אנרגיה סולארית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חום ואור מהשמש מזינים את החיים על פני כדור הארץ

אנרגיה סולארית או אנרגיית שמש היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש. זהו מקור האנרגי העיקרי של כדור הארץ, וללא קרינה זו הטמפרטורה בו תצנח למספר מעלות מעל האפס המוחלט, דבר שיקפיא את כל המים והאטמוספירה. אנרגיית השמש האחראית לרוב תופעות האקלים ומניעה את הרוחות באטמוספירה ואת הזרמים באוקיינוסים.

הטמפרטורה הגבוה יחסית של כדור הארץ, המתאפשרת הודות לאנרגיית השמש, מהווה את אחד הגורמים ההכרחיים לקיום החיים על כדור הארץ. בנוסף, קרינת השמש מהווה גורם הכרחי נוסף לקיום החיים בכדור הארץ בכך שהיא מהווה את מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים. האנרגיה הסולראית מספקת גם את האנרגיה הדרושה לתנועה של מחזורים ביוגאוכימיים ובכך תורמת עוד תרומה חשובה לקיום החיים.

עבור האדם, אנרגיית סולארית היא סוג של אנרגיה מתחדשת ונעשה בה שימוש בטכנולגיות מסורתיות במשך מאות שנים. מלבד זאת היא מניעה כאמור גם את הרוחות והזרמים ומספקת אנרגיה לצמחים ולכן היא זו שמאפשרת סוגי אנרגיה מתחדשת אחרים כמו אנרגיית רוח, אנרגיית גלי ים וביו-דלקים.

השפעות בכדור הארץ ובביוספרה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אקולוגיה

זהו מקור האנרגי העיקרי של כדור הארץ, וללא קרינה זו הטמפרטורה בו תצנח למספר מעלות מעל האפס המוחלט, דבר שיקפיא את כל המים באוקיינוסים ואת האוויר באטמוספירה. בנוסף אנרגיית השמש היא זו שאחראית לרוב תופעות האקלים והיא המניעה את הרוחות באטמוספירה ואת הזרמים באוקיינוסים. כמות רבה מידי של אנרגיית שמש עלולה לגרור להתחממות עולמית (גם ללא אפקט החממה) וכמות מעטה מידי עלולה לגרום לקירור עולמי.

הטמפרטורה הגבוה יחסית של כדור הארץ, המתאפשרת הודות לאנרגיית השמש, מהווה את אחד הגורמים ההכרחיים לקיום החיים על כדור הארץ.

האנרגיה הסולראית מספקת גם את האנרגיה הדרושה לתנועה של מחזורים ביוגאוכימיים ובכך תורמת עוד תרומה חשובה לקיום החיים. אנרגיית השמש מאדה כמויות עצומות של מים מהאוקיינוסים ואלו הופכים לענני גשם דבר שמאפשר את מחזור המים בטבע ואת הקיום של חיים ביבשה. לאנרגיית השמש יש כאמור תפקיד מרכזי במחזורי העונות, באקלים ובזרמים של רוחות באטמוספירה ושל וזרמים באוקיינוסים, לכל אלו השפעה נוספת על הביוספרה ועל האדם.

בנוסף, קרינת השמש מהווה גורם הכרחי נוסף לקיום החיים בכדור הארץ בכך שהיא מהווה את מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים.

ייצור ראשוני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ייצור ראשוני

השמש מספקת כמעט את כל האנרגיה המקיימת את הביוספרה, על ידי תהליך הפוטוסינתזה בצמחים ובאצות, שמהווים את בסיס מארג המזון ומספקים מקור אנרגיה ראשוני לכלל היצורים החיים האחרים (היוצאים מהכלל הם מיני חיידיקים החיים בארובות גופרית חמות). הפוטוסינזתה הוא התהליך העיקרי שבו אנרגיה אן-אורגנית (אנרגיה אלקטרומגנטית) נכנסת למערכת הביוספרית, והופכת לאנרגיה אורגנית (אנרגיה כימית).

שימושים אחרים של אנרגיית השמש בביוספרה

היצורים החיים מנצלים גם את ההיבט החומני של אנרגיית השמש. יצורים בעלי דם קר מתחממים באור השמש, אבל מאזן האנרגיה הפנימי של כלל היצורים, כולל יצורים בעלי דם חם מושפע מההיבט החומני של אנרגיית השמש ולא רק מתרומתה לייצור הראשוני. לדוגמה, יצורים בעלי דם חם החיים באקלים קר, צריכים להשקיע יותר אנרגיה (כלומר לאכול מזון רב יותר) או ל"השקיע" בהיבטים אחרים של משטר האנרגיה שלהם (כמו גידול פרווה סמיכה יותר או להיות בעלי גוף גדול יותר) כדי לשמור על חום גוף קבוע ככל שהטמפרטורה קרה יותר. (ראו החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה)

צורות חיים שונות מנצלות גלגולים של אנרגיית השמש כדי לחסוך באנרגיה - ציפורים משתמשות בזרמי אוויר חם, כדי לדאות, ודגים ויצורים ימיים אחרים משתמשים בזרמי המים באוקיינוסים כדי לנדוד.

שימושים בידי האדם

אנרגיית השמש המגיעה לכדור הארץ היא כ-3850 זטה-ג'אול בשנה

אנרגית שמש נמצאת מסביבנו בשפע, בכמויות העולות בהרבה על התצרוכת האנושית, אולם קיים קושי טכנולוגי בהפקה שלה ובאגירה שלה בעיקר בהקשרים של שימוש בה להפקת חשמל או לתחבורה. חסרונותיה הבולטים של אנרגיה זו הם העלות הכלכלית שלה, העלות האנרגטית שלה, אי-סדירות הפקתה כתוצאה מעננות, מחזורי העונות והימים, זמינות שלה במקומות מעוטי שמש והקושי לאגור אותה.

שימושים בידי האדם כוללים: ייבוש בדים; חימום (לקבלת מים חמים, חימום מבנים, בישול ואפיה); יצירת חשמל (לוחות פוטווולטרים, מנועי חום), בין היתר למקומות נידחים כמו לוויינים, ציוד מרוחק או חוות מבודדות; תחבורה (מכונית סולארית, ספינה סולארית); התפלת של מי ים.

ייבוש ואידוי מים

במדינות רבות משתמשים עדיין בחבלי כביסה או במקלות כביסה ארוכים כדי לייבש את הכביסה בשמש. עם הזמן גם במדינות שטופות שמש כמו קליפורניה או ישראל נכנס השימוש במייבשי כביסה חשמליים.

אידוי ים להפקת מלחים (כמו במפעלי ים המלח) מתבצע גם הוא באמצעות אנרגיית השמש.

חימום

דוד שמש 
בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב בהמצאה המקומית של דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), שחוסכים כ3-4 אחוז מתצרוכת החשמל. (על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש). אבל לא נעשה בו שימוש מסחרי להפקת חשמל.
חימום מבנים
בעונות הקרות על ידי בניה נכונה שמאפשרת חדירת אור וחום למבנה בשעות היום.
חממה
גידול צמחים באקלים שהיה עשוי להיות קר מידי עבורם או האצת גדילה של שתילים.
כבשן סולארי
מרכז אור משטח גדול של מראות כדי להגיע לטמפרטרות גבוהות של עד כ-3,000 צלזיוס. ניתן להשתמש בו להפקת חשמל מטורבינת קיטור, או לשם התכת מתכות, או כל תהליך ייצור אחר שדורש טמפרטורה גבוה.

איוורור ומיזוג

ארובה סולארית היא מתקן שמנצל את חום שנוצר באמצעות אנרגיית השמש כדי לגרום לזרימת אוויר ממוזג מתוך האדמה אל תוך מבנה.

מתקני קו-גנרציה וטרי-גנרציה הם מתקנים המשתמשים בחום השמש כדי ליצור במתקן אחד חימום, קירור וחשמל. במקום ליצור חשמל ולהתשמש בחשמל זה כדי להפעיל מזגנים, מתקנים אלא משתמשים בהפרשי טמפרטורה הנוצאים באמצעות חום השמש כדי לחמם או לקרר באופן ישיר.

בישול

תנורי שמש

משתמשים באור השמש לאפיה, בישול, ייבוש ופיסטור. תנורי שמש מקטינים את ההוצאות על דלק ואת הביקוש לעץ כחומר גלם למדורות (השימוש של עץ כדלק גדול בהרבה מהשימוש בו לשם ייצור נייר). תנורי שמש גם מקטינים את כמות העשן ובכך משפרים את איכות האוויר המקומית. העיצובים הנפוצים ביותר הם תנורי קופסא, תנורים מרכזים ותנורי פאנלים.

הפקת חשמל

תא פוטו-וולטאי 
מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש לחשמל על בסיס האפקט הפוטו אלקטרי. הניצולת של תא כזה היא נמוכה, (כ-15%) ומחירו יקר, בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולאריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 ננומטרים), ולשיטות ייצור מתקדמות המאפשרות הדפסה של התאים על יריעות פלסטיק, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו.
אנרגיה תרמו סולארית 
המרת קרינת השמש לחום לשם ייצור קיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נחשבת למבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. מספר חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תחום זה - ביניהן "אנרטי גלובל", "אורמת", "לוז" וסולל"
מגדל תרמו סולארי, "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט
מגדל השמש שנבנה במכון ויצמן למדע פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של מראות המרכזות את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה[2].
המרה תרמו-חשמלית
המרת החום ישירות לאנרגיה חשמלית על ידי שימוש בצמד מתכות. הפרשי חום בין המתכות גורמים להווצרות זרם חשמלי היוצא מהן, ולהיפך, העברת חשמל במתכות עשויה לגרום להתקררות המתכת האחת בעוד השנייה מתחממת. יעילות מערכות אלו קטנה יחסית.
ארובות שרב ומגדלים סולאריים 
עיקרו של הרעיון הוא ניצול חום השמש לשם הפקת אנרגית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור. הרעיון מבוסס על בניית ארובה גבוהה במקום חם, יבש, וקרוב לים, בצורת צינור אנכי, בגובה של כקילומטר וברוחב של כחמש מאות מטרים. מי ים נשאבים לראש המגדל ומרוססים על האוויר החם שמתקרר ונע מטה במהירות של עד כ-80 קמ"ש, ומניע טורבינות לייצור חשמל, כאשר הוא יוצא דרך פתחים מיוחדים שבבסיס המגדל. השיטה תאפשר גם התפלה של מים כתוצר לוואי של התהליך. חסרונות שיטה זו הן: מחירה, חוסר המודולריות שלה, ההעדר ניסיון בפועל עם מבנים בסדר גודל דומה[3].
השיטה מבוססת על רעיון של מהנדס גרמני בשם שלייך ברגרמן, לבניית מגדל סולארי. מגדל זה דומה בעקרון פעולתו לארובות השרב, אלא שבו האוויר זורם בכיוון הפוך. יתרונו נעוץ בכך, שאין בו תלות במים ומחירו נמוך בהרבה ממחיר ארובות השרב הישראלי. ברגרמן בנה בעבר מגדל דומה בגובה 200 מטר, בתחנת כוח בספרד ב-1982. באוסטרליה חברת אינורומישין[4] יוזמת הקמה של מגדל סולארי, בגובה של קילומטר. למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של 7 קילומטרים. בסיס זה יקלוט את חום השמש, והאוויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל-70 מעלות ויזרום ב-32 טורבינות לראש המגדל, שבו הטמפרטורה תעמוד רק על 20 מעלות. מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל של 200,000 בתי אב. עלותו מוערכת ב-56 מיליוני דולרים.

התפלת מי ים

תחבורה

כימיקל סולארי

תאורת אור יום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תאורת אור יום

אור שמש משמש לתאורה של מבנים סגורים. הצורה הנפוצה ביותר להשגת תאורה זו היא באמצעות שימוש בחלונות. כיום יש מספר שיטות נוספות להשגת תאורה ובינהן צינור תאורה אשר מעביר תאורה מהגג אל תוך המבנה לשם חסכון בתאורה בשעות היום, וכן שימוש בכבלים אופטיים שמעבירים אור שמש לחדרים פנימיים יותר שאליהם אור השמש אינו מגיע.

זמינות אנרגיית שמש

מפה של משאבי השמש העולמיים. הצבעים מצביעים על האנרגיה הזמינה באופן ממוצע בגובה פני השטח (מדידות בין 1991-1993). לשם השוואה הדיסקים השחורים מסמלים את שטח האדמה שנדרש כדי לספק את כלל צריכת האנרגיה הראשונית באמצעות לוחות פוטוולטרים בהנחת יעילות המרה של 8%.

יש שפע של אנרגיה שמקורה מהשמש בכדור הארץ. המאגרים והזרמים של אנרגיה בפלנטה הם גדולים מאוד יחסית לצרכים האנושיים הנוכחיים. עם זאת קיים קושי רב לתרגם את האנרגיה הזאת לאנרגיה שימושית, בין היתר בגלל שתרגום כזה דורש בעצמו השקעה של אנרגיה (ראו החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה).

בשנת 2004, הצריכה האנושית של אנרגיה היתה 15 טרהוואט (10 בחזקת 12), פוטוסינתזה השתמשה ב-75 טרהווט, לעומת 174 פטהוואט (10 בחזקת 15) של אור שמש שהגיע לכדור הארץ.

  • כמות האנרגיה שנכנסת לכדור הארץ במשך דקה גדולה מכמות האנרגיה בה משתמשת האוכלוסייה האנושית במשך שנה. [1]
  • האוקיינוסים הטרופיים בולעים 560 טריליון ג'יגה גאולס (GJ) של אנרגיה סולארית בכל שנה, גודל הגדול פי 1,600 מצריכת אנרגיה האנושית השנתית. [1]
  • האנרגיה שאצורה ברוח שנושבת מעל ארצות הברית בכל שנה יכולה להניב 16 מיליארד GJ חשמל - יותר מפי 1.5 מכמות החשמל שארצות הברית צרכה בשנת 2000.
  • כמות הפוטוסינתזה השנתית אקוולנטית ל 50 מיליארד GJ, דבר המקביל ל-צריכה שנתית של 60% מהדלקים המחצביים.[1]

בממוצע, צמחים מצליחים לתפוס 0.1% מאנרגיית השמש שמגיעה לכדור הארץ. שטח האדמה של 48 המדינות הדרומית בארה"ב מקבל אנרגיית אור שמש בגודל 50 מיליארד GJ בשנה, פי 500 מהשימוש השנתי באנרגיה. [1]

ההספק המיטבי המירבי של קרינת שמש בצהרי יום בקו המשווה בכדור הארץ הוא 1000 וואט למטר רבוע (שטח של קולט כלשהו שמופנה לשמש). כדי לחשב את ההספק המירבי במקום אחר יש להתחשב ב-3 גורמים שמקטינים את ההספק הזה - המרחק במעלות מקו המשווה (ככל שמתרחקים מקו המשווה, כן קטן השטח של שטף האור שמגיע לכל יחידת שטח), כמות שעות האור (משתנה עם העונה ועם קו הרוחב), ועוצמת הקרינה בכל שעה (עוצמת הקרינה נמוכה יותר בשעות לפני או אחרי צהרי היום) וכן כיסוי על ידי עננים. [5]

מתוך הספק מירבי זה, ניתן לנצל רק חלק קטן להפקת חשמל. יעילות הפקת חשמל מאנרגיה זו עומדת על 10% עד 15% בטכנולוגיות המסחריות הקיימות. במערכות עתידיות יעילות זו עשויה להגיע לכ-30%.

סיווג של טכנולוגיות סולאריות

ישירה או עקיפה

  • שימוש ישיר באנרגיית שמש הוא בטכנולגיות שמקובל לכנותן סולאריות.
  • שימוש עקיף מתתבצע בצורות רבות אחרות של הפקת אנרגיה: אנרגיית רוח, אנרגייה הידרואלקטרית, ואנרגיה שמקורה בדלקי מחצבים - כולן מנצלות את אנרגיית השמש בעקיפין.

פאסיבית או אקטיבית

הבחנה זו מבוצעת בהקשר של בניית מבנים ושל הנדסת בניית שירותים.

מערכות סולאריות פאסיביות משתמשות בקליטה, המרה והפתה של אור שמש לצורות שימושיות של חימום, תאורה או איוורור. טכניקות אלה כוללות בחירת חומרים עם תכונות תרמיות רצויות, תכנון של חללים שגורמים לסירקולציה טבעית של האוויר והתייחסות לכיוון המבנה מול השמש.

  • מערכות פאסביות לחימום מים סולארי משתמשות בתרמוסיפון לסירקולציה של הנוזל.
  • קיר Trombe מסחרר את האוויר על ידי סחרור טבעי ופועל כמסה תרמית שקולטת חום בזמן היום ופולטת חום במשך הלילה.
  • חלונות Clerestory, ארובות אור, וכו'.
  • מערכות סולאריות להתפלת מים עשוית להשתמש בפעולה קפילרית כדי לשאוב מים.

מערכות סולאריות אקטביות משתמשות ברכיבים מכאניים ואלקטרוניים כמו פאנלים פוטווולטרים, משאבות או מאוורים כדי להפוך את אור השמש לתוצרים שימושיים.

מרוכזת או לא מרוכזת

מערכות של כוח שמש מרוכז (CSP) משתמשות בעדשות או במראות ובמערכות עקיבה כדי למקד אזור גדול של אור שמש לאזור קטן יותר - דבר שמאפשר יצירה של חום גבוה וכתוצאה מכך יעילות תרמודינמית גבוהה. ריכוז של אור שמש משוייך בדרך כלל עם יישומים של חום סולארי אבל קיימים גם לוחות פוטווולטרים מרוכזים (CPV).

פריסה

יתרונות וחסרונות

אגירה

יש צורך לשמור את האנרגיה שהופקה בשעות האור לשימוש בשעות החשכה או בימים מעוננים. הרשימה הבאה מכילה טכנולגיות קיימות ועתידיות לאגירת אנרגיה:

אגירת אנרגיה כרוכה תמיד בשלבים נוספים של המרת אנרגיה, דבר שמוביל לאובדן אנרגיה, והגדלה של עלויות לקניית ציוד קפיטלי ושל תחזוקה. דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא לייצא כוח עודף לרשת החשמל ולייבא חשמל בשעת הצורך, בהנחה שמקורות נוספים מייצרים חשמל במשך הלילה.

עלויות ייצור החשמל תלויות בצריכת החשמל במשך היום, שכן לרוב בונים תחנות כך שיספקו חשמל גם כשיש שיא בביקוש לחשמל ולא רק לצריכה הממוצעת של חשמל. כאשר הצריכה המיוצרת לא מספיקה מפעילים לפעמים גנרטורים מיוחדים ויקרים הפועלים על גז לספק את ההפרש. זמני ההפקה של אנרגיית שמש מתאימים לשעות השיא בביקוש בעיקר בקיץ כאשר יש שיא עקב הפעלת מזגנים בשעות הצהריים, ופחות מתאימים לעונות החורף בהן יש שיא בשעות הערב המוקדמות בהן משתמשים בחימום, בישול תאורה ובידור. ניתן לבצע הזזה של עומס הנובע מחימום בחורף על ידי שימוש בחשמל בשעות האור כדי לאגור חום תרמי בחומרים גולמיים כמו סלע, מים, או חומרים המשנים פאזה בחום כמו מלח גלבר או שעווה. אנרגיית רוח משלימה אנרגיה סולארית היות ופעמים רבות היא חזקה יותר בשעות הלילה ומעברי היום-לילה, אבל דבר זה תלוי כמובן בעונות השנה ובמשתנים מקומיים.

שוק האנרגיה הסולארית

אנרגיה סולארית בישראל

אנרגיה סולארית בישראל היא חלק חשוב מכלל האנרגיה המתחדשת בישראל נכון לשנת 2013 מדובר באחוזים בודדים ממשק האנרגיה בישראל.

בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצרכי דודי שמש. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש במייבש כביסה. כמו כן יש שימוש בתאורה באור טבעי. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצרכי אידוי מים לשם הפקת אשלג בים המלח.

בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות מערכות פוטווולטאיות, בעיקר במגזר החקלאי, וכן התקת תחנות מספר כוח סולארית.[2]

על פי החלטת ממשלת ישראל יש יעד להפקת 5% מהחשמל בישראל עד שנת 2014. נכון לשנת 2013 אנרגיה מתחדשת בישראל מייצרת רק 1.2% מהחשמל בישראל. באיזור אילת צפויים להפיק 55 מגהוואט מאנרגיות מתחדשות, שהם כמעט 50% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט. זאת תודות לפעילותה של החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות הפועלת באיזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [6]. על פי עבודה של הפורום הישראלי לאנרגיה, ניתן להשתמש באנרגיית רוח ובאנרגיה סולארית כדי לספק חלק ניכר מהספקת החשמל של ישראל, עם שילוב של טכנולוגיות לחסכון אנרגטי, בעלויות כלכליות דומות לאלו של התקנות מערכות מבוססות דלק מחצבי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 [RRedC Energy Tidbits] NREL Renewable Resource Data Center
  2. ^ קרברסקי, ל. כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011. [1]


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימיליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונות

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות‏החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות