זיהום האוויר במפרץ חיפה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא תוצר של מספר מפעלים הפועלים בשטח קטן, ומייצרים זיהום אוויר בריכוז גבוה וחריג מבחינת כמוית וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר וכן של זיהום מתחבורה.

ארגוני סביבה טוענים כי זיהום זה שהוא מהגבוהים בישראל, הוא זה שאחראי לכך שאחוז התחלואה והתמותה משורה של מחלות כמו אסתמה, כמה סוגי סרטן ומחלות לב, הוא גבוה יותר באזור מפרץ חיפה ובאזור הצפון יחסית לשאר איזורי הארץ.

כמו כן קיימות טענות מצד מספר גורמים כמו בסרט שיטת השקשוקה (סרט) כי קשרים בין הון לשלטון מונעים מחקר בנושא הקשר האפשרי בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת, גורמים לניטור לא יעיל, מונעים אכיפת תקנים על המפעלים והכנסה של טכנולוגיות להקטנת הזיהום. לדוגמה, בסרט, נראה ראש העיר יונה יהב כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [1]

מקורות זיהום האוויר

בתי הזיקוק בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה, שייכים לחברה "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בז"ן). שהיו שייכים למדינה ובבעלות חלקית של האחים עופר. בשנת 2005 רשם המפעל רווח שיא בסך 1451 מיליוני ש"ח. [1]

בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. המפעלים פולטים כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה, כך על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים. אנשי הקואליציה למען בריאות הציבור טוענים כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. [1]

רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק מתשמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.[1]

סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית

בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית על המצב בבתי הזיקוק [2]. הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי. (עמ' 40)

90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43).

רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)

כרמל אולפינים מייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. (אתר החברה)

החברה שייכת לחברת מפעלים פטרוכימיים ולבתי הזיקוק לנפט. מפעלים פטרוכימיים היא חברת אחזקות אשר האחזקה העיקרית שלה היא 50% ממניות כרמל אולפינים. בעלי השליטה במפעלים פטורכימיים הם דיוויד פדרמן יעקב גוטנשטיין ואלכס פסל. רווח נקי של החברה בשנת 2005 היה 120 מיליון שקל. פדרמן השתלט לאחרונה גם על בז"ן. [2] בנוסף יש קשר גם למשפחת דנקנר.

בנובמבר 2004 הוגש נגד החברה כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור. [3]

גדיב

גדיב- תעשיות פטרוכימיה בע"מ - חברת בת של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן), מייצרת חומרי גלם הנגזרים מן הטבעות הארומטיות, המשמשים תעשיות נוספות בתחום הפלסטיקה, הפולימרים המזון ועוד. גדיב נוסדה ב-1974, בשנת 1994 היא נרכשה בידי בז"ן. החברה מייצרת 14 מוצרים שבינהם בנזן, טולואן, פארהקסילן, קסילן, הקסאן, חומצה פומרית, וחומצה סוקצינית.[4] (אתר החברה)

תחנת כוח של חברת החשמל

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על מזוט. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מחלקיקי פיח.

לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעולות הנישוף התבצעו רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.06 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטרולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה היתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים.[1]

החל משנת 2014 הוסבה תחנת הכוח בחיפה לגז טבעי כך שכמות הפליטות של חומרים מזהמים הפוגעים בבריאות ירדה מאד, עיקר הפליטות כיום של התחנה הוא פחמן דו חמצני שהוא גז חממה.

מפעלי חברת חיפה כימיקלים

מפעלי חברת חיפה כימיקלים מייצרים דשנים לחקלאות, כימיקלים לתעשייה וכימיקלים לתעשיית המזון. החברה מיצרת חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים.

בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל. בשנת 1986 רכשה חברת Trans Resources Inc מניו יורק, שבבעלות אריה גנגר, את השליטה בחברה.

מפעלי חיפה כימיקלים, מסווגים גם הם כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה [5]

מפעלי חוד מתכות

מפעל חוד מתכות (לשעבר חוד הפלדה) הממוקם 3 ק"מ דרומית לעכו, וצפונית לקריות, זיהם את האוויר במשך שנים בדיוקסין - אחד החומרים הרעילים ביותר שקיימים ואשר נחשב לגורם מסרטן וודאי, אשר מסרטן גם בריכוזים קטנים וגורם ללידת ילדים עם מומים מולדים.

מפעלים נוספים

  • 'דשנים וחומרים כימיים' מייצר חומצה חנקתית (חומר גלם להפקת דשנים חנקניים, חומרי הנפץ ובתעשיית הצבעים והפלסטיקה), חומצה גופרתית (חומר גלם להפקת דשנים, בתעשיות הפלדה ומתכות, בתעשיות הצבעים, חומרי ניקוי, חומרי נפץ וסיביים סינתטיים), אוריאה (משמש כדשן, תוסף מזון לבעלי חיים ועוד) (אתר החברה)
  • מפעלי מתכות
  • מפעלי צבע ופלסטיק
  • מפעלי מלט

זיהום מתחבורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורה בישראל

בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר לרכב פרטי, ובפרבור (הגורם להגדלת נסועה ברכב פרטי) גם באזור המפרץ. כתוצאה מכך יש גידול מתמיד בתרומת התחבורה לזיהום האוויר באזור.

איגוד ערים איזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות בזיהום האוויר הנובע מתחבורה. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה. בנוסף קידמה עיריית חיפה את תוכנית המטרונית - תחבורת מעברים בסיוע BRT כדי לייעל את התחבורה הציבורית בחיפה. עם זאת תוכנית האב ל שבילי אופניים שהוכנה בשנת 2008 נגנזה ולא קודמה נכון לשנת 2014. במטרופולין חיפה מספר מועט של שבילים - בעיקר בקריות ובטיילת חיפה.

סוגי מזהמי אוויר

  • גופרית דו חמצנית - SO2 - נפלטת חברת החשמל, בתי הזיקוק, גדיב, נדיב, כרמל אולפינים, נשר. נפלטת כתוצאה משריפת מזוט בעל תכולה גבוהה של גופרית.
  • תחמוצות חנקן - NOx - נפלטת מחיפה כימיקלים ודשנים, בתהליך ייצור חומצה חנקתית (HNO3).
  • חומר חלקיקי - נפלט מחברת החשמל, בתי הזיקוק, גדיב, כרמל אולפינים בעקבות שריפת דלק היוצר פיח; מנשר, חיפה כימיקלים, דשנים- עקב תהליכי ייצור שונים (ייצור מלט, חומרים כימיים ודשנים).[5]
  • תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) - לא מנוטרים כיום על ידי הרשויות בישראל
  • דיוקסינים ופוראנים. במעון החוסים גן אור בקריית אתה נמצאו חומרים אלה בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון לסרטן בחשיפה ארוכת טווח. בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מאותו ערך, בבית הספר דגניה פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה. [3]

תחלואה ותמותה

תחלואה ותמותה מוגברת ממחלות שונות

באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אישפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות שונות. יש מחקרים רבים הקושרים זיהום אוויר באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. אין כמעט מחקרים על הקשר בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה (ראו הסברים בהמשך).

באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:

  • מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ מוחי- אחוז תחלואה ותמותה מהגבוהים בישראל.
  • סרטן - בחיפה ובקריות יש אחוז תחלואה גבוה ב-20% מהממוצע הארצי של מחלות סרטן.
  • אזור הצפון מוביל בתמותה ממחלות כבד וכליות (איברים המיועדים להתמודד עם סילוק וניטרול של פסולת מהגוף).[1]

בחיפה ובקריות יש שיעור תחלואה בסרטן הלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26-45%. סרטן זה מוכר כנגרם עקב חשיפה לזיהום סביבתי או לכימיקלים. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי. [1][6]

שיעור התחלואה בסרטן הריאות גבוה בחיפה ובקריות גבוהים מהממוצע הארצי בשיעורים בין 18-25%. סרטן זה, מקושר בין היתר לזיהום סביבתי. שיעור התחלואה בסרטן השד באזור, גבוה בכ-24% אחוזים.[1]

סרטן בלוטת יותרת הכליה נחשב לסוג סרטן נדיר במיוחד, וממוצע התחלואה העולמי עומד על חולה אחד לכ-10 מיליון איש בשנה. ד"ר גבריאל דיקשטיין, מנהל המכון האנדוקטריני בבית החולים בני ציון בחיפה, מעיד כי בשנים 2003-2006 נתגלו 10 חולים במחלה זו באזור חיפה - שיעור הגבוה פי 4-5 משיעור התחלואה העולמי. [1]

אשפוז מוגבר של ילדים

נכון ל-2006, בחיפה ובקריות רמת אשפוז הילדים גבוהה בכ-43% מהממוצע הארצי. ד"ר אלדד דן מעיד כי כמות החולים שהוא נתקל בה גבוה בהרבה מאשר מקומות אחרים בהם עבד - הדסה בירושלים או בשיקגו, וכי נוצר עומס עצום על מערכת הבריאות בגלל התחלואה העודפת.[1]

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בשנת 2006 התייחס לנתונים של השנים 2002-2000, ומצא כי מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ.

בחלוקה ליישובים ולמינים יש נתונים דומים לגמה הכללית בחיפה. מספר הילדים בני 14-5 המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56% אחוז לעומת הממוצע הארצי. בקרב בנים בטירת הכרמל רמת האישפוזים גבוהה ב-28% מהממוצע הארצי. בעיר חיפה - 24%, בקריית ים 30%, בנשר 22%, בקריית-ביאליק 19% ובקריית-אתא 19%. נתונים דומים קיימים עבור אשפוז ילדות. בנשר הרמה גבוהה ב 70% לעומת הממוצע הארצי, בקריית-טבעון ב-42%, בקריית-ים ב-50%, ובעיר חיפה ב-42%.[7]

השפעות זיהום האוויר על תחלואה

מחקר כללי בין זיהום אוויר ומחלות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר#השפעות בריאותיות

לגבי חלק מהמחלות המפורטות, כמו לימפומה מסוג שאינו הודג'קינס ידוע כי הן עלולות להגרם עקב חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר. [1]

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי ידוע כבר כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.[8]

בשנת 2004 חוקרים ברשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם. [8]

אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חוומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.[8]

בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. [9]

מחקר ספציפי לאיזור חיפה

עד שנת 2006 לא נעשה שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. [1]

בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא הפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה היתה סרוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.[1]

פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, מסכים שיש תחלואה גבוה באיזור חיפה אך סרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחרי לתחלואה מוגברת זו.[1]

המחקר היחיד שנועד לבדוק אם יש קשר בין הזיהום לתחלואה אמור להיות ממומן על ידי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גם בחרו את עורך המחקר, פרופסור גדי רנרט.[1]פרופסור רנרט קבע בעבר, בניגוד לכל שאר המומחים שאין קשר בין עבודתם של העובדים בסמוך למקום התאונה בכור בצ'רנוביל לבין מחלות סרטן ומחלות אחרות שחלו בהם העובדים. הוא גם קבע שאין קשר בין הצלילה של צוללי השייטת בנחל הקישון לבין מחלות הסרטן שלהם. הוא גם קבע בעבר שלא יכול להיות קשר בין זיהום אוויר לבין שיעורי התחלואה הגבוהים בחיפה. פרופסור שמואל רשפון מעיד כי פרוספור רנרט הוא המומחה הבכיר ביותר בארץ בנושא אפידמיולוגיה של סרטן.[1] בשנת 2008, ביצע פרופ רנרט סקר בריאותי ולפיו נמצא קשר בין ריכוז תחמוצות החנקן באוויר לשיעור התחלואה בסרטן ושיעורי הפניות למיון עקב בעיות לב ונשימה. רנרט מצא, שעלייה של 100 מיקרוגרם של תחמוצת חנקן באוויר עלולה להביא לעליה של 7% במספר המאושפזים בקרב כלל האוכלוסייה ולהכפלתה כשמדובר בגברים ונשים מעל גיל 45.[4]

ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טוען כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי נון-הוצ'קינס לימפומה באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון מדאיג זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מייד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר רפואה מונעת שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. [6]

פרופסור ג'ימי קריקון, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טוען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת קיימים מאז שנת 1992. קריקון טוען כי יחידה שלמה של חוקרים שהיתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה.[1]

באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגיאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע); הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזהומות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). [10]

כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".[10]

בספטמבר 2010, מצאו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור חלקיקי PM10 לבין תחלואה בסרטן ריאות בקרב גברים במפרץ חיפה.[5]

הערכה כלכלית של הנזק הסביבתי

פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם הקואליציה לבריאות הציבור לשם הערכה כלכלית של הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באיזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב- 2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שני סימפטוימים אלה בעלות של 123 מיליוני שקים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של סרטן ריאות ו – 31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של סרטן שלפוחית השתן.[6]

ניטור

המשרד להגנת הסביבה מפעיל משנת 1997,מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת (פריסת התחנות). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[7]. שתי תחנות של המשרד נמצאות באיזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה.

בנוסף למערך הארצי פועל באיזור חיפה גם מערך ניטור איזורי שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק מידע בזמן אמת וכן דו"חות שנתיים ומחקרים

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באיזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [8],

ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טוען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של חדירת הזיהום למארג המזון, מקום שם מזהמים שונים כמו דיוקסינים ומתכות כבדות יכולים להצטבר במעלה מארג המזון.

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באיזורים אחרים בעולם. [9]

אכיפה נגד מפעלים מזהמים

במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, צווים לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, העיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יאושמו בעבירה פלילית. [1]

צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באיזור חיפה.

בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [10]

הממצאים העולים מסיכום הפעילות שלנו מול המפעל לשנת 2008 ולתחילת 2009 מצביעים על רמת יישום הוראות הרחוקה מלהיות מיטבית. ההנחיות המפורטות שנמסרו לא מולאו או שמולאו באופן חלקי, ומורגש החוסר בעבודה יסודית. קיימת חריגה ארוכה ומתמשכת מלוחות הזמנים שנקבעו בצו, בלי שניתן לראות במקביל התקדמות בהפחתת הפליטות.

פעילי ארגון מגמה ירוקה כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [11]

בספטמבר 2009, הודיע גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז. [12]

מאבק ציבורי

"הקואליציה לבריאות הציבור" היא עמותה שנאבקת בזיהום בחיפה ומנסה להקטין את רמת התחלואה והתמותה בעיר. הקואליציה מאגדת כ-17 ארגוני סביבה מחיפה ומישראל וכן רופאים, חוקרי איכות סביבה, יועצי איכות סביבה מהמגזר העסקי, וועדי פעולה ותושבים. דמות מרכזית בעמותה הוא ד"ר ג'ימי קריקון שגם עמד בראשה.

הקואליצה מנסה לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארה"ב ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקוליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.

בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באיזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכמיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. [11]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 העיר באפור כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי בערוץ 2 7.7.06
  2. ^ W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006
  3. ^ מרוויחות ומזהמות תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007
  4. ^ מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים
  5. ^ 5.0 5.1 איגוד ערים לאיכות הסביבה -אזור חיפה
  6. ^ 6.0 6.1 חשש: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בגלל זיהום סביבתי יפעת גדות , nfc.co.il, 23/06/2005
  7. ^ סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון אסף זלינגר, מעריב, 13/10/2006
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב יפעת גדות , nfc.co.il, 08/11/2004
  9. ^ נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר
  10. ^ 10.0 10.1 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07
  11. ^ בחיפה רוצים להשתחרר ממפעלי תעשיות הנפט אחיה ראב"ד Ynet 29.01.08

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע


כתבות