התאוריה של מעמד הפנאי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־09:38, 12 בינואר 2018 מאת עידן ד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוריה של מעמד הפנאי הוא ספר עיון שנכתב על ידי הכלכלן והסוציולוג תורסטיין ובלן בשנת 1889. בספר מעמיד ובלן את הרעיון בדבר זהותו של המעמד המכווין את החיים הכלכליים-תרבותיים-פוליטיים בכל חברה אנושית.

זהותו של מעמד הפנאי

בכל חברה אנושית המאורגנת באופן מינימלי קיים מעמד בכיר, אשר מעצב את פני החברה. זהו מעמד הפנאי. מעמד זה נבדל משאר בני אותה חברה בכך שעיסוקיו אינם נוגעים לתחום התעשייתי, לתחום של ייצור המוצרים המשמשים בחיים הכלכליים (במונח "תעשייה" כולל ובלן פעילות כלכלית הדורשת שיתוף פעולה - כלומר מונח זה כולל תעשייה אבל גם שירותים וחקלאות).

העיסוקים של מעמד הפנאי הם עיסוקים הקשורים בפעולה אנושית כנגד כוח חיצוני. לכן הם נושאים אופי של יצירתיות, שלטון, לחימה ושליטה ברזי הטבע. עיסוקים אלו הם באופן מסורתי כהונה, פוליטיקה, לחימה, צייד, ניהול וארגון ועוד. עיסוקים אלו יהיו עיסוקים של מעמד הפנאי רק אם הם דורשים שינוי מתמיד. כל שאר העיסוקים בחברה הנוגעים בפעילות חוזרת על עצמה, יישום של עקרונות קבועים למספר מצבים ועבודות שחורות למיניהן הינם העיסוקים של המעמד העובד, התעשייתי.

השפעתו של מעמד הפנאי

מעמד הפנאי הוא המעצב את המוסדות החברתיים: השלטון, הדת והכלכלה. בתחום הכלכלי שלוש השאלות של התעשייה (מה לייצר? כמה לייצר? בעבור מי לייצר?) נענות על ידי ההכתבות של מעמד הפנאי. בתקופת הממלכות הקדומות נוצלה כל התעשייה לבניית מבני-הנצח להנצחת השליטים.

ביוון הקלאסית כוונו מאמצי התעשייה למאמצים הצבאיים בעיתות מלחמה ולמאמצים של האזרחים היוונים בעיתות שלום: אקדמיות, גימנסיות, בניית אקרופוליסים, פולחנים ציבוריים וכו'. בימי הביניים באירופה כוונו המאמצים התעשייתיים לצורכי השליטים הפאודלים ובסין כוונו המאמצים התעשייתיים לשלטון הקיסרי ולמערך הפקידות העצום שלו.

מעמד הפנאי כיום - אנשי העסקים

העיסוק של מעמד הפנאי בתקופתנו הוא העסקים ומטרתם הרווח. העיסוק של איש העסקים נוגע בתחרות וביכולת להכריע גורם חיצוני, את תנאי השוק ומתחרים עסקיים, הוא דורש יצירתיות וחידוש בלתי פוסקים.

הכוונה היא לא למנהלים בעידן שלנו אלא לבעלי הפירמות אשר מפיקים מהם את הרווח. אלו נמצאים במאבק מתמיד זה בזה ובשיעור הרווח הנורמלי הדורש חידוש מתמיד ויצירתיות. ניהול אותן הפירמות הוא לרוב עניין של עיסוק תעשייתי.

ראו גם