פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

קיימות

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

תמונה של כדור הארץ מהחלל. תמונות כאלה סייעו לראות את הפלנטה כבית משותף אחד לכלל האנושות.
כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור ובגיבוש הקיימות כתפיסה כלל עולמית. הגעה לקיימות פרושה מתן אפשרות למערכות הטבעיות לתמוך בהמשך קיום בני האדם

קיימות (באנגלית: Sustainability) היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן רב. בתחום האקולוגיה המילה מתארת כיצד מערכות ביולוגיות נשארות מגוונות ומתפקדות במשך הזמן. עבור בני האדם קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות (הימנעות מהכחדה או מהרס הציביליזציה) ועל הרווחה החברתית למשך זמן רב, ויש לה מימדים סביבתיים, כלכליים חברתיים ותרבותיים.

קימות היא תכונה שיכולה להתקיים עבור מוסד חברתי, מערכת אקולוגית, טכנולוגיה או מין ביולוגי כמו המין האנושי. קיימות היא גם שמו של ערך חברתי ושל אידאולוגיה הדוגלים בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות.

סביבה טבעית ומערכות אקולוגיות בריאות מספקות שרותי טבע ומשאבי טבע שהם חיוניים לאדם וליצורים חיים אחרים. בני האדם משתמשים במשאבים מתכלים ויוצרים זיהום והיבטים אלה משבשים את הפעילות של מערכות טבעיות וכן גורמים לכך שהכלכלה והחברה האנושית עלולים להימצא בסכנה.

מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם סביבתנות - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת הקיימות היא בעלת אמירות עמוקות יותר, והיא נוגעת לנושאים חברתיים כמו תרבות הצריכה, צמיחה כלכלית או גידול אוכלוסין. כמו כן ניתן ליישם את רעיונות הקיימות גם להיבטים שאינם נוגעים בהכרח ליחסים עם המערכת האקולוגית כמו התמודדות עם כוכבי שביט, כילוי משאבים מתכלים חינוך ועוד.

הקיימות היא בעלת ממשקים רבים עם הכלכלה באמצעות השלכות רבות שיש לפעילות הכלכלית על החברה והסביבה וכן השלכות של הסביבה על החברה והכלכלה. כלכלה בת קיימא מסתמכת על ניתוחים של כלכלה אקולוגית שבה יש שילוב של היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים וכספיים. התקדמות לקראת קיימות הוא אתגר חברתי שמשפיע על תחומים רבים כמו חקיקה בינלאומית, אנרגיה, תכנון עירוני, תחבורה, עיצוב טכנולוגי, חקלאות, אורחות חיים ותרבות ודפוסים מרכזיים בצריכה. דרכים לקידום הקיימות כוללות היבטים וזרמים שונים בתחומים שונים לדוגמה פרמקלצ'ר, עיצוב מקיים, כלכלה אקולוגית, בנייה ירוקה, כימיה ירוקה ועוד.

תוכן

רקע לקיימות אקולוגית

מחזורים טבעיים ומערכות אקולוגיות

  ערכים מורחבים - מחזור ביוגאוכימי, מערכת אקולוגית
 
המחזורים הטבעיים של יסודות שונים בכדור הארץ

בעיית הקיימות קשורה למחזורים ביו-גאו-כימיים הפועלים בטבע, כגון מחזור החנקן, מחזור הפחמן, מחזור הזרחן ועוד. מחזורים אלה מורכבים מזרימה של חומרים בין מאגרים שונים של תרכובות המכילות חומרים אלה. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו פחמן דו חמצני לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים בסלעים ובקרקע, בגופי מים ובאוקיינוסים, באטמוספירה, וכן בביוספרה - כלל היצורים החיים כולל חיידקים, אצות, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובהם גם ההאדם. המחזור יכול להיות בן אלפי שנים (לדוגמה נדידת מולקולת פחמן דו חמצני שנודדת בתוך מי האוקיינוס) או קצר בהרבה (מולקולת פחמן שנקלטת על ידי חרק כמזון ולאחר כמה שעות נפלטת בחזרה לאוויר בצורת פחמן דו חמצני).

כדי שתהיה תנועה של חומרים, חייבים אנרגיה. מקור האנרגיה המרכזי שמניע את החומרים בתוך הביוספרה ושל חומרים אל ומהביוספרה הוא אנרגיית השמש, וגלגולים אחרים שלה - אנרגיית רוח או גלים. בנוסף גם מקורות אנרגיה נוספים כמו אנרגיית גאות ושפל ואנרגיות ממעבה האדמה יכולים להשפיע על תנועת החומרים (לדוגמה טקטונית הלוחות). אנרגיית השמש היא מקור האנרגיה העיקרי של המחזורים הביוטיים, והיא מאפשרת ליצרנים ראשוניים כמו צמחים ואצות לקשור פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ולייצר מולקולות סוכר וחלבון שמשמשות את שאר היצורים החיים.

המערכת הביוספרית פולטות החוצה חום, כתוצאה מהחוק השני של התרמודינמיקה. חום נפלט גם מהמערכת הגאופיזית כתוצאה מקרינת גוף שחור. החום נפלט לחלל בעיקר בצורה של קרינה אינפרה אדום.

היצורים החיים והמערכות האקולוגיות התפתחו במשך אלפי ולפעמים מאות מיליוני שנים. המערכות האקולוגיות מספקות לכלל היצורים החיים תמיכה של הספקת מזון (על ידי הייצור הראשוני שממיר את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית) וכן צורות רבות אחרות של תמיכה כגון החדרת מים לקרקע על ידי עצים, ייצור חמצן וטיהור האטמוספירה מפחמן דו חמצני ועוד. נכון להיום, ובעתיד הנראה לעין, לא ייתכנו חיים בכדור הארץ ללא תפקוד של הביוספרה והתפקודים הרבים אותם היא מספקת. דרדור של חלק מהשירותים האלה כמו שינוי בריכוז החמצן באטמוספירה או שינויי אקלים יכול לגרום להכחדה המונית וגרם להכחדות כאלה בעבר. דרדור חמור יותר יכחיד את רוב היצורים החיים בכדור הארץ. בהקשר האנושי, סך שירותים אלה נקראים שירותי המערכת האקולוגית.

ההיקף העצום של הספקת שירותים כאלה פירושו אנרגיה רבה המושקעת בשינוי מיליארדי טונות של תרכובות כימיות לתרכובות כימיות אחרות בכל שנה. דבר זה מבוצע במסגרת מיליוני תהליכים ותתי תהליכים המשולבים זה בזה ומערבים כל אחד עשרות עד אלפי יצורים חיים וכן איזונים שאת חלקם הגדול איננו מכירים או שיש לנו מושג כלשהו לגביהם אבל הן משתנות כל הזמן.

השירותים האקולוגיים תמכו בקיום בני אדם במשך מיליוני שנים, הן בשלב ציידים לקטים הן בשלב התפתחות החקלאות והן במהלך המהפכה התעשייתית. את רוב השירותים האלה קשה ויקר מאד להחליף, או שאיננו יודעים כיום כיצד עושים זאת (לדוגמה שכבת האוזון המגנה עלינו מקרינה קוסמית, או שירותי האבקה).

המערכת הקווית של הכלכלית האנושית

  ערכים מורחבים - ניתוח מחזור חיים, סיפורם של הדברים, מעריסה לעריסה

בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:

  • משאבים מתכלים כמו דלק מחצבי, מתכות ומחצבים אחרים נכרים מבטן האדמה. בנוסף, בני האדם מנצלים מאגרים טבעיים מתחדשים כמו שדות דיג, יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים -חקלאות. המשאבים המתכלים המתחדשים מעובדים לחומרי גלם. הכרייה ועיבוד חומרי הגלם כרוכים בצריכת כמות גבוהה של אנרגיה ויצירת כמות גבוהה של פסולת.
  • רוב האנרגיה המשמשת את משק האנרגיה העולמי מופקת מדלקים מבטן האדמה שהם מתכלים ומזהמים.
  • החומרים מעובדים באמצעות עוד אנרגיה לתוצרי ביניים, ומוצרים וכן מספקים הספקת שירותים. גם תהליך הייצור כרוך לעיתים קרובות ביצירת כמות גבוהה של פסולת ובשימוש גבוה באנרגיה.
  • המוצרים והשירותים הכלכליים נצרכים על ידי צרכנים והופכים לפסולת. לרוב, כמות הפסולת בשלב זה היא קטנה יחסית לפסולת בשלבים המוקדמים יותר של כרייה, הפקת חומרי גלם וייצור.
  • הפסולת והזיהום, הן מתהליכי הייצור והן מהמוצרים הסופיים עצמם, מושלכים לטבע. חלק מהפסולת גדול מתפרק לאט ובינתיים מהווה הפרעה, חלק רעיל ויוצר הפרעות שונות עבור מערכות אקולוגיות.

