זיהום אוויר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר בגופרית דו חמצנית

זיהום אוויר (Air pollution) הוא השינוי של המאפיינים הטבעיים של אטמוספירת כדור הארץ באמצעות כימיקל, חלקיקים או סוכן ביולוגי. האטמוספירה היא מערכת מורכבת ודינמית של גאזים שהינה חיונית לתמיכה ביצורים החיים בכדור הארץ. זיהום אוויר גורם להפרעות סביבתיות כמו גשם חומצי, עמעום עולמי, דלדול שכבת האוזון, והתחממות עולמית אשר גורמות בתורן להפרעות בביוספרה.

זיהום אוויר גורם למספר גדול של מקרי מוות בעולם כולו [1] ולמקרים רבים של מחלות נשימה.[2] לרוב חושבים כי המקורות העיקריים לזיהום אוויר הם מקורות נייחים, אבל רוב הזיהום האנושי מקורו במקורות ניידים - בעיקר כלי רכב. אך יש לסייג זאת ולהסתכל גם על סוג מזהם האוויר ולא רק על כמות הזיהום [3] ההגדרה של מזהמי אוויר משתנה, וכיום גם פליטה מוגברת של גזי חממה התורמים להתחממות עולמית, כמו פחמן דו חמצני נחשבת לזיהום אוויר, וזאת למרות שכמות מתונה של גזי חממה חיונית לקיום, ושפחמן דו חמצני לדוגמה, הוא חיוני לצמחים.

זיהום אוויר הוא צורה אחת של זיהום סביבתי. צורות שונות של זיהומי אוויר עלולות להתגלגל לצורות אחרות של זיהום כמו זיהום מים (במקרה של חומרי הדברה או זיהום דרך המזון (במקרה של דיוקסין). הזיהום עצמו הוא צורה אחת של השפעה סביבתית של בני האדם על הסביבה הטבעית ועל הקיימות של המין האנושי.

מזהמי אוויר

שמש "שוקעת" בעיר הסינית שנחאי. השמש לא הגיע לקו האופק אלא לקו הערפיח

יש חומרים רבים שכאשר משחררים אותם לאוויר עלולים לגרור פגיעה בבריאותם של צמחים בעלי חיים (כולל בני האדם) וסוגי יצורים נוספים; לפגוע בשקיפות האוויר או לגרור השפעות נוספות על מערכות אקולגיות כמו העלאת החומציות (ראו גשם חומצי לדוגמה). מקורם של חומרים אלה הוא בתהליכים טבעיים ואנושיים.

חומרים שלא נמצאים בדרך כלל באטמוספירה או שנמצאים בריכוזים גדולים יותר או במקומות שונים מאשר מקומם הרגיל מכונים "מזהמים" (pollutants). מזהמים יכולים להיות ראשוניים או שיניוניים.

מזהמים ראשוניים הם חומרים שנפלטים באופן ישיר מתהליך תעשייתי חקלאי או טבעי, כמו אפר הנפלט מהתפרצות הר-געש או גז פחמן חד-חמצני שנפלט מממנוע של מכונית. מזהמים שיניוניים לא נפלטים ישירות, אלא נוצרים באוויר כתוצאה מתגובה כימית בין מזהמים ראשוניים לבין מזהמים אחרים או עם גזים טבעיים של האטמוספירה. דוגמה חשובה למזהם שינוני הוא אוזון בגובה הקרקע - אחד המזהמים השניוניים הרבים שמרכיבים את העשרפל (smog) הפוטו-כימי. חלק מהמזהמים הם גם ראשוניים וגם שינוניים - הם נוצרים באופן ישיר אבל הם גם נוצרים כתוצאה מזיהום ראשוני אחר.

