הבדלים בין גרסאות בדף "דליפת נפט"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
שורה 1: שורה 1:
 +
[[קובץ:ExxonValdez.jpg|ממוזער|נפט דולף בכמויות גדולות מהמיכלית Exxon Valdex, לאחר שזו עלתה על שרטון באלסקה במרץ 1989. זוהי דליפת הנפט החמורה ביותר שהייתה עד לשנה זו.]]
 
'''דליפת נפט''' (Oil Spill) הוא סוג של [[זיהום נפט]] שבו כמות גדולה יחסית של [[נפט]] או של [[נוזלי נפט]] מהפקת [[גז טבעי]] נשפכת לים או ליבשה. בדרך כלל הדבר מתרחש עקב התבקעות מיכלית נפט, צינור נפט או תקלה במתקן שאיבה או הפקה. לדליפה כזו עלולת להיות [[אקולוגיה|השלכות אקולוגיות]] וכלכליות קשות. מבחינה אקולוגית ובריאותית היא סוג של [[זיהום מים]] שעלול להוביל ל[[זיהום ימי]] ואו [[זיהום קרקע]] שהם סוג של [[השפעה סביבתית]]. מבחינה כלכלית זהו סוג [[השפעה חיצונית]].  
 
'''דליפת נפט''' (Oil Spill) הוא סוג של [[זיהום נפט]] שבו כמות גדולה יחסית של [[נפט]] או של [[נוזלי נפט]] מהפקת [[גז טבעי]] נשפכת לים או ליבשה. בדרך כלל הדבר מתרחש עקב התבקעות מיכלית נפט, צינור נפט או תקלה במתקן שאיבה או הפקה. לדליפה כזו עלולת להיות [[אקולוגיה|השלכות אקולוגיות]] וכלכליות קשות. מבחינה אקולוגית ובריאותית היא סוג של [[זיהום מים]] שעלול להוביל ל[[זיהום ימי]] ואו [[זיהום קרקע]] שהם סוג של [[השפעה סביבתית]]. מבחינה כלכלית זהו סוג [[השפעה חיצונית]].  
 
[[קובץ:ExxonValdez.jpg|ממוזער|נפט דולף בכמויות גדולות מהמיכלית Exxon Valdex, לאחר שזו עלתה על שרטון באלסקה במרץ 1989. זוהי דליפת הנפט החמורה ביותר שהייתה עד אז.]]
 
  
 
ההשפעות האקולוגיות של דליפת נפט בים היא יצירת כתמי נפט ושמן על פני המים שגורמים לנזק גדול לסביבה הימית ולסביבה החופית ופוגעת בדגים, אצות, אלמוגים, יונקים ימיים, צבי ים וציפורי מים. הנזק נגרם לבעלי חיים ואצות בים שגורם לפעמים להרג רב על ידי שילוב של הרעלה, עיוורון וחנק, הדבר מתרחש באחוזים ניכרים של היצורים שנחשפו לזיהום, גם אם נוקו. נזק נוסף נגרם בפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] בים ובחופים ופגיעה זו יכולה להמשך זמן רב לאחר הספקת הדליפה. בדליפה יבשתית יש זיהום של מי תהום ומי נגר עיליים הגורמים לנזק לבעלי חיים וצמחים.  
 
ההשפעות האקולוגיות של דליפת נפט בים היא יצירת כתמי נפט ושמן על פני המים שגורמים לנזק גדול לסביבה הימית ולסביבה החופית ופוגעת בדגים, אצות, אלמוגים, יונקים ימיים, צבי ים וציפורי מים. הנזק נגרם לבעלי חיים ואצות בים שגורם לפעמים להרג רב על ידי שילוב של הרעלה, עיוורון וחנק, הדבר מתרחש באחוזים ניכרים של היצורים שנחשפו לזיהום, גם אם נוקו. נזק נוסף נגרם בפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] בים ובחופים ופגיעה זו יכולה להמשך זמן רב לאחר הספקת הדליפה. בדליפה יבשתית יש זיהום של מי תהום ומי נגר עיליים הגורמים לנזק לבעלי חיים וצמחים.  
שורה 7: שורה 6:
 
ההשפעות הכלכליות של דליפת נפט בים כוללות בעיקר פגיעה בענף הדיג, והתיירות ואלו השפעות שנמשכות גם לאחר סיום הדליפה. השפעות אפשריות נוספות הן פגיעה בתנועת הספנות ובנמלי ים (ופגיעה בייבוא ובייצוא באוניות סמוך לדליפה), פגיעה בתחנות כוח הדורשות קירור במי ים (כמו תחנות כוח פחמיות) ופגיעה במתקני התפלת מי ים.[http://www.ukpandi.com/fileadmin/uploads/uk-pi/Knowledge_Base_-_International_Conventions/TIP%2012%20Effects%20of%20Oil%20Pollution%20on%20Social%20and%20Economic%20Activities.pdf] זיהום יבשתי עלול לגרום ל[[זיהום נחלים]], [[זיהום מי תהום]] וכן ל[[זיהום קרקע]].  
 
