הבדלים בין גרסאות בדף "חשיבה מערכתית"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (קישורים חיצוניים: {{מערכות מורכבות}})
מ (מה היא מערכת)
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חשיבה מערכתית''' (Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של מערכות כיחידה שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק ע"י הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטרקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.
+
'''חשיבה מערכתית''' (באנגלית: '''Systems thinking''') או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של [[מערכות מורכבות]] כיחידה [[הוליזם|הוליסטית]] שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק על ידי הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטראקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.
  
הקושי הגדול בהבנת ב[[מערכות מורכבות]] היא שהן אינן לינאריות - ז"א שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד.
+
אחד הקשיים הגדול בהבנת ב[[מערכות מורכבות]] הוא שהן אינן לינאריות - כלומר שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד, תופעה אשר נקראת [[הגחה]].
  
 
הוגים מערכתיים חושבים כי:
 
הוגים מערכתיים חושבים כי:
*"מערכת" הינה יישות שלמה דינאמית ומורכבת, המבצעת אינטראקציות כיחידה מבנית תפקודית.  
+
*"מערכת" הינה יישות שלמה דינמית ומורכבת, המבצעת אינטראקציות כיחידה מבנית תפקודית.  
 
*מידע זורם בין האלמנטים השונים המרכיבים את המערכת.  
 
*מידע זורם בין האלמנטים השונים המרכיבים את המערכת.  
 
*מערכת הינה קהילה הנמצאת בתוך סביבה.
 
*מערכת הינה קהילה הנמצאת בתוך סביבה.
 
*מידע זורם מ- ואל הסביבה העוטפת דרך קרומים מוליכים למחצה או דרך גבולות.  
 
*מידע זורם מ- ואל הסביבה העוטפת דרך קרומים מוליכים למחצה או דרך גבולות.  
 
*מערכות מורכבות לרוב מיישויות המחפשות שיווי משקל, אבל יכולות לחוות התנהגות תנודתית, כאוטית, או עליה\ ירידה מעריכית.
 
*מערכות מורכבות לרוב מיישויות המחפשות שיווי משקל, אבל יכולות לחוות התנהגות תנודתית, כאוטית, או עליה\ ירידה מעריכית.
* למערכת יכולות להיות מס' נקודות של שיווי משקל, אשר היא נעה בינהן באופן רציף.
+
* למערכת יכולות להיות מס' נקודות של שיווי משקל, אשר היא נעה ביניהן באופן רציף.
  
 
==מקורות החשיבה המערכתית==
 
==מקורות החשיבה המערכתית==
מקורות עתיקים לחשיבה מערכתית והוליסטית אפשר למצוא בההגות של תרבות המזרח , ראו [[כלכלה בודהיסטית]].
+
מקורות עתיקים לחשיבה מערכתית והוליסטית אפשר למצוא בהגות של תרבות המזרח, ראו [[כלכלה בודהיסטית]].
 +
 
 +
הראשון שטען כי יש צורך בדרך הסתכלות שונה על מערכות היה [http://en.wikipedia.org/wiki/Bertalanffy לודוויג ברנטלפיי] שהיה ביולוג. הוא פיתח את תורות המערכות הכללית, אשר היוותה בסיס להתפתחות החשיבה המערכתית.
  
הראשון שזיהה את הצורך בדרך הסתכלות שונה על מערכות היה [http://en.wikipedia.org/wiki/Bertalanffy לודוויג ברנטלפיי] שהיה ביולוג. הוא פיתח את תורות המערכות הכללית, אשר היוותה בסיס להתפתחות החשיבה המערכתית.
 
 
מקורות נוספים המשמשים את מעצבי החשיבה המערכתית הם מקורות חשיבה מזרחיים. זאת מכיוון שהמחשבה המערבית מושפעת בעיקרה מדקארט ונוטה באופן מוחלט לצד הניתוח (רדוקציה) (ניתן לראות את החשיבה המכניסטית - ניוטונית כביטוי מושלם של אופן חשיבה זה.).  
 
מקורות נוספים המשמשים את מעצבי החשיבה המערכתית הם מקורות חשיבה מזרחיים. זאת מכיוון שהמחשבה המערבית מושפעת בעיקרה מדקארט ונוטה באופן מוחלט לצד הניתוח (רדוקציה) (ניתן לראות את החשיבה המכניסטית - ניוטונית כביטוי מושלם של אופן חשיבה זה.).  
  
החשיבה המערכתית פותחה לכדי תאוריה שנקראה '''תאוריית מערכות''' על ידי [[לודוויג וון ברנטלפיי]], [[אנטול רפפורט]], [[קנת בולדינג]], [[וויליאם רוס אשבי]], [[מרגרט מיד]], [[גרגורי בטסון]] ואחרים בשנות החמישים, בעיקר סביב הדיונים ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Macy_conferences כנסי מאקי] - 10 כנסים שהחלו בשנת 1946 והיו הדיון הראשון המסודר בנושא אינטרדיספלנריות, דבר שהיווה את הבסיס לקיברנטיקה ולפיתוח של החשיבה סביב [[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]].
+
החשיבה המערכתית פותחה לכדי תאוריה שנקראה '''תאוריית מערכות''' על ידי [[לודוויג וון ברנטלפיי]], [[אנטול רפפורט]], [[קנת' בולדינג]], [[וויליאם רוס אשבי]], [[מרגרט מיד]], [[גרגורי בטסון]] ואחרים בשנות החמישים, בעיקר סביב הדיונים ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Macy_conferences כנסי מאקי] - 10 כנסים שהחלו בשנת 1946 והיו הדיון הראשון המסודר בנושא אינטרדיסציפלינריות, דבר שהיווה את הבסיס לקיברנטיקה ולפיתוח של החשיבה סביב [[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]].
  
 
==מה היא מערכת==
 
==מה היא מערכת==
 
+
מערכת היא אוסף של גורמים (Parts, Components) המקיימים ביניהם קשרי גומלין. רכיבי המערכת קשורים האחד לשני ברשת של קשרים ומשפיעים האחד על השני כולם בו זמנית. חלקים  (Parts, Components) יכולים להיות מערכות בעצמם ומורכבים ממערכות אחרות, כשם שמערכות הינן בדרך כלל חלקים או רכיבים של מערכות אחרות. מערכת פתוחה היא מערכת אשר צורכת אנרגיה (או חומר) באופן קבוע מסביבתה לצורך קיומה.
מערכת היא אוסף של גורמים (Parts,Components) המקיימים בינהם קשרי גומלין. רכיבי המערכת קשורים האחד לשני ברשת של קשרים ומשפיעים האחד על השני כולם בו זמנית. חלקים  (Parts,Components) יכולים להיות מערכות בעצמם ומורכבים ממערכות אחרות, כשם שמערכות הינן בדרך כלל חלקים או רכיבים של מערכות אחרות. מערכת פתוחה היא מערכת אשר צורכת אנרגיה (או חומר) באופן קבוע מסביבתה לצורך קיומה.
 
  
 
===הגחה (Emergence)===
 
===הגחה (Emergence)===
המאפיין העיקרי של מערכות הוא תופעת ה[[הגחה]] (Emergence). כאשר מתבוננים ברמה מסויימת של המערכת רואים את הקשרים הספציפיים בין מרכיבי המערכת באותה רמה. אולם כאשר מתבוננים ברמה יותר גבוה של המערכת ניתן להבחין בתופעות אשר אינן נובעות במישרין מהתנהגות הרכיבים במערכת אלא מקשרי הגומלין בינהם.
+
המאפיין העיקרי של מערכות הוא תופעת ה[[הגחה]] (Emergence). כאשר מתבוננים ברמה מסויימת של המערכת רואים את הקשרים הספציפיים בין מרכיבי המערכת באותה רמה. אולם כאשר מתבוננים ברמה יותר גבוה של המערכת ניתן להבחין בתופעות אשר אינן נובעות במישרין מהתנהגות הרכיבים במערכת אלא מקשרי הגומלין ביניהם.
 
דוגמאות לתופעה של הגחה:
 
דוגמאות לתופעה של הגחה:
 
*כאשר מחממים תחתית של צנצנת מלאה במים, מולקולות המים החמות  שבתחתית עולות כלפי מעלה והמולקולות הקרות שברא הצנצנת יורדות למטה, כל זה ללא סדר מסויים. מעבר להפרש טמפ' מסויים בין תחתית הצנצנת לחלק העליון שלה, נוצרים בתוך הצנצנת זרמי מים בצורת מס' מנסרות משושות צמודות זו לזו. המים החמים עולים במרכז המנסרה והמים הקרים יורדים בדפנות המנסרה.
 
*כאשר מחממים תחתית של צנצנת מלאה במים, מולקולות המים החמות  שבתחתית עולות כלפי מעלה והמולקולות הקרות שברא הצנצנת יורדות למטה, כל זה ללא סדר מסויים. מעבר להפרש טמפ' מסויים בין תחתית הצנצנת לחלק העליון שלה, נוצרים בתוך הצנצנת זרמי מים בצורת מס' מנסרות משושות צמודות זו לזו. המים החמים עולים במרכז המנסרה והמים הקרים יורדים בדפנות המנסרה.
*כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'.  התכונות הנוגעות לקשרים בינהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, '''דוגמאות''' הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה.
+
*כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'.  התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, '''דוגמאות''' הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה.
*התכונות של תווי מוסיקה אינן יוצרות מוסיקה טובה. התכונות הנוגעות לקשרים בניהם ביצירה ספציפית: היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם היוצרים מוסיקה טובה.
+
*התכונות של תווי מוסיקה אינן יוצרות מוסיקה טובה. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ביצירה ספציפית: היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם היוצרים מוסיקה טובה.
  
 
===ייחודיות (ספציפיות) של מערכת===
 
===ייחודיות (ספציפיות) של מערכת===
שורה 34: שורה 34:
  
 
===גבולות המערכת===
 
===גבולות המערכת===
קיים קושי גדול לקבוע היכן מתחילה ומסתיימת מערכת. קושי זה נובע מכך שקשה לעשות הבחנה איכותית בין קשרים פנימיים של המערכת לבין קשרים עם הסביבה. נוח לתחום מערכת ע"י מציאת מערכת דומה והגדרת כטיפוס אופייני:
+
קיים קושי גדול לקבוע היכן מתחילה ומסתיימת מערכת. קושי זה נובע מכך שקשה לעשות הבחנה איכותית בין קשרים פנימיים של המערכת לבין קשרים עם הסביבה. נוח לתחום מערכת על ידי מציאת מערכת דומה והגדרת כטיפוס אופייני:
*מחלקה בצבא.
+
* מחלקה בצבא.
*תא בגוף.
+
* תא בגוף.
*צוות פיתוח בחברה.
+
* צוות פיתוח בחברה.
 
עקב כך, קביעת גבולות המערכת היא מאוד שרירותית. לכן הגבול שאנו מציבים למערכת צריך לעמוד לבירור מתמיד על ידינו, כדי למנוע מצב שבו אנו נשענים על תחימה שאיננה מסייעת לנו להבין את המערכת בה אנו עוסקים, ואף מונעת מאיתנו להבינה.
 
עקב כך, קביעת גבולות המערכת היא מאוד שרירותית. לכן הגבול שאנו מציבים למערכת צריך לעמוד לבירור מתמיד על ידינו, כדי למנוע מצב שבו אנו נשענים על תחימה שאיננה מסייעת לנו להבין את המערכת בה אנו עוסקים, ואף מונעת מאיתנו להבינה.
  
שורה 44: שורה 44:
  
 
===דוגמאות===
 
===דוגמאות===
 
 
חשיבה מערכתית כרוכה לרוב בהסתכלות על "מערכת" באופנים שונים:
 
חשיבה מערכתית כרוכה לרוב בהסתכלות על "מערכת" באופנים שונים:
  
במקום לנסות לשפר את מערכת הבלימה של מכונית על ידי התבוננות קפדנית בהרכב של פדים לבלימה (רדיוקציוניסטי), הגבול של מערכת הבלימה יכול להיות מורחב כך שיכלול לא רק את הרכיבים של הרכב, אלא גם את הנהג, הדרך ומזג האוויר, ולכלול גם את האינטראקציות בניהם.  
+
במקום לנסות לשפר את מערכת הבלימה של מכונית על ידי התבוננות קפדנית בהרכב של פדים לבלימה (רדיוקציוניסטי), הגבול של מערכת הבלימה יכול להיות מורחב כך שיכלול לא רק את הרכיבים של הרכב, אלא גם את הנהג, הדרך ומזג האוויר, ולכלול גם את האינטראקציות ביניהם.  
  
התבוננות בדבר מה כשרשרת של מערכות קונספטואליות בהתאם לנקודות מבט מרובות. סופרמרקט יכול להיחשב כ "מערכת לעשיית רווחים" מנקודת המבט של המנהלים או הבעלים, כ"מערכת תעסוקה" מנקודת המבט של הצוות, וכ"מערכת קניות" או אולי "מערכת בידור" מנקודת המבט של הצרכנים. כתוצאה מחשיבה כזו, ניתן להגיע לתובנות חדשות לגבי האופן שבו עובד סופרמרקט, מה הבעיות שנובעות מכך, או כיצד שינויים במערכת אחת כזו יכולים להשפיע על מערכות אחרות.  
+
התבוננות בדבר מה כשרשרת של מערכות קונספטואליות בהתאם לנקודות מבט מרובות. סופרמרקט יכול להיחשב כ"מערכת לעשיית רווחים" מנקודת המבט של המנהלים או הבעלים, כ"מערכת תעסוקה" מנקודת המבט של הצוות, וכ"מערכת קניות" או אולי "מערכת בידור" מנקודת המבט של הצרכנים. כתוצאה מחשיבה כזו, ניתן להגיע לתובנות חדשות לגבי האופן שבו עובד סופרמרקט, מה הבעיות שנובעות מכך, או כיצד שינויים במערכת אחת כזו יכולים להשפיע על מערכות אחרות.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
*[[מערכת מורכבת]].
+
*[[מערכת מורכבת]]
 
*[[ספרים בנושא מערכות]]
 
*[[ספרים בנושא מערכות]]
 
*[[דונאלה מדווז- נקודות מפנה]]
 
*[[דונאלה מדווז- נקודות מפנה]]
שורה 59: שורה 58:
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*אתר מצויין באנגלית על חשיבה מערכתית וקיברנטיקה [http://pespmc1.vub.ac.be/DEFAULT.html  Principia Cybernetica Web]
 
*אתר מצויין באנגלית על חשיבה מערכתית וקיברנטיקה [http://pespmc1.vub.ac.be/DEFAULT.html  Principia Cybernetica Web]
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_thinking חשיבה מערכתית- ויקיפדיה אנגלי]
+
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_thinking חשיבה מערכתית- ויקיפדיה האנגלית]
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_theory תאוריה של מערכות ויקיפדיה אנגלי]
+
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_theory תאוריה של מערכות ויקיפדיה האנגלית]
  
 
{{מערכות מורכבות}}
 
{{מערכות מורכבות}}
 
+
{{רפואה מונעת}}
 
[[קטגוריה:מערכות]]
 
[[קטגוריה:מערכות]]

גרסה אחרונה מ־20:56, 19 במאי 2018

חשיבה מערכתית (באנגלית: Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של מערכות מורכבות כיחידה הוליסטית שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק על ידי הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטראקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.

אחד הקשיים הגדול בהבנת במערכות מורכבות הוא שהן אינן לינאריות - כלומר שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד, תופעה אשר נקראת הגחה.

הוגים מערכתיים חושבים כי:

  • "מערכת" הינה יישות שלמה דינמית ומורכבת, המבצעת אינטראקציות כיחידה מבנית תפקודית.
  • מידע זורם בין האלמנטים השונים המרכיבים את המערכת.
  • מערכת הינה קהילה הנמצאת בתוך סביבה.
  • מידע זורם מ- ואל הסביבה העוטפת דרך קרומים מוליכים למחצה או דרך גבולות.
  • מערכות מורכבות לרוב מיישויות המחפשות שיווי משקל, אבל יכולות לחוות התנהגות תנודתית, כאוטית, או עליה\ ירידה מעריכית.
  • למערכת יכולות להיות מס' נקודות של שיווי משקל, אשר היא נעה ביניהן באופן רציף.

מקורות החשיבה המערכתית

מקורות עתיקים לחשיבה מערכתית והוליסטית אפשר למצוא בהגות של תרבות המזרח, ראו כלכלה בודהיסטית.

הראשון שטען כי יש צורך בדרך הסתכלות שונה על מערכות היה לודוויג ברנטלפיי שהיה ביולוג. הוא פיתח את תורות המערכות הכללית, אשר היוותה בסיס להתפתחות החשיבה המערכתית.

מקורות נוספים המשמשים את מעצבי החשיבה המערכתית הם מקורות חשיבה מזרחיים. זאת מכיוון שהמחשבה המערבית מושפעת בעיקרה מדקארט ונוטה באופן מוחלט לצד הניתוח (רדוקציה) (ניתן לראות את החשיבה המכניסטית - ניוטונית כביטוי מושלם של אופן חשיבה זה.).

החשיבה המערכתית פותחה לכדי תאוריה שנקראה תאוריית מערכות על ידי לודוויג וון ברנטלפיי, אנטול רפפורט, קנת' בולדינג, וויליאם רוס אשבי, מרגרט מיד, גרגורי בטסון ואחרים בשנות החמישים, בעיקר סביב הדיונים בכנסי מאקי - 10 כנסים שהחלו בשנת 1946 והיו הדיון הראשון המסודר בנושא אינטרדיסציפלינריות, דבר שהיווה את הבסיס לקיברנטיקה ולפיתוח של החשיבה סביב מערכות מורכבות.

מה היא מערכת

מערכת היא אוסף של גורמים (Parts, Components) המקיימים ביניהם קשרי גומלין. רכיבי המערכת קשורים האחד לשני ברשת של קשרים ומשפיעים האחד על השני כולם בו זמנית. חלקים (Parts, Components) יכולים להיות מערכות בעצמם ומורכבים ממערכות אחרות, כשם שמערכות הינן בדרך כלל חלקים או רכיבים של מערכות אחרות. מערכת פתוחה היא מערכת אשר צורכת אנרגיה (או חומר) באופן קבוע מסביבתה לצורך קיומה.

הגחה (Emergence)

המאפיין העיקרי של מערכות הוא תופעת ההגחה (Emergence). כאשר מתבוננים ברמה מסויימת של המערכת רואים את הקשרים הספציפיים בין מרכיבי המערכת באותה רמה. אולם כאשר מתבוננים ברמה יותר גבוה של המערכת ניתן להבחין בתופעות אשר אינן נובעות במישרין מהתנהגות הרכיבים במערכת אלא מקשרי הגומלין ביניהם. דוגמאות לתופעה של הגחה:

  • כאשר מחממים תחתית של צנצנת מלאה במים, מולקולות המים החמות שבתחתית עולות כלפי מעלה והמולקולות הקרות שברא הצנצנת יורדות למטה, כל זה ללא סדר מסויים. מעבר להפרש טמפ' מסויים בין תחתית הצנצנת לחלק העליון שלה, נוצרים בתוך הצנצנת זרמי מים בצורת מס' מנסרות משושות צמודות זו לזו. המים החמים עולים במרכז המנסרה והמים הקרים יורדים בדפנות המנסרה.
  • כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, דוגמאות הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה.
  • התכונות של תווי מוסיקה אינן יוצרות מוסיקה טובה. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ביצירה ספציפית: היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם היוצרים מוסיקה טובה.

ייחודיות (ספציפיות) של מערכת

אין שתי מערכות זהות. לכל מערכת המאפיינים שלה, וקשרים פנימיים שונים. כל מערכת נטועה בהקשר (קונטקסט) אחר ובקשרים ספציפיים עם סביבתה. גם שתי מערכות הנראות דומות מאוד אינן זהות. שני בני אדם אינם זהים. שני יערות מחט אינם זהים. שתי מושבות צפרדעים אינם זהות. שתי חנויות של סטארבקס אינן זהות וכו'.

גבולות המערכת

קיים קושי גדול לקבוע היכן מתחילה ומסתיימת מערכת. קושי זה נובע מכך שקשה לעשות הבחנה איכותית בין קשרים פנימיים של המערכת לבין קשרים עם הסביבה. נוח לתחום מערכת על ידי מציאת מערכת דומה והגדרת כטיפוס אופייני:

  • מחלקה בצבא.
  • תא בגוף.
  • צוות פיתוח בחברה.

עקב כך, קביעת גבולות המערכת היא מאוד שרירותית. לכן הגבול שאנו מציבים למערכת צריך לעמוד לבירור מתמיד על ידינו, כדי למנוע מצב שבו אנו נשענים על תחימה שאיננה מסייעת לנו להבין את המערכת בה אנו עוסקים, ואף מונעת מאיתנו להבינה.

קיברנטיקה

תחום המחקר העוסק בהבנת הקשרים הפנימיים של מערכת נקרא קיברנטיקה. אחת הטכניקות הבסיסיות של היא שירטוט של הקשרים המחזקים והמחלישים בתוך מערכת. כך ניתן ליצור לולאות משוב. לולאה יכולה להיות מחזקת או מאזנת.

דוגמאות

חשיבה מערכתית כרוכה לרוב בהסתכלות על "מערכת" באופנים שונים:

במקום לנסות לשפר את מערכת הבלימה של מכונית על ידי התבוננות קפדנית בהרכב של פדים לבלימה (רדיוקציוניסטי), הגבול של מערכת הבלימה יכול להיות מורחב כך שיכלול לא רק את הרכיבים של הרכב, אלא גם את הנהג, הדרך ומזג האוויר, ולכלול גם את האינטראקציות ביניהם.

התבוננות בדבר מה כשרשרת של מערכות קונספטואליות בהתאם לנקודות מבט מרובות. סופרמרקט יכול להיחשב כ"מערכת לעשיית רווחים" מנקודת המבט של המנהלים או הבעלים, כ"מערכת תעסוקה" מנקודת המבט של הצוות, וכ"מערכת קניות" או אולי "מערכת בידור" מנקודת המבט של הצרכנים. כתוצאה מחשיבה כזו, ניתן להגיע לתובנות חדשות לגבי האופן שבו עובד סופרמרקט, מה הבעיות שנובעות מכך, או כיצד שינויים במערכת אחת כזו יכולים להשפיע על מערכות אחרות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מערכות מורכבות

מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות -חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר

מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות

מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שרותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם

ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא

אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה


בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל