הבדלים בין גרסאות בדף "התפתחות התחושה המגדרית"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הומופוביה כגורמת טרנסג'נדריות)
(הומופוביה כגורמת טרנסג'נדריות)
שורה 164: שורה 164:
 
השערות דומות לפיהן ג'נדריזם ("[[סקסיזם]]") ו[[הומופוביה]] מהווים גורם במידת מה לטרנסג'נדריות (כולל אצל [[לסביות|נשים הומוסקסואליות]]) הועלו על ידי חוקרים שונים והפסיכולוגית דבורה דייויס ערכה דיון בעמדות כאלה{{הערה|Deborah L. Davis Ph.D. Laugh, Cry, Live, "Are Transgender Women Just Reinforcing Sexist Stereotypes? - Would transgender women exist if men were free to wear dresses?, Posted Sep 15, 2015}}.
 
השערות דומות לפיהן ג'נדריזם ("[[סקסיזם]]") ו[[הומופוביה]] מהווים גורם במידת מה לטרנסג'נדריות (כולל אצל [[לסביות|נשים הומוסקסואליות]]) הועלו על ידי חוקרים שונים והפסיכולוגית דבורה דייויס ערכה דיון בעמדות כאלה{{הערה|Deborah L. Davis Ph.D. Laugh, Cry, Live, "Are Transgender Women Just Reinforcing Sexist Stereotypes? - Would transgender women exist if men were free to wear dresses?, Posted Sep 15, 2015}}.
  
[[איראן]] היא מדינה [[אסלאמית]]-[[שיעה|שיעית]] שבה הומוסקסואליות אסורה ב[[עונש מוות]], אולם ב-1980 ה[[אייתוללה]] [[ח'ומייני]] הוציא [[פתווה]] המתירה שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בתנאי והשינוי הגופני יכלול ניתוח סירוס (מצד אחד, הסרת איברי המין הזכריים ומצד שני יצירת פתח מין בעל צורה נקבית) כך שיכיל על המנותח\ת את חוקי ה[[שריעה]] של מינו או מינה החדשים, כולל היתר לקיים יחסי מין עם בני המין הקודם{{הערה|שם=סקירה על איראנים שנדחקו לשינוי גופני נגד רצונם וככלל סבלו מאד בעקבותו והתחרטו עליו|[https://qz.com/889548/everyone-treated-me-like-a-saint-in-iran-theres-only-one-way-to-survive-as-a-transgender-person/ BBC news: The gay people pushed to change their gender By Ali Hamedani BBC Persian 5 November 2014]}}. בעקבות כך, הומוסקסואלים איראנים רבים בוחרים לעבור את הניתוח, ככלל בעקבות [[לחץ חברתי]] מצד מטפלים שלהם או בני משפחתם. חלק ניכר מההומואים וההומואיות האיראנים שעברו תהליך זה מתחרטים עליו וטוענים כי הם מרגישים שחלק מהותי מגופם נלקח מהם כמו הומוסקסואלים שאיבר מינם נכרת בניתוח סירוס או הומוסקסואליות שעברו כריתת שדיים ([[מסטקטומיה]]) וטיפולים הורמונליים שגרמו לשינוי קיצוני של קולן ושינוי צמיחת השיער בגופן לצמיתות){{הערה|[http://www.bbc.com/news/magazine-29832690 The gay people pushed to change their gender]; access date: 2014-11-04}}.
+
[[איראן]] היא מדינה [[אסלאמית]]-[[שיעה|שיעית]] שבה הומוסקסואליות אסורה ב[[עונש מוות]], אולם ב-1980 ה[[אייתוללה]] [[ח'ומייני]] הוציא [[פתווה]] המתירה שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בתנאי והשינוי הגופני בזכרים יכלול ניתוח סירוס (מצד אחד, הסרת איברי המין הזכריים ומצד שני יצירת פתח מין בעל צורה נקבית) כך שיכיל על המנותח\ת את חוקי ה[[שריעה]] של מינו או מינה החדשים, כולל היתר לקיים יחסי מין עם בני המין הקודם{{הערה|שם=סקירה על איראנים שנדחקו לשינוי גופני נגד רצונם וככלל סבלו מאד בעקבותו והתחרטו עליו|[https://qz.com/889548/everyone-treated-me-like-a-saint-in-iran-theres-only-one-way-to-survive-as-a-transgender-person/ BBC news: The gay people pushed to change their gender By Ali Hamedani BBC Persian 5 November 2014]}}. בעקבות כך, הומוסקסואלים איראנים רבים בוחרים לעבור את הניתוח, ככלל בעקבות [[לחץ חברתי]] מצד מטפלים שלהם או בני משפחתם. חלק ניכר מההומואים וההומואיות האיראנים שעברו תהליך זה מתחרטים עליו וטוענים כי הם מרגישים שחלק מהותי מגופם נלקח מהם כמו הומוסקסואלים שאיבר מינם נכרת בניתוח סירוס או הומוסקסואליות שעברו כריתת שדיים ([[מסטקטומיה]]) וטיפולים הורמונליים שגרמו לשינוי קיצוני של קולן ושינוי צמיחת השיער בגופן לצמיתות){{הערה|[http://www.bbc.com/news/magazine-29832690 The gay people pushed to change their gender]; access date: 2014-11-04}}.
  
 
[[קובץ:TransgenreatParis2005.JPG|ממוזער|טרנסג'נדרית בארצות הברית עם הכיתוב "XY" על כף ידה להפגנת עמדתה כי אין סתירה הכרחית בין היות האדם זכר מבחינה ביולוגית אך בעל תחושה מגדרית נשית, בינומית או חריגה ומראה הנתפש כ"נשי" (וההפך).]]
 
[[קובץ:TransgenreatParis2005.JPG|ממוזער|טרנסג'נדרית בארצות הברית עם הכיתוב "XY" על כף ידה להפגנת עמדתה כי אין סתירה הכרחית בין היות האדם זכר מבחינה ביולוגית אך בעל תחושה מגדרית נשית, בינומית או חריגה ומראה הנתפש כ"נשי" (וההפך).]]

גרסה מ־18:10, 10 בפברואר 2019

התפתחות התחושה המגדרית או התפתחות הזהות המגדרית היא תהליך התפתחותי המתחיל עם היווצרות העובר האנושי ברחם ומסתיים עם גיבוש התחושה המגדרית לאחר הלידה בתהליך פסיכו-חברתי.

תהליך גיבוש התחושה הפסיכו-חברתי מושפע קמעה מן ההתפתחות העוברית (בעיקר בהקשר ההורמונלי) ולאחר הלידה מושפע ממודעות מגדרית (כלומר, היכולת להבדיל הבדלים נפוצים בין המגדרים) של הפעוט. התהליך יביא את האדם להרגיש שייך לאחת הקבוצות המגדריות בחברתו (בהתאם למערכת המגדרית בחברה נתונה).

עם רכישת השפה, תתגבש זהות מגדרית של הפעוט וזה יתבטא למשל באומרו "אני בן" או "אני בת" ובהעדפותיו הכלליות הקשורות במגדר (אם כי בהגדרה בסיסית ניתן לראות בתחושה עצמה "זהות", ללא תלות ברכישת שפה שהיא תהליך משני להיווצרות התחושה המגדרית).

אף על פי שתינוקות התפתחו כבעלי גוף נקבי או זכרי, חלקם הקטן יחוה ויפגין בבוא העת, אי הלימה בין התחושה המגדרית או לחלופין הזהות המגדרית, לבין מראה גופם וזהות המגדר המיוחסת להם וחלקם ירגישו בנפשם כבני הזוויג ההפוך לכדי נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות[1]. לפי חוקרים מסוימים לעיתים גיבוש התחושה המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר מן הינקות, בעיקר עד סיום ההתבגרות המינית (סביבות גיל 18 שנים) או מעבר לכך ואף עד הזקנה (בעיקר במקרים נדירים של חרטה על טרנסג'נדריות).

ללא תלות בשאלת הדיספוריה המגדרית, תהליך גיבוש התחושה הפסיכו-חברתי מסתיים עד בין שנה וחצי לשנתיים לאחר הלידה, אז התחושה המגדרית תהפוך קבועה ועקבית למעט שינויים בכינוי שלה (בת-נערה-בחורה-אשה וכדומה).

רוב הילדים בעולם מזדהים, לפחות בילדותם, עם זהויות המגדר המיוחסות להם בתרבותם בעקבות מינם הביולוגי באופן סטטיסטי-מובהק (בן או בת בהתאמה לזכר או נקבה). בכל מקרה, אף אדם אינו בוחר תחושה מגדרית על ידי כוח המחשבה בלבד וזו נכפית על האדם משילוב מורכב של סיבות ביולוגיות ופסיכו-חברתיות‏[2].

אשה בהריון; רמות חריגות של הורמונים בסביבה התוך-רחמית בה מתפתח התינוק יכולות לגרום לזיכור קמעה של עוברים נקבות או גריעתו קמעה בעוברים זכרים ותופעות כאלה נקשרו לא אחת עם השפעה על התפתחות התחושה המגדרית ובפרט תיווך תהליך גיבושה לאחר הלידה.
הדמיה של עובר אנושי בתוך שק השפיר ברחם בשבוע התשיעי-עשירי להיריון; ככלל, בכל הנוגע לתינוקות זכרים, בשלב זה כבר יתבצע הזיכור (ויריליזציה) באופן טבעי.

תוכן

תשתית ביולוגית לגיבוש תחושה מגדרית

הגישה הרווחת בקרב פסיכולוגים היא כי התפתחות התחושה המגדרית מושפעת באופן נרחב מגורמים ביו-התפתחותיים וכי מערכים מורכבים של גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים במידות שונות, מביאים לגיבושה הסופי‏[3]; גישה רווחת זו מבוססת על מידע שהצטבר בעיקר בתחומים גנטיקה ואנדוקרינולוגיה לפיו ישנן השפעות הורמונליות ממיינות (בעיקר אנדרוגניות) במהלך ההתעברות, על התפתחות מוח האדם‏[4] אשר קשורות הן בעיצוב הצירים האנדוקריניים של האדם במהלך חייו (אשר באופן כללי מתבטאים שונה בין זכרים לנקבות[5][6][7]) והן בהעלאת או הקטנת הסיכוי לגיבוש תחושה מגדרית "תואמת" (על פי המערכת המגדרית המקובלת בחברה נתונה)‏[4].

עד השבוע השביעי לערך של ההריון האנושי, כל עובר הוא נקבי[8], אך באופן כללי, אם סט כרומוזומי המין של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים אנדרוגניים (כגון טסטוסטרון) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות המוח (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) ובכך תתווך הסבירות לגבש תחושה מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש תחושה מגדרית גברית)‏[4][9].

מכיוון שתהליך הזיכור אינו ליניארי בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית אינטרסקסואלית) אשר גם התערבות הורמונלית מלאכותית בלתי מכוונת אולי תגרום להם‏[10].

ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות אנאפלואידיות כגון תסמונת קליינפלטר והן מתסמונות נון-אנאפלואידיות כגון תסמונת תסמונת אדרנוגניטלית (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות אי רגישות לאנדרוגן (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו CAIS, ועוד. להרחבה ראו אינטרסקס.

קבלת הורמונים באופן מלאכותי עשויה להתקבל מהורמונים סינטתיים שעשו דרכם אל הסביבה התוך רחמית, בעיקר מתרופות ומוצרי פארמה תעשייתיים אחרים‏[11][12][13] אשר פחות היו זמינים בימי קדם - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע משוני גנטי גרידא כפי שתואר.

ספיגה מועטת או עודפת של הורמונים בעובר ברחם באופן טבעי או מלאכותי יכולה לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתה זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים (Anti-androgenic effect / Feminizing effect) ובזה גם את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט (ועל פי העמדה הרווחת גם הנפשית-מגדרית).

חוקרים מסוימים כגון הניורוביולוג דיק שוואב (Dick Swaab) טענו כי לא ידועה כל השפעה פסיכולוגית בתר לידתית משמעותית על היווצרות התחושה המגדרית‏[14] בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו‏[15], אך גישה זו נזנחה וכיום מקובל כי יש מקום נרחב יותר במידת מה לגורמים פסיכולוגיים ואף סוציולוגיים שיתוארו בהמשך (על כן תשתית ביולוגית תופסת חלק ניכר בשיח על היווצרות התחושה המגדרית, אך לא את כולו).

תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן

הדמיה של חלבון קולטן האנדרוגנים (AR); במסגרת תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן קולטן זה אינו מתפקד כלל (באם משפט זה היה לא ברור מומלץ לקרוא הערכים על קולטן (ביולוגיה)).

ישנם מצבים רבים של אינטרסקסואליות אך אחד המצבים העוזר להבין את ההבדלים בין מצבים כאלה באופן חד משמעי הוא תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן בזכרים (מבחינה גנטית)‏[16] אשר מונעת מהם לגמרי לעבור תהליך זיכור ובכך להתפתח באופן כללי כנקבות (כלומר עם פתח מין נקבי), כמי שמחונכות כבנות וכמי שככלל יזדהו כבנות וכנשים ואשר הן ומשפחתן לא יוכלו לדעת שהן למעשה זכרים מבחינה גנטית (ללא בדיקה גנטית אשר נערכת בדרך כלל בגיל ההתבגרות בשל היעדר מחזור חודשי בכלל ווסת בפרט וכן היות האשה עם התסמונת עקרה בשל היעדר רחם)‏[16].

התסמונת מכונה באנגלית Complete Androgen Insensitivity Syndrome ובראשי תיבות - CAIS.

רוב בני האדם עם תסמונת זו מזדהים כנשים הטרוסקסואליות אם כי זה לא הכרחי ממצבים אפשריים נדירים של טרנסג'נדריות גם בנשים אלה‏[17][18][19].

המוזיקאית עדן אטווד (Eden Atwood) וכן היוטיובריות אימוג'ן קלאווי (Imogen Callaway) ואמילי לורד (Emilord) למשל, הן נשים עם תסמונת זו‏[20]. לורד טענה כי איננה אוהבת את הביטוי "תסמונת" (syndrome) כי הוא גורם לה להישמע כאילו היא חולה או פגומה - מה שאינו נכון ושהיא פשוט כפי שהיא.

נקביות כזוויג עיקרי

לטאות מן המין New Mexico whiptail המתרבה ברבייה נקבית פרתנוגנטית-אסקסואליות בלבד; נקביות הוצעה כזוויג ה"עיקרי" בטבע ומכאן הוצע הרעיון כי יותר נקביות מזכריות (ובהתאם לכך יותר נשיות מגבריות) בחברה נתונה - זה מצב טבעי.

החוקר רוברט סטולר (Robert Stoller) נחשב לחלוץ הגישה לפיה מצד אחד ישנה תשתית ביולוגית להתפתחות מוח אנושי עם סיכוי גבוה יותר ללמוד מאפייני מגדר "גבריים" או "נשיים" מהסביבה הכוללת, אך מצד שני יש להניח כי אף אדם אינו נולד עם תחושה או זהות מגדרית מגובשת והרי זו מתגבשת לאחר הלידה תוך למידה מן הסביבה, אשר מכוונת לכיוון מגדרי מסוים מן התשתית הביולוגית‏[21] וכי הסיבה לכאורה לתפוצה נרחבת יותר של "גברים נשיים" וטרנסג'נדריות בהשוואה ל"נשים גבריות" וטרנסג'נדרים היא היותה של הנקביות "ברירת המחדל הרבייתית של הטבע" (Primary Femininity)‏[22]; לפי גישה זו, מצב בו מתקיימת בחברה אנושית נתונה יותר נשיות מגבריות (או לחלופין יותר נקביות מזכריות) הוא מצב טבעי[22]. לפי דעה, גישת סטולר מחוזקת על ידי קיומם של מיני בעלי חיים הרמפרודיטים ופרתנוגנטיים-אסקסואליים (כלומר בעלי חיים שאינם מקיימים רבייה זיווגית כלל והם נקביים בלבד ומתרבים על פי מחזור אנדוקריני, ראו למשל הלטאה New Mexico whiptail (ראו תמונה); מצב דומה קיים גם בלטאות כוח ענק (Komodo dragon) אשר יכולים להתרבה הן באופן רבייתי-זיווגי והן באופן נקבי פרתנוגנטי-אסקסואלי).

מקרה דייויד ריימר ומקרים דומים

דייוויד פיטר ריימר (נולד בשם ברוס פיטר ריימר, 1965-2004) היה גבר קנדי אשר בעת שנולד היה תינוק זכר, גודל על ידי הוריו כילדה ובבגרותו הצהיר על גבריותו.

כשהיה בן 8 חודשים ובריא - למעט שסבל מפימוזיס, עבר תאונה רפואית בה הושחת איבר מינו לחלוטין על ידי רופא בשם ד"ר יוט. הוריו שלא ידעו איך להתמודד עם המקרה פנו לפסיכולוג ד"ר ג'ון מאני, שהמליץ להם לגדלו כילדה ואף מאוחר יותר לנתח את מערכת הרבייה שלו כך שתופיע כנקבית.

16 חודשים לאחר מכן, כשדייוויד כבר היה בן שנתיים, החלו הוריו לגדלו כילדה בשם "ברנדה", תהליך שנמשך עד גיל 15, אז טען ריימר שהוא למעשה גבר, שהוריו טעו וכי הפסיכולוג מאני הטריד מינית אותו ואת אחיו התאום בריאן. עד אז מאני פרסם את המקרה באופן שקרי כ"מוצלח" והפך לשנוי ביותר במחלוקת עם חשיפת המקרה ככושל לאחר סיקורים תקשורתיים של שינויו של ריימר. מאוחר יותר בחייו ריימר אף התחתן ואימץ את ילדי אשתו והחל להרצות על הטראומה האישית שלו אך בשנת 2004, לאחר שסבל מדיכאון שהוחרף מאבטלה, ממות אחיו התאום בריאן ממנת יתר של נוגדי דיכאון ומרצונה של אשתו לעזוב אותו, ריימר שם קץ לחייו בירייה מרובה ציד במכוניתו בחניון סופר מרקט בשנת 2004.

לאורך השנים, מאני, שיוקרתו נפגעה קשות, סירב להתייחס למקרה, בנימוק של חיסיון רפואי, אם כי רמז לכשלונו והציע הסברים לכך בספרו משנת 1998‏[23]

דייויד ריימר אינו האדם היחיד שלא היה אינטרסקס ואיבר מינו הושחת כשהיה תינוק בתאונה וניסו לחנכו כילדה וכן יש גם מקרים נוספים של זכרים שזוהו בטעות כאינטרסקס והוצע לגדלם ולעתים אף גודלו בפועל כילדה; מקרים אותם סקרו בעבודתם הביולוג מילטון דיאמונד, העיתונאי-חוקר ג'ון קולפינטו‏[24] ואנדוקרינולוג הילדים קוונטין ואן מטר (Quentin Van Meter) שעבד עם מאני ותחת פיקוחו ולימים נמנה עם מבקריו החריפים‏[25].

גיבוש התחושה המגדרית לאחר הלידה

תינוק בן 8 חודשים - מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מראים כי כבר בגיל 5-7 חודשים תינוקות יכולים להבחין בהבדלים נפוצים בין הקבוצות המגדריות השונות ואף ישנם מחקרים עם תוצאות מעורבות על גיל 4 חודשים (ראו בגוף הערך). עם זאת; תחושתו המגדרית של התינוק נשענת על מודעותו המגדרית.

בהשפעת השוני המבני בין אזורים מוחיים המשפיעים קמעה על התחושה המגדרית בזכרים ונקבות‏[4] מתתגבשת התחושה או לחלופין הזהות המגדרית בתהליך פסיכו-חברתי מורכב; לא ברור עד כמה התשתית הניורוביולוגית לתחושה זו מאבדת מכוחה בשל חוויות חיים אפשריות עוד בגילאי הינקות, אשר אולי יתווכו ממקום פסיכו-חברתי את התהליך אשר תואר לא אחת בספרות כ"תהליך כמו-הטבעתי"‏[26].

בדרך כלל, מיד עם הלידה מיוחסת לאדם זהות מגדרית בהתאם לזוויגו לכאורה על ידי הוריו וצוות מיילד בעת הלידה במסגרת אירוע הייעוד המגדרי (בפשטות, ההכרזה "זה בן" או "זו בת") אך במקרים יוצאים מן הכלל של תינוקות אינטרסקסואליים לכאורה, לא תמיד הייעוד המגדרי אפשרי כבר בחדר הלידה בשל היות איברי המין לא ברורים או שהתינוק נולד עם איברי מין של שני המינים (ראו הרמפרודיט); ההתייחסות אל התינוק כאל "בן" אן "בת" היא הבסיס לגיבושו את זהותו המגדרית בתהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי לכך.

מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מגלים כי למידה ראשונית על הבדלים הכלליים בין המינים או לחלופין הקבוצות המגדריות עשויה להתרחש כבר בגיל 5–7 חודשים‏[27][28] וישנם גם ממצאים מעורבים לגבי גיל 4 חודשים‏[29][30].

יש שהציעו כי לעיתים גיבוש התחושה המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר:

לפי פסיכולוגים מסוימים, שלב 4 של המודל הפסיכו-התפתחותי של הפסיכולוג אריק אריקסון ("גיבוש זהות מול בלבול תפקידים" הנע בין גיל 12 לגיל 18) עשוי להיות קשור בהתנסות מגדרית והתנהגות מגוונת מגדרית עד לכדי "בלבול מגדרי"‏[31][32] ובהנחה והתאוריה מספיק מדויקת, קשה להעריך עד כמה התנסות כזו יכולה להשפיע על התפתחות התחושה המגדרית במתבגרים מסוימים‏[32]. בספרם השנוי במחלוקת בו דווח מקרהו הטראגי של דיוויד ריימר כהצלחה הציגו הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני והפסיכולוגית אנקה ארהרדט גישה דומה על בלבול מגדרי בגיל ההתבגרות‏[33]. מכיוון שבתקופה בה פרסם אריקסון את ממצאיו (שנות ה-50) שונות מגדרית הייתה נדירה וכמעט ולא היו טרנסג'נדרים (אנשים שעברו שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית) בנמצא, הרי שפסיכולוגים מתייחסים לרעיון בלבלול הזהויות כטריגר לשונות מגדרית ולטרנסג'נדריות - בזהירות‏[34][32].

לפי שארלוט טייט, ניתן לראות את התפתחות הזהות המגדרית כתהליך הנמשך לאורך החיים - כחלק מהתפתחות האישיות‏[35] ואצל מיעוט מן האנשים היווצרות התחושה המגדרית עשוי להימשך עד הזקנה כמו במקרים של חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית[36] (אשר נבדלת מהפסקה זמנית של תהליך השינוי מסיבות פרקטיות)‏[37]. כמו כן, במיעוט מן התרבויות והחברות יש יותר משני מגדרים מובחנים (שלושה, ארבעה או אף חמישה מגדרים) וייתכן שאדם ייאמץ זהות מגדר מיוחדת כזו בבגרותו (לאו דווקא עם כמיהה לטרנסג'נדריות). כך למשל במדינת עומאן ("חנית'")‏[38], הודו ("היג'רה")‏[38], פאפאפיני באי סמואה[38], תאילנד‏[39], תרבות הבוגי באינדונזיה בה ישנן 5 זהויות מגדר (החמישית הינה "ביסו")‏[38] ועוד.

יש אנשים הטוענים כי יש להם שניים, שלושה, או יותר מגדרים (ראו למשל ביג'נדר או טריג'נדר וכו'). המונח ביג'נדר נפוץ אך אין לו הגדרה אחידה והוא יכול לתאר תופעות שונות במקצת (כולל ג'נדרקוויריות או התנהגות מגוונת מגדרית‏[40]). לא נפוץ לראות בכך צורה של דיסוציאציה שכן האדם מודע למצביות המגדרית המתחלפת שלו. לפי מחקר חלוצי בתחום, ניתן להסביר תופעה זו כביטוי מיוחד של אינטרסקסואליות[41].

