קיימות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיימות (Sustainability) היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן רב. בתחום האקולוגיה המילה מתארת כיצד מערכות ביולוגיות נשארות מגוונות ומתפקדות במשך הזמן. עבור בני האדם קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות (המנעות מהכחדה או מהרס הציביליזציה) ועל הרווחה החברתית למשך זמן רב, ויש לה מימדים סביבתייים, כלכליים וחברתיים.

כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום היסטורי זה, המכונה "תמונת גולת השיש הכחולה", עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור ובגיבוש הקיימות כתפיסה כלל עולמית. הגעה לקיימות פרושה מתן אפשרות למערכות הטבעיות לתמוך בהמשך קיום בני האדם

קימות היא תכונה שיכולה להתקיים עבור מוסד חברתי, מערכת אקולוגית, טכנולוגיה או מין ביולוגי כמו המין האנושי. קיימות היא גם שמו של ערך חברתי ושל אידאולוגיה הדוגלים בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות.

סביבה טבעית ומערכות אקולוגיות בריאות מספקות שרותי טבע ומשאבי טבע שהם חיונייים לאדם וליצורים חיים אחרים. בני האדם משתמשים במשאבים מתכלים ויוצרים זיהום והיבטים אלה משמשבים את הפעילות של מערכות טבעיות וכן גורמים לכך שהכלכלה והחברה האנושית עלולים להמצא בסכנה.

מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם סביבתנות - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת הקיימות היא בעלת אמירות עמוקות יותר, והיא נוגעת לנושאים חברתיים כמו תרבות הצריכה, צמיחה כלכלית או גידול אוכלוסין. כמו כן ניתן ליישם את רעיונות הקיימות גם להיבטים שאינם נוגעים בהכרח ליחסים עם המערכת האקולוגית כמו התמודדות על כוכבי שביט, כילוי משאבים מתכלים חינוך ועוד.

הקיימות היא בעלת ממשקים רבים עם הכלכלה באמצעות השלכות רבות שיש לפעילות הכלכלית על החברה והסביבה וכן השלכות של הסביבה על החברה והכלכלה. כלכלה בת קיימא מסתמכת על ניתוחים של כלכלה אקולוגית שבה יש שילוב של היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים וכספיים. התקדמות לקראת קיימות הוא אתגר חברתי שמשפיע על תחומים רבים כמו חקיקה בינלאומית, אנרגיה, תכנון עירוני, תחבורה, עיצוב טכנולוגי, חקלאות, אורחות חיים ותרבות ודפוסים מרכזיים בצריכה. דרכים לקידום הקיימות כוללות היבטים וזרמים שונים בתחומים שונים לדוגמה פרמקלצ'ר, עיצוב מקיים, כלכלה אקולוגית, בנייה ירוקה, כימיה ירוקה ועוד.

רקע לקיימות אקולוגית

מחזורים טבעיים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מחזור ביוגאוכימי
המחזורים הטבעיים

בעיית הקיימות קשורה לפעילות המחזורים הטבעיים הפועלים בטבע. דרך מקובלת להסתכל על המחזורים היא לפי סוג החומר המעורב בהם: מחזור החנקן, מחזור הפחמן, מחזור הזרחן ועוד. אפשר לראות כי מחזורי חומרים אלה מורכבים מתנועה מחזורית בין "מאגרים" שונים של החומרים הללו. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו פחמן דו חמצני לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים באוקיינוסים, באטמוספירה, בסלעים, בבעלי חיים ובצמחים.

ניתן להפריד את הזרמים בתוך המחזורים ל-3 סוגי זרמים, לפי סוגי ה"מאגרים" ביניהם המחזורים מתקיימים. מחזורים מהירים בתוך בתוך המערכת הביולוגית, מחזורים איטיים יותר שבהם חומרים עוברים מ/אל הביוספרה למאגרים גאופיזיים כמו האוקיינוס או האטמוספרה, וקיימים גם זרמים איטיים בהרבה של תהליכים גאופיזיים לגמרי כמו תנועת היבשות.

