פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

סרטן השד

סרטן השד (באנגלית: Breast cancer) הוא סרטן שמקורו ברקמת השד, לרוב מהציפוי הפנימי של צינוריות החלב או מהאוניות המספקות לצינוריות את החלב. סוגי סרטן שמוקרם בצינוריות נקראים Ductal carcinomas ואלו שמקורם באוניות נקראות Lobular carcinomas. סרטן השד היא מחלה של בני-אדם ושל יונקים אחרים; כמעט כל מקרי הסרטן בבני אדם מתרחשים בקרב נשים. גברים יכולים לחלות בסרטן שד, אך הם מהווים אחוז אחד מכלל החולים.‏[1]

התפלגות התחלואה בסרטן בקרב נשים בישראל נכון לשנת 2012. כ-5,000 מקרים חדשים של סרטן שד מתגלים בשנה. 3,000 מקרים מתוכם מתגלים מתחת לגיל 65.

ברחבי העולם, סרטן השד מהווה 22.9% מכלל סוגי הסרטן בקרב נשים (בלא להתחשב בסרטני עור שאינם מלנומה). בשנת 2008, סרטן השד גרם ל-458,503 מקרי מוות ברחבי העולם, שהיוו 13.7% מכלל מקרי המוות של נשים. סרטן השד נפוץ פי 100 בקרב נשים מאשר בקרב גברים, אם כי סיכויי ההחלמה של גברים נמוכים יותר בגלל שבדרך כלל ההבחנה בגידול היא מאוחרת יותר. נכון לשנת 2012 סרטן השד גורם לתחלואה של כמעט 5,000 נשים בשנה בישראל, זהו סוג הסרטן הנפוץ ביותר בישראל - שווה בתפוצתו לשני סוגי הסרטן הנפוצים האחרים ביחד (סרטן המעי הגס וסרטן הריאה) ומכלל חולות הסרטן החדשות בישראל שליש חולות בסרטן השד. בנוסף לכך שהוא נפוץ התחלואה בסרטן השד מתרחשת בגיל צעיר יחסית, לסוגי סרטן אחרים. ‏[1]

הגודל, השלב, קצב הגידול ומאפיינים אחרים של הגידול קובעים את סוגי הטיפול. הטיפול יכול לכלול ניתוח, תרופות (טיפול הורמונלי וכימותרפיה), הקרנה ו/או אימנותרפיה (טיפול דרך המערכת החיסונית). הסרה פיזית של הגידול מספקת לרוב את התוצאות הרפואיות הטובות ביותר, כאשר ניתוח הסרה בלבד, ללא טיפול אחר, יכול לספק ריפוי מלא. בנוסף לניתוח, ניתנים לעיתים קרובות מספר טיפולים כימותרפיים כדי לשפר בצורה מסויימת את הסיכויים להישרדות ארוכת טווח ללא הישנות המחלה. רוב הצורות של טיפולים כימותרפיים הורגים תאים המתרבים במהירות בכל מקום בגוף כשהתוצאה היא אובדן שערות זמני והפרעות בעיכול. לפעמים מספקים טיפול קרינה כדי להרוג כל תא סרטני בשד שאולי לא הבחינו בו בזמן הניתוח, דבר שגם משפר את סיכויי השרידה במידה מסויימת, אם כי חשיפה של הלב לקרינה עלול לגרור התקף לב עתידי עבור המטופלת. חלק מסוגי סרטן השד רגישים להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון, דבר שמאפשר לטפל בהם על ידי חסימת ההשפעות של הורמונים אלה.

אחוזי ההבחנה והשרידה שונים מאוד לסוגי סרטן שונים, שלב הגידול והטיפול. סיכויי השרידה לאחר 5 שנים נעים בין 98% לבין 23%, כאשר סיכוי השרידה הממוצע עומד על 85%. בקרב נשים בכל הגילאים מתות בישראל כ-1,000 נשים בשנה - שהן כן 20% מסך מקרי התחלואה החדשים שמתגלים. נכון לשנת 2012, בקרב נשים בישראל מתחת לגיל 65 מתגלים בשנה כ-3,000 מקרי סרטן השד בשנה‏[1] וסה"כ מתות ממנו כ-400 נשים בשנה. ‏[2] נתון זה מייצג סיכויי החלמה טובים יותר לנשים צעירות יותר (85%) ומצד שני כמות התמותה מסרטן מנשים גבוהה בשל כך ביחס לגברים באותו גיל.

תוכן

גורמי סיכון לתחלואה בסרטן השד

גורמי הסיכון העיקריים של סרטן השד הם מין נקבה (1% מהחולים הם גברים), גיל, ומדינת המוצא [3]. גורמי סיכון נוספים כוללים תזונה ופעילות גופנית, אי-הולדת ילדים והנקה, רמה גבוהה של הורמונים, רקע משפחתי, גזע, סטטוס כלכלי ומחסור תזונתי ביוד.

מספר רב של גורמי סיכון מוכחים עשויים לבוא לידי ביטוי דרך המערכת האנדוקרינית. שימוש נוכחי בגלולות נגד הריון ושימוש בתרפיה של תחליפי הורמונים יכולים להגדיל בצורה מתונה את הסיכון לסרטן השד. [3] לטענת מאמר של "הקרן לבריאות וסביבה", למרות קיום של גורמים מוכרחים לסרטן שד, כמו מוטציות גנטיות ראשיות, פעילות גופנית, תזונה, אלכוהול, השמנה, הנקה ולידת ילדים משפיעות, ההשפעה הכוללת של היבטים אלה על התחלואה מסבירה רק חלק קטן ממקרי התחלואה במחלה. החשד נופל לכן על חשיפה למספר רב של משבשים אנדוקריניים שיכולים לשנות את ויסות ההורמונים בגוף, בעיקר חשיפה בתקופות קריטיות של התפתחות השד - ההתפתחות ברחם, בזמן ההתפתחות המינית, בזמן ההריון ובזמן ההנקה. יש קושי משמעותי לבדוק את השפעת משבשים אלה על סרטן בגלל התפוצה הרחבה שלהם בסביבה המודרנית של חיי היום-יום, בגלל כמות גדולה של חומרים ומחסור ברגולציה ובגלל השפעות צולבות - כך שחומר אחר יכול להגביר את השפעה של חומר אחר, גם כאשר כל אחד מהם בנפרד לא משפיע במיוחד [4]

על פי מחקר של גורמי סיכון וגורמים אפידמיולוגים שפורסם בשנת 1995, גיל לידה ראשון מאוחר, ואי הולדה של ילדים קושר ל-29.5% ממקרי סרטן השד בארצות הברית, היסטוריה משפחתית של סרטן השד קושר ל-9.1% מהמקרים וגורמים בעלי מתאם עם הכנסה גבוהה יותר קושרו ל-18.9% מהמקרים. ניסיונות להסביר את הסיכון המוגבר לתחלואה (אם כי יש סיכוי קטן יותר למוות) עם הכנסה גבוהה יותר כוללים תצפיות אפידמיולוגיות כמו פריון נמוך יותר בקרב נשים עשירות יותר ובעלות השכלה גבוהה יותר, אפשרות של איבחון וטיפול טובים יותר בגלל גישה טובה יותר לסריקת שד, והשערות בדבר גורמי סגנון חיים וגורמי דיאטה המקושרים להכנסות גבוהות יותר. גורם אחד כזה עשוי להיות טיפול שהיה נהוג בעבר של מתן הורמונים לנשים שהיה נפוץ יותר בקרב נשים עשירות יותר.

גיל

המחלה שכיחה בעיקר בנשים מעל גיל 45. רובן של הנשים המאובחנות בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון מובהקת פרט להיותן נשים בגיל האל-וסת או לקראת גיל האל-וסת. עם זאת, נמצאו מספר קבוצות סיכון שמגבירות באופן משמעותית את השכיחות לסרטן השד.

לפי מחקר משנת 2000 על גורמי סיכון בעולם, שיעור התחלואה בסרטן השד גדל פי 2 בכל 10 שנים עד לגיל הפסקת הווסת, ואז שיעור הגידול בתחלואה יורדים באופן דרמטי. יחסית לסרטן ריאה אחוזי התחלואה גבוהים יותר בגיל צעיר יותר. בחלק מהמדינות העקומה של התחלואה מפסיקה לעלות כליל לאחר גיל הפסקת הווסת.‏[5]

בישראל אחוזי התחלואה גדלים בצורה דרמטית עם הגיל. מסך 100 אלף תושבים, יש כ-25 חולות חדשות בגילאים 25-34, בגילים 35-44 הסיכון גדל פי 4 ל-100 חולות חדשות בשנה. בעשור 45-54 חל גידול נוסף ל-250 חולות חדשות בשנה, ובגיל 55-64 המספר מגיע ל- 380 חולות חדשות בשנה. בגיל 65-74 יש שיא של תחלואה של 450 חולות בשנה, ולאחר מכן ירידה בתחלואה. ‏[6]

הבדלים בין מדינות

ניתוח של תחלואה ותמותה בסרטן שד בהתחשב בגיל החולות שונה עד כדי פקטור של 5 בין מדינות שונות. התחלואה במדינות מזרח-אסיה נמוכה בהרבה לעומת לעומת מדינות מערביות. הפער נסגר לאיטו אבל הוא עדיין נמוך פי חמש במדינות אלה. מחקרים שבדקו מהגרות מיפן להוואי מצאו כי שיעורי התחלואה בסרטן בקרב מהגרות הופך להיות דומה לזו של הארץ המארחת בתוך דור אחד או שניים, דבר המצביע על כך שגורמים בסביבה או באורחות חיים הם בעלי השפעה גבוהה יותר לעומת גורמים גנטיים. ‏[5]

תזונה, פעילות גופנית והנקה

  ערכים מורחבים - תזונה בריאה, השפעות בריאותיות של פעילות גופנית

קרן המחקר העולמית לסרטן העריכה בשנת 2007 כי נשים יכולות להקטין בצורה משמעותית את הסיכון לתחלואה בסרטן השד על ידי הקטנת צריכת אלכוהול, הגברת הפעילות הגופנית, שמירה על משקל תקין, והנקה. דבר זה יקטין ב-38% ממקרי סרטן השד בארצות הברית, 42% מהמקרים בבריטניה, 28% מהמקרים בברזיל ו-20% מהמקרים בסין. [7]

לפי משרד הבריאות של ארצות הברית, נשים פעילות הן בעלות סיכון נמוך באופן מהותי לחלות בסרטן השד לעומת נשים לא פעילות. מחקרים מראים כי מגוון גדול של פעילות גופנית מתונה -אינטנסיבית באורך של 210 עד 420 דקות בשבוע נחוצה כדי להוריד באופן דרסטי את הסיכון לסרטן השד. נכון להיום לא נראה שפעילות של 150 דקות בשבוע מספקת הגנה מהותית. כמו כן נראה כי פעילות גופנית במשך שעות רבות יותר מספקת הגנה גדולה יותר אם כי לא ברור מה כמות השעות.:‏[8]

מטה אנליזה של 35 מחקרים שפורסמה בשנת 2016 בדק את את הקשר בין נטל התחלואה בכל מדינות העולם. המחקר מצא כי פעילות גופנית אינטנסיבית על בסיס יומיומי (8000 MET minutes/week) יכולה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-14%, כמו כן המחקר מצא כי יש תועלות בפעילות למניעת תחלואה במחלות נוספות (סרטן המעי הגס, מחלות לב, ושבץ)[9]

חשיפה לאסטרוגן

חשיפה לאסטרוגן מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לסרטן השד, מכיוון שהגוף נחשף לאסטרוגן במהלך המחזור החודשי או בטיפולים הורמונליים הכוללים אסטרוגן:

דו"ח משנת 2005 של הסוכנות הבינלאומית לסרטן IARC טען כי גלולות נגד הריון מעלות אל הסיכון לתחלואה בסרטן השד (בין משתמשות פעילות וכאלו שהשתמשו בגלולות בעבר), וכן סרטן צוואר הרחם וסרטן הכבד.[10] מטה-אנליזה משנת 2013 מצאה כי שימוש מתמשך בגלולות מקושר לעליה קטנה בתחלואה בסרטן השד (עליה של 8%) והורדה של סרטן המעי הגס (ב -24%) וסרטן הרחם (43%).[11] , עליה קטנה בסיכון עקב שימוש בגלולות נצפתה גם במטה-אנליזות אחרות.

כימיקלים משבשי הורמונים

בחיי היומיום אנחנו נחשפים לכמות קטנה של עשרות אלפי כימיקלים מזהמים שנפלטים מהסביבה הביתית ומזיהום אויר. השפעת רוב החומרים האלה על הגוף אינה ידוע, והם לא מנוטרים. במיוחד הבעיה חמורה כאשר הם עלולים לפעול בסינרגיה זה עם זה, לשנות את המבנה הכימי האחד של השני או לשנות מנגנונים בגוף שלאחר מכן נפגעים על ידי חומר אחר. הפעילות של החומרים האלה היא לפעמים בעלת השהייה ארוכה ויכולה לבוא לידי ביטוי גם כאשר החומרים בכמויות קטנות מאוד שכן השפעתם העיקרית היא דרך חיקוי של הורמונים המופרשים לגוף - כלומר חומרים שהם משבש אנדוקריני.[12]

בספרות המדעית יש דוגמאות לכך שתערובת של כימיקלים מהסביבה עלולים לשבש תהליכים ביולוגיים ולהגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד. ייתכן גם שילוב מורכב של כמה כימיקלים ושל פרופיל גנטי או הורמונלי שעלול ליצור השפעה חזקה יותר מכל מרכיב בנפרד. לדוגמה מחקר שבדק את השפעות המשולבות של 11 מזהמים סביבתיים שונים, נדגם כל אחד מהם בכמות שהיא קטנה מידי מכדי שתהיה לו השפעה בנפרד. אבל המחקר גילה כי לכימיקלים השונים יחד הייתה השפעה מצטברת, והם ויסתו את פעילות האסטרוגן הטבעי אסטרדיול. מחקר אחר מצא כי ביספנול A, ברמות של חשיפה יומיומית, ויסת את רמת האסטרדיול. [4]

גורמים גנטיים

הגנים המקושרים עם סינדרום סרטן שד-שחלות בתורשה מגדילים בדרך כלל את הסיכון בצורה קטנה או מתונה;

עם זאת נשים וגברים הנושאות פגם גנטי בגנים המקודדים לחלבון BRCA1 או BRCA2 הם בעלי סיכון גבוה בהרבה לפתח סרטן שד (ואצל נשים גם סרטן השחלה). נשים עם פגם כזה הן בעלות סיכון של 60% לתחלואה בסרטן השד, ו-85% לחלות בימי חייהן בסרטן השד או השחלה. מכיוון שגנים אלו הם דומיננטיים, דרוש רק עותק אחד של הגן מהאב או האם על מנת שהפגם יופיע בצאצא. כמו כן, נשים שלהן היסטוריה משפחתית של מחלת הסרטן נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלה גם אם אין במשפחתן פגם גנטי בBRCA1 או BRCA2. מאחר שגנים אלו הם אוטוזומליים, הם עוברים בתורשה מאב ומאם באותה תדירות.

השמנה

השמנת יתר מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השד ‏[13] וכן מעלה את הסיכון לחזרתה של המחלה.‏[14] מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת החשוב British Journal of Cancer קבע כי קיים קשר חשוב בין השמנה ובין רמות גבוהות של אסטרוגן ואנדרוגנים בזרם הדם. ממחקרים אחרים ידוע כי אחד הגורמים העיקריים לסרטן השד הוא הגורם ההורמונלי, כאשר רמות גבוהות של הורמונים, ובמיוחד הורמון המין הנשי, אסטרוגן, עלולות להוביל להתפתחות גידולים סרטניים.[1] לפי מחקר אחד, אצל נשים בעלות עודף משקל ישנם תאי שומן רבים המכילים אנזים הקרוי ארומטאז, שהוא בעל תפקיד מרכזי בייצור ההורמון אסטרוגן הידוע כמעודד התפתחות של סרטן שד. [2]

צריכת אלכוהול

  ערך מורחב - אלכוהול ובריאות

לפי דיווח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, על תרומת האלכוהול לנזקים בריאותיים, אלכוהול תורם למספר סוגי סרטן וביניהם סרטן השד. לפי הדו"ח, 8% מנטל התחלואה ו-8% מבין מקרי המוות מסרטן השד ברחבי העולם מקורם בצריכת אלכוהול. ‏[15]

עישון

עישון טבק (סיגריות, נרגילות, מקטרות וכו') יכול להגדיל את הסיכון לסרטן השד, כאשר כמות גדולה יותר של עישון וגיל מוקדם יותר מגדילים את הסיכון. עישון סיגריות הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם.


חשיפה לתאורה מלאכותית

  ערך מורחב - זיהום אור

בשנים האחרונות עולה חשד כי חשיפה לתאורה מלאכותית במשך שעות הלילה מגבירה את הסיכון לסרטן השד. מחקר שנערך בארצות הברית בקרב אחיות בבתי חולים מצא כי הסיכון לחלות בסרטן שד גבוה ב-50% בקרב נשים העובדות במשמרת לילה מאלה העובדות בשעות האור.[3][4]

לפי הסבר אחד, התפתחות הגידול הסרטני נובעת מהשפעת האור המלאכותי על מנגנוני השעון הביולוגי של הגוף. האור המלאכותי משפיע על בלוטת האיצטרובל ומשנה את ריכוז כמות הורמון המלטונין המופרשת על ידה. המלטונין המופרש בעיקר בשעות החשכה, מסייע לווסת את מחזור השינה והעירנות וכן פונקציות של המערכת החיסונית. המלטונים מדכא גם התפתחות גידולים סרטניים על ידי חסימת קליטה של חומצה לינוליאית על ידי תאים סרטניים דבר שמעכב את התפתחותם. חומצה לינולאית היא חומצה שומנית הנמצאת בשמנים בלתי רוויים, המופיעים לדוגמה בשמן תירס, וספיגתה בגוף מדרבנת את התפתחותם של תאים סרטניים בשד. יש גם סברה שלמלטונין תפקיד בבלימת הצמיחה של גידולים סרטניים בכבד ובערמונית.

חשיפה לאור בשעות הלילה גורמת לדיכוי יצור המלטונין ובכך מאפשרת שגשוג מהיר של תאים סרטניים. באנשים העובדים במשמרות לילה תחת תאורה מלאכותית, כגון אחיות, עובדים בחדרי בקרה, עובדי רדיו ותקשורת, עובדים בפסי יצור, נוצרת הפחתה ברמת המלטונין בדם בשעות אלו. בניסויים ברקמות סרטניות אנושיות שהושתלו בחיות נמצא כי דם עשיר במלטונין האט באופן משמעותי את התפתחות הגידול ודם עני במלטונין עודד את התפתחות הגידול. רמת הדיכוי של יצור המלטונין תלויה בעוצמה ובמשך של התאורה המלאכותית שאליה נחשפים.

זיהום אוויר, פלסטיק וחומרי הדברה

זיהום אוויר נחשב באופן כללי כגורם מסרטן וסוגי זיהום אוויר כמו פליטות ממנועי דיזל, וחומרים אחרים מוכרים החל משנת 2012 כגורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם.

מחקר צרפתי שבדק קורלציה בין מגורים בקרבת משרפות שפלטו דיאוקסין לבין תחלואה בסרטן השד על פני 9 שנים, מצא כי חשיפה לדיאוקסין העלתה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-5%, יחד עם הסיכוי לתחלואה במחלות סרטן נוספות [5]

חשיפה לחומרי הדברה, אם כסיכון מקצועי (מדבירים, חקלאים) ואם בגלל מגורים בכפרים ליד שדות מרוססים וחשיפה לחומרים אלה דרך זיהום אוויר או שתיית מאגרי מים מזוהמים בחומרי הדברה כתוצאה מריסוס שדות או דליפות ממאגרים או מפעלים המייצרים חומרי הדברה, קשורה לתחלואה בסרטן הלבלב, כמו גם בסוגי סרטן אחרים. [16]

האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תורג'מן טוענת כי מלבד בעיות פוריות ושיבוש אנדוקריני התפתחותי, פתלטים גורמים לסוגי תלויי הורמונים כמו סרטן השד, וסרטן הערמונית. ‏[17]

גורמים נוספים

צפיפות ברקמת השד מגדילה את הסיכון ללקות בסרטן השד, ומקשה על אבחון ראשוני בעזרת ממוגרפיה.

המלצות להקטנת התחלואה בסרטן השד

להלן המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי האגודה למלחמה בסרטן.‏[18]

  • לאכול מזון בריא ומגוון, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי.
  • לאכול 5 או יותר, מנות מגוונות של ירקות ופירות ביום.
  • להעדיף דגנים מלאים, כגון חיטה מלאה, על פני חיטה מעובדת, ולהפחית בסוכרים ובשומן מן החי.
  • להעדיף מזון המסייע להימנע מהשמנה.
  • לאמץ אורח חיים פעיל, על ידי ביצוע פעילות גופנית. מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רב ימות השבוע. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית, של כ-150 דקות בשבוע, מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, במיוחד כאשר מדובר בסוגי הסרטן השכיחים.
  • לאזן בין הפעילות הגופנית שמבצעים לבין הכמות הקלורית שצורכים.
  • להגביל צריכת האלכוהול למנה אחת ביום לכל היותר.
  • להימנע מעישון ככל שהדבר ניתן. העישון מזיק לבריאות המעשנים, ולבריאותם של המעשנים הפסיביים.

סרטן השד בישראל

  ערך מורחב - סרטן בישראל

סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2012 התגלו בישראל כ-28 אלף גידולים סרטניים ממאירים חדשים בכל שנה. מתוכם 12.9 אלף גידולים סרטניים בקרב זכרים ו-15 אלף גידולים סרטניים בקרב נקבות. כ-4,900 מתוכם הם גידולי סרטן בשד. יוצא שאחת מכל 3 חולות בסרטן חולה בסרטן השד וכשישית מכלל המקרים החדשים של סרטן בכל המדינה הם סרטן השד. כמות כזו של תחלואה דומה לצירוף כל חולי סרטן המעי הגס יחד עם כל חולי סרטן הריאה (גברים ונשים, יחד כ-5,160 חולים בשנה) ‏[1]

לפי נתוני משרד הבריאות, אחת מכל שמונה נשים יהודיות (12.4%) ואחת מכל 13 נשים ערביות (7.7%) עלולה להיות מאובחנת בסרטן השד במהלך חייה. [4]

 
מקרים חדשים של סוגי סרטן שונים בנשים בישראל יחסית ל-100 אלף תושבים. סרטן השד הוא לא רק סרטן נפוץ אלא גם מתרחש בגיל מוקדם יותר יחסית לסוגי סרטן אחרים.

מקרים חדשים של סרטן השד מתגלים בגיל מוקדם יותר יחסית לסוגי סרטן אחרים (בקרב גברים ונשים כאחד). כבר בגיל 35-44 מספר הגידולים החדשים המתגלים בישראל הוא בממוצע 530 בשנה (לעומת 565 גידולים סרטניים חדשים שמתגלים בכל סוגי הסרטן בקרב גברים בגיל זה). כבר בגיל זה מזנק שיעור התחלואה המתוקנן באוכלוסיה למעל 100 מקרים בשנה. הוא מגיע לשיא של 455 מקרים בשנים 65-74 ויורד לאחר מכן (באופן לא אופייני לשאר סוגי הסרטן בקרב נשים). ‏[1]

על פי דו"ח של משרד הבריאות משנת 2007, מתוך 25 אלף האנשים שחולים בסרטן מידי שנה (נכון ל-2007), כ-4,000 הן נשים שחולות בסרטן השד. [19] לפי דו"ח של משרד הבריאות משנת 2011 30% ממקרי התחלואה בסרטן בקרב נשים הם נשים שחלו בסרטן השד.[20]

נכון לשנת 2012 כ-1,000 נשים (ו-19 גברים) מתות בשנה מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. ‏[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

על סרטן השד אצל גברים
קישורים נוספים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012, למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13
  2. ^ 2.0 2.1 נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  3. ^ 3.0 3.1 Barbara S. Hulka , Patricia G. Moorman Reprint of Breast cancer: hormones and other risk factors , Maturitas Volume 61, Issues 1–2, September–October 2008, Pages 203-213
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 סרטן השד והסביבה, הקרן לבריאות וסביבה, 2015
  5. ^ 5.0 5.1 Breast cancer—epidemiology, risk factors, and genetics, BMJ 2000; 321
  6. ^ מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012, למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13
  7. ^ American Institute for Cancer Research/ World Cancer Research Fund, Food, Nutrition, Physical Activity and the Prevention of Cancer: a Global Perspective
  8. ^ Physical Activity Guidelines - Chapter 2: Physical Activity Has Many Health Benefits, US Department of Health and Human Services
  9. ^ Kyu, Hmwe H; Bachman, Victoria F; Alexander, Lily T; Mumford, John Everett; Afshin, Ashkan; Estep, Kara; Veerman, J Lennert; Delwiche, Kristen; Iannarone, Marissa L; Moyer, Madeline L; Cercy, Kelly; Vos, Theo; Murray, Christopher J L; Forouzanfar, Mohammad H (9 August 2016). "Physical activity and risk of breast cancer, colon cancer, diabetes, ischemic heart disease, and ischemic stroke events: systematic review and dose-response meta-analysis for the Global Burden of Disease Study 2013". BMJ 2016;354:i3857
  10. ^ IARC working group (2007). "Combined Estrogen-Progestogen Contraceptives" (PDF). IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans. International Agency for Research on Cancer. 91
  11. ^ Gierisch JM, Coeytaux RR, Urrutia RP, Havrilesky LJ, Moorman PG, Lowery WJ, Dinan M, McBroom AJ, Hasselblad V, Sanders GD, Myers ER (November 2013). "Oral contraceptive use and risk of breast, cervical, colorectal, and endometrial cancers: a systematic review". Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev. 22 (11): 1931–43. doi:10.1158/1055-9965.EPI-13-0298. PMID 24014598
  12. ^ Linda S Birnbaum , Suzanne E Fenton, Cancer and developmental exposure to endocrine disruptors, Environ Health Perspect. 2003 Apr; 111(4): 389–394.
  13. ^ תקציר באנגלית של מחקר המצביע על הקשר בין השמנה וסיכון מוגבר לסרטן השד
  14. ^ תקציר בעברית של מחקר המצביע על הקשר בין השמנה להישנות של סרטן השד.
  15. ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.
  16. ^ Gilden RC, Huffling K, Sattler B (January 2010). "Pesticides and health risks". J Obstet Gynecol Neonatal Nurs 39 (1): 103–10. PMID 20409108
  17. ^ אבי מאור מרזוק, מיקי חיימוביץ' זהירות פלסטיק "המערכת", רשת ערוץ 2, 22.12.2016
  18. ^ האגודה למלחמה בסרטן, מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד
  19. ^ משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007
  20. ^ מגמות בהיארעות סרטן ובתמותה מסרטן בישראל, 1999-2008 מבצע הקש בדלת,2011, משרד הבריאות