הגבלות אתיות על חקר התהליך

בעבר עלתה השאלה, האם גיבוש התחושה או הזהות המגדרית הוא תהליך "מולד או נרכש" (שאלה שננטשה בקרב כלל המדענים) ובמסגרתה גם עלתה השאלה אם ילד או ילדה שיחונכו לתחושה או זהות מגדר "הפוכה", יזדההו עימה ויהיו נוחים בה; מכיוון שהניסיון לחנך ילדים להיות בעלי מגדר שונה מזה המתאים למינם הביולוגי באופן סטטיסטי-מובהק ותרבותי-חברתי נחשב ללא אתי (בין היתר, מכיוון שהילדים אינם יכולים לתת הסכמה מדעת בגיל ההסכמה), הרי שלא בוצעו מחקרים שיבדקו במישרין בתנאים שונים אם סוציאליזציה מכוונת משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות התחושה (תפישה שספגה הפרכות רבות כפי שהודגם במחקר על תשתית ביולוגית לתחושת המגדר)‏[3][4]

ישנם כמה אנשים אשר איבר מינם הושחת לחלוטין בתאונות שונות עוד כשהיו תינוקות וניסו לחנכם כבנות עוד מינקותם. מקרה בולט כזה הוא מקרהו הטראגי של דייויד ריימר. הביולוג מילטון דיאמונד (Milton Diamond) טען שמקרה דיוויד ריימר ומקרים דומים מלמדים כי ההשפעה הביולוגית על גיבוש תחושת המגדר היא עצומה וגם אם קיימת השפעה פסיכו-חברתית היא מתונה או מזערית וממילא לא תאוחר מן הינקות[42] והביע צער על שנכפו על אנשים כאלה תהליכי "תיקון מין" שלדעתו אינם אפקטיביים והרסניים‏[43]; ריימר ואחרים שעברו מקרים של ניתוחי "תיקון מין" שנכפו עליהם לקו בדיכאון, הדרדרו לסמים, פיתחו נטיות אובדניות ואף התאבדו בעצמם‏[44]. כמו כן, אין זה סביר שתחושה מגדרית קבועה תשתנה באופן עיקרי על ידי סוציאליזציה[42][4], תהליך שבכל הנוגע לשינוי התפתחות טבעית סבירה של מגדר נחשב לניסיוני ומסוכן‏[45][46]. יצוין כי כיום המגמה בקרב רופאים היא להימנע ככל הניתן מניתוחי תינוקות אינטרסקסואלים או תינוקות עם מצב כמו של דייויד ריימר ומצבים דומים‏[47] הן בשל ידע מחקרי על תוצאותיהם ההרסניות בחלק ניכר מן המקרים‏[48], הן בשל הוספת טיפולים חדשים פולשניים פחות ושיפור של טיפולים חלופיים (כמו טיפולים הורמונליים ותרופתיים חדשים מתוקף התפתחות הטכנולוגיה) והן בשל קבלה רבה יותר של שונות מינית ומגדרית בעולם בכלל ובמערב בפרט‏[49].

בעוד שמחקר התערבותי ישיר כפי שתואר בפסקה הקודמת אינו מותר מתקנות אתיקה מחמירות, מן המאה ה-20 הצטבר מעט ידע מדעי על תהליך זה, המתבסס למשל על ניתוח התנהגות בסביבה טבעית-למחצה (כמו תינוקיות וגני ילדים), מחקרי אורך ועוד.

השערות פסיכולוגיות שנזנחו

זוג הורות חד-מיניות. מחקרים על משפחות בהן שתי הורות הפריכו את התאוריות הפסיכואנליטיות המוקדמות לפיהן תחושת המגדר מתקבלת באופן תמידי מ"הזדהות" עם תחושתו המגדרית של אחד ההורים בכלל ואת תאוריית "היעדר הדמות האבהית" בפרט, לפיה, היעדר אב תגרום להזדהות כזו עם האם ומכאן לנון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף טרנסג'נדריות. כיום ידוע שכלל הילדים הבנים להורות חד-מיניות מזדהים בבגרותם כגברים הטרוסקסואליים בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה (ראו בגוף הערך).

כבר משחר הפסיכולוגיה עלו רעיונות ותאוריות שונות על התפתחות התחושה המגדרית ובפרט כאלה שניסו להסביר מדוע מתרחשים המצבים שאנו מכנים כיום "נון קונפורמיות מגדרית בילדות" אשר קשורים בשיעורים גבוהים יותר להומוסקסואליות בחיים הבוגרים. הגישה הכוללת של התאוריות הראשוניות נטתה להתעלמות מגורמים ביולוגיים והדגישו את מושג ה"הזדהות הפסיכולוגית" אך כפי שהוסבר אין מדובר בגישה המקובלת בקרב חוקרים כיום.

בין התאוריות שהתעלמו מגורמים ביולוגיים ונזנחו על ידי רוב החוקרים:

1. השערת האם השתלטנית של פרויד‏[50]: הפסיכואנליטיקן זיגמונד פרויד הציע כי אם "דומיננטית" או "מגוננת" מדי מעלה הסיכוי לגיבוש תחושה מגדרית נשית ולהומוסקסואליות בעתיד אצל צאצא זכרי‏[50]. השערה זו לא זכתה לכל תמך אמפירי ואף זכתה להפרכות רבות ומוסכם כיום בקרב כלל החוקרים כי אין בה ממש - הן במחקר על התפתחות תחושת המגדר והן במחקר על התפתחות הנטייה המינית[50].

2. השערת היעדר הדמות האבהית (פסיכולוגים שונים)‏[51][52]: לפי השערה זו, דמות אב "דומיננטית דיה" בשנה וחצי (או 3 השנים הראשונות) לחיים נדרשת להתפתחות מגדרית "תקינה". ההשערה זכתה לתמך מעורב אך נזנחה מאוחר יותר ספציפית בהקשר תחושה מגדרית בעקבות מחקרים על משפחות חד הוריות (בעיקר על בנים לאימהות חד-הוריות) וכן ממחקרים על הורות להט"בית (של זוג נשים הומוסקסואליות); מגוון מחקרים מראים כי דמות אבהית איננה קשורה באופן מובהק לתחושה עצמה אך ישנה תמיכה מחקרית קמעה בטענה שהיא משפיעה על שכיחותן של תכונות התנהגות הטיפוסיות למגדר הגברי הן בבנות והן בבנים (אם כי קשה להבדיל בין תכונת התנהגות כללית לתכונת התנהגות "מגדרית").

באחד המחקרים נמצא כי כלל הגברים שגודלו על ידי אם חד הורית או שתי אימהות במסגרת הורות להט"בית הם בעלי זהות מגדרית גברית ורובם (בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה) הטרוסקסואליים‏[53]. החוקרים דיווחו שבקבוצת הילדים להורות-יחידות (בהשוואה לקבוצת הילידים של זוג הורות) הייתה שכיחות מעט גבוהה יותר של בעיות "פסיכיאטריות" (הקשורות לכאורה להיעדר הורה נוסף ולקשיים של גידול ילד לבד). אם כי החוקרים Stacey ו Biblarz שאישרו את הממצא ספציפית לגבי הורות להט"בית, הציעו שאין הכרח להסיק התפלגות דומה לחלוטין‏[54]. סך ממצאים אלה תואמים במידת מה את השקפתה של הפסיכולוגית אלנור מקובי לפיה זו הסביבה הכוללת (ובמידה רבה קבוצת השווים) אשר משפיעה על התפתחות המגדר באופן כללי (אך גם כאן, לאו דווקא על תחושה מגדרית כשלעצמה)‏[55].

3. השערת הטריאדה של ניקולוסי‏[56][57]: הפסיכולוג וספק טיפולי ההמרה להומוסקסואליים ג'וזף ניקולוסי סיניור הציע תאוריה פסיכואנליטית לא קונבנציונלית הרלוונטית לדפוס משפחתי הטרונורמטיבי (אב-אם) בלבד, לפיה יחס בין אם "שתלטנית מדי" לבין אב "רכרוכי מדי" יכול לגרום להזדהות מגדרית עם האם ומכאן לגיבוש תחושה מגדרית נשית (או גברית, בבנות, אם ה"סדר" "הפוך") ולהומוסקסואליות בהמשך החיים הבוגרים; השערה זו, אותה הציג בספריו והרצאותיו השונות, לא זכתה לתמך אמפירי וטיפולי ההמרה של ניקולוסי המתבססים עליה נחשבים לחסרי בסיס מדעי וללא יעילים באופן כללי. רעיונותיו של ניקולוסי וטענתו שבבסיס הומוסקסואליות עומדת "תחושה מגדרית פגומה" נחשבים להומופוביים, טרנספוביים, פסאודו מדעיים ומגונים על ידי כלל חוקרי הפסיכולוגיה של מגדר ומיניות.

התנהגות מגוונת מגדרית בילדות

הפעילות לזכויות טרנסג'נדרים אבי שטיין וג'ז ג'נינגס. ג'ז ג'נינגס נמנית עם הילדות הטרנסג'נדריות הראשונות.

התנהגות מגוונת מגדרית היא מצב בו אדם מאמץ באופן מובחן מאפיין התנהגותי אחד או יותר המזוהה לרוב עם בני או בנות המין ההפוך בחברתו‏[58][1].

גיבוש תחושה מגדרית הנוגדת לכאורה את המין הביולוגי בילדים ככלל תביא להתנהגות מגוונת מגדרית בילדות ואולי אף לטענה מצד ילד או ילדה כי הם מרגישים כבני המין ההפוך.

נון קונפורמיות מגדרית בילדות ודיספוריה מגדרית בילדות

נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן, מתחזק ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית; בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות, נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימו) משקפת מחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם דיספוריה מגדרית בילדות; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים בשפתם שלהם כי הייעוד המגדרי שניתן להם שגוי והם למעשה בנים בגוף של בת או בנות בגוף של בנים וחלקם מביעים כעס ואף זעם בתגובה לתכתיביים המגדרים של המגדר המיוחס להם‏[59].

הביטוי "דיספוריה מגדרית בלדות" מתאר גם אבחנה שנויה במחלוקת העשויה להינתן על ידי פסיכולוג התפתחותי. המוכרת על ידי ה DSM-5‏[60] אך נשללת בקרב גופים התומכים במתן הורמונים וניתוחים לילדים הטוענים כי ברצונם לשנות את מינם. קיימת אבחנה פסיכולוגית נוספת הנקראת "הפרעת זהות מגדרית בילדים" הנחשבת שנויה במחלוקת רבה יותר ומתארת בפועל דיספוריה מגדרית בילדים, אם כי קיימת הסתייגות משמעותית מן השימוש בה ונטייה לאבחן בביטוי דיספוריה מגדרית בילדים ואף יש השוללים כליל את האבחנה "הפרעת זהות מגדרית בילדים" ומצדדים ב"דיספוריה מגדרית בילדים" בלבד אם בכלל‏[59].

חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא‏[59] עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance)‏[59]; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ)‏[59][55] וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם‏[61]. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance‏[62]. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יתחילו שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בבגרותם בהופכם לטרנסג'נדרים אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.

התמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות

הנחת יסוד כללית בפסיכולוגיה היא שדיספוריה מגדרית היא מצב מייסר שעלול להעיב על תפקודו החברתי של האדם ולגרום לו נזק ארוך טווח ולכן יש חשיבות רבה למנוע אותה בדרך היעילה ביותר עבור אדם נתון. כמו כן, קיימת הסכמה רבה בקרב חוקרי מגדר ומיניות כי מצד אחד לא ניתן לשנות תחושה מגדרית לאחר שזו כבר התגבשה סופית (ללא תלות בשאלה איך ומתי) באופן רצוני כל שהוא, כלומר במסגרת כוח המחשבה בלבד או פסיכותרפיה, אך מצד שני, לא תמיד ניתן לדעת באופן מהימן ומדויק מתי התחושה או זהות המגדר כבר התגבשה ומתי היא עדיין מתגבשת והדבר נכון גם לאדם שחש דיספוריה מגדרית בעצמו.

הוצעו גישות שונות להתמודדות עם עניין רגיש זה ואלו יתוארו בהרחבה בתתי פרקים בהמשך פרק זה. אחת הגישות היא גישה מדיקלית, כלומר גישה טיפולית העושה שימוש בתרופות (כלל הורמונים) ואף בניתוחים, לטיפול בבעיה נתונה וישנם מדענים ורופאים רבים המטילים ספק ביעילותה כגישה טיפולית בדיספוריה מגדרית בילדים באופן ספציפי.

בשל מקרים בשכיחות משתנה של דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות ומקרים נדירים נדירים של חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית (כולל במתבגרים ומבוגרים), לא אחת עלתה הדרישה להנהיג מדיניות מהימנה לאבחנת טרנסג'נדריות כדי לאמת רקע מתאים לשינוי כזה הנחשב נכון להיום להליך מדיקלי (להרחבה ראו בויקיפדיה האנגלית; Real Life Experience (RLE) - transgender) ולמנוע מקרים של טיפול שגוי לכאורה בילדים כבמבוגרים אשר ייתכן ובמקרים נדירים המניע שלהם לכך איננו דיספוריה מגדרית בילדות שהיא ברורה ועקבית ושניתן לאשר באופן מהימן כי הם אכן מתאימים לטיפול בלתי הפיך, ככלל, זה. מי שהנחילה מדיניות אימות דומה בישראל היא הפסיכולוגית הקלינית והרפואית הישראלית ד"ר דליה גלבוע אשר פיקחה על הליכי שינוי גופני זה בבית החולים שיבא - תל השומר. לפי המנתח הישראלי ד"ר אלון לירן, יש אנשי צוות רפואי אשר נתבעו על ידי הורים או קרובים של מנותחיהם למשל בנימוק שאותו הצוות לא יידע מספיק את המועמד לניתוח על השלכותיו‏[63].

בעבר ניסו למנוע נון קונפורמיות מגדרית בילדים באופן שנתפס כטיפול המרה ובולט בין חוקרים ומטפלים אלה הוא הפסיכולוג והכומר ג'ורג' אלן רקרס (George Alan Rekers) אשר הוא הומוסקסואל או לכל הפחות דו מיני בעצמו ואשר טיפוליו נקשרו במקרה קירק מרפי (קירק מרפי היה ילד שטופל על ידי רקרס והתאבד בבגרותו)‏[64][65][66].

לפי חלק מהחוקרים כגון הפסיכולוגים קנת' צוקר (Kenneth Zucker) ודביטה סינג (Devita Singh) לפחות חלק מן המקרים של דיספוריה מגדרית בילדים נגרמים לא בשל התפתחות תחושה מגדרית "הפוכה" באופן מקרי ובלתי נמנע (מה שניתן לכנות "אינטרסקסואליות מוחית" או "נפש כלואה בגוף הפוך"), אלא בשל תחלואה נלווית כגון טראומה, דיכאון קליני ועוד שהם עצמם הגורמים לה כך שבמקרים אלה אולי יתאפשר למנוע את הדיספוריה המגדרית בעזרת טיפול פסיכולוגי שמטרתו לעזור לילד לקבל את גופו ומראהו כמו גם את ביטויו המגדרי ולהגיע כביכול לשלווה נפשית ללא טיפול עם הורמונים וניתוחים שתוצאותיהם בלתי הפיכים בילדות ובטרם הילד יכול, לפי דעה, לבצע החלטה מושכלת בעניין זה ומאחר שיש ילדים שהתחרטו על טיפול הורמונלי‏[59]. לפי דביטה סינג שיעורי הדעיכה הטבעית של דיספוריה מגדרית בילדות עשויים להגיע ל-80%, אך הפעיל לקידום טרנסג'נדריות הרשל ראסל (Hershel Russell) מביע סקפטיות על שיעורים אלה‏[59].

גישה מדיקלית

הפסיכולוג הקנדי ג'ורדן פיטרסון מבקר את הטענה כי גישה מדיקלית יעילה בכלל המקרים של דיספוריה מגדרית וטוען כי מעט מדי שנים עברו בכדי להכריע יעילות כללית של תהליכים בלתי הפיכים ככלל, מסוג זה. כמו כן מבקר פיטרסון את הכמיהה של גופים פוסט-מודרניים מסוימים לקדם שימוש בהיגוי-מגדרי (gender pronounce) שאינו שגור ברוב ככל השפות האנושיות.

גישה רווחת אך שנויה במחלוקת לטיפול בדיספוריה מגדרית בילדים היא גישה מדיקלית. קיים פולמוס בשאלה אם לנקוט בגישה כזו לטיפול בילדים עם דיספוריה מגדרית בעיקר בשל מקרים של דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף מקרים אפשריים ונדירים של חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית (אין לבלבל חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית עם אנשים המפסיקים את התהליך מסיבות פרקטיות אך יחזרו להשלים אותו בהמשך חייהם - retransition)‏[37].

מכל הסיבות שתוארו במעלה הפרק, עלה חשש ממצב בו רופאים לכאורה ממהרים לתת הורמונים ואף לבצע ניתוחים לשינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בילדים ומתבגרים אשר גם הם יכולים להביע דעיכה או חרטה על שינוי גופני‏[59][67] (הליכים שהם ככלל בלתי הפיכים ובעלי תופעות לוואי‏[68]), אז לפי דעה יש לשקול גישות אחרות לילדים המבקשים לבטא התנהגות מגוונת מגדרית או נון קונפורמיות מגדרית. עמדה דומה הביעה הפעילה הטרנסג'נדרית בלייר וייט‏[69][70]. הפעיל הטרנסג'נדר הרשל ראסל טוען גם הוא כי הוא מתנגד למתן טיפולים הורמונליים לילדים וכי אכן ישנם מי שמתחרטים על התהליך שעברו אך מבקר את ההתמקדות באחוז הזעום (להערכתו, עד 4%) של טרנסג'נדרים שעברו שינוי והתחרטו עליו ואשר לטעמו מוגזם ביחס להתמקדות הנדרשת בטרנסג'נדרים שאינם מתחרטים ומרגישים מצוין‏[59].

בפאנל שיחה בין הסופרת הבריטית הליברלית קלייר פוקס (Claire Fox) והפעילה הפמיניסטית הליברלית קמיל פאליה הביעו השתיים תמיהה מן המצב שהן מזהות שבו יותר ויותר נערות נון-קונפורמיות מגדרית מבקשות להתחיל שינוי גופני שישנה את גופן באופן בלתי הפיך באופן חפוז לכאורה מבלי שייבדקו מניעיהן מספיק לעומק. פאליה הוסיפה שלדעתה נערות אלה לא מוכנות לקחת על עצמן החלטה כזו לפני לפחות גיל 18 והקהילה הרפואית שנותנת הורמנים לבנות אלה בעת התפתחותן המינית המשנית "פושעת נגד בנות אלה ונגד האנושות" ואשמה ב"התעללות בילדים"; פוקס ופאליה כינו מצב זה "מאניה טרנסית" (transgender mania)‏[71] עמדה כזו נפוצה בקרב מי שהציעו שתהליך שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בקרב בנות מהווה דרך אפשרית להתמודד עם אובדן אדם קרוב או תקיפה מינית.

גישת צוקר-סינג

גישת צוקר-סינג היא גישה פסיכותרפיסטית אשר לפי מפתחיה מתאימה כטיפול במצבים בהם יש ספק שדיספוריה מגדרית בילדות היא סימפטום של בעיה אחרת ולא בעיה בעצמה. הנחות היסוד של הגישה הן:

1. דיספוריה מגדרית בכלל ובילדים בפרט היא לפחות בחלק מהמקרים, סימפטום של בעיה אחרת ולא בעיה בעצמה; כלומר בעיה כמו דיכאון קליני או טראומה נפשית מן העבר המוקדם עוד אפילו בינקות‏[59].

2. טיפול פסיכותרפי עם מבט כולל על המשפחה ועל הרקע שמטרתו לעזור לילד או לילדה לקבל את גופם ומראם למרות שונותם המגדרית עדיף על התערבות הורמונלית וכירורגית בילדים קטנים מתחת לבגרות מינית ואף מתחת לגיל 18 (או לכל הפחות מתחת לגיל ההסכמה, כגון גיל 15 או 16 בהסכמת לפחות אחד ההורים) שכן ספרות מחקרית ענפה מראה שחלק ניכר מהם מבטא דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות של ההתנהגות החריגה מגדרית (בעיקר בנות שהרגישו בנים אך לא רק)‏[59] וחלק מזערי עד קטן מן הטרנסג'נדרים מבטא או לכל הפחות מעוניין לבטא חרטה על שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית[72], מכאן שהתערבות הורמונלית וכירורגית במצבים כאלו בילדים אשר לפי הנחה רווחת אינם מנוסים מספיק מבחינה מגדרית והתמודדותית-כללית (coping) עשויה לגרום יותר נזק מתועלת ולכן יש להסתייג ממנה.

התומכים במודל והמתנגדים לו האשימו זה את זה לעיתים ב"התעללות בילדים"‏[73][59]. נטען כלפי צוקר כי הוא אף מנהיג "טיפולי המרה" בילדים, אך צוקר ועמיתיו דחו מכל טענות אלה בטענה שמטרת הטיפול לסייע לילדים לקבל את עצמם כמו שהם ולמנוע צער מהם ומהוריהם; מטופלים והורים של מטופלים שונים הביעו תמיכה בצוקר‏[59]. בעקבות הטענות של פעילי להט"ב נגד צוקר ולחץ תקשורתי שהפעילו בהקשר זה, המכון שהעסיק את צוקר פיטר אותו; הפסיכולוג ריי בלנשרד יצא להגנתו של צוקר וביקר פעולה זו‏[59].

יודגש כי אין בגישת צוקר-סינג לגרוע מכך שיש מי שלמרות התנהגות מגוונת מגדרית בילדות (או היעדרה) אולי יתחילו שינוי גופני בהקשר דיספוריה מגדרית מרצונם המלא בגיל הסכמה רלוונטי במדינה נתונה (בעיקר על בסיס דיספוריה מגדרית שהיא ברורה ועקבית), תהליך שעל פי רוב החוקרים הוא מוצלח, מטיב עם האדם ומטיב עם החברה בהינתן ומדובר במקרה אותנטי של טרנסג'נדריות, אשר ללא שינוי הגוף יסב סבל רב לאדם.

גורמים לטרנסג'נדריות

הפסיכולוג ריי בלנשרד הראה כי אין רק מניע אחד לטרנסג'נדריות וייתכנו מניעים נוספים כמו אוטוגינאפיליה. אנשים שהחלו תהליך טרנסג'נדריות (לאו דווקא בגלל אוטוגינאפיליה) והפסיקו אותו לצמיתות כמה שנים מאוחר יותר הוא קיטלג כפואו-טרנסג'נדר (faux-transgender).

נון קונפורמיות מגדרית בילדות הכוללת דיספוריה מגדרית בילדות היא הגורם העיקרי לטרנסג'נדריות ולפי דעה רווחת, היחיד שאמור להצדיק התחלת תהליך טרנסג'נדריות בגיל הסכמה באישור של לפחות אחד ההורים או בגיל בגיל בגירות (בהנחה ומצב זה לא דעך בהמשך הילדות או בגיל ההתבגרות - desistance) כגורם לדיספוריה מגדרית בעלת בסיס ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי אותנטי.

עם זאת, חוקרים שונים הציעו כי ייתכנו מספר דרכים נוספות, פסיכולוגיות ותרבותיות בעיקרן, לטרנסג'נדריות. לפחות חלק מדרכים אלה עשויות להביא אדם למצב שנדמה לו שהוא צריך להתחיל תהליך טרנסג'נדריות ולחיות כך וייתכן כי גם יתחילו בפועל (לפחות עם הורמונים ואפשר שגם עם ניתוחים) אך ככלל יתחרט עליו מאוחר יותר בחייו. ניתן לכנות מצב זה טרנסג'נדריות לא אותנטית והפסיכולוג ריי בלנשרד קיטלג אנשים שהגיעו למצב זה "פואו-טרנסג'נדר" (faux-transgender)‏[59].

בין הגורמים הפסיכו-חברתיים השונים שהוצעו להסביר מצבים שונים של נון קונפורמיות מגדרית ודיספוריה מגדרית עם טרנסג'נדריות (בעיקר הכוונה לטרנסג'נדריות לא אותנטית שסביר שתובע חרטה עליה בהמשך החיים) נמנים אלה:

1. אוטוגינאפיליה: לפי הפסיכולוג ריי בלנשרד גם התנהגות אוטוגינאפילית (פטיש מיני במסגרתו אדם, בפרט הטרוסקסואל, מעורר מינית מדמיונו את עצמו כאשה) עשויה לגרום לכך‏[74]. רעיונותיו של בלנשרד ובפרט המונח שתבע "אוטוגינאפיליה" ספגו ביקורת מן המדענית והפעילה לזכויות טרנסג'נדרים ג'וליה סרנו[75], כמו גם מהרופא צ'ארלס מוסר אשר טען כי הוא מצד אחד סבור שאוטוגינאפיליה היא תופעה קיימת אך מטיל דופי בהתנהלותו המחקרית של בלנשרד בחקירתה‏[76].

2. טראומה: יש הטוענים כי חלק ממי שהפסיקו שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית לא באמת התאימו לטרנסג'נדריות מלכתחילה כך שרקעם לתהליך לא היה אותנטי (faux-transgender) והם ביטאו מצב אחר כל שהוא כגון הפרעת זהות דיסוציאטיבית (בהקשר המגדרי וייתכן שגם כבר בילדות) שהטריגר לה היה גורם נפשי טראומתי כל שהוא ושהיא למעשה מעין מנגנון הגנה פסיכולוגי לטראומה זו (כמקובל לחשוב לגבי הפרעות דיסוציאיטיביות באופן כללי) ולכן לא מדובר במצב של שינוי סביר של תחושה מגדרית, אלא בפיצול נפש האדם לשתי זהויות כלליות, כחלק מהדיסוציאציה, אם כי באופן השונה קמעה מן המתרחש עם מצב קלאסי של הפרעת זהות דיסוציאטיבית‏[77] אשר במסגרתה האישיות (persona) מתפצלת בדרך כלל ל-3 תתי-אישיויות או הרבה יותר מכך וללא מודעות בכל "פאזה" (מלבד בפצל האישיות העיקרי, שהוא פצל האישיות המקורי של האדם טרם הטראומה).

הערה: הטרמינולוגיה "פצל אישיות" או "פצלי אישיות" הוצגה על ידי הפסיכולוג הישראלי פרופ' אלי זומר (הנחשב לסמכות בין לאומית בתחום הפרעות זהות דיסוציאטיביות) אשר הציג במחקריו מדוע נכון לראות ב"זהויות השונות" פצלים של אישיות אחת ולא אישייויות שונות כאשר במצב ספק דיסוציאטיבי הכולל חרטה כזו (כפי שדיווח וולט הייר), המודעות אחידה‏[77].

האשה דבי קרמר שחייתה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות הפרעת דחק פוסט טראומטית שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי‏[78].

יש להבחין בין מי שהתחרטו על תהליך השינוי ולא רצו לשוב לחיות כטרנסג'נדרים לבין מי שהפסיקו את התהליך באופן זמני (retransition)‏[37] מסיבות פרגמטיות כגון זלזול סביבתי או קושי חברתי-כלכלי ועוד בהשלמת התהליך.

3.תרבות: ישנן מספר סברות בשאלה מדוע במדינת תאילנד יש, כך לפי הערכות, יותר טרנסג'נדרים מברוב מדינות העולם‏[39]. לפי סברה אחת, תאילנד, הן מבחינה תרבותית ומערכת מגדרית ייחודיות‏[79][80] והן בשל סובלנות הדת השלטת במדינה כלפי טרנסג'נדרים - דת הבודהיזם האורתודוקסי - טהרוואדה) מאפשרת לאדם, כביכול יותר ממדינות אחרות, לבטא התנהגות מגוונת מגדרית‏[39] וזאת במגוון אופנים של קרוס דרסינג, ביטוי דראגיסטי ולאו דווקא דרך שינוי גופני בלתי הפיך. לפי סברה שנייה אשר עשויה להתבסס על קודמתה, הסיבה לאחוז הגבוה של טרנסג'נדריות היא לאו דווקא רצון אותנטי של חלק מאנשים לשנות את מינם, אלא דחק כלכלי של בנים הומוסקסואליים מאזורים עניים בתאילנד שהתהליך נגיש להם ועושים שינוי כל שהוא (אף כזה שעיקרו קרוס דרסינג) במטרה להתפרנס לפחות באופן זמני וממניע הישרדותי מזנות שהיא חלק ממערך רחב יחסית של תיירות מין במדינה‏[39].

הומופוביה כגורמת טרנסג'נדריות

לפי הפסיכולוג ג'יי מייקל ביילי (J. Michael Bailey)‏[81] ככל שחברה נוטה לסבול פחות זוגיות הומוסקסואלית (כמו חברות דתיות-אברהמיות) כך מעט סביר יותר למצוא בהן טרנסג'נדריות מאשר "הומוסקסואליים נשיים", שכן לפי ביילי, הטרנסג'נדריות היא לפחות לעיתים מעין "מנגנון הגנה" פסיכולוגי מפחד טבוע שמטרתו להביא את האדם להיתפש כיותר "תקין פוליטית" בחברתו וכפחות מאיים מגבר הנמשך לגבר ובכך גם להקים זוגיות הנחשבת ל"תקינה פוליטית" יותר בחברתו (גבר-אשה)‏[81]. הפסיכולוג קנת' צוקר נתן אנקדוטה לפיה הורים מסוימים של ילדים נון קונפורמים מגדרית בהם טיפל אמרו לו "לפחות הוא לא הומו" וכי מעניין איך התרבות מעצבת תפישות שונות של הורים על הטרנסג'נדריות של ילדיהם‏[59] (להרחבה ראו להלן על טרנסג'נדריות באיראן).

השערות דומות לפיהן ג'נדריזם ("סקסיזם") והומופוביה מהווים גורם במידת מה לטרנסג'נדריות (כולל אצל נשים הומוסקסואליות) הועלו על ידי חוקרים שונים והפסיכולוגית דבורה דייויס ערכה דיון בעמדות כאלה‏[82].

איראן היא מדינה אסלאמית-שיעית שבה הומוסקסואליות אסורה בעונש מוות, אולם ב-1980 האייתוללה ח'ומייני הוציא פתווה המתירה שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית בתנאי והשינוי הגופני בזכרים יכלול ניתוח סירוס (מצד אחד, הסרת איברי המין הזכריים ומצד שני יצירת פתח מין בעל צורה נקבית) כך שיכיל על המנותח\ת את חוקי השריעה של מינו או מינה החדשים, כולל היתר לקיים יחסי מין עם בני המין הקודם‏[83]. בעקבות כך, הומוסקסואלים איראנים רבים בוחרים לעבור את הניתוח, ככלל בעקבות לחץ חברתי מצד מטפלים שלהם או בני משפחתם. חלק ניכר מההומואים וההומואיות האיראנים שעברו תהליך זה מתחרטים עליו וטוענים כי הם מרגישים שחלק מהותי מגופם נלקח מהם כמו הומוסקסואלים שאיבר מינם נכרת בניתוח סירוס או הומוסקסואליות שעברו כריתת שדיים (מסטקטומיה) וטיפולים הורמונליים שגרמו לשינוי קיצוני של קולן ושינוי צמיחת השיער בגופן לצמיתות)‏[84].

טרנסג'נדרית בארצות הברית עם הכיתוב "XY" על כף ידה להפגנת עמדתה כי אין סתירה הכרחית בין היות האדם זכר מבחינה ביולוגית אך בעל תחושה מגדרית נשית, בינומית או חריגה ומראה הנתפש כ"נשי" (וההפך).

הפסקה זמנית או קבועה של תהליך טרנסג'נדריות

לחיות כטרנסג'נדר פירושו לחיות בתהליך מתמשך של שינוי הגוף והמראה כך שיתאים יותר לתחושתו המגדרית או לחלופין זהותו המגדרית של הפרט; תהליך הכולל בדרך כלל נטילת הורמונים במהלך כל החיים (למשל, אחת ליום או מספר ימים) ולעתים כולל גם ניתוחים שונים.

ישנו מיעוט של אנשים שהפסיקו את תהליך הטרנסג'נדריות שלהם באופן זמני או מוחלט ומקרים מעטים כאלה של הפסקת טרנסג'נדריות - בפרט אלה מהם של הפסקה מוחלטת מלמדים כי לפחות בחלק מהמקרים הסיבות לטרנסג'נדריות הן דרך להתמודד עם מצביות נפשיות ייחודית ולא תחושה מגדרית "הפוכה" מבוססת ועקבית.

הפסקה של תהליך טרנסג'נדריות בין אם זמנית ובין אם מוחלטת מכונה במונח הכללי א-שינוי (detransition).

הפסקה זמנית של השינוי מכונה בספרות המחקרית חזרה-לשינוי (retransition)‏[37] ויכולה לנבוע מקשיים שונים בהמשך התהליך בתקופה נתונה, כמו קשיים כלכליים במימון התהליך במדינות שבהן אין מערכת רווחה המממנת לאזרח את התהליך, קשיים חברתיים ובדידות ללא פיצוי הולם, זלזול סביבתי רחב היקף וקשיים נוספים.

הפסקה מוחלטת של תהליך שינוי יכולה להיגרם גם היא ממגוון סיבות ויכולה לכלול רכיב של חרטה על התהליך (transgender regret)‏[85]; חרטה על התהליך עשויה לכלול הבעת צער (בעיקר אם היה שינוי בלתי הפיך שהפרט התחרט עליו) אך אין הכרח לכך.

הבדרן בריאן בלוביץ' חי כטרנסג'נדרית בשם נטליה\"טיש" (עם נטילת הורמונים בלבד, ללא ניתוחים) אך לאחר 15 שנים הפסיק את התהליך; בלוביץ' טען שאינו מתחרט על התקופה זו ושהיא הייתה עבורו תקופה מלאת שמחה‏[86]. בלוביץ' פרסם את סיפורו בספרו אשר יצא בספטמבר 2018.

חלק ממי שעברו ניתוחים ששינו באופן פרמננטי את גופם והתחרטו על התהליך הביעו צער על כך, כפי שיודגם בהמשך בפרק זה.

נכון לשנת 2018 תופעת החרטה נדירה וכמעט ואין עליה כימות אך ברין טנהיל מעריכה כי מדובר על בערך 2% או בין 1-4% מסך כל הטרנסג'נדרים בעולם‏[87].

חרטה נצפתה בטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות ממגוון רקעים חברתיים וגילאים‏[88]; הן באנשים טרנסג’נדרים שהחלו בתהליך השינוי בגיל ההתבגרות‏[89][59][67] והן באנשים שהחלו בתהליך בבגרותם‏[36].

חרטה על טרנסג'נדריות

ישנו מגוון סיבות אפשריות לחרטה ולרצון לחיות בזהות המגדרית שייועדה לפרט מהוריו. לפי אחת העדויות השינוי הגופני גרם ליותר בעיות מאשר פתר‏[90], כולל פגיעה ביכולת להיקשר חברתית עם אנשים אחרים‏[90]. יש מתחרטים שחוו תופעות לוואי גופניות ונפשיות בשל ההורמונים‏[91]. גם אכזבה מניתוח לשינוי מין היא גורם אפשרי לחרטה כללית לכך‏[92][93]. הכותבת קייטי הרצוג מציינת כי באתר YouTube ישנו מספר הולך וגדל של סרטונים של מתחרטים המנסים להסביר מה הביא אותם להתחרט‏[88]; אחד המתחרטים סיפר כי בנערותו הסיק שבשביל לבטא את נשיותו הוא צריך להיות טרנסג'נדרית אך עם הזמן ולמרות התמיכה הרבה ממשפחתו וסביבתו בתקופה שחי כטרנסג'נדרית, הסיק כי השינוי מיותר עבורו בכדי לבטא את מיוחדותו מבלי חרדה לפיה הוא צריך להתאים את גופו להתנהגותו‏[94].

וולט הייר אשר חי 8 שנים כטרנסג'נדרית ועבר שני ניתוחים מהותיים בתהליך (ניתוח עליון ותחתון) חזר בו והפך לאקטיביסט המסייע למי שמעוניינים לחזור לחיות על פי הייעוד המגדרי המקורי שלהם. לטענתו, המניע שלו לטרנסג'נדריות היה סוג של הפרעת זהות דיסוציאטיבית‏[77]. לפי הייר, אין מספיק תמיכה רפואית, פסיכולוגית וחוקית לאנשים המעוניינים לחזור לחיות על פי ייעודם המגדרי המקורי‏[95].

דבי קרמר שחייתה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות הפרעת דחק פוסט טראומטית שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי‏[96].

פולמוס

העיסוק בנושא חרטה על טרנסג'נדריות נחשב למחלוקתי ופוליטי מאד; אדם בשם ג'יימס קספיאן טען כי אוניברסיטת באט' ספה באנגליה סירבה לו להגיש עבודת תזה בנושא חרטה על טרנסג'נדריות בטענה כי הנושא "אינו תקין פוליטית" - המקרה זכה לחשיפה רבה‏[97][98].

מכיוון שחרטה על טרנסג'נדריות תיתכן גם בילדים ובמתבגרים כמו גם מסיבות אחרות, עלה חשש ממצב בו רופאים לכאורה "ממהרים" לתת הורמונים ואף לבצע ניתוחים לשינוי מין בילדים ומתבגרים (הליכים שהם ככלל בלתי הפיכים ובעלי תופעות לוואי רבים לפי רופא הילדים ג'ון וייטהול‏[99]), אז לפי דעה יש לשקול גישות אחרות לילדים אשר מבטאים התנהגות מגוונת מגדרית או נון קונפורמיות מגדרית‏[59]. אשה אחת שהתחילה תהליך שינוי מאשה לאיש (WTM) אשר גרם לשינוי קיצוני של קולה, לשינוי פרמננטי של צמיחת שיער גופה ושעברה מסטקטומיה הביעה צער על כך שהמערכת הרפואית הניחה שרק בגלל שהיא אמרה שהיא טרנסג'נדרית היא טופלה באופן מיידי בהורמונים וניתוחים מבלי שאיש יפקפק במניעיה וכי כואב לה על שאיבדה את גופה שלא אהבה בתור נערה ועל שלא התמודדה אחרת עם תחושותיה דאז‏[59] (חותם-זמן בסרטון המקור; 50:30).

הרופאה והסקפטיציסטית הרייט הול הפצירה בעמיתיה להיות זהירים בהתאמת הטיפול ובכל מקרה לשקול טיפול מדיקלי (כלומר בהורמונים ו/או ניתוחים) רק כאשר המעוניין בו הגיע לגיל בו הוא יכול לתת מה שכינתה "הסכמה מודעת אמיתית" לטיפול זה‏[100]. הול הציעה כי ייתכן שקבלה חברתית רבה יותר של שונות מגדרית וספקטרום מגדרי אולי יפחיתו הצורך בטיפול מדיקלי כזה‏[100].

הפעיל הטרנסג'נדר הרשל ראסל טוען כי הוא מתנגד למתן טיפולים הורמונליים לילדים וכי אכן ישנם מי שמתחרטים על התהליך שעברו אך מבקר את ההתמקדות באחוז הזעום (להערכתו, עד 4%) של טרנסג'נדרים שעברו שינוי והתחרטו עליו ואשר לטעמו מוגזם ביחס להתמקדות הנדרשת בטרנסג'נדרים שאינם מתחרטים ומרגישים מצוין‏[59].

הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל פירסמה מאמר ביקורתי בו האשימה עיתונאים רבים בכך שאינם בודקים מספיק את הרקע של מי שעברו הפסיקו את התהליך ומציגים מקרי חרטה באופן פומפוזי הנותן מצג שווא על הנתון בשטח לפיו אכן רק מיעוט מוחץ מן הטרנסג'נדרים יעברו הליך זה (לערך בין 1-4% לכל היותר)‏[87].

הקשר האפשרי בין התפתחות הזהות המגדרית לבין התפתחות הנטייה המינית

מלכות נאו דראג (דראג קווינס שהן נשים נקביות - ולא זכרים החיים כגברים ביום יום). תופעת הנאו דראג היא חיזוק להנחה כי עשיית דראג איננה רק ביטוי פומפוזי של זהות מגדרית פנימית מודחקת אלא יכולה להיות גם ביטוי פומפוזי של זהות מגדרית לא מודחקת (ניתן להגדיר זאת כ-"hypergendering" בקרב נשים אלה) וממילא גם דרך לבצע פרודיה על תפישות מגדריות נפוצות.

רוב החוקרים מסכימים כי התפתחות הזהות המגדרית קשורה במידה רבה בהתפתחות הנטייה המינית.

ספרות מחקרית ענפה מראה שנון קונפורמיות מגדרית בילדות היא משתנה מנבא חזק להומוסקסואליות ואף טרנסג'נדריות בהמשך החיים‏[101][102] אם כי אין ספק כי משתנה זה אינו מוחלט (כלומר אינו מנבא הומוסקסואליות ובוודאי לא טרנסג'נדריות ב-100% מהמקרים)‏[103]; ילדים נון קונפורמיים מגדרית שיחוו דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות (desistance) סביר פחות שיהיו טרנסג'נדרים אך כן סביר שיבטאו הומוסקסואליות או דו מיניות בבגרותם‏[59]. כבר בשנות ה-70 מצא ריצ'רד גרין קשרים סטטיסטיים מובהקים בין נון קונפורמיות מגדרית בילדות (עם או ללא דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות) לבין הומוסקסואליות בחיים הבוגרים‏[101].

חלק ניכר מן הדראג קווינס למשל (אשר לפי דעה רווחת רובם גברים הומואים או דו מיניים‏[104][105]) מדווחים לעיתים כי ביצוע הדראג מהווה עבורם דרך לבטא את עצמם מגדרית, כלומר את דמות הדראג שלהם‏[105] או לחלופין להחצין "נשיות דחוקה" הזמינה עמוק בתוכם. לפי אחד המחקרים, מדובר בשיטת "סימון" (signaling) המקנה מעין ייחודיות או הגנה בתוך הקהילה ההומוסקסואלית‏[105]. עם זאת, ייתכן גם מניע בידורי לתופעה זו וכן ישנן אף נשים שהן ככלל סטרייטיות או דו מיניות המופיעות כמעין דראג קווין בעצמן, תופעה הנקראת בשמות "נאו דראג" או "פואו קווין" (neo drag/faux queen)‏[104][106]. לפי הנאו-דראג ויקטוריה סין (Victoria Sin) למידתה על תאוריה קווירית הביאה אותה למסקנה שזהויות מגדר הן רעיונות מובנים ועשיית דראג היא סוג של "ליצנות מגדרית" שמטרתה פרודיה על תפישות מגדריות נפוצות‏[106]; הסבר אחר סיפקה הנאו דראג לולו ברו (Lolo Brow) לפיו מצד אחד היא אוהבת לאתגר תפישות מגדריות על ידי קומדיה אך מצד שני וללא קשר כך מניע נוסף שלה לנאודרגיסטיות הוא דרך להתמודד עם מעין אינדוקטרינציה מגדרית שעברה כשחונכה לנשיות מוחצנת כילדה וכן הרגשתה שעל ידי נאודראגיסטיות היא מבטאת גרסה מוגברת ודומיננטית יותר של עצמה (hyperversion)‏[106].

יודגש כי קיימים מקרים בהם אין כל קשר בין זהות מגדרית לבין נטייה מינית הומוסקסואלית או דו-מינית וייתכנו הסברים נוספים משוערים לשיעורים מעט שונים של נטיות מיניות באוכלוסיות השונות‏[107][108][109].

השערות קצה על שינוי זהות מגדרית מגובשת מהשפעות ביוכימיות בתר-לידתיות

לעיתים נדירות נשמעת הטענה לפיה שינויים ביוכימיים או פרמקולוגיים בתר-לידתיים יכולים לשנות את התחושה או את הזהות המגדרית בבני אדם בוגרים שזהותם מינית זו כבר גובשה. השאלה המדעית האם הדבר אפשרי אמנם פתוחה, אך נחשבת לשאלת-קצה, אשר המחקר עליה מועט, מוגבל מתקנות אתיקה, עמום, או כולל מידע פסאודו-מדעי רב.

בשנת 1974, דיווחה האנדוקרינולוגית ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי על תסמונת נדירה‏[110][111] של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו זיכור (אך לכאורה לא לפניכן). אימפרטו-מקגינלי דיווחה כי זיכור זה השפיע על זהותן המגדרית וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. אמינות דיווחיה של אימפרטו-מקגינלי ספגה ביקורת מצד הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני[23].

בשנת 1996 דיווחו החוקרים בסאנאט ק. פורי (Basanat. K. Puri, פסיכיאטר בריטי מ-Hammersmith Hospital and Imperial College London) יחד עם עמיתו ל. סינג (L. Singh), ניתוח מקרה בו מטופל שסבל מדבר ששני החוקרים הגדירו כ"לקות למידה גבולית" (borderline learning disability) ולצד זאת (וייתכן שללא כל קשר לכך) הפגין גם פטישיזם טרנסווסטי וכמיהה לשינוי מין, נטל את התרופה פימוזיד (Pimozide) שהיא תרופה אנטי פסיכוטית טיפוסית במינון של 2 מ"ג ליום ובמשך כל תקופת נטילתה במינון שצוין נעלמו כל ההתנהגויות שציינו החוקרים‏[112]. החוקרים הוסיפו כי לאחר שנה, כאשר המינון המקורי הורד ל-1מ"ג ליום חזרו תופעות אלה אך כאשר הוחזר ל-2 מ"ג ליום, שוב חדלו תופעות אלה‏[112]. החוקרים סיכמו כי יש לשקול מתן פימוזיד במקרים של "דיספוריה מגדרית מפוקפקת" (doubtful gender dysphoria) אך מחקרם לא חף מביקורת; הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל ציינה שניתוח המקרה שפרסמו פורי וסינג מתפרסם לעיתים על ידי קבוצות שוליים טרנספוביות כ"הוכחה" לטענה חסרת הבסיס המדעי כי טרנסג'נדריות היא ודאי מחלה נפשית (נטען כי קיימים מניעים שונים, לגיטימיים ושאינם לטרנסג'נדריות כך שאין הכרח שמדובר בתופעה אחת ויחידה אלא בקבוצת תופעות שאין ביניהן כל קשר הכרחי‏[77][100])‏[113] וכן נטען שישנה קונספירציה של תקשורת ליברלית למנוע מידע על מקרה זה כדי לגרום ל"נישוי" הציבור‏[113]. טנהיל מסבירה מדוע ההיקשים הללו ואחרים מניתוח מקרה זה הם אבסורדיים בהשוואתו; "אם לאדם כאבה הבטן ואותו הזמן הסירו לו את התוספתן אין זה אומר שלכל מי שתכאב הבטן תהיה הצדקה להסרת התוספתן" (בכך ציינה טנהיל את הכלל המדעי מתאם אינו בהכרח משקף סיבתיות). הפעילה לקידום טרנסג'נדריות זיניה ג'ונס (Zinnia Jones) פירסמה מאמר בו ניתחה את ההיקשים האבסורדיים שנעשו על ידי קבוצות שנאה והפריכה מיתוסים שונים שנקשרו בדיווח (כמו הטענה שישנה מגמה להסתירו)‏[114]. נכון לשנת 2018 ממצא זה של פורי וסינג לא שוחזר באופן מובהק וממילא נוגע רק למטופל הספציפי שלהם שייתכן שבכלל סבל מהפרעה דילוזיונלית או הפרעה אחרת שהעיבה על תפקודו הכללי ובמקרה התבטאה לפחות גם בהיבט המגדרי כמו שיכלה להתבטא בכל היבט אחר‏[114]; ג'ונס מציגה עוד כמה ניתוחי מקרה נדירים דומים שהוצגו לאורך השנים ומראה איך אלו לא שוחזרו לציבור הטרנסג'נדרי הכללי‏[114].

סוגיות חברתיות-כלכלית

נושא המגדר ונושא מיעוטים מגדריים קשורים באופן משמעותי לדיונים חברתיים שונים בסוגיות של אפליה מתקנת, סבסוד ומימון ונהוג לקחתם בחשבון בניתוח כלכלי-אקולוגי הנוגע לקופת מדינה ובסוגיות של טיפול בחוסר סובלנות, גזענות ואלימות.

פרנסה מזנות בקרב חלק מן הטרנסג'נדריות

נכון לשנת 2019, ברוב מדינות העולם חלק ניכר מן הטרנסג'נדריות עוסקות בזנות. זנות היא תופעה הכרוכה בבעיות חברתיות חמורות מאד לרוב העוסקים בה ולחברה כמערכת - תפישה חומרנית של גוף האדם ונפש האדם והחפצה קיצונית של בני אדם, סחר בבני אדם, סימום כפוי של מתפרנסות מזנות והתמכרות לסמים אצל רוב המתפרנסות מזנות, דימוי עצמי של "זונה" אצל חלק מן המתפרנסות מזנות הגורם להן לערך עצמי נמוך לתקופת-מה ולראות עצמן כלא כשירות לעסוק במקצועות רבים אחרים, טראומות נפשיות ועוד.

הזנות כרוכה בסיכון משמעותי של העוסקות בה בספיגת אלימות קשה ומוות וקשורה בתופעות רבות של הרס עצמי והרס סביבתי בכלל (Urban decay). בעקבות המידע שהצטבר על נזקי הזנות הן לאדם עצמו והן לחברה כמערכת, מדינות רבות ובהן ישראל אסרו הצעה או צריכת זנות בחוק וכל הצעה או צריכה נחשבים שידול לזנות. הצעת מין בתשלום לאדם נחשבת על פי חלק מהאנשים בעיקר אלו המתנגדים לחומרנות לפעולה המבזה הן את מי שמציע אותה והן מי שסופג אותה - לעתים נגד רצונו ואף יש הרואים בה סוג של הטרדה מינית.

הזנות בכלל וזנות בקרב טרנסג'נדריות (ובמידה פחותה גם טרנסג'נדרים) הן בעיות המשפיעות על החברה כולה ויוצרות מעגלים של ניצול, מעגלים של צריכת סמים (Drug Loops), הרחבת מעגל העוני ונטל כלכלי משמעותי על המערכת (טיפולי שיקום לחלק ממי שהתפרנסו מזנות, טיפול בהתמכרויות למכורים לסמים ולמכורים לזנות ולפורנו, טיפול בפציעה ממקרי אלימות ועוד).

למרות שטרנסג'נדריות רבות זוכות למימון מלא של תהליך שינוי הגוף (מימון מפגשים עם פסיכולוג וועדה רפואית להסיק התאמה לתהליך, מימון טיפול הורמונלי לאורך כל החיים, מימון ניתוח נישוי פנים למעוניינות בכך וכו') עדיין רבות נדחקות לעסוק בזנות בעיקר במדינות עם יוקר מחיה גבוה (כמו ישראל), בהן הקצבה שהן מקבלות (גם אם יעבדו עבור שכר מינימום או שכר ממוצע במשק) לא תספיק להן להוצאות בסיסיות לנפש ובפרט דיור, ובמיוחד להוצאות על ביגוד ותמרוקים נשיים להן הן נדרשות עוד יותר כדי "לעבור כנשים" ובכדי להתמודד עם קשיים אחרים בתהליך כמו סירוב להשכיר דירה לטרנסג'נדרים ולכן הן נדחקות לעסוק בזנות בעקבות זאת גם אם יגדירו את עיסוקן בזנות כ"רצוני".

פיתרון מוצע אחד לבעיה זו הוא להרים את הקצבה שמקבלות טרנסג'נדריות לכזו שתמיד תהיה כפולה לפחות פי 2 מן הקצבאות הניתנות לכלל האזרחים הזכאים לקצבה, בתנאי והן יתחייבו לא להתפרנס מזנות כלל, תוך עידוד הלשנה בציבור הכללי על מי שכן יעסקו בזנות (ללא תלות בקבוצה מגדרית) מצד אחד והלשנה על בעלי עסקים שיפלו טרנסג'נדרים משוק העבודה ובכך מצד אחד אולי תיפתר באופן כללי מצוקת הזנות של טרנסג'נדריות אך מצד שני תיפתר או לפחות תמצומצם בעיית הזנות בחברה באופן כללי.

סביר כי עם הגעת עידן האבטלה הטכנולוגית יהפכו לפחות רוב האזרחים למובטלים ויקבלו סחורות ושירותים ממדינתם ובכך יהפכו הקצבאות הנ"ל משניות לקצבה האזרחית הכללית כאשר לפחות הקצבה הבסיסית לה חלקם זכאים כיום (תלוי במדינה) אולי תהפוך מיותרת, אם כי קשה להעריך מה יהיה בעתיד בהקשר זה (500 שנה קדימה ויותר).

מימון טיפולים במקרים נדירים של חרטה על טרנסג'נדריות

כפי שהוסבר בהרחבה ועם דוגמאות בפרק לעיל הפסקה זמנית או קבועה של תהליך טרנסג'נדריות, מיעוט מן הטרנסג'נדרים מפסיקים באופן זמני או קבוע את תהליך השינוי הגופני שלקחו על עצמם; חלק מאלו המפסיקים אותו באופן קבוע מביעים חרטה על טרנסג'נדריות (transgender regret).

מצד אחד, קיימת הסכמה רחבה (כמו גם חקיקה רחבה) במדינות השונות כי יש צורך לממן טיפולים ביוכימיים כגון טיפול חלופה הורמונלית המוגדר ככלל כטיפול רפואי (ואף גם ניתוחים, שהם הליכים רפואיים לכל דבר ועניין) לאנשים טרנסג'נדרים בוגרים שהסכימו לכך בגיל ההסכמה ולאחר שהתברר שיש להם רק אותנטי לטרנסג'נדריות ואשר שינוי הגוף הוא הפיתרון העדיף לכאורה עבורם כחלק ממנגנון רווחה מתפקד וסביר במדינה מפותחת (מימון זה לאו דווקא יצטרך להתבצע במסגרת הביטוח הלאומי).

מצד שני, מתקיים דיון בשאלה האם מדינה צריכה לממן טיפולים לשינוי הגוף חזרה למראהו הקודם במקרים נדירים של חרטה על טרנסג'נדריות; מכיוון שהנושא בחיתוליו (טרנסג'נדריות כתופעה רווחת בעולם המערבי קיימת רק כמה עשרות שנים וחרטה על טרנסג'נדריות קיימת אף פחות זמן מכך) אין כנעט חקיקה ברורה בנושא זה.

ראו גם

ביבילוגרפיה

1. רקע וספרות כללית

  • Psychology and Life (20th Edition), by Richard J. Gerrig.
  • Child Development: Its Nature and Course 20220th Edition, by Ganie Dehart.
  • S. Marc Breedlove, and Neil V. Watson (2013). Biological Psychology: An Introduction to Behavioral and Cognitive Neuroscience (7th Ed). Sinauer Associates.

2. מודעות מגדרית

Gender Awareness


3. תחושה מגדרית

Gender Sense / Gender (self) Typing


4. התפתחות הזהות המגדרית או היווצרות הזהות המגדרית

Gender Identity Development/Formation


יש להבחין בין זהות מגדרית לביטוי מגדרי (gender expression) המתייחס לביטוי ברמות שונות של מאפיינים הנפוצים בעיקר בקבוצה מגדרית נתונה‏[115].

סימוכין

  1. ^ 1.0 1.1 Haldeman, Douglas C. (2000-01-01). "Gender Atypical Youth: Clinical and Social Issues". School Psychology Review. 29 (2): 192–200.
  2. ^ The Guardian: "I didn’t choose to be straight, white and male': are modern men the suffering sex?"; I kept dismissing complaints from men that feminist advancements were leading to an unfair double standard. But they kept coming. Could it really be true?; by Rose Hackman, Mon 5 Sep 2016 11.00 BST Last modified on Tue 8 Aug 2017 19.44 BST
  3. ^ 3.0 3.1 American Psychological Association: Transgender People, Gender Identity and Gender Expression - Why are some people transgender?
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Psych_Modular
  5. ^ Sex and Gender Aspects in Clinical Medicine pp 125-149; "Sex and Gender Differences in Endocrinology", by Alexandra Kautzky-Willer.
  6. ^ https://www.lourdesnet.org/programs-and-services/endocrinology/male-and-female-specific-endocrinology/
  7. ^ J Ayub Med Coll Abbottabad. 2005 Apr-Jun;17(2):15-9; "Differences between male and female students in cardiovascular and endocrine responses to examination stress". by Khaksari M1, Mahmoodi M, Rezvani ME, Sajjadi MA, Karam GA, Hajizadeh S.
  8. ^ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb
  9. ^ Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines".
  10. ^ Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.
  11. ^ Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology "Teratology and Drug Use During Pregnancy" Updated: Jul 18, 2017 Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD more
  12. ^ ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)
  13. ^ http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013
  14. ^ [Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab Netherlands Institute for Neuroscience, Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands
  15. ^ apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought. By SADIE F. DINGFELDER Monitor Staff April 2004, Vol 35, No. 4 Print version: page 48
  16. ^ 16.0 16.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Androgens_and_Gender
  17. ^ TJOSR; Gender Role, Gender Identity and Sexual Orientation in CAIS (“XY-Women”) Compared With Subfertile and Infertile 46,XX Women Franziska Brunner, Maike Fliegner, Kerstin Krupp, Katharina Rall, Sara Brucker & Hertha Richter-Appelt Pages 109-124
  18. ^ Archives of Sexual Behavior June 2011, Volume 40, Issue 3, pp 635–638, "Male Gender Identity in Complete Androgen Insensitivity Syndrome", by Guy T’Sjoen, Griet De Cuypere, Stan Monstrey, Piet Hoebeke, F. Kenneth Freedman, Mahesh Appari, Paul-Martin Holterhus, John Van BorselMartine Cools
  19. ^ Archives of Sexual Behavior, December 2009, 38:873, "Apparent Male Gender Identity in a Patient with Complete Androgen Insensitivity Syndrome", by Bindu Kulshreshtha, Pascal Philibert, Marumudi Eunice, Sudhir K. Khandelwal, Manju MehtaF, rançoise Audran, Françoise Paris, Charles Sultan, Ariachery C..
  20. ^ mamalode.com; Essays; "My Secret", by Eden Atwood, august 1, 2013.
  21. ^ Dr. Robert J. Stoller, 66, Teacher And Leading Sex-Identity Theorist, by DANIEL GOLEMANSEPT. 10, 1991.
  22. ^ 22.0 22.1 revolvy.com; Robert Jesse Stoller (December 15, 1924 – September 6, 1991), was an American Professor of Psychiatry at UCLA Medical School and a researcher at the UCLA Gender Identity Clinic).
  23. ^ 23.0 23.1 Sin, Science, and the Sex Police: Essays on Sexology & Sexosophy Hardcover (chapter 4, part 9) – December 1, 1998, by John Money
  24. ^ As Nature Made Him: The Boy Who Was Raised as a Girl. New York: Harper Perennial (published 2006). ISBN 978-0-06-092959-6.
  25. ^ https://www.youtube.com/watch?v=6mtQ1geeD_c
  26. ^ Psychological Review, 1996, Vol. 103, No. 2, 320-335 , "Exotic Becomes Erotic: A Developmental Theory of Sexual Orientation", by Daryl J. Bem, Cornell University
  27. ^ Fagan, J. F., & Singer, L. T. (1979). The role of simple feature differences in infants' recognition of faces. Infant Behavior & Development, 2(1), 39-45.
  28. ^ Categorical habituation to male and female faces: Gender schematic processing in infancy** Author links open overlay panelMary DriverLeinbach University of Oregon, USA Author links open overlay panelBeverly I.Fagot, University of Oregon and Oregon Social Learning Center, USA Received 7 July 1991, Revised 21 May 1992.
  29. ^ Infants' Bimodal Perception of Gender, by Arlene S. Walker-Andrews , Lorraine E. Bahrick , Stacy S. Raglioni & Isabel Diaz Pages 55-75.
  30. ^ Journal of Experimental Child Psychology, Volume 81, Issue 1, January 2002, Pages 93-115, "Infants' Ability to Match Dynamic Phonetic and Gender Information in the Face and Voice", by Michelle L. Patterson and Janet F. Werker
  31. ^ Indian J Endocrinol Metab. 2016 Nov-Dec; 20(6): 870–877. Gender of rearing and psychosocial aspect in 46 XX congenital adrenal hyperplasia Arushi Gangaher, Viveka P. Jyotsna, Vasundhera Chauhan, Jomimol John, and Manju Mehta1
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 Parenting 101: Gender Roles > "Gender Identity In Accordance with Erikson's Theory"
  33. ^ Money, John; Ehrhardt, Anke A. (1972). Man & Woman, Boy & Girl. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press, preface, page 3.
  34. ^ Identity, Development, Risk, and Resilience among Gender Diverse Populations; A better understanding of the identity development of transgender individuals is essential to understand and reduce the health inequities found among this underserved and marginalized population, 2014. Anneliese A. Singh – Research Foundation for Mental Hygiene, Inc. – Columbia University – National Institutes of Health subaward
  35. ^ Gender identity as a personality process", January 2014; Charlotte Tate; San Francisco State University"
  36. ^ 36.0 36.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם IWMSB
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Graham" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 38.3 Viewing Time Measures of Sexual Orientation in Samoan Cisgender Men Who Engage in Sexual Interactions with Fa’afafine; Lanna J. Petterson , Barnaby J. Dixson, Anthony C. Little, Paul L. Vasey; Published: February 13, 2015; https://doi.org/10.1371/journal.pone.0116529
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 Why are there so many Ladyboys in Thailand?, by David Bonnie; Aug 11, 2014.
  40. ^ http://genderqueerid.com/post/7122875755/how-do-you-know-if-youre-gender-fluid-or-just
  41. ^ Med Hypotheses. 2012 May;78(5):626-31. doi: 10.1016/j.mehy.2012.01.041. Epub 2012 Feb 22; "Alternating gender incongruity: a new neuropsychiatric syndrome providing insight into the dynamic plasticity of brain-sex", by Case LK1, Ramachandran VS.
  42. ^ 42.0 42.1 Title: Sexual Identity, Monozygotic Twins Reared in Discordant Sex Roles and a BBC Follow-Up Author: Milton Diamond, Ph.D. Published: Archives of Sexual Behavior, 11(2), 181-185
  43. ^ "Gender Reassignment and case of "John /Joan" - Dr. Milton Diamond with Irene Diamond
  44. ^ nrw.com, July 25, 2017 Video “I Want to Be Like Nature Made Me” Medically Unnecessary Surgeries on Intersex Children in the US.
  45. ^ Pediatric Ethics and the Surgical Assignment of Sex, Kenneth Kipnis, Ph.D, Department of Philosophy, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822 and Milton Diamond, Ph.D., Department of Anatomy and Reproductive Biology, Pacific Center for Sex and Society, The John A. Burns School of Medicine, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822.
  46. ^ InterAct,David Reimer, Honor and Remember Him
  47. ^ karger, Consensus Statement Editor's Choice - Free Access Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care.
  48. ^ Lessons from the Intersexed, Suzanne J. Kessler, Paperback – July 1, 1998, Rutgers University Press
  49. ^ Fixing Sex: Intersex, Medical Authority, and Lived Experience By Katrina Karkazis Duke University Press; Publication date: 2008.
  50. ^ 50.0 50.1 50.2 Dr. Marc Breedlove, Neuroscientist, On Sexual Orientation and Science, בראיון לתנועת "Truth Wins Out", מאת ויין בנסן. ברידלאב, הנחשב לחוקר מוערך בתחום, נותן בראיון זה סיכום כללי וקצר על הידע שהצטבר בהקשר זה
  51. ^ Father absence and gendered traits in sons and daughters Lynda G. Boothroyd, Conceptualization, Data curation, Formal analysis, Investigation, Methodology, Project administration, Writing – original draft, Writing – review & editing1,* and Catharine P. Cross, Data curation, Formal analysis, Writing – original draft, Writing – review & editing2
  52. ^ Dr. Ernst Abelin Early Triangulation and Gender Identity Reconsidered Paper to be delivered at the spring scientific meeting of the Society of the New York School for Psychoanalytic Psychotherapy on March 11, 1990.
  53. ^ Golombok, Susan; Spencer, Ann; Rutter, Michael (1983-10-01). "Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal". Journal of Child Psychology and Psychiatry. 24 (4): 551–572. doi:10.1111/j.1469-7610.1983.tb00132.x. ISSN 1469-7610.
  54. ^ Stacey J, Biblarz TJ (2001). "(How) Does the Sexual Orientation of Parents Matter?" (PDF). American Sociological Review. 66 (2): 159–183. doi:10.2307/2657413. JSTOR 2657413. {{|}} See original PDF from 2011-09-28
  55. ^ 55.0 55.1 עדות זו תואמת את רעיונה של הפסיכולוגית אלנור מקובי כי יש לקבוצת השווים (peer group) השפעה על התפתחות התפקוד המגדרי וערכים הקשורים במגדר. להרחבה ראו Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California וכן גם את ספרה של מקובי The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.
  56. ^ "josephnicolosi.com, Interview: Joseph Nicolosi, Ph.D; "CLINICAL ISSUES: GRIEF WORK"
  57. ^ An Interview with Dr. Joseph Nicolosi Part 1/3, Dr. Joseph Nicolosi Published on Jul 15, 2009, YouTube.com - offical channel
  58. ^ American Psychological Association; "Understanding children's atypical gender behavior"; A model support group helps parents learn to accept and affirm their gender-variant children. By NICOLE CRAWFORD Monitor Staff September 2003, Vol 34, No. 8 Print version: page 40.
  59. ^ 59.00 59.01 59.02 59.03 59.04 59.05 59.06 59.07 59.08 59.09 59.10 59.11 59.12 59.13 59.14 59.15 59.16 59.17 59.18 59.19 59.20 "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min
  60. ^ sciencebasedmedicine.org, "Gender Dysphoria in Children"; Gender transitions are becoming more and more common Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children? Harriet Hall on September 11, 2018
  61. ^ 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later 'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.
  62. ^ Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. Gender dysphoria in adolescence: current perspectives Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.
  63. ^ תכנית על ניתוחים לשינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית במדינת ישראל, מאת מערכת עיתון ידיעות אחרונות אשר הועלתה לערוץ ה YouTube של מערכת העיתון בתאריך 19/06/2018
  64. ^ Miami new times, How George Alan Rekers and his rent boy got busted by New Times Brandon K. Thorp, Penn Bullock {{|}} May 13, 2010 {{|}} 4:00am
  65. ^ "NARTH Responds to the Recent Media Coverage of Dr. George Rekers".
  66. ^ Reporters find tragic story amid embarrassing scandal See show times » AC360 By Penn Bullock and Brandon K. Thorp, Special to CNN June 10, 2011 -- Updated 1152 GMT (1952 HKT)
  67. ^ 67.0 67.1 Max Margan, for Daily Mail Australia; "'I'm just not sure that I am a girl': Teen who began gender transition at 12 reveals WHY he changed his mind and wanted to go back to being a boy"; PUBLISHED: 01:40 GMT, 11 September 2017 {{|}} UPDATED: 02:41 GMT, 11 September 2017.
  68. ^ Forum on the Family 2017 - Professor John Whitehall - Childhood Gender Dysphoria
  69. ^ Transgender Children? NO. Blaire White Published on Oct 5, 2016
  70. ^ The Worst SJW Yet: Brainwashing Children, Blaire White Published on Dec 5, 2016
  71. ^ YouTube.com, WorldWrite channel - Feminism: in conversation with Camille Paglia - 33:35-43:47
  72. ^ RT - question more; I Want my Sex Back Published time: 16 Sep, 2018 06:00 Edited time: 16 Sep, 2018 06:39
  73. ^ Listen to Carlotta: ‘Don’t give the child hormones’ MIRANDA DEVINE Miranda Devine September 23, 2017 5:00pm
  74. ^ Blanchard R (October 1989). "The concept of autogynephilia and the typology of male gender dysphoria". The Journal of Nervous and Mental Disease. 177 (10): 616–23
  75. ^ International Journal of Transgenderism, 12:176–187, 2010; The Case Against Autogynephilia Julia M. Serano
  76. ^ Journal of Homosexuality Volume 57, 2010 - Issue 6, Blanchard's Autogynephilia Theory: A Critique, Charles Moser MD PhD Pages 790-809
  77. ^ 77.0 77.1 77.2 77.3 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Heyer_Samuel
  78. ^ mailonline.com; "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.
  79. ^ JSTOR: "An Explosion of Thai Identities: Global Queering and Re-Imagining Queer Theory", by Peter A. Jackson Culture, Health & Sexuality Vol. 2, No. 4, Critical Regionalities: Gender and Sexual Diversity in South East and East Asia (Oct. - Dec., 2000), pp. 405-424 Published by: Taylor & Francis, Ltd.
  80. ^ ראו עוד על מחקריו של פרופסור על זהויות מיניות בתאילנד Peter A. Jackson בקישור זה: https://researchers.anu.edu.au/researchers/jackson-pa
  81. ^ 81.0 81.1 Bailey JM (2003). The Man Who Would Be Queen: The Science of Gender-Bending and Transsexualism. Washington, D.C: Joseph Henry Press.
  82. ^ Deborah L. Davis Ph.D. Laugh, Cry, Live, "Are Transgender Women Just Reinforcing Sexist Stereotypes? - Would transgender women exist if men were free to wear dresses?, Posted Sep 15, 2015
  83. ^ BBC news: The gay people pushed to change their gender By Ali Hamedani BBC Persian 5 November 2014
  84. ^ The gay people pushed to change their gender; access date: 2014-11-04
  85. ^ http://www.sexchangeregret.com (Walt Heyer).
  86. ^ PAPER; Transformation; "Inside One Person's Journey From Man to Woman and Back Again"; by Jacob Tobia; 03 April.
  87. ^ 87.0 87.1 Brynn Tannehill, Contributor, Board member of the Trans United Fund; "Myths About Transition Regrets"; 11/18/2014 08:01 am ET Updated Feb 02, 2016
  88. ^ 88.0 88.1 thestranger.com, Features Jun 28, 2017 The Detransitioners: They Were Transgender, Until They Weren't by Katie Herzog
  89. ^ The Atlantic - "When Children Say They’re Trans; Hormones? Surgery? The choices are fraught—and there are no easy answers", by Jesse Signal, July/August 2018 issue,
  90. ^ 90.0 90.1 McFadden, Joan (16 September 2017). "'Transition caused more problems than it solved'". The Guardian. Retrieved 1 November 2017.
  91. ^ news.com.au; "‘It sounds weird’: How this girl became a boy, then changed her mind", by Kirsty Johnston, MAY 1, 201712:26PM
  92. ^ publicdiscourse.com, Regret Isn’t Rare: The Dangerous Lie of Sex Change Surgery’s Success JUNE 17, 2016, By Walt Heyer0
  93. ^ The Federalist; "What Two Former Trans Men Want You To Know About All The Lies by Taylor Fogarty, October 11, 2017.
  94. ^ WHY I Transitioned / Detransitioned !!; FrankView official YouTube channel
  95. ^ Walt Heyer (16 November 2017). "While Three Transgenders Celebrate Election Victories, Detransitioners Tell A Different Story". The Federalist. Retrieved 8 December 2017.
  96. ^ mailonline.com; "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.
  97. ^ The Guardian: "University turned down politically incorrect transgender research".
  98. ^ BBC News: "Bath Spa University blocks transgender research", 25 September 2017.
  99. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Whitehall
  100. ^ 100.0 100.1 100.2 Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018
  101. ^ 101.0 101.1 Green R (1974). Sexual Identity Conflict in Children and Adults. Basic Books (1974).
  102. ^ Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation, January 1995, Developmental Psychology, APA.
  103. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Besen_Zucker
  104. ^ 104.0 104.1 newnownext.com; "These Female Drag Queens Don’t Give A Tuck If You Think They’re Appropriating Gay Culture - 'No specific group of people should own the idea of performing femininity.'”, by Raven Snook 1/17/2018.
  105. ^ 105.0 105.1 105.2 American Psychological Association APA.org; All Things LGBTQ; "The Psychology of Drag - Understanding the science behind the art of pushing gender boundaries", by Jennifer O’Brien Ph.D; Posted Jan 30, 2018".
  106. ^ 106.0 106.1 106.2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם CDUDMLFQ
  107. ^ Archives of Sexual Behavior February 1989, Volume 18, Issue 1, pp 13–29; The socialization of homosexuality and heterosexuality in a non-Western society
  108. ^ Blanchard, R., & Bogaert, A. F. (1996). Homosexuality in men and number of older brothers. American Journal of Psychiatry, 153, 27–31.
  109. ^ סקירה עמוקה של הדיווח באתר הקרן למחקר אורולוגי (USRF).
  110. ^ סיכום נושאי מאת איילה מלאך-פיינס, "פסיכולוגיה של המינים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה; Guevedoces, "תסמונת פין בגיל 12".
  111. ^ 112.0 112.1 Aust N Z J Psychiatry. 1996 Jun;30(3):422-5. The successful treatment of a gender dysphoric patient with pimozide. Puri BK1, Singh I
  112. ^ 113.0 113.1 LGBTQ Nation: 3 weird new myths about transgender people debunked, Monday, January 23, 2017
  113. ^ 114.0 114.1 114.2 Gender Analysis, Myth: Pimozide and gender dysphoria, Posted on December 30, 2016 by Zinnia Jones
  114. ^ SmartSexResource: Gender identity & expression

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

תבנית:הבהרה משפטית