שני המחזורים הראשונים מונעים בעיקר באמצעות אנרגיית השמש. אנרגיות נוספות שיכולות להכנס למערכת הן אנרגיית רוח או גלים (שהם גלגולים של אנרגיית השמש), אנרגיית גאות ושפל ואנרגיות ממעבה האדמה (שמשפיע בעיקר על המחזור האחרון). המחזור הביוטי והא-ביוטי מונעים בעיקר באמצעות אנרגיית השמש. אנרגיית השמש היא מקור האנרגיה העיקרי של המחזורים הביוטים, והיא מאפשרת ליצרנים ראשוניים כמו צמחים ואצות לקשור פחמן דו חמצני מהאטמוספרה ולייצר מולקולות סוכר וחלבון שמשמשות את שאר היצורים החיים.

המערכת הביוספרית פולטות החוצה חום, כתוצאה מהחוק השני של התרמודינמיקה. חום נפלט גם מהמערכת הגיאופיסית כתוצאה מקרינת גוף שחור. החום נפלט לחלל בעיקר בצורה של קרינה אינפרה אדום.

המערכת הקווית של הכלכלית האנושית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - ניתוח מחזור חיים, סיפורם של הדברים, מעריסה לעריסה

בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:

  • עופרות ומחצבים נכרים מבטן האדמה, או שהם מתקבלים מניצול של מאגרים טבעיים מתחדשים (כמו שדות דיג או יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים (חקלאות) ומעובדים לחומרי גלם. הכרייה ועיבוד חומרי הגלם כרוכים בצריכת כמות גבוהה של אנרגיה ויצירת כמות גבוהה של פסולת.
  • רוב האנרגיה המשמשת את משק האנרגיה העולמי מופקת מדלקים מבטן האדמה שהם מתכלים ומזהמים.
  • החומרים מעובדים באמצעות הדלק המחצבי לתוצרי ביניים למוצרים ולהספקת שירותים. גם תהליך הייצור כרוך לעיתים קרובות ביצירת כמות גבוהה של פסולת ושימוש גבוה באנרגיה.
  • המוצרים נצרכים על ידי צרכנים והופכים לפסולת. לרוב, כמות הפסולת בשלב זה היא קטנה יחסית לפסולת בשלבים המוקדמים יותר של כרייה, הפקת חומרי גלם וייצור.
  • הפסולת מושלכת לטבע. חלקה הגדול מתפרק לאט ובינתיים מהווה הפרעה, חלקה רעיל ויוצר הפרעות שונות עבור מערכות אקולוגיות.

הפרעת האדם למערכות הטבעיות

החברה כיום שוברת את המחזורים הטבעיים

המערכת האנושית והכלכלית שקיימת היום שוברת את המחזורים הטבעיים ומפריעה להם. הכלכלה הבלתי מחזורית והגידול באוכלוסיית העולם גורמים להפרעה גדלה של המחזור הביוטי בדרכים שונות: כאשר בני אדם שופכים רעלים לתוך הביוספרה; לקיחת משאבים מתוך הביוספרה על ידי ציד, דיג, וכריתת יערות וניצול חלק גדל והולך מתות הייצור הראשוני; חקלאות לא מקיימת שלוקחת שטחים וגורמת לזיהום חקלאי ולסחף קרקע; הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו החדרת מינים פולשים, או קיטוע של בתי גידול באמצעות כבישים וערים; ושפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו דשנים יש השפעה על המערכת שכן הם משנים את מבנה מארג המזון.

יש גם הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי כשאר כמויות עצומות של חומרים נכרים מקרום האדמה ולאחר שימוש קצר בהם רובם מושלכים. הכוונה הן לדלקים מחצביים כמו נפט פחם אורניום וגז והן לחומרים שנכרים כמו מתכות, מינרלים ועוד. כמו כן הכוונה גם להוצאה של תשומות חיוניות למערכת כמו מי שתיה, או הכנסה של חומרים טבעיים בכמויות גדולות כמו פליטה של גזי חממה או של חומרים שגורמים לדלדול שכבת האוזון. גם הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי משפיעה באופן חמור על המערכת האקולוגית.