הפרעת האדם למערכות הטבעיות

  ערך מורחב - השפעות סביבתיות
 
החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים ומערערת את תפקוד המערכת האקולוגית שמאפשרת את המשך קיום החיים

המערכת האנושית והכלכלית שקיימת היום משבשת את המחזורים הטבעיים. הכלכלה הבלתי מחזורית והגידול באוכלוסיית העולם גורמים להפרעה גדלה במחזור הביוטי בדרכים שונות: שפיכת רעלים וזיהום לתוך הביוספרה וכן זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע שמגיעים לבסוף אל הביוספרה; לקיחת משאבים מתוך הביוספרה על ידי ציד, דיג, וכריתת יערות וניצול חלק גדל והולך מתות הייצור הראשוני; חקלאות לא מקיימת שלוקחת שטחים וגורמת לזיהום חקלאי, לסחף קרקע, המלחת קרקע ובעיות נוספות; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו בירוא יערות, החדרת מינים פולשים, קיטוע של בתי גידול באמצעות שטחי חקלאות, כבישים וערים; שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו דשנים שמשנים את מבנה מארג המזון ואת המחזורים הביו-גאו-כימיים.

כל ההפרעות שהוזכרו לעיל תורמות לשינויי אקלים, אשר נחשבים על ידי רבים כהפרעה החזקה ביותר ולבעיה הגדולה ביותר של האנושות.

יש הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי כשאר כמויות עצומות של חומרים נכרים מקרום האדמה ולאחר שימוש קצר בהם רובם מושלכים. הכוונה הן לדלקים מחצביים כמו נפט פחם אורניום וגז טבעי והן לחומרים שנכרים כמו מתכות, מינרלים ועוד. כמו כן הכוונה גם להוצאה של חומרים טבעיים מהמערכת שהן תשומות חיוניות עבורה כמו מי שתייה, או הכנסה של חומרים טבעיים בכמויות גדולות מידי שהמערכת לא מסוגלת להטמיע - כמו פליטה של גזי חממה או של חומרים שגורמים לדלדול שכבת האוזון. הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי משפיעה באופן חמור על המערכת האקולוגית.

הפרעה זו מושפעת הן מגודל האוכלוסייה, והן מגודל הצריכה לנפש, לפחות מכמות הצריכה שאינה בעלת אופי מחזורי. רוב הפסולת נוצרת בתהליכי הפקת חומרי הגלם והייצור, כך שהפסולת שהצרכן מייצר באופן ישיר מהווה כ-4% מהפסולת הכללית שנוצרת עקב הצריכה שלו. בנוסף, יש חשיבות גדולה לשאלה איזה סוג צריכה שכן יש מוצרים ושירותים שתהליך הייצור שלהם או הם עצמם מכילים חומרים או תהליכים שמזיקים יותר לסביבה, יחסית למוצרים ושירותים אחרים.

לא רק שהפרעות שהוזכרו הן בעלות אופי נרחב ומתמשך, אלא שעוצמת ההפרעה, ברוב הפרמטרים (למעט מספר מוגבל של צורות זיהום) גדלה במשך הזמן.

כתוצאה מכך, המערכות הטבעיות הביוטיות שהתפתחו במשך מאות מיליוני שנים, סופגות הפרעות הולכות וגדלות. וכל זאת במסגרת כמה מאות עד עשרות שנים. נגרמים שינויים נרחבים של המחזורים האקולוגים. מתקיימת הכחדה המונית של מינים, התפקוד של מערכות אקולוגיות רבות מתערער או נפסק לחלוטין, ונפגעת היכולת שלהן לספק שירותים אקולוגיים. דבר זה גורם בתורו לכילוי הבסיס הביולוגי של הכלכלה האנושית, ויוצר איום על החקלאות והמזון, על האקלים, על הבריאות של בני האדם ועל היכולת לספק שירותים ומוצרים שונים.

כילוי פיזי של הכלכלה הקווית

  ערך מורחב - משאבים מתכלים

גם אם נניח שהאדם אינו תלוי כלל במערכת האקולוגית לקבלת שירותי טבע כמו מזון, מים נקיים או חמצן, וגם אם נתעלם מבעיית הזיהום, הכלכלה הקווית נמצאת בבעיה של הסתמכות על משאבים מתכלים.

בעיה אחת בהקשר זה היא שבטווח הארוך המשאבים מתכלים בכדור הארץ, מעצם טיבם ככאלה, יגמרו. את חלקם ניתן יהיה להפיק מחדש תוך השקעה רבה של אנרגיה וזמן מתוך הררי הפסולת הקיימת. חלקם - כמו דלק מחצבי לסוגיו יאבדו לעד. מחצבים ודלקים מחצביים כרוכים בבעיה נוספת קרובה יותר - היות ובתחילה נכרים ונשאבים המאגרים הקלים יותר להפקה, שהם בעלי ריכוז גבוה יותר של מחצב, ככל שעובר הזמן כך יורדת איכותם. בהקשר של דלק מחצבי, ההחזר אנרגטי של הדלק שנכרה הולך ויורד ופרוש הדבר התייקרות אנרגטית בדומה לתהליך של שיא תפוקת הנפט. מנגנון זה מתרחש הרבה לפני שכלל המאגרים של המשאב המחצבי מתכלים.

בנוסף, ירידת איכות המחצבים, כרוכה לא רק בהשקעה של יותר אנרגיה בהפקתה אלא גם ביותר זיהום בניסיון להפיק חומר גלם מתוך המחצב, דבר שמחריף מאד את בעיות הזיהום.

השינוי באופי בעיות הסביבה

במשך השנים יש שינוי באופי של בעיות הסביבה שהאדם יוצר. בעבר היו נפוצות בעיות מקומיות כמו מפעל מזהם בעיר מסוימת, וכיום הבעיות הופכות להיות עולמיות. כגון התחממות עולמית, החמצת אוקיינוסים, דלדול שכבת האוזון ועוד. דבר זה מצריך שיתופי-פעולה בינלאומיים לצורך ניטור עולמי של הבעיות ומתן פתרונות.

בנוסף לכך, אם בעבר התעשייה הייתה מייצרת מספר מועט של מזהמים, שיוצרים זיהום מרוכז שקל לאבחן ולנטר אותו, כיום מדובר על ריבוי מקורות דיפוזיים שמייצרים זיהום או מפריעים לסביבה באלפי ובמיליוני מוקדים. לדוגמה פיזור של PCB או של מעכבי בעירה על בסיס ברום מתבצע במיליוני מקומות. גם דבר זה מחייב שיתופי פעולה נרחבים, או שינוי בסיסי של צורות הייצור או הצריכה.

בעיה נוספת היא הארכת אורך ההשהייה בין מקור הבעיה להשפעתה. בעיות העבר היו בעלות השהייה קצרה יחסית, כמו זיהום אוויר מסוג חומר חלקיקי או גופרית, שגרמו לבעיות נשימה באופן מיידי ולאחר מכן גם הובילו למחלות נשימה שהתפרצו לאחר זמן קצר. כיום קיימות בעיות ארוכות טווח יותר שיש השהייה גדולה יותר בין מקור הבעיה לזיהוי השפעתה. לדוגמה התחממות עולמית או הרעלה ב-PCB. דבר זה מקשה על אבחון הבעיות, ומקשה לקשר בין מקורות של בעיות חברה וסביבה לבין התוצאות הרסניות שלהן. גם התיקון של בעיות אלה אורך זמן רב, אפילו אם ההפרעה נפסקה.

דברים אלה, וכן קשרי גומלין עם מערכות סביבתיות וחברתיות מורכבות גורמים לכך שבעיות הסביבה הופכות להיות מורכבות יותר עם הזמן. דבר שמצריך כלי ניתוח מערכתיים וכלים מדיניות מערכתיים והוליסטיים יותר.

הגדרות לקיימות

ההגדרה הרחבה לקיימות

הגדרה הבסיסית של חברה בת קיימא היא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".

הגדרה זו פשוטה ומשותפת לכל העוסקים בקיימות. היא גם מבהירה כי יש ערך לקיומם של דורות העתיד, וכן היא מתמקדת במין האנושי כולו. היא אינה מגדירה מה הם התנאים המאפשרים לחברה להיות מקיימת, ומה הם הדברים שמפריעים לה, והיא אינה מתחייבת לשאלה מה ההיקף של המערכות הביולוגיות והגאוכימיות הטבעיות שיתקיימו ללא ניהול אנושי. הגדרה זו מתאימה גם לסוגי קיימות שאינם נוגעים בהכרח באיומי סביבה - איומים עולמיים כמו פגיעת אסטרואיד או מלחמה גרעינית.

