בואו לאסיפה הכללית של העמותה לכלכלה בת קיימא + הרצאה של עידן דורפמן על פיתוח בר קיימא בראי הכלכלה האקולוגית

יום שישי, 29 במאי 2015 בשעה 9:00 באולם הפגישות של קרן היינריך בל, רח' הר סיני 1, תל אביב

לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן

זיהום האוויר במפרץ חיפה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא תוצר של מספר מפעלים הפועלים בשטח קטן, ומייצרים זיהום אוויר בריכוז גבוה וחריג מבחינת הכמוית וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר וכן של זיהום מתחבורה. כמעט בכל סוגי המזהמים, זיהום האוויר בחיפה הוא מהגבוהים בישראל. כמו כן בחיפה מתקיים מצב בו זיהום זה נמצא סמוך לריכוז אוכלוסיה של מאות אלפי בני אדם, ומכיל חומרים רעילים, מסרטנים ומשבשי הורמונים.

עם השנים חלה ירידה בפליטה של מזהמים שונים באוויר עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים וכן עקב ירידת הזיהום מתחבורה בעקבות שינויים בדלקים ובמנועים, למרות זאת חיפה מובילה בסוגי פליטה של מזהמים רבים יחסית לערים אחרות בארץ.

ארגוני סביבה ורופאים טוענים כי זיהום זה, הוא זה שאחראי לכך שאחוז התחלואה והתמותה משורה של מחלות כמו אסתמה, מספר סוגי סרטן ומחלות לב, הוא גבוה יותר באזור מפרץ חיפה וסביבתה. בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות, באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".

כמו כן קיימות טענות מצד מספר גורמים, כי קשרים בין הון לשלטון מונעים מחקר בנושא הקשר האפשרי בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת, גורמים לניטור לא יעיל, מונעים אכיפת תקנים על המפעלים והכנסה של טכנולוגיות להקטנת הזיהום וגורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט שיטת השקשוקה שבו נראה גם ראש העיר יונה יהב כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [1]

מקורות זיהום האוויר בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה, שייכים לחברה "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בז"ן). שהיו שייכים בעבר למדינה וכיום בבעלות חלקית של משפחת עופר. בשנת 2005 רשם המפעל רווח שיא בסך 1451 מיליוני ש"ח. [1]

בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. לפי דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה, פלטו בתי הזיקוק במהלך 2012 לאוויר: 1,432 טונות של תחמוצות חנקן, 2,209 טונות של תחמוצות גופרית, 257 טונות של פחמן חד חמצני, 257 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 115 טונות חומר חלקיקי עדין מרחף, 69 טונות של חומר חלקיקי מרחף בגודל 10 מיקרון, 91 טונות מתאן, 12 טון אמוניה, 5 טונות של פחמנים הדרוכלורופלואורים, 2.9 טונות ניקל, 1 טונה של ואנאדיום, 940 ק"ג טולואן, 951 ק"ג קסילן, 296 ק"ג של בנזן, 33 ק"ג עופרת, 7 ק"ג כספית, 4 ק"ג בריליום, ו- 4 ק"ג קדמיום. [2]

בתי הזיזוק גם פלטו לאוויר 1.7 מיליוני טונות של פחמן דו חמצני. [3]

על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים, בשנת 2006 פלטו המפעלים כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה. אנשי הקואליציה לבריאות הציבור טענו בעבר כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. [1]

בשנת 2006 נטען כי רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק מתשמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.[1]

השפעת בתי הזיקוק על הזיהום בחיפה באה לידי ביטוי גם מחברות-בת שיש לה באיזור המפרץ: כרמל אולפינים, גדיב- תעשיות פטרוכימיה, שמנים בסיסיים, פז שמנים ושמן תעשיות. [4]

סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית

בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית על המצב בבתי הזיקוק [2]. הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי. (עמ' 40) 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)

כרמל אולפינים היא חברת בת של של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. (אתר החברה) הרווח נקי של החברה בשנת 2005 היה 120 מיליון שקל. פדרמן השתלט לאחרונה גם על בז"ן. [5] בנוסף יש קשר גם למשפחת דנקנר. [6]

בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 392 טונות תחמוצות חנקן, 62 טונות מתאן, 61 טונות פחמן חד חמצני, 16 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3.5 טונות בנזן, 1 טונה פחמנים הדרוכלורופלואורים, 1 טונה אתיל בנזן, 795 ק"ג טולאן, 478 ק"ג קסילן, 57 ק"ג סטירן, ו 6 ק"ג מנגן. [7] כרמל אולפנים הוא מקור הזיהום הגדול ביותר בחיפה של בנזן [8] מסרטן וודאי בבני אדם וחומר טטרוגני שעלול לפגוע בעוברים.

בנובמבר 2004 הוגש נגד החברה כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור. [3]

גדיב- תעשיות פטרוכימיה

גדיב- תעשיות פטרוכימיה בע"מ, היא חברת בת של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן). מייצרת חומרי גלם הנגזרים מן הטבעות הארומטיות, המשמשים תעשיות נוספות בתחום הפלסטיקה, הפולימרים המזון ועוד. גדיב נוסדה ב-1974, בשנת 1994 היא נרכשה בידי בז"ן. החברה מייצרת 14 מוצרים שבינהם בנזן, טולואן, פארהקסילן, קסילן, הקסאן, חומצה פומרית, וחומצה סוקצינית.[4] (אתר החברה)

לפי דיווחים של המפעל למשרד להגנת הסביבה, המפעל פלט לאוויר במהלך 2012: 3,340 טונות של פחמן חד חמצני, 234 טונות תחמוצות חנקן, 168 טון תחמוצות גופרית, 64 טון תרכובות אורגניות נדיפות, 4 טון קסילן, 1.4 טולאן, 995 ק"ג בנזן, 826 ק"ג אמוניה, 426 ק"ג פחמנים הדרוכלורופלואורים ו- 249 ק"ג אתיל בנזן. [9]

מפעלי חברת חיפה כימיקלים

מפעלי חברת חיפה כימיקלים מייצרים דשנים לחקלאות, כימיקלים לתעשייה וכימיקלים לתעשיית המזון. החברה מיצרת חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים.

בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל. בשנת 1986 רכשה חברת Trans Resources Inc מניו יורק, שבבעלות אריה גנגר, את השליטה בחברה.