מזהמים ראשוניים

מזהמים ראשוניים עיקריים שמוצאם בפעילות אנושית, כוללים:

  • תחמוצות גופרית - SOx) Sulfur oxides) בעיקר גופרית דו-חמצנית, שנפלטות משריפה של פחם ושל דלק.
  • תחמוצות חנקן - NOx) Nitrogen oxide)- בעיקר חנקן דו-חמצני, נפלטות בעיקר מבערה בטמפרטורות גבוהות. ניתן להבחין בהן כעננה חומה שמרחפת מעל ערים או עם כיוון הרוח מהן.
  • חלקיקים - (Particulate matter - PM) הוא מדד עבור עשן ואבק. PM10 הוא אחוז החלקיקים המרחפים שקוטרם קטן מ-10 מיקרומטר ושיכולים להכנס לחלל מאחורי האף, PM2.5 הם חליקיקים קטנים מ-2.5 מיקרומטר שנכנסים לברונכיט ולריאות. חלקיקים נפלטים כתוצאה מתהליכי בערה תעשיתיים, הבערת עץ, הבערת דלקים במנועים ובתחנות כוח, וכן עקב אבק הנגרם מחישוף קרקע וממדבור.
  • פחמן חד-חמצני - CO) Carbon monoxide) -גז חסר ריח, חסר צבע, שאינו גורם לגירוי אבל רעיל מאוד. זהו תוצר של בערה לא שלמה של דלקים כמו גז טבעי, דלק, פחם, או עץ. גזי פליטה של מכוניות הם מקור עיקרי לפחמן חד חמצני.
  • פחמן דו חמצני - (CO2) גז חממה הנפלט מתהליכי בערה כמו גם ממנוע בערה פמינית, בתחנות כוח ובכלי רכב.
  • מתאן - גז חממה - נפלט על ידי נפיחות של בעלי חיים בטבע ובחקלאות, וכן על ידי פסולת אורגנית שנרקבת במזבלות בתהליך אנאורגני.
  • תרכובות אורגניות נדיפות - (VOC ) כמו אדי-דלק, הידרו-קרבון, וממיסים אורגניים.
  • מתכות רעילות כמו עופרת, קדמיום וכספית.
  • כלורופלורוקרבונטים - CFC שמזיקים לשכבת האוזון. נפלטו משורת מוצרים כמו תרסיסים או מקררים שכעת אסורים בשימוש, כמו גם מחומר החיוטי מתיל ברומיד.
  • אמוניה (NH3) הנפלטת מתהליכים חקלאיים.
  • ריחות רעים הנגרמים על ידי גזים (בעיקר גופרית) מפחים, מערכות ביוב ותהליכים תעשייתיים.
  • מזהמים רדיואקטביים - נגרמים כתוצאה מפיצוצים גרעיניים, חומרים רדיואקטביים הקושרים בלוחמת טילים או חומרי נפץ וכן מתהליכים טבעיים המשחררים גז ראדון.

מזהמים שניוניים

מזהמים שניוניים כוללים:

מזהמי אוויר נוספים

מזהמי אוויר מינוריים כוללים:

מקורות זיהום אוויר

ניתן לסווג את המקורות לזיהום אוויר לגורמים טבעיים ולגורמים מעשי ידי אדם.

מקורות טבעיים

  • אבק ממקורות טבעיים, בדרך כלל איזורים גדולים של אדמה חשופה שבה יש צמחיה מועטה או אין צמחיה כלל, כמו מדבריות. (אם כי דבר זה יכול לנבוע גם מפעילות אנושית כמו תרומה למדבור.
  • גז מתאן שנפלט בנפיחות של בעלי חיים, לדוגמה בקר וצאן.
  • גז ראדון שנפלט עקב דעיכה רדיואקטיבית בתוך קרום כדור הארץ.
  • עשן ופחמן חד חמצני עקב שריפות טבעיות.
  • פעילות געשית שפולטת גופרית, כלור וחלקיקי אפר.

מקורות אנושיים

מקורות אנושיים לזיהום אוויר נגרמים בדרך כלל מפעילות הקשורה לשריפה של דלקים, לשימושי קרקע בחקלאות תעשייתית או לגידול בעלי חיים.

השפעות בריאותיות

משאף אסתמה. אסתמה נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, אוזון בגובה נמוך, תחמוצות גופרית, וחלקיקי פיח הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.