חוקי דיילי לקיימות

חוקי דיילי לקיימות או גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה נוסחו על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי, ומשמשים הגדרה ברורה לקיימות גם בספר גבולות לצמיחה. ההגדרה דומה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאי מערכת אשר מובילים לחברה בת קיימא:

  1. בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
  2. בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי-אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
  3. בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
  4. ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.

תנאים אלה הם מדעיים או טכניים, וברי מדידה. ניתן למדוד אותם בצורה אובייקטיבית - במיוחד את שלושת התנאים הראשונים. תחומים כמו פסיכולוגיה חיובית, כלכלת אושר והערכות רווחה חברתית מעניקים לנו יותר כלים כדי למדוד גם המדד הרביעי.

התנאים אינם עוסקים לדוגמא בשאלה: "איך צריכה להתנהל התעשייה בחברה מקיימת". הם גם אינם עוסקים במוסדות חברתיים כמו צורת הבעלות והשליטה בעסקים ובאמצעי הייצור, מבנה מערכת הכספים או צורות השלטון. הם אינם עוסקים בשאלות חברתיות כמו תרבות הצריכה או גידול אוכלוסין.

פיתוח בר קיימא והגדרות נוספות

פיתוח בר קיימא הוא מונח המשמש כמושג קרוב לקיימות, אבל זו הגדרה עמומה יותר ויש מחלוקת על השאלה מהו אותו "פיתוח" (לדוגמה עד כמה הוא שונה מצמיחה כלכלית) והאם יש או אין אפשרות לקיים צמיחה כלכלית יחד עם שמירה על כלכלה בת קיימא. אלו שסבורים שאין אפשרות כזו דוגלים בכלכלת מצב יציב לסוגיה.

קיימות כשילוב חברתי, סביבתי וכלכלי

הגדרה נפוצה של קיימות היא שמירה על מעין חיתוך בין 3 מעגלים של קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית. כאשר יש רצון לשמור על יכולת הקיום של כל אחד מהם. רעיון דומה הוא ניסיון לשמור על צדק חברתי, הוגנות או שוויון או צדק חברתי. הגדרות מרחיבות עוד יותר טוענות שצמיחה כלכלית היא מקבילה לקיימות כלכלית וטוענים שדבר זה טוב גם לחברה ומאפשר גם לשמור על הסביבה הטבעית. הגדרות אלה עמומות עוד יותר ונמצאות במחלוקת.

קיימות אקולוגית ופיזית היא תנאי הכרחי ובלתי מספיק לקיום תקין של חברה לאורך זמן. אם מניחים כי המערכת האקולוגית קרסה אבל החברה אנושית ממשיכה להתקיים, הדבר מחייב גידול מזון שנעשה רק בחללים סגורים שמקיימים מעגלי חומרים משל עצמם וכל האנרגיה וחומרי הגלם בחברה מקורם בתהליכים סגורים - דבר שאומר ניהול עצמי של מערכת אקולוגית סגורה (בדומה לניסוי ביוספרה 2). מעבר לכך שהדבר יקר וקשה בהרבה יחסית למערכת הנוכחית הדבר מחייב סוג אחר של קיימות אקולוגית ועמידה בחוקי דיילי לקיימות גם אם בתנאים אחרים. עם זאת ניתן להגיע לקריסה אקולוגית או קריסת חומרי גלם גם אם יש תפקוד כלכלי חברתי מתפקד. דוגמה אפשרית לכך היא איים קטנים דוגמת אי הפסחא או האי פיטרקן שסיפורם מופיע בספר התמוטטות. יש דוגמאות לכך שחברות עם בעיות כלכליות וחברתיות עלולות להאיץ הרס סביבתי - דוגמה בולטת היא הרס סביבתי עקב מלחמה או הרס סביבתי עקב שחיתות, כך שיש מימדים חשובים גם לתנאים חברתיים, אבל מצד שני תפקוד חברתי וכלכלי טוב הוא לא תנאי מספיק לקיום אקולוגי תקין. השאלה מהי חברה מתפקדת ומהי כלכלה מתפקדת תלויות בין היתר בארגון החברתי, בהיבטים של תקשורת, סוציולוגיה ותרבות, ואילו קיימות אקולוגית היא בעלת מימד אובייקטיבי.

לעיתים תכופות הגדרות אלה משמשות לשם המשך שמירה על "עסקים כרגיל" וצמיחה כלכלית, תוך תשלום מס שפתיים לצדק חלוקתי ולהגנה על הסביבה (גרינווש). מבקרי ההגדרות האלה מציינים כי התפקוד של מערכות אקולוגיות מושפע אך ורק מקיום או אי קיום של תנאים פיזיים מסויימים. אם תנאים אלה אינם מתקיימים המערכת האקולוגית קורסת, בלי קשר לשאלה מה כמות האושר, השוויון או גודל התוצר הכלכלי שקיימים בתוך החברה האנושית. אין בכך הכחשה למימדים החברתיים והכלכליים של קיימות (לדוגמה חברה אנושית שקורסת בגלל משבר חברתי, משבר כלכלי, מלחמות וכו'), אבל יש הכפפה של מימדים אלה לתנאים שמוכתבים על ידי שאלות של קיימות אקולוגית.

קיימות חזקה מול קיימות חלשה

  ערך מורחב - הון טבעי

הכלכלה האקולוגית מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. קיימות חלשה מניחה כי הון תעשייתי - הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "הון טבעי" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. קיימות חזקה מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמעותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם תדלדל שכבת האוזון. הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על מודל זרמים ומאגרים של הכלכלן ג'ורג'סקיו-רוגן וגישתו של הרמן דיילי לנושא זה.

לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא תחליפי לעבודה - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה מכונות יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים. לדוגמה אפשר לבנות בית עם הרבה נגרים ומעט מסורים, או לבנות אותו בקצב דומה עם פחות נגרים ויותר מסורים (יותר הון תעשייתי). אבל המכונות אינן תחליפיות לזרמים של חומר בעל אנטרופיה נמוכה או לאנרגיה - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.

הכלכלן פרנק רוטרינג כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא מערכת מורכבת, או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.


הבדלים בין קיימות לסביבתנות

מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם סביבתנות - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת קיימים מספר הבדלים ודגשים שונים בין שתי הגישות:

התנועה הסביבתית דואגת בעיקר לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שמירת טבע שממנה התנועה הסביבתית צמחה - דאגה למערכות האקולוגיות, הגנה על מינים נכחדים, הקמת שמורות טבע וכו'. ההיבט השני הוא שמירה על בריאות הציבור (והסביבה הטבעית) בעיקר בהיבטים של הגנה כנגד זיהום וכן התייחסות מסויימת לבעיות של פסולת - בעיקר בהיבטים של מחזור או שימוש חוזר.

קיימות לעומת זאת, מסתכלת לרוב על תהליכים ארוכי טווח יותר כמו התחממות עולמית, שיא תפוקת הנפט או סחף קרקע, שעלולים לגרור שינויים לא נעימים עבור חלקים גדולים של המין האנושי ואף התמוטטות של חלק מהציביליזציה או להכחדת המין האנושי. הקיימות אינה לוקחת את המשך קיומו של המין האנושי כדבר ברור מאליו, ומנסה לזהות תהליכים, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים שיכולים להביא לשינוי לכיוון מקיים יותר.

 
תיאור גרפי של מודל עולם 3 מתוך הספר גבולות לצמיחה. המודל המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ולולאות משוב בין היבטים של מזון ואוכלוסייה. מודל מדגים חשיבה הוליסטית שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות והיבטים שונים משפיעים זה על זה.

מסיבות אלה, הקיימות עוסקת בנושאים "עמוקים" ורחבים יותר מסביבתנות, שיש להם נגיעה לתרבות, לכלכלה ולפוליטיקה. נושאים חברתיים כמו תרבות הצריכה, צמיחה כלכלית או פיצוץ אוכלוסין. אלו נושאים שקשה יותר לשנות אותם בגלל אינטרסים והרגלים של תתי קבוצות באוכלוסייה. עם זאת, העומק של נושאים אלה מחייב שינוי גדול ועמוק יותר בחברה, ופרוש הדבר התייחסות של הקיימות לנושאים מהותיים יותר שנוגעים בצורה חזקה יותר לחיי היום-יום, לתפיסה העצמית, לערכים החברתיים ולמוסדות החברתיים.