לפי דיווחי המפעל, הוא פלט לאוויר במהלך 2012: 588 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן, 225 טונות תחמוצות גופרית, 222 תחמוצות חנקן, 153 טונות ניטורס אוקסיד ו-133 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3 טון כלור ו-2 טון אמוניה. [10]

מפעלי חיפה כימיקלים, מסווגים גם כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה [5]

דור כימיקלים

מפעל דור כימיקלים בע"מ בע"מ - הוא חלק מהתעשייה הכימית במפרץ חיפה. המפעל עוסק בייצור ושיווק של מוצרי ביניים לתעשיות הכימיה, בנזין, פרמצבטיקה, חקלאות, פלסטיקה ועץ וכן מיחזור והשבת ממיסים אלו כוללים - מתנול, פורמלין ופאראפורמלדהיד, ממיסים כגון אתנול, אצטנול, איזו פרופנול, וכן חומר הדברה בשם פורדור [11]. בשנת 2012 המפעל פלט לאוויר כמות של 132 טונות לשנה של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, ו- 99 טונות תחמוצות גופרית. [12]

דשנים וחומרים כימיים

מפעל דשנים וחומרים כימיים בע"מ הוא חלק מתעשייה הכימית בחיפה ונמצא בקריית אתא. המפעל מייצר חומצה חנקתית (חומר גלם להפקת דשנים חנקניים, חומרי הנפץ ובתעשיית הצבעים והפלסטיקה), חומצה גופרתית (חומר גלם להפקת דשנים, בתעשיות הפלדה ומתכות, בתעשיות הצבעים, חומרי ניקוי, חומרי נפץ וסיביים סינתטיים), אוריאה (משמש כדשן כימי, תוסף מזון לבעלי חיים ועוד) (אתר החברה) בשנת 2012 פלט המפעל לאוויר 10 טונות של חומר חלקיקי עדין מרחף, 101 טונות של תחמוצות גופרית, 146 טונות של תחמוצות חנקן, 130 טונות אמוניה, 267 טונות של ניטרוס אוקסיד, ו-3 טונות של תרכובות כלור [13]

תחנת כוח של חברת החשמל

מפת מפעלים שמדווחים למפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה, וכן תחנות ניטור לזיהום אוויר באיזור מפרץ חיפה. מקרא :צהוב - מפעלי כימיה, שחור - אנרגיה, כחול - מתכות, אפור - שפכים ופסולת, סגול - מזון ומשקאות. שבשבת - תחנת ניטור זיהום אוויר

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על מזוט. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מחלקיקי פיח.

לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעולות הנישוף התבצעו רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.06 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטרולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה היתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים.[1] החל משנת 2014 הוסבה תחנת הכוח בחיפה לגז טבעי כך שכמות הפליטות של חומרים מזהמים הפוגעים בבריאות ירדה מאד, עיקר הפליטות כיום של התחנה הוא פחמן דו חמצני שהוא גז חממה.

מפעל חוד מתכות

מפעל חוד אסף פלדה (לשעבר חוד הפלדה, חוד פלדות) הממוקם 3 ק"מ דרומית לעכו, וצפונית לקריות, זיהם את האוויר במשך שנים בדיוקסין - אחד החומרים הרעילים ביותר שקיימים ואשר נחשב לגורם מסרטן וודאי, אשר מסרטן גם בריכוזים קטנים וגורם ללידת ילדים עם מומים מולדים. נכון לשנת 2012 חוד אסף פלדה הוא המקור העיקרי במפרץ חיפה לפליטת קדמיום, עופרת וכספית לאוויר - שלוש מתכות כבדות מסרטנות ורעילות. [14]

בשנת 2012 דיווח המפעל על פליטת 14 טון חומר חלקיקי, 14 טון חומר חלקיקי בעל קוטר פחות מ-10 מיקרון, 3טונות אמוניה. המפעל גם פלט כמות גבוה של מתכות כבדות: 82 ק"ג עופרת, 28 ק"ג של קדמיום, 22 ק"ג ניקל, 22 ק"ג כרום, 17 ק"ג כספית, 38 ק"ג נחושת ו-40 ק"ג מנגן[15]

מפעלים נוספים

להלן רשימת מפעלים נוספים המופיעים במרשם פליטות זיהום אוויר באתר המשרד להגנת הסביבה. [16]

תעשייה כימית
תעשיית מתכת
  • ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה המפעל פלט ב2012: 13 ק"ג של כרום שש ערכי - מסרטן וודאי בבני אדם, ו-158 ק"ג של תרכובות כלור אנאורגניות. [22]
  • אלובין בע"מ - טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים. יושב בצפון קריית ביאליק. לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה, המפעל פלט בשנת 2012: 16 טון של פחמן חד חמצני, 2 טונות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן וטונה של דיכלורומתאן. [23]
  • מעוף מתכות - ממוקם מדרום לקריית חיים. ומתמחה בהתכה ויציקה של מתכות שאינן ברזל, כולל נחושת. בין מוצרי המפעל נכללים גם המוצרים עם סגסוגות מנגן-פליז MANGANESE BRASS ועופרת-פליז LEADED BRASS.[24] בשנת 2012 דיווח על פליטת מספר מתכות כבדות מסרטנות לרבות עופרת וקדמיום, אבל בכמות קטנה שנמצאת מתחת לסף הדיווח. [25]
  • ציפוי מתכת - כרומניקל בע"מ - לא פולט זיהום אוויר מהותי. מעביר מספר מתכות בשפכים אל חיפה. [26]
  • ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ - לא פולט זיהום אוויר, מבצע העברות של שפכי מתכות כבדות אל חיפה. [27]
פסולת ושפכים
  • אלקון מרכז מיחזור (2003) בע"מ - עוסק במחזור פסולת מסוכנת ונמצא סמוך לקריית אתא. בשנת 2012 פלט 77 ק"ג בנזן, 2.8 ק"ג כספית, 2 ק"ג ארסן, 2 ק"ג מנגן, 349 ק"ג טולאן, 400 ק"ג אמוניה, ו 1.3 טונות תרכובות כלור. [28]
  • פז שמנים וכימיקלים בע'מ - חברה בת של בתי זיקוק לנפט.[29] בשנת 2012 פלט לאוויר 13 ק"ג של בנזן (מסרטן וודאי), 5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, 445 ק"ג טולאן, ק"ג 245 קסילן ו 24 טונות של מתאן. [30]
  • אקו-אויל חץ וירומטל בע"מ - פלט 2.5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן. [31]
  • איגוד ערים איזור חיפה (ביוב) מכון לטיהור שופכין - פולט מזהמי אוויר כגון פחמן חד חמצני, תרכובות אורגניות נדיפות ואמוניה. וכן מזהמים שונים למערכת הביוב. [32]
  • דניאלי בסביבה (קריית אתא) - דיווח על פליטת מספר מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כמו קדמיום וכרום שש ערכי אבל מתחת לסף הדיווח. [33]
  • משאבים מתחדשים בע"מ - אתר חכ"ב - לא פלט מזהמי אוויר לפי הדיווח, אך פלט שפכים שונים לביוב, כולל מתכות שונות, וכן מתכות מסוכנות אך מתחת לסף הדיווח. [34]
  • דנו - תחנת מעבר עירית חיפה - לא דיווח על זיהום אוויר, דיווח על העברות שפכים בכמות מתחת לסף הדיווח של מתכות כבדות שונות. [35]
  • תחנת מעבר קריית חיים (עיריית חיפה) פסולת מעורבת - לא דיווח על זיהום אוויר או מים כלשהם בשנת 2012. [36]
מפעלי מזון ומשקאות
  • שמן תעשיות שמנים בע"מ חברה בת של בתי זיקוק לנפט.[37] בשנת 2012 דיוח המפעל על פליטה לאוויר של 151 טונות של תחמוצות גופרית, 306 טונות תרכובות אורגניות נדיפות, 11 טון של חומר חלקיקי עדין קטן מ10 מיקרון, 31 טון חומר חלקיקי עדין, ו 60 טונות תחמוצות חנקן. בנוסף דיווח המפעל על פליטה לאוויר מתחת לסף הדיווח של מתכות כבדות מסרטנות כגון ארסן, כרום שש ערכי, קדמיום, כספית, עופרת [38]
  • גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ - בשנת 2012 דיווח המפעל על פליטת 60 טונות של תחמוצות גופרית. כמו כן המפעל פולט כמות של 1000 טונות של כלורידים למערכות הביוב. [39]
  • עמיר דגן מכון תערובת -בשנת 2012 דיווח על פליטת 12 טונות של חומר חלקיקי מרחף. [40]