הפרעה זו מושפעת הן גודל האוכלוסייה, והן מהעוצמה של הצריכה בעלת אופי לא מחזורי לנפש. רוב הפסולת נוצרת בתהליכי הפקת חומרי הגלם והייצור, כך שהפסולת שהצרכן מייצר באופן ישיר מהווה כ4% מהפסולת הכללית שנוצרת עקב הצריכה שלו. בנוסף, יש חשיבות גדולה לשאלה איזה סוג צריכה שכן יש מוצרים ושירותים שתהליך הייצור שלהם או או הם עצמם מכילים חומרים או תהליכים שמזיקים יותר לסביבה, יחסית למוצרים ושירותים אחרים.

לא רק שהפרעות שהוזכרו הן בעלות אופי נרחב ומתמשך, אלא שעוצמת ההפרעה, ברוב הפרמטרים (למעט מספר מוגבל של צורות זיהום) גדלה במשך הזמן.

כתוצאה מכך, המערכות הטבעיות הביוטיות שהתפתחו במשך מאות מיליוני שנים, סופגות מהלומות הולכות וגדלות. וכל זאת במסגרת כמה מאות עד עשרות שנים. נגרמים שינויים נרחבים של המחזורים האקולוגים. מתקיימת הכחדה המונית של מינים, התפקוד של מערכות אקולוגיות רבות מתערער או נפסק לחלוטין, ונפגעת היכולת שלהן לספק שירותים אקולוגיים. דבר זה גורם בתורו לכילוי הבסיס הביולוגי של הכלכלה האנושית.

כילוי פיזי של הכלכלה הקווית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משאבים מתכלים

גם אם נניח שהאדם אינו תלוי כלל במערכת האקולוגית לקבלת שירותי טבע כמו מזון, מים נקיים או חמצן, וגם אם נתעלם מבעיית הזיהום, הכלכלה הקווית נמצאת בבעיה של הסתמכות על משאבים מתכלים.

בעיה האחת בהקשר זה היא שבטווח הארוך המשאבים מתכלים בכדור הארץ, מעצם טיבם ככאלה, יגמרו. את חלקם ניתן יהיה להפיק מחדש תוך השקעה רבה של אנרגיה וזמן מתוך הררי הפסולת הקיימת. חלקם - כמו דלק מחצבי לסוגיו יאבדו לעד. מחצבים ודלקים מחצביים כרוכים בבעיה נוספת קרובה יותר - היות ובתחילה נכרים ונשאבים המאגרים הקלים יותר להפקה, שהם בעלי ריכוז גבוה יותר של מחצב, ככל שעובר הזמן כך יורדת איכותם. בהקשר של דלק מחצבי, ההחזר אנרגטי של הדלק שנכרה הולך ויורד ופרוש הדבר התייקרות אנרגטית בדומה לתהליך של שיא תפוקת הנפט. מנגנון זה מתרחש הרבה לפני שכלל המאגרים של המשאב המחצבי מתכלים.

בנוסף, ירידת איכות המחצבים, כרוכה לא רק בהשקעה של יותר אנרגיה בהפקתה אלא גם ביותר זיהום בניסיון להפיק חומר גלם מתוך המחצב, דבר שמחריף מאד את בעיות הזיהום.

השינוי באופי בעיות הסביבה

במשך השנים יש שינוי באופי של בעיות הסביבה שהאדם יוצר. בעבר היו נפוצות בעיות מקומיות כמו מפעל מזהם בעיר מסוימת, וכיום הבעיות הופכות להיות עולמיות. כמו לדוגמה התחממות עולמית, החמצת אוקיינוסים, דלדול שכבת האוזון ועוד. דבר זה מצריך שיתופי-פעולה בינלאומיים לצורך ניטור עולמי של הבעיות ומתן פתרונות.

בנוסף לכך, אם בעבר התעשייה היתה מייצרת מספר מועט של מזהמים, שיוצרים זיהום מרוכז שקל לאבחן ולנטר אותו, כיום מדובר על ריבוי מקורות דיפוזיים שמייצרים זיהום או מפריעים לסביבה באלפי ובמיליוני מוקדים. לדוגמה פיזור של PCB או של מעכבי בערה על בסיס ברום מתבצע במיליוני מקומות. גם דבר זה מחייב שיתופי פעולה נרחבים, או שינוי בסיסי של צורות הייצור או הצריכה.

