הבדלים בין גרסאות בדף "דו"ח מצב הטבע העולמי"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
שורה 1: שורה 1:
'''דו"ח מצב הטבע העולמי''' הוא דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע, [[הכחדה המונית בימינו|ההכחדה ההמונית כיום]] וההשפעה של זה על המין האנושי, שהתפרסם בשנת 2019 על ידי [[IPBES]] - סוכנות מיוחדת של [[ארגון האומות המאוחדות]]. לקריאת הדוח ראו בסעיף "קישורים חיצוניים" למטה.
+
'''דו"ח מצב הטבע העולמי''' הוא דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע, [[הכחדה המונית בימינו|ההכחדה ההמונית כיום]] וההשפעה של זה על המין האנושי, שהתפרסם בשנת 2019 על ידי [[IPBES]] - סוכנות מיוחדת של [[ארגון האומות המאוחדות]]. בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות [[קונצנזוס]] ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. הסכמה זו הושגה במאמץ רב שכן יש מדינות שלא רצו להודות שפעולות האדם הן אלו שגורמות לאבדן המגוון הביולוגי. {{הערה|שם=טרכטנברוט|ד"ר אנה טרכטנברוט, [https://www.gov.il/he/departments/news/the_state_of_nature_deteriorating_ipbes מצב הטבע העולמי ממשיך להידרדר במהירות ולאיים על רווחת האדם. רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור!], [[המשרד להגנת הסביבה]], 07.05.2019}} זוהי סינתזה של מצב הטבע, המערכות האקולוגית והתרומה שלהם לבני האדם, שהיא הראשונה מאז הדו"ח פורץ הדרך של [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שהוכנה בשנת 2005, והדו"ח הראשון שהוא בין-ממשלתי.{{הערה|שם=preview|[https://www.ipbes.net/news/ipbes-global-assessment-preview Introducing IPBES' 2019 Global Assessment Report on Biodiversity and Ecosystem Services]}}
 +
 
 +
לקריאת הדוח ראו בסעיף "קישורים חיצוניים" למטה.
 
== תוכן הדוח ==
 
== תוכן הדוח ==
 
לפי הדו"ח, הטבע והתרומות החיוניות שהוא מספק לבני האדם, שכוללים את [[מגוון המינים]] ואת [[שירותי המערכת האקולוגית|השירותים והתפקודים של המערכות האקולוגיות]] מתדרדרים ברחבי העולם כולו. [https://docisolation.prod.fire.glass/?guid=9e5dbdfc-97a2-4b2a-dfba-677c8b5bd12a]
 
לפי הדו"ח, הטבע והתרומות החיוניות שהוא מספק לבני האדם, שכוללים את [[מגוון המינים]] ואת [[שירותי המערכת האקולוגית|השירותים והתפקודים של המערכות האקולוגיות]] מתדרדרים ברחבי העולם כולו. [https://docisolation.prod.fire.glass/?guid=9e5dbdfc-97a2-4b2a-dfba-677c8b5bd12a]
 
השפעות שמעודדות את הרס הטבע האיצו ב-50 השנים האחרונות.
 
השפעות שמעודדות את הרס הטבע האיצו ב-50 השנים האחרונות.
 
בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות [[קונצנזוס]] ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. הסכמה זו הושגה במאמץ רב שכן יש מדינות שלא רצו להודות שפעולות האדם הן אלו שגורמות לאבדן המגוון הביולוגי. {{הערה|שם=טרכטנברוט|ד"ר אנה טרכטנברוט, [https://www.gov.il/he/departments/news/the_state_of_nature_deteriorating_ipbes מצב הטבע העולמי ממשיך להידרדר במהירות ולאיים על רווחת האדם. רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור!], [[המשרד להגנת הסביבה]], 07.05.2019}} זוהי סינתזה של מצב הטבע, המערכות האקולוגית והתרומה שלהם לבני האדם, שהיא הראשונה מאז הדו"ח פורץ הדרך של [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שהוכנה בשנת 2005, והדו"ח הראשון שהוא בין-ממשלתי.{{הערה|שם=preview|[https://www.ipbes.net/news/ipbes-global-assessment-preview Introducing IPBES' 2019 Global Assessment Report on Biodiversity and Ecosystem Services]}}
 
  
 
לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב [[הכחדת מינים בימינו|הכחדת המינים]] הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. קצב ההתדרדרות הולך ומאיץ ולגבי צמחים וקבוצות רבות של בעלי חיים, כבר היום כ-25% מתוך המינים נמצאים בסכנת הכחדה, סדר גודל של חצי מיליון עד מיליון מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ממשית וקרובה. בנוסף גודל האוכלוסיות של מינים רבים, מרוב קבוצות בעלי החיים, ירד בעשרות אחוזים ולפעמים אף יותר.{{הערה|שם=טרכטנברוט}}
 
לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב [[הכחדת מינים בימינו|הכחדת המינים]] הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. קצב ההתדרדרות הולך ומאיץ ולגבי צמחים וקבוצות רבות של בעלי חיים, כבר היום כ-25% מתוך המינים נמצאים בסכנת הכחדה, סדר גודל של חצי מיליון עד מיליון מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ממשית וקרובה. בנוסף גודל האוכלוסיות של מינים רבים, מרוב קבוצות בעלי החיים, ירד בעשרות אחוזים ולפעמים אף יותר.{{הערה|שם=טרכטנברוט}}
שורה 10: שורה 10:
 
במדד של [[ביומסה]] - המשקל של כלל חברי המין, המשקל הכולל של בני האדם הוא כיום גבוה יותר מזה של כלל הביומסה של כל מיני הבר של כל היונקים. {{הערה|שם=טרכטנברוט}}
 
במדד של [[ביומסה]] - המשקל של כלל חברי המין, המשקל הכולל של בני האדם הוא כיום גבוה יותר מזה של כלל הביומסה של כל מיני הבר של כל היונקים. {{הערה|שם=טרכטנברוט}}
  
מצב זה משפיע בצורה משמעותית על שירותי המערכת האקולוגית - השירותים שהמערכת האקולוגית מספקת לאדם. בעשרות השנים האחרונות, שירותים של אספקת מזון לאדם מ[[חקלאות]] ו[[דיג]] וכן אספקת חומרים(כמו [[עץ]]) עלו באופן משמעותי. דבר זה בא על חשבון הידרדרות מתמשכת ביתר שרותי המערכת האקולוגית - כולל [[פריון חקלאי|פריון הקרקע]], וויסות איכות האוויר, וויסות איכות המים, האבקת גידולים חקלאיים (יש חשש מאבדן יבול חקלאי בשווי כ-250-550 מיליארד דולר בשנה כתוצאה מ[[אבדן מאביקים]]) ושירותי תרבות הכוללים פנאי ונופש וכן תרומת הטבע לבריאות הנפשית. {{הערה|שם=טרכטנברוט}}
+
מצב זה משפיע בצורה משמעותית על שירותי המערכת האקולוגית - השירותים שהמערכת האקולוגית מספקת לאדם. בעשרות השנים האחרונות, שירותים של אספקת מזון לאדם מ[[חקלאות]] ו[[דיג]] וכן אספקת חומרים(כמו [[עץ]]) עלו באופן משמעותי. דבר זה בא על חשבון הידרדרות מתמשכת ביתר שרותי המערכת האקולוגית - כולל [[פריון חקלאי|פריון הקרקע]], וויסות איכות האוויר, וויסות איכות המים, האבקת גידולים חקלאיים ושירותי תרבות הכוללים פנאי ונופש וכן תרומת הטבע לבריאות הנפשית. {{הערה|שם=טרכטנברוט}} הדוח מציין ש[[אובדן קרקע|שחיקת קרקע]] הורידה את יכולת היצור של 23% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. 235 - 577 מיליארד דולר רווחים מחקלאות בשנה נמצאים בסיכון עקב [[אובדן מאביקים]]. בין 100 ל 300 מיליון בני אדם נמצאים בסיכון מוגב מפני הוריקנים והצפות עקב אובדן בתי גידול ימיים כמו אלמוגים.
  
 
הדו"ח מחדש גם בכך שלראשונה יש גם דירוג של מהם הגורמים הישירים שפוגעים בצורה המשמעותית ביותר בטבע. הגורם המשמעותי ביותר הוא שינוי [[שימושי קרקע]] משטחי טבע ל[[חקלאות]], בינוי ותשתיות. הגורם השני בחשיבותו הוא ניצול יתר של מינים לדוגמה עקב [[דייג יתר]]. הגורם השלישי הוא [[שינוי אקלים]], הרביעי [[זיהום]] והחמישי - [[מינים פולשים]].{{הערה|שם=טרכטנברוט}}
 
הדו"ח מחדש גם בכך שלראשונה יש גם דירוג של מהם הגורמים הישירים שפוגעים בצורה המשמעותית ביותר בטבע. הגורם המשמעותי ביותר הוא שינוי [[שימושי קרקע]] משטחי טבע ל[[חקלאות]], בינוי ותשתיות. הגורם השני בחשיבותו הוא ניצול יתר של מינים לדוגמה עקב [[דייג יתר]]. הגורם השלישי הוא [[שינוי אקלים]], הרביעי [[זיהום]] והחמישי - [[מינים פולשים]].{{הערה|שם=טרכטנברוט}}

גרסה מ־12:09, 8 ביולי 2019

דו"ח מצב הטבע העולמי הוא דו"ח של מאות מדענים על מצב הטבע, ההכחדה ההמונית כיום וההשפעה של זה על המין האנושי, שהתפרסם בשנת 2019 על ידי IPBES - סוכנות מיוחדת של ארגון האומות המאוחדות. בכתיבת הדו"ח השתתפו 150 מדענים בכירים, ממדעי הטבע ומדעי החברה, מ-50 מדינות, שנעזרו ב-250 מומחים נוספים. מומחים אלה סקרו 15 אלף מאמרים מדעיים ודו"חות ממשלתיים במשך שלוש שנים. שבסופן הובא הדו"ח לאישור המדינות החברות באו"ם. זהו הדו"ח העולמי הראשון שהובא לאישור 132 מדינות, ובכך הוא אמור להוות קונצנזוס ובסיס לקביעת המדיניות הבינלאומית בנושאי שמירת המערכות האקולוגיות וקביעת מדיניות הפיתוח הבינלאומית. הסכמה זו הושגה במאמץ רב שכן יש מדינות שלא רצו להודות שפעולות האדם הן אלו שגורמות לאבדן המגוון הביולוגי. ‏[1] זוהי סינתזה של מצב הטבע, המערכות האקולוגית והתרומה שלהם לבני האדם, שהיא הראשונה מאז הדו"ח פורץ הדרך של הערכת המילניום של המערכת האקולוגית שהוכנה בשנת 2005, והדו"ח הראשון שהוא בין-ממשלתי.‏[2]

לקריאת הדוח ראו בסעיף "קישורים חיצוניים" למטה.

תוכן הדוח

לפי הדו"ח, הטבע והתרומות החיוניות שהוא מספק לבני האדם, שכוללים את מגוון המינים ואת השירותים והתפקודים של המערכות האקולוגיות מתדרדרים ברחבי העולם כולו. [1] השפעות שמעודדות את הרס הטבע האיצו ב-50 השנים האחרונות.

לפי הדו"ח פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ, ועל 40% משטחי הים. כ87% מבתי הגידול הלחים (ביצות ואזורים דומים כמו אגם החולה) הושמדו. עקב פעילות האדם קצב הכחדת המינים הוא הגבוה ביותר ב-10 מיליון השנים האחרונות, והוא גבוה עשרות עד מאות מונים יותר מקצב ההכחדה הטבעי. קצב ההתדרדרות הולך ומאיץ ולגבי צמחים וקבוצות רבות של בעלי חיים, כבר היום כ-25% מתוך המינים נמצאים בסכנת הכחדה, סדר גודל של חצי מיליון עד מיליון מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ממשית וקרובה. בנוסף גודל האוכלוסיות של מינים רבים, מרוב קבוצות בעלי החיים, ירד בעשרות אחוזים ולפעמים אף יותר.‏[1]

במדד של ביומסה - המשקל של כלל חברי המין, המשקל הכולל של בני האדם הוא כיום גבוה יותר מזה של כלל הביומסה של כל מיני הבר של כל היונקים. ‏[1]

מצב זה משפיע בצורה משמעותית על שירותי המערכת האקולוגית - השירותים שהמערכת האקולוגית מספקת לאדם. בעשרות השנים האחרונות, שירותים של אספקת מזון לאדם מחקלאות ודיג וכן אספקת חומרים(כמו עץ) עלו באופן משמעותי. דבר זה בא על חשבון הידרדרות מתמשכת ביתר שרותי המערכת האקולוגית - כולל פריון הקרקע, וויסות איכות האוויר, וויסות איכות המים, האבקת גידולים חקלאיים ושירותי תרבות הכוללים פנאי ונופש וכן תרומת הטבע לבריאות הנפשית. ‏[1] הדוח מציין ששחיקת קרקע הורידה את יכולת היצור של 23% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. 235 - 577 מיליארד דולר רווחים מחקלאות בשנה נמצאים בסיכון עקב אובדן מאביקים. בין 100 ל 300 מיליון בני אדם נמצאים בסיכון מוגב מפני הוריקנים והצפות עקב אובדן בתי גידול ימיים כמו אלמוגים.

הדו"ח מחדש גם בכך שלראשונה יש גם דירוג של מהם הגורמים הישירים שפוגעים בצורה המשמעותית ביותר בטבע. הגורם המשמעותי ביותר הוא שינוי שימושי קרקע משטחי טבע לחקלאות, בינוי ותשתיות. הגורם השני בחשיבותו הוא ניצול יתר של מינים לדוגמה עקב דייג יתר. הגורם השלישי הוא שינוי אקלים, הרביעי זיהום והחמישי - מינים פולשים.‏[1]

הדו"ח מצביע גם על הגורמים העקיפים, מעשה ידי אדם, שעומדים בבסיס השינויים – עליה באוכלוסיה שהכפילה את עצמה מאז 1970 ל-7.6 מיליארד בני אדם, ועליה בצריכה לנפש ושימוש שאינו בר-קיימא במשאבי טבע, כלכלה המעודדת שימוש לא מקיים במשאבים (כולל סובסידיות ממשלתיות הפוגעות במצב הטבע). גורמים אלה קשורים באופן ישיר לגידול ב-תוצר מקומי גולמי. ‏[1]

לפי הדו"ח רק שינוי מהותי במדיניות הפיתוח של המדינות ושל התנהגות הפרטים (בהקשר של ילודה, צריכה) יוכלו לשנות את המצב. ניתוחי עומק של תרחישים שונים מצביעים על כך שבתרחיש של "עסקים כרגיל" מצב הטבע ימשיך להתדרדר במהירות ואיתו גם השירותים הניתנים לאדם. בתרחישים עם התחממות עולמית ההתדרדרות מואצת אף יותר. ‏[1]

הדוח מציין שאם המצב הנוכחי ימשך יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש 80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב הדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. זו אחת הטענות המרכזיות שלהם. כאשר כתבו לדוגמה את הדוח על עליית הטמפרטורה ב 1.5 מעלה, הנציגות מארצות הברית שנאספה על ידי ממשל טראמפ שאלה איך ההפחתה בפליטות יכטלה להתיישב עם היעדים האלה שבשבילם לדעתה היה צריך לאפשר צמיחה כלכלית ללא הגבלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי האמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב חלקית לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות בעמודים 7 - 9.

מבנה הדו"ח

הדו"ח מכיל תקציר לקובעי מדיניות שמבוסס על על שישה פרקים שמספקים את כל הסיוע הטכני למסרים העיקריים של הדו"ח. ‏[2]

  1. הצגת "מפת דרכים" ותיאור של המרכיבים המרכזיים בקשרים בין האדם לטבע.
  2. מתארים את המצב הנוכחי ואת המגמות בטבע, בתרומות הטבע לאדם ואת המנועים לשינוי.
  3. הערכת התקדמות לקראת מטרות של אמנות ויעדים בינלאומיים כמו יעדי מגוון-ביולוגי Aichi, SDGs ואמנת פריז.
  4. תיאור של תרחישים עתידיים סבירים עבור הטבע והאדם עד שנת 2050.
  5. התמקדות בתרחישים, נתיבים ואופציות שמובילות לעתיד בר קיימא.
  6. הצגה של הזדמנויות ואתגרים עבור מקבלי החלטות בכל הרמות ובמגוון של הקשרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.