הקיימות מכילה את החשיבה הסביבתית אבל מוסיפה לה נדבך של חשיבה ארוכת טווח. הקיימות מכילה או מנסה להכיל התייחסות לא רק לשאלה כיצד לשמור על המערכות הטבעיות, אלא מה הם המוסדות החברתיים שמאפשרים שמירה כזו, וכיצד שינויים סביבתיים משפיעים על ההיבטים החברתיים - לדוגמה איך לקיים מערכת פנסיה ירוקה, או כיצד ישפיעו מחירי הדלק על הדיור או על הבנקאות, או איך לשלב בין דמוקרטיה לבין הגנה על משאבי טבע או מערכות טבעיות.

הבדל אחר הוא שקיימות, לפחות במובנה הרחב, עוסקת בכל תחומי החיים של המין האנושי שמשפיעים על סיכויי השרידה של המין. כך שהגדרה רחבה יותר שלה כוללת מניעה או התמודדות עם סיכוני אסון עולמיים כמו מניעת שואה גרעינית, הגנה מפני התנגשות כוכב שביט בכדור הארץ, הגנה ממגפות, דאגה מפני דלדול משאבים מתכלים וגם היבטים כמו שלום, חינוך וכו'. כך דאגה להיבטים ארוכי הטווח של החינוך בישראל, במיוחד כאשר הדבר משולב בתפיסה שחינוך כזה חיוני לכלכלת ישראל, לחברה ולסביבה שלה, יכול להיחשב כתת-נושא בזרם הקיימות, גם אם אין בו התייחסות רבה לנושאי סביבה.

הן הראיה הסביבתית והן הזרם של הקיימות שמים דגש על הוליזם - בחינה כיצד תת מערכת אחת משפיעה ומושפעת מתתי-מערכות אחרות, דבר זה נובע מתוך צורת ניתוח נפוצה באקולוגיה הבוחנת את הדברים מנקודת מבט של מערכות מורכבות. בעוד הזרם הסביבתי מיישם תפיסה זו בעיקר לקשר בין האדם לטבע, קיימות מבצעת דבר זה באופן נרחב ועמוק יותר. לדוגמה בספר גבולות לצמיחה יש בחינה לא רק של השפעות שונות של האדם על הטבע, אלא פירוק של המערכת האנושית לתתי-מערכות כמו ייצור תעשייתי, כלכלת שירותים, החלטות על תכנון משפחה ועוד ובחינה כיצד תתי מערכות אלה משפיעות זו על זו. התמודדות עם בעיות קיימות של תת-מערכת אחת הוא דבר פשוט יחסית, אבל התמודדות עם כלל המערכות היא דבר קשה יותר. לדוגמה התפלת מים יכולה להראות כפתרון לבעיות משק המים בישראל כל עוד בוחנים נושא זה לבדו, אבל שילוב שלו עם בחינת משק האנרגיה בישראל ועם חשיבה ארוכת טווח על דלקים מחצביים מצביעה על חסרון מהותי בפתרון זה - תלות של משק המים במשאב מתכלה.

מדידה של קיימות

מדדים לקיימות 

מדדי קיימות הם מדדים שונים שנועדו לספק מידע כמותי כדי להעריך אתגרי קיימות, ולנסות להתמודד איתם, ובחינה של אפקטיביות של צעדי התמודדות עם אתגרים אלה. הסולמות למדידת קיימות (קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית, כל אחת לחוד ובצירופים שונים) נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש. מדדי קיימות כוללים אינדיקטורים אקולוגיים, ערכי סף, ביקורות, מדדים (אינדקסים), חשבונאות, וכן הערכות, אומדנים ושיטות דיווח אחרות. הם מיושמים במגוון רחב של שיטות ותחומי מחקר, ובמגוון של סקאלות על פני המרחב והזמן.

מדדי קיימות יותר אובייקטיביים ומוחשיים באים מעולם המושגים הגאופיזי וכוללים לדוגמה את מדד טביעת רגל אקולוגית, מדדי צריכת אנרגיה הכוללת ולנפש, אנרגיה גלומה, טביעת רגל מימית, וניתוח מחזור חיים, גודל האוכלוסייה ועוד.

כמה מאמצעי המדידה הידועים ביותר בעולם העסקי והמדיני הם דיווח קיימות (Sustainability reporting) בתאגידים, הערכת שווי חברות על פי שורה תחתונה משולשת (Triple Bottom Line) ואומדני איכות לממשלות ברי-קיימה על פי מדד הקיימות הסביבתית (Environmental Sustainability Index) ועל פי מדד הביצועים הסביבתיים (Environmental Performance Index).

חלק מאמצעי מדידה אלה הם בעלי איכות נמוכה, היות והם מסתמכים במידה רבה על דיווח עצמי, וכן על "מגמות שיפור" בניסיון להדגיש צדדים חיוביים ולתת רושם של התקדמות, או לבצע השוואת ביצועים בין ממשלות שונות או בין תאגידים שונים.

אוכלוסייה

  ערך מורחב - אוכלוסיית העולם

על פי התחזיות הרשמיות של האו"ם משנת 2008 צפוי שאוכלוסיית העולם תגיע ל-7 מיליארד אנשים בתחילת 2012 ותעבור את ה-9 מיליארד עד 2050. רוב הגידול צפוי להיות במדינות המתפתחות – מ-5.6 מיליארד ב-2009 ל-7.9 מיליארד ב-2050. הגידול יתחלק בין האוכלוסייה שגילה 15-59 (1.2 מיליארד) ובין האוכלוסייה שגילה יותר מ-60 (1.1 מיליארד), שכן מספר הילדים מתחת לגיל 15 במדינות המתפתחות צפוי דווקא לקטון. בניגוד לכך, האוכלוסייה במדינות המפותחות צפויה לגדול רק במעט מ-1.23 מיליארד ל-1.28 מיליארד, והיא הייתה אף קטנה לכדי 1.15 מיליארד אלמלא ההגירה הצפויה מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות, בהיקף ממוצע של 2.4 מיליון אנשים בשנה בין 2009 ו-2050. הערכות רחוקות טווח צופות שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא ב-2070 ואז תקטן לאט לכדי 8.4 מיליארד ב-2100.

שווקים מתעוררים, כמו סין והודו, מגדילים בהתמדה את צריכת המוצרים שלהם ואיתה את את צריכת האנרגיה לנפש, את קצב צריכת המשאבים המתכלים לנפש ואת הזיהום לנפש. מגמות דומות של עליה מתונה יותר של מדדים אלה או פחות קיימת ברוב המדינות הפחות מתועשות. הצריכה לנפש גדלה גם במדינות מתועשות יותר כמו ארצות הברית או ישראל, אם כי יש מדדים בהם צריכה זו הגיעה למעין "שיא". כך לדוגמה צריכת האנרגיה לנפש בארצות הברית, למרות שהיא מהגבוהות בעולם לא השתנתה כמעט מאז 1975. עיקר הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית נבעה מגידול האוכלוסייה שלה.

השילוב בין גידול האוכלוסייה (שאופיינית יותר למדינות המתפתחות) ובין רמות צריכה גדלות שאינן בנות קיימה (בכל המדינות) הוא האתגר הקשה הניצב בפני הקיימות.

כושר הנשיאה

  ערך מורחב - טביעת רגל אקולוגית
 
השוואת טביעת רגל אקולוגית מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות ומדינות במרכז אמריקה כמו קוסטה-ריקה או קובה בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מתועשות כמו ארצות הברית, רוסיה, קנדה ומדינות מערביות אחרות

טביעת הרגל האקולוגית מודדת את הצריכה והזיהום של בני אדם יחידים, או של חברה שלמה במונחים של שטח האדמה היצרני הנדרש לסיפוק המשאבים ולקליטת הפסולת לנפש. מדד זה מראה "תמונה רגעית" של מידת (אי) הקיימות. הוא מהווה הערכה גסה שכן הוא שם את כלל הבעיות הסביבתיות יחדיו, וכן בגלל שכאשר הוא מחשבים אותו כמד קיימות לנפש, הוא אינו מתחשב בתרומה של גידול האוכלוסייה לגידול בבעיות הקיימות.

מדד טביעת הרגל מצטרף לעוד מחקרים ומדדים אחרים כמו טביעת רגל מימיית המספקים אינדיקציה לכך שבני האדם חיים מעבר לגבולות כושר הנשיאה של כדור הארץ. בשנת 2008 נדרשו 2.7 הקטארים גלובליים לאדם, 30% יותר מהכושר הביולוגי הטבעי העומד על 2.1 הקטארים גלובליים (בלי להחשיב צרכים של אורגניזמים אחרים).

מאגרים מתכלים, שאינם ברי-קיימא, מאפשרים לאנושות להתעלם מהבעיה: לקיחה מהעבר (למשל, דלק מחצבי) ושאילה מהעתיד (למשל, ניצול יתר של יערות ושל דגה). המאגרים מסתירים חלק מההיבטים של המשבר האקולוגי (לדוגמה על ידי ניצול מאגרים מרוחקים יותר או הקמת סביבות סמי-טבעיות מלאכותיות) ומאפשרים, למשך זמן קצוב, מראית עין של "עסקים כרגיל", מבלי שרוב האנושות מרגישה את חוסר ההתאמה בין אורך החיים שלה לבין ההשלכות שיש לדבר על מערכות תומכות החיים שלה.