לפי ארגון הבריאות העולמי מתים 4.6 מיליון איש מידי שנה מסיבות שקשורות באופן ישיר לזיהום אוויר. חלק ממקרי המוות האלה קשורים לזיהום פנים ביתי (תסמין הבניין החולה). ברחבי העולם, מתים יותר אנשים בשנה מזיהום אוויר מאשר מתאונות דרכים. השפעות ישירות של זיהום אוויר המובילות למוות כוללות החמרה של מקרי אסתמה, ברונכיט, נפחת, מחלות לב וריאה, ואלרגיות נשימתיות.

משרד הגנת הסביבה בארה"ב העריך כי השינוי המוצע בטכנולגיית מנוע הדיזל (טייר 2) יכול להוביל בארצות הברית להפחתה שנתית של 12,000 מקרי מוות בטרם עת, 15,000 התקפי לב, 6,000 ביקורים של ילדים עם התקפי אסטמה בחדרי מיון, ו8,900 אשפוזים הקשורים במחלקות נשימה.

אסון זיהום האוויר הגדול ביותר הוא אסון בופאל שהתרחש בהודו בשנת 1984. חומרי הדברה רעילים ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי גרם למותם של 2,000 אנשים במקום, וגרם לפציעתם של עוד כ-150,000- 600,000 אנשים נוספים, מתוכם מתו כ-6,000 אנשים נוספים. אסון זיהום האוויר החמור ביותר בבריטניה התרחש בשנת 1952 כאשר נוצר ענן כבד של [[ערפיח] מעל לונדון, בתוך שישה ימים מתו 4,000 איש, ועוד 8,000 איש מתו בחודשים הבאים. בשנת 1979 התרחשה דליפה של אנתרקס ממעבדת נשק בברית המועצות ליד דברדלובסק ומאמינים כי היא גרמה למותם של מאות אנשים. אירוע הפליטה הבודד החמורה ביותר בארצות הברית התרחש בדונורה, פנסילבניה, בשנת 1948 ובו מתו 20 איש ונפצעו מעל 7,000 איש. [4]

ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי מזהמי אוויר נעות בין שינויים ביוכימייים ופיסיולוגיים קלים ועד לקשיי נשימה, חירחור, שיעול וגירוי והחמרה של בעיות במערכת הנשימה והלב. השפעות אלה יכולות לגורר עליה בשימוש בתרופות, עליה בביקורים אצל רופא ובחדרי מיון, עליה באשפוזים ומוות מוקדם. ההשפעות על הבריאות של אוויר באיכות נמוכה הן מרחיקות לכת אולם הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ומערכת כלי הדם. התגובה האינדיבדואלית למזהמי אוויר תלויה לפעמים בסוג המזהם, כמות החשיפה לזיהום, ובמצבו הבריאותי הכולל של האדם.

השפעות בריאותיות לפי סוג המזהמים

יש רשימה ארוכה חומרים מזהמים. הרשימה שלהלן היא של מזהמים נפוצים, ושל ההשפעות הבריאותיות שלהן:

  • תחמוצות חנקן- ובעיקר חנקן דו-חמצני NO2-, גורמות למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים. יכול להחליש את מערכת החיסון ולהגדיל את רגישות הגוף למחלות כמו דלקת ריאות. בנוסף קושרו תחמוצות חנקן לסיבוכים בהריון כמו סוכרת הריונית ורעלת הריון.
  • תחמוצות גופרית - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.
  • חלקיקי פיח - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כגון עופרת.
  • עופרת, המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אינפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.
  • פחמן חד חמצני -CO - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.
  • פחמימנים - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו בנזן ומזהמים רעילים נוספים.
  • אוזון בגובה הקרקע - O3 - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי-נשימה, בחילות והקאות. אוזון נחשב לגורם משמעותי למחלות לב ריאה (בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם). לעיתים תכופות האוזון והחלקיקים הנשימים והנשימים- עדינים פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות גידולים סרטניים שונים.
  • דיוקסין - מעודד את התחלואה בכל סוגי הסרטן. כמו כן מעודד בצורה מובהקת את סרטן הכבד, סרטן מסוג לימפומה נון-הודג'קין, סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, וסרטן השד.

מחלות לב וכלי דם

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.[5]

בשנת 2004 חוקרים ברשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם. [5]

אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.[5]

על פי מחקרים שביצעה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב, שפורסמו בשנת 2010, אפילו חשיפה של מספר שעות לזיהום אוויר מסוג חלקיקים יכולה לגרום למוות של חולי לב או להחמרה במצבם ומסוכנת במיוחד עבור חולים כרוניים. [1]

מחלות סרטן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - סרטן

בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. [6] ממצאים דומים נמצאו במחקר מבאפלו משנת 2011[2]

מחקר שבוצע באוניברסטית יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [3]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין זיהום אויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים[4]

דו"ח של משרד הבריאות שהתפרסם באוקטובר 2007 גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה; באזור תל אביב וגוש דן קיימת עלייה מתמדת בשיעורי הסרטן (כ-20% תחלואה מעל הצפוי לפי גודל האוכלוסייה); ובאזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזהומות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). [7]

כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". [7]

בשנת 2008 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגיאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן לימפומה מסוג נון הודג'קינס. [8]

השפעות בריאותיות נוספות

מחקר בריטי סטיסטי גילה כי גם חשיפה לרמות נמוכות של זיהום אוויר - בעיקר חלקיקים וגופרית דו חמצנית מקושר עם אחוזים גבוהים יותר של תמותה [5]

מחקר קנדי ראשוני גילה כי זיהום אוויר עלול לגרום לנזק תורשתי.[6]

מחקר של חוקרים מאוניברסטית Northwestern בשיקגו קשר בין זיהום אוויר של חלקיקים לבין הופעה של קרישי-דם שעלולים להוביל להתקפי לב ולשבץ. זיהום של חומר חלקיקי גורם לדלקת בריאות, וכתוצאה מכך להפרשה של מרכיב במערכת החיסונית המוכר בתור interleukin-6, שבתורו מעודד הופעת קרישי-דם. המחקר הוא תוצאה של מחקר סטסטסי שמצא כי חשיפה לאדי דיזל שבשה את היכולת של אנשים שעברו התקף לב לפרק קרישי-דם. [7]

בשנים האחרונות נחקר הקשר בין חשיפה למזהמים אורגניים יציבים כמו דיוקסין, שנפלט בין היתר מאתרי שריפת פסולת וממפעלי תעשיה, לבין תחלואה בסוכרת מסוג 2 [8], קשר בין זיהום לסוכרת נתגלה גם על ידי מחקרים שפרסמה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב [9]

בשנת 2011 פרסם הוול סטריט ג'ורנל מאמר המסקר מספר מחקרים המצביעים על השפעות מזיקות של זיהום אוויר מכלי רכב ליכולת המנטלית, לאינטליגנציה וליציבות הרגשית בכל שלבי החיים. [10]

בשנים האחרונות נתברר כי חומרי הדברה שונים גורמים לפרקינסון. חשיפה לחומרי הדברה יכולה להיות על ידי נדידת חומרי הדברה ברוח לעבר ישובים חקלאיים וכן עקב חדירת חומרי הדברה למקורות מים.

גורמים המשפיעים על חוזק ההשפעה הבריאותית

השפעתו הבריאותית של זיהום האוויר תלויה בסוג המזהם, בריכוז שלו ובכמות החשיפה אליו. אם זמני הנסיעה ברכב פרטי של אנשים רבים ברכב מרוכזים בזמן מסויים אזי הזיהום גדול יותר. מסיבה זו, פריסה של זמני נסיעה במכונית היא אחת השיטות שבעזרתה מנסים משרדי ממשלה להקטין את השפעות הזיהום. זיהום אוויר בקרבת מקומות מגורים - זיהום עירוני - יכול להשפיע יותר מזיהום מרוחק.

עונות השנה ואקלים. - בחורף השפעות הזיהום קשות יותר בגלל אפקטים מיקרו אקלימיים שגורמים לזיהום האוויר להשאר קרוב לקרקע. התחממות עולמית עשויה להחריף את השפעותיו של זיהום האוויר על ידי הגדלת השכבתיות של האוויר. [11]

השפעת זיהום האויר תלויה גם בצפיפות האוכלוסיה במקום המזוהם. כ-190 מדינות שהאו"ם סקר בשנת 2002 ישראל מדורגת במקום ה-100 בערך מבחינת זיהום האוויר החיצוני שלה, אבל היא ממוקמת במקום 50 בערך מבחינת קטלניות הזיהום בגלל גודלה הרב של האכולוסיה וצפיפותה יחסית למדינות אחרות.[2]

השפעות חברתיות, כלכליות וסביבתיות

השפעות על האקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - התחממות עולמית
טמפרטורה ממוצעת גלובלית (בפני השטח) מ-1880 עד 2011, יחסית לממוצע הטמפרטורות בשנים 1951-1980. יש הסכמה רחבה בין מדעני האקלים כי קיימת התחממות עולמית וכי דבר זה קשור לפעילות אנושית הנגרמת עקב זיהום אוויר ובירוא יערות.

פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצות חנקן וגזי חממה נוספים נחשבים כיום לגורם המרכזי בהגברת אפקט החממה, דבר המוביל להתחממות עולמית ובעקבות כך לשינויי אקלים. התחממות עולמית נחשבת כיום לאחד איומי המרכזיים על יכולת הקיום של המין האנושי. החשש הוא שהתחממות כזו תוביל לבצורות וסופות ושינוי משטר האקלים שיפגעו בצורה חמורה בחקלאות ובבטחון תזונתי. יש הטוענים כי תהליך זה החל כבר (ראו לדוגמה עולם מלא, צלחות ריקות). ההתחממות צפויה גם להעלות את מפלס מי הים (בגלל הפשרה של קרחונים יבשתיים), דבר שיגרום להמלחת חלק ממאגרי מי התהום ועלול להוביל להצפת חלק מערי החוף.

עמעום עולמי הוא תופעה הנגרמת בגלל זיהום אוויר חלקיקי אשר יכול לגרום לשינוי משטר הגשמים באיזורים מסויימים. לזיהום כזה בשנות ה-80 שנע מאירופה לאפריקה מיוחסת השפעה על הבצורת במדינות צפון אפריקה, ותרם לרעב עולמי ולהשפעה על התזונה של מיליוני בני אדם.

נזקים לחקלאות

זיהום אוויר גורם גם נזק לצמחים, כולל גידולי חקלאות. אוזון בגובה הקרקע הוא המזהם העיקרי בתחום זה. מחקרים משנות ה-90 העריכו כי הצטברות של אוזון בגובה הקרקע פוגעת בפוריות של מגוון גדול של יבולים חקלאיים באירופה[9] ובארצות הברית. [12]. מחקר נוסף שבוצע באיזור הים התיכון בשנת 2001 מצא כי ייתכנו מקרים של נזק משמעותי ליבולים כמו חיטה, תירס וגפנים.[10]

מזהמים נוספים בעלי השפעה על החקלאות כוללים גופרית דו חמצנית, ותחמוצות חנקן אלו יכולים בנוסף לזיהום האוויר, גם להצטבר בקרקע ולגרום לזיהום קרקע שיש לו השפעה מתמשכת. מזהמים נוספים כוללים חומר חלקיקי, ואמוניה. [13]

בספר גבולות לצמיחה מובא חשש כי הקשר בין זיהום (לא רק זיהום אוויר (כולל זיהום מים וזיהום קרקע) להקטנת הפריון החקלאי עלול להוות איום קיומי. התסריט הסטנדרטי בספר עוסק באפשרות של עצירת הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסין בגלל מגבלה של משאבים מתכלים כמו נפט או פחם. אבל במידה וימצאו מאגרים גדולים של משאבים, טוענים הכותבים, ובינהם דונאלה מדווז, כי יכנס מחסום נוסף לצמיחה. החשש הוא כי פליטות גבוהות של זיהום בתעשייה ובתחבורה (עקב גילוי המשאבים המתכלים) יובילו להורדת הפריון החקלאי בצורה משמעותית וכתוצאה מכך לרעב המוני. הטענה היא כי כיום אחוזי הזיהום נמוכים יחסית וכי לכן השפעתם על הפריון החקלאי כמעט בלתי מורגשת. אם יגבר הזיהום , הוא עלול לעבור ערך סף שבעקבותיו גידול קל בזיהום יגרום לירידה חדה בפריון החקלאי.

זיהום אוויר מגופרית יכול לגרום לתופעה של גשם חומצי שבה גשם במורד הרוח מכיל גופרית אשר מסבה נזק ליערות, לצמחי חקלאות ולצמחי בר , למערכות אקולוגיות ולמבנים.

נזקים למערכות האקולוגיות

זיהום אוויר משפיע על בריאותן ותפקודן של המערכות האקולוגיות. מערכות אקולוגיות רבות כמו יערות גשם, אוקיינוסים וימים או מאגרי מים מושפעות לרעה מזיהום אוויר. גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן לדוגמה גורמות להגדלת החומציות במערכות אלה לדוגמה להחמצת אוקיינוסים.

מקרה מפורסם שהדגים את השפעת זיהום האוויר על מערכות אקולוגיות וצמחיה בכלל הוא מקרה של זיהום אוויר ממוקד של פליטות גופרית ומתכות ב Sudbury, קנדה בשנות 1900. מערכות יער שלמות נפגעו עד למרחק של 15 קילומטרים במורד הרוח, והשפעות הזיהום ניכרות עד היום, גם לאחר הכנסת תקנות נגד זיהום בשנות ה-1980. [14]

נזקים למבנים

זיהום אוויר גורם גם לפגיעה במבנים, בציוד ובחפצי אומנות אנושיים. זיהום אוויר הנגרם עקב גשם חומצי ועקב חומרים חומציים אחרים, גורמים לקורוזיה החומצית של אבנים, מתכות, וצבעים.[15] דוגמה אחרת היא השפעתו של גז האוזון בגובה הקרקע על חומרים פולימרים ובמיוחד על גומי טבעי.

נזקים אחרים הם נזקים הנגרמים לשימושי קרקע סמוכים למקורות זיהום - לדוגמה פארק או אתר תיירות הממוקם ליד מקור זיהום אוויר. פיח (חומר חלקיקי) הגורם להשחרת מבנים וחלונות גורם נזקים כספיים נוספים (כסף המוצא על ניקוי המבנים, ונזקים בריאותייים וזיהום מים עקב שימוש מוגבר בחומרי ניקוי).

הגדלת הפרבור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פרבור

זיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה מעודד יציאת תושבים מהערים במטרה להמלט מהזיהום. יציאה זו של תושבים העובדים בעיר בתעשייה ובשירותים, אך גרים בבתים צמודי קרקע ובפרברים אחרים מכונה פרבור. הפרבור בעצמו גורם לנזקים כלכליים חברתיים וסביבתיים נוספים, כמו הגדלת כמות הנסיעות (ולכן דלדול מאגרי הדלק והגדלת כמות תאונות הדרכים). הפרבור גורם גם לזיהום אוויר נוסף הנגרם עקב שימוש מוגבר בכלי רכב. זו דוגמה ללולאת משוב מחזקת או לנעילה טכנולוגית שבה מעורבים זיהום האוויר ופרבור.

הערכות ההשפעות בכלים כלכליים

סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935. קערת האבק היתה דוגמה קיצונית לנזקי מדבור וזיהום אוויר שגרמו למאות אלפי בני אדם להפוך לפליטים.

השפעה כלכלית אחת של זיהום אוויר היא על ידי העלות הכספית הנגרמת עקב הנזקים הבריאותיים שלו. נזקים אלה כוללים אובדן ימי עבודה (עקב תחלואה עצמית ותחלואת קורבי משפחה כמו ילדים או קשישים), עלויות של אשפוזים, תרופות, הטיפולים הרפואיים, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים ועוד.

בישראל העלות הכספית למשק על הוצאות הטיפול בתחלואה כתוצאה מזיהום אויר, מוערכת ב- 4.3 מילארד ש"ח בשנה, על פי מחקרה של הכלכלנית נגה לבציון - נדן משנת 2006[16].

ניתן לבצע הערכה של הנזקים כלכלים למבנים ולציוד המבוססת על ידי מדידת עלות התיקון או ההחלפה של החומרים שניזוקו עקב הזיהום (אם כי הערכה זו אינה לוקחת בחשבון עלויות סביבתיות שנגרמות עקב החלפה זו). בנוסף , נגרמת השפעה חיצונית שלילית עקב זיהום אוויר לבעלי דירות הסמוכות לכבישים מזהמים או למקורות אחרים של זיהום אוויר.

למרות שיש ספרות ענפה על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות אקולוגיות, יש קושי לבצע הערכה כלכלית או להעריך מה מידת הפגיעה החברתית של הנזק שזיהום כזה מייצר. דבר זה דורש ידע על נזקים ספציפיים כמו ירידה בפוריות המערכת, הכחדת מינים, פגיעה בהחדרת מי תהום, ייצוב קרקעות וכו', בנוסף הדבר דורש הערכה של השירותים הניתנים על ידי המערכות הטבעיות לאדם. כיום מקובל כי ערכם של שירותי הטבע לרווחה האנושית ולעצם הקיום הוא גבוה מאוד, אבל יש קושי לכמת את הנזקים במקום ובזמן מסויימים בגלל האופי המערכתי של המערכת האקולוגית ובגלל חוסרים במידע.

זיהום אוויר בישראל

זיהום אוויר בצפון תל אביב, בוקר, נובמבר 2008
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר בישראל

זיהום אוויר גורם לאלפי מקרי מוות בטרם עת בשנה בישראל, ולתחלואה גדולה בהרבה. מקורות הזיהום בישראל העיקריים הם תחבורה ומפעלים, מקורות נוספים הם זיהום אוויר בתוך מבנים וזיהום אוויר טבעי מאבק, אבקנים וכו'.

בתל אביב וגוש דן יש זיהום אוויר בעיקר מרכבים פרטיים ואוטובוסים הנובע מהרכב ומבנה התחבורה בגוש דן. בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר ממפעלים ומתחבורה. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ברמת חובב. בירושלים יש זיהום אוויר בעיקר מתחבורה, אך הוא נמוך יותר.

זיהום האזבסט בנהריה גורם לתחלואה גבוהה פי 10 בסרטן הריאה ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של דיוקסין מצד מפעל חוד מתכות. תושבי ערד עלולים להחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של רותם אמפרט להקים ליד העיר מכרה פוספטים פתוח בשדה בריר.

מבחינת פרשיות זיהום אוויר שנגעו לעובדים, הזיהום בתעשיות אלקטרוכימיות בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שזיהום אוויר יכול לגרום. מקרים דומים היו חשיפת עובדים לזיהום אסבסט.

עד כה היו קיימים קשיי אכיפה מול מפעלים מזהמים, מצב שאמור להשתנות עם כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי. כדי להוריד את הזיהום בערים יש להקטין את הגודש התחברותי בהן, ולייעל את מערכות התחבורה הציבורית, כמו גם אמצעים אחרים להקטנת נסועה ברכב פרטי, כמו הקטנת פרבור, עירוב שימושי קרקע ועוד- ראו עירוניות מתחדשת להרחבה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Air Pollution, Heart Disease and Stroke from the website of the American Heart Organization January 5, 2008
  2. ^ 2.0 2.1 Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002
  3. ^ Air Quality Management in the United States, National Academies Press,2004, ISBN 0-309-08932-8
  4. ^ Davis, Devra "When Smoke Ran Like Water: Tales of Environmental Deception and the Battle Against Pollution" Basic Books,2002, ISBN 0-465-01521-2
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב יפעת גדות , nfc.co.il, 08/11/2004
  6. ^ נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר
  7. ^ 7.0 7.1 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07
  8. ^ מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן
  9. ^ Fuhrer J., Skärby L. and Ashmore M.R. (1997) Critical levels for ozone effects on vegetation in Europe. Env. Pollut. 97, 91–106.
  10. ^ Ivano Fumagalli et al Evidence of ozone-induced adverse effects on crops in the Mediterranean region Atmospheric Environment, Volume 35, Issue 14, May 2001, Pages 2583–2587