנבנו מלכתחילה עבור עשירי ניו יורק ושיקגו), וכיצד בדיוק הם הגיעו למסקנה הזו (ודרור, איש לא דיבר על דירות של מיליון דולר. אתה אמרת מעל 8-10 קומות. אני הבאתי כדוגמה מגדל עשוי בטון בן 18-19 קומות בגבעת שמואל). ‏Gridge ۩ שיחה 00:17, 20 בדצמבר 2008 (IST).
שניכם צודקים, אפשר להעביר חלק ממה שהוזכר כאן לערך גורדי שחקים או משהו דומה, ושם להגיד סיבות אפשריות להשפעה על מחיר הבניה והתחזוקה (ולא לשכוח סיבה מרכזית לזה שבונים מגדלים - מחיר קרקע גבוה) - כמובן שכל עוד אין נתונים כספיים אי אפשר להגיד בערך משהו מבוסס (אם כי אפשר להביא טענה מצד כמה אדריכלים וכו') - כרגע אני לא רואה את עצמי מתפנה לזה. האזרח דרור 13:52, 20 בדצמבר 2008 (IST)

מקור הפוך

בשיחה עם מהנדס בניין שאני מכיר הוא אמר לי שלרוב בישראל בניין גבוה יעלה פחות ביחס לדירה מבניין נמוך מבחינת עלות הבנייה (לפני חישוב עלות הקרקע). הסיבה היא שהפועלים והמתכננים הולכים ומתמחים בתוכנית הבנייה הספציפית תוך כדי הבנייה. לדעתו זה יותר משמעותי מאשר העלויות הנוספות לבניין הגבוה(משאבות למים, בטון רב וכו'). הדוגמא שנתתי לו היא בניין אחד של 20 קומות לעומת בניין אחד של 10 קומות. לגבי עלויות האנרגיה כמדומני שכדאי לערוך חישוב לפי כמות הדלק הנצרך לעומת כמות הדלק הנצרך בנסיעה שיכולה להצטמצם. (אם נקטין את השטח הבנוי לחצי כמות הנסיעות תצטמצם לפחות בחצי).

לגבי הטענה שהבניין תופס קרקע גדולה יותר כיוון שהוא נקנה ע"י אנשים ממעמד כלכלי גבוה(שרוצים שטח פנוי מסביב) נראה לי שבהנחה שזה כך כיום(לאר בדקתי) סביר שזה לא יהיה כך אם יהפכו את המגדלים למשהו שייבנה בכמות מסיבית וממילא יהיה צורת הבנייה הזולה יחסית (באזורים יקרים) בגלל החיסכון בעלות הקרקע.אריק1111 12:40, 28 בספטמבר 2011 (IDT) אריק1111 12:40, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

יש בניה מאסיבית של מגדלים לדומה בראשון לציון. זה לא תורם לצפיפות בגלל שגם שם בונים פארקים מסביב למגדלים.
לגבי צפיפות, בדקתי ומצאתי שבת-ים היא צפופה יותר מאשר רמת אביב ג' (15 אנשים לדונם). ההמלצות של "מרחב" הן של בניה מרקמית (של עד 8 קומות?) כלומר בניה עם חצר בתוך הבית במקום מסביב לבית - מגיעים לרמות צפיפות גבוהות. (20 אנשים לדונם בפאריס לעומת 7 אנשים לדונם בתל אביב)
הטענה של המהנדס לא מתייחסת לעלויות התחזוקה שהיא עלות שבדרך כלל לא רואיה בקניה.
כמו כן צריך להבין את הההשפעה האפשרית של התייקרות הדלק (שיא תפוקת הפחם לדוגמה) - בבניין נמוך אפשר להגיע להוצאות אנרגיה אפסיות על חימום וקירור. לא יודע מה מגבלות הגובה. בבנין גבוה אני בספק. היות והוצאות אלה יכולות להיות גבוהות מאד (20% מצריכת אנרגיה הכללית בבריטניה - שווה ערך לסך הנסיעות במכונית (ראה אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר) - צריך לחשוב על זה היטב.
כמו כן, שאלה נוספת היא כמה זמן בניין כזה מחזיק מעמד ובאיזה רמת תחזוקה. מה יהיה מצבו לאחר 50 שנה לדוגמה?
בקיצור - צריך יותר נתונים "קשים". האזרח דרור 14:15, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

3 אנשים

דרור, ניקח שלושה אנשים מערביים. אחד מערבי ממוצע, השני מערבי ממוצע, אך השימוש שהוא עושה במוצרי פרה נמוך ב-90 אחוז מהממוצע, והשלישי מערבי ממוצע, אך השימוש שהוא עושה ברכב פרטי נמוך ב-90 אחוז מהממוצע. מי מהם הכי "ידידותי" לכדור הארץ כאשר אנו מתחשבים בהתחממות כדור הארץ בלבד? ‏Gridge ۩ שיחה 19:01, 8 בינואר 2009 (IST).

אממ, לא יודע, בהשפעות סביבתיות של מזון מהחי נטען שלמזון זה השפעה גדולה מאשר לתחבורה. מצד שני אני לא מצליח להכנס לדו"ח של האו"ם בנושא, כמו הרבה דברים תלוי איך מודדים - לדוגמה האם בודקים השפעות של רכב על פרבור, או בודקים כמה אנרגיה הושקעה בסה"כ ק"ג בשר (כולל זיקוק , הובלת דלקים, הובלת הבשר וכו'). האזרח דרור 21:09, 11 בינואר 2009 (IST)
אתה אומר שלא ידוע אם המתאן שנופחות הפרות מזיק יותר מאשר הזיהום של המכוניות? ‏Gridge ۩ שיחה 01:54, 12 בינואר 2009 (IST).
לא. יש הרבה משתנים ולא כזה קל לבדוק אותם. אחד מהם הוא מודלים אקלימיים (מי משפיע איך - מתאן או פחמן דו חמצני), אבל לפרות ולמכוניות יש כמה השפעות. לדוגמה פרות רבות ניזונות מדגנים שמגודלים במיוחד עבורן (נדמה לי שליש מהיבול בעולם) מה שאומר צריכת דשנים וזרחות שהפקתן דורשת כמות גדולה של אנרגיה מחצבית (ויוצרת זיהומים אחרים שאינם התחממות). לחלופין בקר ניזון מחלקות עשב שחלקן הן חלק מחקלאות כרות והבער שכרוכה באובדן שטחי יער ועוד שינויי קרקע שבערך התחממות עולמית כתוב שהם קשורים לכ-10% מהאפקט. אני מניח שיש על זה עוד (בדו"ח שלא נפתח לי ומן הסתם בעוד מקומות). זה רק דוגמה אחת - דוגמה אחרת היא שלא חישבנו בשימוש של מכוניות השפעות עקיפות כמו תרומה לבניית מחלפים וכבישים לדוגמה, פרבור, עלויות ייצור של המכוניות, תרומה למלחמות וכו' ראה השפעות חיצוניות של מכוניות. בקיצור נמרץ שתי התופעות גורמות נזק סביבתי ניכר (לא רק התחממות, גם זיהום מים וכילוי משאבי אנרגיה) ונזק כלכלי ובריאותי אישי, נזק חברתי ובריאותי - קל להבין שצריך להפחית בשימוש בהם, וקשה מאד לבדוק מה גודל ההשפעה המדוייק שלהם. ראה תריסר נקודות מינוף (אתה מתייחס לנקודה הראשונה מתוך 12). האזרח דרור 10:31, 12 בינואר 2009 (IST)

הערות

גדול! יונתן 23:54, 15 בינואר 2009 (IST)

תודה , כעת השאלה היא רק איך להשתמש בזה ואיפה, יש הרחבות נוספות שלא התקנתי - כמו ניקוד של מאמרים , פורומים ועוד. האזרח דרור 11:08, 16 בינואר 2009 (IST)

אני רק שאלה

שלום דרור, מעניין אותי לדעת האם יש לך טלפון סלולרי. אני מקווה שזה לא אישי מדי. ‏Gridge ۩ שיחה 20:51, 25 בינואר 2009 (IST).

לא זה לא אישי מידי. ואין לי - אף פעם לא הרגשתי שיש בכך צורך. האזרח דרור 21:04, 25 בינואר 2009 (IST)
וגם לא מזגן. ‏Gridge ۩ שיחה 18:27, 28 בינואר 2009 (IST).
אתה אוהב לקפוץ למסקנות? במשך כ-10 שנים לא היה לי מזגן (גרתי ב-2 דירות בעלות בידוד טוב, והדירה האחרונה היתה גם דירה ישנה ולכן גבוה), ב-3 השנים האחרונות אנחנו גרים בדירת גג ולה בידוד תרמי גרוע למדי. לפני שנה קנינו מזגן - הסיבה העיקרית היא לשם חימום בחורף (מזגן הוא הבחירה היעילה ביותר מבחינה אנרגטית למטרה זו כאשר הטמפרטורה בחוץ אינה נמוכה מידי), וסיבה משנית היא לשם קירור בקיץ במשך מספר ימים בשנה. שמתי לב אגב, שהשימוש במזגן הוא "ממכר" - כאשר משתמשים בו פחות גם הצורך בו יורד. בכל מקרה - אנחנו מפעילים את המזגן במשך מספר שעות ביום, וגם זה רק במשך כ-חודשיים בשנה. עיקר הויסות של טמפרטורה הוא על ידי שילוב של בידוד , ביגוד, שטיחים, ומשטר הצללה ורוחות בבית. (היינו יכולים מבחינה תאורטית לבנות גג ירוק ובכך לשפר את הבידוד התרמי, אבל זה נשאר ברמה התאורטית כרגע. האזרח דרור 08:35, 2 בפברואר 2009 (IST)

ועניינון אחר (אנסה לנסח את זה באופן לא אישי): מה אוכלים טבעוניים בימים מיוחדים (סופי שבוע, חגים)? ‏Gridge ۩ שיחה 23:09, 12 בפברואר 2009 (IST).

לא יודע. אני רק צמחוני. אני מניח שדברים שיש בהם הרבה חלבון ושומן - סויה, קטניות ואגוזים , יחד עם פירות וירקות טריים. דוגמה אחת למנה כזו היא "מעדן בודהה". מצבם קל יותר יחסית לטבעונאים. אגב, במדינת הולדתו של מהטמה גנדי [1], חלק עצום מהאוכלוסיה, - כ-90%, הם צמחונים , אני מניח שיש שם די הרבה מתכונים כי מדובר ב כ-50 מיליון בני אדם. האזרח דרור 09:21, 13 בפברואר 2009 (IST)

דרור, מה נחשב בעיניך כמרחק הליכה סביר? לא מרחק הליכה לתחנת אוטובוס, מרחק הליכה כזה שלא מצדיק שימוש בתחבורה כלל. ‏Gridge ۩ שיחה 02:04, 15 בפברואר 2009 (IST).

השאלה לא ברורה. זה תלוי גיל, מצב בריאותי, תרבות ואנרגיה. יואב לרמן יוכל לענות לך טוב יותר. מה זה "ל מצדיק שימוש בתחבורה" (התכוות תחבורה ממונעת) - מה מערכת הערכים שלפיה אתה קובע מה מוצדק? האזרח דרור 08:40, 15 בפברואר 2009 (IST)
נניח שהילדים שלך (בני 13 ו-11) לומדים בבית ספר שממוקם במרחק של 1 קילומטר מהבית, האם תצפה מהם ללכת ברגל לבית הספר?
דרור, עסקת בנושא הזה של תכנון ערים. אתה רוצה לומר לי שלא קיים המושג "מרחק הליכה סביר"? זה אחד הדברים הראשונים שהצבתי לעצמי לקבוע כאשר הטלתי על עצמי את משימת תכנונה של שכונת מגורים גדולה (אתה מכריח אותי לעשות אאוטינג). איזה גיל? אדם שנמצא במצב בריאותי טוב. איזו תרבות? תרבות מערבית. ואיך העניין של אנרגיה נכנס כאן? ‏Gridge ۩ שיחה 18:16, 15 בפברואר 2009 (IST).
אני רק חובבן בנושא של תכנון ערים. המייג'ור שלי הוא כלכלה. וגם בתחום תכנון ערים , המיקוד שלי הוא לא הליכה (שוב - דבר עם לרמן). בגיל 8-12 נסעתי 1 ק"מ באופניים (לכל כיוון), בגיל 13-18 נסעתי כ-3 ק"מ באופניים (לכל כיוון). הנושא של תרבות ואנרגיה חשובים בשביל התמונה הגדולה יותר - כי לדוגמה באפריקה ברוב המקומות שבהם כולם הולכים - לדוגמה הילדים לפחות 1 ק"מ בכל כיוון. בחברה דלת אנרגיה לא מצפים ליותר. לעומת זאת בחברה המערבית של היום הציפיות (לדוגמה של מעסיקים, שכנים) הן אחרות. ואז גם יש שאלה של בטיחות (בדרכים), זיהום אוויר, בטיחות ההליכה (פשיעה), תיק (האם הילדים סוחבים ספרים במשקל 10 ק"ג?), ובריאות (העדר התעמלות גורמת להמון בעיות נפשיות ובריאותיות - שוב לרמן והאנשים שעובדים על אוטובוס מהלך ויוזמות דומות בארץ הן מקור טוב בהרבה ממני לנושא. כך לדוגמה אם יש הרבה הולכי רגל ומדרכות רחבות אז הבטיחות של הילדים עולה ויש הגיון רב יותר באפשרות הליכה ארוכה יותר. מבחינת לב ריאה לדוגמה נדמה לי שהמלצות הרופאים הן לפחות חצי שעה רצופה מאמץ מתון - כלומר כחצי ק"מ לפחות בכל כיוון עבור ילד. מצד שני זיהום אוויר ובעיות בטיחות יכולות להקטין את האפקט הזה או לבטלו. בקיצור - שאל את 1. לרמן 2. ואת אלה שמופיעים בקישורים מאוטבוס מהלך 3. את גופים כמו למרחב ואת הגופים המקצועיים. ממני תקבל רק תשובות של חובבן. האזרח דרור 20:10, 15 בפברואר 2009 (IST)
אתמול בשעות הבוקר המאוחרות נסעתי לתל אביב לעשות טיול רגלי. צעדתי לפחות עשרה קילומטרים. בדרום-מערב עליתי על אוטובוס אקראי של דן (אני לא מתמצא), וקיוויתי שהוא ייקח אותי מזרחה, דבר שלא קרה (הוא נסע מדרום לצפון). בסוף ביררתי איזה אוטובוס מגיע לעזריאלי, המתנתי לו והוא הגיע מהר מאוד (קו 63). באוטובוס הראשון שוחחתי עם אישה זרה, שכאילו התביישה להודות שהיא גרה בשכונת התקווה. אנשים חביבים. לעיר הזאת יש קסם (שבחלקו נובע מהיותה "קשה להשגה". העשירים גם תורמים לקסם, אבל המפורסמים תורמים יותר), ואי אפשר לצפות שמחירי הנדל"ן שם יהיו זהים לאלו שבכפר סבא. זה מוזר, אבל המקום שהרגשתי בו הכי לא נוח היה גן קטן בצפון העיר שנכנסתי אליו די בטעות. הוא היה שומם לחלוטין, ובדיוק נזכרתי בשחזור של אונס אצל רפי גינת מלפני כמה שנים במקום זהה, אולי אותו מקום בדיוק. לא הבחנתי בזיהום האוויר, ולא ריחמתי לרגע על הדיירים שבבניינים בפנקס מול מגדלי אקירוב (חבל שאבא שלי לא קנה שם דירה לפני 30 שנה). ‏Gridge ۩ שיחה 20:50, 17 בפברואר 2009 (IST).
מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר), תחבורת מעבריםהאזרח דרור 13:04, 18 בפברואר 2009 (IST)
אני אחפש את הספר הזה בספרייה. את הערותיך בעניין ההליכה ולרמן רשמתי לפני. ‏Gridge ۩ שיחה 17:49, 20 בפברואר 2009 (IST).

הערות שוליים

דרור, במקרה שמתי לב שגולש שאינו מחובר לחשבון לא יכול לראות את הערות השוליים. ‏Gridge ۩ שיחה 20:53, 21 באפריל 2009 (IDT).

חד עין אתה. מעניין למה זה. אני אבדוק סיבה אפשרית אחת ואנסה למצוא לזה פתרון, אתה מוזמן לנסות בעצמך. האזרח דרור 08:50, 22 באפריל 2009 (IDT)
אין לי כיוון. ‏Gridge ۩ שיחה 14:00, 23 באפריל 2009 (IDT).

קבצי pdf

יש סיבה שלא ניתן להעלות קבצי pdf לאתר? Fuzzy 20:13, 26 באפריל 2009 (IDT)

אין סיבה עקרונית, אם זה מה שאתה שואל. אני מניח שלא הוגדרו במסנן של הקבצים להעלאה. אני צריך לתקן את זה, יקח זמן כי אין לי את הFTP של השרת החדש. האזרח דרור 21:29, 26 באפריל 2009 (IDT)
שחר סידר האזרח דרור 21:56, 26 באפריל 2009 (IDT)
תודה Fuzzy 23:10, 26 באפריל 2009 (IDT)
שאלה - למה העלת את הקבצים? אין אותם באתר האוצר? לא יותר פשוט (וחסכוני) לתת קישור לשם?
הערה - שים לב איך האוצר מבלף. הצמיחה בתוצר גדולה יחסית לOECD, אבל חלק מזה נובע מגידול באוכלוסיה, גידול בתוצר לנפש היה מעלה נתונים אחרים כנראה. האזרח דרור 07:47, 27 באפריל 2009 (IDT)

ובאותה ההזדמנות, אשמח אם יהיה ניתן להעלות גם קבצי TIF, זה יחסוך להמיר אותם ל-pdf. Fuzzy 16:55, 1 ביוני 2009 (IDT)

30,000 ש"ח בשנה? נסחפת

כוונתי לכתוב בערך הפרטת קרקעות ישראל. 30,000 ש"ח לשנה עלות רכב? עוד מעט גם תכתוב שקופסת סיגריות עולה 10 - 17 ש"ח, ואילו מעשן טיפוסי מעשן לפחות קופסה אחת ביום. לפי הלמ"ס משפחה טיפוסית מג'לג'וליה נהנית מהכנסה של 5-6 אש"ח נטו בחודש (כולל קצבה עבור 3-4 ילדים) ואף על פי כן מחזיקה מכונית (ואתה לא תאמין, גם מחליפה אותה פעם ב-X שנים!). אי אפשר להסביר זאת באמצעות כסף שחור. דרור, אני מתחיל להתייאש ונראה שלא תהיה לי ברירה ואאלץ לקבל את נכונותם של נתוני הלמ"ס בדבר ההכנסות של האנשים כאן. וזה לא דבר רע כל-כך כי זה אומר שאוכל להתחיל לחפש בית בקיסריה, רמת השרון או סביון. ההכנסה החציונית שם היא בסביבות השכר הממוצע במשק. הייתי מציע לך לעשות כמוני. קיסריה יפה יותר מגבעתיים. מחק בבקשה את ארגז החול שלי (כאן). בשנה הבאה בכפר שמריהו הבנויה. ‏Gridge ۩ שיחה 03:39, 6 במאי 2009 (IDT).

עלות ליסינג זה כ-3,000 ש"ח בחודש, למיטב ידעתי. חברות הליסינג מכניסות בתוך העלות גם דברים שאתה פחות רואה כמו פחת בערך המכונית ובלאי. אולי זו לא הוצאה ממוצאת כי הרכבים חדשים יותר ומפוארים יותר. הנתון 30,000 גם זכור לי מאיזו כתבה שקראתי פעם. אבל אשמח אם יש לך גישה לנתון מדוייק יותר.
מה שאתה רואה כהוצאה שוטפת בדרך כלל לא כולל הוצאות על החלפת המכונית (פחת). איך אתה יודע שמשפחה ממוצעת מג'לג'וליה מחזיקה רכב? כי לפי מה שאני יודע לכ-50% ממשקי הבית בישראל אין רכב. (עוד דבר שכדאי לנסות לאמת אותו במקורות מוצקים יותר מהזכרון שלי). האזרח דרור 08:49, 6 במאי 2009 (IDT)
עדכון, אז מסתבר שלא רחקתי מהאמת. עלות ליסינג היא 3000-3500 בחודש. נכון לשנת 2002, עלות החזקת רכב היתה 25-28.8 אלף ש"ח [2], יש גם דיון כאן:
מכון חשב, המתמחה בתחשיבי עלויות אחזקה לרכב, בדק עבור דה-מרקר את העלויות של מכונית פרטית חדשה, משומשת וקטנוע. העלויות חושבו לפי קילומטראז' של 15 אלף ק"מ בשנה, מעט פחות מן הנסועה השנתית הממוצעת בישראל (16,500 ק"מ). החישוב כולל: פחת (אובדן ערך), דלק, ביטוח, רישוי, עלויות מוסך.


  • מכונית חדשה- למכונית חדשה שמחירה 111 אלף שקל, הוצאות האחזקה השנתיות יהיו כ-29 אלף שקל.
  • מכונית משומשת- מכונית בת שלוש שנים שמחירה 74 אלף שקל, עלות האחזקה של רכב משומש היא כ-27.5 בשנה
  • קטנוע 125 סמ"ק - התחשיב התבסס על נסועה שנתית של 8,000 ק"מ. האחזקה השנתית של כלי כזה היא כ-11 אלף שקל בשנה.