האיור משמאל משווה קיימות בין המדינות השונות באמצעות העמדת טביעת הרגל האקולוגית שלהם מול מדד הפיתוח האנושי של האו"ם. הגרף מראה שיש מדינות העושות שימוש בר-קיימא במשאבים ואזרחיהן עדיין חיים ברווחה מתקבלת על הדעת. עם זאת, ככל שמדדי איכות החיים עולה של האו"ם עולים, קטנה הקיימות.

רוב אנשי הקיימות מעוניינים לאפשר רמת החיים גבוהה ככל הניתן בלי שניצול המשאבים יחרוג מהרמות העולמיות בנות הקיימה; כלומר, לא לצרוך יותר ממה שכדור הארץ יכול לתת. נתונים שדווחו ברמה הארצית, האזורית והעירונית מאשרים שהמגמה העולמית היא שהחברות הולכות ונעשות פחות בנות קיימא.

מגוון ביולוגי

ברמה הכי בסיסית, שרשרת המזון והמחזורים הביוגאוכימיים מציבים גבול עליון למספר האורגניזמים ולמסה הכוללת שלהם בכל מערכת אקולוגית. ההשפעה האנושית על כדור הארץ מתבטאת באופן כללי בהפרעה למחזורים הביוגאוכימיים של החומרים החיוניים לקיום חיים, ובמיוחד מחזור המים, מחזור החמצן, המחזור הפחמן, מחזור החנקן מחזור הזרחן.

בפרויקט המילניום להערכת מצב המערכות האקולוגיות השתתפו יותר מאלף מדענים מהמובילים בעולם בתחומי הביולוגיה. הפרויקט ניתח את מצב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ ומסר למקבלי ההחלטות סיכומים וקווים מנחים לפעולה. מסקנתו היא שהפעילות האנושית פוגעת פגיעה משמעותית, שאף הולכת ומחריפה, במגוון הביולוגי שבמערכות האקולוגיות של העולם, ומקטינה הן את כושר ההתאוששות שלהן והן את שטח האדמה היצרני (Biocapacity). הדו"ח מתייחס למערכות הטבעיות כאל ספקיות של שירותים חיוניים המאפשרים את הקיום האנושי. הוא מציג מדידות של 24 סוגי שירותים של מערכות אקולוגיות, ומצביע על שיפור ב-4 בלבד במהלך חמישים השנים האחרונות, על התדרדרות חמורה ב-15 ועל מצב מסוכן ב-5.

המימד הסביבתי

מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים חיוניים לבני אדם ולייצורים חיים אחרים. הן תומכות בקיום של נישות אקולוגיות או "מערכות תומכות חיים" שמאפשרות למינים ביולוגים להתקיים. קיימות שתי דרכים עיקריות להפחתת השפעות אנושיות שליליות על המערכות האקולוגיות ולשפר את התפקוד של מערכות אקולוגיות. הדרה הראשונה היא ניהול סביבתי זוהי גישת התערבות ישירה המבוססת על מידע שמתקבל ממדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ וביולוגיית שימור. עם זאת, גישה זו מנסה להתמודד עם שורה ארוכה ומאסיבית של השפעות אנושיות חזקות ממנה ולכן קיימת גישה שנייה שמנסה לבצע ניהול ביקושים למשאבי סביבה.

ניהול של צריכה אנושית של משאבים היא גישה עקיפה והיא מבוססת בעיקר על מידע שהתקבל מכלכלה. הרמן דיילי הציע 3 קריטריונים רחבים לקיימות סביבתית: משאבים מתחדשים צריכים לספק תנובה בת קיימא (קצב כילוי המשאב לא צריך לעבור את קצב ההתחדשות שלו), עבור משאבים מתכלים צריך להיות פיתוח דומה של משאבים מתחדשים, וקצב הייצור של פסולת וזיהום צריך להיות קטן מיכולת ההטמעה והניקוי של הסביבה הטבעית.

קיימות ובריאות

  ערכים מורחבים - כלכלת מצב יציב, מחסור ועודף, תרבות הצריכה

איומי קיימות יכולים לנבוע לא רק עקב קריסה של מערכות אקולוגיות או כילוי של משאבי גלם אלא גם כתוצאה מפגיעה רחבה בבריאות האוכלוסייה האנושית. כמו כן יש לציין שהאיומים לקיימות האקולוגית של המין האנושי קשורים לבעיות בריאותיות קשות. כך לדוגמה הרצון לייצר יותר ממה שצריך, תוך השקעת פחות מאמץ גופני או מוחי ממה שנחוץ, מצד אחד גורם לפליטות גזי החממה עקב מיכון יתר ומצד שני גורם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני, דכאון, התמכרות למציאות מדומה, ניתוק מהטבע. גזי החממה מהווים בעיה לקיימות עקב שינויי אקלים וההשלכות הבריאותיות, בתאוריה, גם יכולות להפוך לכאלה עם לא יעצרו את התחזקותן (כרגע רבים מתגאים בהגברת המחשוב האוטומציה וכך הלאה), למרות שייתכן שההשלכות הסביבתיות יגרמו לקריסת הציויליזציה עוד לפני כן, ואז זה יסיר את האיום הבריאותי.

נושא הקיימות הבריאותית מהווה את אחת הבעיות לתאוריית האופטימיזם הטכנולוגי וייצוב האוכלוסין. אם, כדי לשמור על קיימות אקולוגית, אפשר להסתגר בבונקרים, לייצר חמצן מים, מזון מלאכותיים, כדי להחליף את הטבע, לברוח למאדים, הרי שאורח חיים יושבני, זיהום מחומרים מלאכותיים, והשאר הבעיות הבריאותיות, ישארו כאלה גם על המאדים ובתוך הבונקרים. יותר מי זה כנראה שיש סיכוי שיחמירו - הרי שם יצטרכו לחיות רק בזכות הטכנולוגיה ולא יהיה הרבה טבע. הם ישארו כאלה גם אם האוכלוסייה תוגבל ל-100 מילון ושוב ייצוב אוכלוסין באמצעות טכנולוגיה גורם להשלכות בריאותיות מסוימות (בשונה מייצוב אוכלוסין באמצעות מאבק בעוני).

בנוסף, עם תופעות כמו זיהום הם תופעות לוואי בלתי רצויות לכל השיטות, הרי שבעיות כמו אורח חיים יושבני, השמנה, מציאות מדומה, הם תוצאה ישירה של השיטה הקפיטליסטית, כי חלק מהמטרות שלה וגם של השיטה המרקסיסטית הם: לייצר כמה שיותר, לעבוד כמה שפחות, כמה שיותר מחשוב וכאשר המטרות העיקריות של השיטות הם גם הבעיות הבריאותיות העיקריות אז באמת יש בעיה. יש לציין עם זאת, שמחסור במוצרים ויותר מידי פעילות גופנית או מוחית הם גם בעיה חמורה והמחסור קשור לעודף - ראו מחסור ועודף.

איום בריאותי עתיק הוא התפרצות של מגפה כלל עולמית שתפגע בחלק גדול מהאוכלוסייה. וירוסים, חיידקים וטפילים נמצאים בתהליכי אבולוציה מתמשכים ומשתנים בהתאם לשינויים באקלים, במערכות אקולוגיות טבעיות, השינויים בסביבת החקלאות של בעלי החיים והשינויים בסביבה האנושית. בתקופה ההיסטורית היו מספר מגפות שהרגו חלק גדול מהאוכלוסייה (הדבר השחור) או היוו איום על חלק גדול ממנה - כמו איידס. חשש נוסף קיים מפני נשק ביולוגי וכן מפני זנים אלימים של חיידקים שעברו התרגלות לאנטיביוטיקה.

איומי קיימות נוספים נוגעים לחשש מפני איומי בריאות עתידיים שונים כמו חשש מפני ירידה בפוריות גברים, פגיעה בפוריות נשים עקב היבטים כמו זיהום במיוחד חומרים דמויי הורמונים שעלולים לגרום לשיבוש המערכת האנדוקרינית.

