הבדלים בין גרסאות בדף "אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דגשים לעריכה)
(ההבדל מאתרים חברתיים\ סביבתיים)
שורה 19: שורה 19:
 
או במילים אחרות האתרים הישנים הם מקום בו הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהכותבים. בויקי הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.   
 
או במילים אחרות האתרים הישנים הם מקום בו הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהכותבים. בויקי הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.   
  
עוד דעל כך בהמשך:
+
עוד על כך בהמשך:
  
 
===ההבדל בין הויקי לבין פורומים===
 
===ההבדל בין הויקי לבין פורומים===

גרסה מ־14:12, 1 במאי 2006

מהן מטרות האתר?

  • הכוונה המקורית שלו היתה לסייע למקימים שלו לארגן קורס בכלכלה ביקורתית.

בטווח הארוך יותר ועבור יותר אנשים:

  • לתת במה לדיון ביקורתי בכלכלה, בתאוריה כלכליות בהקשר הרחב של המונח - היינו גם לגעת בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.
  • להיות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם חוליים שונים של החברה - כמו בעיות זיהום, איום קיומי סביבתי, דכאון מתפשט, אלימות, אי שיווין, עוני וכו'.
  • לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "נרטיבים נגדיים" לנרטיב הנאו- קלאסי. הן בתחום התאורטי, והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.

מה הייחודית שיש לאתר זה

ההבדל מאתרים חברתיים\ סביבתיים

יש הבדל מרכזי בין האתר הנוכחי לבין לאתרים חברתיים\סביבתיים, אותם אנו מעריכים מאוד (חלק מהם גם עזרנו להקים): אתרים "חברתיים" כמו יסוד, בדידות, הגדה השמאלית, חברה צודקת, העוקץ; או אתרים "ירוקים- חברתיים" כמו מרכז השל, הגל הירוק, והאתרים של פעולה ירוקה , מגמה ירוקה או סלון מזל.

ההבדל המרכזי הוא שהאתר מאפשר ולמעשה מטרתו העיקרית כמעט היא ליצור קשרים בין אנשים (קוראים או כותבים),רעיונות, דעות, עובדות, זרמים וכו'. שבמקומות אחרים הם מופיעים לרגע ומבליחים. בחלק מהאתרים אפשר להגיב על מאמר, אבל תגובות הן יותר הרחבות או שחרור קיטור או ויכוחים ולא העמקה של ידע (ראו את הסעיף על ההבדל בין הויקי לפורומים). בכלי של הויקי ניתן לערער על הכתוב, לשנות אותו, להעביר חלקים ממנו למקום אחר, או לקשר חלקים ממאמר אחד, לתחום אחר. באופן כזה (יש לקוות) ניתן לבנות בסיס משותף של ידע.

או במילים אחרות האתרים הישנים הם מקום בו הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהכותבים. בויקי הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.

עוד על כך בהמשך:

ההבדל בין הויקי לבין פורומים

במובן זה, אפשר לראות את הויקי כממשיך של הפורומים מ"חברה צודקת", או של הפורום לרפורמה כלכלית של דור לוי, או של הויקי-פורום של "באופן טבעי".

  • לפורומים כמדיה יש השפעה על התוכן כשם שלמדיות אחרות, כמו צ'ט יש השפעה. הפורמים קרובים יותר לצ'ט באופיים, יחסית לויקי, ולכן הם פחות טובים בדיונים מעמיקים, בקישור בין נושאים שונים או ביכולת לניטור עובדות ונושאים.
  • פורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה ימים לכל היותר). בויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, כאשר יש הפסקות בין פעם לפעם. ואנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.
  • פורומים פתוחים מידי להתלמהות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר מהמותן. הויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.
  • בפורום, קשה מאוד לקרוא על נושא לאחר מכן- מי שהצטרף מאוחר יותר לא מבין מה קורה כאן, וקורא הרבה טקסט מיותר. בויקי, אתה יכול לבחור לקרוא רק את הערך עצמו ולא את כל ה"מטא דאטא" או המידע שהיה קשור סביב המידע בערך.
  • פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.

אם אני רוצה להתייחס לנושא מסויים זה כמעט בלתי אפשרי בפורום כי א) יהיה לי קשה למצוא את הנושא או את הדיון ב) יהיה לי קשה לראות את כל הדעות בנושא באופן מסודר (אלא רק כתגובות אחד על השני) ג) היות ובפורומים יש פתיל שהולך ויורד אף אחד לא יראה את התגובה שלי, ולא יוכל להגיב עליה.