ההשפעות הכלכליות של דליפת נפט בים כוללות בעיקר פגיעה בענף הדיג, והתיירות ואלו השפעות שנמשכות גם לאחר סיום הדליפה. השפעות אפשריות נוספות הן פגיעה בתנועת הספנות ובנמלי ים (ופגיעה בייבוא ובייצוא באוניות סמוך לדליפה), פגיעה בתחנות כוח הדורשות קירור במי ים (כמו תחנות כוח פחמיות) ופגיעה במתקני התפלת מי ים.[http://www.ukpandi.com/fileadmin/uploads/uk-pi/Knowledge_Base_-_International_Conventions/TIP%2012%20Effects%20of%20Oil%20Pollution%20on%20Social%20and%20Economic%20Activities.pdf] זיהום יבשתי עלול לגרום ל[[זיהום נחלים]], [[זיהום מי תהום]] וכן ל[[זיהום קרקע]].  
  
דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית 'אקסון וואלדז' ליד חופי אלסקה ב-1989, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה ב- 1991, ואסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010 , אשר נשמך 85 יום. עם זאת דליפות נפט נפוצות הרבה יותר - מאז התרחבות [[תעשיית הנפט]]מתרחשות 3-8 דליפות נפט משמעותיות ברחבי העולם בכל שנה. מאז תחילת הפקת ה[[נפט]] רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות תעשיית הנפט לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש ב[[השפעות חיצוניות של מכוניות|מכוניות]]. משנת 1970 היו 19 דליפות שבכל אחת מהן דלפה כמות נפט בנפח מעל 100 אלף טונות - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות דליפות הנפט בנפח של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills]
+
דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית "אקסון וואלדז" ליד חופי אלסקה ב-1989, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, ואסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010, אשר נמשך 85 יום. עם זאת דליפות נפט נפוצות הרבה יותר - מאז התרחבות [[תעשיית הנפט]]מתרחשות 3-8 דליפות נפט משמעותיות ברחבי העולם בכל שנה. מאז תחילת הפקת ה[[נפט]] רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות תעשיית הנפט לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש ב[[השפעות חיצוניות של מכוניות|מכוניות]]. משנת 1970 היו 19 דליפות שבכל אחת מהן דלפה כמות נפט בנפח מעל 100 אלף טונות - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות דליפות הנפט בנפח של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills]
  
 
יש כיום יותר [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ו[[רגולציה]] שנועדו למנוע של דליפת נפט. כן יש טכנולוגיות להתמודדות (חלקית) עם דליפת נפט כמו טכנולוגיות [[פירוק נפט]] על ידי חיידקים וניקוי הנפט על ידי מכשירים שונים. מצד שני יש גידול בהובלת נפט במיכליות בשל התרחבות [[שוק המכוניות העולמי]] ו[[שוק הטיסות העולמי]] שדורשים יותר דלק. [[שיא תפוקת הנפט]] פרושו שכמות הדלק באיזורי הביקוש (לדוגמה אירופה, ארצות הברית, אסיה) יפחת בעוד שרוב עתודות הנפט בעולם מרוכזות ב[[מזרח התיכון]]. מה שאומר אפשרות של הגדלה עתידית של תנועת מיכליות בשל התארכות קווי ההספקה של הנפט. בנוסף עקב דלדול הנפט במאגרים יבשתיים רבים ופיתוח של טכנולוגיות של קידוח נפט ואו גז טבעי במים ובמים עמוקים יש כיום יותר ויותר קידוחים כאלה. דליפות ממתקני שאיבה או הפקה במים עמוקים קשה יותר לתקן שכן הדליפה יכולה להתקיים בעומק של מספר קילומטרים, דבר שקיבל הדגמה בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.  
 
יש כיום יותר [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ו[[רגולציה]] שנועדו למנוע של דליפת נפט. כן יש טכנולוגיות להתמודדות (חלקית) עם דליפת נפט כמו טכנולוגיות [[פירוק נפט]] על ידי חיידקים וניקוי הנפט על ידי מכשירים שונים. מצד שני יש גידול בהובלת נפט במיכליות בשל התרחבות [[שוק המכוניות העולמי]] ו[[שוק הטיסות העולמי]] שדורשים יותר דלק. [[שיא תפוקת הנפט]] פרושו שכמות הדלק באיזורי הביקוש (לדוגמה אירופה, ארצות הברית, אסיה) יפחת בעוד שרוב עתודות הנפט בעולם מרוכזות ב[[מזרח התיכון]]. מה שאומר אפשרות של הגדלה עתידית של תנועת מיכליות בשל התארכות קווי ההספקה של הנפט. בנוסף עקב דלדול הנפט במאגרים יבשתיים רבים ופיתוח של טכנולוגיות של קידוח נפט ואו גז טבעי במים ובמים עמוקים יש כיום יותר ויותר קידוחים כאלה. דליפות ממתקני שאיבה או הפקה במים עמוקים קשה יותר לתקן שכן הדליפה יכולה להתקיים בעומק של מספר קילומטרים, דבר שקיבל הדגמה בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.  

גרסה מ־21:09, 7 במאי 2016

נפט דולף בכמויות גדולות מהמיכלית Exxon Valdex, לאחר שזו עלתה על שרטון באלסקה במרץ 1989. זוהי דליפת הנפט החמורה ביותר שהייתה עד לשנה זו.

דליפת נפט (Oil Spill) הוא סוג של זיהום נפט שבו כמות גדולה יחסית של נפט או של נוזלי נפט מהפקת גז טבעי נשפכת לים או ליבשה. בדרך כלל הדבר מתרחש עקב התבקעות מיכלית נפט, צינור נפט או תקלה במתקן שאיבה או הפקה. לדליפה כזו עלולת להיות השלכות אקולוגיות וכלכליות קשות. מבחינה אקולוגית ובריאותית היא סוג של זיהום מים שעלול להוביל לזיהום ימי ואו זיהום קרקע שהם סוג של השפעה סביבתית. מבחינה כלכלית זהו סוג השפעה חיצונית.

ההשפעות האקולוגיות של דליפת נפט בים היא יצירת כתמי נפט ושמן על פני המים שגורמים לנזק גדול לסביבה הימית ולסביבה החופית ופוגעת בדגים, אצות, אלמוגים, יונקים ימיים, צבי ים וציפורי מים. הנזק נגרם לבעלי חיים ואצות בים שגורם לפעמים להרג רב על ידי שילוב של הרעלה, עיוורון וחנק, הדבר מתרחש באחוזים ניכרים של היצורים שנחשפו לזיהום, גם אם נוקו. נזק נוסף נגרם בפגיעה במערכות אקולוגיות בים ובחופים ופגיעה זו יכולה להמשך זמן רב לאחר הספקת הדליפה. בדליפה יבשתית יש זיהום של מי תהום ומי נגר עיליים הגורמים לנזק לבעלי חיים וצמחים.

ההשפעות הכלכליות של דליפת נפט בים כוללות בעיקר פגיעה בענף הדיג, והתיירות ואלו השפעות שנמשכות גם לאחר סיום הדליפה. השפעות אפשריות נוספות הן פגיעה בתנועת הספנות ובנמלי ים (ופגיעה בייבוא ובייצוא באוניות סמוך לדליפה), פגיעה בתחנות כוח הדורשות קירור במי ים (כמו תחנות כוח פחמיות) ופגיעה במתקני התפלת מי ים.[1] זיהום יבשתי עלול לגרום לזיהום נחלים, זיהום מי תהום וכן לזיהום קרקע.

דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית "אקסון וואלדז" ליד חופי אלסקה ב-1989, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, ואסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010, אשר נמשך 85 יום. עם זאת דליפות נפט נפוצות הרבה יותר - מאז התרחבות תעשיית הנפטמתרחשות 3-8 דליפות נפט משמעותיות ברחבי העולם בכל שנה. מאז תחילת הפקת הנפט רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות תעשיית הנפט לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש במכוניות. משנת 1970 היו 19 דליפות שבכל אחת מהן דלפה כמות נפט בנפח מעל 100 אלף טונות - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות דליפות הנפט בנפח של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. [2]

יש כיום יותר טכנולוגיות ורגולציה שנועדו למנוע של דליפת נפט. כן יש טכנולוגיות להתמודדות (חלקית) עם דליפת נפט כמו טכנולוגיות פירוק נפט על ידי חיידקים וניקוי הנפט על ידי מכשירים שונים. מצד שני יש גידול בהובלת נפט במיכליות בשל התרחבות שוק המכוניות העולמי ושוק הטיסות העולמי שדורשים יותר דלק. שיא תפוקת הנפט פרושו שכמות הדלק באיזורי הביקוש (לדוגמה אירופה, ארצות הברית, אסיה) יפחת בעוד שרוב עתודות הנפט בעולם מרוכזות במזרח התיכון. מה שאומר אפשרות של הגדלה עתידית של תנועת מיכליות בשל התארכות קווי ההספקה של הנפט. בנוסף עקב דלדול הנפט במאגרים יבשתיים רבים ופיתוח של טכנולוגיות של קידוח נפט ואו גז טבעי במים ובמים עמוקים יש כיום יותר ויותר קידוחים כאלה. דליפות ממתקני שאיבה או הפקה במים עמוקים קשה יותר לתקן שכן הדליפה יכולה להתקיים בעומק של מספר קילומטרים, דבר שקיבל הדגמה בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.

לפי טענת ארגון צלול וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מתחנות כוח פחמיות, במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על מתווה הגז היתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. למשרד להגנת הסביבה יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל. [3]

בנוסף לדליפות ימיות לעיתים דליפות נפט ביבשה כמו הפיצוץ של הצינור בקצא"א. נושא נוסף שקיים הוא זיהום מים וזיהום קרקע בגלל דליפות של נפט, בנזין ומוצרים דומים מתחנות דלק וממכלי איחסון של דלק. ראו לדוגמה זיהום מים בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חשש לדליפת נפט ימית בישראל מקידוחי הגז הטבעי
דליפת הנפט בשמורת עברונה בערבה