בעיה נוספת היא הארכת אורך ההשהייה בין מקור הבעיה להשפעתה. בעיות העבר היו בעלות השהייה קצרה יחסית, כמו זיהום אוויר מסוג חומר חלקיקי או גופרית, שגרמו לבעיות נשימה באופן מיידי ולאחר מכן גם הובילו למחלות נשימה שהתפרצו לאחר זמן קצר. כיום קיימות בעיות ארוכות טווח יותר שיש השהייה גדולה יותר בין מקור הבעיה לזיהוי השפעתה. לדוגמה התחממות עולמית או הרעלה בPCB. דבר זה מקשה על האבחון בבעיות, ומקשה לקשר בין תוצאות הרסניות לבין המקורות להן. גם התיקון של בעיות אלה אורך זמן רב, אפילו אם ההפרעה נפסקה.

דברים אלה, וכן קשרי גומלין עם מערכות סביבתיות וחברתיות מורכבות גורמים לכך שבעיות הסביבה הופכות להיות מורכבות יותר עם הזמן. דבר שמצריך כלי ניתוח מערכתיים וכלים מדיניות מערכתיים.

הגדרות לקיימות

הגדרה הבסיסית של חברה בת קיימא היא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".

הגדרה זו פשוטה ומשותפת לכל העוסקים בקיימות. היא גם מבהירה כי יש ערך לקיומם של דורות העתיד, וכן היא מתמקדת במין האנושי כולו. היא אינה מגדירה מה הם התנאים המאפשרים לחברה להיות מקיימת, ומה הם הדברים שמפריעים לה, והיא אינה מתחייבת לשאלה מה ההיקף של הטבע הטבעי שיתקיים ללא ניהול אנושי. עם זאת ההגדרה הזאת ברורה יותר מההגדרה המסורתית של פיתוח בר קיימא הנתונה במחלוקת.

ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאי מערכת אשר מובילים לחברה בת קיימא:

  1. בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
  2. בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי-אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
  3. בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
  4. ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.

תנאים אלה הם מדעיים או טכניים, וברי מדידה. ניתן למדוד אותם בצורה אובייקטיבית - במיוחד את שלושת התנאים הראשונים. תחומים כמו פסיכולוגיה חיובית מעניקים לנו יותר כלים כדי למדוד גם המדד הרביעי.

התנאים אינם עוסקים לדוגמא בשאלה: "איך צריכה להתנהל התעשייה בחברה מקיימת". הם גם אינם עוסקים במוסדות פוליטיים כמו צורת הבעלות והשליטה בעסקים ובאמצעי הייצור, מבנה מערכת הכספים או צורות השלטון. הם אינם עוסקים בשאלות חברתיות כמו תרבות הצריכה או פיצוץ אוכלוסין.

הגדרה דומה היא גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה הידועים גם בתור חוקי דיילי לקיימות.

קיימות חזקה מול קיימות חלשה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הון טבעי

הכלכלה האקולוגית מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. קיימות חלשה מניחה כי הון תעשייתי - הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "הון טבעי" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. קיימות חזקה מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמעותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם תדלדל שכבת האוזון. הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על מודל זרמים ומאגרים של הכלכלן ג'ורג'סקיו-רוגן וגישתו של הרמן דיילי לנושא זה.

לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא תחליפי לעבודה - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה מכונות יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים. לדוגמה אפשר לבנות בית עם הרבה נגרים ומעט מסורים, או לבנות אותו בקצב דומה עם פחות נגרים ויותר מסורים (יותר הון תעשייתי). אבל המכונות אינן תחליפיות לזרמים של חומר בעל אנטרופיה נמוכה או לאנרגיה - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.

הכלכלן פרנק רוטרינג כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא מערכת מורכבת, או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.

הבדלים בין קיימות לסביבתנות

מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההישרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, קיימות גוררת גם סביבתנות - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות צמחה מתוך התנועה הסביבתית, ובפועל מערבבים לעיתים קרובות בין המושגים. עם זאת קיימים מספר הבדלים ודגשים שונים בין שתי הגישות:

התנועה הסביבתית דואגת בעיקר לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שמירת טבע שממנה התנועה הסביבתית צמחה - דאגה למערכות האקולוגיות, הגנה על מינים נכחדים, הקמת שמורות טבע וכו'. ההיבט השני הוא שמירה על בריאות הציבור בעיקר בהיבטים של הגנה כנגד זיהום. קיימות לעומת זאת, מסתכלת לרוב על תהליכים ארוכי טווח יותר כמו שיא תפוקת הנפט או סחף קרקע, שעלולים לגרור שינויים לא נעימים עבור חלקים גדולים של המין האנושי ואף התמוטטות של חלק מהציווליזציה או להכחדת המין האנושי. הקיימות אינה לוקחת את המשך קיומו של המין האנושי כדבר ברור מאליו, ומנסה לזהות תהליכים, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים שיכולים להביא לשינוי לכיוון מקיים יותר.

מסיבות אלה, הקיימות עוסקת בנושאים "עמוקים" ורחבים יותר מסביבתנות, שיש להם נגיעה לתרבות, לכלכלה ולפוליטיקה. נושאים חברתיים כמו תרבות הצריכה, צמיחה כלכלית או פיצוץ אוכלוסין. מצד אחד אלו נושאים שקשה יותר לשנות אותם בגלל אינטרסים והרגלים של תתי קבוצות באוכלוסיה. מצד שני, העומק של נושאים אלה מחייב שינוי גדול ועמוק יותר בחברה, ופרוש הדבר התייחסות של הקיימות לנושאים מהותיים יותר שנוגעים בצורה חזקה יותר לחיי היום-יום, לתפיסה העצמית, לערכים החברתיים ולמוסדות החברתיים.

הקיימות מכילה את החשיבה הסביבתית אבל מוסיפה לה נדבך של חשיבה ארוכת טווח. הקיימות מכילה או מנסה להכיל התייחסות לא רק לשאלה כיצד לשמור על המערכות הטבעיות, אלא מה הם המוסדות החברתיים שמאפשרים שמירה כזו, וכיצד שינויים סביבתיים משפיעים על ההיבטים החברתיים - לדוגמה איך לקיים מערכת פנסיה ירוקה, או כיצד ישפיעו מחירי הדלק על הדיור או על הבנקאות, או איך לשלב בין דמוקרטיה לבין הגנה על משאבי טבע או מערכות טבעיות.

הבדל אחר הוא שקיימות, לפחות במובנה הרחב, עוסקת בכל תחומי החיים של המין האנושי שמשפיעים על סיכויי השרידה של המין. כך שהגדרה רחבה יותר שלה כוללת סכנות נוספות, כמו מניעת שואה גרעינית, הגנה מפני התנגשות כוכב שביט בכדור הארץ, הגנה ממגפות, דאגה מפני דלדול משאבים מתכלים וגם היבטים כמו שלום, חינוך וכו'. כך דאגה להיבטים ארוכי הטווח של החינוך בישראל, במיוחד כאשר הדבר משולב בתפיסה שחינוך כזה חיוני לכלכלת ישראל, לחברה ולסביבה שלה, יכול להחשב כתת-נושא בזרם הקיימות, גם אם אין בו התייחסות רבה לנושאי סביבה.

תאור גראפי של מודל עולם 3 מתוך הספר גבולות לצמיחה. המודל המתאר זרמים ומאגרים , קשרי גולמין ולולאות משוב בין היבטים של מזון ואוכלוסיה. מודל מדגים חשיבה הוליסטית שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות והיבטים שונים משפיעים זה על זה.

הן הראיה הסביבתית והן הזרם של הקיימות שמים דגש על הוליזם - בחינה כיצד תת מערכת אחת משפיעה ומושפעת מתתי-מערכות אחרות, דבר זה נובע מתוך צורת ניתוח נפוצה באקולוגיה הבוחנת את הדברים מנקדות מבט של מערכות מורכבות. בעוד הזרם הסביבתי מיישם תפיסה זו בעיקר לקשר בין האדם לטבע, קיימות מבצעת דבר זה באופן נרחב ועמוק יותר. לדוגמה בספר גבולות לצמיחה יש בחינה לא רק של השפעות שונות של האדם על הטבע, אלא פירוק של המערכת האנושית לתתי-מערכות כמו ייצור תעשייתי, כלכלת שירותים, החלטות על תכנון משפחה ועוד ובחינה כיצד תתי מערכות אלה משפיעות זו על זו. התמודדות עם בעיות קיימות של תת מערכת אחת הוא דבר פשוט יחסית, אבל התמודדות עם כלל המערכות היא דבר קשה יותר. לדוגמה התפלת מים יכולה להראות כפתרון לבעיות משק המים בישראל כל עוד בוחנים נושא זה לבדו, אבל שילוב שלו עם בחינת משק האנרגיה בישראל ועם חשיבה ארוכת טווח על דלקים מחצביים מצביעה על חסרון מהותי בפתרון זה - תלות של משק המים במשאב מתכלה.

