קיימות
מתוך אוקו ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קיימות (Sustainability) היא אידאולוגיה הדוגלת בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות. יש הגדרות אחרות אשר מדברות על רווחה מקסימלית למין האנושי או לאדם ולסביבה.
מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההשרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, או כערך בפני עצמו, גם דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. מסיבה זו קיימות עוסקת בכל תחומי החיים של המין האנושי.
הקיימות מנסה לעודד עיצוב של הטכנולוגיה ושל החברה כך שבני האדם יוכלו למלא את צרכיהם ולהגשים את הפוטנציאל המירבי שלהם, תוך שמירה על המערכת האקולוגית, מגוון המינים והיכולת לקיים אידאלים אלו במשך תקופה ארוכה מאוד. קיימות משפיעה על כל רמה ורמה של ארגון חברתי או עיצוב טכנולוגי - מרמת היחיד, עבור בקהילות ושכונות וכלה בעולם כולו.
תוכן |
רקע לקיימות
מחזורים טבעיים
ערך מורחב - מחזור ביוגאוכימי
כדי להסביר את בעיית הקיימות יש צורך להבין את המחזורים הטבעיים הפועלים בטבע. דרך מקובלת להסתכל על המחזורים היא לפי סוג החומר המעורב בהם: מחזור החנקן, מחזור הפחמן, מחזור הזרחן ועוד. אפשר לראות כי מחזורים חומרים אלה מורכבים מתנועה מחזורית בין "מאגרים" שונים של החומרים הללו. לדוגמה תרכובות פחמן (כמו פחמן דו חמצני לדוגמה) זורמות בין מאגרים המצויים באוקיינוסים, באטמוספירה, בסלעים, בבעלי חיים ובצמחים.
ניתן להפריד את הזרמים בתוך המחזורים ל-3 סוגי זרמים, לפי סוגי ה"מאגרים" בינהם המחזורים מתקיימים. מחזורים מהירים בתוך בתוך המערכת הביולוגית, מחזורים איטיים יותר שבהם חומרים עוברים מ/אל הביוספרה למאגרים גאופיזיים כמו האוקיינוס או האטמוספירה, וקיימים גם זרמים איטיים בהרבה של תהיליכים גאופיזיים לגמרי כמו תנועת היבשות.
שני המחזורים הראשונים מונעים בעיקר באמצעות אנרגיית השמש. אנרגיות נוספות שיכולות להכנס למערכת הן אנרגיית רוח או גלים (שהם גלגולים של אנרגיית השמש), אנרגיית גאות ושפל ואנרגיות ממעבה האדמה (שמשפיע בעיקר על המחזור האחרון). המחזור הביוטי והא-ביוטי מונעים בעיקר באמצעות אנרגיית השמש. אנרגיית השמש היא מקור האנרגיה העיקרי של המחזורים הביוטים, והיא מאפשרת ליצרנים ראשוניים כמו צמחים ואצות לקשור פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ולייצר מולקולות סוכר וחלבון שמשמשות את שאר היצורים החיים.
המערכת הביוספרית פולטות החוצה חום, כתוצאה מהחוק השני של התרמודינמיקה. חום נפלט גם מהמערכת הגיאופיסית כתוצאה מקרינת גוף שחור. החום נפלט לחלל בעיקר בצורה של קרינת אינפרה אדום.
המערכת הקווית של הכלכלית האנושית
בניגוד למחזורים אלה, כמעט כל המערכת הכלכלית האנושית פועלת בצורה קווית (לינארית), שאינה מחזורית:
- חומרים טבעיים נכרים מבטן האדמה, או שהם מתקבלים מניצול של מאגרים טבעיים מתחדשים (כמו שדות דיג או יערות או מאגרים מתחדשים מנוהלים (חקלאות).
- החומרים מעובדים יחד עם אנרגיה שמופקת בעיקר מדלקים מבטן האדמה לכדי יצירת מוצרים.
- המוצרים נצרכים על ידי צרכנים והופכים לפסולת. רוב הפסולת, מתקבלת עוד בטרם צריכת המוצרים, בשלבי הפקת חומרי הגלם ובשלב הייצור.
- הפסולת מושלכת לטבע. חלקה הגדול מתפרק מאוד לאט ובינתיים מהווה הפרעה, חלקה רעיל ויוצר הפרעות שונות בטבע.
