פיתוח בר קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיתוח בר קיימא או פיתוח מקיים (Sustainable Development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של הסביבה הטבעית באופן מתמשך.

היסטוריה של המושג

הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלואמי לשימור הטבע ( International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של וועדת ברונדטלנד בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.

בפסגת כדור הארץ בריו 1992 , שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם אג'נדה 21 (סדר יום למאה ה-21). ובשנת 2000 אומצה עוד תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא אומצה בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".

המחלוקת על ההגדרה

לפי ההגדרה של וועדת ברונדטלנד פיתוח בר קיימא הוא פיתוח ש

עונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים, לענות על צורכיהם שלהם
. הגדרה זו זכתה לשימוש רב, אבל היא אינה אופרטיבית ועוררה התנגדות רבה וסתירות תפיסתיות.

מסיבה זו הוצאה הגדרה אחרת:

השדה של פיתוח בר קיימא יכול להתחלק לשלושה מרכיבים: קיימות סביבתית, קיימות כלכלית, וקיימות חברתית-פוליטית.
-- מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לבני האדם ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.

המונח כלכלה בת קיימא משמש כלכלנים אקולוגים ואחרים שמעוניינים לדבר על כלכלה בהקשר של אקולוגיה וקיימות אך אינם מעוניינים להתחייב דווקא לפתרון של פיתוח בר קיימא. כמו כן מושג זה מתייחס להיבטים אחרים בכלכלה שאינם בהכרח קשורים לצמיחה כלכלית בצורה ישירה - לדוגמה הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין בעיות קיימות.

התייחסות שונות למושג

ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא".

  • דחייה של רעיון הקיימות, ואימוץ של צמיחה כלכלית כמילה נרדפת לפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי - שמרנים וקפיטליסטים.
  • אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".
  • ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.
  • ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. ותמיכה בכלכלת מצב יציב.

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית. בנסיון להשתחחר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים סביבתניים רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להתשמש במונח קיימות.

סביבתנים רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח וצמיחה כלכלית הבאים על חשבון דלדול משאבים טבעיים אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר במשאבים בלתי מתחדשים כגון נפט שכמותם סופית, ובין אם מדובר במשאבים מתחדשים כמו עץ, הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של מערכות אקולוגיות. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או תאגידים כדי להראות שגם הקפיטליזם יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.

הקיימות כהנצחת העוני בחברות העניות

קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת הפערים בין עשירים לעניים. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את האימפריאליזם או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.

על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור.

ביקרות אחרת על המונח, בעיקר מצד קפיטליסטים, מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".

אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "צמיחה כלכלית". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי מדבר במונחים אלה. יש גם הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה, ובראשן ההתייחסות ל עקומת קוזנץ הסביבתית.

דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח

גישה זו מנסה לשנות את ההגדרה של צמיחה כלכלית ולפתח מדדים חלופיים לתמ"ג, כך שהמדד המרכזי לבריאות כלכלית וחברתית ישקף טוב יותר את הרווחה האנושית, וימנע מהצגת פעילות הרסנית לסביבה או לדורות הבאים בתור פיתוח או צמיחה. כלומר, יש עדיין רצון לקיים חברה שתצמח ותתפתח אבל ב"סוג אחר של צמיחה", כזה שיעמוד בתנאים של קיימות. המובילים בתחום זה הם הקשורים לזרם הכלכלה אקולוגית.

ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל ושל פיתוח בר קיימא בפרט. הכלכלן הרמן דיילי כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר".

לפי דיילי המונח של קיימות פרושו: "פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [1]

דה קפלינג מייצג זרם גובר בקרב קובעי מדיניות ובכלכלה סביבתית שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת הרווחה החברתית וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון [[הסביבה הטבעית]פ או על חשבון דלדול משאבים.

דחייה של מושג הצמיחה

גישת כלכלת מצב יציב שפותחה על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. או בפטיש הצמיחה.

הספרים התמוטטות וכן רובים חיידקים ופלדה מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של גידול האוכלוסיה והן בהיבטים של צריכת משאבים והשפעה סביבתית לנפש.

מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של ציידים לקטים שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודריניות. מצד אחד לא היו בידיהם הטכנולוגיה והמדע והן לא יכלו לרתום אנרגיות מתחדשות או דלק מחצבי, להפיק חומרי דשן סינטטי או לבצע התפלה ולא היו בידהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה. ועם זאת היו להן גם מוסדות חברתיים רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האכולוסיה, כמו כן בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות לחקלאות ולא כללו סיבוכים נוספים של תעשייה הכוללים: זיהום, תלות של הכלכלה במשאבים מתכלים כמו דלק מחצבי. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה היתה נדירה - כשהיתה תלות כזו היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - בהתיישבות הנורדים בגרינלד, באיי פיטקרן, ובאיים ליד יפאן.

תוכניות לפיתוח בר קיימא

ראו גם

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - -האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר -פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב (ספר) - מעבר לצמיחה- אריתמטיקה, אוכלוסיה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין- המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת -מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי- כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים- כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה


קישורים חיצוניים