האזרח דרור

דרור, אני רואה שפספת את הסרקזם. אני מסכים עם התחשיב הזה. למעשה מכון חשב לא לקח בחשבון תשלום עבור חניה, אביזרים, שטיפת הרכב, אובדן זמן עבודה כאשר צריך לקחת את הרכב לטסט/תיקונים, דוחות (תנועה ומהירות, אם יש) ועוד. להערכתי ההוצאות של בעל רכב בסיסי נעות בין 1,500 ש"ח ל-3,500 ש"ח בחודש.
נתוני 05-6: השכר הממוצע בג'לג'וליה לגבר הוא 3,751 ש"ח בחודש (שזה יותר מהשכר החציוני, אבל פחות ממה שמרוויח ילד בן 22 שעובד כתצפיתן דרך קבלן ברכבת ישראל [24 ש"ח לשעה]). אשה בג'לג'וליה מרוויחה בממוצע 2,759 ש"ח. אם הם נשואים זה לזו זה אומר שהכנסתם ברוטו 6,610 ש"ח. מס בריאות וביטוח לאומי מתקזזים עם קצבה עבור שלושת ילדיהם, וזה מותיר לנו הכנסה של 6,600 ש"ח. המשפחה החציונית מרוויחה פחות. יש בעיר 7,800 תושבים, 1,317 דירות למגורים (לפי חייבי ארנונה), 1,282 משפחות שקיבלו קצבת ילדים, 1,697 שכירים (ש-60.3% מהם הרוויחו עד שכר המינימום ב-2005), 288 עצמאים (ש-58.3% מהם הרוויחו עד מחצית השכר הממוצע). גם הכנסתם של אלו שמעל שכר המינימום/מחצית השכר הממוצע במשק אינה ממוטטת רקיע. כלי רכב מנועיים: 1,914 מתוכם מכוניות פרטיות: 1,326. גיל הרכב: 11.4 בממוצע (כאשר נרכש היה מן הסתם חדש יותר). במניין המכוניות הפרטיות לא נספרות מכוניות חצי מסחריות (עד 4 טון, רישיון ב' [סיטרואן ברלינגו ואחרות]) שהם רוב כלי הרכב המנועיים שאינם רכבים פרטיים בישראל. מנתונים אלה אני מסיק שמשפחה חציונית שבראשה עומד גבר שעובד מרוויחה באזור 5-6 אש"ח נטו ומחזיקה מכונית. אני גם יכול להסיק שלרוב[ם המוחלט?] הגברים העובדים בג'לג'וליה יש רכב. חלק ניכר מהם גם מעשנים (עוד הוצאות). לפי לוח 9 כאן (כבד) רק 10% מהשכירים בג'לג'וליה הרוויחו מעל השכר הממוצע במשק. יש יישובים ערביים שבהם פחות רכבים [3], אבל בתכלס, הגבר הטיפוסי מחזיק רכב. הנתונים ביישובים היהודיים אבסורדים אף יותר.
דרור, לפני מספר שנים קראתי בידיעות שלפי הלמ"ס המתנה הממוצעת שניתנת בחתונה בישראל היא 69 ש"ח (או אולי 67 ש"ח, אני לא זוכר את המספר המדויק). מאז התחיל ה"רומן" שלי עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמנסה לשכנע אותי שחלק ניכר מהאזרחים בישראל, מג'לוג'וליה ועד קיסריה, חיים מהאוויר. אני נוהג לבצע חלוקה של המדינה לשתיים: ישראל של המציאות וישראל של הסטטיסטיקה. כך למשל בישראל של המציאות אם אתה עיתונאי פרילנסר שמרוויח 8,000 ש"ח (קצת יותר מ-6 בנטו) לא תוכל אפילו לשכור לבדך דירת שני חדרים בתל אביב. בישראל של הסטטיסטיקה זה ממקם אותך בחציון של העצמאים ביישובים העשירים ביותר (וזה לא שמצבם של השכירים טוב יותר). הפערים הם עצומים ולא ניתנים לגישור. ההערה שלי כאן בדף השיחה שלך היא בעצם כדי שתנסה אולי להסביר לי היכן הבעיה. מה אני מפספס. בזמנך החופשי. ‏Gridge ۩ שיחה 17:43, 6 במאי 2009 (IDT).
אכן מציאת סרקזם זה לא המומחיות שלי.
אם שמת לב - רכב משומש לפי רוב התחשיבים זה רכב של 3 שנים. רכב בן 11, בג'לגוליה אני מניח שמקבל חלפים גנובים מהשטחים, וגם התחשיבים האחרים לחלפים ולעלויות תיקונים לא מתאימים לו. בתכלס הראת שרוב המשפחות בג'לגוליה יש רכב אחד. כמה זה משפחה? ההורים הזקנים חיים עם הילדים שלהם או לא? בלי קשר - שווה לבדוק את הנתונים של החזקת רכב בישראל (אם כי אני מניח שבבני ברק ובירושלים האוכלוסיה מחזיקה פחות רכבים).
גם אני לא מאושר מהלשכה - ראה פרוט בסעיף הבא.
חלק מהסיבה לפרדוקסים היא שאין כמעט רישום של הכנסות (עד כמה שאני זוכר) מדברים שאינם שכר. לא כל שכן רכוש. יש המון אנשים שקנו דירה מכסף של ההורים או מדירות משטחים וכו' - וכל זה לא נכנס לתחשיבים (שוב - אתה רואה רק את הזרמים ולא את המאגרים).
זה הפספוס של רוב הכלכלנים דהיום. הם מסתכלים על הזרם בהווה (ולא מבינים שזה זרם אלא מתייחסים לזה כאל כמות). רואי חשבון מסתכלים על מלאים מהעבר. אין חשיבה על מלאים בעתיד. בגלל זה אנחנו בבעיה גדולה. זה ההבדל בין כלכלה דינאמית לכלכלה סטטית.
אפשר לנסות לפתור את הבעיה על ידי "לשכה מבוזרת לסטטיסטיקה" (על ידי רשת סמנטית) - הנתונים יאספו בצורה מבוזרת יונתחו ויהיו זמינים לכולם. הבעיה שנותרה היא אמינות הנתונים. האזרח דרור 21:01, 6 במאי 2009 (IDT)
הערה בלי קשר למכוניות, ועם קשר ללמ"ס: אתמול נאמר ברשת ב' שהשכר הממוצע במשק ירד בכך וכך שקלים. ברדיו זועזעו מהמשמעות, והכתבת טענה שאלו השפעות המיתון, ושזה אומר שאנשים היום מרוויחים פחות ממה שהרוויחו בחודש שעבר. כמובן שהדיבורים הללו הם מטופשים והטיפשות נובעת מהטעות של הסטטיסטיקה: לא כולנו מרוויחים פחות, רק המון עשירי-היי-טק שפוטרו מרוויחים עכשיו פחות, ובגלל זה השכר הממוצע ירד. אם נפטר, בתגובה, את כל העשירון התחתון השכר הממוצע במשק יעלה - האם אז הכתבת תהיה מרוצה? Adam nevo 21:34, 6 במאי 2009 (IDT)
בגלל זה עדיף לדבר על חציון או שכיח. לא כל מי שעובד בהיטק הוא בהכרח עשיר (יש שעובדים הרבה שעות ואז השכר לשעה יותר נמו). רוב מי שפוטר הוא בדרך הטבע העובדים הפחות מוכשרים ומנוסים. חלק ניכר מהפיטורים הוא לאו דווקא בהיטק - חברות פיננסים לדוגמה. חברות נוספות שתלויות בשוק העולמי נערכות למשבר מבטלות פרוייקטים ומפטרות עובדים. ובנוסף יש גם גל שני. מסעדנים ושאר אנשים שמוכרים שירותים לאנשי היטק גם לא מלקקים דבש. בגלל זה זה נקרא מיתון. האזרח דרור 21:44, 6 במאי 2009 (IDT)

ריבוי טבעי בישראל

האם אתה עוקב אחר מגמות של גידול האוכלוסייה בארץ? ידוע לך האם המגזר היהודי שאינו חרדי ממשיך לגדול? ‏Gridge ۩ שיחה 20:09, 25 במאי 2009 (IDT).

עוקב, אם כי לא באדיקות. בגדול יש מגמת ירידה בגידול, בקרב כל האוכלוסיות למעט אולי בקרב חרדים. ראה אוכלוסיית ישראל וגם נתונים על מערכת החינוך בישראל אני מאמין שאפשר למצוא עוד הרבה נתונים על הנושא. האזרח דרור 20:26, 25 במאי 2009 (IDT)
קשה למצוא נתונים במדינה הזו. ‏Gridge ۩ שיחה 12:27, 3 ביולי 2009 (IDT).
אפשר לחשוב על פתרון אנרכיסטי לזה - יהיו מתנדבים שיאספו סטטיסיקה מאנשים ויפרסמו את התוצאות בצורה מבוזרת ונגישה (כמו ויקיפדיה אבל לצרכי סטטיסיקה (הלשכה הביזורית לסטטיסטקה) , אפשר לחושב על פתרון קפיטליסטי - לדוגמה קיום של הגרלה בין ממשתפי הסקרים - אבל מי ישלם את הכסף ? הפתרון שהיה במדינה הוא לשכה ריכוזית - ככל הידוע לי רוב ארגוני התכנון בישראל קוצצו בצורה נרחבת, והלמ"ס כנראה לא יוצא דופן. האזרח דרור 14:49, 3 ביולי 2009 (IDT)
הפתרון הראשון שהצעת הוא "קפיטליסטי" באותה מידה כמו השני ואני לא מבין מה שייך אנרכיזם לעניין. אתה נכנס פה לשאלה של האם צריך לשכה מרכזית לסטטיסטיקה במימון ממשלתי? אני מניח שזה גובל בהגדרה של "מוצר ציבורי" והשאלה מי יממן את אלה היא לא משהו שבכוונתי לדון בו כעת. עקרונית גם גופים פרטיים יכולים לעסוק באיסוף מידע (ומן הסתם קיימים גופים כאלה גם היום) ובוודאי גופים שמתקיימים מתרומות. איש לא מפריע לקבוצה של אוניברסיטאות פרטיות להקים גוף משותף שיאסוף מידע, ואני בטוח שכלל הגורמים במשק ישתפו איתו פעולה, כי כולם ניזונים מהמידע שנאסף. - - אם אתה כותב עבודת תזה או דוקטורט - על חשבונך, או על חשבון פילנטרופים שתרמו לאוניברסיטה [או על חשבון מדינת הרווחה] - אתה מרוויח (העלית את המעמד החברתי שלך, שדרגת את קורות החיים שלך, העשרת את הידע שלך וכדומה), מכון המחקר או הלימודים מרוויח (שכר לימוד, יוקרה, מסיבות קוקטייל) והחברה מרוויחה. אשר ללמ"ס - אני לא יודע מה הסיפור שלהם ואם יש להם בעיות תקציב. אתה לא יכול לכתוב "הפתרון שהיה במדינה..." כאשר הלמ"ס חיה, נושמת ובועטת. האם לפני ה"ספק קיצוץ" הם סיפקו את הסחורה? תמהני. או שמא [החלטת ש]מעולם לא היה להם תקציב מספק? אכן, מוסדות ממשלתיים ידועים במחסור הנצחי שלהם בתקציב. ‏Gridge ۩ שיחה 16:13, 3 ביולי 2009 (IDT).
בגלל שהעקרון המארגן הוא לא דרך איסוף מס או אלימות, ולא דרך תמריץ כספי. למידע יש ערך של מוצר ציבורי. כשגוף פרטי אוסף את המידע יש כפל מאמץ , כשעלות ההפצה היא אפסית. טוב, הם עדיין קיימים - אבל מה עם לפרסם את המידע בצורה של רשתות סמנטיות ? יש על זה הרצאה יפה בTED. האזרח דרור 16:49, 3 ביולי 2009 (IDT)

עבדות מדרגה שלישית

כבילת עובדים זרים למעביד זו בסך הכל "עבדות מדרגה שלישית" (או אולי רביעית). האם אזכה לקרוא באקו-ויקי מאמר/ערך היוצא נגד "עבדות מדרגה ראשונה" הקיימת במחוזותינו? או שזה בסדר. כי פה "נוגש העבדים" הוא המדינה. ‏Gridge ۩ שיחה 22:29, 14 ביולי 2009 (IDT).

הסיכוי לכך יגדל אם תבהיר למה אתה מתכוון (או תכתוב את הדברים בעצמך). אם הכוונה למס, עליך להצביע על מקורות חלופיים למימון הדברים שמס מממן, או לחלופין למסגרות חלופיות (אנרכיזם או קפיטלזם) שייתרו את תשלום המס האזרח דרור 22:44, 14 ביולי 2009 (IDT)
ודאי שלא ציפיתי שייכתב כאן מאמר נגד מיסוי. התכוונתי לגיוס החובה לצה"ל.
Gridge ۩ שיחה 22:46, 14 ביולי 2009 (IDT).
למה "וודאי שלא" - אתה לא חושד בי שאני אוהב את המס או את הממשלה יותר מידי (ויש גם ערך על מס ערך אדמה). בהשווה לעבדות (או לאחת מהצורות המודרניות המזכירה אותה - זנות של מהגרות עבודה)- קל בהרבה להשתחרר מעול הגיוס הצבאי. גיוס חובה הוא צורה זולה לסבסוד הצבא (וגם תורם למוביליות חברתית). אם רוצים צורה אחרת של צבא (לדוגמה צבא שכיר ) יש צורך בהגדלת תקצוב הצבא - או לפחות תוכנית שתבציע על הבזבוז הקיים בגלל צבא גדול מידי שיש היום - למרבה הצער רוב הנתונים בהקשר זה אינם פומביים. עוד דרך הטובה ביותר לביטול גיוס החובה היא הנסיון להקטין את הסיבה או התרוץ לקיומו - האיום הבטחוני. אגב, זה ויקי, אם יש לך משהו מעניין לכתוב - תכתוב. האזרח דרור 23:12, 14 ביולי 2009 (IDT)
זה לא שאני חושד, אני בטוח. אני יכול להבין את התמיכה שלך בממשלה, הרי היא דרושה לך כי אתה שואף להטיל על בני האדם סנקציות כאלה או אחרות (לצורך ההגינות אומר כי היא דרושה גם לי מסיבות שונות).
אני מבין כמובן שיש הבדלים בין עבדות לבין גיוס חובה, ואני משתדל לא לעשות שימוש במושג "עבדות" לצורך זה, גם כדי לא לפגוע באנשים שתומכים בגיוס חובה, שהם הרוב. אם גם המשטרה, שירותי הכבאות וההצלה, שירות בתי הסוהר וכדומה היו מתבססים על גיוס חובה, גם בזה רוב האנשים היו תומכים ומשוכנעים שאי אפשר אחרת.
אשר לצה"ל - אני תומך בהקטנתו ובשימוש במשאבים הקיימים ואף הפחתתם (זה תלוי כמה מהתקציב הנוכחי הולך לפנסיות וקצבאות), אם כי אין לי כלים כדי להציע ברצינות מבנה חלופי לצה"ל. אין לי ספק שניתן לתת תפוקה טובה יותר בפחות משאבים גם ללא גיוס החובה ואין לי ספק שהמערכת לא תדע לעשות זאת.
אני אמור לכתוב משהו בנושא, אבל אני לא רואה את זה קורה בקרוב. ‏Gridge ۩ שיחה 00:06, 15 ביולי 2009 (IDT).
מגבלות על השוק (לא על אנשים), לא חייבות להיות רק מצד הממשלה (לדוגמה שבת, יובל, סיאסטה - התערבות מחזורית שעיקרה אכיפה תרבותית) וממילא רוב המס הממשלתי לא הולך לשם רגולציה אלא לצורך מוצרים ציבוריים או בירוקרטיה. השוק לא מטיל סנקציות על אנשים? (ראה דיון בזכויות חיוביות ושליליות) מה לגבי הזכות לחיות ([4])? (רמז - שוק, רכוש, פירמות וכסף הם מוסדות חברתיים). חלופה מעניינת לממשלה+שוק לדעתי היא בולו בולו. האזרח דרור 00:19, 15 ביולי 2009 (IDT)
שים לב מה שאתה עושה - שולח אותי לקרוא חומר. וזה בסדר. הבעיה היא שאני אומר טוב אקרא את זה אחר כך, ואחר כך אני כבר אשכח מזה. מה דעתך להסביר לי איזה סנקציות השוק מטיל על אנשים? אולי אתה מתכוון לגזים של הפרות. גם כן סנקציות. ‏Gridge ۩ שיחה 23:58, 26 ביולי 2009 (IDT).
שוק ורכוש הם מוסדות להקצאה של משאבים כמו זמן, כוח חברתי, מוצרים, שירותי טבע , חומרי גלם, מרחב, קרקע, וכיום גם אוויר נקי וכו'. מוסד הקצאה כזה חייב להטיל מגבלות וסנקציות על מישהו. שוב ראה זכויות חיוביות ושליליות.
מה שבעייתי לא פחות - שוק ורכוש לא עובדים בוואקום אלא גם בסביבה שיש בה גם שירותי טבע, אלימות ויכולת להפעלת אלימות, טרור (במובן העתיק שלו - הפעלת לחץ פוליטי-כלכלי על ידי הפעלת כוח) ועוד. אפשר לדמיין עולם שבו אין קשר בין השוק לבין המוסדות האלה, (וזה מה שכלכלנים "לא פוליטיים" מנסים לעשות) אבל באותה מידה אפשר לדמיין עולם בלי חיכוך - זה שעשוע נחמד אבל אל תנסה לבנות אופניים על בסיס זה. האזרח דרור 08:56, 27 ביולי 2009 (IDT)

תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו

אשמח אם תעיף מבט ותעיר הערות. Adam nevo 07:03, 20 ביולי 2009 (IDT)

דרור, אפשר טובה?

אני וכמה חברים מתכוונים לקרוא קצת כלכלה מהיסוד, ובשביל זה אנחנו צריכים רשימת קריאה של ספרי יסוד בכלכלה. אנחנו צריכים בערך עשרה ספרים, עדיף כאלה שגם תורגמו לעברית לאחרונה (לא רוצים לשבור ת'ראש בעברית ארכאית). חשוב שיהיו כמה שיותר דיסצפלינות, ושהספרים יהיו כמה שיותר יסודיים: הקפיטל, עושר העמים, ספר של קיינס, פרידמן ועוד. אלו צריכות להיות קלאסיקות שעוסקות כמה שאפשר בתיאוריה ולאו דווקא ביישום. אשמח אם תתן לי רשימה של חמש עשרה-עשרים ספרים כאלה, וכמה מילים על הגישה הכלכלית שהספר מייצג. אני ממש אשמח אם תוכל לסייע לי בזה. Adam nevo 03:24, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

זה יותר קרוב ל20 ספרים, אבל תחיו עם זה. ע - יש תרגום לעברית

אגב, הרעיונות של הלבנוני שאתה מצטט מופיעים כבר אצל אנשים אחרים - לפחות לגבי הבעיה של סטטיסיקה לניבוי העתיד, ולגבי ההבדל בין סיכון עם הסתברות ידועה לבין סיכון לא ידוע. גם הביקורת על פונקציות "טובות" וחלקות באופן כללי הרעיונות שלו (ממה שראיתי) זה פופלריזציה חלקית של רעיונות מניתוח של מערכות מורכבות. האזרח דרור 13:53, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

גם אני

הי דרור,

תודה על קבלת הפנים. פניתי אליך מכיון שאני זקוק לעזרה ועצה בקידום פרויקט gfood.co.il . אני מאד אשמח (ואעריך) אם תוכל להקדיש לי זמן פגישה . זה יתן לי הזדמנות להסביר למה יוזמת חיים טוב והפרויקט מזון טוב חשובים לנו כקהילה.

שבוע נעים!

http://g-foods.blogspot.com

הי, שלחתי לך תגובה בדואר האזרח דרור 21:31, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

הי דרור , אתה מוזמן להתעדכן ב www.gfood.co.il תודה על התמיכה וההכוונה :)

4 על 4

שלום דרור ושנה טובה,

יש לך מאיפה לשלוף לי כמה מהילדים בארץ גדלים במשפחות עם 4 ילדים ומעלה? ‏Gridge ۩ שיחה 18:48, 20 בספטמבר 2009 (IDT).

שנה טובה!
מצטער, לא.האזרח דרור 20:35, 20 בספטמבר 2009 (IDT)
כאן יש נתון גולמי (לוח ג: אחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר). 16.5% מהמשפחות. אין לי מושג איך מחשבים כמה ילדים זה יוצא. Adam nevo 21:45, 20 בספטמבר 2009 (IDT)
מצאתי לבד (36.9% ב-2006). תודה לשניכם. ‏Gridge ۩ שיחה 22:00, 20 בספטמבר 2009 (IDT).
אגב, זה לפי קצבת ילדים. כלומר אם אחד הילדים עבר את גיל 18 הוא לא נחשב. ‏Gridge ۩ שיחה 23:12, 16 בנובמבר 2009 (IST).

תראה איזה לינק שווה מצאתי

מחלקת הבנייה הירוקה באתר "בנייה", יש שם מידע ברמה גבוהה והוא פונה לציבור הרחב

תודה, שים לב לבנייה ירוקה נדמה לי שזה הקישור השלישי שם (אבל לא היה לי זמן להתעמק בו יותר מכמה דקות). בנייה זה תחום שלם וגדול מאוד. אני מכיר אותו מעט מידי. אתה מוזמן להרחיב - אפשר להשתמש בידע שיש מהמארים שם (בלי הפרה של זכויות יוצרים - דרך המאמר מכירים נושא, ואז מרחיבים עליו באמצעות מקורות נופסים). מה דעתך? האזרח דרור 22:27, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אוכלוסייה

שלום דרור. אתה חושב שתוכל להעריך לאיזה גודל תגיע האוכלוסייה בארץ בטרם נתחיל "לדרוך במקום"? ‏Gridge ۩ שיחה 23:10, 16 בנובמבר 2009 (IST).

הדרך הכי מסודרת לענות על זה ברצינות היא לפתוח פרק באוכלוסיית ישראל ולדון על זה בדף השיחה. בתור הערכה הכי גסה, אפשר לפנות לתחזיות של האו"ם, ולנסות להבין על מה הם מבססים את התחזיות האלה.- מעל 10 מיליון תושבים - לא כולל פלסטינים בשנת 2050. [5] [6] הם מעריכים איזשהו ייצוב עולמי בסביבות 2050 ואנחנו אי שם ליד (למרות שלפי התחזית הספציפית אנחנו לא).

לפי הערכות האלה [7] הם חוזים שעד 2050 נהיה בין 9 מליון בתרחיש של פוריות נמוכה, ל-10 מיליון בפוריות בינונית (פוריות לאישה של 1.96 ב2040-כלומר התחלת תהליך התייצבות בשנים האלה), ל-12 מיליון בפוריות גבוהה ב2050, עם זאת לפי התרחיש האחרון נהיה בפריון של 2.4 ילדים לאישה, לעומת 2.81 ילדים לאישה היום - כלומר רחוק מהתייצבות.

  • לפירוטכניקה: [8] אפשר לראות מהגרף שם שהשינוי בתוחלת החיים ובפריון משתנה עם השנים, וגם שהשינוי לא חלק - יש עשורים של גידול גדול בתוחלת החיים וגידול מועט בפריון, ואחר כך עשורים עם גידול מועט בתוחלת החיים וירידה חזקה בפריון. מעניין גם לראות את הודו לעומת ישראל (כיום יש לנו שיעור פריון דומה למרות היסטוריה שונה). אפשר לראות השפעות נוספות על הפריון לאורך השנים כמו תמ"ג לנפש וגם עליית גיל הנישואין הראשונים (עלינו מגיל 25 ב1997 ל26 בשנת 2005.)
דרך קשה יותר היא לנסות לחשוב אלינו במסגרת המודל של מעבר דמוגרפי (אם הוא נכון) ולנסות להבין איפה אנחנו. משהו מסובך יותר יהיה לנסות להתאים את המודל ל-3 אוכלוסיות ראשיות (שנבדלות באחוזי פריון שונים בהכנסה הוצאה וחינוך) - חילונים, חרדים ומוסלמים.
כמובן שיש יותר מידי משתנים בעתיד שעלולים להשפיע על החישובים האלה שמבוססים ברובם על הנחות של "עסקים כרגיל": התייקרות \ משבר מזון (כמו משבר המזון העולמי 2007-2008) בעקבות שיא תפוקת הנפט, משבר המים העולמי, סחף או שינויים בזמינות של אדמות חקלאיות בעולם. התייקרות גידול ילדים בעקבות הצפיפות (דבר שרואים כבר היום). קשיי פוריות (יש היום?). השפעות אפשריות על המזון של שינויי אקלים, השפעות של אי שוויון כלכלי, השפעת האינטרנט והסלולר על מעמד האישה והבידוד התרבותי בקרב החברה החרדית, והמוסלמית, מגיפות כמו איידס, רעידת אדמה. שכחתי משהו?

האזרח דרור 23:43, 16 בנובמבר 2009 (IST)

סיבכת אותי... והערב כבר לא אקרא את הדפים האלה. אתה שואל אם שכחת משהו ובכן, אולי את חובת הגיוס שדוחפת גברים חרדים לישיבה במקום למסלול חיים נורמלי יותר שאולי בא יד ביד עם מספר ילדים נמוך יותר (אבל זו רק תאוריה). מה הקשר לאיידס ולמה אתה כ"כ פסימי (רעידות אדמה, נפט? לא אמרו לפני 20 שנה שהנפט אוטוטו נגמר?). ומה הקשר בין צפיפות לייקור עלויות גידול ילדים? ‏Gridge ۩ שיחה 01:26, 17 בנובמבר 2009 (IST).
אם סיבכתי אותך זה מצויין. "אקו ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. "
החל משנות ה-50 יש תחזיות לפי המודל של האברט בנוגע לשיא תפוקת הנפט התחזיות האלה התאמתו בצורה מדוייקת למדי (איחור של שנה) לארה"ב, והן מדוייקות בכל מקום שיש מידע אמין. התחזית היא לא לכך שהנפט יאזל אלא להתייקרות אנרגטית (ירידה של ההחזר האנרגטי להשקעה האנרגטית). כמו בכל תחום תמצא אנשים היסטרים שלא יבינו את האמירה ויגידו שעוד עשור הנפט יגמר. להתייחס לזה זה להסחף לתוך טיעון איש קש.
איידס מוזכר בערך האנגלי על מעבר דמוגרפי כאחד הדברים ששיבשו את המודל לגבי מדינות מתפתחות. המודל לא כולל את התובנה האפידמיולוגית שכככל שאוכלוסיה צפופה יותר (וענייה יותר) כן היא רגישה יותר למגיפות. הכוונה שלי היא לא לאיידס אלא למגפות אחרות שאנחנו עוד לא מכירים. (שפעת חזירים, אבולה, שחפת, מלריה וכו')
צפיפות האוכלוסיה מעלה את מחיר הקרקע שהיא מרכיב מרכזי בעלויות הדיור (בעבר זה היה שני שליש מערך הדירה היום מן הסתם יותר). היא גם גורמת ללחץ לבנות לגובה - עוד דבר שמעלה את מחיר הדיור. בנוסף היא מקטינה את השטח שבו ניתן לגדל מזון - דבר שמעלה גם את מחיר המזון - לפחות בכל הנוגע למזון טרי כמו ירקות. האזרח דרור 08:57, 17 בנובמבר 2009 (IST)

פרבור בנתניה

דרור, קראתי באיזשהו מקום משהו שכתבת. זה נכון שאתה מחשיב גם שכונות מגורים דוגמת קריית השרון בנתניה כפרוורים? מדוע בעצם? הרי מדובר בבנייה רוויה ובשטח מוניציפלי של עיר. ‏Gridge ۩ שיחה 22:43, 5 בדצמבר 2009 (IST).

אני לא זוכר שכתבתי משהו כזה. אני לא מכיר את שכונת קריית השרון בנתניה. מהמעט שאני מכיר את נתניה יש בה הפרדת שימושי קרקע וקשה להסתדר בה כהולך רגל - אלה שני מאפיינים של בנייה פרברית אבל אולי אני טועה. האזרח דרור 23:36, 7 בדצמבר 2009 (IST)
קשה להסתדר בה כהולך רגל? אולי כי שטחה הוא 28 קמ"ר. קריית השרון היא שכונת מגורים "רגילה" עם בניינים "רגילים" של 6 עד 12 קומות לרוב. השאלה היא האם גם שכונות כאלה אתם מחשיבים כפרוורים. ‏Gridge ۩ שיחה 18:29, 9 בדצמבר 2009 (IST).
במקום להגיד אם היא "כן" או "לא" אפשר להסתכל עליה בסקאלה של ערכים. בהקשר של צפיפות אוכלוסין לדוגמה הוספתי קצת על זה בפרבור בישראל. אני לא יודע מי זה "אתם" אני מניח שבספרות (תכנון ערים גאוגרפיה וכו' יש הגדרות למהו פרבר - וכי זה דבר נזיל או תלוי בכמה גורמים ולא בגורם יחיד ). לדגומה נתניה היא לא מאוד בלתי צפופה בישראל - אבל מצד שני דפוסי הבינוי בה בעייתים (בגלל שהיא בנויה לאורך הים לדוגמה, ואני לא חושב שיש בה מרכז משמעותי). צפיפות לא אומרת הכל - כי כמה מזה זה שטחים פתוחים? כמה חיי רחוב יש בעיר? האם אפשר להגיע אל שירותים או עבודה ברגל? אני ממליץ על אומת הפרברים (ספר) או על מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר) אני מניח שאחרי הספרים האלה לא תצטרך לשאול קטן כמוני בתחום את השאלות האלה. האזרח דרור
"אתם" קרי "הירוקים".
הספר של ג'ייקובס נכתב לפני 50 שנה. הרבה השתנה מאז. ‏Gridge ۩ שיחה 00:49, 22 בדצמבר 2009 (IST).

חולות יבנה

שלום דרור,

תאמר, למי שייך השטח שבין בת ים לאשדוד (חולות יבנה)? לפי מה שאני רואה במפה מדובר בכ-50,000 דונם. אם מקציבים 37,500 דונם לבניית עיר, ולפי 20,000 נפש לקמ"ר (מה שיואב לרמן מציע, אם כי לדעתי זה צפוף מדי) אפשר ליישב שם 750,000 תושבים. מה דעתך? ‏Gridge ۩ שיחה 14:35, 19 באפריל 2010 (IDT).

הי, אני באמת לא יודע. כללית ההמלצות ששמעתי הן לא להקמת ערים חדשות וכן לעיבוי ערים קיימות. לא מכיר מספיק טוב את הנושא. כללית אני חושב שאנחנו צריכים לשאוב למצב של ייצוב האוכלוסיה ואחר כך הורדה שלה לגודל מקיים. האזרח דרור 21:06, 20 באפריל 2010 (IDT)
סתם מתוך סקרנות, איך אפשר להקטין את האוכלוסייה במדינת רווחה עם השפעה דתית? ‏Gridge ۩ שיחה 18:21, 25 באפריל 2010 (IDT).
קודם כל, יכול להיות שדווקא מדינת רווחה, עם שירותים של חינוך ובריאות ציבורית לכל, גישת נשים לאמצעי מניעה, השכלת נשים והקטנת תמריצי שוק נגד העסקת נשים היא מקום נוח יותר להקטין בו את האוכלוסיה. כמובן כל עוד לא מדובר במדינת סעד ושאין תמריצים להגדיל את מספר הילדים. גם הדתיים הם בני אדם, ואם ידברו איתם יש סיכוי שחלק ישתכענו. בכל מקרה, במידה ולא נצליח, השיטות הישנות יעבדו כמו תמיד. מלחמה, מגפה, רעב, זיהום עוני והשילוב ה"מקסימים" שהם מניבים. האזרח דרור 18:51, 25 באפריל 2010 (IDT)
האם הזדמן לך לשוחח עם אדם דתי על ילודה? אם כן, וזה גם ברשת, אודה לך אם תקשר אותי לדיון. ‏Gridge ۩ שיחה 18:16, 26 באפריל 2010 (IDT).
כן הזדמן, אבל זה לא קל. הנה טור שצמח בעקבות דיון שהיה לי עם מכר ופעיל סביבתי שחזר בתשובה. [9]. היה לי גם דיון ארוך בדה מארקר עם מישהי שהסבירה שכל המטרה של הקיום עלי אדמות היא פרוזדור לקיום הבא וכו'. לא יודע כמה כל הזרמים ביהדות מאמינים בזה. אפשר לראות שגם עם חילונים לא מלקקים דבש בנושא [10], [11] [12] האזרח דרור 23:52, 26 באפריל 2010 (IDT)
קראתי כמעט הכל, מעניין.
דרור, האם אתה חולק על הטענה לפיה מדינת הרווחה הישראלית מעודדת ילודה? ‏Gridge ۩ שיחה 21:32, 5 במאי 2010 (IDT).
אין ספק שמדינת ישראל מעודדת ילודה. השאלה היא למה להגיד "מדינת הרווחה הישראלית"? הדרך והעוצמה בה מדינת ישראל מעודדת ילודה הן חריגות (מאוד) בקרב מדינות העולם כולו (נכתבו על זה הרבה מחקרים, אם תרצה אפשר למצוא אותם). כך שנראה שזה יותר מאפיין של מדינת ישראל מאשר של מדינת הרווחה הישראלית.
שאלה יותר מעניינת היא האם מדינת רווחה מעודדת ילודה לעומת סוג מדינה אחר. ואז צריך למצוא מדינות להשוואה, אולי למשל אנגליה וצרפת, או גרמניה ופולין. צריך למצוא שתיים דומות במספיק פרמטרים (אך נבדלות ב"רווחה") בשביל להשוות. יונתן 23:19, 5 במאי 2010 (IDT)
מדינת ישראל = הממסד. לא מבין מה ההבדל בין "מדינת ישראל" לבין "מדינת הרווחה הישראלית". חוץ מזה, זה לא כזה מובן מאליו שהמדינה מעודדת ילודה. המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע (למשל לשלם לנשים שילדו ילד כדי שישבו בבית, נדמה לי שזה מה שעושים בשבדיה). ‏Gridge ۩ שיחה 23:32, 5 במאי 2010 (IDT).
אולי נגיד שמדינת הרווחה הישראלית היא זו גם שמכריזה על מלחמות? ההבדל הוא שלא כל דבר שנעשה בשם מדיניות מסויימת באמת נועד לשרת מדיניות זו (לדוגמה "מלחמת שלום..."), ומדינת סעד זה לא מדינת רווחה. ושתיהן זה לא בדיוק מדיניות מקיימת. האזרח דרור 00:11, 6 במאי 2010 (IDT)
מדיניות מקיימת? אני אסתפק בתקציב מקיים, כלומר כזה שלא כולל חריגה מהתקציב. ‏Gridge ۩ שיחה 00:22, 6 במאי 2010 (IDT).
כל עוד אתה מאמין בצמיחה, אפשר להאמין בחריגה קטנה מהתקציב (מתוך אמונה באופטימיזם טכנולוגי). בכל מקרה, תקציב כזה אומר מאט מאד על המדיניות הכלכלית. הוא לא אומר מה המדיניות הכלכלית הנובעת מחקיקה ואכיפה (לדוגמה חקיקה ואכיפה נגד קנביס ולא נגד אלכוהול פרבור ומכוניות). גם אם מסתכלים רק על התקציב, משפחה שמוציאה את כל הכסף שלה על אלכוהול לדוגמה, לא מקיימת מדיניות מקיימת (יצא לי חרוז) גם אם ההוצאות שוות להכנסות. האזרח דרור 00:39, 6 במאי 2010 (IDT)
אין שום הצדקה לחריגה מהתקציב (אלא אם היא מתוקנת שנה אחרי כן), לא צמיחה ולא נעליים.
אני לא "מאמין בצמיחה". אני בכלל לא מתעניין בצמיחה או לא צמיחה, זה לא מעלה ולא מוריד מבחינתי. אני "מאמין" בדברים אחרים. לא הבנתי את המשל בעניין האלכוהול. משפחה שמוציאה את כל כספה על אלכוהול לא יוצרת לעצמה חובות בעתיד. ‏Gridge ۩ שיחה 15:34, 6 במאי 2010 (IDT).
אולי כדאי שתלך ללמוד כלכלה (נאו קלאסית) במקום לעבור כאן שיעורי כלכלה בהתכתבות? וודאי שצמיחה קשורה לכאן. ההצדקה ללקיחת הלוואה (או משכנתה) קשורה למונח יכולת השתכרות עתידית במשפחה ולמושג "צמיחה" במשק לאומי. במקצועות בהם דרוש נסיון (רוב המקצועות) או וותק האמונה של בן ה -20 כי בגיל 40 לדוגמה שכרו יהיה גבוה יותר (דבר שברוב המקרים באמת מתרחש), גם מבנה ההכנסות וגם מבנה ההוצאות של משפחה משתנה עם הגיל (הוצאות גדולות בגיל צעיר, הוצאות קטנות והכנסות בינונית בגיל 20, הכנסות גבוהות והוצאות גדולות בגיל 30-50, והכנסות יורדות או קבועות לקראת הפרישה, כשהילדים גדלים ויוצאים מהבית ההוצאות קטנות). בגלל זה הגיוני לפעמים לקחת הלוואה. בלי ההנחה של שינוי מבנה הכנסות והוצאות על פני זמן הלוואה תמיד היתה דבר לא ראציונלי.
משפחה שמוציאה את כל כספה על אלכוהול פוגעת במבנה ההוצאות הכנסות העתידי שלה. מצד אחד אלכוהול פוגע בכבד כך שהמשפחה תגדיל את ההוצאות העתידיתיות שלה על טיפול רפואי ותקטין את יכולת ההשתכרות בגלל ימי מחלה. מצד שני המשפחה לא משקיעה בחינוך הילדים וגם זה פוגע במבנה ההכנסה העתידי.
בגלל החוק השני של התרמודינמיקה, המשפחה חייבת לבצע משהו (לעבוד או לשמור על ההון שלה) כדי לשמור על מבנה מסודר (כלומר להמשיך ולהתקיים).
כסף הוא הסכם חברתי. כלעצמו ולבדוק הוא לא יכול להבטיח רווחה והתמקדות בו או בשוק מסתירה מצד כלכלנים את החשיבות של מערכות מתפקדות (כמו הכבד, קהילה, משפחה וכו') לרווחה.האזרח דרור 06:05, 7 במאי 2010 (IDT)
זו פעם שנייה (ואחרונה אני מקווה) שאתה שולח אותי ללמוד כלכלה, ריתמיקה או קיפולי נייר. מה גם שעד עכשיו לא היית קרוב לערער על משהו ממה שאני אמרתי.
אולי זה הגיוני לעתים לקחת הלוואה כדי לממן צריכה שוטפת, אבל לא על חשבוני. זכותי להחזיק בדעה שאין לנבחרי הציבור הצדקה מוסרית ליטול הלוואות, בין אם לצורך השקעה ובין אם לצורך צריכה שוטפת. זה לא הופך אותי למבין יותר או פחות בכלכלה.
משקי בית לא נוהגים לקחת הלוואת למימון צריכה שוטפת (אלא אם הם חסרי אחריות), אלא למימון רכישת בית מגורים (ואולי גם מכונית), כלומר יש כאשר נכס שאפשר לשעבד.
בעניין האלכוהול: לעתים, דרור, אני שואל גם שאלות שאני יודע את התשובה עליהן. חוץ מזה, יש הבדל בין לחתום למישהו ערבות על מיליון ש"ח, לבין לבצע פעילות שעלולה לגרום או לא לגרום לבעיה בריאותית. ‏Gridge ۩ שיחה 18:56, 7 במאי 2010 (IDT).
יכול להיות שזה לא נראה לך הגיוני שהממשלה תיקח הלוואה. יכול להיות שזה גם באמת לא הגיוני. אבל אם אתה לא מכיר את הנימוקים לטובת המעשה הזה (וממה שאתה כותב נראה שאתה לא) - אז כדאי שתידע אותם לפני שאתה לא מסכים. בשביל לדעת אותם את מוזמן לגשת לפקולטה לכלכלה. יונתן 21:41, 7 במאי 2010 (IDT)
יונתן, אני חושש שאתה לא מבין: בעיני שום נימוק אינו מצדיק את מדיניות ההלוואות הממשלתית הנוכחית. אם הממשלה צריכה סכום כסף גדול ואין ביכולתה לעשות שימוש במקורות קיימים, שתחסוך (כן, שתחסוך!). אם היא צריכה כסף עכשיו, שתמכור נכסים או תמשכן אותם משכון ישיר כאשר מובהר למלווה שאם לא יוחזר לו הכסף יצטרך להסתפק בנכס הממושכן. אם אין אופציה כזו, שתערוך משאל עם כאשר מובהר לציבור באופן הברור ביותר איזה סכומים ירדו לכל עובד מתלוש המשכורת, וגם יצוין בתלוש כי X כסף ירד בשל הלוואה Y שלקחה ממשלת Z. ואז אולי רק אולי זה נסבל איכשהו.
לכל דבר יש נימוקים. את הנימוקים של הפוליטיקאים וחסידי מדינת הרווחה אני מכיר טוב מאוד. אם הייתי אומר לך לפני 25 שנה שאני מתנגד לחוק האוסר על קיום יחסי מין שלא כדרך הטבע, גם אז היית שולח אותי לספסל הלימודים? הרי בטרם אני מתנגד ראוי שאלמד מה הנימוקים. ‏Gridge ۩ שיחה 23:25, 7 במאי 2010 (IDT).
אמנם הסרת את המשפט "אני בספק אם האקדמיה תחדש לי משהו שאני לא יודע." אבל הוא מבטא נאמנה את גישתך מתחיל הדיון. זו שממשיכה גם ב"בעיני שום נימוק אינו מצדיק". אם אתה יודע הכל/הדעה שלך לא תשתנה לעולם, חבל על הדיון.יונתן 00:07, 8 במאי 2010 (IDT)
אם הסרתי את המשפט, אולי זה בגלל שאינני עומד מאחוריו? אין טעם לנהל שיחה באמצעות מנגנון ויקי, אם אי אפשר לקחת בחזרה דברים.
אני בפירוש לא יודע הכל וגם את "שום נימוק אינו מצדיק" מיתנתי. הדעה שלי כן השתנתה: עד לא מזמן החזקתי בעמדה סוציאל-דמוקרטית (גם אז התנגדתי לנטילת הלוואת כדי לממן צריכה שוטפת). למעשה הכינוי Gridge הוא עתיק יותר מאשר תפישתי הגורסת שהאדם הוא חופשי, על אף נימוקיהם המלומדים של האוחזים במונופול על אלימות.
ואשר לאפשרות שאני טועה: לא הצעתי לפלוש לסין. אני בסה"כ שואף שתינתן לאדם חירות הבחירה. אם הדבר יביא לתוצאות שליליות, זה מחיר שאני מוכן לשלם. החשש שהחופש אולי יביא לתוצאות שליליות אינו מצדיק את נטילת החופש מידי האדם והעברתו לשליטים. ‏Gridge ۩ שיחה 00:59, 8 במאי 2010 (IDT).
אף אחד לא לקח את החופש בבחירות דמוקרטיות והעביר אותו לשליטים. הם לקחו את החירות של בני האדם בכוח הזרוע לפני 10,000 שנה). כל עוד אין לך גישה לאמצעי התגוננות, וגישה לאמצעי מחיה בסיסיים כמו מזון, מים ואנרגיה תמיד יהיה עליך מנוף שיאפשר ללחוץ אותך "עשה מה שנאמר או שתמות". האזרח דרור 22:28, 8 במאי 2010 (IDT)
גרידג' אני חייב להגיד שהויכוח הזה הולך ונהיה מוזר וחסר מיקוד ככל שהוא מתקדם. הממשלה צריכה למשכן נכסים? לממשלה לפי שיטתך אין נכסים למשכן. כל יום עסקים ומשקי בית לוקחים הלוואות, והשאלה אם הם לוקחים אותם כדי לממן בית, מכונית צריכה שוטפת וכו' היא פחות משמעותית. גם הסיפור של בטוחות לא ממש רלוונטי (מכירת מכונית משומשת לא מחזירה לבנק את סכום ההלוואה). אם כבר הדבר ההגיוני היחידי הוא הלוואות לעסקים (שצריכים מימון ראשוני) או הלוואה לצורך לימודים, כי בשני הדברים מגדלים לכאורה את יכולת ההחזר העתידית. באותה מידה, שאתה אומר שלאנשים אסור לקחת הלוואה לצריכה שוטפת, אסור להם לקחת הלוואה לבית. הממשלה צריכה לבצע משאל עם לפני לקיחת הלוואה - אולי, אבל באופן דומה אפשר לדרוש מהם גם לבצע משאל עם על יציאה למלחמה או קיצוץ הפנסיה לטובת שכר אנשי הקבע. אני לא אומר שזה רע, רק מי אמר שהחלטה על הלוואה היא הדבר הרע ביותר שקיים, אין לי כוונה להמשיך ולהגן על צעד שגם אני לא מאמין בו, רק כדאי שהדיון לא יהיה מבוסס על בורות (אתה לא רוצה הלוואות על חשבונך, אבל אתה מוכן לקבל אותן כאשר הן כן מניבות תוצאות חיוביות, או שגם אז תגיד שאתה לא זכאי להשתמש בהן?). אתה יכול להרגע, לממשלה יש מונופול על אלימות רק בספרים. במציאות זיהום או תאונות דרכים הן סוג של אלימות די נפוץ (שהרגו יותר אנשים בישראל מאשר סך המלחמות). האזרח דרור 22:24, 8 במאי 2010 (IDT)
אני מעריך תרבות של חיסכון וסולד מתרבות של הלוואות. הייתי רוצה שאנשים יחסכו כסף ללימודים, להקמת עסק, לקניית מכונית ולרכישת או בניית בית. אני די בטוח שרוב ההלוואות (לא משכנתאות) שאנשים לוקחים הן מיותרות (המידע אינו לפני) ושהתנהלות כלכלית נכונה הייתה מונעת את הצורך בהלוואה ברוב המקרים. זו ההעדפה האישית שלי, ואיני סבור שיש לקבוע איסורים בחוק על נטילת הלוואות רק כי זה לא מוצא חן בעיני. שונה הדבר כאשר מדובר בפוליטיקאים שבעצם לווים כסף שלא הם יצטרכו להחזיר. לתפישתי, אין זה מוסרי מצדו של מנהיג ציבור לבזבז כסף שאינו נמצא בקופה. אם הוא נבחר לקדנציה של 4 שנים וההכנסות ממסים הן מיליון ש"ח בשנה, יש לו מנדט להוציא 4 מיליון ש"ח ולא 20 מיליון ש"ח.
כתבת: "אתה לא רוצה הלוואות על חשבונך, אבל אתה מוכן לקבל אותן כאשר הן כן מניבות תוצאות חיוביות..." - ובכן, אם המדינה לקחה הלוואה והדבר הוביל לתוצאה חיובית, אין זה מצדיק את המדיניות. אך מכיוון שלא שאלו אותי, ומכיוון שאם התוצאות היו שליליות הייתי נדרש לשלם על הנזק, ודאי שזה הוגן שאני איהנה מהפירות.
כתבת: "הממשלה צריכה למשכן נכסים? לממשלה לפי שיטתך אין נכסים למשכן." - אכן, לשיטתי כמעט ואין לממשלה נכסים למשכן.
כתבת: "אבל באופן דומה אפשר לדרוש מהם גם לבצע משאל עם על יציאה למלחמה או קיצוץ הפנסיה לטובת שכר אנשי הקבע" - זה לא מאוד דומה. אין זה סביר לבצע משאל עם בטרם יוצאים למלחמה, ואשר לקיצוץ הפנסיה לטובת שכר אנשי הקבע, זה שינוי שאפשר לתקן בקדנציה הבאה. אם הכוונה להבטחה לאנשי הקבע שיקבלו X פנסיה עד יום מותם, אין זה שונה מלקחת הלוואה וגם לזה אני מתנגד. אני גם סבור שאם חייל נפצע בשדה הקרב יש לתת לו פיצויים מתקציב אותה שנה ולא להבטיח לו כסף לשארית חייו (אם לא סומכים עליו עם הסכום אפשר להעבירו לקרן או משהו כזה, אבל אין לגלגל חובות לעתיד). אני מתנגד לקשיחות תקציבית. אם לא ניתן לבטל הוצאה בשנה שלאחר מכן, אז אין להיכנס להוצאה מלכתחילה. באותו מטבע אין להעסיק עובד שלא ניתן לפטר וכדומה.
אני לא יודע אם הלוואה זה הדבר הכי רע שקיים, אבל המדיניות הזו היא הרסנית. הלוואה כמוה כמכירת העתיד (חלקו). זה נעשה בישראל, באירופה, בארצות הברית, ביפן וגם במדינות אחרות שאני מכיר פחות (אני אכן נוהג להתעלם מהעולם השלישי כפי שטענת בעבר, לא אכחיש זאת). לא מדובר בסכומים קטנים. בארצות הברית לבדה מדובר בעשרות טריליוני דולרים (לא רק החובות הרשמיים). מדינות שלקחו חסכונות של בני אדם ופשוט בזבזו אותם. אני לא יודע מה יהיה - אני מקווה שיהיה טוב. האשמת אותי באופטימיזם לא מבוסס לפני כמה שבועות, ובכן אני אמנם אופטימי כאשר זה נוגע לשוק, אבל פסימי כאשר ידיהם של פוליטיקאים היא בדבר.
לעניין זיהום ותאונות דרכים: אלה הם שני נושאים נפרדים שאני לא רואה טעם להיכנס אליהם. בקצרה אומר שרק שעצם זה שאמרת שהזיהום והמכוניות הורגות, כאילו לא אמרת דבר. הרי השאלה היא האם הנזק עולה על התועלת או לא. החיים הם לא מעל הכל. חשוב יותר טיבם. ההבדל בין זיהום למכוניות הוא שאפשר מבחינה מעשית להקים אזור מגורים, עיר או מחוז, שבו אין מכוניות (ולכן אין סכנה להיפגע בתאונת דרכים). אני אשמח מאוד אם מקום כזה אכן יוקם. למעשה פתחתי את השיחה הזו כדי לברר איתך האם מנקודת מבט "ירוקה" שווה להקריב שטח פתוח בגודל של שניים וחצי פרומיל משטחה של ארצנו כדי להקים עיר שמאפשרת שימוש נוח בתח"צ. כתבת בעבר כי "הדבר הכי סביבתי (...) בתחום התחבורה הוא בינוי נכון של עיר בשילוב של תחבורה ציבורית ותחבורה משלימה – אם אפשר בלי מכוניות בכלל". קרקעות בעיר ללא מכוניות בוודאי קשה יהיה לשווק, אבל עיר עם מכוניות שבה אפשר לקיים אורח חיים נוח ללא מכונית, זה כבר יותר אופטימי. לשם המחשה, בנפת רחובות מתגוררים כ-480,000 תושבים על שטח של 320 קמ"ר (פלוס מינוס). בצפיפות של 20,000 נפש לקמ"ר - אוכלוסייה בסדר גודל כזה זקוקה לשטח הקטן ב-92.5%. ‏Gridge ۩ שיחה 22:55, 9 במאי 2010 (IDT).
נו אז סוף סוף השיחה הזאת מתקדמת לאן שהוא. גם אני לא מת על הלוואות פרטיות או ציבוריות. גם התנ"ך לא, וגם הרבה חברות מסורתיות לא משתגעות. עם זאת במערכת הקיימת היום מדובר במחלה ממארת. לא רק בהקשר של ממשלות, כך גם נוהגות פירמות, ולמעשה רוב הנושא של הלוואות קשור דווקא למערכות שוק וכסף ולא רק לממשלות (מי קונה את ההלוואות של המדינות?). הבעיה היא כנראה בבנקאות רזרבה חלקית, היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית (ספר) מראה את הנקודה בצורה רחבה יותר, השאלה היא לא מה מוסרי או לא (עבדות או סיגריות זה מוסרי?) אלא מה אפשר לעשות לגבי זה (היות ורוב הציבור לא מסתכל על תהליכים שנמשכים 10 שנים), והיות ומדובר בשוק . ערים ללא מכוניות (ספר) מציג חזון אחד, ויש חזונות דומים. במצב בו כ20% מהאנרגיה הולכת למכוניות, ואנו בפתח של משבר אנרגיה, לא סביר שהתכנון העירוני הפרברי ישאר על כנו. האזרח דרור 23:29, 9 במאי 2010 (IDT)
לא הפירמות מסכנות את היציבות העולמית ולא הציבור הרחב יצטרך לשלם את חובותיהן של חברות שיקרסו (אלא אם הממסד יזרים אליהם כספי ציבור). עבדות זה לא מוסרי, וגם לא "עבדות light" שבה תומכים רוב האנשים. אשר לדף ערים ללא מכוניות (ספר) - יש כמה בעיות בכתוב. לפי התרשמותי, לא נעשתה עבודה יסודית. ‏Gridge ۩ שיחה 20:32, 10 במאי 2010 (IDT).

קישורים לבלוגים העוסקים בקיימות

שלום, שמחה שביקרת בבלוג שלי. תהיתי האם יש מקום לקישורים מהאקוויקי לבלוגים בנושאים קרובים, ואם לא אולי אפשר לעשות דף כזה? אם החשיבה הויקיפדית שיש מקום רק לעובדות אנציקלופדיות היא פחות חשובה לכם (לנו) מיצירת ליבה שמרכזת את העיסוק בקיימות ברשת אולי כדאי לעשות כזה? ועוד שאלה אם כבר, כשכותבת ערך לויקיפדיה האם יש בעיה להוסיף אותו גם לויקי באותו נוסח? 

יש די הרבה בלוגים, ולכן אני לא רואה הרבה טעם בהכנת רשימה כללית. יש יותר טעם לדעתי בהפניות מתוך ערכים קשורים, לבלוגים ואו לרשימות, וזה מה שאני עושה לפחות. לדוגמה האדם השורף מתוך ערך על התחממות עולמית, וגם בנושאים ספיציפים יותר הפניות לפוסטים רלוונטים.
לא רואה בעיה עם זה. האזרח דרור 20:30, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

watch this

[13]Gridge ۩ שיחה 23:06, 24 באוגוסט 2010 (IDT).

לראות זה להאמין. מלבד זה - מה יהיה בפקקים האם יהיו תקועים כמו כולם? האם לא יסבלו בגלל גשרים ומרכז כובד גבוה שיתרום להתהפכויות? השתת עלויות אמיתיות על משתמש הרכב הפרטי , והקצת משאבי שטח ונפח לשאר המשתמשים, היתה חוסכת הרבה על ידי הקטנת מספר הרכבים הפרטיים. האזרח דרור 19:43, 25 באוגוסט 2010 (IDT)
גשרים אני מניח שלא יהיו בדרך, פקקים - לא יודע.
דרור, דרור, דרור. הרכב הפרטי גורם לך לאינסומניה? ‏Gridge ۩ שיחה 01:36, 30 באוגוסט 2010 (IDT).
מוזר שאנשים מאמינים כל כך בשוק חופשי או שוק משוכלל או בתחרות, ויוצאים תחת כל עץ רענן נגד אי יעילות וסובסדיות ממשלתיות אבל לוקים בעיוורון במה שקשור ברכב "פרטי" (שמתשמש במשאבים ציבוריים מאד). אני לא מכיר מוצר שיוצר עיוות גדול יותר של התמריצים הכלכליים, מוצר שהרג בישראל לבדה יותר אנשים מאשר כלל המלחמות יחד, תומך במשטרים חשוכים ובשחיתות ומכלה במהירות את המשאב החשוב ביותר שיש לנו כרגע (אנרגיה) תוך שהוא יוצר אי יעילות כלכלית ואנרגטית כאחד. הסבסוד שזוכים לו משתמשי הרכב הפרטי גבוה יותר מאשר כל מוצר אחד ועם זאת הוא זוכה לברכה במקום לגנאי. האזרח דרור 23:20, 30 באוגוסט 2010 (IDT)
כפי שאני רואה את זה, הטענה הרצינית היחידה נגד הרכב הפרטי נוגעת לנושא הזיהום ברמת המדינה ו/או כדור הארץ. אבל לפי אותו קו לוגי אפשר לדרוש לשים קץ לכל פעולה שגורמת לזיהום וכולנו יודעים מה משמעות הדבר. יש טענות שמניחות שמשאבים כמו נפט שייכים לכולם באופן קולקטיבי (באופן שגוי, לדעתי), אבל כל שאר הטענות נגד הרכב הפרטי הן "טכניות", בעיות שנובעות מכך שאין אלטרנטיבה אמתית למי שמעוניין במציאות מקומית נטולת רכבים פרטיים. במקרה כזה הדרישה הלגיטימית יכולה להיות רק יצירת אלטרנטיבה. לדעתי "השוק" של אנשים שמעוניינים לחיות במציאות כזו הוא אפסי - למעשה קשה לי להעלות על דעתי כיצד מצב כזה יכול להתקיים (חזרה לעגלונים?). לא ברור לי למשל מה אמורה לעשות אשה שגוררת אחריה שלושה ילדים קטנים, שמילאה עגלה גדולה בסופרמרקט ועכשיו היא צריכה לחזור הביתה, במציאות שבה אין רכבים פרטיים (או אפשרות להזמין מונית), ואני נותן לך דוגמה לסיטואציה אנושית אחת מאלף. ‏Gridge ۩ שיחה 02:27, 1 בספטמבר 2010 (IDT).

כלכלה התנהגותית

האם יש לך התנגדות שאעתיק את המבוא וחלק ניכר מפרק ההיסטוריה לויקיפדיה הישראלית? או שאולי בכלל עדיף שאתה תעשה את זה, אני רואה שאתה רשום גם שם Maximilian 19:40, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

הי, אין לי שום התנגדות. היכולת שלי להעתיק מוגבלת בגלל זמן. האזרח דרור 23:12, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

כתיבה של מדריך להפעלת קואופרטיב אורגני

אהלן, כבר כמה חודשים אני חושב על כתיבה של מדריך כזה, ונראה שהדרך הכי טובה לעשות את זה היא השימוש בפורמט ויקי. כך הרבה אנשים יכולים לתרום, והוא יכול להיבנות לאורך זמן.

מה הדרך הטובה ביותר לבנות את זה? לכתוב ראשי פרקים, ולהשאיר אותם ריקים עד שימלאו אותם? להקים תחום נפרד (איך עושים את זה?), או אוסף של מאמרים רגילים המקושרים ביניהם? התחלתי לכתוב ראשי פרקים, בינתיים זה קצת מבולגן.

נראה לי שאני אתקשה לתקשר על גבי העמוד שלך. אפשר אולי במייל? שלי הוא talel.weisman@gmail.com

תודה! טל-אל.

האוס

שלום,

אתה יודע כמה בתים פרטיים יש בארץ? ‏Gridge ۩ שיחה 02:21, 14 במרץ 2011 (IST).

לא.האזרח דרור 21:20, 14 במרץ 2011 (IST)

כלכלה אקולוגית

הי דרור, אני כותב עבודה על תחליפי נפט בתחבורה, אשמח אם תשלח לי דעתך/מאמריך בנושא כלכלה אקולוגית- במיוחד בנושא משאבים לא מתחדשים וצדק בין דורי. כמו כן, ראיתי שפרסמת סיכום שיעור של ג'ונתן האריס, האם יש אפשרות להשיג אתהסיכום המלא? תודה.

הי , סיכום השיעור של ג'ונתן האריס בוצע על ידי נועם אילן (שכיום מרכז את כנס אילות לאנרגיות מתחדשות) אם יש לך בעיה להשיג אותו אני יכול לנוסת.
אני ממליץ לפני שעושים משהו בתחום התחבורה לבדוק את הנתונים היבשים באנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם , אחרי שגורמים את זה כדאי לחשוב על ההשלכות לנוכח שיא תפוקת הנפט
דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים - זקוק לליטוש רב.
חלק מהבעיות השפעות חיצוניות של מכוניות (ובדוק הקישורים), ופתרונות חסכניים בדלק: יוממות אופניים BRT (ראה גם אזכור בהרצאה המצולמת של דיוויד מקיי), עירוניות מתחדשתועירוב שימושי קרקע

היוון (צדק בין דורי?):

הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים
אני לא זוכר איפה בספר של דיילי מוסבר על ההבדל בין היוון ציבורי לבין היוון פרטי. היוון ציבורי יוצא מנקודת הנחה שלא כל האנושות (או החברה) תמות, בניגוד להיוון פרטי שיוצא מנקודת הנחה שיש סיכוי קטן שנמות בשנה הקרובה, ושבסופו של דבר המוות הוא וודאי.
השפעות כלכליות של התחממות עולמית ודו"ח שטרן - לדעתי שטרן עושה כל מיני הנחות על היוון (לא זוכר)
היוון היפרבולי
עוד כיוונים - הגישה של כלכלה אקולוגית.

טיפים ליוממות

שלום, דרור, מצאתי את הדף שלך בויקי, וחשבתי שזה המקום הטוב ביותר לפתוח תחתיו דף עם טיפים למי שרוצה לרכב לעבודה על אופניים. אשמח לפידבקים. תודה, אורי.

סבבה, אבצע כמה תיקונים כעת, וההמשך בזמן אחר. האזרח דרור 14:19, 29 במאי 2011 (IDT)

שאלה:

שלום דרור, יש אולי תקלה טכנית באתר? שם המשתמש שלי 'ע' נמחק. אני נכנסתי בשם חדש 'ש'. תודה.--ש 08:38, 24 ביוני 2011 (IDT)

יש תקלה טכנית באתר , קשורה בגיבריש מסויים. חלקה תוקן , חלקה עוד איתנו, אני חושב שעובדים על זה. מקווה שיפתר בקרוב. דרורמשתמש:האזרח דרור 11:52, 24 ביוני 2011 (IDT) .(שם המשתמש שלך לא נמחק, ואם תלך לדף השיחה של משתמש:ע עדיין תראה אותו, פשוט יש תקלה בשרת איפשהו).


מצוות פרקליטות השטן

התייקרות

לגבי רוב מוחלט - למעלה מ- 97% מערך הדולר נמחק מאז השקת הבנק הפדרלי ב-1913. הלירה שהושקה ב-1948 בישראל לא שווה אפילו לעשירית אגורה של ימינו. אולי המחירים לא עולים לינארית אבל אין ספק שלגבי רוב מוחלט מהמוצרים לאורך השנים הם עולים. אני חושב שגם השטן יודה בכך.

זה אומר שבערכים של דולר, המחירים של המוצרים עלו. אבל גם המשכורות עלו. אנשים לא מרוויחים דולר לשבוע כמו פעם. משום שאינפלציה (או מס אינפלציה)מעלה לא רק את המוצרים אלא גם את השכר. לכן כלכלנים מדברים על מחיר "ראלי". המושג הזה בעייתי בגלל שהוא כולל את העשירים והעניים באותה נשימה, אבל מצד שני להגיד שהיום כולנו מיליונרים (כי אנחנו מיליונרים בלירות) זה גם לא מדוייק - וזו תמונת ראי לכך שמחירי הלחם עלו בלירות. שני המשפטים לא מדוייקים. האזרח דרור 10:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
אכן האינפלציה מעלה הן את מחירי המוצרים, והן את המשכורות. אני מסכים שהטור מתייחס לעלייה במחירים הראליים של הדיור, והסיבה שאני רשמתי היא סיבה לעלייה נומינלית במחירי הדיור. לדעתי עליית המשכורות מפגרת מאחורי המדד (תמיד תוספות יוקר באות לאחר עלייה ביוקר המחייה, בנוסף המדד לדעתי מוטה כלפי מטה באופן קונסיסטנטי), ולפיכך המערכת המוניטרית של כסף מבוסס חוב כן תורמת לעלייה במחירי הדיור - גם במחיר הראלי. אולם כאן כבר אנו נכנסים להוכחה הרבה יותר מורכבת. אולי פעם אבחן את הנושא באופן מעמיק וארשום את המסקנות בערך, אולם הפעם אני מוחק את התוספת שלי. תודה שהארת את עיני. --ש 15:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

חיסונים

לגבי חיסונים - המשפט מדויק לחלוטין. כמה מולקולות זה שאריות? כמה מולקולות משפיעות על גוף הפעוט בן יום אחד? האם דין מולקולת פורמלהיד שנקלטת דרך מערכת הנשימה, כדין מולקולת פורמלדהיד שמוזרקת ישירות לדם? לא מצאתי ביסוס להנחה שהפורמלדהיד בחיסונים פחות מסוכן מפורמלדהיד ממקורות אחרים. אשמח אם תאיר את עיני. תיאור כמות הפורמלדהיד כ"מיזערית" או "שאריות" יוצר מצג שווא שהכמות אינה מסוכנת, בעוד שלמיטב ידיעתי לא נעשו מחקרים המוכיחים זאת. אם ניתן להביא מחקרים שבדקו את בטיחות הפורמלדהיד,

שאלות טובות. אני לא מומחה לסרטן ולכן לא יודע. מצד שני החלופה של העדר חיסונים פרושה מוות של הרבה מאד אנשים במחלות מדבקות. יש מחקרים על הבדלים בתחלואה בסרטן למי שלא מתחסן?
אגב, יש מחקרים של גרינפיס ואחרים לגבי שאריות של חומרים מסוכנים בדם (נדמה לי שזה מאוזכר בערך משבר הרעלים- צריך לבדוק את זה - וכך להבין איזה חומרים נשארים בגוף ואו אנחנו נחשפים אליהם בצורה משמעותית, ואילו לא.האזרח דרור 10:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
יעילות החיסונים שנויה במחלוקת. אישית אני חושב שהם מביאים יותר נזק מתועלת ולכן עדיף להפסיקם. אולם לצורך הדיון נניח שאכן החיסונים יעילים. חיסון נגד צהבת (הפטיטיס B) מוזרק לילודים ביומם הראשון כברירת מחדל. הפטיטיס B מועבר במזרקים נגועים או בקיום יחסי מין. מאחר והילודים אינם מקיימים יחסי מין, והמזרקים בבתי החולים מחוטאים, האופן היחיד בו הילוד עלול להידבק הוא בזמן הלידה הוא אם האם נגועה. לפיכך במקום לבדוק את האם להימצאות הנגיף, התינוקות מחוסנים עם מנה המכילה פורמלדהיד. חיסון הפטיטיס B ניתן לדחות לשלב הרבה יותר מאוחר בחייו של הילד (אם בכלל), ולא לסכנו בתגובה שלילית לפורמלדהיד. משרד הבריאות מתייחס לחיסונים כנטול סיכונים, לפיכך הוא מורה להזריק את חיסון הצהבת ביום הראשון, ולרכים הנולדים מצפה תוכנית חיסונים (שרק הולכת וגדלה עם השנים) הכוללת עשרות חיסונים. יצוין שהחיסון נגד צהבת מכיל גם אלומיניום ששנוי במחלוקת, וחלק מהחיסונים שמומלצים לתינוקות (חיסוני שפעת) מכילים כספית במידה משמעותית (תמירסול). החשד שלי שגם בתחום זה האינטרסים הכספיים מטים את הכף לכיוון "חיסון יתר". חיסונים זה עסק של עשרות מיליארדים. מי שאחראי על בדיקות הבטיחות הם חברות התרופות המייצרות את החיסונים. חברות אלה לעיתים בודקות את החיסונים בצורה רשלנית. לדוגמא חיסון נגד נגיף נגד סרטן צוואר הרחם - קבוצת הבקרה לבדיקת בטיחות החיסון לא קיבלה פלאצבו (תמיסת מי מלח) אלא את כל מרכיבי החיסון למעט האנטיגן.[14] ה-FDA שאמור לשמור על בריאות הציבור מאשר חיסונים כגון זה שנבדקים ברשלנות.
לצערי המוות שנגרם במחלות מדבקות מפורסם בכותרות גדולות ומפחידות. מצד שני - החיסונים שאמורים לחסל את המחלות אינם נטולי תופעות לוואי. הבעיה שבארץ אין כלל מעקב אחר תופעות לוואי מחיסונים!!! זו נקודה מאוד חשובה. אם ילד נסוג לאוטיזם לאחר קבלת חיסון (כפי שמעידים הורים רבים), משרד הבריאות לעולם לא ייחס את האוטיזם לחיסון. למשרד הבריאות יש הסברים רבים מודע ההורים מייחסים את האוטיזם לחיסון. אני חושב שבמקרה הטוב משרד הבריאות שוגה. אם הילד חולה יום או יומיים לאחר קבלת חיסון (משהו שראיתי לא פעם אצל הילדים שלי), משרד הבריאות בכלל לא מתעניין! לבטח הוא לא ייחס את זה לחיסונים. אין מערכת עקיבה. הציפיות שלי ממשרד הבריאות נמוכות מאוד, אני חושב שיהא זה רעיון טוב שהאזרחים יקימו לעצמם מערכת מעקב לתופעות לוואי מחיסונים. אולי באופן זה האזרחים יוכלו להוכיח קשר בין חיסון למחלות ולהפסיק את הנוהג שבעיני מתאים לימי הביניים. סליחה על ההשתפכות, אתה לא הכתובת הנכונה, אבל האתר שאתה מנהל כן יכול להציג את הצד האפל של העניין. בברכה.--ש 15:00, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
מצד שני אתה צריך לשאול את עצמך אם הפחד מחיסונים מקורו במידע מוצק או בשברי דיסאינפורמציה שממשיכים להסובב חופשי.
לדוגמה הורים שטוענים "לא חיסנתי והילד בסדר" - כן כאשר כל שאר החברה מחוסנת אפקט הטרמפיטס עובד.
לדוגמה הקישור לאוטיזם, לטענת קרובת משפחה שלי, הקישור לאוטיזם מקורו במחקר עם מעט מאד משתתפים, שלא הצליחו לשחזר אותו ולבסוף הודו עורכי המחקר שהוא היה פגום.
אני בעד איסוף מידע מהציבור על ידי הציבור בכל מקרה חפש "הלשכה הביזורית לסטטיסטיקה".
אין שום הגזמה במחלות מדבקות. אתה מוזמן להסתכל לדוגמה בנתוני התמותה שיש היום בישראל. קרא קצת היסטוריה של הרפואה (עוד לפני תאגידי התרופות). כולרה, מלריה, ושות' מחסלות הרבה אנשים. עוד אנקדוטה - במלחמת העצמאות האמריקאית מתו יותר אנשים בגלל מגפות מאשר בקרבות.
מרוב להט , אנשים מסמנים מטרה ואז שוכחים את העיקר. אולי פורמלדהיד הוא לא גורם מסרטן חשוב? אולי המקור העיקרי שלו הוא לא חיסונים אלא צבע שנושר מתקרות לדוגמה? אין מספיק מחקר בקשר לגורמים מסרטנים או אכיפה נגד גורמים מסרטנים ידועים בריכוזים גבוהים וידועים - זה יותר חשוב מאשר להגיד "נוריד את הפורמלדהיד בחיסונים ולא יחלו בסרטן".
http://en.wikipedia.org/wiki/Hepatitis_B לא נגרם רק ממזרקים נגועים, אלא גם יכול להגרם ממגע בדם נגוע, מעירוי דם. נכון שזו בעיה כיום של מדינות מתפתחות בעיקר, אבל לא צריך לזלזל בזה.
זה שחיסונים זה עסק גדול, לא הופך את כל החיסונים למשהו משתלם במיוחד או למשהו מיותר. שהרי חיסונים נגד רוב המחלות הם דבר חד פעמי- בניגוד למחלות שהטיפול בהן נמשך כל החיים כמו סוכרת, נכות , לחץ דם ועוד (ראה תעשיית התרופות - יש שם הרבה דברים לטיפול והחיסונים הם כנראה רחוקים מלהיות יעד מספר 1.

האזרח דרור 15:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אין לי פוביה מחיסונים. את המסקנות שלי הסקתי על סמך עובדות ועל סמך ערפל סמיך שמפזר משרד הבריאות וחברות התרופות. חיסונים זה נושא מורכב, ישנם מומחים עם דיעות לכאן ולכאן, כולם מציגים קבלות וידע אקדמי. לכן כשניגשים לבחון אותו צריך להתבסס על מידע ולא על דיעות. במקום לדבר באופן כללי הבה נתמקד בעובדות שהבאתי:
1) חיסון הצהבת מסכן את הילודים ללא צורך. יתכן ובארצות עולם שלישי אכן נדרש חיסון. אבל אני מתמקד בישראל. בישראל הסיכון לילוד שאימו אינה נגועה בהפטיטיס בי מזערי ואינו מצדיק הזרקת תרכובת אלומיניום ופורמלדהיד ביומו הראשון. משרד הבריאות רואה את החיסון כנטול סיכונים ולכן מרשה לעצמו להנחות את הצוות הרפואי להזריק את הרעל. לומר שהכמות "מזערית" או קטנה זה חסר ערך ללא מחקרים שחקרו ספציפית את העניין. בעיני הסיכון מהפורמלדהיד שידוע כחומר מסרטן, גבוה מהסיכון להידבקות בהפטיטיס בי. אם אין מספיק מחקרים בנושא מן הראוי לנקוט בזהירות ולתת את החיסון רק כשיש בו צורך ברור.
2) אפקט העדר - נניח שאני לא מעוניין לחסן את ילדי כנגד אבעבועות רוח, משום שזוהי מחלה שהסיכון מימנה קטן ביותר, בפרט אם הילד מקבל טיפול ראוי. מנגד כלל לא ברור כמה שנים אפקטיבי החיסון. יתכן ובגיל 20 השפעת החיסון תפוג, והילד (גבר) יחלה באבעבועות רוח. בגיל מבוגר המחלה מתפרצת בצורה קשה. לפיכך אני מעוניין שהילד יחלה בגיל קטן. אולם תוכנית החיסונים מעלימה את המחלה בגיל צעיר, ולכן מכריחה אותי לחסן את הילד. אפקט העדר פועל במקרה הזה כנגד ילדי. יתכן ותאמר שכדאי שהילד ישוב ויתחסן בגיל מבוגר. אבל אני מעדיף שהוא יחלה ולא יצטרך לקבל כל כמה שנים חיסון, בייחוד כשאני מטיל ספק בבטיחות החיסון.
3) נתוני התמותה ממחלות - זה נושא מורכב. אולם ישנם נתונים שמוכיחים שהתמותה ממחלות מדבקות ומגיפות ירדו בשל שיפור בתנאי הסניטציה והתזונה. הם מראים שלירידה בתמותה ממחלות אין קורלציה לחיסונים. לדוגמא הבט בגרפים ב-PDF המצורף [15], הם מראים את נתוני הירידה בתמותה ממחלות מדבקות. מצד שני הסתכל מתי נכנסו החיסונים לשימוש:[16] - אחרי 1930 ורובם אחרי 1940. כלומר אין לייחס את הירידה בעוצמת המחלות לחיסונים.
4) חיסונים זה עסק עצום. החיסון כנגד שפעת החזירים לבדו עלה כחצי מיליארד שקל. [17]. ילד עד כיתה ח' מקבל קרוב ל-30 מנות חיסונים, חלקם מכילים אנטיגנים כנגד כמה מחלות. כל חיסון יכול לעלות מאות שקלים - לדוגמא בעבר עלות ההשתתפות העצמית בלבד לחיסון כנגד אבעבועות רוח - 269 שקלים.[18] נכפיל בכ-100000 ילדים לשנתון ונקבל, קרוב ל-27 מיליון שקל, עבור 20 שנתונים נקבל מעל חצי מיליארד שקל. זה עבור חיסון אחד בלבד. זה עסק עצום!!! אותם שיקולים שעומדים לנגד תעשיית התרופות בטיפול במבוגרים עומדים לנגד עיניהם בייצור חיסונים. השאת מקסימום רווח נשארת המטרה העיקרית של כל תאגיד עסקי, ללא קשר לתוצר ולגיל הלקוחות. אדרבא חיסונים הרבה יותר פשוט "לדחוף" לאוכלוסיה, כל שדרוש זה לשכנע כמה פקידים\רופאים במשרד הבריאות בארה"ב (בארץ משרד הבריאות משתחווה אפיים ל-FDA). זה הרבה יותר קל מלדחוף את הסחורה להמוני רופאים כמו שדרוש ברפואת מבוגרים.
5) החיסונים אינם דבר חד פעמי. השפעת החיסון פגה כעבור כמה שנים והילדים שהופכים למבוגרים חייבים לקחת את החיסון. לחלק גדול מהחיסונים תוקף מוגבל:[19]. גם כהחידוש נדרש כל 10 שנים, חברות התרופות ירוויחו 7-8 פעמים מהחיסון בממוצע. בנוסף אני מטיל ספק בתוקף הנקוב של החיסונים החדשים יחסית כמו אבעבועות רוח ואדמת. לדוגמא אם אישה לא בטוחה שהחיסון נגד אדמת "תפס" הרופאים ימליצו לה לעשות בדיקת נוגדנים שלעיתים יוצאת שלילית. דבר שלעולם לא קורה לאחר המחלה האמיתית.
6) אני מודה שכמעט נעלבתי כשאתה מאשים אותי בסימון מטרה וציור העיגול סביבה, משום שאני מנסה לשמור את הדיון ברמה עיניינית, ואם יש לי ביקורת אישית אני שומר אותה לעצמי. לתומי ציפיתי שהאתר יעודד הצגת דיעות שונות כל עוד הן מבוססות על מידע אמין ברמה סבירה, בייחוד כשראיתי את העמדה הבקורתית בנושאים רבים. עמדות שאני מעריך, ומאמץ עצום שאני מאוד מעריך. כשקראתי את ה"אני מאמין" כפי שהוא מפורט באתר, הבנתי שהביקורת היא נדבך מרכזי באתר. להשקפתי ביקורתיות מאפשרת בחינת תהליכים ומציאת פתרונות חדשים וליצירתיים:
"דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)- היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן קיימות, צדק חברתי, ודמוקרטיה (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים."
האם כשאנו מגיעים לחיסונים נגמרת הביקורת וצריך להתיישר לפי עמדת משרד הבריאות, או שרק נדמה לי.
בברכה.--ש 21:23, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
אני מספיק זקן כדי להכיר קצת את הפחד מפוליו. שום הגזמה כאן. ברור שיש השפעה גם להיגיינה ועוד גורמים ועדיין פוליו היה כאן גם אחרי ההיגיינה.
אני יכול לקבל את זה שחיסונים הפכו לעסק (אם כי לדעתי - לא גדול, ביוצא מהכלל שהוא השפעת), ויכול להיות שדוחפים אותם. מכאן ועד היציאה הגורפת נגד כל החיסונים המרחק גדול.
מתוך הערך תעשיית התרופות - "ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומיאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: סוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות נפשיות ובעיות שינה" - לדעתי הוא קולע הרבה יותר קרוב לאמת.
קראתי קצת לדוגמה לגבי הקשר כביכול בין חיסונים לבין עליה באוטיזם. ממה שראיתי הראיות הן לא לטובת מתנגדי החיסון.
חברות התרופות סופגות הרבה ביקורת, מוצדקת , על דברים שקל לראות שבהן הן מעורבות. לעומת זאת הביקורת על החיסונים נראית לי פחות מבוססת ומערבבת "מכל הבא ליד".
לדעתי הביקורת על החיסונים מנופחת ו"סקסית" - כי לדוגמה לדבר על הקשר בין גלולות או צ'יפס לבין סרטן זה הרבה יותר קשה. האזרח דרור 23:22, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
לגבי המחקר שאני חושב שאתה מדבר עליו - ד"ר וייקפילד עשה מחקר הוגן בסטנדרטים מדעיים ובשל המימצאים (קשר בין תמירסול לאוטיזם) הוא נרדף הוקע והוקא מהמערכת הרפואית. לפני שאתה מחליט הייתי מציע לך לקרוא את גילוי הדעת של ד"ר וייקפילד בנושא.[20]
ניתן לדבר ברמת של פרשנויות. אולם אני מאמין שבאתר זה הכוונה היא להביא מידע ועובדות. זה מה שניסיתי לעשות בתגובה שלי. אני חושב שהבאתי מספיק דוגמאות ל"יתר חיסון" ללא נקיטת אמצעי בטיחות מספיקים, וללא מעקב. אני מניח שאינך מעוניין לפתח את נושא החיסונים באתר שאתה עורכו הראשי, וסיבותיך עימך. אני לא מתכוון להידחף בכח.
כל טוב.--ש 14:27, 25 באוגוסט 2011 (IDT)
אין לי מספיק ידע בנושא החיסונים, ולא אכפת לי שתפתח את הנושא (בערך עצמו). אני ספקן כלפי חלק מהביקורת על החיסונים וחושב שהצגה הוגנת של הנושא היא חשובה. זה שהממסד הרפואי מכיל שרצים ושיש לו אינטרס בנושא, זה לא אומר, באופן אוטומטי שכל מחקר שמראה משהו לא נוח בממסד הזה הוא אוטומטית נכון. או שכולם חוץ מויייקפילד הם מושחתים. יכול להיות לדוגמה שאפילו שיש להם אינטרס, בכל זאת החיסונים מועילים וחשובים. האזרח דרור 21:16, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
שלום דרור, אני מוכן לפתח את הערך על בסיס מידע ועובדות. ברוח האתר אקו-ויקי אני אתן במה נרחבת יותר לעמדה הביקורתית, שמיעוט מבין הרופאים אוחזים בה. מיעוט תומכים אינו אומר שהיא נכונה או שגויה. לדעתי במקרה זה מיעוט תומכים לאו דווקא אומר שהרוב מושחתים, אלא שהרוב מתיישר לפי המיין סטרים. במבנה הפירמידיאלי של מערכת הרפואה מספיק קומץ מושחתים בקצה העליון של הפירמידה כדי להשפיע על דעתם של אלפי רופאים. שוב, אני לא מתעקש לפתח את הערך הזה באתר הזה, כך שאם יש לך התנגדות אני אמנע מכך, יש לי הרבה עיסוקים מועילים אחרים. בברכה.--ש 08:47, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
זה לא אתר פרטי שלי. יש לו צ'רטר ואוי ואבוי אם אני אקבע מה מתרחש בו לבדי. ראה (חתירה לקונצנזוס). בעיני דרך טובה כדי להמנע מהטיה גדולה מידי היא התחלה עם לפחות חלק מתרגום מויקיפידה האנגלית. ואז אם יש תוספות לבצע. כמו כן אני עסוק בהרבה דברים אחרים אז יהיה לי מעט זמן לעסוק בזה, אנא שמור על נקודת מבט הוליסטית האזרח דרור 08:59, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
לצערי ויקיפדיה שטופה באינטרסנטים ממומנים, הם פועלים באגרסיביות, בכתיבה ומחיקה באתר, ללא כללי אתיקה. להילחם בהם דורש יותר מדי אנרגיה יקרה. אני אומר את זה מניסיון. בנוסף, וויקפדיה מייצגת את הקונצנזוס במוצהר, ואקו-ויקי נותנת משקל רב יותר לראייה ביקורתית במוצהר.
אם כוונתך בנקודת מבט הוליסטית - שאייצג את הצד שמכניס תרכובות כספית לתינוקות רכים, אני לא חושב שהאנטיגנים מצדיקים את זה, וקשה לי לייצג את הצד הזה.
הגישה הזו לא לרוחי ואני לא מחפש מקום להתנצחות. אני אמצא במות אחרות להביע את דעתי. כל טוב.--ש 21:33, 29 באוגוסט 2011 (IDT)
עשה מה שמתאים לך. אני לא חושב שהצד השני מורכב רק ממי שמחפש אחר רווח, לא חושב שנכון להציג את כל החוקרים וכל הרופאים כשקרנים. אנחנו ניתן משקל יתר לנקודת מבט ביקורתית, אבל זה לא אומר שכל טענה ביקורתית תכנס בלי שום ביקורת. אין בזה הגיון. אני לא מאמין בכפיה, עשה מה שמתאים לך.(האזרח דרור)

בעיה בדף מיוחד

הדף להפניות לא תקינות לא תקין... [21]. זה דף די חשוב לתחזוקה. מה עושים? עידן ד 19:16, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

ראיתי, צריך לפנות לעירא, אולי יש לו פתרונות. האזרח דרור 07:33, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
תוכל לפנות אליו? ואם אנחנו בענייני מדיה ויקי, אפשר להשוות בין גרסת התוכנה שלנו [22], ושל הוויקיפדיה [23]. אולי זה יעזור. בנוסף יש שם גם המון הרחבות שלא אין. אני לא מבין בכל עשרות ההרחבות שיש שם (לנו יש בודדות) אבל למשל הרחבה של אפשרות לצפייה טובה דרך סלולרי יהיה מצויין. בטח יש עוד הרחבות שוות. עידן ד 08:47, 22 בספטמבר 2011 (IDT)

מושגים שיש להסביר

עבר ממרחב הערכים לדף המשתמש שלך, פה: משתמש:האזרח דרור/מושגים שיש להסביר. זה דף בן 6 שנים לערך, וחלק קטן מהמושגים מוכחלים. אגב, אני בכלל לא בטוח שאתה כתבת את הרשימה, אבל כדאי עדיין לשמור אותה איפה שהוא. עידן ד 13:19, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, צריך לעשות מנגנון מסודר יותר של מומלצי האתר. לא? האזרח דרור 16:43, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
יש מומלצים לסביבתנים ולכלליים (הפניות מהעמוד הראשי). ראה גם שיחה:רשימת מומלצי האתר שהעברתי ממרחב הערכים, כי למעשה זו רשימה ריקה. אפשר לעשות רשימה כזו, רק שהשאלה היא אם זו רשימה מלאה, ואם יש ערכים חשובים שצריכים להיות ברשימה וטרם נכתבו. כדאי לעשות גם רשימה לכלכלנים. עידן ד 12:18, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
ופתאום אני רואה את ערכים מומלצים. איזה מנגנון אפשר לעשות של מומלצי האתר, חוץ מלשוחח על כל ערך בנפרד בדף השיחה שלו? עידן ד 14:18, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
הכוונה מבחינה טכנית - צריך לעשות תבנית מיוחדת עם הכלה בקטגוריה ותמונה וכו' האזרח דרור 17:43, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
אוקי. תבניות זה לא התחום שלי. אפשר לעשות הפניות מהעמ' הראשי, רק שהוא ישאר יפה ולא צפוף. יש הרבה מקום מצד שמאל... עידן ד 10:30, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

פנסיה 1

כתבת שצריך למחוק (לפני כמה שנים...) פנסיה 1 למה? אמנם זה נראה מועתק ואין אפילו קישור לכתבה, אבל זו כתבה חשובה דווקא (כי ביטוח מנהלים זה באמת גנבה לעומת הפנסיה שהרבה יותר משתלמת). נראה לי שעדיף לשכתב ולעת עתה להשאיר רק פסקה אחת בשביל לא להפר זכויות ולמחוק את כל מה שמועתק (אם מועתק, הרי אני לא יודע איך נראית הכתבה עצמה, ולמה הערך למחיקה). עידן ד 12:53, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

לתת כקישור חיצוני לשוק הפנסיה בישראל או משהו כזה.
אפשר בינתיים פה פנסיה. עידן ד 10:31, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

תיקונים באתר

הי. עברתי משלב ההורדות של קישורים שבורים לשלב התיקונים. כמעט כל התחיליות באתר מסודרות (הדגשת שם הערך בתחילת הערך), והפתיח יחסית מסודר. סידרתי המון קטגוריות, פתחתי קטגוריות חדשות, הכנסתי המון דפים לא מקוטרגים לקטגוריות. המצב הרבה יותר טוב עכשיו. וגם מחקתי עוד איזה 10 ערכים למחיקה או שלא היו רלוונטים. ודבר אחרון - צריך לכתוב בוויקיפדיה האנגלית. גם זה סודר. עידן ד 10:37, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה רבה ! האזרח דרור 16:19, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

מכיר את הדף?

נראה לי שחשוב להתייחס אליו :-) [24] עידן ד 10:59, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

צודק, פשוט נוח להתעלם מזה. (: האזרח דרור 16:20, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
כן, אבל עדיף לכתוב ערך על כלכלה או קפיטליזם מכל ערך אחר. זה יופי של דף לראות סדר חשיבות בכתיבת ערכים. עידן ד 20:03, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

רעיון

הדף הזה: תוכנית לימוד לחברי הפורום כבר לא אקטואלי. מנגד, הוא יכול להיות התחלת הערך - ספרים מומלצים? עידן ד 11:10, 28 בספטמבר 2011 (IDT) וגם זה. יש פה גם כפילות, וגם אין צורך בערך מיוחד לספרים עבור העמותה. הספרים שמומלצים עבור העמותה הם הספרים שאנחנו ממליצים לכולם לקרוא. ספרי עיון לעמותה לכלכלה בת קיימא. עידן ד 11:12, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

עירא רצה קורסים. זה יכול להיות התחלה של זה - כלומר התקדמות ממושג למושג לפי "קורס".
לגבי השני אלו היו ספרים שעניינו אותנו. אני לא בטוח שהם מומלצים לכל מי שבא לאתר, בעיקר למי שמתעניין בכלכלה אקולוגית. יש ספרים כללים יותר שאולי מתאימים יותר. האזרח דרור 14:18, 28 בספטמבר 2011 (IDT)
אוקי, תודה. ואגב, עניתי לפנייה שלך בדף השיחה שלי אם במקרה לא ראית. עידן ד 19:07, 29 בספטמבר 2011 (IDT)

באשר לשיא תפוקת הנפט

התרשמתי שאתה עוסק בנושא ולכן שמתי את זה כאן. הסתכלתי לא מזמן באתר הcia על ספר העובדות העולמי(מידע על כל מדינה) לגבי תפוקת הנפט. היה רשום שם שארה"ב היא אחת המפיקות הגדולות בעולם אבל המאגרים שלה קטנים יחסית. לפי החישוב שלי יצא שהם יגמרו תוך 10 שנים בערך בקצב הנוכחי. אם אני צודק האם זה אומ שהולך כנראה להיות משבר רציני תוך כ10שנים(אחת המפיקות הגדולות תתייבש)? אולי קנדה תוכל להחליף אותה כשהמחירים יעלו(ויצדיקו את השאיב של הנפט הקשה להפקה שיש שם).אריק1111 14:55, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

נקודה מעניינת. רצוי להבין שהמשבר לא יתרחש כאשר הנפט יגמר, אלא כאשר הוא יגיע להתייקרות אנרגטית (החזר אנרגטי. זה לא רק החישוב שלך, אלא גם מופיע עוד אנשים חושבים ככה -
בעקבות מה שכתבת, ביקרתי בערכים עתודות הנפט העולמיות וגם רשימת מדינות לפי הפקת נפטוכן רשימת מדינות לפי עתודות נפט מוכחות- ארה"ב אכן מדינה מספר 3 בהפקת נפט (אם כי לא מייצאת כבר כמה שנים בגלל צריכה גדלה), ומייצרת 10% מהתפוקה העולמית! ותתיבש תוך 10 שנים. גם סין שמייצרת עוד כמעט 5% תגיע לכליה גמורה של נפט תוך 14 שנה. רוסיה עם עוד 12 % מההפקה תתייבש לגמרי תוך 21 שנה. ברזיל אנגולה ואלגיריה גם יתייבשו תוך 22 שנה לכל היותר, ויורידו עוד 6%.
יש לי סימני שאלה לגבי העתודות הגדולות שרואים במדינות אחורת כמו ערב הסעודים, איראן ונצולאה -1. כידוע מדינות אופק הקפיצו את העתודות שלהן בשליש לפחות בגלל שזה מאפשר להן להפיק יותר. 2. יש לי חשד שהעתודות הגדולות בקנדה הם פצלי שמן או נפט שקשה להגיע אליו (החזר אנרגטי נמוך) - לדוגמה למה הקנדים לא שואבים יותר? מודעות סביבתית, רוצים לחסוך או שפשוט העתודות שלהם קשות להפקה.
בכל מקרה תודה על המידע. האזרח דרור 17:15, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
לגבי קנדה. גיסי(עוסק בתחום הכלכלה) הסביר לי שהנפט שם(או חלק גדול ממנו) יקר להפקה (לא ברור לי מה הסיבה אבל נראה לי שזה נקרא נפט חולות) ולכן משתלם לשאוב אותו רק לאחר שמחיר הנפט יעלה מעל למחיר מסוים(מחיר שכבר קרה שהגענו אליו או לפחות קרוב אליו, לא משהו אסטרונומי). לפיכך, הנפט שם לא ימנע את עליית המחיר אבל יכול, אולי, להוות גורם מאזן מרכך שימנע ממנו לעלות למחירים שימוטטו את הכלכלה לגמרי(אמנם, יתכן שצריך להוריד מהעתודות את החלק שיושקע כדי להוציא את זה אבל זה בודאי לא הרוב).אריק1111 22:33, 8 באוקטובר 2011 (IST)
נשמע הגיוני לגבי החלק הראשון. לגבי החלק השני - אני לא בטוח. מספיק שמחיר הנפט יעלה לנקודה X כדי למוטט חלקים גדולים מהכלכלה - ראה לדוגמה בנקאות ברזרבה חלקית. בכל מקרה זה אכן נראה גורם מייצב. תודה האזרח דרור 05:42, 9 באוקטובר 2011 (IST)

נו מה יהיה?

כל פעם שאני בא לבקר, האתר מוצף ונדלים. עידן ד (שיחה) 18:42, 11 במאי 2012 (IDT)

זה כדי לאפשר לאנשים מבידיים להרשם. בינתיים זה לא מתמממש. ניתן עוד כמה ימים ואז נחזיר את הרישום המסובך יותר. האזרח דרור (שיחה) 20:53, 11 במאי 2012 (IDT)
אוקי... עידן ד (שיחה) 14:15, 12 במאי 2012 (IDT)

דינמיקה של מערכות

הורדתי מהערך את הדברים הבאים, שאני מניח שאתה כתבת.

דברים לעשות

  • אולי קשור גם? לבדוק את www.economicdynamics.org
  • http://web.mit.edu/sdg/www/D-4886-2.JWF.EconTheory.pdf דינמיקת כלכלה לאלף החדש מאת פורסטר
  • לבצע השוואה בין התוכנות, האזרח דרור התקין כרגע את הvensim ומוכן לחוות דעה.

עידן ד (שיחה) 13:34, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

תראה איזה זבל

דורון אפרתי בזמנו תרם קצת. חלק גדול ממה שהוא כתב לא היה קשור למציאות (ולקישורים החיצוניים...). ניקיתי. מעניין עוד כמה יש באתר. מוזר שפספסתי את זה לפני שנה. [25]. עידן ד (שיחה) 16:35, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

אשמח להתייחסות

פה. עידן ד (שיחה) 13:44, 23 בספטמבר 2012 (IST)

שאלה בדף שיחה

הי דרור. ראה את שיחה:תחבורה ציבורית. אני מניח שתוכל לטפל בעניין. תודה. עידן ד (שיחה) 13:37, 20 ביולי 2014 (IDT)

תוקןהאזרח דרור (שיחה) 23:48, 20 ביולי 2014 (IDT)

תנאי שירות -> תנאי שימוש

הי דרור. יש טעות בחלק התחתון בדף ההרשמה לאתר. ההפנייה לאקו-ויקי תנאי שירות שבורה, כי זה צריך להיות הפנייה לאקו-ויקי:תנאי שימוש. ולכן אנשים צריכים לחתום שהם קראו דף שאינו קיים... ניסיתי לסדר אבל הסתבכתי. מצרף את רשימת הודעות המערכת. בנוסף, למה בכלל הם צריכים לחתום שהם קראו את תנאי השימוש (שכיום בקרן ויקימדיה הם באנגלית ללא תרגום). עידן ד (שיחה) 15:24, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה על התיקון. עכשיו משתמשים חדשים לא יצטרכו לאשר שהם קראו דף שאינו קיים. עידן ד (שיחה)

ברכת ברוך הבא

הי דרור. אתה כל הזמן מברך משתמשים חדשים עם קישור לא נכון לדף העזרה. אני עובר אחריך ומתקן. שים לב להבא. עידן ד (שיחה) 22:09, 28 באפריל 2015 (IDT)

הי עידן, הרי זה תבנית מלפני כך וכך זמן, לא משהו שאני כותב כל פעם. כעת ראיתי שאפילו זה לא - איזשהו סקריפט שהוא שותל.. לא יודע מאיפההאזרח דרור (שיחה) 22:29, 28 באפריל 2015 (IDT)
אתה יכול לבדוק איך מתקנים את זה? עידן ד (שיחה) 09:11, 29 באפריל 2015 (IDT)
לא בשבוע- שבועיים הקרובים. אולי לחפש איך זה נקרא במדיה ויקי? האזרח דרור (שיחה) 09:37, 29 באפריל 2015 (IDT)
חיפשתי במדיה-ויקי. לא מצאתי. בכולופן - תנסה לרענן את זכרונך כי אני מניח שאתה שתלת את הסקריפט שם. אני גם אתייעץ עם אמיר אהרוני בעניין. ובהזדמנות זו - כשתתפנה תבדוק עם עירא לגבי התאמה לסלולר. זה מאוד חשוב. יום טוב. עידן ד (שיחה) 09:45, 29 באפריל 2015 (IDT)
אולי זה קשור [26]יש מיוחד:הודעות_המערכת אבל לא מצאתי את זה שם. האזרח דרור (שיחה) 10:04, 29 באפריל 2015 (IDT)
ראיתי. אתה יכול לעשות ניסויים ולבדוק את זה - לשנות את הכיתוב שם ולראות אם הסקריפט מושך את הטקסט משם ולבדוק אם אפשר להתאים. בכל מקרה אולי זה תיקון בצורה עקומה. עידן ד (שיחה) 10:18, 29 באפריל 2015 (IDT)

אני חדש פה

איך אפשר לפנות אליך בפרטי? מה כתובת המייל שלך? אשמח להתייעץ איפה אני הכי יכול לתרום לאקו-ויקי

הי בן תורה, ברוך הבא. כאשר אתה נכנס לעמוד של מתשמש, אז בדרך כלל יש בתפריט הימני מתחת ל"ערכת כלים" , "שליחת דואר אלקטרוני למשתמש זה", וכך אפשר לשלוח הודעות דוא"ל. כך אפשר לשלוח הודעות בלי לחשוף את תיבת הדוא"ל שלך לספאמרים (שסורקים לפעמים דפי אינטרנט כדי לאתר כתובות דואר חוקיות). כמובן שאפשר לשלוח את הדואר שלך בהודעה וכך להתכתב ישירות , אשלח לך מכתב בצורה זו. האזרח דרור (שיחה) 08:56, 29 באפריל 2015 (IDT)

סטטיסטיקות

איפה נעלמו הסטטיסטיקות של הדפים? היה בתחתית הדף וגם נעלמה רשימת הדפים הנצפים ביותר שאפשר להגיע אליה בקישור בסוף הערך על אקו-ויקי. עידן ד (שיחה) 21:24, 28 במאי 2015 (IDT)

אכן, בעיה. אני מניח שזה בגלל עידכון גרסה. האזרח דרור (שיחה) 08:09, 1 ביוני 2015 (IDT)

אקו-ויקי:מדריך בזק לכתיבה בוויקי

ראה את דף השיחה פה. עידן ד (שיחה) 22:34, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

עדכון ערכים חדשים ומורחבים

תוכל לעדכן את תבנית:ערכים מבוקשים? לא עודכן כבר יותר משנה. ולמה שם התבנית שגוי? עידן ד (שיחה) 20:05, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

מעולה. תודה. וסוף סוף ביצענו עריכה בעמוד הראשי. 3 שנים לא נגעו בדף. עידן ד (שיחה) 13:20, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

בלאגן (שיצרתי) בתבניות הנושאים

הי דרור. עשיתי המון סדר בתבניות הנושא ובערכים של התבניות, אך בניסיון לפתור בלאגן מסויים בקידוד, יצרתי בלאגן אחר. שיניתי משהו בקוד תבניות הנושא, ועכשיו הערכים שבתבנית מקבלים את קטגורית התבנית. תוכל לפתור זאת? מצורף רשימת התבניות. בנוסף, תוכל לגרום לשתי התבניות - רפואה מונעת ומוצר ציבורי להיות בעיצוב של שאר התבניות? (להוריד את הנקודות שלפני הנושא, ושכל נושא יהיה בנפרד).

  • אקולוגיה עירונית
  • קיימות
  • ביזור וריכוזיות
  • זיהום
  • אוכלוסין
  • חקלאות
  • ישראל
  • אופניים
  • אקולוגיה תעשייתית
  • מים
  • מוצר ציבורי
  • כלכלה נאו-קלאסית
  • תרבות הצריכה
  • אנרגיה
  • כסף
  • מערכות מורכבות
  • צמיחה כלכלית
  • רפואה מונעת

אנא עדכן פה כשתיקנת. תודה. עידן ד (שיחה) 23:48, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

תיקנתי מה שיכולתי. ב HTML תג משפיע בדרך כלל על ידי זה שהוא עוטף תוכן אחר. היות והוצאת את ההכללה של הקטגוריה מתגית Noinclude זה הגיב ככה. הסתכלתי על דפים שונים וכבר אין בהם הפניה לקטגוריה, מצד שני כאשר מסתכלים על הקטגוריה היא עדיין מכילה אותם. מוזר - לא יודע למה זה. לשאר הדברים אנסה להגיע מאוחר יותר האזרח דרור (שיחה) 12:19, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
אני חושב שמשום מה לוקח לזה זמן להתעדכן באתר. נעקוב. תודה. עידן ד (שיחה) 13:09, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

הטמעה של סרטים

הי דרור. בבקשה אל תשים סרטים מתחת לתבניות הנושא. התבניות צריכות לסגור את הערך ולהיות אחרונות. בכלל, עדיף לשים את הסרטים כמו ששמים את התמונות - מצד שמאל במהלך הערך. אגב - ברוב הפעמים הקידוד שהכנסת לא העלה את הסרטון. עידן ד (שיחה) 07:54, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא בטוח שזה נכון שהתבניות צריכות להיות בסוף , יותר הגיוני שהם יהיו ב"ראו גם" , מי אמר שהן צריכות להיות אחרונות? הגיוני לשים את הסרטון במהלך הערך - אני לא יודע איך עושים את זה. בכל המקרים אצלי הסרטון עלה יפה. האזרח דרור (שיחה) 09:20, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

הפוליטיקה של הטכנולוגיה

הי דרור. ראה את העריכה הזו. א. האם השינוי מפיינברג להיידגר נכון? (זה פשוט הגיוני ככה). ב. מה השמות הפרטיים של פיינברג והיידגר? עידן ד (שיחה) 23:39, 29 בספטמבר 2015 (IDT)

א. הגיוני. א+ב - צריך להסתכל שוב בספר... האזרח דרור (שיחה) 15:28, 4 באוקטובר 2015 (IDT)
אחלה. תסתכל בספר לגבי השמות הפרטיים. ניסיתי לבדוק בגוגל - לא הצלחתי להבין מי הם כך שזה חשוב. עידן ד (שיחה) 11:42, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

ארגון הבריאות העולמי: אכילת בשר מעובד מעלה את הסיכון לחלות בסרטן

יש לנו הרבה ערכים על מזון מהחי ועל גורמים סרטניים. תוכל לשבץ את המידע בכתבה המצורפת על סרטן ובשר מעובד בכל הערכים הרלוונטיים? [27]. עידן ד (שיחה) 23:09, 26 באוקטובר 2015 (IST)

תודה, האמת שאין לנו הרבה ומה שיש באיכות בינונית. וגם חסר המון מידע ככל הנראה על לובי יח"צ ותוספי מזון. האזרח דרור (שיחה) 07:40, 27 באוקטובר 2015 (IST)
לפחות שיהיה מעודכן. תודה. עידן ד (שיחה) 08:57, 27 באוקטובר 2015 (IST)
כל כך מעצבן - מסתבר שהם ידעו על כך ומסתבר שהם חושבים שפעילות גופנית משפיעה יותר (אבל גם שם הם שותקים מאד) [28] צריך מתקפת ערכים על יח"ץ והפרטת המחקר. האזרח דרור (שיחה) 09:12, 27 באוקטובר 2015 (IST)

קטגוריה:טטרוגנים

הי דרור. יצרת לפני כשנה את קטגוריה:טטרוגנים, והיא קטגוריה שלא בשימוש. אתה רוצה לקטרג ערכים בקטגוריה או שלמחוק אותה? עידן ד (שיחה) 19:53, 29 באוקטובר 2015 (IST)

לא למחוק, אפשר ללכת לערך טטרוגן ולראות מה הערכים שמצביעים אליו. האזרח דרור (שיחה) 09:23, 30 באוקטובר 2015 (IST)

::לך על זה. עידן ד (שיחה) 10:03, 30 באוקטובר 2015 (IST)

טוב, מבדיקה חוזרת שערכתי שם הקטגוריה שגוי, ויש קטגוריה עם ערכים בשם קטגוריה:טרטוגנים. כך שמחקתי. אגב, היו בעבר הרבה אזכורים לשם השגוי ותיקנתי את כולם עם הבוט. עידן ד (שיחה) 10:08, 30 באוקטובר 2015 (IST)

דרוש מקור

פה. תן הפניה חיצונית לכתבה טובה שמציינת את זה. עידן ד (שיחה) 21:09, 9 בנובמבר 2015 (IST)

הקישור לא עובדהאזרח דרור (שיחה) 14:43, 10 בנובמבר 2015 (IST)
מוזר. אצלי הוא עובד. לגבי התוספת של צפייה בטלוויזיה של תינוקות, פעוטות וילדים קטנים בתבנית:ארועים וחדשות. אין שם הפנייה לכתבה. עידן ד (שיחה) 20:43, 10 בנובמבר 2015 (IST)

קיבלת צל"ש!

Writers Barnstar Hires.png עיטור הכותבים
לפעמים גם המובן מאליו צריך להאמר. תודה דרור :) Eburcat (שיחה) 00:44, 14 בנובמבר 2015 (IST)
תודה !האזרח דרור (שיחה) 12:54, 15 בנובמבר 2015 (IST)

מדד המצוקה החומרית

הי. נהנתי לקרוא את הערך. נראה שיש טעות בהשוואה של פולין - רשום ירידה מ-20 אחוז ל-22 אחוז. עידן ד (שיחה) 20:38, 13 בדצמבר 2015 (IST)

ירדו מ 50 ל 22.
יופי. עשיתי עוד עריכה בערך - ועכשיו הוא במצב מעולה (למעט תמונות שחסר).עידן ד (שיחה) 09:36, 14 בדצמבר 2015 (IST)

כיצד להימנע מפגיעת מכונית

הי דרור. תוכל לבדוק את השינוי הזה[29]? מוזר לי שבפסקה על מעבר חציה התרגום הנכון הוא דווקא לגבי רכיבה על מדרכה. ראה גם את תקציר העריכה של השינוי. עידן ד (שיחה) 22:27, 8 במאי 2016 (IDT)

הוא צודק, שני המחקרים האלה מתייחסים לסיכון הכללי של רכיבה במדרכה (אם כי יש מחקרים אחרים שמתייחסים לסיכון היחסי של מעבר במעבר חציה לעומת חציית הצומת בכביש). הסיכון העיקרי של רכיבה במדרכה הוא קבלת מכה בצומת. מלבד זה מחקר אחד לפחות מצביע על זה שרכיבה על המדרכה מעודד רוכבים לרכוב נגד התנועה דבר שגם הוא מעודד תאונות. (ועוד מסקנה שראיתי גם במקום אחר היא שרכיבה על המדרכה נגד התנועה מסוכנת יותר מרכיבה על המדרכה עם התנועה) - המקום להרחיב את כל התובנות האלה הוא בערך בטיחות אופניים. האזרח דרור (שיחה) 23:52, 8 במאי 2016 (IDT)
אם כך צריך להוריד את הפסקה הזו מהמדריך? עידן ד (שיחה) 00:11, 9 במאי 2016 (IDT)

האקולוגיה של המסחר (ספר)

הי דרור. כרגע הערך (בן העשור!) מכיל משפט אחד. התוכל להרחיב מעט את הערך או שאעביר את המידע שיש שם לערך על המחבר? עידן ד (שיחה) 14:30, 9 במאי 2016 (IDT)

תודה. הצלת את הערך. :-) מעת לעת אפנה אליך במשימות נועזות שכאלו. עידן ד (שיחה) 21:13, 9 במאי 2016 (IDT)

כתבה מעניינת

לא בטוח שיש לזה ערך מוסף כמידע באחד הערכים או כקישור חיצוני אבל זה מעניין בכל מקרה: תמי שינקמן, יחצנית סיגריות דובק: "תתפלא, למושג 'טבק' יש הרבה מאוד אלמנטים ב־ר־י־א־ו־ת־י־י־ם". עידן ד (שיחה) 00:06, 3 ביוני 2016 (IDT)תסכל בהכחשת נזקי העישון. האזרח דרור (שיחה) 13:10, 25 ביולי 2016 (IDT)

מעולה. ותרגיש חופשי לפצל ערכים. זה מאוד חשוב לקורא וגם לתפוצה. וגם תמי שינקמן זכאית לערך. בהזדמנות. עידן ד (שיחה) 12:40, 26 ביולי 2016 (IDT)

כתבות על תכנון, עירוניות, הולכי רגל ואופניים

מספר כתבות פה. הפעם מהמקום הכי חם בגיהנום. אהבתי את הקונספט שצריך לחפש את הכתבות על התמונות... בזמנך החופשי. עידן ד (שיחה) 21:33, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

צפייה במסכים

תבדוק בבקשה (לא דחוף אבל חשוב...) אם הקישור המצורף מחדש משהו, אם כדאי להוסיף ממנו חומר לערכים, לשים אותו כקישור חיצוני, כאסמכתא וכו'. וגם אולי רעיונות לערכים נוספים, דפי הפנייה וכו'. [30] עידן ד (שיחה) 14:46, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

כדאי לפנות אליה ולשאול בנושא של פעילות משפחתית שהיא מזכירה וקשר לבריאות חברתית ונפשית. לא מכיר את הנושא ולא את המחקר. האזרח דרור (שיחה) 14:53, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

פרוייקט הקשרים הגדול

הי, יש לך מקורות חיצוניים מהם ניתן להרחיב על פרוייקט הקשרים הגדול? Ariel.nevo (שיחה) 00:58, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

הי , התפיסה של קשרים בין מערכות דינמאיות מופיעה בקטגוריה של מערכות מורכבות: מודל זרמים ומאגרים, מאמרים של דונאלה מדווז (לדוגמה דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות וכמובן גבולות לצמיחה), אפשר לראו את זה גם בתפיסה של מערכות דינאמיות ומערכות אבולוציוניות. לדוגמה אבולוציה חברתית ותרבותית.
לגבי הערכים עצמם ניסיתי להרחיב על זה הרבה בערכים עצמם - כלומר מה משפיע על אי שוויון כלכלי ועל מה הוא משפיע. או מה השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה, או מה מזון מהיר ותעשייתי, ברוב הערכים בויקי על תופאות אני מנסה להגיד קודם מה משפיע על התופעה ולאחר מכן מה ההשפעות שלה על תופעו אחרות. אם כי בהרבה מקרים חסרים דברים אחרים כמו מה התשומות של התופעה (לדוגמה מה התשומות של טלוויזיה?) או באיזה תהליכים היא מעורבת ומאיזה תהליכים היא מושפעת.. (לדוגמה התפתחות האינטרט משפיע על תכני הטלווזייה)האזרח דרור (שיחה) 10:40, 5 באוגוסט 2016 (IDT)
תודה על התשובה המפורטת. בהקשר זה אשמח לדעת האם המונח עצמו "פרוייקט הקשרים הגדול" קיים במקום ראשוני אחר? אם כן, היכן? Ariel.nevo (שיחה) 22:23, 5 באוגוסט 2016 (IDT)
למיטב ידעתי לא. אם כי קיים רעיון של כלכלה הוליסטית - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא. האזרח דרור (שיחה) 08:43, 7 באוגוסט 2016 (IDT)
תודה Ariel.nevo (שיחה) 22:24, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

מודל כלכלי להצלת העיתונות

הי דרור. ריאיון משובח מאוד עם הכלכלנית ג'וליה קז'ה [31] שמכיל פנינים של ממש. כולל גם עיתונות כמוצר ציבורי. תוכל לשבץ את זה בכמה שיותר מקומות רלוונטיים? גם את הידע וגם כקישור חיצוני. זו הכתבה. עידן ד (שיחה) 01:15, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

אני קצת מפקפק כל עוד עין מודל יותר מסודר ממשלתי ואו קהילתי, אבל בהחלט ראיון ורעיון מעניין. חסר לנו ערך טוב עם שם טוב על עיתונות והון. יש לנו את המידע מפוזר בכל מיני מקומות. האזרח דרור (שיחה) 12:13, 17 באוגוסט 2016 (IDT)
אני מסכים ועם זאת אני לא מחפש רק את הפיתרון המושלם. גם הבאזז חשוב. במקרה אתמול ערכתי קצת את הערך שוק התקשורת בישראל והוספתי אליו כקישור חיצוני את מפת הבעלויות בתקשורת שיצרה העין השביעית. עידן ד (שיחה) 15:02, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

בקשת תיקונים

  • בני אדם - "היכולת לצוד אוכלי עשב גדולים ולהתגונן מפני טורפים התרחשה רק לאחר מכן לפני-300-100 מאות אלפי שנה." מה זה 100-300 מאות אלפי שנים? 100*100*1000??? זה לא מקובל.
  • סרטן הלבלב - "באופן כללי, הסכות לחולים בגידולים נאורואנדוקריניים טובה יותר." הסכות? "כמעט 90% מהם מבוגרים מגיל 55, ו-70% מהחולים הם מעל גיל 65." זו סתירה להבנתי.
  • פרשת ילדי תימן - "בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הביקוש לילדים מאומצים בישראל ובעולם היה גדול מאד. הסיבות לכך היו מגוונות - נשים רבות לא יכלו ללדת בעיתן בזמן המלחמה." בעיתן?

אנא תקן. עידן ד (שיחה) 20:27, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

לגבי השני אני לא יודע, לא זוכר. לגבי השלישי הכוונה היא נשים שלא יכלו ללדת יותר עקב מעבר של גיל הפריון. לא היו אז טיפולי פוריות. את הראשון אתקן והשלישי אתקן. האזרח דרור (שיחה) 16:49, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

אופניים - כתבות

הי דרור. כמה כתבות מענייניות על אופניים. תוכל להוסיף בקישורים חיצוניים במקומות הרלוונטיים ולהוסיף מידע לערכים. הפניה ל-3 כתבות באתר הכללית, למה צריך אופניים בסביבה באתר זווית. עידן ד (שיחה) 13:47, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית pdf

הי דרור. אנא שים לב שתבנית pdf חייבת להיכתב באותיות קטנות. באותיות גדולות התבנית לא עובדת. ראה את התיקון שביצעתי פה. עידן ד (שיחה) 11:17, 29 בספטמבר 2016 (IDT)

תודה!!! האזרח דרור (שיחה) 12:19, 29 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית:nrg

הי. נתקלתי היום בכך שחלק מהקישורים מהתבנית הנ"ל שבורים וחלק עובדים. למשל במגש הכסף הלינק לאתר שבור. תוכל לבדוק? התבנית בוויקיפדיה מעט שונה וסביר שזה קשור. עידן ד (שיחה) 09:18, 30 בספטמבר 2016 (IDT)

חקלאות בת קיימא - מחקר ישראלי חדש של מוסד שמואל נאמן בטכניון

הי דרור. ראה את הכתבה הזו בגלובס[32], וכן קישור למחקר עצמו שמופיע פה[33]. מוזמן לשבץ במקומות הרלוונטיים באתר. עידן ד (שיחה) 11:36, 4 באוקטובר 2016 (IDT)

ארגון הבריאות העולמי קורא להעלאת מיסים על משקאות ממותקים

הי. ראה את הכתבה הרצ"ב.[34] לא היה לזה פרסום בארץ בכלל. בהנחה שזה באמת דרמטי כמו שאני חושב - מציע לשבץ את זה בטקסט/בקישור/גם וגם בערכים סוכר, השפעות בריאותיות של סוכר, משקאות ממותקים, ארגון הבריאות העולמי ומס פיגוביאני. עידן ד (שיחה) 21:29, 11 באוקטובר 2016 (IDT) עדכון - כתבה נרחבת בוואינט. עידן ד (שיחה) 21:02, 12 באוקטובר 2016 (IDT)

דפים עם בעיות לתיקון

הי דרור. עברתי על הדף מיוחד:קטגוריות מבוקשות (יש כ-200!. מספר מאוד מועט של דפים בכל קטגוריה מבוקשת). יש כמה קטגוריות שמצביעות על בעיות ותיקנתי שם 2 בעיות. יש כמה קטגוריות עם דפים שיש בהן בעיות שיש לתקן של דפים שאתה כתבת או בעיות שאני לא יודע לפתור. קטגוריה:דפים עם שגיאות בהערה (אני חושב שהאתר לא יודע "למשוך" את ההערה כי אין לו מאיפה. כנראה הערות שהועתקו ממקום אחר ללא הלינק. 10 דפים), קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים לקבצים (לא הבנתי מה הבעיה. נראה שיש בעיה בתבנית:סרטונים, לא ברור אם זה מה שגורם להכל. 5 דפים), קטגוריה:דפים עם שגיאות בתסריט (הערך גבולות פלנטריים בלבד. יש שם המון בעיות בהערות שוליים) וכן תבנית:צ-מאמר שנפתחה על ידך השנה (תבנית לא בשימוש עם המון בעיות שמשובצת בהרבה קטגוריות של שגיאות פרמטרים). תוכל לתקן? עידן ד (שיחה) 22:49, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

  • קטגוריות - צריך בדרך כלל להחליט אם לפתוח קטגוריה (אולי יש עוד מועמדים) או לוותר עליה לטובת קטגוריה כללית יותר.
  • הערות - כן זה בעיה כאשר מעתיקים את הפסקה מערך אחר שבו יש שם להערה אבל במקום אחר (הערה שמופיעה כמה פעמים) הפתרון הוא בדרך כלל לחפש את הטקסט באתר ואז למצוא את הערך ולהעתיק משם את השם המלא של הערה (לא רק השם אלא הכל).
  • דפים שבורים - אולי קבצים שלא עברו בהעברה לויקי החדש. בכל מקרה קובץ שלא קיים ויש אזכור שלו בערך.
  • בגבולות פלנטריים יש טבלה מתוך הויקיפידה באנגלית ולכן הבעיות הרבות. צריך רביזיה שם. האזרח דרור (שיחה) 09:36, 19 באוקטובר 2016 (IDT)
קטגוריות - נגיע לזה. לא דחוף. אם תרצה בזמנך החופשי. הערות - אני יודע :-) תוכל להרים את הכפפה? קבצים שבורים - זה מוזר. בכל מקרה לא כזה חשוב. גבולות פלנטריים - כמו ההערות. או לשנות את ההערות לממשק או להתאים את הממשק. זה גם נראה לא טוב ויזואלית. גם פה יש כפפה. עידן ד (שיחה) 13:04, 19 באוקטובר 2016 (IDT)

סיבות מוות בישראל

פורסמו נתונים לשנת 2014. תוכל לעדכן במקומות הרלוונטיים? עידן ד (שיחה) 16:31, 14 בנובמבר 2016 (IST)

זה יקח הרבה זמן - הרבה פרטים ועיבודים, וזה לא דף אקסל. יצטרך לחכות אחרי דברים חשובים יותר.האזרח דרור (שיחה) 16:32, 14 בנובמבר 2016 (IST)
אין בעיה. רק שתדע שזה קיים. סביר שבאתר של הלמ"ס יש את הנתונים המלאים וגם באקסל. עידן ד (שיחה) 22:15, 14 בנובמבר 2016 (IST)

פרוייקט פעיל/לא פעיל

הי דרור. אני רוצה לציין על דף פרוייקט (מחברים את הנקודות) שהוא לא פעיל. איך אני עושה את זה? יש תבנית:פרוייקט אך היא רק לפרוייקטים פעילים. אולי תוסיף עוד פרמטר (כן/לא) לציון אם הפרוייקט פעיל או לא? עידן ד (שיחה) 15:15, 4 בדצמבר 2016 (IST)

מעבירים קטגוריה לפרוייקטים רדומים.. אני לא יודע להוסיף פרמטר אולי איתן יודע? האזרח דרור (שיחה) 15:32, 4 בדצמבר 2016 (IST)
אפשר לתייג. Eburcat. עידן ד (שיחה) 15:39, 4 בדצמבר 2016 (IST)

מחקר - עודף משקל, הרזיה, תחלואה

הכללית מפרסמת סטטיסטיקות על נושאים רפואיים שונים. עכשיו היא פירסמה מחקר שמתייחס לשנים 2011-2015 על השמנה. הם גם פירסמו נתונים על עישון לשנים 2011-2014. הם מציינים את העובדה שזה יוצר תחלואה ושמעמד סוצין-אקונומי נמוך מתקשה להרזות ולהיגמל. השמנה, עישון, עוד עישון. עידן ד (שיחה) 13:02, 22 בדצמבר 2016 (IST)

הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)#כלכלה-עולם

"זהו התוול ערי השדה והעיירות בהן מתקיימים השווקים המקומיים." התוול? מה אמור להיות שם? עידן ד (שיחה) 18:21, 27 בדצמבר 2016 (IST)

עישון, משרד הבריאות, שר הבריאות ועוד

תחקיר של ערוץ 2. פרטים ראשונים די נרחבים - פה. ואולי בהזדמנות זו כדאי לכתוב ערך על סיגריה אלקטרונית ו/או ערך על צריכת ניקוטין שלא על ידי עישון. עידן ד (שיחה) 15:03, 9 בינואר 2017 (IST)

פרשת הצוללות - פרשה 3,000

הי דרור. נראה שהיית הראשון לזהות את חומרת העברות בפרשה שעשוייה להגיע עד ראש הממשלה. התוכל לראות בדף המשתמש שלי (בסוף פסקת רשימת המטלות) את רשימת הקישורים ולעדכן את הערך על פיהם ועל פי מקורות נוספים? הערך מאוד פופולרי וזה מאוד חשוב. עידן ד (שיחה) 10:28, 30 בינואר 2017 (IST)

בהמשך. ראה פה את מה שכותבת רונית צח, ואת הסרטון[35]. וגם מיקי גנור מאוד פופולרי. עידן ד (שיחה) 10:26, 13 בפברואר 2017 (IST)

פיצול ערך שתיית מיים

אני רוצה לפצל את המאמר, (כמו שקוראים לזה אצלנו: refactoring) תזונה_בריאה אני מעוניין שהערך "שתיית מים" יהיה ערך עצמאי, ואני רוצה לשנות קצת ולהוסיף לו. מה דעתך/כם? אספוס (שיחה) 11:34, 9 בפברואר 2017 (IST)

הי, אני בעד ערך נוסף. כרגע זה תופס ערך גדול מידי בנושא של תזונה בריאה.
אתה יכול לחתום בשיחה על ידי הוספת 4 טילדות (~) ככה האזרח דרור (שיחה) 11:29, 9 בפברואר 2017 (IST)

הוספת מידע מניסיון אישי

לפעמים אני רוצה להוסיף דעות שאין להן מקור, מלבד הניסיון שלי ואולי גם עצות בע"פ ששמעתי מאנשי סמכות. 1. איך אתה מציע שאתייחס לזה? 2. האם זה בסדר לדעתך להוסיף דעות וניסיון אישי? (כבר עשיתי את זה ב-2-3 מאמרים :) אבל אני רוצה לדעת מה הדרך והמדיניות של האתר).

למשל, "מניסיוני, לשתות 2-3 כוסות מים על הבוקר מבטל את הצורך של אנשים רבים לשתות קפה, מחזיר נוזלים שאיבדנו בהזעה ובנשימה במהלך השינה, ו(כמו שכתוב שם כבר, בצורה אחרת) מפחית את הצורך באכילה מיותרת על הבוקר". וגם: "ישנן המלצות לא רשמיות לשתיית כוס מים כל שעה בזמן העירות (או כל חצי שעה בתנאי חום או מאמץ)." האם זאת פיסקה שמקובל לכתוב?

כמה שפחות מזה - יותר טוב.. אפשר להגיד "יש עדויות של אנשים כי".. בכל מקרה הדבר נוגע ל3 שאלות :
  • האם שתיית מים מקטינה את ההרגל של שתיית קפה, לדעתי כן, לדעתי תוכל למצוא לזה סימוכין (לא חייב להיות רק בבוקר).
  • ברור שזה מחזיר נוזלים - כדאי לכתוב ואולי למצוא סימוכין כמה מים אבדו בלילה (לילה חם ,הזעה בסמיכות בלילה קר).
  • נושא שלישי הוא האם שתיה מפחיתה את הצורך לאכול, והאם אכילה בבוקר היא מיותרת או האם יש חשש לאכילה מיותרת בבוקר. לדעתי שתייה לא באמת מפחיתה צורך באוכל - אם תשתה מתוך תקווה לא לאכול בשעה שאתה מתעורר אתה עלול להיות רעב אחר כך, המלצה אישית שלי היא לאכול אוכל עשיר בסיבים (חסר ערך על אינדקס גליקמי).
  • נושא רביעי - האם ארגוני בריאות ממליצים על שתייה בבוקר ? אם לא, מי אם בכלל ממליץ ולמה? על סמך מה? לדעתי שתייה בבוקר היא דבר נהדר (אגב, זו אחת המסקנות מהסרט החצי תעודה "יומן הקולנוע של נני מורטי"), פשוט חפש מה ארגוני הבריאות הגדולים בעולם אומרים על זה.. האזרח דרור (שיחה) 11:37, 9 בפברואר 2017 (IST)
בנוגע לנקודה ראשונה חיפשתי את how to reduce coffee drinking, ומצאתי לדגומה את העצה הבאה - Substitute healthier drinks for coffee, making them part of your routine. בנוסף לכך שמצאת מקור שאומר את זה [36] (במקרה הזה - לא ממש - כי זה פשוט דעה של עוד מישהו, מצד שני המישהו הזה הקים מדריך שלם לגמילה מקפה), אתה יכול ככה לעזור לאנשים שבאמת רוצים להגמל מקפה. האזרח דרור (שיחה) 11:43, 9 בפברואר 2017 (IST)

תקנות תזונה חדשות לצהרונים

הי דרור. מצרף לינק לכתבה על תקנות תזונה חדשות לצהרונים, שכנראה יכנסו לתוקף כבר בספטמבר הקרוב. שיבצתי כבר בערך על קטשופ. מוזמן להוסיף לערכים נוספים ולעדכן בטקסט לפי הצורך.

עידן ד (שיחה) 10:05, 23 ביולי 2017 (IDT)

עידוד תחבורת רכב פרטי

הי דרור. ראה את שני הקישורים החיצוניים החדשים ששמתי בערך על תחבורה בישראל (2 האחרונים). מאוד מעניין. מוזמן לשבץ איפה שרלוונטי (היה על הנושא אפילו פרק בקרובים קרובים!) ואולי הגיע הזמן לכתוב ערך על הנושא שבנושא. עידן ד (שיחה) 21:03, 23 ביולי 2017 (IDT)

כבר שלושה קישורים שם. עידן ד (שיחה) 23:05, 25 ביולי 2017 (IDT)

חזון אפס תאונות דרכים

הורדת פסקה וחצי בכוונה או בטעות? [37] עידן ד (שיחה) 13:11, 11 בדצמבר 2017 (IST)

  • בכוונה - הניסוח והדגשים בערך צריכים להשתנות. הערך הישן התמקד הרבה בשינוי פיצול הנסיעות, והערך הנוכחי יתן דגש רב יותר גם לאמצעים אחרים. האזרח דרור (שיחה) 13:55, 11 בדצמבר 2017 (IST)
מעולה. תודה. עידן ד (שיחה) 14:01, 11 בדצמבר 2017 (IST)

אלום ובורקס???

"באופן היסטורי השתמשו באלום ובבורקס כדי להוריד את הסיכוי לבערה של בדים ועץ". למה התכוון המשורר בחומרים מעכבי בערה על בסיס ברום? עידן ד (שיחה) 23:13, 19 בדצמבר 2017 (IST)

בוראקס, אלוםהאזרח דרור (שיחה) 11:01, 21 בדצמבר 2017 (IST)
סידרתי את זה. תודה. עידן ד (שיחה) 11:06, 26 בדצמבר 2017 (IST)

עלויות כלכליות של עישון

הי דרור. אני חושב שאין לנו חומר על עלויות כלכליות של עישון וגם לא של מיסוי. זה בעקבות שיח בפייסבוק. אני חושב שכדאי לעשות על זה ערכים נפרדים. מצאתי למשל כתבה טובה בגלובס [38] וחומר על מיסוי נמצא בערך על טבק לגלגול סיגריות - ציטוטים ממסמך יחסית חדש של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. מה דעתך? עידן ד (שיחה) 11:05, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אפשר. יש את זה בדרך כלל כנספח גדול או קטן יותר בדוח השנתי של שר הבריאות על עישון. האזרח דרור (שיחה) 16:11, 31 בדצמבר 2017 (IST)

פריון חקלאי

הי דרור. "פריון חקלאי גבוה, ביחידות של טונה לדונם הוא הכרחי לשם גידול אוכלוסין וכן שמירה על אוכלוסייה גבוה.". (השלכות כלכליות וחברתיות). האם מדובר בשמירה על כמות אוכלוסיה קבועה או משהו אחר? מה זה אוכלוסייה גבוה? עידן ד (שיחה) 21:51, 17 בינואר 2018 (IST)

פורטל:עישון

מה אתה מנסה לעשות? הרי ככה לא אמור להראות פורטל. עידן ד (שיחה) 22:34, 13 בפברואר 2018 (IST)

צודק, זה רק טקטס שאני חושב עליו. צריך לעצב עוד הרבה את הנושא, ולראות אולי להעביר את הטקטס למקום אחר ואו לצמצם אותו. (כרגע גם מדובר רק על עישון ולא על השלכות של הנושא על הבנת החברה שלנו) אשמח לסיוע טכני \ עיצובי\רעיוני. האזרח דרור (שיחה) 10:45, 14 בפברואר 2018 (IST)
בכל מקרה כרגע זה צריך לעבור למתחם המשתמש שלך כטיוטא. עידן ד (שיחה) 11:50, 14 בפברואר 2018 (IST)

יום המים הבינלאומי

הי דרור. שמחתי לראות שחזרת לכתוב עם ימים בינלאומיים. בערך יום המים הבינלאומי - מה זה "בשמירה מפני זיהום מין וכו'"? עידן ד (שיחה) 23:16, 28 בפברואר 2018 (IST)

פסולת

הי דרור. אני רואה שאתה כותב ערך על אפס פסולת. אתה יכול להשתמש בחומרים שכתבה חן בלום על פסולת ולהעביר את מה שרלוונטי וטוב גם לערך חדש על פסולת תוך מתן קרדיט בדף השיחה. החומרים נמצאים פה. עידן ד (שיחה) 15:56, 14 במרץ 2018 (IST)

רק בקטנה. אני לא מתכוון להתמקד בנושא בקרוב , נראה לי יותר דחוף לטפל בדברים כמו רשימת הקריאה של פסיכולוגיה אבולוציונית וכלכלה אבולוציונית. יש שם ספרים שנראים מעולים. האזרח דרור (שיחה) 14:06, 15 במרץ 2018 (IST)
סבבה. רק קח בחשבון שהחומר נמצא וזמין לשימוש. עידן ד (שיחה) 17:24, 15 במרץ 2018 (IST)

תבנית:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית

הי דרור. בתבנית מופיעה הכותרת הבאה: "האקוסיסטמה המכילה והמקיימת - השלם.". זה תוספת שלך מ-2007. מה זה "השלם"? אם זו הערה להשלמה עתידית - אנא תמחק אותה מהתבנית ותרשום את ההשלמה הנדרשת בדף השיחה. הניסוח מופיע גם בערך על הספר. צריך לטפל גם בו. עידן ד (שיחה) 21:34, 12 באפריל 2018 (IDT)

הצרה שעבר זמן - אני לא זוכר, צריך להשלים מהספר.. האזרח דרור (שיחה) 11:28, 15 באפריל 2018 (IDT)
הוספתי כעת קישור לPDF, מסתבר שזה השלם, ה הידעה - כלומר החלק השלם, הוליזם. האזרח דרור (שיחה) 11:32, 15 באפריל 2018 (IDT)
אני חושב שזה כל הספר! איזה יופי! (בניגוד למה שכתבת בתיאור הקישור החיצוני בערך). יותר טוב ככה, אני לא בטוח שזה תרגום מספיק טוב. אעבור על זה בהזדמנות. עידן ד (שיחה) 22:43, 15 באפריל 2018 (IDT)

והארץ מלאה

הי דרור. כתבת בערך והארץ מלאה "טל טוען כי אנשים יכולים להתנתק מהצפיפות הקשה על ידי קריאה בספרים, גלישה באינטרנט וכו'. הוא מעיד על עצמו כי קריאת ספרים סייעה לו להתנתק מהסביבה הצפופה והקשה של מלחמת לבנון השנייה.". טל לחם במלחמת לבנון הראשונה. אתה בטוח שההתייחסות פה היא למלחמה השנייה? עידן ד (שיחה) 22:49, 3 במאי 2018 (IDT)

צודק, טעות סופר האזרח דרור (שיחה) 06:01, 4 במאי 2018 (IDT)

תבנית אירועים וחדשות ומועד עולמי

הי דרור. שיחזרתי לך את השינוי בתבנית אירועים וחדשות שהתייחסה למועד עולמי. למען הסדר, שינויים צריכים להיות בתבניות היומיות של המועד העולמי ולא על ידי העפת התבנית וכתיבת טקסט ישירות. עידן ד (שיחה) 14:45, 6 במאי 2018 (IDT)

נכון בטווח הארוך, כרגע זה סתם ממלא את העמוד הראשי בהמון קישורים אדומים שלא אומרים יותר מידי, אני מציע תבנית חודש עם פחות טקסט, יותר קריא, וכל חודש נחליף, עד שנוכל להגיע למשהו טוב יותר. האזרח דרור (שיחה) 15:05, 6 במאי 2018 (IDT)
אפשר. אבל אם כל הקישורים היו כחולים זה היה בסדר לטעמך? ניסיתי בעבר ליצור מסגרת סביב לטקסט, כדי להבדיל בין המועד העולמי, לבין האירועים והחדשות. מסגרת דרך תבנית מועד עולמי עצמה. לא הצלחתי (תמיד נתקעתי באיזה משהו). אשמח אם תוכל לבדוק. עידן ד (שיחה) 15:16, 6 במאי 2018 (IDT)
אולי, לטעמי כרגע כדאי שיהיו כ-4 ערכים סבירים על מועדים שונים בחודש במקום המון ערכים עם אפס מידע חדש. בעמוד הראשי אין טעם גם לפרט על כל המועדים שיש בחודש מאי. האזרח דרור (שיחה) 15:23, 6 במאי 2018 (IDT)
סבבה. תרגיש חופשי לצמצם, רק שים לב שחשוב לשמור על מגוון של נושאים בכל חודש. עידן ד (שיחה) 15:37, 6 במאי 2018 (IDT)
אבל רק בתבנית! עידן ד (שיחה) 15:48, 6 במאי 2018 (IDT)
זה בלגן. צריך להיות ערך או תבנית על מאי. לפחות בינתיים. למה צריך תבנית חדשה לכל יום? האזרח דרור (שיחה) 15:51, 6 במאי 2018 (IDT)
כי ככה זה בנוי כרגע. הרבה יותר בלגן להתעסק כל פעם עם העמוד הראשי וזה יהיה בזבוז זמן. עידן ד (שיחה) 15:55, 6 במאי 2018 (IDT)

לא יום התאגידים - יום הקואופרטיבים

הי דרור. ראה את התיקון שלי. בדקתי את זה מכל הכיוונים. נפלת על טעות תרגום של אחרים.[39] עידן ד (שיחה) 13:41, 2 ביולי 2018 (IDT) תוספת - גם אין יום המגפיים הבינלאומי. זו מבוסס על השחתה בוויקיפדיה. :-) עידן ד (שיחה) 15:07, 2 ביולי 2018 (IDT)

מעולה, תודה!האזרח דרור (שיחה) 09:04, 3 ביולי 2018 (IDT)

חבריות צ'יפס או עוגיות?

הי דרור. ראה בעיצוב להרזייה את המשפט "חבריות צ'יפס או עוגיות". מה זה חבריות? עידן ד (שיחה) 20:08, 28 ביולי 2018 (IDT)

מעולה. תודה. עידן ד (שיחה) 17:17, 29 ביולי 2018 (IDT)

כמה שאלות חשובות

שלום האזרח דרור. יש לי כמה שאלות חשובות:

1. היה מאוד עוזר אם המשתמשים והכותבים באקו ויקי היו יודעים אילו דפים פופולריים יותר ואילו פחות. זה היה עוזר להבין במה הציבור מתעננין, אילו דפים מוצלחים יותר ואילו פחות מה שהיה מאפשר להכניס תיקונים. אבל לא מצאתי באקו ויקי דף עם המידע הזה. האם יש דף כזה? אם אין, אולי אפשר לעשות דף כזה? בו הערכים ידורגו לפי כמות הכניסות בחודש, לדוגמה.

היה פעם דרוג כזה אבל הורידו אותו בטענה שזה לא מדוייק. יש דרוג של גוגל לדפים, שאל את עידן לפרטים.

2.לא פעם אמרת לי שהערכים שאני כותב בהם יוצאים ארוכים מידי. ראיתי במדור "דפים ארוכים" שבאמת הדפים האלה הם קרובים לראש הרשימה. האם אתא יכול לומר לי מה האורך הטוב ביותר? בבייטים או בכמות הדפים שיוצאת כאשר לוחצים על הדפס - תצוגה מקדימה... אני אנסה להביא את הדפים לאורך כזה.

גם אני חושב כך. אני לא יודע ממש. הערך התחממות עולמית לדוגמה הוא ערך של 40 עמודים לא כולל הערות שוליים, (פונט 11 בוורד , לאחר שהורדתי תבניות ותוכן) הייתי מנסה להביא אותו ל-20 עמודים.

3. השם "השפעת שינויי האקלים על המסת קרחונים ושלגים" נראה לי לא מדויק. קודם כל שינויי האקלים גורמים גם לכך שירד פחות שלג ויווצר פחות קרח ושנית האם המילה "שלגים" נכונה? למה ברבים? האם הכוונה לסוגים שונים של שלג? אני יודע שהשם הקודם "השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספרה" לדעתך היה לא פופולרי. אחרי שאמרת לי את זה יצרתי 2 דפי הפניה: "השפעת שינויי האקלים על המסת קרחונים" ו "השפעת ההתחממות העולמית על המסת קרחונים". אולי עכשיו כאשר דפי ההפניה האלה ישנם אפשר לשנות לשם כמו: "השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג"? זה קצר יותר מהשם בהתחלה ומדויק יותר.

אני לא בטוח שגוגל מתחשב בדפי הפניה. נסה לראות מה השם הכי פופלארי של הנושא הזה (כשאתה לא מחובר לחשבון , בלי "עוגיות") בעבר הערך בכלל לא הופיע בחיפושים של גוגל בנושא. לא תמיד השם הוא מדוייק. חשוב יותר שאנשים בכלל יגיעו לערך ויכלו לקרוא אותו.

4. נראה לי שהמודעות לחשיבות המאבק בשינויי האקלים איננה ברמה אחת עם הסכנה שהם מייצרים בפועל. האם אתה יכול לעזור בלעשות את הדפים הקשורים לפופולריים יותר? --אלכסנדר סעודה (שיחה) 10:00, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

א. לבחור שמות פופלאריים יכול לעזור. ב. לדבר על זה דרך הבעיה שזה יוצר לאנשים בפועל - בעיות בחיי היומיום - לדגומה אני בודק כעת אם ניתן להפחית בעיות של הפרעות קשב דרך פעילות גופנית (ועיצוב ערים בר קיימא). ג. לדבר על זה דרך פתרונות ולא דרך בעיות. לדוגמה דרך עירוניות מתחדשת (שגם קשורה לפקקים, תאונות זרכים וזיהום) ג. להקים את אדבסטרס ישראל - להשתמש באמצעים גרפיים שמתחברים לרגש ולחיי היומיום ולא רק ללוגיקה קרה. ראה גם עבודות של אנדי סינגר ד. להראות לאנשים איך עובדים עליהם בתחום אחד (עישון ,תזונה) ורק אז לדבר גם על איך עובדים עלינו בתחום של התחממות. ה. לפנות 2-3 ארגונים ולנסות לקדם אצלם מודעות ושיתופי פעולה. ו. ללמוד מפעילויות עבר מה הצליח יותר ומה פחות לדוגמה יובל 2000 וגם "עצרו את רצח הילדים" היו קשורים שניהם לשיתופי פעולה בין פעילים חברתיים וסטודנטים וארגוני צדק חברתי\ סביבה לבין כנסייה. אפשר אולי לפנות לרבנים שאצלם המודעות נמוכה יותר. ז. אחת הבעיות הגדולות של התחממות עולמית היא שזה מצד אחד משהו נורא גדול ומצד שני לא נתפס בחושים. יש מאבקים שבהם אפשר לחלק את זה לדברים יותר קטנים. ח. להגיב ב-כמה קבוצות נושא עם פוסטים שמראים את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ט. להכין חומרי הסברה בנושא. אנשים לא יתחילו לקרוא חוברת של 30 עמודים, אבל כן יכולים להגיב יותר לתמונה ברורה \ פרובוקובטיבית עם 2-3 פסקאות + הפניה למאמר רחב יותר (שהיה בגודל של 600-400 מילה). האזרח דרור (שיחה) 10:38, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
רשימה של ערכים נצפים ל-2018 תצא בינואר 2019. לשאלות ספציפיות אשמח לתת מידע. עידן ד (שיחה) 12:46, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

קיבלת צל"ש!

Tireless Contributor Barnstar Hires.gif כוכב התורם הבלתי־נלאה
אין מה להוסיף :) איתן בורקט (שיחה) 20:43, 22 בספטמבר 2018 (IDT)
מצטרף! :-) עידן ד (שיחה) 09:38, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה ! ותודה רבה גם לשניכם!!! האזרח דרור (שיחה) 10:01, 25 בספטמבר 2018 (IDT)


תכנון ובנייה בישראל, משבר הדיור ונגישות לקוראים

1. כבר מזמן רציתי לעשות דף על תכנון בנייה בישראל שירכז את כל מה שקשור בנושא. במדינה קטנה עם אוכלוסייה צפופה ששינויי האקלים נוגסים בשטחים הירוקים שלה ומצד שני רוצה להפחית שימוש ברכב פרטי זה חשוב. אבל אני זוכר את מה שאמרת לגבי שמות פופולריים ולכן החלטתי לקרוא לדף משבר הדיור בישראל: סיבות, השפעות ופתרונות. אבל הכוונה היא כאמור לרכז שם את כל מה שקשור לתכנון ובנייה בישראל בכלל רק עם דגש על מחירי הדירות. אני בטוח שיש לך מה לכתוב על הנושא. נתתי לינק לדף הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל בסעיף על הסיבות. חשוב לכתוב על הפתרונות וחשוב לדעתי להפריד את הסיבות העיקריות ובמיוחד את אלה שאפשר לתקן באמצעים פשוטים מסיבות חשובות פחות.

2. לגבי נגישות לקוראים. לדעתי אקו ויקי צריך להיות מובן גם לילדים בכיתה ו' כי המומחים גם ככה יודעים. המטרה, לדעתי, היא להגיע לאלה שאינם מומחים. אני מבין שצריך לתת גם את המונחים המדעים אבל אולי קודם להסביר במונחים פשוטים ואז לומר איך זה נקרא בשפה המדעית. לדוגמה בראש הדף טבע עירוני בישראל כתבתי שהסיבות להרס הם בנייה, כיסוי חצרות בטון וגינון אינטנסיבי כמו גיזום ריסוס וכריתה. עכשיו ערכו את זה, אני מודה שזה נראה יותר מדעי, אבל אני חושש שמי שלא מומחה יתקשה להבין במהירות. אני אנסה לשלב הסבר פשוט עם המונחים המדעיים תסתכל איך זה יצא. בכלל, לדעתי עדיף כאשר כותבים או עורכים דף לפני ששומרים להסתכל ולשאול: האם ילד בכיתה ו' יבין אם יקרא? ואם התשובה היא לא, אז לתקן כך שיבין ורק אחר כך לשמור.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 11:14, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

הי אלכס. תודה, אסתכל על זה.
המטרה הראשונית של הפרוייקט הזה לא היתה להגיע לאף אחד אלא לנסות להבין מה קורא בעולם, איך הוא עובד, מה הקשרים, לנתח בעיות, לזהות סיבות שורשיות, לחפש פתרונות, במיוחד לבעיות של קיימות. גם אם ההסבר מסובך מאד. הסברים פשטניים (ומוטעים) היו לנו מספיק..
עם הזמן והתפתחות אנחנו יכולים לחפש איך מפשטים את הדברים (לצד זה שאולי מבססים אותם יותר) - זה יכול אולי להעשות בצורה דומה למה שעושים הפרוייקט של הספקנים על אקלים - לפרק הסברים להסבר פשוט וקצר, הסבר בינוני והסבר ארוך. ראה דוגמה https://skepticalscience.com/global-warming-scientific-consensus.htm. צריך לראות אם ואיך אפשר לעשות את זה בצורה מובנה ואם לא - על ידי תבניות. 11:32, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

פרסומת לצורך לובי פוליטי ודעת קהל של דובק

מצאתי במקרה פרסומת ענקית של דובק במעריב משנת 1989 בנושא הגבלות על פרסום סיגריות - מה שלטענתם יוביל לעישון תוצרת חוץ סגירת המפעל. שיבצתי בערך על החברה. אפשר בטח לעשות עם זה עוד דברים. קישור לפרסומת. עידן ד (שיחה) 13:29, 15 בנובמבר 2018 (IST)

שיעורת?

הי דרור. בערך עצים בעיר מופיע המשפט הבא: "בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנתה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שיעורת היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree.". מה זה שיעורת היערנות? עידן ד (שיחה) 21:11, 27 בדצמבר 2018 (IST)

שירות היערנות. האזרח דרור (שיחה) 10:48, 28 בדצמבר 2018 (IST)
מעולה. תודה! עידן ד (שיחה) 11:06, 28 בדצמבר 2018 (IST)

2 דברים שיכולים לעזור

שלום דרור. בערך מחסור ועודף כתבתי בסעיף על נסיונות להגיע לשיוון משקל על כמה תנועות בעבר שניסו לעשות זאת (למרות שבעצם עדיף לרכז את מה שקשור לפטרונות בדף כלכלת מב יציב כך שאני אעביר את זה לשם). אבל אני לא מכיר את ההיסטוריה של היהדות מספיק לעומק כדי לכתוב על התנועות הקשורות בתוכה, במפורט. אולי תוכל להוסיף משהו?

עוד דבר בקרוב יתקיימו 2 אירועים הקשורים למאבק בשינויי אקלים: שביתת אקלים ומצעד האקלים. האם תוכל להפיץ באקו ויקי, בפייסבוק ובמקומות אחרים? מה שכתוב פה מכוון גם ל עידן ד כמובן.

  • אני גם לא מומחה ביהדות. מה גם שיש ביהדות הרבה קולות - ליהדות 70 פנים. יש את הרמבם לדעתי שדיבר על דרך האמצע. יש את הרעיון של איזו העשיר השמח בחלקו - יש אולי עוד דברים בערך כלכלה יהודית.
  • יש פרסום על שביתת האקלים בחדשות בעמוד הראשי. צריך אולי להוסיף גם על מצעד האקלים האזרח דרור (שיחה) 17:55, 23 בפברואר 2019 (IST)

תודה רבה! סליחה שבפעם שעברה, שחכתי לחתום.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 11:31, 24 בפברואר 2019 (IST)

האם כדאי לפרסם את הסרטון הזה?

בדף מחסור ועודף הכנסתי סרטון לגבי אי שוויון בישראל בזמן האחרון. זה סרטון טיפוסי של לפני בחירות, אם זאת לא מוזכר בו שם מועמד ומפלגה. יש בו נתונים על העוני בישראל ללא הצגת מקור, אם זאת נראה שאלה נתונים ידועים מאוד. האם לדעתך כדאי להשאיר? אני עושה עכשיו הפסקה מהמחשב, כך שאקרא את תשובתך היום מאוחר יותר או מחר.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:11, 10 במרץ 2019 (IST)

האם מדובר על הסרטון של זליכה על עוני ואי שוויון בישראל? הסרטון סביר למדי - אבל כדאי להכניס אותו אולי לערכים האלה - זליכה עצמו לאו דווקא עוסק בסוגיות של כיצד עודף עלול לגרום למחסור. יותר עוסק בנושאי שחיתות, כוח מוגזם של בעלי הון בישראל ומונופולים. השומר של הפרדס שהוא מזכיר זה פשוט דימוי למוצר ציבורי. האזרח דרור (שיחה) 15:12, 10 במרץ 2019 (IST)

כן מדובר על הסרטון הזה. בסדר אני אמחק אותו משם ואולי אכניס לאחד הערכים האלה למרות שאני כמעט בטוח שאנשים המתעניינים בצדק חברתי מונופולים משפחות הון לא כל כך קוראים את אקו ויקי - הם קוראים דברים אחרים..

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:57, 11 במרץ 2019 (IST)

"עוד לא קראנו"

צחקתי הרבה, וישר אחר כך הורדתי את המשפט. כרגע השארתי את המאמר, אם תרצה תוריד. אי אפשר לכתוב עוד לא קראנו בדף עצמו.[40] עידן ד (שיחה) 20:01, 11 במרץ 2019 (IST)

אוטונאנרכיה?

מה זה אוטונאנרכיה בפסקה אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי#העדפת זרמי מחשבה מערכתיים? עידן ד (שיחה) 19:15, 17 במרץ 2019 (IST)

טעות כתיב הכוונה היא "אוטונרכיה". [41]האזרח דרור (שיחה) 14:56, 18 במרץ 2019 (IST)

בחירות

קיבלתי כבר לפחות 2 מיילים עם דרוג מפלגות לפי סביבה, ובאקו ויקי עדיין אין כלום על זה. מוזר מאוד לדעתי. יצרתי ערך עכשיו. יהיה צריך לעדכן אותו כי בשונה ממייל ערך נשאר לאורך זמן ועמדות המפלגות משתנות. אני מבקש עזרה בכך כי אני לא רואה חדשות בדרך כלל, הידע הוא בעיקר ממה שכותבים פעילים אחרים.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:58, 25 במרץ 2019 (IST)

תבנית:בעיות סביבתיות

הי דרור. לאור השינוי בתבנית בעיות סביבתיות שעשית, ראה שיחה שפתחתי בדף השיחה שם. עידן ד (שיחה) 12:28, 7 במאי 2019 (IDT)

בקרה של תיקון טעות

תיקנתי מאורוול לג'ורג'. זו באמת הכוונה? פה. עידן ד (שיחה) 21:15, 13 במאי 2019 (IDT)

כן , תודה! האזרח דרור (שיחה) 09:16, 14 במאי 2019 (IDT)

ציר זמן של המהפכה המדעית

התפתחות הממתיקה. למה הכוונה? פסקת יסודות המדע. עידן ד (שיחה) 15:10, 14 במאי 2019 (IDT)

מתמטיקה האזרח דרור (שיחה) 16:43, 14 במאי 2019 (IDT)
תיקנתי. עידן ד (שיחה) 23:03, 14 במאי 2019 (IDT)

הצעה בקשר לפלסטיק

עכשיו ראיתי שאם מקלידים פלסטיק בגוגל יש יותר מ 10 מיליון תוצאות והדף באקו ויקי במקום הרביעי. כלומר הוא די פופולרי. אפשר להשתמש - לדוגמה עם אתה רוצה לכתוב שם משהו על נושאים שמעניינים אותך - כמו מוצרים ציבוריים או משהו אחר אני בטוח שאפשר לקשר. שים לב גם למה שרשמתי בדף השיחה של הדף.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 17:16, 14 במאי 2019 (IDT)

תודה , הוספתי משהו קצת אנקדוטלי בלי יותר מיסי סימוכין על היחס לפסלטיק. כרגע הערך קצת לא מאוזן, צריך ערכים נפרדים כמו נזקי הפלסטיק או השפעות סיבתיות של פלסטיק וכו'. אחרת זה יותר מדי דגש לנושא זה. כמו כן צריך להדגיש יותר חלופות מרכזיות לפלסטיק, מה אפשר להחליף בחומרים אחרים, מה אפשר למחזר אם בכלל, ועוד. צריך גם עוד תמונות. נתונים מתוך ויקיפידה זה לא מספיק טוב - צריך מקור יותר בסיסי. חסר מידע על מיקרו- פלסטיק - יש עוד הרבה עבודה כאן. האזרח דרור (שיחה) 17:54, 14 במאי 2019 (IDT)

סוציאליזם ליברטרי

דף ההפנייה שיצרתי בסוציאליזם ליברטרי נכון? עידן ד (שיחה) 18:41, 21 במאי 2019 (IDT)

ברור טעות שלי. האזרח דרור (שיחה) 10:55, 22 במאי 2019 (IDT)
תיקנתי את כל הנדרש בערך על מוריי בוקצ'ין. אגב, לא מצאתי בוויקיפדיה האנגלית מה זה - בשנות ה-50 עזר לייסד את ה"ליגה הליברטיאנית" בניו יורק. זה תרגום נכון של הארגון?
והשאלה שלי הייתה אם צריך להשאיר את דף ההפניה או לא. האם זה דף נכון מבחינת המושג. כרגע אין קישור אליו. עידן ד (שיחה) 13:08, 22 במאי 2019 (IDT)

הי

לא מצאתי תבנית מתאימה ברשימת התבניות אז שמתי תבנית מאולתרת בראש פרק בערך יש אלוהים?; אני לגמרי סבבה עם מחיקתה כל עוד קיבלת את המסר בה. בברכה. ‏EqualizeE‏ • שיחה 02:56, 8 ביולי 2019 (IDT)

הי. האם מדובר בזה?[42] בכל מקרה, אם כן או לא, אני מבקש להעביר את ההערה הזו לדף השיחה, שם מקומה. הערות ישנות שאני מוצא אני פשוט מוחק (אם כתוב שם רק להרחיב או משהו כללי שכזה) או מעביר לדף השיחה אם יש משהו רחב יותר. אם זה לא זה - לא מצאתי את התבנית. תוכל בבקשה לקשר ישירות לשינוי עצמו בו הוספת אותה? עידן ד (שיחה) 09:35, 8 ביולי 2019 (IDT)

הי, כן - לזה התכוונתי. לדעתי בסדר היה שפניתי כאן אבל אין לי בעיה עם העברה. בתודה, ‏EqualizeE‏ • שיחה 23:22, 8 ביולי 2019 (IDT)
דיברתי על ההערה שכתבת בגוף הערך, לא על השיחה פה. עידן ד (שיחה) 13:02, 9 ביולי 2019 (IDT)
הייתי בטוח שדרור ענה לי ושזו ההערה שהערתי לו על ההערה בתבנית... אשמח להעברתה... בברכה. תבנית:אלמ