זיהום מים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיהום מים (Water pollution) הוא זיהום של גופי מים (כגון כמו אגמים, נהרות, אוקיינוסים ומי תהום). זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי חיים וכמעט בכל המקרים ההשפעה היא נזק לפרטים או לכלל אוכלוסיית המין או ליכולת הנשיאה ולחוסן של המערכת האקולוגית. עבור בני אדם, הנזק יכול להתבטא בנזקים בריאותיים שונים, בפגיעה כלכלית (לדוגמה בעקבות זיהום מקורות דיג) וכן בפגיעה באיכות המים המשמשים לרחצה או לפעילות נופש.

זיהום מים תעשייתי

מקורות של זיהום מים

זיהום מים מתרחש כאשר חומרים מזהמים משוחררים לתוך גופי מים בצורה ישירה או עקיפה ללא טיפול מתאים לנטרול או טיהור המזהמים.

גורמים טבעיים כמו הרי געש, פריחת אצות, סערות ורעידות אדמה יכולים לשנות בצורה דרמטית את איכות המים ואת מצב המערכות האקולוגיות המימיות, אך בדרך כלל משתמשים במונח "מים מזוהמים" רק כאשר ההפרעה היא ממקור אנושי, וכאשר הדבר הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני האדם (לדוגמה מי-שתייה) או שהם עוברים שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש כבית גידול לקהילות הביוטיות של יצורים חיים.

ניתן לקבץ את סוגי הזיהום למזהמים שנובעים ממקור נקודתי ומזיהום היקפי. זיהום נקודתי נובע ממקור מסויים כמו מי שפכים מצינור ביוב של מכון טיהור שפכים, או עיר, מיכל דולף או שפכים של מפעל מסויים. זיהום היקפי לא נובע ממקור יחיד אלא מהצטברות זיהומים קטנים יחסית המפוזרים על פני שטח גדול. דוגמאות לזיהום זה כוללות שפכים המכילים שאריות של חומרי הדברה ודשן כימי משדות חקלאיים (זיהום חקלאי), או מתכות כבדות והידרו קרבונטים מאיזורים עירוניים המשתמשים ברכבים.

המאמץ העיקרי מצד רשויות בעשורים האחרונים, התמקד קודם כל במקורות הזיהומים הנקודתיים. במקומות בהם זיהומים אלה קטנו בצורה משמעותית, קיים מאמץ גם בתחום המקורות המפוזרים, במיוחד באיזורי פרברים או זיהום חקלאי.

סוגים נוספים של זיהום מים הם:

סוגי זיהום לפי סקטורים כלכליים

מי נחל מלאים בסחף קרקע בארצות הברית. מבחינת רעילות הזיהום התעשייתי הוא המשמעותי ביותר, אבל מבחינות אחרות זיהום חקלאי והיבטי קרקע כמו סחף קרקע על מערכות ימיות עלול להיות משמעותי לא פחות בגלל היקפו הגדול.

אפשר לחלק את זיהום המים לפי מקורות זיהום שונים:

מקרים מפורסמים של זיהום מים אקוטי

היו מספר מקרים היסטוריים שבהם זיהום מים חמור גרם למוות נרחב של בני אדם.

הזיהום של נהר התמזה בלונדון בשפכי ביוב ובשפכים תעשייתיים הוא אחד המקרים המפורסמים של זיהום נהרות. מעריכים כי בין 1830 ל -1860 מתו עשרות אלפי אנשים מכולרה כתוצאה מזיהום התמזה בביוב מחד, ושימוש במים לשם רחצה ושתייה מאידך. בשנת 1878 טבעה בנהר הספינה SS Princess Alic, ומעל 650 מנוסעיה מתו. חלק ניכר מהם מת כנראה כתוצאה מחשיפה לזיהום בנהר. [1]

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום בכספית בפרט הוא הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.

במשך 40 שנה תאגיד מונסנטו היה היצרן הבלעדי של משפחת החומרים הרעילה והמסרטנת מסוג PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כמזהם עולמי וכחומר המצטבר במעלה שרשרת המזון. במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של PCB לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".[1] מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [2]. חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.[2] מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".[3]

סוגים של זיהומי מים

ניתן לחלק את מזהמי מים לקבוצות הבאות

שפכים וחומר אורגני

מי ביוב המכילים צואה ושאריות מזון ממשקים ביתיים, וכן מחקלאות בעלי חיים, ושפכים ממפעלים העוסקים בייצור מזון.

החומר האורגני מפורק על ידי חיידקים אירובים (אוהבי חמצן). הדבר גורם לדילדול ריכוז החמצן במים. כתוצאה מכך נוצרת עקה וחנק של היצורים החיים. בנוסף לכך מי הביוב יכולים להכיל גורמי מחלות.

מיקרואורגניזמים גורמי מחלות

טפילים, פטריות נגיפים וחיידקים (פתוגנים) יכולים לגרום לתחלואה כרונית במחלות זיהומיות או להתפרצות מגפות. הידועות מבינן כוללות את הכולרע, דיזנטריה, טיפוס, וקדחת. במדינות מתועשת בדרך כלל אלו אינן מהוות איום, אך פגיעתן חזקה במדינות עולם עניות יותר.

גורמי המחלות נמצאים במחזור ביולוגי של הדבקה, דגירה, הפצה והדבקה של נשא נוסף. שלב ההפצה הוא דרך הפרשות שעוברות למי ביוב לא מטוהרים שמקורם במשקים ביתיים, ובחקלאות בעלי חיים. בחלק מהמקומות, בעיקר במדינות עניות מי הביוב מתערבבים עם מי השתיה וכך הפתוגנים ממשיכים להדביק עוד אנשים. זהו אחר הגורמים המרכזיים לתמותת ילדים במדינות העניות. דרך הפצה נוספת היא דרך השקיה של ירקות במים מזוהמים בטפילים.

מספר רב של גופות של בני אדם ובעלי חיים בעקבות מחלה, סופה, שטפון רעידות אדמה או מלחמה, מזהמים את המים וגורמים פעמים רבות להתפרצות מגפה שיכולה להיות קטלנית לא פחות מהאסון הראשוני.

הדבקה במיקרו-אורגיזמים יכולה להיות בלתי מורגשת. 10-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על המוח. ידוע כי הטפיל עלול לגרום לחולדות לשינויים מוחיים שמובילים להתנהגות שמגדילה את הסיכוי שלהן להטרף כמו הגברת יותר תזוזה ומשיכה לריח שתן של חתולים. בבני אדם יש חשד כי הטפיל עלול לגרור ארכת זמן התגובה ולהגביר את הסיכון לתאונות דרכים, למחלות כמו סכיזופרניה, לנטיה לקחת סיכון-יתר ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, ודרך הפרשות חתולים אך עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך מים לא מטוהרים (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. [4] [3]

מזהמים אורגניים מתעשייה

קיימים מספר מזהמים אורגניים שמקורם בתעשייה:

  • VOC - תרכובות אורגניות נדיפות כמו ממיסים תעשייתיים, שמשתחררים לסביבה משימוש או אכסון לקוי.
  • מזהמים אורגניים עמידים - חומרים הגורמים לנזק גם בכמות קטנה, מצטברים בגוף ומזיקים גם למי שאוכל חיה שנחשפה לזיהום זה.
  • DNAPLs חומרים כמו ממיסים כלורידיים שיכולים לשקוע בתחית של מאגרי מים היות והם לא מתעררבים היטב במים והם כבדים יותר.
  • תוצרי דלק והידרו קרבונטים (Petroleum Hydrocarbons) כולל דלקים (דלק, דיזל, דלק מטוסים, ואדי דלק) ולובריקנטים משדות לשאיבת נפט,בתי זיקוק, קווי הולכת נפט, תחנות דלק קמועניות, מיכלי אכסון, ופעילות הולכת דלק (מיכליות לדוגמה). הערה - חומרים אורגניים נדיפים כוללים הידרו קרבונטים.
  • תרכובות שונות מתעשיית הפלסטיקה
  • דטנרגנטים.
  • שמנים תעשייתים.
  • תרכובות כימיות שונות שנמצאות במוצרי קוסמטיקה והיגיינה.

חומרי הדברה

חומרי הדברה נגד חרקים ונגד עשבים המשמשים בחקלאות תעשייתית. מגוון גדול של רעלים בעלי השפעות נרחבות כולל סרטן.

עודף נוטריינטים

עודף נוטריינטים (חומרי מזון לאצות וצמחים) - ניטראט וזרחן יוצרים בעיות סביבתיות במערכות אקולוגיות מימיות.

מזהמים אורגניים אלה מקורה בעיקר מחקלאות תעשייתית, יערנות וכריתת עצים, ומתעשיית המזון. הדבר כולל דשן כימי משדות כולל ניטראט ופוספאט. וכן שאריות של עצים ועשבים בעקבות פעילות כריתת עצים.

ההשפעה של עודף נוטריינטים היא אאטרופיקציה - המרצה של צמיחת אצות שבסופו של דבר מתות ומפורקות על ידי חיידים מפרקים אירוביים, המדלדלים את המים מחמצן וכך גורמים לנזק לחיים במים.

מלבד זאת, רמות גבוהות של ניטראט במים גורמים לתחלואה לאדם ולחי.

מלחים מומסים

מלחים ממקורות ביתיים, תעשיתיים וחקלאים: אבקות כביסה, בריכות שחייה המשתמשות בכלור, השקיית יתר של קרקעות אלקיניות.

כמו כן קיימת המלחת בארות כתוצאה משאיבת יתר של מי תהום באיזורים ימיים, והורדת מפלסי מי התהום, דבר שמאפשר למי ים מלוחים (הפן הביני) להכנס לבארות.

תוצאה אחת של מלחים מומסים אלה היא המלחת בארות ומאגרי מי תהום מתוקים, בעיקר בעקבות שאיבת יתר. תוצאה נוספת היא המלחת קרקעות - הצטברות מלח בקרקע והורדת הפוריות שלה בחקלאות או ביכולת נשיאה של מערכות אקולוגיות.

מתכות כבדות

מתכות כבדות כולל קדמיום, עופרת, כספית ועוד. מקורות הזיהום כוללים פעילות תעשייה וכרייה. בפעילות תעשייה אפשר לציין את תעשיית המצברים והבטריות (כספית וקדמיום), תעשיות צבעים (עופרת), ותעשיית ציפוי המתכות. בנוסף לפעילות התעשייתית מי כרייה חומציים מכילים מתכות כבדות. שריפה של דלקים מחצביים כמו פחם, ועיבוד של מינרלים רבים מבטן האדמה פולטים מתכות כבדות כזיהום אוויר, המתכות שוקעות לאחר מכן כזיהום קרקע ונשטפות במשך תקופה על ידי הגשם ומשקעים אחרים אל נחלים, ומשם לאגמים ימים ואוקיינוסים.

המתכות הכבדות הן רעילות מאוד וגם ריכוז קטן שלהם יכול לגרום לנזק משמעותי. בנוסף לכך חלקן, כמו קדמיום למשל הם גם מסרטנות. הן אינן מתפרקות לתרכובות אחרות, ואינן נכללות לרוב במחזורים אקולגיים כלשהם, ולכן הם יכולים להשאר במים או במשקעים במשך תקופות ארוכות. בנוסף המתכות מצטברות ברקמות של יצורים חיים. הצטברות זו יכולה לעבור מיצור ליצור דרך הנקה, וקיים תהליך של הגדלה ביולוגית שבו אחוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון ומשום כך השפעתם מזיקה במיוחד לטורפי על ולבני אדם הניזונים מתזונה מהחי. מסיבות אלה נחשבות המתכות הכבדות לאחד מסוגי המזהמים הגרועים והמסוכנים ביותר. בישראל קיימת בעיית זיהום במתכות כבדות בים שמרוכזת בעיקר באיזור מפרץ חיפה ועכו, וכן מול השופד"ן. מתכות אלה עלולות להגיע לדגים שנידוגו בים התיכון (ראו זיהום מזון בישראל).

זיהום רדיואקטיבי

זיהום זה נגרם עקב ניסויים גרעיניים באטמוספירה, דליפות מכורי ביקוע גרעיניים, נשק גרעיני, פגזי טנקים המכילים אורניום, דליפה ממקומות אכסון של דלק גרעיני ישן (משך החיים של דלק כזה הוא מיליוני שנה), פסולת רפואית רדיואקטיבית, אפר פחם רדיואקטיבי, וחומרים רדיואקטיביים המשמשים בתעשייה.

מזהמים א-אורגניים נוספים

בנוסף למתכות כבדות, קיימים מספר סוגי זיהום אנ-אורגניים נוספים:

  • חומצות שונות שנכללות בתהליכים תעשייה שונים, וגורמים לחומציות יתר של המים. מקור חשוב לזיהום זה הוא גשם חומצי שנגרם כתוצאה מפליטת זיהום אוויר של גופרית דו חמצנית מתחנות כוח.
  • שפיכה של חומרי גלם שמאופסנים בצורה לא בטוחה.
  • זיהום כימי כתוצר לוואי של פעילות תעשייתית.
  • סחף קרקע, סחופת או גרופת - חלקיקים קטנים שנשטפים במים מאתרי בניה, כרייה, כריתת יערות, וחקלאות כרות והבער.

זיהום מאקרוסקופי

בנוסף למזהמים אלה יש זיהום מאקרוסקופי - כלומר של עצמים גדולים יחסית שניתן לראות בעין. אלה כוללים:

  • חתיכות פלסטיק , שקיות ובקבוקים שצפים על פני המים.
  • שברי ספינות וספינות זנוחות.

השפעות

זיהום מים גורם לתחלואה ולמוות בקרב בני אדם וכן גורם להכחדת מינים ולפגיעה מערכתית בקרב כלל המערכת האקולוגית.

זיהום מים גורם כ-14,000 מקרי מוות ביום, רובם בגלל זיהום של מי שתייה על ידי מי ביוב במדינות עניות. לשם דוגמה לכ-700 מיליון הודים אין גישה למים נקיים, וכ-1,000 ילדים הודים מתים כל יום כתוצאה משלשול. לכ-500 מיליון סינים אין גישה למי שתייה נקיים.

זיהום כספית יכול להוביל לבעיות התפתחות בילדים ולפגיעה במערכת העצבים, זיהום מים בעופרת ובמתכות כבדות אחרות עלול להוביל גם הוא לבעיות במערכת העצבים. זיהום כימי ורדיואקטיבי עלול לגרום לסרטן , בעיות פוריות ו מומים מולדים.

יש סוגי מזהמים הגורמים לנזק מיידי - כמו לדוגמה חומצות הגורמות להרס קרקע, נזק חקלאי לצמחים ולהרס מי תהום. קיימים סוגי זיהום שהם כמו פצצה בעלת פתיל השהיה - לוקח להן שנים להחלחל למערכות מימיות או למערכות ביולוגיות, הם מצטברים במערכות אלה, והנזק מורגש רק לאחר שנים רבות של זיהום. דוגמאות לסוגי מזהמים אלה הם מתכות כבדות, מזהמים אורגניים עמידים כמו PCB ועוד.

זיהום מים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום מים בישראל

זיהום המים בישראל כולל את זיהום כלל משק המים בישראל (זיהום מי התהום והכינרת, זיהום הנחלים) וזיהום ימי (הים התיכון, ים אילת וים המלח). במשך שנים רבות התקיים זיהום תעשייתי נרחב ממפעלי תעשייה של גורמים מסחריים וממשלתיים, ולא היתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. כמו כן קיים זיהום נקודתי נרחב עקב מזבלות, כבישים, תחנות דלק, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים.

בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - אקוויפר החוף ואקוויפר ההר שבהם רוב מי השתייה של מדינת ישראל. עיקר הזיהום מתרכז באקוויפר החוף שהוא מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, ונמצא מתחת לאיזור מיושב ומזוהם. עקב הזיהום ועקב שאיבת יתר שהובילה להמלחה, איכות המים באקוויפר החוף בעייתית. אקוויפר ההר נמצא במצב טוב יותר חלק מהזיהום של אקוויפר זה נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית.

מקרים מפורסמים של זיהום שגרם לתחלואה ולמוות ברורים בישראל כוללים את זיהום נחל הירקון, וזיהום נחל הקישון. באסון המכביה שהתרחש בשנת 1997, נפלו ספורטאים שצעדו על גשר לתוך הירקון, בלעו ונחשפו למים מזוהמים, ונפגעו כתוצאה מכך. 4 מתוכם מתו, ו69 מהם נפצעו בדרגות חומרה שונות. צוללים צבאיים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו בסרטן. למרות חילוקי דעות בין המומחים לקשר לזיהום במים, הכיר משרד הביטחון בתביעתם לפיצויים מן המדינה. לעומת זאת דייגים שדגו במי הקישון לא זכו להכרה בפגיעה במצבם. עד היום ממשיך זיהום נחלי ישראל כאשר בנוסף לירקון ולקישון מזוהמים גם נחל חדרה, נחל אלכסנדר, נחל הנעמן ונחל שורק, וכן בנחלים הזורמים לירדן.

מקרי זיהום קשים של זיהום קרקע וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תע"ש שונים כמו תע"ש מגן בגבול ת"א גבעתיים (בנחלת יצחק) ותע"ש רמת השרון. מקור זיהום-מים נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור המועצה התעשייתית תפן.

ראו גם

זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותכרייהדלק מחצביהתחממות עולמיתהשפעה חיצונית

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום מזון בישראלזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבאזרחים למען הסביבהאדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימא

מים

מושגים: משבר המים העולמי, טביעת רגל מימית, משק המים בישראל, מים אפורים

זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה


הערות שוליים

  1. ^ Monsanto Hid Decades Of Pollution Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01
  2. ^ מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית ynet, 21.08.03
  3. ^ Monsanto Held Liable For PCB Dumping Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002
  4. ^ קתלין מקאוליף, איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח אטלנטיק 27.04.2012

קישורים חיצוניים