היפרנורמליזציה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היפרנורמליזציה היא הדחקה והכחשה של המצאות בתוך מערכת חברתית בקריסה או באיום חמור , מתוך רצון לשמור על הסדר החברתי-כלכלי-פוליטי הנוכחי על רקע דיסוננס קוגניטיבי. היפרנורמליזציה היא מושג שמתאר הכחשה של עובדות לא נוחות והסכמה עם שקרים של מערכת חברתית, גם אם מערכת זו נמצאת בקריסה, בגלל קושי לדמיין מציאות אחרת ובגלל שנוח יותר להדחיק.

היפרנומרליזציה במקומות שונים

היפרנומרליזציה בשלהי ברית המועצות

מקורו של המושג "היפר-נורמליזציה" הוא בספרו של Alexei Yurchak שיצא בשנת 2006 Everything was Forever, Until it was No More. הספר מתאר את 20 השנים האחרונות בברית המועצות. אלכסיי, שהוא כיום פרופסור לאנתרופולוגיה בברקלי קליפורניה, טוען כי "כולם ידעו" שמהערכת נמצאת בקריסה אבל איש לא הצליח לדמיין מציאות אחרת.

קרטיס מתאר בסרט היפרנומרליזציה את המצב בברית המועצות בשנות ה-70. לפי הסרט, המהפכה הסובייטית רצתה לבנות עולם טוב יותר שגם יורכב מאנשים טובים יותר. עם הזמן החלום הזה נעלם, מי שניהלו את המערכת גילו שהם לא יכולים לחזות ולשלוט בכל דבר. התכנית יצאה משליטה. אבל במקום להתמודד עם זה הבירוקרטים החלו להעמיד פנים שהכל עובד לפי התכנית. מה שצמח במקום זה זה עולם מזוייף של סמלים וטקסים. החברה הסובייטית הפכה להיות מקום שבו כולם יודעים שמה שהמנהיגים אומרים הוא לא נכון, בגלל שהם ראו בעיניים שלהם שהכלכלה מתפוררת. אבל כולם היו צריכים לשתף פעולה ולהעמיד פנים שהכל אמיתי. בגלל שהיה קשה לדמיין חלופה אחרת. כאמור הביטוי לכך הוא - היפר-נורמליזציה. אתה הופך להיות חלק מהמערכת עד שקשה לראות מעבר לה. הזיוף הפך להיפר-נורמלי.

היפרנומרליזציה בתרבויות עבר

הספר התמוטטות של הביולוג ג'ארד דיימונד מתאר בין היתר כמה חברות היסטוריות שעברו קריסה חברתית חמורה או הכחדה מוחלטת עקב משבר סביבתי-חברתי חמור. דיימונד מצביע על כמה חברות שעברו תהליך של התמוטטות אבל סרבו להתייחס לכך, ולא שינו את הנהגים ואופן החשיבה גם לנוכח סימני משבר. דוגמאות לכך ניתן לראות בכמה חברות, כולל:

  • איי הפסחא - מקום שם התושבים המשיכו להקים עוד ועוד פסלי אבן עצומים תוך כדי גדיעה של עצים לצורך כך. גדיעת העצים כמו גם בעיות נוספות גרמו בסופו של דבר לרעב המוני ולמלחמת אזרחים באי. כאשר הגיעו הלבנים לאי הם מצאו את התושבים במצב רע מאד, ובהמשך הם גילו כי כל הפסלים שהיו באי (למעט מקום אחד) היו מוטלים על הקרקע - עדות לאכזבה מהאלים הקודמים.
  • ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - הנורדים הצליחו להחזיק מעמד בגרלינד במשך 400 שנה. במשך שנים רבות המושבה שגשגה אבל לאט לאט החלו בה בעיות שונות עקב מגוון סיבות כמו עידן הקרח הקטן, פגיעה ביערות שהפחיתה את אספקת העץ, סכסוכים עם השכנים וניתוק קשרי מסחר עם איזור נורבגיה. אחד הדברים ששמרו על המתיישבים במשך זמן רב היתה שמרנות חברתית שהצליחה ללכד את התושבים וסייעה להם לעבוד יחד, עם זאת הדבר גם גרם לחורבנם שכן הם לא הצליחו להסתגל לתאני הסביבה שהתשנו והמשיכו לדבוק באותן שיטות וכן לשמור על חברה מעמדית נוקשה ולהשקיע במוצרי יוקרה ובנשפים במקום בנסיון לשפר את מצבם הכלכלי-סביבתי.
  • קיימות דוגמאות נוספות בספר לחברות שהתמוטטו כמו בני המאיה שהמשיכו להלחם חרף משבר מים מחריף, בחברות אלה קשה יותר להבין מה התפקיד אם בכלל של היפרנורמלזיציה בגלל אי הכרות עם התרבות. במקרה אחד של האנסאזי יש סימנים למרד חברתי לאחר המשבר החברתי.

היפרנומליזה בשואה

דוגמאות להיפרנומליזציה או להכחשה חמורה של המציאות אפשר למצוא בתקופת השואה - כאשר יהודים הדחיקו את הסיכון שהם משפחתם וחברתם נמצאו בו. הכחשת המצב לא היתה הדרך היחידה שבגללה יהודים התקשו לברוח מהשואה - היו גורמים נוספים כמו הסתרה והונאה על ידי הגרמנים, סביבה עויינת שמקשה להסתתר, משפחות עם ילדים קטנים שהתקשו לברוח ועוד. יחד עם זאת יש כמה דוגמאות למצבים שבהם יהודים התקשו להאמין ברוע הגזרה ולכן נמעו מפעולה מוקדמת.

דוגמה אחת לכך היא כמה אנשים שהצליחו להימלט בעת חיסול גטו לובלין, אלו הגיעו ל גטו ורשה, על מנת להזהיר את מנהיגיו שהנאצים נחושים בדעתם להשמיד את כל האוכלוסייה היהודית בפולין. למרות שהצליחו לשכנע אחדים, אחרים, כולל ראש היודנראט אדם צ'רניאקוב, דחו את הדו"חות שדיברו על רציחות המוניות כהגזמות. מאוחר יותר כשהחלו השילוחים להשמדה בוורשה, התאבד צ'רניאקוב. דוגמה אחרת היא חוסר האמון של יהודי אתונה בעדויות של יהודי סלוניקי שברחו לעירם על השמדת יהודי סלוניקי. עם כי במקרה זה כאשר הגרמנים החלו לגרש את יהודי אתונה להשמדה חלקם הגדול הצליח להנצל תודות לסיוע מהשכנים היוונים והכנסייה האורתודקסית היוונית.

גם היהודים בארץ ישראל התקשו בתחילה להאמין בידיעות על השמדת יהודים באירופה ועדויות ראשונות בתחום, כולל מברק ריגנר. למעשה, המפנה הגיע רק לאחר 14 בנובמבר 1942, כאשר לארץ ישראל הגיעה קבוצה בת 69 אנשים, בעלי נתינות ארץ-ישראלית, שרוכזו מ-13 ערים בפולין והוחלפו בנתינים גרמנים שהוחזקו בידי הבריטים והעידו על מה שראו בעיניהם. [1]

אחד מהניצולים הללו היה יעקב קורץ, שכתב את "ספר עדות" שהיה הספר הראשון שיצא בעברית ובו עדות ישירה לשואה מפי עד ראייה. הספר פורסם בשנת 1944 בהוצאת עם עובד תחת הכותרת "ספר עדות, רשימותיו של יהודי מוצל מן הגיהנום הנאצי בפולין": [2]

בהיותנו בפולין, הגיעו אלינו שמועות על טבח המונים של יהודים בגליציה ובשאר מקומות; יהודים שנמלטו משם מסרו לנו פרטים, כיצד נרצחים באכזריות אוכלוסי יהודים בערים ובעירות. והנה גם אנו לא האמנו אז לשמועות הרעות; ולא עוד אלא שנתקבלו מכתבים כי יהודים מגרמניה, צ'כיה, צרפת, מועברים בהמונים לפולין. בעינינו ראינו בעבור רכבות מלאות יהודים, אבל רק מספר קטן מהם הושיבו בלובלין, לודז', ורשה. להיכן נעלמו רבבות היהודים - אי אפשר היה לשער, למרות כל המאמצים. עד אשר התחילו מעשי ההשמדה ב"גנרלגוברנמן" ואנו ראינו בעינינו את הפורענות הנוראה המתקרבת אלינו - רק אז נוכחנו לדעת, כי הדבר האיום, האכזרי, השטני, שלא חפצנו להאמין בו, הוא מעשה אמת מרה עד מאוד.

היפרנורמלזיציה בתרבות

הרעיון של הכחשה קיצונית של משבר חברתי קיומי קיימת בכמה יצירות. דוגמה לכך היא הסיפור הקצר של קישון - "מעשה במים אחרונים".[3] קישון מתאר בצורה הומריסטית את משק המים בישראל לפני עידן התפלת מים בישראל כאשר כמות המים הולכת ואוזלת , הממשלה לא עושה כמעט כלום והאזרחים מכחישים. המים הולכים ונעלמים אבל הפעולות להתמודד עם זה נעשות באיחור רב ובאופן לא מספק כמו קנס על השקיית גינות בשעות אחר הצהריים. לבסוף נאמר שביום שני יגמרו המים. ביום שני אכן נגמרים המים וכולם מתים.

רעיון של היפרנורמלזיציה מופיע גם בספר יתומי השמיים. לנער צעיר מתברר שהוא וכל החברה שהוא מכיר, הם בעצם נוסעים בחללית ענקית שנועדה ליישב כוכב-לכת אחר. בעבר הרחוק התרחש מרד וכיום התושבים לא יודעים שמדובר בספינה בכלל. כאשר הנער מנסה לספר זאת לאנשים שונים רובם לא מאמינים לו ומכחישים את כל הנושא.

רעיון של היפרנורמלזיציה מופיע בשני ספרי דיס-אוטופיה מפורסמים. האחד הוא 1984 של ג'ורג' אורוול. בספר אנשים חוזרים על סיסמאות כמו "מלחמה היא שלום", "שקר הוא אמת" שוב ושוב, והם נדרשים להאמין בסיפורים ותעמולה של "מינסטריון האמת". המדינה שבה חיי הגיבורים נלחמת לצד מדינה אחת נגד מדינה אחרת. בחלק מהסיפור הברית מופרת, ופתאום המדינה הזו שהיתה ידידה בעבר מוצגת כגוף שתמיד האנשים היו במלחמה איתו. הספר מתאר את גורלם המר של מי שרוצים למרוד, ואפילו בדבר קטן יחסית, נגד העריצות של השלטון - שמוצגת על ידי דמותו של "האח הגדול" שצופה כמעט בכל מקום על כל האזרחים. השליטה של השלטון באזרחים בספר היא דרך שילוב של פחד, פיקוח תמידי ותעמולה, אי אפשר לדמיין מציאות אחרת כי פרוש של דמיון כזה פרושו עינויים או מוות.

היפרנורמלזיציה מתוחכמת יותר מופיע בספר עולם חדש מופלא. בספר יש חברה הרבה יותר דומה לקפיטליזם - אין דיכוי גלוי ואין חדרי עינויים, יחד עם זאת מתגלה שהשליטה בציבור מבוצעת על ידי שילוב של סמים, התמכרויות, התניה חברתית ותרבות צריכה של מבצעים, הגרלות וכו'.


היפרנומרליזציה בעולם המודרני

המושג היפרנורמליזציה התפרסם בזכות סרטו של אדם קרטיס, "היפרנורמליזציה". לפי הסרט נראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, אנשים, סופרים ומנהיגים נסוגים להסברים פשטניים.

הרעיונות של קרטיס מתכתבים עם רעיונות של אנשים אחרים. לדוגמה הספר גבולות לצמיחה מקדם את הרעיון בזכות הקמת מודל ממוחשב שיתאר את הפעילות של העולם. הכותבים בינהם דונאלה מדווז טוענים כי ברור להם שהמודל הממוחשב שלהם, מודל עולם שלוש הוא מודל מוגבל ובעייתי מהרבה בחינות. מצד שני זהו מודל מורכב בהרבה מאשר מודלים רבים שיש לרוב האנשים, כולל מדענים, פוליקאים, כלכלנים וכו' שמנסים לתאר את העולם במודל לא פורמלי שיש להם בראש (על סמך אידאולגיות שונות ונסיון אישי) או במודל כלכלי שהוא לרוב לינרי ובעל משתנים בודדים בלבד.

היפרנומליזה סביבתית

היפרנורמליזציה סביבתית נוגעת למספר מנגנונים פסיכולוגיים, תרבותיים וכלכליים שבאמצעותם אנשים מדחיקים נזקי סביבה שונים ואף איומים של הכחדת האנושות. יישום הרעיון לתחום הסביבתי נוגע למגוון בעיות כמו התחממות עולמית, הכחדת מינים או משבר המים העולמי אשר נדחקות לקרן זווית כדי להגן על המשטר הקיים, על אמונה או מוסכמה דתית, על נורמה חברתית או על אידאולוגיה כמו קומוניזם, קפיטליזם, שמרנות או ליברליזם. שתי דוגמאות בולטות לכך הן הכחשת זיהום והכחשת אקלים. הכחשת זיהום נוגעת לכך שחברות מזהמות, וכן אנשים שמזהמים בעצמם נוטים להסתיר את הזיהום או להכחיש את הנזק שהוא גורר, ובמקביל אנשים שעלולים להיפגע מזיהום, לדוגמה עובדים במפעל מזהם או שכנים של מפעל מזהם, בוחרים להתעלם מהסיכון, שכן התמודדות עם הסיכון כרוכה במחיר של פחדים, או תחושת חוסר-אונים. הכחשת אקלים היא דבר דומה שבו חברות שפולטות גזי חממה וכן אנשים מהימין הכלכלי טוענים כי אין התחממות עולמית או שזו לא נגרמת כתוצאה ממעשי בני האדם. לדבר זה יש גם קשר לזהות פוליטית שבה הזדהות עם עמדות או אידאולוגיות מסויימות כמו תמיכה בקפיטליזם גוררת אימוץ של מיתוסים שמתאימים לדבר זה גם אם בכך מכפיפים את התשובות של מדעי הטבע (האם יש התחממות) לשאלות מתחום מדעי החברה (כיצד נכון לנהל את החברה האנושית).

ראו גם