הבדלים בין גרסאות בדף "עישון פסיבי"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הכחשת נזקי העישון הפסיבי)
מ
שורה 19: שורה 19:
 
העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם אנשים לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סירבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי מאמץ רחב היקף [[הטיית מחקרים על ידי חברות|לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי}}
 
העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם אנשים לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סירבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי מאמץ רחב היקף [[הטיית מחקרים על ידי חברות|לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי}}
  
בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימייים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. {{הערה|שם=TobaccoExplained}}
+
בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. {{הערה|שם=TobaccoExplained}}
  
דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונלים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}
+
דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־22:40, 30 בנובמבר 2016

עישון פסיבי (Passive smoking), עישון כפוי או עישון מיד שנייה (Secondhand smoking) הוא השאיפה של עשן או של תוצרי העישון על ידי אנשים שאינם המעשן עצמו. הדבר מתרחש כאשר עשן טבק מגיע לסביבה וגורם לשאיפה שלו על ידי אנשים אחרים. מצב אחר של עישון כפוי מתרחש כאשר עוברים ניזוקים כתוצאה מעישון של אמם. עישון מיד שנייה עלול לגרום למחלות, נכות ומוות. קיים קונצנזוס מדעי שעישון כפוי מהווה סיכון בריאותי. נזיקים אלה היו אחד הגורמים המרכזיים בחקיקה של חוקים לסביבה ללא עשן סיגריות במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים סגורים כמו מסעדות, בארים, בתי קפה, מועדונים כמו גם במקומות ציבוריים פתוחים.

במסגרת הכחשת נזקי העישון, חברות הטבק מכחישות את הנזקים של עישון כפוי. בדומה לנושאים של התמכרות לטבק ושיווק סיגריות לקטינים, הנושא של עישון כפוי מקטין את היכולת של החברות לטעון שעישון הוא עניין של חירות הצרכן.

עישון

נזקים בריאותיים של עישון פסיבי

להלן נזקי העישון לפי ארגון הבריאות העולמי:‏[1]

  • עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון לתחלואה בסרטן ריאות. אנשים שנמצאים בחשיפה ארוכת טווח לעישון כפוי הם בעלי סיכון גבוה ב-20% עד 30% לעומת אנשים שאינם חשופים לעישון כזה.
  • אנשים שאינם מעשנים אבל חיים יחד עם מעשן באותו משק בית, הם בעלי סיכון מוגבר של 23% למחלת לב.
  • עישון של הורים אחראי ללפחות 17 אלף מקרי אישפוז של ילדים מתחת לגיל 5 בכל שנה.
  • אמהות שמעשנות מכפילות את הסיכון של הילדים שלהן למות עקב "מוות בעריסה".
  • עישון מיד שניה הוא גורם סיכון בריאותי לאסתמה, זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.

נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. ‏[2]

הכחשת נזקי העישון הפסיבי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת נזקי העישון

העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם אנשים לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סירבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי מאמץ רחב היקף לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר.‏[1]

בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. ‏[1]

דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של מכון הטבק משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.‏[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  2. ^ דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות
  3. ^ A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS), מכון הטבק, פברואר 1979