מלבד הפרעות אלה של לקיחת חומרים והוספת פסולת, חלק גדול מההפרעה האנושית הוא סוג אחר הפרעות - הפרעות ישירות או עקיפות - ציד, דיג, כריתת יערות, שריפות, בניית כבישים או מחסומים אחרים הגורמי לקיטוע של שטחי מחיה, סכרים הגורמים להצפת שטחים. וכו'.
הפרעת האדם למערכות הטבעיות
המערכת האנושית והכלכלית היום שוברת את המחזורים הטבעיים ומפריע להם.
המחזור הביוטי מופרע - כאשר בני אדם שופכים רעלים לתוך הביוספרה, על ידי ציד, דיג, כריתת יערות דיג וחלקאות לא מקיימת וכן על ידי הפרעה פיזית לסביבה הביוטית כמו החדרת מינים פולישים, או קיטוע של בתי גידול במאמצעות כבישים וערים. גם שפיכה של חומרים ביוטיים בכמויות גדולות כמו דשנים יש השפעה על המערכת שכן הם משנים את מבנה מארג המזון.
השפעות נוספות על מחזור הביוטי הן הכחדת מינים והחדרה של מינים פולשים.
יש גם הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי כשאר כמויות עצומות של חומרים נכרים מקרום האדמה ולאחר שימוש קצר בהם רובם מושלכים. הכוונה הן לדלקים מחצביים כמו נפט פחם אורניום וגז והן לחומרים שנכרים כמו מתכות, מינרלים ועוד. וכן להוצאה של תשומות חיוניות למערכת כמו מי שתיה, או הכנסה של חומרים טבעיים בכמויות גדולות כמו פליטה של גזי חממה או של חומרים שגורמים לדלדול שכבת האוזון. גם הפרעה למחזור הביוטי-גאופיזי משפיעה באופן חמור על המערכת האקולוגית.
לא רק שהפרעות שהוזכרו הן בעלות אופי נרחב ומתמשך, אלא שעוצמת ההפרעה גדלה במשך הזמן.
הפרעה זו מושפעת הן ממספר האנשים, והן מהעוצמה של הצריכה בעלת אופי לא מחזורי לנפש. רוב הפסולת נוצרת בתהליכי הייצור, כך שהפסולת שהצרכן מייצר באופן ישיר מהווה כ4% מהפסולת הכללית שנוצרת עקב הצריכה שלו. בנוסף, יש חשיבות גדולה לשאלה איזה סוג צריכה שכן יש מוצרים ושירותים שתהליך הייצור שלהם או או הם עצמם מכילים חומרים או תהליכים שמזיקים יותר לסביבה, יחסית למוצרים ושירותים אחרים.
כתוצאה מכך המערכת הטבעית הביוטית שהתפתחה במשך מאות מיליוני שנים, סופגת מהלומות הולכות וגדלות. וכל זאת במסגרת כמה מאות עד עשרות שנים.
השינוי באופי בעיות הסביבה
במשך השנים יש שינוי באופי של בעיות הסביבה שהאדם יוצר.
מבעיות מקומיות כמו מפעל מזהם בעיר מסויימת הבעיות הופכות להיות עולמיות - כמו לדוגמה התחממות עולמית. דבר זה מצריך שיתופיי פעולה בינלאומיים לצורך ניטור עולמי של בעיות ומתן פתרונות.
בנוסף לכך אם פעם היה מדובר על מספר מועט של מזהמים שיוצרים הרבה זיהום קל לאבחון ולניטור, כיום מדובר על ריבוי מקורות דיפוזיים שמפזרים רעל או מפריעים לסביבה באלפי ובמיליוני מוקדים. לדוגמה פיזור של PCB או של מעכבי בערה על בסיס מתאן מתבצע במיליוני מקומות. דבר זה, שוב מחייב שיתופי פעולה נרחבים, או שינוי בסיסי של צורות הייצור או הצריכה.
בעיה נוספת היא הארכת אורך ההשהייה בין מקור הבעיה להתבטאות שלה. בעיות העבר היו בעלות השהייה קצרה יחסית, כמו זיהום אוויר מחליקיקים או גופרית, שגרמו לבעיות נשימה באופן מיידי ולאחר מכן גם הובילו למחלות נשימה שהתפרצו לאחר זמן קצר. ככל שמתקדמים עוברים לבעיות ארוכות טווח יותר שיש השהייה גדולה יותר בין ייצור הבעיה לגילוי שלה. לדוגמה התחממות עולמית או הרעלה בPCB. דבר זה מקשה על האבחון בבעיות, ומקשה לקשר בין תוצאות הרסניות לבין מקורותיהן. גם התיקון של בעיות אלה אורך זמן רב אפילו אם ההפרעה נפסקה.
דברים אלה וכן קשרי גומלין עם מערכות סביבתיות וחברתיות מורכבות גורמים לכך שבעיות הסביבה הופכות להיות מורכבות יותר עם הזמן. דבר שמצריך כלי ניתוח מערכתיים וכלים מדיניות מערכתיים.
הגדרות לקיימות
הגדרה הבסיסית של חברה בת קיימא היא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".
הגדרה זו פשוטה ומשותפת לכל העוסקים בקיימות. היא גם מבהירה כי יש ערך לקיומם של דורות העתיד, וכן היא מתמקדת במין האנושי כולו. היא אינה מגדירה מה הם התנאים המאפשרים לחברה להיות מקיימת, ומה הם הדברים שמפריעים לה, והיא אינה מתחייבת לשאלה מה ההיקף של הטבע הטבעי שיתקיים ללא ניהול אנושי. עם זאת ההגדרה הזאת ברורה יותר מההגדרה המסורתית של פיתוח בר קיימא הנתונה במחלוקת.
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאי מערכת (עקרונות מדעיים, או טכניים) אשר מובילים לחברה בת קיימא:
- בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
- בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי-אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
- בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
- ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.
הגדרה דומה היא גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה הידועים גם בתור חוקי דיילי לקיימות.
תנאים אלה הם טכניים, ובני מדידה. הם אינם עוסקים לדוגמא בשאלה: "איך צריכה להתנהל התעשייה בחברה מקיימת". הם גם אינם עוסקים במוסדות פוליטיים כמו השליטה בעסקים, מבנה מערכת הכספים או ממשלות, או בשאלות חברתיות כמו תרבות הצריכה או גידול האוכלוסיה.
קיימות חזקה מול קיימות חלשה
הכלכלה האקולוגית מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. קיימות חלשה מניחה כי הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "הון טבעי" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. קיימות חזקה מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפ גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם תדלדל שכבת האוזון. הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על מודל זרמים ומאגרים של הכלכלן ג'ורג'סקיו-רוגן. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא תחליפי לעבודה - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של חומר בעל אנטרופיה נמוכה או לאנרגיה - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.
הכלכלן פרנק רוטרינג כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא מערכת מורכבת, או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.
תחומים ליישום הקיימות
יש נסיונות רבים ליישם את העקרונות והתובנות של הקיימות בתחומי עשייה שונים. בחלק מהתחומים אין תמיד הבדלה ברורה בין סביבתנות לבין קיימות, או שיש מעבר הדרגתי מהאחד לשני.
- פיתוח בר קיימא
- חקלאות בת קיימא ופארמקלצ'ר
- תחבורה בת קיימא
- אנרגיה מתחדשת
- ייצור ועיצוב מקיים על פי עקרונות מעריסה לעריסה והמהפכה התעשייתית הבאה של ויליאם מקדונו ומיכאל בראונגרט.
- כלכלה בת קיימא וכלכלה אקולוגית
- בנייה ירוקה, ופארמקלצ'ר
- כימיה ירוקה
- תרבות מקיימת - פשטות מרצון, פארמקלצ'ר
- שיווק בר קיימא (Sustainable Marketing)
מושגים ומאמרים מרכזיים
ספרים
- גבולות לצמיחה
- אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ
- לטובת הכלל
- הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית
- תכנית ב' 2.0
- ראו עוד ב קטגוריה:ספרי סביבה
אישים בולטים
ארגונים בולטים
בעולם
בארץ
- ראו עוד בקטגוריה:קבוצות לכלכלה מקיימת
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קיימות באתר מרכז השל
- קיימות בויקיפדיה האנגלית
- הרשת החברתית לקיימות בישראל- שינוי ירוק
- רעיונות ירוקים - קיימות ומוצרים ירוקים
