דליפת נפט

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־10:36, 19 בנובמבר 2015 מאת האזרח דרור (שיחה | תרומות) (האזרח דרור העביר את הדף דליפת נפט בים ל־דליפת נפט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דליפת נפט הוא סוג של זיהום נפט שבו כמות גדולה יחסית של נפט או של נוזלי נפט מהפקת גזט טבעי נשפכת לים או ליבשה, בדרך כלל עקב התבקעות מיכלית, צינור נפט או תקלה במתקן שאיבה או הפקת נפט. לדליפה כזו עלולת להיות השלכות אקולוגיות וכלכליות קשות. מבחינה אקולוגית ובריאותית היא סוג של זיהום מים שעלול להוביל לזיהום ימי ואו זיהום קרקע שהם סוג של השפעה סביבתית. מבחינה כלכלית זהו סוג השפעה חיצונית.

ההשפעות הכלכליות של דליפת נפט בים כוללות בעיקר פגיעה בענף הדיג, והתיירות ואלו השפעות שנמשכות גם לאחר סיום הדליפה. השפעות אפשריות נוספות הן פגיעה בתנועת הספנות ובנמלי ים (ופגיעה בייבוא ובייצוא באוניות סמוך לדליפה), פגיעה בתחנות כוח הדורשות קירור במי ים (כמו תחנות כוח פחמיות) ופגיעה במתקני התפלת מי ים. זיהום יבשתי עלול לגרום לזיהום נחלים ואוזיהום מי תהום וכן לזיהום קרקע.

דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית אקסון וואלדז ליד חופי אלסקה, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו (שנמשכה 85 יום). עם זאת מעם התרחבות תעשיית הנפט מתרחשות בין 3-8 דליפות נפט ברחבי העולם בכל שנה. מאז תחילת הפקת הנפט רוב דליפות הנפט הגדולות התחרשו עם התרחבות תעשיית הנפט לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש במכוניות, משנת 1970היו 19 דליפות שבהן דלפה כמות של מעל 100 אלף טונות נפט - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות הדליפות של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. [1]

יש כיום יותר טכנולוגיות ורגולציה למניעה של דליפת נפט. כן יש טכנולוגיות להתמודדות (חלקית) עם דליפת נפט כמו טכנולוגיות פירוק נפט על ידי חיידקים וניקוי הנפט על ידי מכשירים שונים. מצד שני יש גידול בהובלת נפט במיכליות בשל התרחבות שוק המכוניות העולמי ושוק הטיסות העולמי שדורשים יותר דלק. שיא תפוקת הנפט פרושו שכמות הדלק באיזורי הביקוש (לדגומה אירופה, ארצות הברית, אסיה) יפחת בעוד שרוב עתודות הנפט בעולם מרוכזות במזרח התיכון. מה שאומר אפשרות של הגדלה עתידית של תנועת מיכליות בשל התארכות קווי ההספקה של הנפט. בנוסף עקב דלדול הנפט במאגרים יבשתיים רבים ופיתוח של טכנולוגיות של קידוח נפט ואו גז טבעי במים ובמים עמוקים יש כיום יותר ויותר קידוחים כאלה. דליפות ממתקני שאיבה או הפקה במים עמוקים קשה יותר לתקן שכן הדליפה יכולה להתקיים בעומק של מספר קילומטרים, דבר שקיבל הדגמה בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.

לפי טענת ארגון צלול וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מתחנות כוח פחמיות , במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על מתווה הגז היתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. למשרד להגנת הסביבה יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטורלים של ישראל. [2]

בנוסף לדליפות ימיות לעיתים דליפות נפט ביבשה כמו הפיצוץ של הצינור בקצ"א. נושא נוסף שקיים הוא זיהום מים וזיהום קרקע בגלל דליפות של נפט, בנזין ומוצרים דומים מתחנות דלק וממכלי אכסון של דלק. ראו לדוגמה זיהום מים בישראל.

קישורים חיצוניים

חשש לדליפת נפט ימית בישראל מקידוחי הגז הטבעי
דליפת הנפט בשמורת עברונה בערבה