בקיצור, פורומים טובים לדבר על "מה חדש", הם גרועים לבניה של תובנות משותפות או לצורך דיון מעמיק. פורמים גורמים לפיצול של הדיון לחתי נושאים, ולפיצול של הדיון לפינג פונג לא מסודר של קטעי דיונים. הויקי יכול לתת לכל אלה פתרון טוב יותר.

דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא קטגוריה:שיא תפוקת הנפט, או קטגוריה:עובדים ועבודה. זה לא שהגענו דרך האתר למסקנות יוצאות דופן, אלא שתוך זמן קצר הצטברו בנושאים אלו מאמרים רבים.

כאן זה לא ויקיפדיה

ויקיפדיה היא אינצקלופדיה המשתמשת בטכנולוגיית הויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה.

גם אתר זה בנוי בטכנולוגיית ויקי, אבל מטרותיו שונות. היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה והחברה השיח המקובל מוטה, אתר זה מנסה להביא מידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני.


דברים שניתן לעשות בויקי

(וקשה לעשות במקומות אחרים)

בניה משותפת של קורס

מטרתו הראשונית של הויקי היתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שיועבר במכללה. אנו מקווים שזה יצליח, אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי.

בניית מאגר ידע משותף

הפורום לכלכלה בת קיימא משתמש בויקי כדי לסכם על פעיליות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע. עם קצת מזל והרבה עבודה אפשר יהיה להעזר בויקי כדי לערוך הרצאות ו\ או כדי להוציא חוברות על כלכלה אקולוגית.

הויקי כמקום מחקר

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הויקי הקטן והמסכן שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו\ או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

הויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

מאגר מידע לשימוש עתידי

פיצ'ר נוסף שיש לאתר הוא היכולת לשמור הפניות וסיכומים של מאמרים, עובדות וציטוטים לשימוש עתידי. הרבה מאיתנו מכירים את השמירה של גזרי עיתונות, כדי "לשלוף אותם ברגע הנכון". הבעיה היא המקום שזה תופס, וכמה קשה למצוא את מה שמחפשים בדיעבד. הויקי עשוי לפתור בעיה זאת. כל עוד מקטלגים את המאמר תחת כל הנושאים אליו הוא משתייך לא אמורה להיות בעיה למצוא אותו.

העדפת זרמים מחשבה

בעקרון, כל הזרמים הרדיקלים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם רדיקליים. הסיבה היא שביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'.

הדיון הזה לדעתנו מוביל למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים. ומצד שני, כפי שאומר גם אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, לשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או אלטרנטיבה ברורה. כלומר מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם".

דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:

  • זרמים אקולוגי עמוקים (לדוגמא פארמאקלצ'ר): כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נועצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).
  • זרמי ביזור ודמוקרטיזציה (לדוגמא אנרכיזם, אוטונארכיה ודמוקרטיה ישירה): כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון המוסדי שמחזיק אותם, יותר מאשר לטובת המין האנושי, ציבור הבוחרים, כלל המינים בביוספרה וכו'. אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה.
  • זרמים הוליסטיים (לדוגמא בודהיזם, הינודואיזם, ותפיסות רוחניות-חילוניות): מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.

להרחבה, ראו שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי נרחב.

דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי חסר:

  • מארקסיזם - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו וניתוחיה החלקיים את המציאות. משום שהיא מקבלת את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה. משום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.
  • קייסניזים, או סוציאל דמוקרטיה - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות. משום שגם הם חושבים שהבעיה היא הקטנת אי השיוויון, בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה", בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה. בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה אשר הגורמות למשבר הסביבתי.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסי, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

להרחבה, ראו שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי חסר.

דגשים לעריכה

  • למרות כל משנאמר למעלה, כדאי להיצמד לסגנון של ויקיפדה עד כמה שניתן. התלהמות לא תרמה לקידום ההבנה של שום נושא.
  • האתר הוא באוריינטציה ביקורתית מצד אחד, ומחקרית מצד שני.
  • ככל הניתן, להשתדל לציין מאיפה באה הביקורת או ההיגד, ואיפה אפשר למצוא הרחבות.
  • לנסות לציין הנחות מסוות של החוקרים - מכל הזרמים.
  • לנסות לבצע הבחנות בין רעיונות ותאוריות לבין עובדות.
  • לנסות להצביע על האינטרסים מאחורי האידאולוגיה או הפילוסופיה. הצבעה על מי שמרוויח מהעניין ברוב המקרים משכנעת הרבה יותר מהוכחות אנליטיות.
  • לנסות למפות רעיונות שונים וחוקרים שונים לזרמי מחשבה.
  • איפה שניתן, לא להסתפק בביקורת אלא גם להצביע על חלופות ורעיונות להתקדמות - הן לגבי הניתוח והן לגבי מושא הניתוח - היינו המציאות.