מלבד היבטים אלה, קיימים מקרים רבים בהם בעיות בריאות נובעות מתהליכים, מנגנונים, מוסדות ועיצוב טכנולוגי שגורמים גם לבעיות של קיימות. לדוגמה זיהום תעשייתי או סוגים אחרים של זיהום אוויר גורמים לא רק לסיכון של המין האנושי או של חברה אנושית מסויימת בעתיד, אלא מייצרים גם תחלואה, מוות, סבל ונכות כבר בהווה. תרבות של מזון תעשייתי ומזון מהיר לא רק יוצרת בעיות של אשפה, זיהום ובעיות הקשורות בבזבוז מזון, השפעות סביבתיות של מזון מהחי אלא גם יוצרת בעיות בריאות כמו השמנה ובעיות תזונה נוספות עקב צריכה גבוהה של סוכר, מלח ושומן שאופיינית לתזונה זו. בעיות אלה קשורות לתרבות הצריכה ולהיבטים תרבותיים של מזון. כך יוצא שהיבטים בתזונה ובשוק המזון העולמי יוצרים מספר בעיות מקבילות- מצד אחד בעיית קיימות ארוכת טווח עקב התנגשות עם עקרונות של חקלאות בת קיימא, מצד שני בעיה עכשווית של הכחדת מינים ובעיות שמירת טבע ושינויים בסביבות של החברות החקלאיות שמגדלות את המזון, עם מעבר לחקלאות תעשייתית בעלת יתרון לגודל. מצד שלישי הדבר עלול ליצור בעיות של רעב עקב שינויים בחברות עניות, ומצד רביעי הדבר גורר בעיות בריאות בקרב הצרכנים - כך יוצא שהתמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב‏[1].

היבט נוסף נוגע לקשר בין פסיכולוגיה, ותקשורת והקשרים שלהן על כלכלה, תרבות ופוליטיקה - והשפעה תחומים אלה יחד על היבטים כמו בריאות וקיימות. בתחומים כמו תזונה ניתן לראות נתק גדל והולך בין הצרכן לבין המזון שלו - הצרכן לא יודע מאיפה המזון שלו מגיע, ומה ההשפעות החברתיות והסביבתית שלו. כפועל יוצא הוא גם לא יודע האם המזון גורר בעיות קיימות כמו כריתת יערות לשם גידול המזון או שהוא כרוך בבעיות בריאות לעובדים או לצרכן עצמו עקב הכנסת חומרים שונים למזון. ככל שהתהליך הופך להיות תעשייתי ועולמי יותר כך יש קושי גדול יותר להבין היבטים אלה. תרבות הצריכה מסתירה היבטים שונים כמו תנאי העבודה של העובדים או השפעות סביבה וקיימות ומבליטה היבטים אחרים כמו הדימוי של המוצר או הדימוי של הצרכן שקונה את המוצר.

היבט זה של השפעת אורח החיים המודרני על בריאות הצרכן לא נוגעת רק למזון, ורק להיבט הגופני, אלא משפיעה גם על התודעה של האזרחים. דוגמה אחת לכך היא תהליכי עיור ופרבור - היבטים אלו משנים את הבריאות של האדם כפרט, משנים את הדינמיקה החברתית והפוליטית והכלכלית, ומשנים את התודעה של הציבור ביחס לטבע. כך יש אנשים שפוגשים בטבע רק לעיתים רחוקות ואינם מודעים לתהליכים שמתרחשים בו. ומצד שני חלק מתהליכים אלה עלולים לגרור בעיות בריאות כמו זיהום עירוני או אורח חיים יושבני. דוגמה נוספת לכך היא התמכרות למחשבים או סמארטפונים ובאופן כללי שינויים הנוגעים פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה פוליטית - התודעה הפוליטית, והכללית שלנו ביחס לעולם אינה נמצאת במנותק מטכנולוגיה ומהתרבות המקיפים אותנו. היבטים אלה עלולים לגרום לתופעות כמו בדידות ואף לדיכאון ועלולות בתורן להשפיע על תחומים שונים בהם - בריאות הציבור, אמפתיה והון חברתי, הבריחה של אנשים לקניות (או להתמכרויות) בניסיון לפתור מצוקה נפשית ( ראו מחסור ועודף) ועל הנכונות של הציבור להתמודד עם אתגרים פוליטיים ולשמור על מוצרים ציבוריים בהם דמוקרטיה, שלום, תכנון ארוך טווח וקיימות.

סיכונים עיקריים לקיימות נכון לתחילת המאה ה-21

  ערך מורחב - סיכוני אסון עולמיים

חשוב להדגיש! המצב איננו חסר תקווה - לפעילויות שונות לעצירת המשבר ראו בפסקה הבאה.

סיכונים למערכת האקולוגית העולמית

מדענים רבים עמלו כדי להסביר במונחים פשוטים יחסית מה מפריע לקיימות האנושות והביוספרה בכלל. ג'ון רוקסטרום, המנהל של מרכז סטוקהולם לעמידות ו-וויל סטפאן, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה יחד עם עוד 26 מדענים לאחר מחקר עמוק הגיעו למסקנה שאותה הסבירו בעבודה שקראו לה "גבולות פלנטריים". לדעתם הבעיות המרכזיות הן:

1. שינויי אקלים. שינויי אקלים עקב פליטות גזי חממה, פליטת חום, ישירה כריתת יערות, כיסוי שטחים בבטון ואספלט.

2. שלמות הביוספרה: פגיעה במגוון הביולוגי ובמגוון הגנטי. עקב הכחדת מינים מסיבית.

3. שיבוש מחזור החנקן והזרחן.

4. החמצת אוקיינוסים. עקב פליטה מוגברת של פחמן דו חמצני.

5. שינוי שימושי קרקע. עקב כריתת יערות והשמדת שטחי עשב טבעיים למען חקלאות בנייה ועוד.

6. מים מתוקים. עקב מדבור, צריכת מים מופרזת, זיהום מים, ניהול לא תקין של משק המים.

7. הידלדלות שכבת האוזון. עקב פליטת חומרים כימיים, כמו פראונים, לאטמוספירה.

8. ארוסולים באטמוספירה. עקב זיהום אוויר שריפת עצים ועשב מופרזת.

9. זיהום על כל סוגיו. הריכוז של חומרים רעילים, חומרי פלסטיק, משבשים אנדוקריניים, מתכות כבדות, וזיהום רדיואקטיבי בסביבה. נכון ל 2015 4 גבולות נחצו‏[2].

בספר "התמוטטות", מציג ג'ארד דיימונד תמונה דומה עם כמה שינויים: חלק מ-12 הבעיות הסביבתיות שהוא הזכיר חוזרות על הגבולות הפלנטריים. אם זאת הוא הוסיף את:

1. כילוי מקורות מזון מהבר: - דייג יתר כלומר דייג במידה שעולה על יכולת ההתחדשות הטבעית של המערכת האקולוגית וצייד יתר. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.

2. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: פוטוסינתזה מפיקה את סך הייצור הראשוני בכדור הארץ. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

3. גידול אוכלוסין: אוכלוסיית העולם גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש מעבר דמוגרפי והקטנת הפריון, לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסייה.

סיכונים בריאותיים

יש 4 סיכונים עיקריים:

1. זיהום על כל סוגיו. הריכוז של חומרים רעילים, חומרי פלסטיק, משבשים אנדוקריניים, מתכות כבדות, וזיהום רדיואקטיבי בסביבה. זה סיכון גם למערכת האקולוגית וגם לבריאות האנושות.

2. השמנה.

3. אורח חיים יושבני.

4. מציאות מדומה.

כמה זמן עוד נשאר?

יש הערכות שונות לגבי כמה זמן תמשיך האנושות והביוספירה להתקיים אם זה ימשך. ג'ארד דיימונד ב-2006 טען שזה פחות מ-50 שנה. לפי ההערכות הקרקע החקלאית צפויה להיגמר עד 2075‏[3][4], החיים באוקיינוסים עד 2048‏[5][6]. בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, בגלל חלק מהסיבות המוזכרות לעיל, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה פיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר‏[7][8].

ב 2019 יצא מחקר האומר שתוך 50 שנה צפויה קריסת המערכות האקולוגיות של הטבע עקב השמדת החרקים אשר בין היתר מאביקים 80 -90 אחוז מצמחי הבר - כלומר עשבים עצים ושיחים, משמשים כמזון ל 60% מהציפורים, עוזרים למנוע תפוצת מזיקים ועוד. 4 הסיבות המרכזיות החל מהחשובה ביותר ועד לפחות חשובה: אובדן בתי גידול עקב שינוי שימושי קרקע בגלל חקלאות תעשייתית ועיור, זיהום מדשן כימי וחומרי הדברה, החדרת מינים פולשים ושינויי אקלים[9].

המאבק למען הקיימות ושיטות להגיע אליה

  ערכים מורחבים - סביבתנות, ארגוני סביבה

יש ניסיונות רבים ליישם את העקרונות והתובנות של הקיימות בתחומי עשייה שונים. בחלק מהתחומים אין תמיד הבדלה ברורה בין סביבתנות לבין קיימות, או שיש מעבר הדרגתי מהאחד לשני.

הפעילויות השונות לשמירה על הקיימות מתמקדות בעיקר ב 3 דרכי פעולה.

1. הגבלת הצריכה. מכיון שהיום בעיות רבות נובעות מעודף צריכה זה לפעמים יכול אפילו להעלות את רמת החיים. אם זאת לא קל להבחין מתי זה מעלה ומתי מוריד וכמו כן שיטהזו לא תואמת את המבנה החברתי הנוכחי. למידע על כך הערך הראשי הוא כלכלת מצב יציב. כמו כן ראו מחסור ועודף, כלכלה אקולוגית.

2. הגבלת כמות האוכלוסייה. ככל שכמות האוכלוסייה גדולה יותר יש יותר השפעות סביבתיות. למידע על כך הערך הראשי הוא ייצוב אוכלוסין. כמו כן ראו אוכלוסיית העולם, פיצוץ אוכלוסין.

3. טכנולוגיה משוכללת יותר. רבים טוענים שאפשר לפתור את הבעיות באמצעות טכנולוגיה משוכללת יותר בין היתר במעבר לכוכבי לכת אחרים. למידע על כך הערך הראשי הוא אופטימיזם טכנולוגי. כמו כן ראו אנרגיה מתחדשת, הנדסת אקלים, הנדסה גנטית.


הנוסחה לפיהם מחשבים את הדרכים נקראת I=PAT. פרוש הנוסחה I = P × A × T

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של גודל P (מהמילה Population) שמייצג גודל האוכלוסייה, בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצג עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T שמייצג טכנולוגיה (Technology) ביחידות של השפעה של כל דולר (או צריכת המשאב לכל דולר צריכה). נוסחה זו מייצגת גם את הטענה לפיה הגידול באוכלוסייה, ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה - גורמים לגידול בנזק לסביבה.

שיטות שונות לשמור על קיימות, לפי מגזר:

חקלאות:

אנרגיה:

בעיר:

בתעשייה:

בכלכלה:

בתרבות ובהרגלי הצריכה:

בתחום המדע:

ועוד.

מי זקוק יותר לקיימות ובמי היא תלויה

בשונה מהנרטיב המקובל ברוב כלי התקשורת החלשות יכולת הקיימות של הביוספרה מסכנת את כולם עניים ועשירים. יש אפילו מקרים בהם העשירים נפגעים יותר לדוגמה בחוף המזרחי של ארצות הברית העשירים נוטים יותר לגור ליד הים ולכן נפגעים יותר מעליית פני הים. מדברים הרבה על החלפת שרותי המערכת האקולוגית בטכנולוגיה אבל בפועל כמות ההרוגים הגדולה בשרפות בקליפורניה היא בין היתר בגלל שאנשים שיש להם כסף לא יכולים להסתדר בלי טבע עירוני בחצר למרות שהם יודעים שהשרפות מתגברות באזור זה. יש לציין, שכאשר ארגוני הסביבה אומרים שפעילות סביבתית "נוגדת את האינטרסים" של בעלי ההון, הם מחזקים בכך את הטענה הזו בהכרה של בעלי ההון למרות שיש סבירות גבוהה שהיא איננה נכונה. גם כאשר מדברים על מעבר לכלכלת מצב יציב הדבר יכול להפחית את כמות הכסף אצל בעלי ההון אבל סביר להניח יעלה את רמת חייהם. גם בעבר כאשר תנועות כמו המרסיזם הצהירו שצדק חברתי "נוגד את האינטרסים" של בעלי ההון, הדבר הגביר את הטענה הלא נכונה הזו והדבר הזיק מאוד למטרה. הנסיונות להלחם בקפיטליזם באמצעות נשק עד עכגשיו נכשלו כולם, בין היתר כי כדי לייצר או לקנות נשק צריך כמה שיותר תמ"ג ובזה הקפיטליזם הוא האפקטיבי ביותר. דווקא הגדלת התמ"ג על חשבון רמת החיים הוא אחד הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי הנוכחי. במצב אליו נקלעה האנושות נכון לשנת 2019 לחזק את הטענה הלא נכונה הזו, מסוכן מאוד.

אחת הטענות של תומכי השיטה הקפיטליסטית היא שלמרות ששיטה זו גורמת למשבר סביבתי לפחות היא העלתה את תוחלת החיים אפילו בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. אבל נכון ל 2019 תוחלת החיים של גברים לבנים (לא שחורים עניים) בארצות הברית החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות‏[10]. אחת הסיבות המרכזיות היא דיכאון, אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להגרם בגלל ההשפעה שיש למציאות מדומה על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה לקרינה, סכרת הקשורה לעודף מזון ואורח חיים יושבני, מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל זיהום אוויר, השמנה אורח חיים יושבני שינויי אקלים[11].

יש הרבה וויכוחים לגבי אילו מדינות חשובות יותר ואילו פחות מבחינת מאבק למען הקיימות. בלי מדינות קטנות זה לא ילך כי לדוגמה חצי מפליטות גזי החממה מגיעות ממדינות שכמות הפליטות שלהן קטנה אבל הן הרבה. למרות זאת יש כמה מדינות הנחשבות לחשובות במיוחד בנושא זה. אנו מביאים את הרשימה שלהם והסבר קצר למה היא חשובה. למידע מפורט יותר לחצו על שם המדינה.

1. סין. בגלל היותה הפולט הגדול ביותר של גזי חממה ואחת המדינות המרכזיות בהרבה סוגים של זיהום.

2. ארצות הברית. השניה בפליטות גזי החממה ואחת המרכזיות בהרבה סוגים של זיהום. אחת הראשונות בצריכה לנפש בהרבה מוצרים.

3. האיחוד האירופי. השלישי בפליטות גזי החממה, אחת המדינות המרכזיות בהרבה סוגים של זיהום וצריכה.

4. הודו. הרביעית מבחינת פליטות גזי החממה, בשטחה נמצא חלק גדול מהיערות הטרופיים.

5. קנדה. בשטחה ממוקמים "חולות הנפט", אשר רבים מחשיבים אותם לפצצת הפחמן הגדולה ביותר. בשטחה נמצא חלק גדול מיערות הצפון.

6. רוסיה. בשטחה נמצא חלק גדול מיערות הצפון.

7. ברזיל. בשטחה נמצא חלק גדול מהיערות הטרופיים.

8. קונגו. בשטחה נמצא חלק גדול מיערות הטרופיים וביצת הכבול מהגדולות בעולם.

9. אינדונזיה. בשטחה נמצא חלק גדול מהיערות הטרופיים.

שיתוף פעולה בין לאומי הוא קריטי לקיימות. אם המדינות האלה יחשבורק על גידול התמ"ג שלהן זה לא ילך ואם אחרים יטילו את הכל עליהם ולא ישתפו פעולה איתם זה לא ילך.

חדשות ועידכונים בנושא המאבק למען הקיימות

סעיף זה נוצר כדי לעדכן באיזה מצב נמצא המאבק למען הקיימות היום - האם האנושות במסלול הנוכחי הולכת להמשיך להתקיים לאורך זמן או לא, מה הגורמים להצלחה או אי ההצלחה וכדומה. אם לכתוב את כל החדשות בנושא, כל כתבה בנושאי סביבה תתאים, ואז זה יקח יותר מידי מקום לדף אחד. לכן, הכוונה היא לכתוב רק את הדברים החשובים יותר.

  • בשנת 2019 יצא דוח של מרכז מחקר הנקרא Institute for Public Policy Research האומר, שיש מעט מידי תשומת לב לבעיות סביבתיות ובייחוד לבעיית שחיקת קרקע ושהבעיות האלה יכולות להביא לקריסה סביבתית. בכדי לפתור את הבעיה יש צורך בהעלאת מודעות, ושינוי מהותי בחברה האנושית. צריך לשנות את אורח החיים של האנושות כך שהוא לא יפר את גבולות המערכת האקולוגית תוך שיוויון ורמת חיים גבוהה וכן יש להכין את האנושות כך שיהיה לה חוסן להאבק בהשפעות הבעיות הקיימות כבר עכשיו‏[12][13].
  • בתחילת שנת 2019 פורסם דוח, לפיו למרות שאוכלוסיית בריטניה גדלה ב 8 מיליון מ 1994 ועד 2019 כמות החשמל שהיא צורכת ב 2019 זהה לכמות שהיא צרכה ב 1994. זאת עקב התייעלות אנרגטית ושינויים בכלכלה. בסך הכל צריכת החשמל ירדה ב 16% מאז 2005. כמו כן, שליש מהחשמל הוא מאנרגיות מתחדשות. חלקם של כל יתר המקורות לייצור החשמל של בריטניה כמו פחם, אנרגיה גרעינית וגז, יורד‏[14]. בריטניה היא אחת המדינות העשירות ביותר עד עכשיו הפליטות שלה היו מהגבוהות בעולם לנפש.
  • בתחילת שנת 2019 החל שינוי באופן השימוש באריזות ברשתות השיווק הגדולות, אשר כנראה קשור לדוח שפורסם ארגון שימור האוקיינוסים לגבי אפשרות של קריסת הביוספרה עקב זיהום מים, כולל זיהום בפלסטיק, והחמצת האוקיינוסים. הרשתות החלו במספר מיזמים כדי לעבור מאריזה חד פעמית לרב פעמית. המיזמים החשובים בנושא הם: Loop - הלולאה‏[15], ו By Humankind‏[16]. מה שמאפיין מיזמים אלה הם צמצום ייצור ועלייה באיכות החיים, אפילו לחברות אשר רווחיהם הכספיים יורדים עקב המיזמים, כי גם המנהלים והעובדים שלהם נושמים אוויר שותים מים וכדומה.
  • לאחר שמאות אלפי אנשים השתתפו בשביתת בית ספר למען האקלים, האיחוד האירופי החליט שהחל משנת 2021 כרבע מהתקציב של האיחוד האירופי ילך להפחתת פליטות. תקציב האיחוד האירופי הוא כטריליון דולר‏[17].
  • בעשור השני של המאה ה-21 בקיימות החלו להתעניין אנשים אשר עד עכשיו לא נחשבו לפעילים סביבתיים כמו ביל גייטס ועוד מיליארדרים כמוהו. ברמה ההצהרתית הכוונה שלהם היא להגיע לקיימות באמצעות טכנולוגיה משוכללת יותר[18]. בלומברג אחד האנשים העשירים בעולם אמר שמיליארדרים יפעלו לסגירת כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030 ואז להעברת את ארצות הברית כמה שיותר מהר משימוש בגז ונפט לשימוש באנרגיה ממקור נקי. עד עכשיו, האיש פעל רבות, כדי לסגור 285 מתוך כ 530 תחנות הכוח הפחמיות בארצות הברית, ולהחליפן באנרגיה מגז, שמש ורוח‏[19]. אם זאת חלק מהדברים המוצעים יכולים להפחית משמעותית את כמות הכסף בתעשיית המזון המים והאנרגיה וברמה מסוימת בכלכלה כולה כי תעשיות אלה, הן חלק משמעותי מאוד שלה, כמו תוכנה שתגיד לבן אדם מה האוכל הבריא בשבילו‏[20] או שירותים שיהפכו הפרשות אנשים לדשן אורגני ללא צורך בחשמל ומים‏[21]. יש לציין אם זאת שהן יעלו את רמת החיים של בעלי החברות בתעשיות האלה כי יפחיתו זיהום מים, קרקע , אוויר שינויי אקלים, זיהום מזון ועוד.
  • בסוף העשור השני של המאה ה 21, וויכוח עז התעורר בכל העולם עקב ניסיונות יישום של רעיון "הערים החכמות". יש הטוענים כי מימוש הרעיון יכול להביא לאפקטים שליליים ברמה גלובלית, עקב התגברות תופעות כמו אורח חיים יושבני, לדוגמה, כי אפילו ילדים ישתמשו ברכב אוטומטי כדי להגיע לחברים שלהם, ובעקבותיו גם ההשמנה וכן השלכות שונות של מציאות מדומה, כמו קרינה. יש לציין, שאם התופעות אכן יתגברו זה יפגע גם באלה שמקדמים את הרעיון כלומר זה לא באינטרסים שלהם‏[22].
  • בתחילת 2019 ערך פורום דאבוס את סקר הסיכונים השנתי שלו. לפי הכתבה בעיתון כלכליסט: "שינויי האקלים מדורגים במקום הראשון, ונכתב בנוגע אליהם כי "נראה שהעולם הולך מתוך שינה לעבר אסון". חששות נוספים נוגעים לתלות ההולכת וגדלה שלנו בטכנולוגיה, למצב הכלכלה העולמית ולסיכונים חברתיים וגיאופוליטיים"‏[23].
  • לפי הנתונים נכון ל 20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב 15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב 2,233 מקומות שונים, ב 128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל 15 באפריל. לאחר השביתה גרטה טונברג אמרה:
אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו
-- גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019

[24].

לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת גזי החממה ב 45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל 1.5 מעלה. יש לציין שהמזכיר הכללי לא הסכים עם גרטה טונברג בקשר לפתרונות: לפי דבריו הוא רוצה לפתור את המשבר תוך השארות בתוך השיטה הקפיטליסטית[25].

מושגים ומאמרים מרכזיים

ספרים

אישים בולטים

ארגונים בולטים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ארגוני קיימות ישראלים
בלוגים בעברית
בלוגים ואתרים מהעולם
  • green prophet הנביא הירוק
  • tree hugger מחבקי העצים
  • Inhabitat
  • the ecologist מגזין בריטי בנושאי סביבה שפעיל משנות ה-70
  • the environmentalist
  • Our World 2.0 מגזין של אוניברסיטת האומות המאוחדות
  • real climate בלוג בנושא אקלים והתחממות עולמית
  • the oil drum תוף הנפט - בלוג בנושאי אנרגיה ושיא תפוקת הנפט
  • dotearth Andrew Revkin הכתב המדעי של הניו יורק טיימס
  • grist.org אתר שמשלב הומור עם חדשות סביבתיות
  • green.tv אתר סרטים של ארגוני סביבה גדולים
מערכות ויקי
כתבות וסרטונים


קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

  1. ^ Stephen Adams Obesity killing three times as many as malnutrition 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh
  2. ^ Steffen et al Planetary Boundaries: Guiding human development on a changing planet. 2015, Science Vol. 347 no. 6223
  3. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  4. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  5. ^ Boris Worm1,* , Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6, Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10, Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services 03.11.2006 Science Magazine
  6. ^ Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN
  7. ^ Global oceanic environmental survey We have 10 years to save the seas 25 לדצמבר 2018
  8. ^ PAULA MURRAY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible' 23.לדצמבר 2018, The Independent
  9. ^ Robert Walker The Insect Apocalypse Is Coming: Here Are 5 Lessons We Must Learn 10 לאפריל 2019, Ecowatch
  10. ^ צופיה נוריה על משבר האקלים עוני ותחלואה 15 למאי, 2019 Social TV - הטלוויזיה החברתית
  11. ^ Joshua Cohen 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy ה 19 ביולי 2018, Forbes
  12. ^ Laurie Laybourn-Langton, Lesley Rankin and Darren Baxter [https://www.ippr.org/files/2019-02/risk-and-environment-feb19-summary.pdf THIS IS A CRISIS FACING UP TO THE AGE OF ENVIRONMENTAL BREAKDOWN] פברואר 2019, Institute for Public Policy Research
  13. ^ Roger Harrabin Environment in multiple crises - report 12 לפברואר 2019, BBC
  14. ^ Adam Vaughan UK power stations' electricity output lowest since 1994 3 לינואר 2019, The Guardian
  15. ^ Loop Loopstore2019
  16. ^ Jeff Turrentine Is the Future of Grocery Shopping B.Y.O. Container? 18 לפברואר 2019, Ecowatch
  17. ^ GRETA THUNBERG 'Kicking Ass for Her Generation': Applause for 16-Year-Old Greta Thunberg as EU Chief Pledges Billions to Curb Climate Threat 22 לפברואר 2019, Ecowatch
  18. ^ Lorraine Chow Bill Gates Warns of the Dangers of Trucks, Cement and Cow Farts 15 לפברואר 2019, Ecowatch
  19. ^ JOE ROMM The Bloomberg bombshell the media missed 6 למרץ 2019, Think Progress
  20. ^ ביל גייטס [https://www.gatesnotes.com/About-Bill-Gates/Year-in-Review-2018?WT.mc_id=12_29_2018_21_YIR2018_BG-EM_&WT.tsrc=BGEM What I learned at work this year 29 לדצמבר 2018, Gates Notes
  21. ^ קרן ביל ומלינדה גייטס [https://www.gatesfoundation.org/What-We-Do/Global-Growth-and-Opportunity/Water-Sanitation-and-Hygiene/Reinvent-the-Toilet-Challenge-and-Expo REINVENT THE TOILET CHALLENGE & EXPO STRATEGY OVERVIEW] שנת 2018
  22. ^ RT America 5G Wireless: A Dangerous ‘Experiment on Humanity’14 לינואר 2019, יוטיוב
  23. ^ שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3754572,00.html סקר דאבוס: אלה 10 הסיכונים הגדולים לעולם ב-2019] 20 לינואר 2019, כלכליסט
  24. ^ Damian Carrington School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners19 למרץ, 2019, The Guardian
  25. ^ António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit 15 למרץ 2019, The Guardian