זיהום במזון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־13:36, 16 ביולי 2014 מאת האזרח דרור (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של זיהומים ביולוגים וכימיים במזון אשר על...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיהום במזון (Food contamination) הוא הנוכחות של זיהומים ביולוגים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו') [1], שאריות במזון של חומרי הדברה, תרופות ואנטיביוטיקה, מתכות כבדות, דיוקסינים, ופתאלטים.

מקורות וחשיפה

המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים.

מיקוטוקסינים נובעים בעיקר מאכסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להשאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמועתי במיוחד במדינות טרופיות וסאב טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.

חומרי הדברה נוספים לצמחים במהלך הגידול ושאריות שלהם עלולות להשאר במזון צמחי. חומרי הדברה עלולים גם להצטבר במעלה שרשרת המזון כאשר בעלי חיים מוזנים במזון עם רעלים. הם יכולים להגיע לבעלי חיים גם דרך זיהום מקורות מים בחומרי הדברה. מזון מהחי כמו ביצים, בשר וחלב עלולים להכיל כמות גדולה של חומרי הדברה. שאריות תרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים יכולים גם הם להגיע למזונות מהחי.

דיוקסינים וחומרים דומים כמו PCB מגיעים בעיקר מזיהום תעשייתי עקב שריפת פסולת המכילה כלור ותהליכי התכה של מתכות, אשר נפלטים לאוויר, מגיעים למים או נשארים כזיהום קרקע ומשם מצטברים ברקמות ביולוגיות מעלה שרשרת המזון הן בצמחים ובעיקר במזון מהים ובמזון שמקורו מהחי כגון חלב, ביצים ובשר. מתכות כבדות עלולות לזהם את הגוף דרך זיהום אוויר, אבל גם הן מצטברות בקרקע ויכולות להגיע דרך הצטברות ביולוגית. מתכות כבדות יכולות להגיע לבעלי חיים שבני אדם אוכלים דרך שאריות שלהם בדשן כימי ובמי שתייה של בעלי החיים.

פתאלטים הם חומרים בתעשיות הפלסטיק והחשיפה עליהם במזון היא בעקבות נוכחות שלהם באבק ובאריזות מזונות.

השפעות בריאותיות של זיהום במזון

השפעת זיהום במזון עקב חשיפה לגורמים ביולוגיים יכולה להיות מהירה וקטלנית, עקב זיהום אקוטי, היות ויש רעלני פטריות מסוכנים. אפלאטוקסינים לדוגמה גרמו להרעלת מזון שקטלה עשרות אנשים באירוע בהודו. פחות ידועה השפעה ארוכת טווח של חשיפה לרמות נמוכות של רעלני פטריות, וחלקן חשודות כמסרטנות [2]

השפעות חשיפה במזון למינון גבוה של ארסן יכולה גם היא להיות קטלנית. השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי הצטברות ביולוגית בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה לכספית), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה לחומרי הדברה, קדמיום, ארסן עופרת, דיוקסינים וחומרי PCB הדומים לדיוקסינים, ופגיעות שונות בעוברים, בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).

קישורים חיצוניים