עמוד ראשי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־00:08, 21 באוקטובר 2016 מאת עידן ד (שיחה | תרומות) (סוכות בסימן קיימות כערך מומלץ. יש להחזיר אחרי סוכות את {{תבנית:ערך מומלץ}})
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוכים הבאים לאקו-ויקי -
מקום המפגש של אקולוגיה, חברה וכלכלה!
אלברט איינשטיין אמר:
Quote.png
Albert Einstein Head.jpg
Cquote2.png לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן. Cquote1.png

המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אי שוויון, אלימות, שחיתות, דיכאון, השמנה ועוד - לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה מעוצבת החברה ודרכי החשיבה שלנו. הקושי שלנו לתפוס את החיים בספינת החלל כדור הארץ, וליצור מוסדות חברתיים שיאפשרו לנו לשתף פעולה בצורה טובה יותר.

אקו-ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. כיום יש באקו-ויקי 3,586 ערכים.

ראו גם: מזנוןאיך אפשר לעזור לאקו-ויקימדריך בזק לכתיבה באקו-ויקיערכים מומלציםערכים מומלצים לסביבתנים

תבנית:אירועים וחדשות

ערכים חדשים ומורחבים

לכבוד יום ללא עישון שחל ב-31 במאי - ערכים על גורם המוות מספר אחת בישראל: עישון בישראל - התמכרות לעישון - הכחשת נזקי העישון - קשרי הון שלטון - עישון ועוני - שיווק טבק לבני נוער - סיגריה אלקטרונית ודרכים למניעת עישון. ערכים נוספים אפשר למצוא בפורטל:עישון.

Nuvola apps package network.png

נושאי ליבה

Nuvola apps personal.png

אישים

ראו גם: קבוצות וארגונים

Nuvola apps bookcase.png

מקורות

ראו גם: סוגי מאמרים

Nuvola apps ktip.png

זרמי מחשבה

ערך מומלץ

ערך מומלץ

סֻוכּוֹת (או חג האסיף) הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היה עם ישראל עולה לירושלים בחג הסוכות.

ממצות החג ומנהגיו הן ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים, בקשת "הושענות", מצוות הקהל, שמחת בית השואבה וניסוך המים.

ערכי החג כוללים שלום (סוכת שלום), הכנסת אורחים (אושפיזין), ענווה וכבוד, ועקשנות (התעקשות על מצוות הסוכה גם בזמנים קשים)

ניתן לקשר את החג לקיימות ולסביבתנות בדרכים רבות:

  • הישיבה בסוכה יכולה לסמל יציאה אל היסודות של הדיור. סולידריות עם עניים שאין להם קורת גג.
  • אפשר לראות בישיבה בסוכה גם קריאת תגר על החפצים הרבים שיש בבית, ולעסוק בנושא של פשטות מרצון. מה גם שסוכות מתקיים זמן קצר לאחר כיפור שבו יש ערך מרכזי של תיקון - תיקון עולם, תיקון הנפש, תיקון חברתי, תיקון פיזי - תיקון במקום לזרוק חפצים ולקנות חדשים.
  • בחג יש דגש רב על הורדת גשמים מכאן אפשר לדבר על טביעת רגל מימית, משק המים בישראל ועל פעולות שניתן לבצע בנושא - לדוגמה מים אפורים.
  • החג הוא גם חג חקלאי של אסיף היבולים ותקווה לשנה ברוכה, וניתן לקשר זאת לביטחון תזונתי וחקלאות בת קיימא.
  • את מצוות הכנסת האורחים ניתן לקשור לחיזוק הקהילה המקומית. בניית סוכה עם השכנים, הזמנת שכנים חברים ומכרים לסוכה, פעילות בגינה קהילתית, שירה בקהילה ועוד.
  • ניתן לקדם את הקהילה על ידי קידום תכנון עירוני טוב יותר שישפר את חיי הקהילה, לדוגמה עיסוק בתכנים של עירוניות מתחדשת ואקולוגיה עירונית.
  • קיימות דורשת שיתופי פעולה עם שכנים גם מעבר לגבול ועם אומות העולם. ניתן להקדיש את החג לפעילויות הקשורות בהבאת שלום, אמנות בינלאומית להגנה על הסביבה, סחר הוגן וכדומה.

הידעת?

Exponential.png

קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. הביולוג ג'ארד דיימונד משתמש בטיעון זה בספרו התמוטטות כדי לענות לכלכלנים הטוענים שאין כל מגבלות על גידול האוכלוסייה במיליארדי השנים הבאות.

Questions.png יש לי שאלה