מפעלים נוספים הם:

  • מפעלי מתכות
  • מפעלי צבע ופלסטיק
  • מפעלי מלט

חוות מיכלי הנפט

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט בחיפה, תש"ן, שנמצאת בבעלות ממשלתית, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת בכמות גדולה של נפט גולמי. לפי הטענה יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. [6] אפשרות סיכון אחרת היא כי בנזן שנמצא במיכלים גורם לזיהום אוויר. מחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה שפורסם בשנת 2012 מצא כי קיים קשר אפשרי בין תחלואה בשני סוגי סרטן לבין מגורים בקרבת המיכלים.[7]

זיהום מנמל חיפה

דו"ח הקואליציה לבריאות הציבור מאוגוסט 2014, טוען כי על פי חוות דעת שהוכנה על ידי אבי מושל, עולה שהפעילות בנמל חיפה, בעיקר של אוניות גדולות, גורמת לפליטת כמות גדולה של חומרים מסוכנים לסביבה. הדו"ח מתמקד בהיבטי זיהום אוויר מנמל חיפה הקיים.הפליטות לסביבה מהפעילות בנמל נובעות משלושה סוגי מקורות עיקריים: האוניות הפוקדות את הנמל, המתקנים בנמל עצמו ותנועת כלי הרכב אל הנמל וממנו. פליטת זיהום האוויר מסך המקורות בנמל חיפה הינה משמעותית. הרחבת הפעילות בנמל על פי התוכניות צפויה להגדיל את היקפי הזיהום הנפלט, בעיקר כתוצאה מפליטת האוניות ומשינוע המטענים ביבשה.

לפי נתוני הדו"ח, הפליטה מהאוניות הגדולות בנמל חיפה פלטו לבדן כשני מיליון ק"ג תחמוצות גופרית כמות דומה לזו של בתי הזיקוק, כמו כן הן פלטו ועוד עשרות קילוגרמים של מתכות כבדות - אנטימון, קדמיום, קובלט, כרום שש ערכי כספית וארסן, וגם היבט זה דומה בהיקפו לפליטת מזהמים מבתי הזיקוק. לפי הקואלציה, נכון לשנת 2014, לא מבוצע ניטור או מעקב אחר הפליטות לאוויר מתנועת ספינות וכלי רכב בנמלים בישראל. [8]

זיהום מתחבורה יבשתית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - תחבורה בישראל, זיהום אוויר מתחבורה

בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר לרכב פרטי, ובפרבור (הגורם להגדלת נסועה ברכב פרטי) גם באזור המפרץ. כתוצאה מכך יש גידול מתמיד בתרומת התחבורה לזיהום האוויר באזור.

איגוד ערים איזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות בזיהום האוויר הנובע מתחבורה. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה. בנוסף קידמה עיריית חיפה את תוכנית המטרונית - תחבורת מעברים בסיוע BRT כדי לייעל את התחבורה הציבורית בחיפה. עם זאת תוכנית האב ל שבילי אופניים שהוכנה בשנת 2008 נגנזה ולא קודמה נכון לשנת 2014. במטרופולין חיפה מספר מועט של שבילים - בעיקר בקריות ובטיילת חיפה.

סוגי מזהמי אוויר

זיהום אוויר

זיהום אוויר בישראל

זיהומי אוויר נפוצים

בקבוצה זו נכללים מזהמי אוויר הנפוצים גם בחלקים אחרים של ישראל, מקורם גם בתעשייה וגם בתחבורה, והם מנוטרים בצורה תדירה ורציפה על ידי המשרד להגנת הסביבה.

  • גופרית דו חמצנית - SO2 - נפלטת על ידי בתי הזיקוק, גדיב, נדיב, כרמל אולפינים, נשר. נפלטת כתוצאה משריפת מזוט בעל תכולה גבוהה של גופרית. עד 2014 נפלטה גם מחברת החשמל.
  • תחמוצות חנקן - NOx - נפלטת מחיפה כימיקלים ודשנים, בתהליך ייצור חומצה חנקתית (HNO3).
  • חומר חלקיקי - נפלט על ידי בתי הזיקוק, גדיב, כרמל אולפינים בעקבות שריפת דלק היוצר פיח; מנשר, חיפה כימיקלים, דשנים- עקב תהליכי ייצור שונים (ייצור מלט, חומרים כימיים ודשנים).[5] עד 2014 נפלט גם מחברת החשמל. חומר חלקיקי רב נפלט גם על ידי זיהום תחבורתי ממכוניות. מחקרים מהתקופה האחרונה מראים כי הנזק מחומר חלקיקי תלוי הן בגודל החלקיקים (קטן יותר הוא מסוכן יותר) הן סוג החומר שנמצא בחלקיקים (כך שזיהום תעשייתי עלול להיות מסוכן יותר) וכן במרחק ממקור הפליטה (כך שזיהום מתחבורה עלול להיות מסוכן יותר).

תרכובות אורגניות נדיפות

תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) היא קבוצה של חומרים אורגניים שמתנדפים לאוויר בקלות. בין חומרים אלה כוללים בנזן, פורמאלדהיד ו- 1,3 בוטדיאן ועוד. חלק מחומרים אלה מוכרים כמסרטנים בבני אדם, חלקם חשודים ככאלה. חלק מ-VOC, (לדוגמה בנזן) הם טטרוגנים[41] (Teratogen) - חומרים שעלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם ולגרום למומים, לבעיות במערכת הרבייה, במוח, במערכת החיסון, ובמערכות נוספות. סכנת מומים כאלה עלולה להתרחש גם בריכוזים נמוכים יותר מריכוזים מסרטנים (ראו חומרים משבשי הורמונים).

תרכובות אורגניות לא מנוטרות כיום (2014) על ידי המשרד להגנת הסביבה בצורה סדירה. תכנית הדיגומים של המשרד להגנת הסביבה מחייבת דיגום פעם בשבועיים, דהיינו 26 יממות בשנה. לטענת הקואליציה לבריאות הציבור, בשנים 2011-12 נדגם האוויר במפרץ חיפה במשך חמש יממות בלבד. גם בדיגומים אלה נמצאו חריגות שונות.[9]

  • דיוקסינים ופוראנים. לדוגמה פורמלדהיד. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לפורמלדהיד, עלולה לגרום לברונכיטיס ולקוצר נשימה. פורמאלדהיד מוגדר גם כחומר מסרטן.[42] לפי דו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור משנת 2009, נמצאו חריגות של פורמלדהיד במקומות שונים בעיר. במעון החוסים "גן אור" בקריית אתא בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון לסרטן בחשיפה ארוכת טווח. בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מערך הסף, בבית הספר "דגניה" פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה. [10]
  • 1,2-דיכלורואתאן (Dichloromethane ידוע גם בשמות מתילן כלוריד -Methylene Chloride, ודיכלוריד - dichloride) - חשיפה ארוכת טווח ל-1,2-דיכלורואתאן עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בריאות, בכליות ובבלוטת יותרת הכלייה. 1,2-דיכלורואתאן הוכרז כמזהם המוכר כמסרטן סביר, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים. [43] לפי הקואליציה לבריאות הציבור, בדיגומים של המשרד להגנת הסביבה שנעשו בדצמבר 2011, נרשמו ריכוזים גבוהים פי 3 ו-7 מערך היעד היממתי, הן בבי"ס דגניה והן בקרית בנימין. בדיגומים מאוחרים יותר בנקודות אלה לא נרשמו ריכוזים גבוהים מערך היעד. ביולי 2012 נרשם ריכוז גבוה פי שלושה מערך היעד היממתי בקרית חיים. [9]
מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


  • בנזו-א-פירן, חומר מסרטן ודאי לאדם על פי הגדרות ארגונים בינלאומיים ומשרד הבריאות, נמדדו עליות מערך היעד היממתי בדצמבר 2011 בקרית בנימין, בי"ס דגניה ומשטרת מרחב חוף. [9]
  • בנזן - חומר מסרטן ודאי לאדם על פי הגדרות ארגונים בינלאומיים ומשרד הבריאות. נמדד ריכוז הגבוה מערך היעד והסביבה השנתי ביולי 2012 בקרית חיים.[9]
  • החומרים סטירן (חשוד כמסרטן בבני אדם), מימן גופרי (חשיפה לרמות כרוניות מגרה את ריריות הגוף), טולואן (עלול להשפיע על מערכת העצבים) ומתילן כלוריד (חשוד כמסרטן בבני אדם) לא נמדדו כלל במפרץ חיפה במהלך 2011-2012.[9]

מתכות כבדות

פירוט המתכות הכבדות המסרטנות, שנפלטו לאוויר באיזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של מתכות מסרטנות ורעילות. רוב הפליטה בוצעה על ידי 2 מפעלים בלבד. כמות זו אינה כוללת פליטת מסרטנים מסוכנים אחרים שמתקיימת במפרץ כגון בנזן, וכן אינה כוללת פליטת מתכות רבות נוספות .

מתכות כבדות הן מתכות רעילות שחלקן הוא גם מסרטן, חלקן מסוגלות להצטבר במעלה שרשרת המזון וחשודות כטטרוגניות (פוגעות בעוברים). הן כוללות את היסודות עופרת, ונדיום, ניקל, קדמיום, כספית וארסן. גם כאן יש בעיית ניטור שלא מבוצעת בצורה תדירה מספיק. חומרים אלו נדגמו 5 פעמים במהלך 2011-12. [9] בנוסף נפלטו לאוויר גם עופרת, כרום שש ערכי, קובלט ואנטימון. מתוך החומרים האלה ארסן, קדמיום, וכרום שש ערכי הם מסרטנים וודאי בבני אדם, ועופרת וכספית הם מסרטנים סבירים בני אדם.

עבור עופרת, ונדיום, ניקל וכספית לא נמדדו חריגות מהתקן בחיפה ב-2012. [9] לעומת זאת קדמיום הידוע כמסרטן וודאי בבני אדם, נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי ביוני 2012 בקרית בנימין, שבקריית אתא. קדמיום חשוד כמשבש פעילות הורמונאלית דמוי אסטרוגן, ולפיכך עלול לפגוע בפוריות. חשיפה כרונית לרמות נמוכות בסביבה עלולה לגרום להצטברות בכליות ולתחלואה כלייתית, וכן לפגיעה בתפקודי הריאות. בארסן בוצעה בדיקה שלדברי הקואליציה לבריאות הציבור היתה בעלת רגישות נמוכה מידי, כך שלא ידוע אם היתה חריגה או לא. [9] פליטות של קדמיום לאוויר בשנת 2012 באיזור חיפה דווחו על ידי המפעלים חוד מתכת, ובתי הזיקוק לנפט. [44] שני מפעלים אלה הם המקור לפליטת רוב המתכות הכבדות המסרטנות באיזור חיפה.

בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי (כולל ספיחת מתכות כבדות) של חלקיקי זיהום אוויר מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק (התקן השנתי), אינם נחשבים פורמאלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באשדוד ובכפר מסריק. [11]

תחלואה ותמותה מוגברת באיזור חיפה

באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אישפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות שונות. יש מחקרים רבים הקושרים זיהום אוויר באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. אין כמעט מחקרים על הקשר בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה (ראו הסברים בהמשך).

באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:

  • מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ מוחי- אחוז תחלואה ותמותה מהגבוהים בישראל.
  • סרטן - בחיפה ובקריות יש אחוז תחלואה גבוה ב-20% מהממוצע הארצי של מחלות סרטן.
  • אזור הצפון מוביל בתמותה ממחלות כבד וכליות (איברים המיועדים להתמודד עם סילוק וניטרול של פסולת מהגוף).[1]

תחלואה ותמותה ממחלות לב בחיפה

לפי פרסומי משרד הבריאות משנת 2014, נכון לשנת 2009 מבין גילאי 50-75 במחוז חיפה, 7.4% לקו בהתקף לב (אוטם שריר הלב) בשנה, נתון שגבוה ב- 19% מהממוצע הארצי (6.8%). היות בנפת חיפה גרו כ-25 אלף איש בגילאים אלה, מדובר ב-1864 בני אדם שלקו בהתקף לב סה"כ. שיעור תחלואה במחוז דומה לזה הארצי היה מפחית את מספר חולי הלב בקבוצת גילאים זו ב-151 בני אדם בשנה. [12]

לפי פרסומי משרד הבריאות משנת 2014, המתייחסים לשנת 2005-9, במספר ישובים בנפת חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב ביחס לממוצע הארצי (שעמד על 330 בני אדם ל-100 אלף איש). המשרד מציג נתונים על תמותה בקרב בני 45 ומעלה. בעיר חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב של 12%, בקריית מוצקין 11% ובקריית ביאליק 12%. עודף התמותה ממחלות לב בנשר היה 19%, בקריית אתא -21% ובקריית ים 22%. התמותה ממחלות לב של בני 45 ומעלה (כ 39 אלף איש מתוך מחוז חיפה שמנה 538), 380 בני אדם בשנה, גבוה ב-15% יחסית לממוצע הכלל ארצי[12]

תחלואה ותמותה מסרטן באיזור חיפה

שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי הסרטן, בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009.
תחלואה ותמותה מכלל סוגי הסרטן באיזור חיפה

בשנת 2014, פרסם משרד הבריאות את שיעורי התחלואה בערים ובנפות שונות בישראל בשנים 2005-09. שיעור החולים החדשים בכלל סוגי הסרטן, כשהוא מתוקנן לפי גיל (ביחס ל-100 אלף איש) בערים שונות בנפת חיפה, היה גבוה מהממוצע הארצי בשיעור של 10-20% בקרב גברים, וב 20-40% בקרב נשים. עודף התחלואה בסרטן ניכר יותר בישובים בקרבת מקורות זיהום כמו נשר וקריית אתא, לעומת ישובים מרוחקים יותר כגון קריית טבעון (בה אין עודף תחלואה בסרטן כללי ביחס לממוצע הארצי). אחוז החולות החדשות בסרטן בקריית מוצקין גבוה מהממוצע הארצי ב-31% ובנשר אחוז זה גבוה ב-43% לעומת הממוצע הארצי המתוקנן. השיעור המתוקנן של חולים סרטן חדשים בכלל נפת חיפה ל-100 אלף איש, עמד על 458 גברים ו-434 נשים, גבוה ב-17% וב-19% בהתאמה לעומת הממוצע הכלל ארצי. [12]

שיעור התמותה מכלל מחלות הסרטן בנפת חיפה, של בני 45 ומעלה ביחס מתוקנן ל-100 אלף איש עמד על 470 בני אדם בשנה, גבוה ב-4.6% לעומת הממוצע הארצי. [12]

שיעור תחלואה גבוה ונמוך בכלל סוגי הסרטן, בישובים שונים בישראל, בשנים 1998-2002. מבין 10 הישובים הגבוהים, 6 היו בנפת חיפה.

מחקר של חוקרים מהדסה, בהשתתפות מיכה בר-חנה ותמר פרץ שפורסם בשנת 2013 בירחון האמריקאי לאפידמיולוגיה ולמניעת סרטן מצא כי יש סיכון גבוה לתחלואה במספר סוגי סרטן בקרב תושבי נפת חיפה, לעומת שאר תושבי ישראל, לאחר התחשבות בפרמטרים שונים כמו גיל, יהודים-ערבים, שנות השכלה, מוצא ועוד. המחקר מצא כי יש סיכון מוגבר לתחלואה בסוגי סרטן כמו סרטן ריאות, סרטן הראש והצוואר, ועוד סוגי סרטן בכל הגילאים[13]

לפי מסמך של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2006 ומתייחס לנתונים בשנים 1998-2002, התחלואה הגבוה ביותר מבין הנפות בישראל בסרטן, הן בקרב גברים והן בקרב נשים היתה במחוז חיפה, כאשר יש פער ניכר בין התחלואה באיזור לבין הממוצע הארצי, ופער של עשרות אחוזים ביחס לירושלים - המחוז בעל התחלואה הנמוך ביותר. מבין 10 הישובים בישראל שהיו להם אחוזי התחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים בישראל, 6 ישובים היו בתקופה זו באיזור חיפה - קריית אתא, קריית מוצקין, קריית טבעון, העיר חיפה, ונשר.[45] נתונים אלה היו גבוהים פי 3 ויותר יחסית ל-10 הישובים בעלי אחוזי חולי הסרטן הנמוכים ביותר בארץ (כמעט כולם בישובי ערבים). גם בקרב נשים, 6 מתוך 10 הישובים שהיתה בהם התחלואה הגבוה ביותר בסרטן, הם בחיפה. וגם שם מדובר בפערים של עשרות אחוזים לעומת יישובים אחרים ובפער של מאות אחוזים לעומת ישובים ערבים עם תחלואה נמוכה.

תחלואה בסרטן ריאות בחיפה
הסטיה מהממוצע הארצי המתוקנן של סרטן ריאות ועישון בנפת חיפה. בעוד שגברים ונשים בחיפה מעשנים פחות, הם חולים יותר יחסית לממוצע הארצי.

לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות בשנת 2014, ומתייחסים לשנים 2005-9, בנפת חיפה יש רמה גבוה יותר של תחלואה בסרטן ריאה לעומת שאר המדינה ביחס לנתונים מתוקנני גיל. בקרב גברים, עודף התחלואה ביחס לממוצע הארצי של גברים הוא 15%, ובקרב נשים עודף התחלואה ביחס לממוצע הארצי של נשים הוא 35%. נתונים אלה מתקיימים למרות שרמות העישון בקרב גברים נמוכות ב-10% ובקרב נשים ב-6% ביחס לממוצע הארצי. [12]

נכון ל-2006, היה שיעור התחלואה בסרטן הריאות גבוה בחיפה ובקריות גבוהים מהממוצע הארצי בשיעורים בין 18-25%. סרטן זה, מקושר בין היתר לזיהום סביבתי. [1]

ד"ר יוחאי אדיר, מנהל מכון הריאות בכרמל טען שישנה עליה מתמדת בכמות החולים במחלות ריאה. יותר חולי אסטמה, יותר חולי סרטן ויותר חולי מחלת ריאות חסימתית ( COPD ).[14]


תחלואה בסרטן השד בחיפה

נכון לשנת 2006, היה שיעור התחלואה בסרטן השד באזור גבוה בכ-24% אחוזים ביחס לשאר המדינה.[1]

תחלואה בסרטן לימפומה שאינה הודג'קין בחיפה

נכון לשנת 2006, בחיפה ובקריות היה שיעור תחלואה בסרטן הלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26-45%. סרטן זה מוכר כנגרם עקב חשיפה לזיהום סביבתי או לכימיקלים. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי. [1][15]

תחלואה בסרטן בלוטת יותרת הכליה

סרטן בלוטת יותרת הכליה נחשב לסוג סרטן נדיר במיוחד, וממוצע התחלואה העולמי עומד על חולה אחד לכ-10 מיליון בני אדם בשנה. ד"ר גבריאל דיקשטיין, מנהל המכון האנדוקטריני בבית החולים בני ציון בחיפה, העיד כי בשנים 2003-2006 נתגלו 10 חולים במחלה זו באזור חיפה - שיעור תחלואה גבוה פי 4-5 משיעור התחלואה העולמי.[1]


תחלואה בסרטן בקרב ילדים בחיפה

באופן כללי יש מעט מקרי סרטן בילדים, וניתן לבדוק קורלציות שונות לתחלואה לדוגמה - חשיפה החל מגיל הלידה או חשיפה קודמת של ההורים, התחלואה בסרטן של ילדים שנחשפו לחומרים מסרטנים יכולה להתרחש בגיל הילדות או מספר שנים לאחר מכן. מסיבות אלה השונות של מחקרים שונים לגבי מספר החולים והקורלציות בינהם לגורמי סביבתיים היא גבוהה.

במחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון, מבית החולים רמב"ם ומהמחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2012 נבדקה שכיחות תחלואת הסרטן בקרב ילדים עד גיל 19 בין השנים 1998–2007. לפי המחקר שכיחות מחלות הסרטן בקרב ילדים בחיפה היא נמוכה במקצת מהממוצע הארצי - 168 מקרים לעומת הממוצע בישראל שעומד על כ–172.3 מקרים למיליון ילדים. מחקר זה טען כי תחלואת הילדים גבוה באיזור תל אביב (180) ואיזור המרכז (178) לעומת שאר חלקי הארץ. במחקר נבחנו 4,255 מקרים של סרטן ילדים שאובחנו באותו עשור. [16]

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.[13] בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.[17]

אונקולוגים ורופאי ילדים טענו בשנת 2015 כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל.[16] לעומת טענה זו טוען דו"ח "לראות את הנולד" של הקואליציה לבריאות הציבור שיצא לאור בשנת 2009 כי מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חשיפה של האב או האם לתוצרי נפט מסויימים, תוצרי לוואי של שריפה, כמו דיוקסינים ו-PAH עשויה להעלות בקרב ילדים את הסבירות לחלות בלוקמיה ומערכת העצבים המרכזית. בין החומרים הרעילים נכללים חומרי הדברה, בנזן, כהלים ותוצרי נפט. פליטות מתחבורה עלולות לגרור גידולים במערכת העצבים, חומרי הדברה עלולים לגרור לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין, בנזן, ממסים כמו מתילן כלוריד, טריכלורואתילן, טטראכלוראתילן, דיוקסינים וccl4 קשורים ללוקמיה. מחברי הדו"ח , אלה נווה וג'ימי קריקון טענו כי מחלת סרטן בילדים היא מחלה נדירה וכי החומר המסרטן יכול להשפיע בזמן ההריון ואף לפניו, וכי גילוי הסרטן יכול להתרחש גם לאחר גיל הילדות ולכן יש קושי לנהל מחקרים הבודקים קשר בין חשיפה למזהמים (בדרך כלל קבוצת מזהמים הנפלטת לסביבה) לבין תחלואה בסרטן. הדוח מתייחס בין היתר למחקר שבוצע באנגליה על ידי knox, ובדק את הקשר בין כתובת הלידה של ילדים בני 0-15 בין השנים 1953-ל 1980, ומצא ריכוזי של תחלאוה בלוקמיה וסוגי סרטן נוספים ליד בתי זיקוק , מתקנים לאחסון נפט, מפעלים לייצור ותיקון רכבים, צרכנים תוצרי נפט כמו יצרני ממסיים, תרסיסי צבע, צבעים, דטרגנטים, וכו', עסקים המשתמשים בתנורים כמו ייצור פלדה, תחנות כוח, ייצור מלט ולבנים, בתי יציקה לאלומיניות ולמתכות אחרות. וכן שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת ואוטוסטרדות. המחקר מצא קשר בעיקר בהקשר של פליטת תעשיות הפולטות תרכובות אורגניות נדיפות שהן תוצרי נפט, וכן תעשיות הפולטות עשן תנורים ומנועי בערה פנימית. [46]

אשפוז מוגבר ומחלות נשימתיות של ילדים

נכון ל-2006, בחיפה ובקריות רמת אשפוז הילדים גבוהה בכ-43% מהממוצע הארצי. ד"ר אלדד דן מעיד כי כמות החולים שהוא נתקל בה גבוה בהרבה מאשר מקומות אחרים בהם עבד - הדסה בירושלים או בשיקגו, וכי נוצר עומס עצום על מערכת הבריאות בגלל התחלואה העודפת.[1]

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בשנת 2006 התייחס לנתונים של השנים 2002-2000, ומצא כי מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ.

בחלוקה ליישובים ולמינים יש נתונים דומים לגמה הכללית בחיפה. מספר הילדים בני 14-5 המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56% אחוז לעומת הממוצע הארצי. בקרב בנים בטירת הכרמל רמת האישפוזים גבוהה ב-28% מהממוצע הארצי. בעיר חיפה - 24%, בקריית ים 30%, בנשר 22%, בקריית-ביאליק 19% ובקריית-אתא 19%. נתונים דומים קיימים עבור אשפוז ילדות. בנשר הרמה גבוהה ב 70% לעומת הממוצע הארצי, בקריית-טבעון ב-42%, בקריית-ים ב-50%, ובעיר חיפה ב-42%.[18]

במשרד הבריאות הצטברו לאורך השנים ממצאים על שיעור אשפוזים גבוה של ילדים בשל אסתמה ושיעורים גבוהים של מחלות ריאה עם סיכון לברונכיטיס. סקירת מחקר שפרסם משרד הבריאות בשנת 2012 הצביעה על כך שבקרב ילדים בגילי 14-6 באזור חיפה, נמצא קשר בין זיהום אוויר לבין שכיחות האסתמה. המחקר אף הראה כי שיעורי התחלואה גבוהים פי 2.5 לעומת אזורים בעלי זיהום אוויר נמוך, גם כאשר רמת הזיהום עמדה בתקן הסביבתי המותר. [47][19] דוח "לראות את הנולד" של הקואליציה לבריאות הציבור משנת 2009 מפרט את המחקרים מהעולם הקושרים בין סוגים של מזהמי אוויר לבין תחלואה ומקרי אישפוז בשל אסטמה וברונכיט. [48]

השפעות זיהום האוויר על תחלואה

מחקר כללי בין זיהום אוויר ומחלות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר#השפעות בריאותיות

לגבי חלק מהמחלות המפורטות, כמו לימפומה מסוג שאינו הודג'קינס ידוע כי הן עלולות להגרם עקב חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר. [1]

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי ידוע כבר כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.[20]

בשנת 2004 חוקרים ברשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם. [20]

אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חוומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.[20]

בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. [21]

מחקר ספציפי לאיזור חיפה

פרופסור ג'ימי קריקון, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת בחיפה קיימים מאז שנת 1992. קריקון טען כי יחידה שלמה של חוקרים שהיתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה.[1] בשנת 2015 נחשף כי בשנת 2001 קריקון גילה כי משרד הבריאות הסתיר נתוני מחקר על מיפוי גיאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21-15%. [22]

עד שנת 2006 לא נעשה שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. [1] בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא הפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה היתה סרוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן היה לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.[1]

פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, הסכים ב-2006, שיש תחלואה גבוה באיזור חיפה אך סרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחראי לתחלואה מוגברת זו.[1] ממצאים מאוחרים יותר ארעו כי העישון בחיפה דווקא נמוך לעומת הממוצע בישראל.

ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טען בשנת 2006 כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי לימפומה נון-הוצ'קינס באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מייד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר רפואה מונעת שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. [15]

באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגיאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע); הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזהומות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). [23] כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".[23]

עד שנת 2006 לא נערך מחקר שנועד לבדוק אם יש קשר בין הזיהום לתחלואה, המחקר היה אמור היה להיות ממומן על ידי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גם בחרו את עורך המחקר, פרופסור גדי רנרט.[1] בשנת 2008, ביצע פרופ רנרט סקר בריאותי ולפיו נמצא קשר בין ריכוז תחמוצות החנקן באוויר לשיעור התחלואה בסרטן ושיעורי הפניות למיון עקב בעיות לב ונשימה. רנרט מצא, שעלייה של 100 מיקרוגרם של תחמוצת חנקן באוויר עלולה להביא לעליה של 7% במספר המאושפזים בקרב כלל האוכלוסייה ולהכפלתה כשמדובר בגברים ונשים מעל גיל 45. בעקבות הסקר כתב סגן הרופא המחוזי בחיפה, ד"ר יהונתן דובנוב, ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה, כי משמעות ממצאי הסקר היא "2,650 מקרי אשפוז נוספים של מחלות נשימתיות בשש שנים עקב החשיפה לתחמוצות הגופרית". כמו כן קבע ד"ר דובנוב כי "לראשונה אפשר לייחס את התחלואה באזור חיפה לפליטות מבתי הזיקוק". [24]

בספטמבר 2010, מצאו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור חלקיקי PM10 לבין תחלואה בסרטן ריאות בקרב גברים במפרץ חיפה.[25]

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באיזור וקרא להכריז עליו כעל איזור מוכה זיהום. [26] במכתב של משרד הבריאות מאפריל 2015, פרופסור גרוטו, טען שוב כי יש תחלואה מוגברת בסרטן בחיפה וכי דבר זה נובע מזיהום אויר, ובמיוחד הדגיש גרוטו את התחלואה בקרב ילדים בשיעור של 50% מעל הממוצע הארצי, במכתב (שהתייחס למחקר של תמר פרץ ואחרים משנת 2013) נכתב גם שהחוקרים מצאו שלתושבי נפת חיפה יחס הסיכונים לחלות בסרטן היה גבוה בהשוואה לשאר הארץ, בעבור 16 סוגי סרטן מ-18 הסוגים שנבדקו. ההבדל היה מובהק לאחר תקנון לגיל, מין, דת ומוצא בעבור שישה סוגי סרטן. החוקרים הדגישו שלא ניתן לייחס את ההבדלים שנמצאו לעישון, מפני ששיעור העישון בנפת חיפה אינו גבוה יותר לפי סקר של הלמ"ס והוא דומה לממוצע הארצי. לפי משרד הבריאות, במהלך 1998-2007, לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפים, בעבור כלל סוגי הסרטן יחס הסיכונים בנפת חיפה היה גבוה ב-16% בהשוואה לשאר הנפות. כלומר במהלך עשור זה, מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 מקרי סרטן הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר באזור [27] מכתב זה, בניגוד לפרסומים רבים אחרים בעבר, הוביל לסערה תקשורתית וציבורית. מאוחר יותר לאחר התייעצות עם רופאים אחרים נקבע כי הקביעה לגבי עודף התחלואה בילדים היתה מוגזמת וכי אין בהכרח תחלואה מגוברת בקרב ילדים בחיפה בסרטן, אבל יש הסכמה כי יש תחלואה בסרטן מוגברת בסרטן בחיפה. תמר פרץ הבהירה כי המחקר שלהם מצא תחלואה מוגברת בקרב ילדים בסרטן בנפת חיפה(אם כי לפעמים המחלה התפרצה 10 שנים לאחר החשיפה), יש תחלואה מוגברת בסרטן בקרב כלל האוכלוסיה בחיפה, וכי זיהום אוויר בחיפה וזיהום סביבתי בנפת חיפה הם החשודים העיקריים לסיבה זו.[17]

הערכה כלכלית של הנזק הסביבתי

פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם הקואליציה לבריאות הציבור לשם הערכה כלכלית של הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באיזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב- 2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שני סימפטוימים אלה בעלות של 123 מיליוני שקים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של סרטן ריאות ו – 31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של סרטן שלפוחית השתן.[49]

פעילות הרשויות מול זיהום האוויר

ניטור

המשרד להגנת הסביבה מפעיל משנת 1997,מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת (פריסת התחנות). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[50]. שתי תחנות של המשרד נמצאות באיזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה.

בנוסף למערך הארצי פועל באיזור חיפה גם מערך ניטור איזורי שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק מידע בזמן אמת וכן דו"חות שנתיים ומחקרים

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באיזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [51],

ד"ר ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של חדירת הזיהום למארג המזון, מקום שם מזהמים שונים כמו דיוקסינים ומתכות כבדות יכולים להצטבר במעלה מארג המזון.

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באיזורים אחרים בעולם. [52]

בשנת 2012 נכנס לתוקפו "חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה -חובות דיווח ומרשם)" שמחייב מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום לדווח בצורה מפורטת על פליטת מזהמים לאוויר למים ולקרקע.[53] נתוני הדיווחים מפורטים באתר המשרד להגנת הסביבה. דיווחי החברות חשפו את היקפי הזיהום הגדולים בחומרים רעילים ומסרטנים שיש בחיפה, במזהמים שאין ניטור שוטף לגביהם כמו בנזן, מתכות כבדות ועוד.

אכיפה נגד מפעלים מזהמים

במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, צווים לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, העיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יאושמו בעבירה פלילית. [1]צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באיזור חיפה.

בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [54]

הממצאים העולים מסיכום הפעילות שלנו מול המפעל לשנת 2008 ולתחילת 2009 מצביעים על רמת יישום הוראות הרחוקה מלהיות מיטבית. ההנחיות המפורטות שנמסרו לא מולאו או שמולאו באופן חלקי, ומורגש החוסר בעבודה יסודית. קיימת חריגה ארוכה ומתמשכת מלוחות הזמנים שנקבעו בצו, בלי שניתן לראות במקביל התקדמות בהפחתת הפליטות.

פעילי ארגון מגמה ירוקה כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [55]

בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באיזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכמיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. [28] בספטמבר 2009, הודיע גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז. [56]

ביוני 2012 עלתה הצעה לדיון בנושא זיהום האוויר במועצת חיפה על ידי שמואל גלבהרט, ההצעה הוסרה מיד מסדר היום על ידי חברי הקואליציה בראשותו של ראש העיר, יונה יהב. יהב טען כי "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" [57], מנגד הציג גלבהרט וארגונים ירוקים את עמדתו של פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שטען כי באיזור חיפה יש סיכון לחיי התושבים עקב זיהום האוויר וכי יש מקום להכריז עליה כ"אזור נפגע זיהום אוויר". [58]

ביולי 2014 פרסמה תת-וועדה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, "וועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה" בראשותו של דב חנין, את מסקנותיה. הדו"ח המסכם של הוועדה התמקד בשלושה נושאים מרכזיים: הזיהום במפרץ חיפה, אירועי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה והקמת נמל חדש במפרץ חיפה. הדו"ח התבסס על נתוני משרד הבריאות כפי שבאו לידי ביטוי במחקר שנכתב על ידי חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שירי ספקטור-בן ארי. תת הוועדה קראה לנקיטת צעדים אקטיביים להפחתת הזיהום. [59] [60]

מאבק ציבורי

"הקואליציה לבריאות הציבור" היא עמותה שנאבקת בזיהום בחיפה ומנסה להקטין את רמת התחלואה והתמותה בעיר. הקואליציה מאגדת כ-17 ארגוני סביבה מחיפה ומישראל וכן רופאים, חוקרי איכות סביבה, יועצי איכות סביבה מהמגזר העסקי, וועדי פעולה ותושבים. דמות מרכזית בעמותה היה ד"ר ג'ימי קריקון שגם עמד בראשה. בשנת 2001 ד"ר ג'ימי קריקון, גילה כי משרד הבריאות מסתיר נתוני מחקר על מיפוי גיאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21-15%. [29]

הקואליצה מנסה לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארה"ב ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקוליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.

בשנת 2014 התעצם המאבק הציבורי בזיהום בחיפה, עם הפגנות מאות תושבים בעקבות אירועי שריפה ופרסום נתונים חדשים על תחלואה עודפת בחיפה. באפריל 2015 הודיע משרד הבריאות כי להערכתו יש תחלואה עודפת בחיפה עקב זיהום אוויר. באותו חודש הודיע גם המשרד להגנת הסביבה כי בכוונתו להכריז על האיזור "איזור מוכה זיהום אוויר" דבר שמאפשר לשר הגנת הסביבה סמכויות נרחבות יותר למניעת זיהום האוויר. שבוע לאחר מכן לאחר דיון סוער בין רופאים בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות, הודיע משרד הבריאות כי עליו לבדוק מחדש את הנתונים על תחלואה מוגברת בסרטן בקרב ילדים ואת הקשר בינם לבין זיהום אוויר. יחד עם זאת המשרד פרסם כי יש תחלואה מוגברת בסרטן ובמחלות ריאה בקרב מבוגרים. לדברי יו"ר האיגוד לאונקולוגית ילדים פרופסור יצחק יניב טען כי הילדים שגדלו באזור הזה עלולים לחלות כנראה בשלב מאוחר יותר של החיים. [61] בסוף אפריל 2015 הודיע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, כי אין קשר בין הזיהום בחיפה לבין תחלואת ילדים בסרטן. [62] מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, טען כי הרושם שנוצר שלפיו זיהום האוויר בחיפה גבוה מבמקומות אחרים מוטעה, וכי יש מקומות אחרים במרכז הארץ שבהם יש זיהום אוויר כבד יותר.[63] לפלר לא ציין לאיזה סוגי זיהום אוויר הוא מתייחס.

ראו גם


הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 העיר באפור, כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06
  2. ^ W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006
  3. ^ מרוויחות ומזהמות תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007
  4. ^ מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים
  5. ^ 5.0 5.1 איגוד ערים לאיכות הסביבה -אזור חיפה
  6. ^ דלק מסרטן בקריות דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014
  7. ^ Marina Zusman, Jonathan Dubnov, Micha Barchana, Boris A Portnov Residential proximity to petroleum storage tanks and associated cancer risks: Double Kernel Density approach vs. zonal estimates, 'Science of The Total Environment' 11/2012; 441C:265-276.
  8. ^ נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ הקואליציה לבריאות הציבור, 13 באוגוסט 2014
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 9.7 הקואליציה לבריאות הציבור, 20.11.2012רב הנסתר על הגלוי: תוצאות דיגומים סביבתיים במפרץ חיפה 2011-2012
  10. ^ זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר? יפה שיר-רז, ynet, 30.08.09
  11. ^ ד"ר אריה ונגר דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 - מחוז חיפה - פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2009-2005 משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטסיטקה, פברואר 2014
  13. ^ 13.0 13.1 Yakir Rottenberg, Aviad Zick, Micha Barchana, Tamar Peretz Organ Specific Cancer Incidence in an Industrial Sub-district: A Population-based Study with 12 Years Follow-up, 'AJCEP - American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention', Vol 1, No 1 (2013)
  14. ^ האם נעלם זיהום האויר מחיפה? גילה זמיר, חי פה 17/06/2013
  15. ^ 15.0 15.1 חשש: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בגלל זיהום סביבתי יפעת גדות , nfc.co.il, 23/06/2005
  16. ^ 16.0 16.1 בחיפה חולים יותר בסרטן, אך תחלואת הילדים נמוכה עידו אפרתי, הארץ, 20.04.2015
  17. ^ 17.0 17.1 זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה" גיא זוהר, 20/04/2015 , 103 FM
  18. ^ סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון אסף זלינגר, מעריב, 13/10/2006
  19. ^ הטעות של משרד הבריאות, ההפסד של תושבי חיפה עידו אפרתי, הארץ, 22.04.2015
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב יפעת גדות , nfc.co.il, 08/11/2004
  21. ^ נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר
  22. ^ מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון אחיה ראב"ד וירון קלנר,ynet 15.04.15
  23. ^ 23.0 23.1 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07
  24. ^ סקר בריאות חדש קובע: הזיהום מבתי הזיקוק פוגע בבריאות החיפאים גלית שפיר, כלכליסט, 23.07.08
  25. ^ חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים דן אבן, הארץ, 28.09.2010
  26. ^ יונה יהב: "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" - אסטרטגיית ההכחשה חי-פה, 6.6.2012
  27. ^ משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר אחיה ראב"ד, 14.04.15 , ynet
  28. ^ בחיפה רוצים להשתחרר ממפעלי תעשיות הנפט אחיה ראב"ד Ynet 29.01.08
  29. ^ מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון אחיה ראב"ד וירון קלנר,ynet 15.04.15

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע על זיהום בחיפה
כתבות בנושא תחלואה וזיהום בחיפה
כתבות על המאבק הציבורי ופעילות הרשויות
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותכרייהדלק מחצביהתחממות עולמיתהשפעה חיצונית

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום מזון בישראלזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבאזרחים למען הסביבהאדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימא