משק האנרגיה בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משק האנרגיה בישראל הוא תאור של נושא האנרגיה בישראל כולל יבוא, זיקוק, שיווק וצריכה של מקורות אנרגיה בישראל. רוב האנרגיה שבה ישראל משתמשת היא ממקורות לא מתחדשים, כמו פחם, נפט גולמי, תוצרי נפט וגז טבעי. אחוז זעיר ממנה מקורו באנרגיה מתחדשת.

סך היבוא וההפקה המקומית של אנרגיה עמדו בשנת 2006 על כ- 25.06 מליוני שווה ערך טונה נפט, שהם כ-1.04×1018 ג'אול. כמות ראשונית זו מועברת לרשות הפלסטינית (13%), משמשת להפקת תוצרי דלק (43%), לשם להפקת חשמל (40%) ולחימום מים (3%).

יש לשים לב שאין מדובר בטביעת הרגל האנרגטית של ישראל, כלומר בסך כל האנרגיה שאזרחי המדינה צורכים בשנה. אלא רק את היבוא הישיר של אנרגיה. דבר זה לא כולל את אנרגיה שהושקעה ביבוא של מוצרים ושירותים (כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט וכו') שאזרחי המדינה צרכו בשנה. כדי לחשב את טביעת הרגל האנרגטית הכוללת יש צורך להוסיף יבוא זה, ומצד שני להוריד את כמות האנרגיה שצרכו תעשיות על מוצרים ושירותים שיועדו לייצוא.

יבוא והפקת אנרגיה ראשונית

התפלגות הייבוא וההפקה של דלקים בשנת 2006, באחוזים ובמילוני שעט"ן. בשנה זו סך היבוא וההפקה עמד על 25.06 מיליון שעט"ן

בשנת 2006 יובאו לישראל בצורה ישירה 21.41 מיליוני שעט"ן. כמו כן הופק בה גז טבעי בכמות של 2.09 מליון שעט"ן. דודי שמש חיממו מים בשווי אנרגטי של 0.72 מיליוני שעט"ן. כך שסך היבוא+הפקה מקומית עמדו על כ-25.06 מליוני שעט"ן, שהם כ-1.04×1018 ג'אול.


התפלגות היבוא וההפקה של דלקים בישראל (2006)[1]
סוג הדלק מיליוני שעט"ן אחוזים מסך היבוא והפקה ראשונית
נפט גולמי 10.318 41%
פחם 7.722 31%
מוצרי נפט (בנזין, מזוט, נפטא ועוד) 4.203 17%
גז טבעי (בהפקה עצמית) 2.091 8%
חימום מים מאנרגיה סולארית (דודי שמש) 0.728 3%
סה"כ 25.06 100%


במונחים מוחשיים, בשנת 2006 יבאה ישראל באופן ישיר: 12.75 מיליוני טונות של פחם, 10.11 מיליוני טונות (74.1 מיליוני חביות) של נפט גולמי [2] ,4.25מיליוני טונות (31.15 מיליוני חביות) של מוצרי נפט. והפיקה 2.34 מיליוני מטרים מעוקבים של גז טבעי.[3]

מדינות מוצא ועלות כספית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - כלכלת ישראל

סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על ייבוא חומרי דלק לישראל[3] יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[4]. בשנת 2009 כ4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא נפט. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל בגז טבעי.[5]

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת נפט גולמי בעיקר מאייזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[6], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המוזקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב הפחם מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.

שימושי ביניים

כל הדלקים שהוזכרו קודם משמשים בין היתר לשימושי הבייניים האחרים (הנתונים במילוני שעט"ן):

  • ייצוא לרשות הפלסטינית - מועברים 3.662 מיליוני שעט"ן. (13% מהכמות הראשונית)
  • זיקוק מוצרי נפט בבתי הזיקוק - מושקעים 11.995 מיליוני שעט"ן (43%): רוב הנפט הגולמי, וכן 1 מיליוני שעט"ן של מזוט ומעט גז גולמי. כמות זו מייצרת מוצרי נפט בגודל שווה ערך של 11.893 מיליוני שעט"ן. הללו משמשים כדלקים לתעשייה, לתחבורה ולחימום ביתי.
  • הפקת חשמל. מושקעים 11.223 מיליוני שעט"ן (40%): כל הפחם 7.722, כמעט כל גז הטבעי 2.021, 0.910 מזוט, ו0.627 דיזל . אלו מפיקים שווה ערך של 4.455 מיליוני שעט"ן של חשמל, שהם כ-1.7×1017 ג'אול, או 48,379 מיליון קילוואט שעה.
  • חימום מים ביתי כ 0.724 מיליוני שעט"ן (2.6%).[1]

כ 1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.

צריכת האנרגיה

להלן נתונים על צריכת האנרגיה הישירה של תושבי ישראל כולל אנרגיה המושקעת בייצור מוצרים (שחלקם הולך לייצוא). לא מופיעה כאן צריכת האנרגיה העקיפה של התושבים סך טביעת הרגל האנרגטית היא סך אנרגיה זו, פחות האנרגיה הנדרשת לשם הפקת מוצרים לייצוא ועוד אנרגיה המתקבלת כתוצאה מייבוא מוצרים ושירותים כמו אנרגיה המושקעת במוצרי מזון מיובאים, בהפקת מתכות, פלסטיק ושאר חומרי גלם ותוצרים מוגמרים המיובאים לישראל.

רוב הייצוא מישראל, למעט ייצוא של חומרי פלסטיק, חומרי הדברה ומינרלים, הוא ייצוא של תעשיות דלות אנרגיה (באופן יחסי) כמו מחשבים או שירותים פיננסים. לעומת זאת ישראל מייבאת מוצרים שמהלך הייצור שלהם הוא עתיר אנרגיה כמו מכוניות, חומרי בניין, מתכות ומחצבים נוספים, כך שסביר שטביעת הרגל האנרגטית של ישראל היא גבוה יותר מצריכת האנרגיה הישירה של ישראל.


תחנת הכוח "אורות רבין". רוב ייצור החשמל בישראל מבוסס על שריפת פחם וכמעט כולו מבוסס על דלק מחצבי

צריכת החשמל

בשנת 1996 צריכת החשמל השנתית עמדה על 28,588 מיליוני קווט"ש, ובשנת 2006 היא עמדה כבר על 46,175 מיליוני קווט"ש [4]

בשנת 2006, אותם 46,175 מליוני קווט"ש התפלגו כך:[4]

  • 14,313 (31%) לצריכה ביתית
  • 13,785 (29.9%) צריכה מסחרית ציבורית
  • 10,387 (22.5%) צריכה תעשייתית
  • 1,755 (3.8%) עבור ישובים חקלאיים
  • 2,838 (6.1%) לשאיבת מים, 3,097
  • (6.7%) העברות לרשות הפלסטינית ולמזרח ירושלים.

בהשוואה לשנת 1996 הצריכה הכוללת עלתה בכ-60%, הצריכה המסחרית ציבורית עלתה ב-100%, הצריכה הפרטית ב-60%, והצריכה התעשייתית בכ-30%. [4]

מבחינת חודשים, שיא הצריכה הכללי מתרחש בחודש אוגוסט עם 4,539.5 מיליוני קווט"ש, לעומת 4,539.5 קווט"ש באפריל .4,020.9. שיא הצריכה הביתי וברשות הפלסטינים הם דווקא בחורף והשיא הקיצי מגיע בזכות שיאי צריכה בשירותים ובמסחר בקיץ וגם בתעשיה, שאיבת מים והישובים החקלאיים. [4]

צריכת האנרגיה בתחבורה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אספקת הבנזין והסולר לתחבורה בישראל בשנת 2005 עמדה על כ-2.76 מיליון ליטר בנזין וכ- 2.59 מיליון ליטר סולר, או כ-5.35 מיליארד ליטרים של דלק לתחבורה, או 770 ליטר דלק לאדם. [7], לפני מרכז המחקר של הכנסת עמדה צריכת הדלק השנתית לתחבורה לאדם בשנת 2009 על 769 ליטרים מתוכם 417 ליטרים בנזין ועוד 352 ליטרים סולר. נתוני הבנזין יחסית לאירופה הם גבוהים יחסית ובמגמת עליה, בעוד שנתוני הסולר הם נמוכים יחסית ובמגמת ירידה. בשנת 2010 צריכת הבנזין עלתה ל-3.36 מיליוני ליטר, וצריכת הסולר לתחבורה ל2.79 מיליוני ליטרים, וסה"כ התחבורה צרכה 6.1 מיליון ליטרים של דלק נוזלי בשנה. [8]

סה"כ תוצרי נפט שזוקקו בישראל בשנת 2006, היו בנפח של 11.62 מיליארד ליטר.[9] וחלוקת צריכת הדלק לתחבורה בסך זיקוק הדלקים נותנת שתחבורה צרכה כ-46% מצריכת תוצרי הדלק. אלו כאמור צורכים 43% מצריכת האנרגיה הישירה הראשונית של ישראל, ולכן (על ידי הכפלת שני המספרים) נגיע לכך שתחבורה בארץ צרכה כ-19% מצריכת האנרגטיה הישירה.

רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן מכוניות הפרטיות (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.

רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ 315,רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק 306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ 800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[10]

מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים, הן באופן כללי והן במונחים של אנרגיה לנפש. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז הארגיה. בשנות ה-1970 69%-70 מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63-61%.

הנתונים הבאים הם - עבור נתונים לנפש - בשווה ערך טונה נפט (שעט"ן) לשנה , ובאלפי שעט"ן בנתוני כוללים. [11]

שנה , יבוא לנפש, צריכה לנפש
1970 - 1.7 - 1.2
1980 - 2.0 - 1.4
1990 - 2.4 - 1.6
2000 - 3.1 - 2.0
2003 - 3.0 - 2.0
2006 - 3.0 - 1.9
שנה, יבוא כללי, צריכה כללית
1970 - 5,032.5 - 3,495.4
1980 - 7,905.9 - 5,427.3
1990 - 11,036.0 - 7,236.0
2000 - 19,499.2 - 12,808.2
2003 - 20,015.2 - 13,217
2006 - 21,417.6 - 13,431.5

מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ 110% מצריכת האנרגיה שהיתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [12]

חלוקת צריכת האנרגיה לפי ענפי כלכלה

נכון לשנת 2003, צריכת האנרגיה הכללית השנתית עמדה על 1,467,986 שווה ערך טונה נפט (שעט"ן). מתוך כלל הענפים יש כמה ענפים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה, במיוחד תעשיית הכימיכלים שצורכת כ-שליש מהדלק הנצרך בישראל, הרבה מעל צריכת הדלק הביתית. הנתונים בשעט"ן בשנה (וכנראה לא כוללים צריכה של פחם לחשמל): [13]

  • תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים- 519,188 (בעיקר מזוט ונפטא).
  • כריה וחציבה - 362,117 (בעיקר מזוט).
  • משקי הבית - 157,987 (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)
  • זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226 .
  • תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173 .
  • תעשיית נייר ומוצריו - 62,469
  • תעשיית מוצרים מינרליים אל-מתכתיים - 50,877 שעט"ן.
  • מכירה, אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ואופניים ומסחר סיטוני - 26,971 .
  • תעשיית טקסטיל, מוצרי הלבשה, נעליים, עור ומוצריו 19,489
  • שירותי בריאות 18,535
  • חקלאות 16,640.
  • בניה ועבודות הנדסה אזרחית 14,095.

הפקת אנרגיה בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גז טבעי בישראל

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של גז טבעי מול חופי עזה, לבנון וישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים בקצב הצריכה הנוכחי של ישראל. כאשר רוב הגז אמור לשמש לשם הפקת חשמל.

וועדת צמח לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות הנזלת הגז, או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. לעומת זאת ההעמותה לכלכלה בת קיימא יחד עם הפורום הישראלי לאנרגיה הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את משק האנרגיה של ישראל לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[14]. גם הארגונים אדם טבע ודין וצלול הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון מגמה ירוקה.

נוסף לתגליות הגז, החלו בשנים האחרונות השקעות צנועות בהיקפן של באנרגיה מתחדשת בעיקר אנרגיה סולארית, וכך גדל היקף האנרגיה המתחדשת בישראל, למרות שהוא נותר קטן יחסית בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות.

השפעת משק האנרגיה על זיהום מים ואוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - זיהום מים בישראל, זיהום אוויר בישראל

חלק ניכר מזיהום האוויר בישראל נגרם בגלל שריפה של נפט ופחם בתחנות כוח , בתעשייה ובתחבורה. בתי זיקוק לנפט המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מזיהום האוויר בחיפה. תוצרי נפט (סולר ומזוט) נשרפים במפעלי תעשיה שונים, ובנזין שנשרף במכוניות תורם במידה רבה לזיהום האוויר בישראל שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי. זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של זיהום חלקיקי, תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו לפחם כיום הן עוברות לייצור בגז טבעי, והזיהום מהן יורד. עם זאת שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת עדיין כמות גדולה של זיהום חלקיקי ושל פליטת כספית.

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים. [5] בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של זיהומי מים נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.

גורמים מעורבים במשק האנרגיה

  • חברות הדלק (למכירת תוצרי דלק כמו בנזין - סונול, פז, דור אלון, דלק
  • חברת החשמל
  • חברות זיקוק והפקה - בתי זיקוק לנפט
  • חברות הגז כמו פז-גז
  • חברות לחיפושי גז טבעי
  • צרכני אנרגיה גדולים וחברות שיש להן אינרטס בנושא - חברות יבואני המכוניות, נשר מלט, תעשיות כימיות כמו מפעלי ים המלח.
  • משרד התשתיות והאנרגיה, משרד התחבורה, משרד הפנים (השפעה על תקני בנייה), משרד האוצר (תמריצים כלכליים לצרכנים ולגורמים אחרים)
  • צבא ההגנה לישראל
  • חברות זרות העוסקות בחיפושי דלק מחצבי כמו גז טבעי, דוגמת נובל אנרג'י, המפעילות לובי פוליטי ישיר ודרך מדיניות חוץ של ארצות הברית. דוגמה ללחץ כזה, לטענת יובל שטייניץ התערב הממשל האמריקאי בשנת 2002 כדי למנוע את העלאת תמלוגי הגז בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 2 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי שעט"ן [1]
  2. ^ טונה אחת מכילה 7.33 חביות
  3. ^ משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 1 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי טונות [2]
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006 חברת החשמל
  5. ^ דלק מסרטן בקריות דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימיליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונות

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות‏החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל -גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל- חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל- בנקאות בישראל - פנסיה בישראל -תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל -פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל- כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים