סחף

מתוך אוקו ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.

סחף או סחף קרקע או ארוזיית קרקע (Erosion) היא העברה של קרקע (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, מים, או קרח; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion).

בליית קרקע חמורה בשדה חיטה במדינת וושינגטון, ארה"ב

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע לבליית קרקע (weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.

סחף קרקע הוא תהליך טבעי אבל במקומות רבים הוא מוגבר באמצעות שימושי קרקע של האדם. נוהגי שימוש קרקע לא בעייתים כוללים ברוא יערות, רעיית יתר, בנייה לא מתחשבת, ובנייה של מסילות ברזל וכבישים באופן רחב וללא מחשבה על הנושא. עם זאת, שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, או שתילת עצים.

מידה מסויימת של סחף קרקעות היא טבעית ולמעשה בריאה עבור המערכת האקולוגית. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בלייה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו קבלת משקעים במים, נזק למערכת האקולוגית ואובדן ישיר של קרקעות חקלאיות.

גורמים

הקצב בו מתקיים סחף קרקע תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים גורמים כמו כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחיה או בהעדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.

באופן כללי, בהנתן קיום של אקו-סיסטמות ושל צמחיה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמופסירה.

כיסוי הקרקע הוא הגורם הנתון ביותר לשינוים, בהקשר זה. ביער בראשיתי, האדמה והמינרלים שלה מוגנים על ידי שכבת רקב ועל ידי שכבה אורגנית של עלים, ענפים וצמחיית קרקע. שכבות אלה כמו גם העצים עצמם וחופת העלים מגינים על הקרקע מפני המכות של טיפות הגשם. השכבות האלה כמו גם הקרקע מתחתיהן הן אווריריות ויש להם חדירות גבוה לגשם. בנוסף, שורשי העצים והצמחים מייצבים את הקרקע ומחזיקים אותה במקום, וכן מקטינים את כמות המים על ידי שתייתם. בדרך כלל רק גשם כבד מאוד או סערות ברד גדולות מובילים לזרימה ביער.

יערות רבים נכתרים או נשרפים. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת חקלאות כרות והבער, או לשם הפקת דלק מהעצים, והפקת תוצרי עץ מהעצים כמו חומרי בניין או ריהוט. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להשאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או של כבישים, הגורמים להורדת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.