הבדלים בין גרסאות בדף "עישון פסיבי"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 13: שורה 13:
 
* עישון מיד שניה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.  
 
* עישון מיד שניה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.  
  
נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|מתחלואה שנגרמה מעישון]], ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}   
+
נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|מתחלואה שנגרמה מעישון]], ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוהה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}   
  
 
==הכחשת נזקי העישון הפסיבי==
 
==הכחשת נזקי העישון הפסיבי==

גרסה מ־18:18, 17 ביוני 2017

עישון פסיבי (באנגלית: Passive smoking), עישון כפוי או עישון מיד שנייה (באנגלית: Secondhand smoking) הוא השאיפה של עשן או של תוצרי העישון על ידי אנשים שאינם המעשן עצמו. הדבר מתרחש כאשר עשן טבק מגיע לסביבה וגורם לשאיפה שלו על ידי אנשים אחרים. מצב אחר של עישון כפוי מתרחש כאשר עוברים ניזוקים כתוצאה מעישון של אמם. עישון מיד שנייה עלול לגרום למחלות, נכות ומוות. קיים קונצנזוס מדעי שעישון כפוי מהווה סיכון בריאותי. נזיקים אלה היו אחד הגורמים המרכזיים בחקיקה של חוקים לסביבה ללא עשן סיגריות במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים סגורים כמו מסעדות, בארים, בתי קפה, מועדונים כמו גם במקומות ציבוריים פתוחים.

במסגרת הכחשת נזקי העישון, חברות הטבק מכחישות את הנזקים של עישון כפוי. בדומה לנושאים של התמכרות לטבק ושיווק סיגריות לקטינים, הנושא של עישון כפוי מקטין את היכולת של החברות לטעון שעישון הוא עניין של חירות הצרכן.

עישון

נזקים בריאותיים של עישון פסיבי

להלן נזקי העישון לפי ארגון הבריאות העולמי:‏[1]

  • עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון לתחלואה בסרטן ריאות. אנשים שנמצאים בחשיפה ארוכת טווח לעישון כפוי הם בעלי סיכון גבוה ב-20% עד 30% לעומת אנשים שאינם חשופים לעישון כזה.
  • אנשים שאינם מעשנים אבל חיים יחד עם מעשן באותו משק בית, הם בעלי סיכון מוגבר של 23% למחלת לב.
  • עישון של הורים אחראי ללפחות 17 אלף מקרי אישפוז של ילדים מתחת לגיל 5 בכל שנה.
  • אמהות שמעשנות מכפילות את הסיכון של הילדים שלהן למות עקב "מוות בעריסה".
  • עישון מיד שניה הוא גורם סיכון בריאותי לאסתמה, זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.

נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוהה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. ‏[2]

הכחשת נזקי העישון הפסיבי

"מילה למעשנים" מודעת הסברה ותעמולה של מכון הטבק משנת 1979. הפרסומת מתארת עישון במרחב הציבורי כמעין הרמוניה בין אנשים עם טעמים שונים - יש מי שמעשנים ויש מי שלא מעשנים והם כביכול מנגנים יחד במין "הרמוניה", בלי צורך בהפרעה מצד "מיעוט זעיר ולא רציונלי" שרוצה למנוע עישון כפוי במרחב הציבורי. המודעה מנסה לחבר יחד את המעשנים והלא מעשנים בתמיכה מאחורי הקו של חברות הטבק - המשך עישון במטוסים, במסעדות ועוד, ולהציג את המתנגדים לעישון כזה כאנשים קיצוניים ולא מנומסים. בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של חברות הטבק כבר הצביעו על נזק בריאותי עקב עישון פסיבי. במודעה אין שום איזכור לאפשרות של נזק בריאותי למעשן או לסובבים אותו. המעשנים מוצגים כמי שבוחרים לעשן תוך הכחשה של התמכרות לעישון טבק.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת נזקי העישון

העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם אנשים לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סירבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי מאמץ רחב היקף לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר.‏[1]

בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. ‏[1]

דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של מכון הטבק משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.‏[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  2. ^ דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות
  3. ^ A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS), מכון הטבק, פברואר 1979