אביב דומם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביב דומם, 1962

אביב דומם (Silent Spring) הוא ספר עיון מאת הביולוגית רייצ'ל קרסון משנת 1962. הספר זכה להצלחה מסחרית גדולה ונחשב לספר המכונן של התנועה למען הסביבה בארצות הברית ובעולם המערבי. הספר היה אחד הראשונים שעסק בסביבה הטבעית כמכלול ובהשפעת פעולת בני אדם על המערכת האקולוגית ובמיוחד בהקשר של חומרי הדברה והשפעתם על מערכות אקולוגיות.

החל מסוף שנות ה-50, החלה קרסון למקד את תשומת ליבה בשמירת טבע, במיוחד בבעיות שלפי אמונתה נבעו מחומרי הדברה. התוצאה של מחקרה היתה הספר "אביב שקט" שהביא את הדאגה הסביבתית לציבור האמריקאי הרחב. הספר נענה בביקורת נמרצת מצד חברות כימיה, אבל תודות לדיון ציבורי רחב הוא גרם לשינויים רבים בתחום. הספר הוביל לשינוי במדיניות של ארה"ב על חומרי הדברה, סיע להקים את התנועה הסביתית בארצות הברית ואת היצירה של סוכנות הסביבה של ארצות הברית.

רקע לכתיבת הספר

קרסון החלה להתעניין בהשפעות של חומרים להדברת חרקים, ובמיוחד די די טי (DDT) על הטבע. באותה עת, בעקבות יעילותו בהדברת מגיפות המועברות על–ידי חרקים כמו מלריה, טיפוס, מחלת השינה האפריקנית ועוד, נתפש הדי.די.טי בעיני הציבור כמדביר יעיל ללא השפעות-לוואי מזיקות. קרסון סברה אחרת. בעקבות מכתב מהאחראי על שמורת ציפורים, שלטענתו הושמדה בעקבות ריסוס מהאוויר של די די טי, החלה קרסון לחקור את הנושא.

הגורם שהטריד אותה יותר מכל בהתנגדותה לדי.די.טי, כתבה, היה העובדה ש"כל מה שהיה החשוב לי מכל כחובבת טבע נמצא תחת איום". קרסון טענה כי בגלל מבנה שרשרת המזון בעולם החי, חומרי הדברה המכוונים להשמיד חרקים משפיעים בסופו של דבר על מארג המזון כולו, וכי בעלי חיים הניזונים על חרקים, בעלי חיים הניזונים מאותם טורפי חרקים ובני אדם יושפעו אף הם מחומרי ההדברה הרעילים. תופעה זו מוכרת כיום כהצטברות ביולוגית. טענה נוספת אותה שילבה בספר הייתה כי די.די.טי. הוא חומר מסרטן, הפוגע בבני אדם.

הוצאת הספר

הספר יצא בשנת 1962 וזכה להצלחה מסחרית גדולה. באותה שנה פרסמה קרסון בהמשכים במגזין "ניו יורקר" פרקים מן הספר, שעוררו מיד עניין רב. יצרניות חומרי ההדברה הגדולות, ומדענים רבים בתעשיית הכימיקלים תקפו את קרסון ואת טענותיה, ולחץ הופעל על הוצאת "הגטון מיפלין" להימנע מהוצאת הספר. מן העבר השני, נהנתה קרסון מתמיכה של "הסוכנות להגנת הסביבה" (EPA) בארצות הברית והעומד בראשה, ויליאם רקלסהאוס, וכן מארגוני איכות הסביבה של התקופה. קרסון זכתה לשפע הזמנות לדבר על הספר ועל רעיונותיה, אך נאלצה לסרב לרובן בגלל חולשה מתגברת שנבעה מסרטן השד שהתפתח אצלה כמה שנים קודם לכן. שנתיים אחרי פרסום הספר, נפטרה קרסון.

לצד השבחים, הספר קנה לו גם אויבים, בעיקר מצד חברות הדברה וגורמים ליברטניים. הללו תקפו את קרסון, בעיקר לאחר מותה, בכך שהיא תרמה לתחלואה ממלריה. עם זאת תומכיה של קרסון מציינים כי עיקר הפסקת השימוש ב-DDT התרחש דווקא בגלל התרגלות מזיקים לחומר ולא בגלל דאגה סביבתית כלשהי.

ראו גם

קישורים חיצוניים