מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
ברוכים הבאים לאקו-ויקי - מקום המפגש של אקולוגיה, חברה וכלכלה!
אלברט איינשטיין אמר: "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן". המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אלימות, דכאון מתפשט, אי שוויון ועוד - לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה מעוצבת החברה ודרכי החשיבה שלנו.
אקו-ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות.
כיום יש באקו-ויקי 2,914 ערכים.
ראו גם: מזנון • איך אפשר לעזור לאקו-ויקי • מדריך בזק לכתיבה באקו-ויקי • ערכים מומלצים • ערכים מומלצים לסביבתניים
אירועים וחדשות
בחודש פברואר חלים ששה מועדים עולמיים:
ערכים חדשים ומורחבים
לכבוד יום ללא עישון שחל ב-31 במאי - ערכים על גורם המוות מספר אחת בישראל: עישון בישראל - התמכרות לעישון - הכחשת נזקי העישון - קשרי הון שלטון - עישון ועוני - שיווק טבק לבני נוער - סיגריה אלקטרונית ודרכים למניעת עישון. ערכים נוספים אפשר למצוא בפורטל:עישון.
|
ערך מומלץ
בולו'בולו הוא ספר אוטופי משנת 1982 של הסופר ומתכנן הערים השווייצרי .P.M, שמבקר את הקפיטליזם והקומוניזם ומציע חלופה על בסיס התארגנות קהילתית (בולו). הבולו מבטיח את עצמאות הפרטים ברמה הכלכלית על ידי הספקה עצמית של מזון, מחסה, כלים, תמיכה חברתית ושייכות תרבותית. במקביל מתקיים שוק תחרותי או כלכלת מתנות שבה מסחר והתמחות כלכלית נובעים עקב נוחות ובחירה במקום עקב כורח לשרוד. מעבר למאפיינים בודדים בהם מחוייבים כל הבולואים (כמו הכנסת אורחים), כל בולו הוא עצמאי ותושביו יכולים לבחור את אורחות החיים והתרבות בו דבר שמייצר מגוון. בולו'בולו הוא אוסף כלל הבולואים, שיחד מהווים חלופה של קהילות בה אין כמעט כסף (למעט מטבעות מקומיים), ואין קיום של מדינות או גבולות. PM מתאר עולם רב-גוני, מקיים ואיטי יותר, שמשלב גם פרמקלצ'ר, אנרגיה מתחדשת, מסחר בין קהילות ועוד.
|
הידעת?
פרדוקס ג'בונס הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים. בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה דווקא. הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שהבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור ביעילות מנועי הקיטור. בשל העובדה שהשימוש בדלק שמקורו מפחם הפך יעיל וזול יותר, הדרישה הכוללת לפחם עלתה.
|
|