מדידה

מדדי קיימות הוא מונח המציין את המדידות שמבוצעות במטרה לקבל מידע כמותי כדי לנסות להעריך ואולי גם להתמודד עם אתגרי קיימות, ואפקטביות של צעדי התמודדות עם אתגרים אלה. הסולמות למדידת קיימות (קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית, כל אחת לחוד ובצירופים שונים) נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש.

הם כוללים אינדיקטורים אקולוגיים, ערכי סף, ביקורות, מדדים (אינדקסים), חשבונאות, וכן הערכות, אומדנים ושיטות דיווח אחרות. הם מיושמים במגוון רחב של שיטות ותחומי מחקר, ובמגוון של סקאלות על פני המרחב והזמן.

כמה מאמצעי המדידה הידועים ביותר בעולם העסקי והמדיני הם דיווח קיימות (sustainability reporting) בתאגידים, הערכת שווי חברות על פי שורה תחתונה משולשת (Triple Bottom Line) ואומדני איכות לממשלות בני-קיימה על פי מדד הקיימות הסביבתית (Environmental Sustainability Index) ועל פי מדד הביצועים הסביבתיים (Environmental Performance Index).

חלק מאמצעי מדידה אלה הם בעלי איכות נמוכה היות והם מסתמכים במידה רבה על דיווח עצמי, וכן על "מגמות שיפור" בניסיון להדגיש צדדים חיוביים ולתת רושם של התקדמות, או לבצע השוואת ביצועים בין ממשלות שונות או בין תאגידים שונים. מדדי קיימות עמוקים יותר באים מעולם המושגים הגאופיזי וכוללים לדוגמה את מדד טביעת רגל אקולוגית, מדדי צריכת אנרגיה הכוללת ולנפש, אנרגיה גלומה, טביעת רגל מימית, וניתוח מחזור חיים וגודל האוכלוסייה.

אוכלוסייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אוכלוסיית העולם

על פי התחזיות הרשמיות של האו"ם משנת 2008 צפוי שאוכלוסיית העולם תגיע ל-7 מיליארד אנשים בתחילת 2012 ותעבור את ה-9 מיליארד עד 2050. רוב הגידול צפוי להיות במדינות המתפתחות – מ-5.6 מיליארד ב-2009 ל-7.9 מיליארד ב-2050. הגידול יתחלק בין האוכלוסייה שגילה 15-59 (1.2 מיליארד) ובין האוכלוסייה שגילה יותר מ-60 (1.1 מיליארד), שכן מספר הילדים מתחת לגיל 15 במדינות המתפתחות צפוי דווקא לקטון. בניגוד לכך, האוכלוסייה במדינות המפותחות צפויה לגדול רק במעט מ-1.23 מיליארד ל-1.28 מיליארד, והיא הייתה אף קטנה לכדי 1.15 מיליארד אלמלא ההגירה הצפויה מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות, בהיקף ממוצע של 2.4 מיליון אנשים בשנה בין 2009 ו-2050. הערכות רחוקות טווח צופות שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא ב-2070 ואז תקטן לאט לכדי 8.4 מיליארד ב-2100.

שווקים מתעוררים, כמו סין והודו, מגדילים בהתמדה את צריכת המוצרים שלהם ואיתה את את צריכת האנרגיה לנפש, את קצב צריכת המשאבים המתכלים לנפש ואת הזיהום לנפש. מגמות דומות של עליה מתונה יותר של מדדים אלה או פחות קיימת ברוב המדינות הפחות מתועשות. הצריכה לנפש גדלה גם במדינות מתועשות יותר כמו ארצות הברית או ישראל, אם כי יש מדדים בהם צריכה זו הגיעה למעין "שיא". כך לדוגמה צריכת האנרגיה לנפש בארצות הברית, למרות שהיא מהגבוהות בעולם לא השתנתה כמעט מאז 1975. עיקר הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית נבעה מגידול האוכלוסייה שלה.

השילוב בין גידול האוכלוסייה (שאופיינית יותר למדינות המתפתחות) ובין רמות צריכה גדלות שאינן בנות קיימה (בכל המדינות) הוא האתגר הקשה הניצב בפני הקיימות.

כושר הנשיאה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טביעת רגל אקולוגית
השוואת טביעת רגל אקולוגית מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות ומדינות במרכז אמריקה כמו קוסטה-ריקה או קובה בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מתועשות כמו ארה"ב, רוסיה, קנדה ומדינות מערביות אחרות

טביעת הרגל האקולוגית מודדת את הצריכה והזיהום של בני אדם יחידים, או של חברה שלמה במונחים של שטח האדמה היצרני הנדרש לסיפוק המשאבים ולקליטת הפסולת לנפש. מדד זה מראה "תמונה רגעית" של מידת (אי) הקיימות. הוא מהווה הערכה גסה שכן הוא שם את כלל הבעיות הסביבתיות יחדיו, וכן בגלל שכאשר הוא מחשבים אותו כמד קיימות לנפש, הוא אינו מתחשב בתרומה של גידול האוכלוסייה לגידול בבעיות הקיימות.

מדד טביעת הרגל מצטרף לעוד מחקרים ומדדים אחרים כמו טביעת רגל מימיית המספקים אינדיקציה לכך שבני האדם חיים מעבר לגבולות כושר הנשיאה של כדור הארץ. בשנת 2008 נדרשו 2.7 הקטארים גלובליים לאדם, 30% יותר מהכושר הביולוגי הטבעי העומד על 2.1 הקטארים גלובליים (בלי להחשיב צרכים של אורגניזמים אחרים).

מאגרים מתכלים, שאינם בני-קיימא, מאפשרים לאנושות להתעלם מהבעיה: לקיחה מהעבר (למשל, דלק מחצבי) ושאילה מהעתיד (למשל, ניצול יתר של יערות ושל דגה). המאגרים מסתירים חלק מההיבטים של המשבר האקולוגי (לדוגמה על ידי ניצול מאגרים מרוחקים יותר או הקמת סביבות סמי-טבעיות מלאכותיות) ומאפשרים, למשך זמן קצוב, מראית עין של "עסקים כרגיל", מבלי שרוב האנושות מרגישה את חוסר ההתאמה בין אורך החיים שלה לבין ההשלכות שיש לדבר על מערכות תומכות החיים שלה.

האיור משמאל משווה קיימות בין המדינות השונות באמצעות העמדת טביעת הרגל האקולוגית שלהם מול מדד הפיתוח האנושי של האו"ם. הגרף מראה שיש מדינות העושות שימוש בר-קיימא במשאבים ואזרחיהן עדיין חיים ברווחה מתקבלת על הדעת. עם זאת, ככל שמדדי איכות החיים עולה של האו"ם עולים, קטנה הקיימות.

רוב אנשי הקיימות מעוניינים לאפשר רמת החיים גבוהה ככל הניתן בלי שניצול המשאבים יחרוג מהרמות העולמיות בנות הקיימה; כלומר, לא לצרוך יותר ממה שכדור הארץ יכול לתת. נתונים שדווחו ברמה הארצית, האזורית והעירונית מאשרים שהמגמה העולמית היא שהחברות הולכות ונעשות פחות בנות קיימא.

מגוון ביולוגי

ברמה הכי בסיסית, שרשרת המזון והמחזורים הביוגאוכימיים מציבים גבול עליון למספר האורגניזמים ולמסה הכוללת שלהם בכל מערכת אקולוגית. ההשפעה האנושית על כדור הארץ מתבטאת באופן כללי בהפרעה למחזורים הביוגאוכימיים של החומרים החיוניים לקיום חיים, ובמיוחד מחזור המים, מחזור החמצן, המחזור הפחמן, מחזור החנקן מחזור הזרחן.

בפרויקט המילניום להערכת מצב המערכות האקולוגיות השתתפו יותר מאלף מדענים מהמובילים בעולם בתחומי הביולוגיה. הפרויקט ניתח את מצב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ ומסר למקבלי ההחלטות סיכומים וקווים מנחים לפעולה. מסקנתו היא שהפעילות האנושית פוגעת פגיעה משמעותית, שאף הולכת ומחריפה, במגוון הביולוגי שבמערכות האקולוגיות של העולם, ומקטינה הן את כושר ההתאוששות שלהן והן את שטח האדמה היצרני (biocapacity). הדו"ח מתייחס למערכות הטבעיות כאל ספקיות של שירותים חיוניים המאפשרים את הקיום האנושי. הוא מציג מדידות של 24 סוגי שירותים של מערכות אקולוגיות, ומצביע על שיפור ב-4 בלבד במהלך חמישים השנים האחרונות, על התדרדרות חמורה ב-15 ועל מצב מסוכן ב-5.

המימד הסביבתי

מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים חיוניים לבני אדם ולייצורים חיים אחרים. הן תומכות בקיום של נישות אקולוגיות או "מערכות תומכות חיים" שמאפשרות למינים ביולוגים להתקיים. קיימות שתי דרכים עיקריות להפחתת השפעות אנושיות שליליות על המערכות האקולוגיות ולשפר את התפקוד של מערכות אקולוגיות. הדרה הראשונה היא ניהול סביבתי זוהי גישת התערבות ישירה המבוססת על מידע שמתקבל ממדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ וביולוגיית שימור. עם זאת, גישה זו מנסה להתמודד עם שורה ארוכה ומאסיבית של השפעות אנושיות חזקות ממנה ולכן קיימת גישה שניה שמנסה לבצע ניהול ביקושים למשאבי סביבה.

ניהול של צריכה אנושית של משאבים היא גישה עקיפה והיא מבוססת בעיקר על מידע שהתקבל מכלכלה. הרמן דיילי הציע 3 קריטריונים רחבים לקיימות סביבתית: משאבים מתחדשים צריכים לספק תנובה בת קיימא (קצב כילוי המשאב לא צריך לעבור את קצב ההתחדשות שלו), עבור משאבים מתכלים צריך להיות פיתוח דומה של משאבים מתחדשים, וקצב הייצור של פסולת וזיהום צריך להיות קטן מיכולת ההטמעה והניקוי של הסביבה הטבעית.

תחומים ליישום הקיימות

יש נסיונות רבים ליישם את העקרונות והתובנות של הקיימות בתחומי עשייה שונים. בחלק מהתחומים אין תמיד הבדלה ברורה בין סביבתנות לבין קיימות, או שיש מעבר הדרגתי מהאחד לשני.

מושגים ומאמרים מרכזיים

ספרים

אישים בולטים

ארגונים בולטים

בעולם

בארץ

ראו גם

קישורים חיצוניים

בלוגים בעברית
בלוגים ואתרים מהעולם
  • green prophet הנביא הירוק
  • tree hugger מחבקי העצים
  • Inhabitat
  • the ecologist מגזין בריטי בנושאי סביבה שפעיל משנות ה-70
  • the environmentalist
  • Our World 2.0 מגזין של אוניברסיטת האומות המאוחדות
  • real climate בלוג בנושא אקלים והתחממות עולמית
  • the oil drum תוף הנפט - בלוג בנושאי אנרגיה ושיא תפוקת הנפט
  • dotearth Andrew Revkin הכתב המדעי של הניו יורק טיימס
  • grist.org אתר שמשלב הומור עם חדשות סביבתיות
  • green.tv אתר סרטים של ארגוני סביבה גדולים
מערכות ויקי
כתבות וסרטונים
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה · תרבות מקיימת · כלכלה בת קיימא · כלכלה אקולוגית · חקלאות בת קיימא · פרמקלצ'ר · אנרגיה מתחדשת · עיצוב מקיים · כימיה ירוקה · אקולוגיה תעשייתית · אקולוגיה עירונית · תחבורה בת קיימא · עירוניות מתחדשת · בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא -ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות · אקסרגיה · I=PAT · מחזור ביוגאוכימי ·התפוצצות אוכלוסין · גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה ·משאבים מתכלים · טביעת רגל אקולוגית · מערכת אקולוגית · שיא תפוקת הנפט · עקרון הזהירות המונעת · הכחדה המונית · זיהום ·התחממות עולמית · בליית קרקע ·דייג יתר ·עמידות · סביבתנות ·כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה · התמוטטות · אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם · מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים