https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%9C%D7%A8&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T07:41:46Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%93&diff=124882שיחת משתמש:עידן ד2021-08-03T19:33:51Z<p>ישראל קלר: /* הז"י */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>ברוך בואך. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 03:32, 9 פברואר 2006 (CST)<br />
:מה? אין תבנית? מוזר. אבל תודה! [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 03:35, 9 פברואר 2006 (CST)<br />
<br />
הי עידן, אכן, בשביל לתרגם הודעות מערכת צריך הרשאת sysop. [[משתמש:Shahard|-- שחר]] 19:26, 14 פברואר 2006 (CST)<br />
:ידוע. בשלב זה לצערי אין לי זמן לתרום במיזם, אבל אני אקשר אותו מ[http://www.israblog.co.il/217336 הבלוג שלי]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 02:20, 1 מאי 2006 (CDT)<br />
<br />
==אישים==<br />
אני תוהה כמה זה חכם למחוק אישים מתוך הקטגוריה הכללית. אני יודע שבויקיפידה זה לא מקובל להכליל דברים גם בקטגוריה האב וגם בילד, אבל לגבי אישים לדוגמה זה לא חכם. אם אני מחפש מישהו, אבל אני לא זוכר את המקצוע שלו? לא תמיד החלוקה לפי מקצועות היא הדבר החשוב. אפשר לחלק אנשים גם לפי אידאולוגיות אבל זה יותר קשה ועדיין נשארת בעיה של חיפוש. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 08:35, 28 בספטמבר 2011 (IDT)<br />
<br />
בעיה דומה - ראה [[ג'יין ג'ייקובס]] היא לא גיאוגרפית בהכשרתה, אבל השפיעה בצורה חשובה על התחום של תכנון עירוני. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 08:46, 28 בספטמבר 2011 (IDT)<br />
:אני גם תהיתי, והגעתי למסקנה שקטלוג כפול (לפחות במקרים שיש קטגורית בת) פוגעת בזרימת המידע מהאקו-ויקי לקורא ויוצרת תחושה של אי סדר. מנגד, מה שיפתור את הבעיה למי שאין כח לנווט בין כל הקטגוריות (שגם זו בעיה, כפי שאתה מציין) היא פשוט דף רשימת אישים. אני אכין אותה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 09:32, 28 בספטמבר 2011 (IDT)<br />
:לגבי [[ג'יין ג'ייקובס]] - אני לא מוריד קטגוריות נושאיות מאישים, אם אין קטגוריה של מקצוע בנושא זה (משל קטגוריה אנרכיה לא תהיה באישיות כי יש כבר קטגוריה אנרכיסטים והיא הרלוונטית. בתכנון עירוני אין קטגוריה של האישים העוסקים בנושא זה (אנשי מערכות מורכבות למשל דווקא יש)) ואת אלה אני לא מוריד. העניין הוא שלדעתי אדם שנכנס לקטגוריה נושאית (למשל אנרכיזם) מצפה לראות מושגים בתחום ולא אנשים בתחום. אולי זה הרגל מצורת הקיטלוג של ויקיפדיה, אבל זה הקיטלוג שאנשים רגילים אליו... [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 09:48, 28 בספטמבר 2011 (IDT)<br />
::ממה שאני רואה יש בתהליך לימוד עצמי תהליך של רפרוף בין אנשים, ספרים ורעיונות מופשטים (וכן ארגונים). אתה מגיע לרעיון שאותו פיתחו מספר אנשים במספר ספרים. אתה יכול ללכת לספר או לאדם כדי לקרוא עוד. הספר יכול להכיל עוד רעיונות מעניינים, או שהוא מוצא חן בעיניך ואז תלך למי שכתב אותו. גם אצל האדם תוכל לראות עוד אנשים, עוד רעיונות או עוד ספרים. ואז ממשיכים. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 10:42, 30 בספטמבר 2011 (IDT)<br />
:::מסכים. אבל מצד שני, אני חושב שהקטלוג הכפול מבלבל אנשים, ו'''מציף במידע''' וצריך להשתמש בו במידה. זה נראה לי מוזר לשים מישהו גם בקטגורית אישים, גם בכלכלנים וגם בכלכלנים אקולוגים. אם כל האישים יהיו בקטגורית אישים, היא תהיה בת יותר מ-200 ערכים. קשה לי לראות כמה אפשר להבין מי אלו האישים האלו בהצפה כזו. אבל אם אתה עדיין חושב שזה עדיף על רשימה - אני אחזיר. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 10:55, 30 בספטמבר 2011 (IDT)<br />
::::מסכים שצריך להשתמש בזה במידה, אבל למה זה מציף במידע? קודם כל זה שמישהו הוא גם בקטגוריית אישים, וגם בקטגוריה כלכלנים אקולוגים, לא מפריע לי כשאני נכנס לאחת משתי הקטגוריות האלה. מה שיכול להפריע זה שיש בקטגוריית אישים יותר מ-200 אנשים. אבל אז השאלה היא מה עדיף -א. לחפש מישהו לפי סדר האלפבית או בתוך התתי קטגוריות או ב. לחפש אותו רק אותו בתוך תתי קטגוריות? בעיני האפשרות הראשונה נוחה יותר. זו העדפה אישית שלי. הטיעון הנגדי הוא שזה פחות יפה? רשימה היא דבר לא נוח היות והיא צריכה תחזוקה כפולה (בכל פעם שמוסיפים איש צריך לזכור לתחזק אותה). [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 06:41, 2 באוקטובר 2011 (IST)<br />
:::::הצפת מידע מתרחשת באמת כאשר יש יותר מדי אנשים בקטגוריה, כפי שציינת - כשיש כ-200 איש בקטגורית אישים. אין לאף אחד בעיה עם 30 כלכלנים אקולוגים, אבל אני כקורא לא מקבל שום ערך מוסף אם אני נכנס לקטגורית אישים שמפוצצת ב-200 אנשים שכל אחד עשה משהו אחר. בנוסף קיטלוג כפול יוצר בלבול מסויים בניווט כי אני חושב שאנשים יוצאים מתוך הנחה שאין קיטלוג כפול (בגלל ויקיפדיה). מצד שני היתרון בקטלוג כפול הוא שהקורא לא "מפספס" ערכים ויותר קל לו "לדלג" בין נושא לנושא. אם הוא מחפש את הרמן דיילי, הוא לא צריך לחפור ויש מקבל את הערך שלו בקטגוריה ראשית יותר, וגם הניווט שלו בין הקטגוריות קל יותר. אבל ברגע שיש הצפת מידע זה בעייתי. אפשר אולי לפתוח את הדיון לעוד אנשים, כי זה עניין של טעם, נוחות והרגל בסופו של דבר. ולשאלתך - לי אין בעיה לעשות רשימת אישים, וגם לתחזק אותה. זה לא שיש פה כל כך הרבה ערכים חדשים על אישים. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 10:08, 2 באוקטובר 2011 (IST)<br />
==חסימות==<br />
הי, מישהו משתמש בIP של משתמשים לגיטימים והחסימות שלו חוסמים אותם. בשלב זה בוא רק נמחק השחתות בלי לחסום אותו. תודה [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 20:15, 15 במרץ 2012 (IST)<br />
:צריך באופן '''דחוף''' לעדכן את התוכנה כך שמשתמשים חדשים יצטרכו להקליד קופצ'ה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] 20:39, 15 במרץ 2012 (IST)<br />
::צודק, זה אפילו תוספת שיש בתוכנת ויקימדיה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 20:59, 15 במרץ 2012 (IST)<br />
:מצטער על הטרחה. אנא אל תחסום כתובות IP, יש איזה הפניה כככה שלכולם יש אותו IP. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 21:17, 14 במאי 2012 (IDT)<br />
::אוקי. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:42, 14 במאי 2012 (IDT)<br />
==פרנסה נאותה==<br />
לדעתי השם הנכון. [[שיחה:פרס הקיום הנכון]] [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:29, 8 באוקטובר 2015 (IDT)<br />
:עניתי לך שם. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 08:39, 8 באוקטובר 2015 (IDT)<br />
<br />
== קיבלת צל"ש! ==<br />
<br />
{| style="background-color: #fdffe7; border: 1px solid #fceb92;"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[קובץ:Real Life Barnstar.jpg|100px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב העולם האמיתי'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" | תודה על המפגש היום, היה נהדר! [[משתמש:Eburcat|Eburcat]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 02:29, 5 בדצמבר 2015 (IST)<br />
|}<br />
:בכיף! א. מזמין אותך לעשות את זה בתבנית. ב. להעלות לשרת את התמונה :-) [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 17:29, 5 בדצמבר 2015 (IST)<br />
::זה מתוך התוסף של הלב - בצד שמאל למעלה. מוזר, מוקדם יותר היום ראו שם תמונה :) בררר... באגים... [[משתמש:Eburcat|Eburcat]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 17:42, 5 בדצמבר 2015 (IST)<br />
:::אפרופו באגים - שים את הדברים שכתבת [[שיחת אקו-ויקי:Sitenotice|פה]] במקום המתאים, והפעם גם תחתום. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 17:46, 5 בדצמבר 2015 (IST)<br />
==שוק התקשורת בישראל==<br />
צריך עיבוי רציני בין היתר קשרי הון שלטון עיתון (ראה קצת בנושא הגז), ומה עם צדק סביבתי חדר מצב , או המקום הכי חם בגהינום או מגפון? 17:26, 12 בינואר 2016 (IST)<br />
:צודק דרור. מנגד צריך הרבה דברים. כדי שדברים יקרו ושנזכור שצריך לעשות אותם, שבץ את בקשתך בדפים המתאימים. תכתוב את הערכים הנדרשים ב[[אקו-ויקי:בקשת דף|דף בקשת ערך]] (אני מעת לעת מכחיל את הערכים שם. הכחלת ארגונים זה פשוט. ראה לדוגמה [[זווית]]. בהמשך אוסיף גם לוגו.), ובנוסף מוזמן לחנוך את מיזם [[אקו-ויקי:עדכון ערכים ותבניות|עדכון ערכים ותבניות]] בעניין קשרי הון שלטון עיתון. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:17, 12 בינואר 2016 (IST)<br />
<br />
== הוספת תמונה ==<br />
<br />
אני מעוניין להוסיף כמה תמונות לערך של זיהום אוויר בחיפה. מדובר במפות מרחביות של מחקר חדש שמראה שבחיפה יש אזורים "טובים" ללא סרטן. המציאות שהם לא הזניחו שטחים פתוחים ככה שדות חקלאיים יצאו כאזורים ללא סרטן. איך אני מוסיף 5 תמונות אחת ליד השנייה לצורך זה?<br />
תודה [[משתמש:Nitzanmatan|Nitzanmatan]] ([[שיחת משתמש:Nitzanmatan|שיחה]]) 12:32, 13 ביולי 2016 (IDT)<br />
רגע. לפני. המפות ברישיון חופשי? עקרונית אם לא אז אנחנו צריכים ליצור אותן מחדש (בהנחה שהנתונים חופשיים!! אני חושב שכן, כי זה מחקר וניתן לצטט וכו'.) כי יש זכויות על הגרפיקה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:43, 13 ביולי 2016 (IDT)<br />
:אולי יהיה פשוט יותר לבקש רשות מהחוקרים. בעקרון יש כלי של גלריה (ראה [[תחבורת אופניים בצרפת]]). ניצן בבקשה תסביר מה ההבדלים בין השיטות בערך [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]]. לא הצלחתי להבין מתוך האבסרטקט[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 13:14, 13 ביולי 2016 (IDT)<br />
::תמיד אפשר לבקש בכתב ממחזיק הזכויות שחרור תמונות לרישיון חופשי לצורך השימוש בהם. עדיין אין לנו דף שמסביר על זה... [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:50, 13 ביולי 2016 (IDT)<br />
<br />
==דפים יתומים==<br />
יש כ 230 , חלקם דפים מיותרים של סיכומי כתבות, חלקם דורשים הרחבה, וכו'. אשמח לסיוע לקישור אליהם. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 18:11, 2 באוגוסט 2016 (IDT)<br />
:מכיר. לאט לאט. ראה את רשימת המטלות שלי בדף המשתמש. ויש עוד ים דברים חשובים בדף שיפור הממשק. למשל מלא דפי הפניה כפולים ומשולשים שאי אפשר לדעת איפה הם בגלל הבעיה בקידוד. וגם יש את דף הוספת תמונות שזה חשוב. החדשות הטובות הן שעם תיקוני האיות באתר סיימתי כמעט לגמרי. ולענייננו. סליחה על השאלה הרדיקלית. סיכומי כתבות זה הכרחי? למה זה טוב? האם כל הערכים האלה הם רלוונטיים? ונגיד שכן. למה זה צריך לקבל סדר עדיפויות גבוה? אגלה לך סוד, הדפים של הכתבות כמעט ולא נקראים. צריך לדבר על זה גם אם זה באיחור של 10 שנה. למעשה, כל מה שאנחנו עושים בשנה האחרונה זה השלמת פער של 10 שנה. ראה למשל את הסיידבר החדש. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:04, 2 באוגוסט 2016 (IDT)<br />
::סיכומי כתבות זה רע מאד. זה היה רעיון של נועם שהציף סתם וגם הז"י, וגם אי אפשר לקרוא וכו', להעביר מה שנחוץ לערכים מתאימים, למחוק ולשים קישור חיצוני. הצרה שזה הרבה עבודה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 09:47, 3 באוגוסט 2016 (IDT)<br />
:::נגיע לזה. היו בעבר אפילו מספר מועט של תמונות בכתבות שהפרו ז"י ואת זה הורדתי לפני איזה שנתיים. נעשה את זה בהמשך כפרוייקט בפני עצמו ונקבע קריטריונים. מוזמן אם תרצה לפתוח דף פרוייקט התחלתי. כך קל ומסודר יותר לעבוד על דברים רוחביים ומתמשכים. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:26, 3 באוגוסט 2016 (IDT)<br />
<br />
== תבנית נושא - > ראו גם ==<br />
<br />
הי, לדעתי זו היתה טעות להעביר תבניות נושא לתחתית הערך במקום ל"ראו גם" - זה פשוט נעלם ולא מגיעים לזה (כשיש ערכים עם הרבה הערות שוליים) וגם בטלפונים סלולרים זה בכלל נעלם. תבניות נושא יותר חשובות מהערות שוליים ואפילו מקישורים חיצוניים - ולכן הגיוני לשים אותם יותר למעלה.. לדוגמה שיניתי בערך [[השפעות בריאותיות של מלח]]. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 16:50, 22 במרץ 2017 (IST)<br />
:העניין הוא שכשהקורא מגיע למטה, הוא צריך להיתקל במשהו שימשוך אותו להישאר באתר ולעבור לדף אחר. אם התבנית תעלה לראו גם - הערך יגמר בהערות שוליים, והסיכוי שהקורא יצא גבוה יותר. מציע שנחשוב בהמשך אם יש רעיון טוב יותר לשיבוץ למטה מאשר תבנית ראו גם. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:48, 23 במרץ 2017 (IST)<br />
<br />
== קיבלת צל"ש! ==<br />
<br />
{| style="background-color: #fdffe7; border: 1px solid #fceb92;"<br />
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[קובץ:Editors Barnstar Hires.png|100px]]<br />
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''כוכב העורכים'''<br />
|-<br />
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" | עורך על! [[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 20:45, 22 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
|}<br />
:תודה איתן! אולי כדאי להכניס את העיטורים לתבניות כדי שיהיה יותר נוח להשתמש בהם. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:07, 25 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
::אז זהו, שהשימוש בהם סופר נוח - יש עכשיו אייקון של לב כשמסתכלים על דפי משתמש של אנשים - עם ממשק משתמש כדי להעניק עיטורים! [[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 09:15, 25 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
:::אה. אוקי. פשוט ראיתי פה רק את הקידוד. יש לזה דף הסבר/עזרה לקהילה? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:20, 25 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
<br />
== ברכה ==<br />
מברך אותך על הצל"ש שקבלת. כבוד לך ולאקו ויקי. אני בטוח שעזרת בהצלת העולם.{{לא חתם|אלכסנדר סעודה}}<br />
:תודה אלכסנדר! [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:18, 25 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
<br />
== שאלות ==<br />
קודם כתבת בדף של האזרח דרור לפנות אליך בנושא פופולריות הדפים. אני מודה שאם תכתוב לי מה 10 הדפים עם מספר הכניסות הגבוה ביותר נניח בחודש ואת מספר הכניסות לכל אחד מהם, זה יעזור לי מאוד כדי להבין אילו דפים פופלריים ואילו לא, מה הנושאים המעניינים את הציבור מה צריך לשים בדף ומה לא וכדומה. האם תוכל לכתוב כאן את הנתונים? {{לא חתם|אלכסנדר סעודה}}<br />
:נכון. הרשימה שאני מצרף פה מבוססת על נתונים מתחילת השנה עד היום. הם מסודרים על פי סדר הכניסות (הראשון הוא בעל הצפיות הרב ביותר והאחרון הוא בעל הצפיות הנמוך ביותר). נתוני הכניסות החודשיים נעים מכ-600 צפיות לחודש עד כ-300 צפיות לחודש. כל ערך פה נצפה כ-4 דקות.<br />
# [[תאונות דרכים בישראל]]<br />
# [[סיבות מוות בישראל]]<br />
# [[הנדסת אקלים]]<br />
# [[צפיפות אוכלוסין]]<br />
# [[נתונים על מערכת החינוך בישראל]]<br />
# [[זיהום אוויר בישראל]]<br />
# [[פיליפ מוריס]]<br />
# [[סרטן בישראל]]<br />
# [[אוכלוסיית העולם]]<br />
# [[זיהום נחלים בישראל]]<br />
[[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:17, 25 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
<br />
תודה רבה! הפעם לא שכחתי לחתום.<br />
<br />
--[[משתמש:אלכסנדר סעודה|אלכסנדר סעודה]] ([[שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה|שיחה]]) 16:29, 30 בספטמבר 2018 (IDT)<br />
<br />
== חדשות חשובות ==<br />
ב 8 באוקטובר הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים הולך להציג דוח מיוחד על איך להגביל את ההתחממות ל 1.5 מעלות שהוא כותב כבר שנתיים. זה אחד האירועים החשובים ביותר בנושא הזה. אני חושב ששווה לכתוב על זה הודעה בעמוד הראשי של אקו ויקי.<br />
<br />
[https://www.ipcc.ch/news_and_events/ma-p48.shtml Save the Date: IPCC Special Report Global Warming of 1.5ºC]<br />
<br />
[https://www.cnbc.com/2018/10/02/reuters-america-scientists-to-publish-report-on-feasibility-of-climate-targets-on-oct-8.html Scientists to publish report on feasibility of climate targets on Oct. 8]<br />
<br />
[https://www.ecowatch.com/ipcc-report-climate-change-2609286474.html Scientists, Governments Discuss Crucial IPCC Report on Climate Change]<br />
<br />
--[[משתמש:אלכסנדר סעודה|אלכסנדר סעודה]] ([[שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה|שיחה]]) 15:30, 5 באוקטובר 2018 (IDT)<br />
:הוספתי. תודה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 18:04, 5 באוקטובר 2018 (IDT)<br />
<br />
== בקשר לעריכה בדף השיחה של הדף על המפלגות ==<br />
רציתי לכתוב על הפעילות של מפלגת גשר בנושאי סביבה ולא ידעתי מה לכתוב - אני לא מספיק עוקב אחרי החדשות כדי לדעת מה המפלגה הזאת עושה בנידון. לכן שמתי פשוט את התבנית "להשלים". אחר כך חשבתי: בימים כאלה הרבה אנשים יכולים לראות את זה ולרצות להשלים. מה אם מישהו שתומך במפלגת גשר וירצה להשלים, אבל לא רשום כמשתמש אקו ויקי ולא מעוניין להרשם (בין היתר, בגלל שהמילה להירשם מתקשרת עם פרק זמן להמתנה לפעמים ממושך במוחות האנשים), יראה את זה? כתוב שם בתבנית "ראה פירוט בדף השיחה" וכמו כן אם לוחצים על "לתרום" בתוך התבנית מגיעים לדף בו מוזכר שאם אתם לא מעוניינים כרגע להרשם אתם יכולים לכתוב משהו בדף השיחה. אז חשבתי לשים בדף השיחה הפניה לגבי תיקונים. אפשר להפנות אנשים כאלה לראש הדף עצמו כי שם כבר יש הפניה, כלומר לכתוב בכל פסקה כזאת: אם תרצה להשלים ראה אפשרויות בראש הדף, אבל אני חושב שהרעיון שלי טוב יותר. מה דעתך?<br />
<br />
--[[משתמש:אלכסנדר סעודה|אלכסנדר סעודה]] ([[שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה|שיחה]]) 13:30, 8 באפריל 2019 (IDT)<br />
:רשום בתחילת הדף איך ניתן ליצור קשר, בכל דפי האתר יש כפתור ליצירת קשר. זה נראה לי מספיק למי שרוצה ליצור איתנו קשר. בכל מקרה שמתי ב[[אקו-ויקי:בקשת דף]] בקשה לדף [[אקו-ויקי:עורך באקו-ויקי]] כדי שהתבנית להשלים תהיה אפקטיבית וברורה יותר. וכן, אנחנו מצפים שאנשים יעשו את המאמץ המינימלי וירשמו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:59, 8 באפריל 2019 (IDT)<br />
<br />
בסדר. שמת לב שבימים האחרונים היו 3 חדשות טובות אשר בהחלט יוצאות מגדר הרגיל? לא קל להבדיל בכל שתף המידע מה חשוב יותר ומה פחות אבל נראה לי שכל אחת מהן יכולה להיות הסקופ של השנה עם מתחשבים בחשיבותה. אני מתכוון ל[https://www.ecowatch.com/europe-plastics-ban-2633124406.html איסור 70% מהפסולת הפלסטית על ידי האיחוד האירופי], ל[https://www.theguardian.com/world/2019/apr/01/canada-carbon-tax-climate-change-provinces הנהגת מס פחמן בכל שטח קנדה] ול[http://www.greenmedinfo.com/blog/brussels-becomes-first-major-city-halt-5g-due-health-effects עצירת התקנת הג'י 5 בבריסל]. האם תרצה לשים ידיעות אלה במדור החדשות בדף הראשי של אקו ויקי?<br />
<br />
חשוב לדעתי: כאשר מסתכלים על דף לגבי עמדות המפלגות וחשוב שיסתכלו בו לא רק לפני הבחירות, אנשים בדרך כלל מתענינים פחות במצע ויותר בפעילות מעשית. מה שאני מציע:<br />
<br />
א. לכתוב בכל סעיף על מפלגה '''פעילות מעשית עד עכשיו''' במקום '''פעילות בכנסת היוצאת''', כי חשובה גם הפעילות בממשלה, הפעילות במנהל התכנון, הפעילות של ראשי הערים החברים במפלגה וכדומה.<br />
<br />
ב. לכתוב בתחילת הדף במפורש שהדף מביא גם מידע על הפעילות של המפלגות.<br />
<br />
ג. למלא עד כמה שנוכל את הסעיף על הפעילות המעשית. אני מודה שבסעיפים האלה אני אוכל לעזור יחסית מעט בגלל שאני כמו שכבר כתבתי לא רואה חדשות קבוע אבל אעשה מה שאוכל.<br />
<br />
ד. לשנות את שם הדף ל "עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות". אני לא הייתי מוסיף את השנה כי לדעתי אנחנו צריכים לכתוב גם מה שהמפחלגות עשו בעבר להזכיר אפילו את מה שעשו בכנסת הלפני אחרונה ואפילו טיפה את מה שעשו עוד לפני זה.. אם הדף יהפוך לארוך מידי אפשר יהיה לעשות לזה דף נפרד ולכתוב שם את השאר. בין היתר זה ייתן הזדמנות להבין איך השתנו העמדות של המפלגות במשך השנים עם החרפת המשבר הסביבתי.<br />
<br />
--[[משתמש:אלכסנדר סעודה|אלכסנדר סעודה]] ([[שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה|שיחה]]) 12:18, 10 באפריל 2019 (IDT)<br />
== חדשות שכדאי לשים עליהם הודעה באקו ויקי ==<br />
בימים האחרונים היו 3 חדשות טובות אשר בהחלט יוצאות מגדר הרגיל. לא קל להבדיל בכל שתף המידע מה חשוב יותר ומה פחות אבל נראה לי שכל אחת מהן יכולה להיות הסקופ של השנה עם מתחשבים בחשיבותה. אני מתכוון ל[https://www.ecowatch.com/europe-plastics-ban-2633124406.html איסור 70% מהפסולת הפלסטית על ידי האיחוד האירופי], ל[https://www.theguardian.com/world/2019/apr/01/canada-carbon-tax-climate-change-provinces הנהגת מס פחמן בכל שטח קנדה] ול[http://www.greenmedinfo.com/blog/brussels-becomes-first-major-city-halt-5g-due-health-effects עצירת התקנת הג'י 5 בבריסל]. האם תרצה לשים ידיעות אלה במדור החדשות בדף הראשי של אקו ויקי?<br />
<br />
--[[משתמש:אלכסנדר סעודה|אלכסנדר סעודה]] ([[שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה|שיחה]]) 15:41, 14 במאי 2019 (IDT)<br />
:[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]], תוכל לעבור על זה ולהכניס? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 23:09, 14 במאי 2019 (IDT)<br />
::תודה! [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:46, 15 במאי 2019 (IDT)<br />
<br />
== בקשר לבחירות ==<br />
הבנתי שהולכות להיות בחירות בספטמבר הקרוב. לדעתי כדי להסביר על עמדות המפלגות באקו ויקי כדאי להשתמש בדף [[עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות]] ולא בדף על 2019. בגלל 2 סיבות:<br />
<br />
1. האנשים לא מתעניינים במה שאומרות המפלגות אלה במה שהם עושות.<br />
<br />
2. האנשים לא כל כך מתעניינים במה שאומרות או עושות המפלגות לפני הבחירות כאשר הם לפעמים אומרים דברים שלא עושים אחר כך אלה דווקא במה שהמפלגות עושות ביתר הזמן.<br />
<br />
הדף שהפצנו בבחירות הקודמות היה אומנם פופולרי אבל בגלל שהפצנו אותו כמה שיכולנו אני לדוגמה שמתי אותו לפחות לשבועיים כפוסט מוצמד בדף אחד על שינויי אקלים שמופץ במימון. אני לא חושב שהוא היה פופולרי בגלל השם שלו דוקא: להפך אם היינו נותנים לו מהתחלהאת השם הזה הוא היה יותר פופלרי.<br />
<br />
בדף עצמו כדאי לתקן את הרקע הסביבתי: להפריד לפסקאות קצרטת וברורות: זיהום אוויר, תחבורה, מצב המים וכדומה. לכתוב ש ב 20 השנים האחרונות היתה ממשלת ימין, לכתוב מה הם השיגו בתחום הסביבתי, מה לא, ומה הושג בעיקבות לחץ מהאופוזיציה. כי הישגים מסוימים בכל זאת היו ב 20 השנים האחרונות.<br />
<br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]]<br />
<br />
--[[משתמש:אלכסנדר סעודה|אלכסנדר סעודה]] ([[שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה|שיחה]]) 18:42, 30 במאי 2019 (IDT)<br />
<br />
== מדיה ויקי ==<br />
<br />
שלום, תרצו שאייבא אבורכם כמה גאדג'אטים, סקריפטים וכו'? (לדוג': תיבת תקצירי עריכה מותאמת אישית). --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 12:18, 1 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
: הי ישראל. בשמחה. אנחנו עובדים על נושא הממשק הטכני, ויש עבודה רבה ומספר מוגבל של אנשים שמבינים בתחום. ראה גם את [[אקו-ויקי:פרוייקט שיפור הממשק]] ואת דף השיחה שלו במידה ורלוונטי. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:31, 1 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::אז אני צריך בשביל זה: 1. הרשאת מפעיל - ההרשאה היחידה שאפשר לייבא איתה דפים. 2. כמה תקצירי עריכה נפוצים. [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 13:14, 1 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::1. קיבלת. בהצלחה. 2. מבחינתי כל תקצירי העריכה שנמצאים בעריכה בוויקיפדיה העברית רלוונטיים גם פה. אם יש לך רעיונות לשינוי או דעה אחרת אשמח לשמוע. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 16:31, 1 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::תודה. איזה סקריפטים תרצה שאייבא כרגע? --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 16:32, 1 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::איזה סקריפטים יש? איזה אתה מציע? מתייג גם את [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] וגם את [[משתמש:Eburcat|Eburcat]]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:42, 1 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::ראה [https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:סקריפטים/הכל כאן] ו[https://he.wikipedia.org/wiki/מיוחד:גאדג'טים כאן]. מתייג שוב את [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]]. --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 21:23, 2 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::תודה. אעבור על זה. יש גם את הסקריפט של טקסט ברכת ברוכים הבאים בדף השיחה לנרשמים חדשים שאף אחד לא זוכר מאיפה הטקסט נמשך ולכן אנחנו מתקנים כל פעם ידנית לתבנית. אם תוכל לסייע בזה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:49, 3 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::לא הבנתי. מה הבעיה בתבנית {{תב|ברוכים הבאים}} שיש עכשיו? --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 11:04, 3 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::התבנית מבחינתי בסדר גמור. הבעיה היא בדף השיחה הראשוני שהמערכת פותחת למשתמש - לפני שמתקנים בעריכה לתבנית. [https://ecowiki.org.il/index.php?title=שיחת_משתמש:ישראל_קלר&oldid=107620 למשל פה]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 11:24, 3 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::::תיקנתי. הדף המדובר נמצא ב[[מדיה ויקי:Welcomecreation]]. --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 11:49, 3 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::::תוכל להיכס ל[https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Gadgets כאן?] --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 20:53, 6 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::::::? --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 12:01, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
: הי ישראל, תודה רבה, אני לא מבין הרבה בנושא. המון בהצלחה ואשמח לשמוע עוד.. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:18, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::{{א|האזרח דרור}}, הייתי רוצה לעשות את זה בעצמי, אבל צריך בשביל זה גישה לשרת שאין לי אותה. --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 12:21, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::תודה על תיקון הודעת הברכה. פיספסתי את הדף במדיה-ויקי כנראה. שים לב שצריך לתקן את [[תבנית:להשלים]] אחרי ש[[תבנית:תיבה]] נמחקה. גישה לשרת זה בשביל הסקריפטים? גישה יש לדרור ולאיתן. לי אין. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:24, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::גישה לשרת היא בשביל הוספת ההרחבה של הגאדג'אטים (רק ככה אני אוכל לייבא גאדג'אטים). שלחתי לך מייל. --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 15:27, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
==@==<br />
לגבי המייל ששלחתי אשמח לעזור לקידום ממשק האתר. בברכה, מגזין יהלום. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 16:52, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:לבקשתך נתתי לך הרשאת מפעיל. מוזמן לפנות אלי בכל דבר בדף השיחה שלי, או למזנון לדיונים משתפים יותר. ראה גם את [[אקו-ויקי:פרוייקט שיפור הממשק]]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:48, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:: תודה רבה! מקווה כבר מחר להתחיל. לילה טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 21:55, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::לילה טוב ובהצלחה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:00, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::תודה רבה :) [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 22:01, 7 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::מה אתה אומר על השינויים שעשיתי אתמול?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 14:39, 9 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::על עניין החונכות הגבתי במזנון. עברתי על השינויים האחרונים של כל הימים האחרונים וזה נראה לי בסדר. משהו ספציפי? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 11:46, 13 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::יופי, אני שמח לשמוע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 13:56, 13 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::תוכל לפנות לאיתן בבקשה שיוסיף לאתר הרשאת בדוק עריכות? אני חושב שזה מאוד נחוץ כאן כי יש הרבה עריכות שלא סומנו כבדוקות וגם לא תמיד אפשר לסמן אותן. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 16:56, 14 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::תוכל לתת לי קישור לשרת?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 20:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::::אני מעדיף שזה ירוכז אצל איתן. גם לי אין גישה ישירה לשרת. {{א|Eburcat|איתן}}, תוכל להוסיף קבוצות משתמש של מנטר וגם קבוצת משתמש בדוק אוטומטית? (אפנה אליו גם במייל אם הוא לא יראה). [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:34, 16 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::::לפי מה שאני רואה בקובץ ההגדרות לא עשינו שינוי כלשהו בהגדרות שקשורות ל Patrolling, ולכן לכל משתמש אמורה להיות אפשרות לבדוק עריכות, ולסמן את העריכות של עצמו אוטומטית כבדוקות - https://www.mediawiki.org/wiki/Help:Patrolled_edits. --[[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 00:32, 17 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::::::תיקון - רק מפעילי מערכת יכולים לסמן עריכות של עצמם כבדוקות... מספיק טוב, לא? --[[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 00:34, 17 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::::::אם תעשה הרשאת מנטר זה יהיה מאוד טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 12:37, 18 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::::::::::::נוספה הרשאה בשם Patroller שלהבנתי זה "מנטר". בהצלחה. --[[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 13:14, 20 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::::::::תודה רבה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 23:02, 21 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::::::::::::{{א|Eburcat}} תוכל לתרגם את ההרשאה החדשה למנטר? תודה רבה לך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 12:25, 22 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
== [[אקו-ויקי:זכויות יוצרים]] ==<br />
<br />
באיזה רישיון אתם מפרסמים את הדפים? --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 22:46, 21 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:רשום לך למטה - cc יחוס-שימוש לא מסחרי שיתוף זהה. זה מקביל לוויקיפדיה רק שאצלנו לא מאפשרים שימוש מסחרי. לכן אי אפשר להעביר דפי תוכן מוויקפדיה וההפך (אלא אם מושגת הסכמת התורמים). תמונות זה לרוב אותו דבר רק עם שימוש מסחרי כמו בוויקיפדיה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 23:00, 21 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::אז כדאי לכתוב שכל התבניות שמיובאות מויקיפדיה משוחררות ברישיון זהה לרישיון שם. --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 23:03, 21 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::בסדר גמור. מה גם שבכיתוב על זכויות יוצרים מדובר במפורש על טקסט. להבנתי תבניות הן לא טקסט אלא קוד. עד עכשיו תמיד כתבנו את המקור בהערת העריכה, וזה מופיע בדף הגרסאות הקודמות של התבנית. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 23:45, 22 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
<br />
==בדיקת הרשאות==<br />
היי, תוכל להסיר לי את הרשאת המפעיל ולהחליף אותה זמנית ל-developer ו-patrollers ? תודה רבה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 12:25, 22 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:הסרתי מפעיל, נתתי patrollers (מנטר). מה זה developer? אני רואה שאיתן היחיד פה שמחזיק בזה, ואין כזה בוויקיפדיה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:31, 23 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::אני חושב שזה עורך ממשק. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 08:49, 23 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::תשמע יש באג בהרשאת המנטר. אני יכול לסמן עריכות אבל גם את שלי צריך. (אני משער שזה לא באג כי איתן לא הכניס את זה להרשאה). [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 08:52, 23 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::תוכל עכשיו להחזיר לי את הרשאת המפעיל?. אני רואה שצריך לשים בהרשאת המנטר את כל החבילה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 08:59, 23 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::::תיקון: גם אין אפשרות לסמן עריכות עם ההרשאה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 10:12, 23 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
<br />
== בקשת הרשאה ==<br />
<br />
שלום, תוכל לתת לקלר בוט דגל בוט ול הרשאת מפעיל? תודה! --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 22:48, 22 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:נתתי לקלר בוט הרשאה. מי זה [[משתמש:Guycn2]] אם יורשה לי? לאיזה צרכים המפעיל? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:36, 23 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::אפשר גם הרשאת בוט למשתמש [[משתמש:Dogbot|Dogbot]]? [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 20:11, 26 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
:::תוכל להחזיר לי את הרשאת המפעיל?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]]) 12:07, 29 בספטמבר 2020 (IDT)<br />
::::למען הסדר הטוב כותב גם פה שההרשאות ל-Dogbot ולמגזין יהלום ניתנו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:44, 6 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
== יצירת חשבונות ==<br />
<br />
שלום {{א|עידן ד|עידן}},<br />
אשמח לדעת מדוע צריך לבקש אישור להרשמה, ולא שיהיה אפשר להצטרף לעורכים של אקו-ויקי בלי לבקש אישור הרשמה? --[[משתמש:האור שבמרתף|האור שבמרתף]] ([[שיחת משתמש:האור שבמרתף|שיחה]]) 20:56, 1 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:אני לא [[משתמש:עידן ד]] אך חשוב לי להביע דעתי בעד הפרקטיקה הזו והייתי עושה כן בדיון ייעודי במזנון בו חברי הקהילה יוכלו להביע דעתם בקלות. בברכה. {{אלמ}}<br />
::אתה יכול לפתוח ב[[אקו-ויקי:מזנון|מזנון]] דיון? --[[משתמש:האור שבמרתף|האור שבמרתף]] ([[שיחת משתמש:האור שבמרתף|שיחה]]) 16:50, 2 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::{{א|האזרח דרור|דרור}}, תוכל להתייחס בבקשה? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:42, 6 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::::פתחתי. אשמח אם {{א|EqualizeE|תכתוב}} [[אקו-ויקי:מזנון|שם]] את דעתך. [[משתמש:האור שבמרתף|האור שבמרתף]] ([[שיחת משתמש:האור שבמרתף|שיחה]]) 22:54, 10 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
שלום וברכה, אשמח אם תוכל לשנות את שני ל "נריה קלר" כי הגעתי למסכנה שאני לא רוצה להישאר אנונימי. {{תודה רבה}} --[[משתמש:האור שבמרתף|האור שבמרתף]] ([[שיחת משתמש:האור שבמרתף|שיחה]]) 22:35, 10 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:בוצע. בהצלחה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:34, 11 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::{{תודה רבה}} --[[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 14:47, 11 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::: תוכל לשנות לי את שם המשתמש לNeriah? [[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 21:59, 5 ביוני 2021 (IDT)<br />
::::כן. בוצע. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 11:02, 6 ביוני 2021 (IDT)<br />
<br />
== @ ==<br />
<br />
שלחתי לך אימייל דחוף לפני מספר שעות אך לא השבת; מכיוון שהבנתי מ[[אק:שינויים אחרונים]] שאתה פעיל באתר, אני מבקש ממך כאן שתשיב לי לאימייל הדחוף בהקדם.<br />
<br />
תודה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 19:24, 20 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:אני עובר ומטפל עכשיו בהכל. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:39, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
== אנא עקוב אחר הדף [[בדיקה:מדבריות האורן עם תמונות מקומיות בלבד]] ככל שתוכל ותדווח במזנון אם הוא קרס לך ==<br />
<br />
הצבתי בקשת מחיקה מעוכבת ב[[אק:במ]] ; זה מבחינתי המבחן האחרון להבין אם הקריסות הרבות בדפים מרובי תמונות נובעת בגלל תקשורת לקויה עם WikiCommons או לאו. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 15:34, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
== רישוי ==<br />
<br />
שלום רב,{{ש}}<br />
חוששני שיש סוגיית רישוי בייבוא ערכים מוויקיפדיה העברית.{{ש}}<br />
הרשיון שם הוא cc by-sa (מותר כל שימוש).{{ש}}<br />
הרשיון כאן הוא cc by-'''nc'''-sa (מותר שימוש בלתי מסחרי בלבד).{{ש}}<br />
כלומר, יש שנמוך של הרשיון, אף על פי שבוויקיפדיה כתוב SA (share alike), כלומר הפצת היצירה תחת אותו רשיון ולא תחת רשיון משונמך.{{ש}}<br />
זה כמו שאני נוהג ברכב ארבע גלגלי עם רשיון של קטנוע. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 23:52, 24 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:נכון. לכן אנחנו לא מייבאים מוויקיפדיה ומנגד מפה לא מגיעים טקסטים לשם. אפשר לייבא מוויקיפדיה את הפתיח של הערך כי הוא קצר וגנרי, אבל לא מעבר. כמובן שמי שכתב ערך בוויקפדיה יכול לייבא אותו לפה וההפך. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:04, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::אני חושב שבאופן כללי גם פתיח קצר וגנרי מצריך מתן קרדיט ואם אני לא טועה זה כך גם מצד כללי ויקיפדיה.<br />
::<br />
::אישית לפי דעתי אם מדובר בפסקת פתיח (ראשונה הפרק פתיח) הכוללת עד משפט אחד בלבד, אין טעם בקרדיט אבל אם מדובר בפסקה הכוללת שני משפטים או יותר אז כן יש טעם בקרדיט). &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 00:08, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::לצערי זה אינו מאפשר גם ייבוא של תמונות מוויקישיתוף כדי לפתור את הסוגיה הקיימת במדבריות האורן. התמונות שם הן ללא nc. מדוע בעצם צריך nc? משום שאקו מופעלת על ידי עמותה? למיטב ידיעתי, אין איסור על עמותה לבצע פעילות מסחרית בהיקף קטן. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 00:16, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::::אני גם תוהה כמו דוריאן ; אני חושב שאימוץ הרישיון הויקיפדי המדויק הוא צעד סביר למיזם שיתופי וחופשי-בכללותו שהרי:<br />
::::* העתקת ערכים בשלמותם או בכללותם ממנו עם קרדיט נאות תביא לפרסמו --- אני חושב שכיום המיזם מכיל מספיק "רוח עריכה" שתאפשר פיקוח על מידע שהועתק ממנו<br />
::::* העתקת ערכים בשלמותם או בכללותם אליו עם קרדיט נאות תביא להרחבתו --- אני חושב שכיום המיזם מכיל מספיק "רוח עריכה" שתאפשר התאמת ערכים המיובאים אליו היטב<br />
::::<br />
::::בברכה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 00:21, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::::לרוב פתיח הוא פלוני אלמוני הוא ככה וככה, נולד במקום ככה בשנת ככה וככה, למד במקום ככה וידוע בשל הספר שכתב בשנת ככה שנקרא ככה. אפשר לראות דוגמה בערך על [[ישראל כ"ץ]]. התמונות יכולות להיות מועלות בכל רישיון שהוא - אין מגבלה לרישיון יחיד והרישיון המצויין בתחתית כל דף הוא רק לגבי הטקסט. הרישיון הוא nc כי ככה התחיל האתר, יכול להיות שזו הייתה ברירת המחדל של המערכת. אין לזה קשר לזה שהמתפעלת היא עמותה. שינוי רישיון דורש דיון מסודר והצבעה, תוך ניסיון ליידע תורמים בעבר לגבי הדיון וההצבעה על החלפת הרישיון. יש הרבה אתרי ויקי ששמים רישיון nc בשביל להגן על שכפול התוכן למקומות אחרים מה שיקטין את הכניסה לאתר. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:41, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::::::לילה טוב עידן, תבנית היא טקסט? [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 00:56, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::::::עידן, שווה לבדוק אם שינוי רישיון cc-by-nc לרישיון אחר לא אסור ברישיון עצמו (כמו שלמשל שינוי רישיון GPL לרישיון אחר אסור ברישיון עצמו מרגע שחרור תוכנה ברישיון GPL ואם אני לא טועה אף מותר ולגיטימי לתבוע את משנה הרישיון על שינוי הרישיון והטעיית הציבור וכו'); אציין כי רישיון GPL קשור ל[[קוד מקור|קודי מקור]] בניגוד לרשיונות CC הקשורים ל[[תוכן ומדיה גולמיים]]. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 01:16, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::::::::כתוב על זה [https://en.wikipedia.org/wiki/Creative_Commons_NonCommercial_license כאן]. יכול להיות שהערך אינו מספיק מקצועי, אבל הוא מפנה למקורות. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 01:57, 25 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
===חשיבותו העילאית של הנושא===<br />
אני מודה ל[[משתמש:דוריאן]] על הצפת הנושא. גם אני סבור שיש לבצע כמה פעולות בהקדם.<br />
<br />
אני מציע שאם זה טרם נעשה; [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] תפנה במכתב רשמי לעמותת [[ויקימדיה ישראל]] ותשאל אותה אם כאשר רישיון האתר הוא cc-by-nc, יש בעיה שעורכי האתר ישתמשו בתמונות מ WikiCommons בין בהורדה והעלאה ובין בהפנייה (כל עוד זכויות היוצרים עליהן "חופשיות").<br />
<br />
חשובה לי דעתו של משתמש:עידן ד בעניין שהרי עד כה היעדרו של דף [[אקו-ויקי:הבהרה משפטית]] מנע ממני לטפל בבעיית התמונות בערך [[מדבריות האורן]] וכעת גם הבעיה שתיאר דוריאן מונעת זאת ממני. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 05:19, 26 באוקטובר 2020 (IST)<br />
:עידן ד ענה שבזמן העלאת תמונה, יש לציין את רשיון התמונה. רשיון התמונה אינו זהה לרשיון האתר. כאן צירפתי תמונה של [[:קובץ:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|דרור]] עם רשיון CC-BY-SA-3.0. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 16:11, 26 באוקטובר 2020 (IST)<br />
::כתבתי את דברי בידיעה שהוא אמר זאת אך לא עשיתי קשר בין השניים אולי כי הסקתי (בעקבות פרשנות שגויה לדבריך) שבמצבים מסוימים עדיין יש בעיה להשתמש בתמונות ברישיון חופשי. אשמח אם תתאר שוב מה הבעיה שמצאת עם רישיון nc תודה בכל מקרה על זמנך בעניין עד כה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 16:19, 26 באוקטובר 2020 (IST)<br />
:::כשכתבתי את דבריי, לא נתתי את דעתי על כך שיש הבדל בין רישוי האתר ובין רישוי הקבצים. אחרי שעידן ד ענה, הבנתי שכל קובץ הוא אוטונומי, עם רישוי שלו, ואינו קשור לרישוי האתר. לעניין nc, הוא מונע ייבוא ערכים ולהבנתי גם תבניות מוויקיפדיה. באקו יש מחסור בתבניות, ואני מקווה שיימצא פתרון לסוגיה זו. עד כמה שהבנתי, לא ניתן להסיר את nc, משום שבמקרה כזה יש לפנות לכל מי שכתבו ערכים תחת nc ולקבל את אישורם להסרת nc. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 17:07, 26 באוקטובר 2020 (IST)<br />
<br />
===שכפול תוכן כמקור דאגה - פרספקטיבה חדישה===<br />
אם אני מבין נכון הסיבה העיקרית בשלה אין לאתר זה רישיון שימוש הזהה לזה של ויקיפדיה העברית היא החשש שמא זה יגרום לאנשים מסוימים להקים מיזמים '''מסחריים''' בהם כלל או רוב התוכן יהיה מועתק מכאן בצורה "חופשית" ו"חוקית כביכול" (בטח אם יתנו על זה קרידט).<br />
<br />
אני חושב שתהיה זו מאד טבעית (בני אדם נוטים לשמור לעצמם מה שלדעתם שייך להם) אבל אני יכול להעיד מכל שנות פעילותי במרחב האינטרנט הישראלי שכמעט בחיים לא נתקלתי בשכפול תוכן פר אקסלנס - כמות הבעלים של אתרי MediaWiki מסחריים בעברית היא אולי 3 ולא מוכר לי מי מהם שמעתיק תוכן מרעיו וגם עם כן בדרך כלל משנים אותו מהותית.<br />
<br />
לפי דעתי, כל אדם המנוסה בעבודה עם תוכן וקידום אורגני ושיכול לתחזק אתר גדול יחסית כמו אתר MediaWiki שהוא רציני ומשפיע יודע ששכפול תוכן יכול לנזק לכל הפחות את המעתיק (שיכול להיות הוא עצמו) ולמרות שמדברים הרבה מאד על התופעה של "העתקת תוכן" היא תופעה מאד מאד לא סבירה שלדעתי יש שיח-יתר עליה ופחד מוגזם ממנה, בטח כיום תכף בשנת 2021 אני מניח שרוב מנועי החיפוש הגדולים יכללו מנגנונים להגן על בעלי אתרים מן התופעה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 07:23, 26 באוקטובר 2020 (IST)<br />
<br />
== שינוי קישור ==<br />
<br />
הי. שיניתי את קישור דף השינויים האחרונים למצב שבו הדף נמצא במצב מתקדם יותר. מה אומר?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 20:55, 26 באוקטובר 2020 (IST)<br />
:אתה מדבר על זה שיש עדכונים חיים ועוד שדרוגים בממשק של דף שינויים אחרונים? זה יפה מאוד לדעתי. בהקשר הזה שים לב ל[[אקו-ויקי:מזנון#דיווח על באג מהיומיים האחרונים - שינויים אחרונים פותח טאב-דפדפן חדש במקום להיפתח בטאב-הדפדפן הקיים]]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 20:10, 29 באוקטובר 2020 (IST)<br />
::זה בגלל זה. להחזיר את הקישור הישן?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 20:29, 29 באוקטובר 2020 (IST)<br />
:::אוקי. עכשיו הבנתי הכל. אני מניח שזה נפתח בטאב חדש כי קישרת בסרגל הכלים לכתובת האתר, ומדיה ויקי אצלנו פותחת קישור חיצוני בטאב חדש. למה מיוחד:שינויים אחרונים אצלנו הוא בגרסה ישנה ובוויקיפדיה העברית הוא בגרסה החדשה? שמה ההפניה בסרגל הכלים הוא לדף המיוחד הפותח את הדף המתקדם. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Sidebar] [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:25, 29 באוקטובר 2020 (IST)<br />
::::לא. שם יש דף שינויים מתקדם כי גרסת המדיה ויקי של האתר מעודכנת. אני מניח שמתי שגרסת האתר תתעדכן גם פה יופיע דף שינויים כזה. או שאני טועה ואפשר לעשות את זה דרך השרת. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:27, 30 באוקטובר 2020 (IST)<br />
:::::אוקי. נראה אחרי העדכון. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:45, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::ב-אקו-ויקי בהרצה זה מופיע כך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 09:50, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
==הרשאה לבוט==<br />
היי עידן. תוכל בבקשה לתת הרשאת מפעיל ל[[משתמש:מגזין יהלום בוט]] בשביל [[מיוחד:החלפת טקסט|החלפת טקסט]]. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 11:26, 1 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:יש לו הרשאה מ-15 בספטמבר 2020. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:44, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::אוקי. התבלבלתי עם ההרשאה לבוט. הענקתי גם מפעיל. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:14, 4 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::תודה רבה. [[משתמש:מגזין יהלום בוט|מגזין יהלום בוט]] ([[שיחת משתמש:מגזין יהלום בוט|שיחה]]) 15:43, 4 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
==שאלה לגבי אקו-ויקי הרצה==<br />
מהו האתר הזה, כך ייראה האתר אחרי השדרוג?. יש הרבה דברים שעובדים שם ופה לא עובדים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 22:06, 1 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:שמתי לב שיש בעיה בהרשאת "patrollers" מי שמחזיק בהרשאה יכול לסמן עריכות של משתמשים אחרים, אבל את של עצמו לא. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 22:13, 1 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::אני לא יודע. זה {{א|דוגקן}} העלה. ראה [https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%95%D7%92%D7%A7%D7%9F/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99&oldid=115802 פה]. {{א|eburcat}} ראה גם. לגבי ההרשאה - אני אבדוק את זה אחרי עדכון הגרסה. אולי זה יסתדר. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 00:43, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::טוב. מה אתה אומר על הרשאת בודק?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 09:26, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::בדיקות איי פי יבוצעו רק על ידי איתן או דרור או עירא או אני - המשתמשים הוותיקים באתר המכירים אישית. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 09:51, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::ההרשאה תהיה?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 09:53, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::אני בדקתי באקו-ויקי הרצה וכנראה יהיו הרשאות חדשות (לא בודק) יהיה עורך ממשק ומסתירים (מעלימים). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;"> דוגקן</span> • [[משתמש:דוגקן|'''<span style="color:#2D85GG;"> דוגקון</span>''']] • [[שיחת משתמש:דוגקן|'''<span style="color:#000080;">הודעה</span>''']] 15:21, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::הרשאת המנטר לא כוללת סימון עריכות עצמי. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 16:29, 2 בנובמבר 2020 (IST)<br />
==אקו-ויקי - הרצה==<br />
הי עידן. תוכל לתת לי שם את ההרשאות החדשות על מנת לבדוק אותם?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 21:58, 3 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:תכתוב לי במפורש אילו הרשאות אתה מבקש. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:16, 4 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::את ההרשאות החדשות שנוספו שם. מעלים ועורך ממשק. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:13, 4 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::אין טעם. הגרסה פה במילא תתעדכן בימים הקרובים. הסתיימו הבדיקות באתר ההרצה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:28, 7 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::מצוין, מחכה.. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 18:34, 7 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::ראיתי שנוספה רמת הגנה חדשה "מנהלי הודעה מרכזית" מה זה?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 18:45, 7 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::אעדכן במזנון כשתתעדכן גרסת התוכנה. איפה ראיתי שנוספה רמת ההגנה? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:09, 8 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::באקו ויקי בהרצה. יכול להיות שזה אומר שרק עורכי ממשק יוכלו לערוך את הדפים עם ההגנה הזו?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 16:02, 8 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::לא יודע. כשזה יגיע לפה אבדוק. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 17:12, 8 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::סבבה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 18:23, 8 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== שרת ==<br />
<br />
שלום, מי משלם על השרת של אקו-ויקי?--[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 20:42, 5 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:העמותה לכלכלת בת קיימא ממנת. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 20:47, 5 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::השרת למעשה יושב אצל עירא מזה שנים ללא תשלום. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:12, 7 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::מי נותן לכם שרת ללא תשלום? --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 19:00, 7 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::כפי שכבר ביקשתי בעבר (במזנון) - שאלות מטא במייל. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:04, 8 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== עורך ממשק ==<br />
<br />
הי עידן. בעקבות העדכון החדש של מדיה ויקי נוספה ההרשאה "עורך ממשק" זה אומר שמפעילי מערכת לא יכולים לערוך את קובצי ה-JS ו-CSS. מפעילי יכולים עכשיו לערוך רק דפי מדיה ויקי בסיסיים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 12:31, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:נכון. אתה מבקש הרשאת עורך ממשק? {{א|eburcat}} לידיעה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:49, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::כן. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 13:32, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::תודה רבה!. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 13:37, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::כן. נתתי. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:38, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== שינוי בעמוד ראשי ==<br />
<br />
הי. מה אתה אומר על השינוי שעשיתי?. (הוספתי לוח שמופיע דף השינויים האחרונים) [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 19:41, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:זה נראה לי סבבה אם כי ממש עדיף שזה יהיה קטן בהרבה... מספיק 5 שינויים אחרונים. צריך גם להוסיף באופן בולט שם את [[אקו-ויקי:מדריך בזק לכתיבה באקו-ויקי]] כי יש להוסיף גם קריאה לפעולה. בנוסף תחזיר בבקשה את היחסים בין צד ימין לצד שמאל. הקטנת את צד ימין הרבה מדי. אין לי בעיה להקטין מעט את צד ימין, אבל לא יותר מזה. מה גם שקח בחשבון שהצד הימני הוא הצד הראשי של עמוד הבית, ובהמשך נרצה לשבץ שם פורטלים במקום ארבעת הקוביות שמופיעות שם עם הפניות לערכים. בכלל אנחנו רוצים לחזק את העמוד הראשי של האתר. מתייג גם את {{א|האזרח דרור}}, שעוסק הרבה בעמוד הראשי, כדי שיגיד את דעתו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:23, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:סבבה. בינתיים אוריד את זה. מחר אנסה לעצב כמו שאמרת. אפשר לשים את הלוח של מפת האתר בשתי צדדים וזה יהיה יותר טוב לעין אני מניח. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 21:30, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::יכול להיות. נבדוק. בכל מקרה אני מבקש שלא תעשה ניסויים בעמוד הראשי עצמו. תעשה העתק בדפי משנה של דף המשתמש שלך. ראה למשל [[משתמש:האזרח דרור/ארגז חול2|את הדף שדרור עשה]]. גם את התבניות צריך להכין תבניות טיוטה. ואת כל הדיונים לגבי העיצוב יש לערוך בדף השיחה של העמוד הראשי. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:59, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 23:02, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::לגבי השינויים האחרונים, עשיתי כמו משהו בסגנון שאמרת. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 23:05, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
{{תיבה<br />
| צבע = #9ACD39<br />
| צבע מפריד = <br />
| תמונה = <br />
| קישור תמונה =<br />
| גודל = 25px<br />
| כותרת = <br />
| הסבר = {{מיוחד:שינויים אחרונים/days=2,limit=5, liveupdate=1, rcfilters=4}}<br />
| כפתורים = <br />
}}<br />
{{שבירה}}<br />
מה אתה אומר על חדשות בעמוד ראשי?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 23:08, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:השינויים האחרונים עכשיו הרבה יותר טובים. לגבי חדשות - יש לנו בעמוד הראשי חדשות. אפשר לעצב את זה טוב יותר אני חושב. לכל הפחות שתהיה שם באופן קבוע תמונה (עם כיתוב תמונה) שקשורה לחדשות. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 10:08, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::טוב. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 10:30, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::תסתכל רגע בעמוד ראשי, עשיתי שדרוג לציטוט של איינשטיין. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:14, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::איינשטיין מודה לך. יותר טוב ככה. אתה יכול לשפר גם קצת את הנראות של הכותרת (ברוכים הבאים ל...). זה בכותרת רגילה היום. אפשר לשים אותה בתוך מסגרת עם צבע או משהו. לא חשוב לי כרגע בדיוק מה, רק שיהיה אסתטי ומעוצב יותר.<br />
:::::אם אתה רוצה אני יכול לעשות את האותיות צבעוניות. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:20, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::עשיתי משהו. מוזמן לשחק עם הצבע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:29, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::אני חושב שזה עדיף ממקודם. תודה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:54, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::אבל במחשבה שנייה שחור עדיף. הגדלתי את הטקסט, מירכזתי אותו והורדתי שורה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:00, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::וביטלתי את שבירת השורה. זה לא נחוץ לדעתי אחרי ששמת את הציטוט שאחרי הברוכים הבאים בתבנית. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:04, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::אני חושב שזה פחות יפה מהעיצוב הקודם, הטקסט גדול מדי וזה לא נראה טוב ביחס לגופנים האחרים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 19:40, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::הקטנתי את הטקסט. לצערי אין לי זמן להתעסק בזה כרגע. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:47, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== הגנת מנהלי הודעה מרכזית ==<br />
<br />
{{הועבר|מ=שיחת משתמש:דוגקן#הגנת מנהלי הודעה מרכזית}}<br />
אתה יודע מה זה אומר?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:53, 9 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:אני גם ראיתי ומנסה לבדוק. תוכל לנסות לבדוק במיזמים אחרים ולהחזיר תשובה אם תקבל? ואפשר לחפש גם [https://www.mediawiki.org/wiki/MediaWiki באתר של התוכנה]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:40, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::{{א|עידן ד}} ראיתי את ההגנה בעוד אתר ויקי שאני מפעיל מערכת אבל לא ראיתי שזה מגביל במשהו. אולי זאת הרשאה כמו שיש בויקיפדיה שזה נותן רק לעורכי ממשק לערוך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 13:05, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::אני חושש שיש פה איזו בעיה בתרגום. הייתי שמח לדעת מה השם של זה במקור באנגלית. על פי הסדר בדף שינוי הגנות ההגנה הזו אמורה להיות הגנה חזקה יותר מרמת הגנה של מפעילי מערכת. זה מאוד מוזר. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:10, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::גם אני חושב כך. עברתי על העדכון של 1.35 ולא ראיתי שמוזכרת שם ההגנה הזו. בשביל לדעת את זה צריך לבדוק. אני מציע שתוריד למשתמש בוט שלי את הרשאת המפעיל ותתן לו הרשאת עורך ממשק, ונעשה את ההגנה על איזה דף. אם אני אצליח לערוך את הדף אז כנראה שהכוונה היא להגנת עורך ממשק כמו בויקיפדיה ויש באמת טעות תרגום. יכול להיות שאפשר לסדר זאת גם דרך האתר של התרגומים "Translatewiki.net". [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 13:24, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::{{א|עידן ד}} הבנתי מה זה עושה. זה לא כמו בויקיפדיה שרק עורכי ממשק יכולים לערוך. בדקתי באתר ויקי שאני מפעיל מערכת והגנתי על דף עם ההגנה הזו, התוצאה הייתה שלא ניתן לראות את קוד המקור של הדף. אחר כך שמתי הגנת מפעילי מערכת וכן הצלחתי לראות. כנראה שההגנה הזו מונעת לראות את קוד המקור של הדף ולהעתיק את הקודים. התרגום לא נכון. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:06, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::בדקתי עכשיו שוב, מה שכתבתי למעלה לא קשור. זה כן מציג את הקוד. אני אברר את זה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:11, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::חיפשתי גם ב-[[מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. לא כתוב משהו על ההגנה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 14:18, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::נכון. תעלומה! [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:05, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::אני אברר על זה השבוע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 19:34, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
{{סוף העברה}}<br />
:::::::::::שימו לב לשתי התגיות בסוף הדף [[מיוחד:תגיות]] לגבי ההודעה המרכזית (centralnotice). [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:32, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::אולי הכוונה היא ל-[[מיוחד:הודעה מרכזית]]?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:35, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::::::יכול להיות. זה כמו הודעת אתר למעשה. אולי משמש להגנה על ההודעה הזו ספציפית. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:49, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::::יש בזה הודעת שגיאה עכשיו. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 16:00, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::::::::אני חושב שזה כי אין לו מאיפה למשוך את הנתונים. הגיוני במצב כזה הודעת שגיאה כזו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 16:01, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::::::הבנתי. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 16:20, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::::::::::אין את ההגנה הזו באתרי קרן ויקימדיה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 08:06, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::::::::איך אתה יודע? אתה צריך להיות מפעיל מערכת כדי לבדוק את זה באתרים עצמם. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 08:47, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::::::::::::חיפשתי בחיפוש. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:33, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::::::::::זה לא מספיק. צריך לבדוק בממשק עצמו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:19, 13 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== מפעיל מערכת ==<br />
<br />
שלום עידן,<br />
תוכל לתת לי הרשאת מפעיל מערכת? תודה מראש!<br />
נ.ב.<br />
אולי כדאי לך לארכב עוד קצת פה :-)... --[[משתמש:נריה קלר|נריה קלר]] ([[שיחת משתמש:נריה קלר|שיחה]]) 16:29, 10 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:קיבלת. בהצלחה. אארכב בהמשך. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:34, 11 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
לילה טוב, מדוע יש רווח בין התו האחרון ובין הערת השוליים שבאה אחריו? הערת השוליים צריכה להיות צמודה לתו האחרון, ראה נא [https://he.wikipedia.org/wiki/עזרה:הערת_שוליים בוויקיפדיה]. אם אתה מעדיף להשאיר רווח בין הערת השוליים ובין התו האחרון, ניתן לעשות זאת בערכים שכתבת. בערכים שאתה עורך, עדיף להשאיר את המתכונת שבה נכתב הערך. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 01:17, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:אין לי העדפה מסויימת ולא הייתי ער לכך. אשתדל להוסיף הערת שוליים ללא רווח. תודה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 08:43, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::אפשר להשתמש בצ'קטי בשביל לסדר את זה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:41, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::הוא לא מסדר את זה. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 22:09, 12 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== עורך ממשק ==<br />
<br />
אפשר הרשאת עורך ממשק? נ.ב אני צריך לערוך את JS וCSS של האתר ומפעילים לא יכולים לעשות זאת. [[משתמש:דוגקן|דוגקן]] ([[שיחת משתמש:דוגקן|שיחה]]) 20:00, 16 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:נתתי. בהצלחה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 20:15, 16 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== צ'אט אונליין ==<br />
<br />
מה אתה אומר על צ'אט אונליין באתר? (זה אפשרי אחרי ההרחבה שכתבתי) [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:50, 25 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:תודה על ההצעה. רעיון נהדר אבל לא לאקו-ויקי. זה לא בלוג פה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:16, 25 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::נכון, אבל זה משהו אישי, רק בעלי האתר יכולים להתכתב עם המבקר. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 21:17, 25 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::לדוגמה אפשר לשים את הצ'אט רק בעמוד ראשי, ולא בכל האתר. כך זה לא יפריע. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 21:18, 25 בנובמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== הנגשה ==<br />
<br />
היי עידן, הוספתי לאתר כפתור הנגשה. יכול להיות שלא תראה אותו עכשיו. הוא נמצא ליד הסמל של מדיה ויקי. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 22:15, 28 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:ראיתי. יפה. הוא קצת מסתיר את הלוגו של מדיה ויקי. נצטרך להעלות אותו טיפה בהמשך. אתה יודע באיזה עוד אתרי ויקי שמו את הסקריפט הזה? ואיך בוויקיפדיה מנגישים אם בכלל? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:31, 28 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::אין את זה באתרי ויקי אחרים. כתבתי את זה עם עוד מישהו. (התאמתי את זה לאתר ויקי) זה זז מתי שעולים עם העכבר, זה לא מסתיר את הסימן של מדיה ויקי. בויקיפדיה לא מנגישים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 22:39, 28 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::ומה אתה אומר על הצ'אט, להשאיר אותו?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 22:40, 28 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::מסתיר טיפונה. לא מעבר. חסר לי שם כפתור איקס. אולי ESC אמור לעשות את זה שם אבל אין לו היפרלינק.<br />
::::הצ'אט לא יפה בעיני. אין מי שיענה בצ'אט בזמן אמת (בצ'אט יש צפי למענה מיידי) ומעבר לזה אני חושב שזה טיפה "מוזיל" את האתר. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:52, 28 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::טוב.. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 09:52, 29 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::אתה מסדר בכפתור ההנגשה את היציאה ממנו? הכיתוב ESC בכפתור לא מוביל לכלום. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 08:58, 30 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::זה ממש מפריע? אפשר בהמשך לשים את הסקריפט בהעדפות בשביל שאלו שרוצים יוכלו לבחור משם, ויוכלו גם לבטל אם לא רוצים. זה דורש עבודה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 10:42, 30 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::אם יש כפתור של יציאה (שזה מעולה שיש אותו) שלא מוביל לכלום זה באג. עדיף להוריד את הכיתוב של היציאה או לתקן אותו. בוודאי אם זה בכל העמודים של האתר. לגבי האופציה של ההעדפות - צא מתוך הנחה שכמעט כל הגולשים באתר לא נרשמים אליו בשביל לשלוט בהעדפות. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 10:51, 30 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::כן. זה באג. בגלל שלא כתבתי את זה, רק לקחתי קוד. אין לי בזה שליטה, אפשר לשלוח מכתב לחברה שיסדרו את זה. אני מקווה שהחברה הזו תסדר את הכפתור. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 11:16, 30 בנובמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::::כן. ראיתי שסקריפט מושך מאתר אחר. תוכל לשלוח להם מייל או אפילו להתקשר? יש את הפרטים בהצהרת הנגישות בכפתור עצמו. לצורך תיעוד [[מיוחד:הבדלים/114749|פה נמצא השינוי (יש להעביר גרסה קדימה) בדף מדיה ויקי:Common.js אשר הוסיף את הכפתור]]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 11:25, 30 בנובמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::בהתייעצות עם {{א|Eburcat}} נאלצתי להוריד את התוסף מחשש לליקוי אבטחה. לא משהו ספציפי, פשוט התוסף מושך קוד מאתר פרטי שאנחנו לא מכירים אותו ואין לנו שליטה עליו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:35, 2 בדצמבר 2020 (IST)<br />
:::::::::::::הבנתי. אם יהיה פעם תוסף שנכתב על ידי מדיה ויקי, אגיד לך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:25, 2 בדצמבר 2020 (IST)<br />
::::::::::::::למשל. אני מתפלא שאין. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 18:59, 2 בדצמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== ההרחבה ==<br />
<br />
הי. יש משהו ספציפי שאתה רוצה שיהיה באתר אבל לא היה אפשרי עד עכשיו בגלל שההרחבה לא הייתה באתר?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 21:56, 8 בדצמבר 2020 (IST)<br />
:הי מגזין. על איזו הרחבה אתה מדבר? על הגאדג'טים? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 18:49, 9 בדצמבר 2020 (IST)<br />
::על הוידגטים. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 09:13, 10 בדצמבר 2020 (IST)<br />
:::אה! אני אחשוב על זה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 10:33, 10 בדצמבר 2020 (IST)<br />
::::יופי :) [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 13:00, 10 בדצמבר 2020 (IST)<br />
:::::חנוכה שמח!. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 17:29, 10 בדצמבר 2020 (IST)<br />
::::::חנוכה שמח. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:16, 10 בדצמבר 2020 (IST)<br />
:::::::תודה רבה. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 15:51, 11 בדצמבר 2020 (IST)<br />
<br />
== פרסומות ==<br />
<br />
היי עידן, רציתי לשאול. כמה זמן לקוח התהליך של התקנת פרסומות באתר?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 21:44, 31 בדצמבר 2020 (IST)<br />
:זה היה מאוד פשוט. אם אני לא טועה מדובר [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Google_AdSense בהרחבה הזו]. {{א|Eburcat}} איך הכנסנו את זה טכנית? ולמה זה לא מופיע ב[[מיוחד:גרסת התוכנה]]? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:32, 11 במרץ 2021 (IST)<br />
<br />
== פתיחת מרחב השיחה לאנונימים ==<br />
<br />
שלום עידן, מה שלומך?.<br />
ראיתי שכתוב באקו ויקי שיפור הממשק משימה לעתיד לפתוח את מרחב השיחה למשתמשים אנונימים, אבל את מרחב הערכים ושאר המרחבים לסגור. בדקתי באתר של מדיה ויקי, וזה מאוד פשוט. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 17:38, 27 בינואר 2021 (IST)<br />
:נבדוק את זה בהמשך. גם לאור העניין שאנונימים לא יכולים להשאיר משוב למרות שהאופציה מותקנת בתחתית כל דף שזה חבל. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 12:33, 11 במרץ 2021 (IST)<br />
<br />
== היי, הצעה ==<br />
<br />
היי עידן. מה אתה אומר על סרגל בצד שמאל עם קישורי שיתוף הערך?. (יש הרחבה כזו, אבל פחות יפה לדעתי, אז אפשר להסתפק בווידגט, אני אשים שתראה בינתיים איך זה נראה.) [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 18:29, 22 במרץ 2021 (IST)<br />
:שמנו בעבר קישורים דרך ADDTHIS, לדעתי זה ירד באחד השדרוגים של התוכנה ולא חזר. עכשיו יש משהו מצד ימין שעובד חלקית (הפייסבוק עובד, הטוויטר לא, האימייל לא יכול לבדוק). תוכל לשלוח קישורים לדפי אודות של ההרחבה ושל הווידג'ט שאתה מציע? בעיקרון אנחנו לא מתים על ווידג'טים מטעמי אבטחה. ובכלל מאיפה השיתוף שמופיע כרגע? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 13:04, 24 במרץ 2021 (IST)<br />
::היי, השיתוף שמגיע כרגע, הוא מהרחבה שנכתבה בויקיפדיה. את הווידגט הזה אני כתבתי.. (לא הרחבה, ווידגט) אני אשים אותו בינתיים ותגיד מה דעתך. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 20:58, 24 במרץ 2021 (IST)<br />
:::איזו הרחבה? אבדוק מול {{א|Eburcat|איתן}} את [[Widget:שיתוף|וידג'ט השיתוף]]. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 11:56, 29 במרץ 2021 (IDT)<br />
::::AddThis אכן גרם לבעיות באחד השדרוגים, דיסבלתי אותו כי לא היה לי זמן להתעסק. גם מבחינת עלות תועלת הוא היה לא טוב - מצד אחד הוא שיתף פרטי משתמשים אלוהים יודע עם מי, ומצד שני לזכרוני היו מעט מאוד שיתופים איתו (אחד בחודש?) [[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 14:04, 29 במרץ 2021 (IDT)<br />
:::::היו בערך 100 שיתופים בחודש. 2-3 ביום. וזה עושה ניראות טובה לאתר שהוא מציע לשתף. עצם זה שהוא גם מציע להעביר הלאה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:35, 29 במרץ 2021 (IDT)<br />
::::::טוב, הוספתי מחדש, זה הקריס את כל האתר לכמה שניות. ניסיתי להוסיף בדרך אחרת - בניגוד למה שמתועד בעמוד הרשמי של התוסף, ונראה שזה עובד כרגע. מציע לעקוב לראות אם באמת אנשים משתמשים בזה. כמו שהזכרתי - התוספים האלו "מלשינים" על גולשים על ימין ועל שמאל - זה המודל העסקי שלהם (והגולשים הם ה"מוצר" במקרה הזה) [[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 17:03, 29 במרץ 2021 (IDT)<br />
:::::::מעולה! תודה. אעקוב. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 17:27, 29 במרץ 2021 (IDT)<br />
<br />
== בקשר לשרת ==<br />
<br />
יש סיכוי שאוכל להיכנס לשרת בשביל לסדר את ההרשאות בדוק עריכות אוטומטי ומנטר?. [[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]] ~ [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 22:04, 24 במרץ 2021 (IST)<br />
:לא. תגיד מה אתה רוצה ואעביר הלאה. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 11:51, 29 במרץ 2021 (IDT)<br />
<br />
== הז"י ==<br />
<br />
שלום, כדאי להגיב [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8#%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%AA_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D כאן] --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 22:33, 3 באוגוסט 2021 (IDT)</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Sitenotice_id&diff=121085מדיה ויקי:Sitenotice id2021-03-24T19:16:29Z<p>ישראל קלר: </p>
<hr />
<div>0</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Sitenotice&diff=121084מדיה ויקי:Sitenotice2021-03-24T19:16:08Z<p>ישראל קלר: </p>
<hr />
<div>{{#Widget:שיתוף}}</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=120525זיהום מים בישראל2021-03-13T19:55:37Z<p>ישראל קלר: /* ניטור */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Kishon river pollution.jpg|ממוזער|350px|[[נחל הקישון]] בשנת 1992, בטרם שיקום הנחל. לתוך הנחל נשפכו במשך שנים [[מתכות כבדות]] וחומרים רעילים ומסרטנים אחרים שהצטברו בקרקעית הנחל ויצר מפגע סביבתי ובריאותי חמור, בשנים האחרונות יש מאמצים לטיהור הקרקעות והמים סביב הנחל.]]<br />
<br />
'''זיהום המים בישראל''' הוא כל צורות [[זיהום מים|זיהום המים]] ב[[ישראל]], הכוללות את זיהום מי התהום והכינרת, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום הנחלים]], [[המלחת מי תהום]], וזיהום הים התיכון, ים אילת וים המלח. <br />
<br />
במשך שנים רבות התקיים זיהום נרחב במי ביוב ובחומרים מסוכנים ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. מקורות הזיהום שחלקו נמשך עד היום כוללים מפעלי תעשייה פרטיים וממשלתיים, תחנות דלק, בסיסי צבא, מזבלות, מחצבות, כבישים, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים. כל אלה גורמים לזיהום מים ישיר, או ל[[זיהום קרקע]] וכתוצאה מכך לזיהום מי תהום. לפי [[אדם טבע ודין]] מדובר במאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים מזוהמים. מיפוי ראשוני של [[המשרד להגנת הסביבה]] מציין 300 אתרים שהוגדרו כאתרים מזוהמים. נכון לשנת 2001, ישראל הייתה המדינה המובילה בעולם ב[[זיהום מים]] מסוג זיהום מים של חומר אורגני שמקורו בשפכי תעשיה עם 27 טונות לק"מ רבוע של מים. [http://www.nationmaster.com/country-info/stats/Environment/Water/Freshwater-pollution]<br />
<br />
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי [[משק המים בישראל|מי התהום של ישראל]] - [[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]] שבהם מאופסנים רוב רזרבות מי השתייה של מדינת ישראל. [[זיהום קרקע בישראל]] שמקורו לפעמים בפעילות תעשייתית שהתרחשה לפני מספר עשורים ממשיך לזהם איזורים נרחבים גם היום. באיזור אקוויפר החוף לבדו, העריכה רשות המים בשנת 2014 כי סך השטח המזוהם ב-63 אתרי התעשייה המרכזיים מגיע לכ-72 קמ"ר - כלומר שטח שדומה לשטח המשותף של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. נפח המים המזוהם באתרים הינו כ-1.7 מיליארד מ"ק[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf] - מעל כמות הצריכה השנתית הממוצעת של מים שפירים בכל ישראל. חלק מהזיהום של אקוויפר ההר נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית. הזיהום וההמלחה של אקוויפר החוף גורמים לנזק משמעותי ל[[משק המים בישראל]] - האקוויפר הוא בעל יכולת אגירה רב-שנתית גדולה מכל המאגרים האחרים יחדיו, אבל לא ניתן להשתמש בחלק גדול מיכולת זו בגלל בארות מזוהמות ו[[המלחת מי תהום|מומלחות]].<br />
<br />
מקרים מפורסמים של זיהום נקודתי שגרם לתחלואה ולמוות כוללים את זיהום [[נחל הירקון]], וזיהום [[נחל הקישון]]. באסון המכביה בשנת 1997 נפלו ספורטאים שצעדו על גשר לתוך הירקון, בלעו מים ו-4 מהם מתו, ככל הנראה כתוצאה מזיהום מפטריה שחיה במים מזוהמים. עשרות ספורטאים נוספים נפצעו וחלקם נזקקו לטיפול ממושך. צוללים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו ב[[סרטן]], ולמרות חילוקי דעות בין המומחים לקשר לזיהום במים, הכיר משרד הביטחון בתביעתם לפיצויים מן המדינה. לעומת זאת, דייגים שדגו במי הקישון לא זכו להכרה בפגיעה במצבם.<br />
<br />
מקרי זיהום קשים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תעשיות צבאיות שונים שפעלו בעבר - כמו [[תע"ש מגן]] בגבול תל אביב גבעתיים (בנחלת יצחק) ו[[תע"ש רמת השרון]]. מקור זיהום נוסף הוא במספר מוקדים באיזור הצפון, לדוגמה [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו שבו יש זיהום של [[כספית]], באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור [[המועצה התעשייתית תפן]]. חלק ניכר מזיהום המים התעשייתי לא תועד בידי הרשויות באופן מסודר, וחלקו ממשיך להתקיים. בשנים האחרונות מקימה המדינה מפעלי טיהור למי שפכים, אגנים ירוקים ומנקה בוצה מתוך נחלים מזוהמים. עם זאת, חלק מהזיהום של נחלים ומקווי מים נמשך - ממקורות תעשייה, מקורות ביוב עירוני, תשטיפי כבישים וחקלאות.<br />
<br />
==זיהומים לפי סוגי זיהום==<br />
===שפכים עירוניים===<br />
שפכים עירוניים הם מזהם המים הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות החומר המזהם, גם אם לא מבחינת רעילות והשפעות בריאותיות. נכון לשנת 2008, מתרחשת הזרמה של שפכים גולמיים או מטופלים למחצה לנחלים ולוואדיות. האחריות לטיפול בשפכים העירוניים מוטלת על כתפי הרשויות המקומיות, אך רבות מהן מזניחות את מערכות ההולכה של הביוב, ואת הטיפול בשפכים. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=city_waste&enZone=city_waste&]<br />
<br />
אחת ההשפעות הבולטות של השפכים היא פגיעה וזיהום של רוב נחלי הארץ ושינוי שלהם [[מערכת אקולוגית]] חיה, לקו ביוב פתוח שגורם למפגעים נוספים כמו ריח רע ויתושים ובסופו של דבר גורם גם ל[[זיהום ימי]]. פגיעה נוספת שהדבר גורם הוא פגיעה בתיירות ובאפשרויות הבילוי של תושבים.<br />
<br />
בנוסף לשפכים אורגניים, השפכים העירוניים בישראל מכילים גם [[מתכות כבדות]] שעיקרן מגיע ממקורות תעשייה בערים. לדוגמה בשנת 2012 נפלטו למים בישראל כ-72 ק"ג [[כספית]], מתוכם 45 ק"ג כספית נשפכה לים מהשפד"ן, 12 ק"ג נשפכו לשפכים מהשפד"ן, 9 ק"ג כספית הגיעו לשפכים ממתקן טיהור המים של חדרה, ו-2 ק"ג כספית הגיעו ממתקן טיהור המים של עפולה. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx], וזאת בנוסף לפליטת כ-300 ק"ג כספית על ידי זיהום אוויר מתחנות כוח הפועלות על [[פחם]] מפעלים לעיבוד עופרות וממפעלי מתכת. היות ומדובר במתכת יסוד, גם מזהמי האוויר מגיעים בסופו של דבר אל הקרקע והמים. נכון לשנת 2012, מכון טיהור מי השפכים בחדרה דיווח על שפיכת 91 ק"ג [[ארסן]] לשפכים. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] בנוסף בשנת 2012 נפלטו לים בישראל כ- 912 ק"ג [[עופרת]] ועוד 261 ק"ג נשפכו לשפכים, בעיקר ממכוני טיהור שפכים. באותה שנה דיווח השפד"ן על פליטת 863 ק"ג עופרת לים בשנת 2012, ומכון טיהור בחדרה דיווח על 183 ק"ג עופרת שנפלטו לשפכים.<br />
<br />
===זיהום תעשייתי בחומרים מסוכנים===<br />
בישראל ידועים מספר מוקדים של זיהומים בחומרים מסוכנים - חומרים שגם בכמויות קטנות מאוד גורמים להרעלות, לסוגי [[סרטן]], ו[[חומר טרטוגני|להתפתחות מומים ובעיות גנטיות]]. החומרים כוללים בעיקר [[ממסים אורגניים]], [[חומרי הדברה]] ו[[מתכות כבדות]]. הממסים האורגניים כוללים חומרים כמו [[טריכלורואתילן]], [[טטרהכלורואתילן]], [[בנזן]], [[פורמלדהיד]] ועוד. המתכות הכבדות כוללות [[כספית]], [[כרום]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[ארסן]], [[אורניום]] ועוד. מדובר בחומרים רעילים ושחלקם הם [[מסרטן וודאי בבני אדם|מסרטנים ודאיים בבני אדם]], חלקם יכול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולגרום לחשיפה דרך [[זיהום במזון בישראל|זיהום במזון]] או לחלופין להתנדף ([[חומרים אורגניים נדיפים]]) ולגרום לחשיפה דרך [[זיהום אוויר]] מקומי. <br />
<br />
מקרים של [[זיהום קרקע|זיהומי קרקע]] ושל זיהום מי תהום התרחשו בעכו ([[תעשיות אלקטרוכימיות]]), במפרץ חיפה, ברמת השרון ([[תע"ש רמת-השרון]]), הרצליה, ב[[תע"ש מגן]] בגבול תל אביב-גבעתיים, ובאיזור התעשייה של חולון. ההערכה היא כי יש מקורות נוספים של זיהום בעיקר סביב איזורי תעשייה ומפעלים. כך לדוגמה מפעל הנייר בחדרה הוא כיום מקור הזיהום העיקרי של נחל חדרה לאחר הטיפול בשפכי ביוב של ישובי האזור.<br />
<br />
במאות קידוחי ניטור שבוצעו בידי רשות המים עד שנת 2014, במעל 60 איזורי תעשייה באיזור אקוויפר החוף נמצא זיהום במעל 80% מהאתרים. המזהמים השכיחים ביותר בקידוחי ניטור באזורי תעשייה שנעשו באקוויפר החוף הם: [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf]<br />
* '''[[טריכלורואתילן]]''' (TCE) - משמש בעיקר כחומר ניקוי (degreasing) במפעלים לטיפולי פני שטח וציפוי מתכות וכממס בתעשיות שונות, ב-32% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. <br />
* '''[[טטראכלורואתילן]]''' (PCE) - נמצא בשימוש בעיקר במכבסות לניקוי יבש ובמפעלים לציפוי מתכות. ב-29% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שהוא מעל 10% מעל התקן. <br />
* '''[[דיכלורואתילן|1,1 דיכלורואתילן]]''' משמש לייצור דבקים, סיבים סינתטיים, חומרי קירור ואריזות מזון. ב-21% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. ב-17% מהקידוחים נמצאה תרכובת אחרת של דיכלורואתילן כחורגת מעל התקן.<br />
* '''[[כלורופורם]]''' - נמצא בשימוש במפעלים לייצור חומרי קירור ובניקוי יבש. ב-8% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. <br />
* '''[[פרכלורט]]''' הינו מרכיב בדלק טילים מוצק המיוצר ונמצא בשימוש במפעלי התעשייה הצבאית ובמפעלים ביטחוניים אחרים. ב-4% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. <br />
<br />
[[קובץ:זיהום מי תהום בגוש דן בחומרים אורגניים נדיפים.PNG|350px|ממוזער|התפרשות מזהמים של [[חומרים אורגניים נדיפים]] (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) במי התהום בגוש דן בשנים 1999-2001.]]<br />
<br />
[[זיהום קרקע בגוש דן|ברחבי גוש דן קיימים אזורים נרחבים של זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום|מי תהום]], שנגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|פעילות תעשייתית]] וכלכלי מהעבר. דו"חות של רשות המים, [[המשרד להגנת הסביבה]] מאז שנת 2000, מצביעים על כך שהזיהום ממשיך להתפשט ומסכן מקורות מי שתייה ומבנים. על פי הערכות שונות בשנים הקרובות יהיה צורך להמשיך ולבצע פעולות מניעה ושיקום. <br />
<br />
מקורות הזיהום כוללים מספר מצומצם של מוקדים גדולים ועוד כמאה מקורות קטנים יותר. המקורות הגדולים כוללים מפעלים ישנים של התעשייה הצבאית, בסיסי צבא נטושים, מפעלים לציפוי מתכות, מפעלים לעיבוד עורות, [[הטמנת אשפה|מטמנות אשפה]], ותחנות דלק ומקורות קטנים כוללים מפעלים קטנים לציפוי מתכת, מכבסות ניקוי יבש ומוסכים. זיהום קרקע יכול לנוע מרחק של כמה מאות מטרים ואף כמה ק"מ עם הזרימה של מי תהום ולהמשיך להתקיים גם עשרות שנים לאחר סיום הפעילות הכלכלית שגרמה אותו.<br />
<br />
הזיהום כולל [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]], כולל חומרים מסרטנים וחומרים רעילים שיכולים לפגוע במערכת העצבים והרבייה. חלק מהחומרים עלולים להגיע ל[[זיהום מזון בישראל|מזון]] וחלקם יכולים לגרום [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר מקומי]] אם מחברים את כל השטחים שבהם יש זיהום ברמות שונות של חומרה מתקבל כתם זיהום של כ-200 קילומטרים רבועים.<ref name="rinat2006">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719091 השכונה יוקרתית, האדמה מסרטנת], צפריר רינת, הארץ, 24.5.2006</ref> זהו שטח גדול יותר משטחו של מחוז תל אביב (176 קמ"ר), או שטח גדול פי 4 משטחה של תל אביב-יפו (51 קמ"ר)[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91]<br />
<br />
דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2008 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עד שנת 2010 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך ל[[תחנות דלק]] (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).<ref name="sviva_TLV_2008">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ContaminatedSoil/TelAvivDistrict/Pages/default.aspx דוח זיהום קרקע וגזי קרקע במחוז תל אביב ממצאי הטיפול וסיכום פעילות] המשרד להגנת הסביבה – מחוז תל-אביב, נובמבר 2008</ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם.<br />
<br />
מנתונים של סקר על זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי על [[מתכות כבדות]] נתגלו מספר רב של מוקדי זיהום במתכות מסוכנות כמו [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]] ועוד. לא ברור כמה מתוך מתכות אלה הגיעו למי התהום. לפי התקדימים של מחקרים מאיזור מרכז הארץ ניתן להסיק כי רוב מוקדי זיהום אלה מגיעים גם למי התהום.<br />
<br />
===זיהום מי שתייה בעופרת===<br />
מתוצאות הבדיקות של תאגידי המים והרשויות המקומיות שבוצעו בתשתיות המים העירוניות בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016, כפי שהן מתפרסמות באתר משרד הבריאות נמצא כי ב-29 יישובים בישראל יש [[עופרת]] בצורה קבועה במי השתייה (נכון לשנת 2016). בשמונה יישובים נוספים נמצאה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות. {{הערה|שם=adi_dovrat|עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.02.2017 }}<br />
<br />
ברוב המקרים מדובר, בריכוז הנמוך מהתקן שנקבע לעופרת במי שתייה — 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. חשיפה לעופרת במיוחד של ילדים קטנים עלולה לגרום נזק למערכת העצבים.{{הערה|שם=adi_dovrat}} <br />
<br />
היישובים שבהם נמצאה עופרת בכל הבדיקות של ספקי המים הם חיפה, עפולה, ראש פינה, עכו, זכרון יעקב, בית שאן, יקנעם, כרמיאל, בנימינה, נהריה, נצרת, נצרת עילית, קרית ביאליק, קרית ים, אום אל פאחם, חרב לאת וכפר תבור. לדוגמה, בחיפה, נמצאה עופרת במים בכל 41 הבדיקות שנערכו באותה תקופה — בכל פעם בריכוז של 2 מקג"ל. בכרמיאל, לעומת זאת, נמצאו 5 מקג"ל באחת הבדיקות ו–2 מקג"ל בתשע הבדיקות האחרות.{{הערה|שם=adi_dovrat}} <br />
<br />
בחולון נמצאה עופרת בשלוש מתוך 20 בדיקות שבוצעו בעיר באותה שנה — 4.6 מקג"ל עופרת, 4.5 מקג"ל עופרת ו-2.4 מק"ג עופרת לליטר. בדימונה, באחת מתוך שש בדיקות שנעשו בעיר, נמצאה עופרת בריכוז של 8.1 מקג"ל. למרות הריכוז הגבוה, לא חזרו על הבדיקה, ככל הנראה מכיוון שהתוצאה נמוכה מהתקן הרשמי של 10 מקג"ל. גם ביישוב מגדל, שבו נמצאה עופרת בריכוז גבוה של 9 מקג"ל בינואר 2016, לא נעשו בדיקות חוזרות. גם באום אל פחם נמצאה עופרת בשיעורים לא מבוטלים, שהגבוה בהם הוא 9 מקג"ל.{{הערה|שם=adi_dovrat}}<br />
===זיהום חקלאי===<br />
דשנים וחנקות כתוצאה [[חקלאות בישראל|מפעילות חקלאית]] גורמים ל[[המלחת מי תהום]]. התופעה מוכרת במיוחד ב[[אקוויפר החוף]], שם מבוצע ניטור הדוק יותר על המלחת מי תהום. באקוויפרים אחרים יש פחות ניטור.<br />
<br />
בשנים האחרונות מתברר שקיים קשר בין חשיפה ל[[חומרי הדברה]] לבין תחלואה ב[[פרקינסון]]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]<br />
<br />
===בורון===<br />
[[בורון]] (Boron) הוא יסוד כימי שסימנו Br. הוא מהווה מרכיב חשוב בדטרגנטים לכביסה. הבורון רעיל לצמחייה כבר בריכוזים נמוכים, ולכן גורם לנזק ל[[מערכות אקולוגיות]] ול[[חקלאות]]. בטווח הארוך בורון תורם לאטימת הקרקע ולמניעת חלחול מים למי התהום. בנוסף לקיומו באבקות כביסה, בורון מצוי גם במים רגילים ובמים מותפלים.<br />
<br />
[[המשרד להגנת הסביבה]] יזם תוכנית להפחתת פליטת הבורון על ידי שימוש באבקות קומפקט, [[כביסה אקולוגית|אבקות כביסה אקולוגיות]] והפחתת השימוש בבורון בבריכות שחייה.<br />
<br />
===זיהום דלק===<br />
[[נפט|דלקים]] מכילים תרכובות שונות של פחמימנים המוגדרות[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/Pages/fuel.aspx] [[רעל|רעילות]]; [[מסרטנים|מסרטנות]]; העלולות לפוגע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה (מה שעלול לגרום גם לפגיעה בפוריות).<br />
<br />
בין החומרים ניתן לציין את ה[[בנזן]] - [[מסרטן וודאי בבני אדם]] שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מיליארד בליטר, חומרים נוספים הן [[טולואן]], ו[[קסילן]]. מזהם נוסף הוא [[MTBE]], חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום [[עופרת]]. הוא בעל מסיסות גבוהה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממוקדי הזיהום. בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל. <ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref><br />
<br />
בישראל נכון לשנת 2006, יש 19 חוות מיכלי דלק בנפח של עשרות אלפי קוב כל אחת, 2 [[בתי זיקוק לנפט|בתי זיקוק לדלק]] באשדוד ובחיפה, קווי הולכת דלק באורך 1,400 ק"מ, ותחנות כוח. יש כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ-190 תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק ב[[תעשייה בישראל|תעשייה]] ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]] ובמחנות צבא. <ref name="water_gov_delek2006"/><br />
<br />
רשות המים מבצעת בין 8-50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק בשנה. רובן ליד תחנות דלק ציבוריות. <br />
<br />
בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו, נמצא זיהום של מי התהום, ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. [[זיהום מי תהום|מים תהומיים מזוהמים]] יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. <br />
<br />
ברוב תחנות הדלק הישנות יותר קיים זיהום של מי התהום, והקידוחים הנקיים יותר נמצאו בתחנות דלק חדשות. רוב הזיהום נובע מהמיכלים בתחנה ובמתקני המילוי. עובי העדשות הזיהום הוא של עשרות ס"מ ויכול להיות מעל מטר בחלק מהמקים. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<br />
<br />
עם זאת זיהום מי התהום בדלק מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתייה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב [[זיהום תעשייתי]] (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים). <br />
<br />
בחוות המיכלים הגדולה בישראל יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5,000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.<br />
<br />
בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref><br />
<br />
בשנת 2021 חופי ישראל זוהמו בזפת זיהום שיצר אסון אקולוגי חמור. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361235] [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.9552695]<br />
<br />
==רשימת מוקדי זיהום לפי חתך גאוגרפי==<br />
{{הפניה לערך מורחב|זיהום נחלים בישראל}}<br />
[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, בנחל הירקון. הפציעות וההרג נגרמו ככל הנראה עקב זיהום מפטרייה שחיה במים מזוהמים מאוד. אחת הפצועות, סשה אלתרמן נזקקה ל-30 ניתוחים ולשנות שיקום ארוכות.]]<br />
* חשש לזיהום מים וזיהום קרקע קשים באיזור עכו, על ידי [[כספית]] וחומרים מסוכנים אחרים על ידי [[תעשיות אלקטרוכימיות]]. <br />
* זיהום נחל נעמן <br />
* זיהום מים בנחל קישון כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]] וחומרים מסרטנים אחרים. <br />
* זיהום נחלים וקרקעות בנחלים הזורמים לנהר הירדן ולכנרת. <br />
* זבל פרות וחומרים נוספים של קיבוץ רמות מנשה זיהמו את המים באגני ההיקוות של נחל מנשה ונחל דליה. הזיהום נתגלה בשנת 2000. בעקבות תביעה נגד הקיבוץ הגיעו להסדר של תשלום פיצוי בסך 200 אלף ש"ח[http://hasviva.co.il/?p=237]<br />
* זיהום מים בנחל חדרה. בעבר מחדרה ובקעא אל גרבייה וכיום עקב פעילות מפעל נייר חדרה. <br />
* זיהום נחל אלכסנדר. <br />
* [[תע"ש רמת-השרון|זיהום מים ברמת השרון]] על ידי מתכות כבדות. <br />
* זיהום מים בנחל הירקון - כתוצאה משפכים מכפר סבא, רמת השרון ומקורות נוספים. מצב הנחל השתפר מאז אסון המכביה, הן בחלקו המערבי עד 7 תחנות והן בחלקו המזרחי, אבל עדיין הנחל סובל מהזרמת שפכים וזיהום ממקורות נקודתיים. <br />
* זיהום מים וקרקע ב[[תע"ש מגן|תל אביב במפעל תע"ש מגן]] באזור נחלת יצחק, על גבול גבעתיים. זיהום נרחב וחמור בכמות גדולה של [[מתכות כבדות]].<br />
* זיהום נחל האיילון - משפכים מאתר הזבל בחירייה, בשנת 2006 שילמה רשות שדות התעופה קנס של 400 אלף ש"ח על זיהום הנחל. <br />
* זיהום ב[[מתכות כבדות]] כמו [[ניקל]], [[קדמיום]] וחומרים רעילים נוספים במי התהום סביב איזור התעשייה בחולון ובבת ים בעיקר מתעשיית ציפוי המתכות. [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/0B6EC831-D6D4-4CF8-B3F5-090DB3458C41/0/December2007.pdf]<br />
* זיהום המים בנחל שורק. במשך שנים סבל הנחל מזיהום חריף מביוב מאיזור ירושלים, רמאללה וישובים נוספים. כיום מקורות הזיהום של הנחל כוללים את מכוני הטיהור (מט"ש) ירושלים, מט"ש יבנה, ומט"ש שפד"ן. <br />
* זיהום מי תהום בדלק מטוסים בבסיס חיל האוויר בחצור, עדשת זיהום בעומק 30-40 מטר, שנתגלה בראשית שנות ה-80. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=373&ArticleID=641]<br />
<br />
==השוואה הזיהום למדינות אחרות==<br />
נכון לשנת 2001 ישראל דורגה במקום הראשון בזיהום אורגני שמקורו בשפכי תעשייה מבין 68 מדינות, שכלל מלבד מדינות של ה-[[OECD]] גם מדינות מהמזרח התיכון, את סין, מדינות באפריקה ועוד. בישראל היו 27 טונות של זיהום בקילומטר מעוקב של מים, בהשוואה ל-11 טונות שהיו במדינה השנייה בדירוג - [[ירדן]]. פולין ואוקראינה - שתי מדינות תעשייה מהגוש הקומוניסטי לשעבר עמדו על זיהום של 5 טונות, סין עמדה על זיהום של 3.78 טונות, הודו עם זיהום של 0.97 טונות, ורוסיה עם זיהום של 0.43 טונות הממוצע עבור מדינות OECD עם הכנסה גבוהה עמד על 3.3 טונות, ואילו בארצות הברית הזיהום עמד על 1.1 טונות לקמ"ר מעוקב. במצרים היו 3.78 טונות ובטורקיה 1.1 טונות. [http://www.nationmaster.com/country-info/stats/Environment/Water/Freshwater-pollution]. יש לציין כי משנת 2001 נעשו בישראל מאמצים רבים לטיהור שפכים אורגניים ואחרים. <br />
<br />
לעומת זאת, מצב מי השתייה בישראל שפיר. בישראל כמו בכל המדינות המערביות יש גישה למי שתייה נקיים מגורמי מחלות, בניגוד למדינות אפריקה מדרום לסהרה או טהיטי ששם לפחות 25% מהאוכלוסייה אינה בעלת גישה למים כאלה. [http://en.academic.ru/pictures/enwiki/87/Water_quality.jpg]<br />
<br />
==השפעות זיהום המים==<br />
* [[זיהום מי תהום]], זיהום מי השתייה והרס מקורות המים.<br />
* השפעות בריאותיות של זיהום זה. לדוגמה לפי מספר מחקרים, [[חומרי הדברה]] שזלגו למי תהום, גרמו לתחלואה בפרקינסון בקרב תושבי כפרים ששתו מים אלה. <br />
* [[המלחת קרקעות]]<br />
* [[זיהום נחלים בישראל]] ודרכם השפעות שונות כמו פגיעה בנופשים ופגיעה במערכות אקולוגיות בנחלים. <br />
* [[זיהום ים]] ודרכו השפעות על [[מערכות אקולוגיות]] ימיות והשפעות בריאותיות של מקורות זיהום שמצטברים בדגים שנאכלים על ידי הציבור.<br />
* השפעות נוספות - כמו ייקור מי השתייה בשל מעבר של צרכנים רבים לצריכת [[מים מינרלים]] בתקווה להימנע מחשיפה לזיהום במים. המים המינרלים יוצרים בעיות זיהום נוספות (בגלל הפצת המים במשאיות) ומייקרות את עלות המחיה.<br />
<br />
==ניטור==<br />
רשות המים מבצעת ניטור של מקורות המים באמצעות מדידת מפלסים ואיסוף דגימות מים. הניטור הוא של איכות האקוויפרים הראשיים, ניטור מקורות השתייה (כמו קידוחים, מעיינות ורשתות הספקת מים) וניטור זיהומים.[http://www.water.gov.il/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/default.htm] <br />
<br />
ניטור אקוויפרים ראשיים נעשה בעיקר על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים. הוא כולל<br />
* מדידת מפלסים פעם בשנה בכ-3,000 קידוחי הפקה ותצפית, ומדידה אחת לחודש ב-1,200 קידוחים<br />
* דגימת מי תהום - אחת לשנה מתבצעת דגימה בכ-2,200 קידוחי הפקה וב-200 מעיינות, לצורך אנליזה של כלוריד וחנקה. דיגום לצורך בדיקת יונים ראשיים מתבצע אחת ל-5 שנים. <br />
* מעקב אחר כניסת מי ים לבארות באקוויפר החוף. <br />
<br />
ניטור מקורות השתייה נעשה לפי תכנית המפורטת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, תשל"ד 1974) באחריות משרד הבריאות. חברת מקורות מבצעת כ-80,000 בדיקות לגילוי זיהום חיידקי בשנה. במערכות ההספקה ובקידוחים. ברשויות המקומיות הדבר מבוצע על ידי גורמים פרטיים. <br />
<br />
הניטור של חומרים כימיים שונים (אורגניים, אנאורגניים, חומרי הדברה, פלואוריד וקרינה רדיואקטיבית) מבוצע לפי חומרת הזיהום - עם הדבר הוא מתחת ל-60% מהתקן פעם ב-6 שנים. אם בין 60%-30% מתחת לתקן פעם ב-3 שנים ועם מעל 30% מתחת לתקן יש ניטור שנתי. יש בדיקה כימית מצומצמת פעם ברבעון. <br />
<br />
וועדה בראשות פרופסור אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית אמורה הייתה להמליץ על עדכון התקנות ולהגיש מסקנות בסוף שנת 2007.<br />
<br />
לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221]<br />
<br />
==סקרים של זיהומי מים==<br />
בשנים 2004-2005 נערכו מספר סקרי זיהום על ידי רשות המים [http://www.water.gov.il/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/default.htm]<br />
<br />
* סקר לבדיקת קידוחי הפקת מי תהום בקרבה לאזור תעשייה גדולים.<br />
* סקר לבדיקת מאגרי קולחין המשמשים להשקיה, שעלולים לזהם את אקוויפר החוף.<br />
* סקרים מקיפים להערכת היקפי הזיהום באקוויפר החוף ממפעלים תעשייתיים באזור גוש דן (נחלת יצחק בתל אביב, הרצליה ורמת השרון).<br />
* סקר "איתור מוקדם של דליפות דלק באקויפר החוף".<br />
* סקר בורון באקויפר החוף. <br />
* איתור זיהום תעשייתי במפעל תדירגן באזור תעשייה חולון<br />
<br />
רשות המים מפרסמת רשימת פרסומים על איכות המים. [http://www.water.gov.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9D/]<br />
<br />
כמו כן נעשו סקרים על ידי עמותות כמו צלול, עיתונים ומשרד הבריאות שמצאו זיהומים רבים בנחלים שונים. <br />
<br />
==גופי תכנון, ניטור ופיקוח==<br />
הגופים המטפלים בנושא זיהום המים הם גופי התכנון, שאמורים למנוע זיהום עתידי באמצעות תכנון הכולל תסקירי השפעה על הסביבה, וגופים ממשלתיים כמו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. כמו כן קיימים תאגידי ביוב עירוניים והשפד"ן שבאחריותם לטפל, לנטר ולפקח, ובמידת הצורך למנוע מקרי זיהום מים מראש. משרד הבריאות קובע תקנים לבטיחות מי השתייה ועל פיהן מטופלים מקורות המים ואיכותם.<br />
<br />
במקביל לפיקוח מצד הגורמים הרשמיים, ארגונים סביבתיים ששמו להם למטרה להגן על מקורות המים והם שותפים לפיקוח על מזהמים פוטנציאליים (רשויות מקומיות, מפעלי תעשייה). [[עמותת צלול| עמותת "צלול"]] היא דוגמה מובהקת לארגון סביבתי החותר לים צלול ונחלים נקיים, והיא פועלת בנושא משנת 1999. שיטות העבודה מגוונות והן כוללות, קידום חקיקה, פעילות משפטית, פעילות תקשורתית, גיוס דעת קהל ועוד. לצורך כך, פועלים אנשי מקצוע מתחומים שונים ומתנדבים.<br />
<br />
==חקיקה==<br />
===חוק שיקום קרקעות מזוהמות===<br />
לטענת [[אדם טבע ודין]] לא קיימת (נכון ל-2008) בחוק הגדרות מפורשות מהי קרקע מזוהמת ומי נושא באחריות לזיהום, ומי אחראי [[שיקום קרקע|לשקם את הקרקע]] ויש בעיות של אכיפה ופיקוח שמפוזרות בין המשרד להגנת הסביבה ובין רשות המים. מסיבה זו יזם הארגון עם מספר חברי כנסת הצעת חוק להסדרת כלל היבטי הנושא. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=373&ArticleID=341] במאי 2008 אישרה וועדת השרים לענייני חקיקה את החוק לקראת העברת החוק בקריאה טרומית [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=373&ArticleID=579].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום מים]]<br />
* [[זיהום תעשייתי]]<br />
* [[זיהום קרקע בישראל]]<br />
* [[זיהום קרקע בגוש דן]]<br />
* [[זיהום נחלים בישראל]]<br />
* [[צלול]]<br />
* [[החברה להגנת הטבע]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מילון חומרים מזהמים}}<br />
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]<br />
* [http://www.water.gov.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9D/ נתוני איכות מים] רשות המים והביוב<br />
* [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2983&enZone=mekorot_zihum_m זיהום מים מכבישים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006<br />
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=city_waste&enZone=city_waste& שפכים עירוניים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137018.html דו"ח שהכין המשרד להגנת הסביבה ממפה לראשונה את הקרקע המזוהמת בגוש דן] צפריר רינת, 23.12.2009 הארץ<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/033/676.html?hp=1&loc=4&tmp=73 קטסטרופה אקולוגית ביהודה ושומרון] אביב לביא, nrg, 8.1.2010<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2936019,00.html תחקיר: מה שהמדינה מסתירה מכם על איכות המים והאוויר] יפה שיר-רז, ynet 22.06.2004<br />
* [http://www.zalul.org.il עמותת צלול - האתר הרשמי]<br />
* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010<br />
* [http://www.nationmaster.com/country-info/stats/Environment/Water/Freshwater-pollution השוואת זיהום מים בין מדינות שונות] nationmaster.com<br />
* שי ניב, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001188341 זיהום חמור במים באבן יהודה; מספר תושבים הגיעו לבי"ח מאיר], גלובס, 12.5.2017<br />
* אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5621116,00.html תיעוד מהאוויר: שפכים מהרשות הפלסטינית מזהמים את הים], וואינט, 7.11.2019<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{זיהום}}<br />
{{מים}}<br />
{{ישראל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום מים|ישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: בריאות]]<br />
[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=120524זיהום מים בישראל2021-03-13T19:54:00Z<p>ישראל קלר: /* השוואה הזיהום למדינות אחרות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Kishon river pollution.jpg|ממוזער|350px|[[נחל הקישון]] בשנת 1992, בטרם שיקום הנחל. לתוך הנחל נשפכו במשך שנים [[מתכות כבדות]] וחומרים רעילים ומסרטנים אחרים שהצטברו בקרקעית הנחל ויצר מפגע סביבתי ובריאותי חמור, בשנים האחרונות יש מאמצים לטיהור הקרקעות והמים סביב הנחל.]]<br />
<br />
'''זיהום המים בישראל''' הוא כל צורות [[זיהום מים|זיהום המים]] ב[[ישראל]], הכוללות את זיהום מי התהום והכינרת, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום הנחלים]], [[המלחת מי תהום]], וזיהום הים התיכון, ים אילת וים המלח. <br />
<br />
במשך שנים רבות התקיים זיהום נרחב במי ביוב ובחומרים מסוכנים ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. מקורות הזיהום שחלקו נמשך עד היום כוללים מפעלי תעשייה פרטיים וממשלתיים, תחנות דלק, בסיסי צבא, מזבלות, מחצבות, כבישים, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים. כל אלה גורמים לזיהום מים ישיר, או ל[[זיהום קרקע]] וכתוצאה מכך לזיהום מי תהום. לפי [[אדם טבע ודין]] מדובר במאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים מזוהמים. מיפוי ראשוני של [[המשרד להגנת הסביבה]] מציין 300 אתרים שהוגדרו כאתרים מזוהמים. נכון לשנת 2001, ישראל הייתה המדינה המובילה בעולם ב[[זיהום מים]] מסוג זיהום מים של חומר אורגני שמקורו בשפכי תעשיה עם 27 טונות לק"מ רבוע של מים. [http://www.nationmaster.com/country-info/stats/Environment/Water/Freshwater-pollution]<br />
<br />
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי [[משק המים בישראל|מי התהום של ישראל]] - [[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]] שבהם מאופסנים רוב רזרבות מי השתייה של מדינת ישראל. [[זיהום קרקע בישראל]] שמקורו לפעמים בפעילות תעשייתית שהתרחשה לפני מספר עשורים ממשיך לזהם איזורים נרחבים גם היום. באיזור אקוויפר החוף לבדו, העריכה רשות המים בשנת 2014 כי סך השטח המזוהם ב-63 אתרי התעשייה המרכזיים מגיע לכ-72 קמ"ר - כלומר שטח שדומה לשטח המשותף של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. נפח המים המזוהם באתרים הינו כ-1.7 מיליארד מ"ק[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf] - מעל כמות הצריכה השנתית הממוצעת של מים שפירים בכל ישראל. חלק מהזיהום של אקוויפר ההר נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית. הזיהום וההמלחה של אקוויפר החוף גורמים לנזק משמעותי ל[[משק המים בישראל]] - האקוויפר הוא בעל יכולת אגירה רב-שנתית גדולה מכל המאגרים האחרים יחדיו, אבל לא ניתן להשתמש בחלק גדול מיכולת זו בגלל בארות מזוהמות ו[[המלחת מי תהום|מומלחות]].<br />
<br />
מקרים מפורסמים של זיהום נקודתי שגרם לתחלואה ולמוות כוללים את זיהום [[נחל הירקון]], וזיהום [[נחל הקישון]]. באסון המכביה בשנת 1997 נפלו ספורטאים שצעדו על גשר לתוך הירקון, בלעו מים ו-4 מהם מתו, ככל הנראה כתוצאה מזיהום מפטריה שחיה במים מזוהמים. עשרות ספורטאים נוספים נפצעו וחלקם נזקקו לטיפול ממושך. צוללים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו ב[[סרטן]], ולמרות חילוקי דעות בין המומחים לקשר לזיהום במים, הכיר משרד הביטחון בתביעתם לפיצויים מן המדינה. לעומת זאת, דייגים שדגו במי הקישון לא זכו להכרה בפגיעה במצבם.<br />
<br />
מקרי זיהום קשים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תעשיות צבאיות שונים שפעלו בעבר - כמו [[תע"ש מגן]] בגבול תל אביב גבעתיים (בנחלת יצחק) ו[[תע"ש רמת השרון]]. מקור זיהום נוסף הוא במספר מוקדים באיזור הצפון, לדוגמה [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו שבו יש זיהום של [[כספית]], באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור [[המועצה התעשייתית תפן]]. חלק ניכר מזיהום המים התעשייתי לא תועד בידי הרשויות באופן מסודר, וחלקו ממשיך להתקיים. בשנים האחרונות מקימה המדינה מפעלי טיהור למי שפכים, אגנים ירוקים ומנקה בוצה מתוך נחלים מזוהמים. עם זאת, חלק מהזיהום של נחלים ומקווי מים נמשך - ממקורות תעשייה, מקורות ביוב עירוני, תשטיפי כבישים וחקלאות.<br />
<br />
==זיהומים לפי סוגי זיהום==<br />
===שפכים עירוניים===<br />
שפכים עירוניים הם מזהם המים הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות החומר המזהם, גם אם לא מבחינת רעילות והשפעות בריאותיות. נכון לשנת 2008, מתרחשת הזרמה של שפכים גולמיים או מטופלים למחצה לנחלים ולוואדיות. האחריות לטיפול בשפכים העירוניים מוטלת על כתפי הרשויות המקומיות, אך רבות מהן מזניחות את מערכות ההולכה של הביוב, ואת הטיפול בשפכים. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=city_waste&enZone=city_waste&]<br />
<br />
אחת ההשפעות הבולטות של השפכים היא פגיעה וזיהום של רוב נחלי הארץ ושינוי שלהם [[מערכת אקולוגית]] חיה, לקו ביוב פתוח שגורם למפגעים נוספים כמו ריח רע ויתושים ובסופו של דבר גורם גם ל[[זיהום ימי]]. פגיעה נוספת שהדבר גורם הוא פגיעה בתיירות ובאפשרויות הבילוי של תושבים.<br />
<br />
בנוסף לשפכים אורגניים, השפכים העירוניים בישראל מכילים גם [[מתכות כבדות]] שעיקרן מגיע ממקורות תעשייה בערים. לדוגמה בשנת 2012 נפלטו למים בישראל כ-72 ק"ג [[כספית]], מתוכם 45 ק"ג כספית נשפכה לים מהשפד"ן, 12 ק"ג נשפכו לשפכים מהשפד"ן, 9 ק"ג כספית הגיעו לשפכים ממתקן טיהור המים של חדרה, ו-2 ק"ג כספית הגיעו ממתקן טיהור המים של עפולה. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx], וזאת בנוסף לפליטת כ-300 ק"ג כספית על ידי זיהום אוויר מתחנות כוח הפועלות על [[פחם]] מפעלים לעיבוד עופרות וממפעלי מתכת. היות ומדובר במתכת יסוד, גם מזהמי האוויר מגיעים בסופו של דבר אל הקרקע והמים. נכון לשנת 2012, מכון טיהור מי השפכים בחדרה דיווח על שפיכת 91 ק"ג [[ארסן]] לשפכים. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] בנוסף בשנת 2012 נפלטו לים בישראל כ- 912 ק"ג [[עופרת]] ועוד 261 ק"ג נשפכו לשפכים, בעיקר ממכוני טיהור שפכים. באותה שנה דיווח השפד"ן על פליטת 863 ק"ג עופרת לים בשנת 2012, ומכון טיהור בחדרה דיווח על 183 ק"ג עופרת שנפלטו לשפכים.<br />
<br />
===זיהום תעשייתי בחומרים מסוכנים===<br />
בישראל ידועים מספר מוקדים של זיהומים בחומרים מסוכנים - חומרים שגם בכמויות קטנות מאוד גורמים להרעלות, לסוגי [[סרטן]], ו[[חומר טרטוגני|להתפתחות מומים ובעיות גנטיות]]. החומרים כוללים בעיקר [[ממסים אורגניים]], [[חומרי הדברה]] ו[[מתכות כבדות]]. הממסים האורגניים כוללים חומרים כמו [[טריכלורואתילן]], [[טטרהכלורואתילן]], [[בנזן]], [[פורמלדהיד]] ועוד. המתכות הכבדות כוללות [[כספית]], [[כרום]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[ארסן]], [[אורניום]] ועוד. מדובר בחומרים רעילים ושחלקם הם [[מסרטן וודאי בבני אדם|מסרטנים ודאיים בבני אדם]], חלקם יכול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] ולגרום לחשיפה דרך [[זיהום במזון בישראל|זיהום במזון]] או לחלופין להתנדף ([[חומרים אורגניים נדיפים]]) ולגרום לחשיפה דרך [[זיהום אוויר]] מקומי. <br />
<br />
מקרים של [[זיהום קרקע|זיהומי קרקע]] ושל זיהום מי תהום התרחשו בעכו ([[תעשיות אלקטרוכימיות]]), במפרץ חיפה, ברמת השרון ([[תע"ש רמת-השרון]]), הרצליה, ב[[תע"ש מגן]] בגבול תל אביב-גבעתיים, ובאיזור התעשייה של חולון. ההערכה היא כי יש מקורות נוספים של זיהום בעיקר סביב איזורי תעשייה ומפעלים. כך לדוגמה מפעל הנייר בחדרה הוא כיום מקור הזיהום העיקרי של נחל חדרה לאחר הטיפול בשפכי ביוב של ישובי האזור.<br />
<br />
במאות קידוחי ניטור שבוצעו בידי רשות המים עד שנת 2014, במעל 60 איזורי תעשייה באיזור אקוויפר החוף נמצא זיהום במעל 80% מהאתרים. המזהמים השכיחים ביותר בקידוחי ניטור באזורי תעשייה שנעשו באקוויפר החוף הם: [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf]<br />
* '''[[טריכלורואתילן]]''' (TCE) - משמש בעיקר כחומר ניקוי (degreasing) במפעלים לטיפולי פני שטח וציפוי מתכות וכממס בתעשיות שונות, ב-32% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. <br />
* '''[[טטראכלורואתילן]]''' (PCE) - נמצא בשימוש בעיקר במכבסות לניקוי יבש ובמפעלים לציפוי מתכות. ב-29% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שהוא מעל 10% מעל התקן. <br />
* '''[[דיכלורואתילן|1,1 דיכלורואתילן]]''' משמש לייצור דבקים, סיבים סינתטיים, חומרי קירור ואריזות מזון. ב-21% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. ב-17% מהקידוחים נמצאה תרכובת אחרת של דיכלורואתילן כחורגת מעל התקן.<br />
* '''[[כלורופורם]]''' - נמצא בשימוש במפעלים לייצור חומרי קירור ובניקוי יבש. ב-8% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. <br />
* '''[[פרכלורט]]''' הינו מרכיב בדלק טילים מוצק המיוצר ונמצא בשימוש במפעלי התעשייה הצבאית ובמפעלים ביטחוניים אחרים. ב-4% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן. <br />
<br />
[[קובץ:זיהום מי תהום בגוש דן בחומרים אורגניים נדיפים.PNG|350px|ממוזער|התפרשות מזהמים של [[חומרים אורגניים נדיפים]] (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) במי התהום בגוש דן בשנים 1999-2001.]]<br />
<br />
[[זיהום קרקע בגוש דן|ברחבי גוש דן קיימים אזורים נרחבים של זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום|מי תהום]], שנגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|פעילות תעשייתית]] וכלכלי מהעבר. דו"חות של רשות המים, [[המשרד להגנת הסביבה]] מאז שנת 2000, מצביעים על כך שהזיהום ממשיך להתפשט ומסכן מקורות מי שתייה ומבנים. על פי הערכות שונות בשנים הקרובות יהיה צורך להמשיך ולבצע פעולות מניעה ושיקום. <br />
<br />
מקורות הזיהום כוללים מספר מצומצם של מוקדים גדולים ועוד כמאה מקורות קטנים יותר. המקורות הגדולים כוללים מפעלים ישנים של התעשייה הצבאית, בסיסי צבא נטושים, מפעלים לציפוי מתכות, מפעלים לעיבוד עורות, [[הטמנת אשפה|מטמנות אשפה]], ותחנות דלק ומקורות קטנים כוללים מפעלים קטנים לציפוי מתכת, מכבסות ניקוי יבש ומוסכים. זיהום קרקע יכול לנוע מרחק של כמה מאות מטרים ואף כמה ק"מ עם הזרימה של מי תהום ולהמשיך להתקיים גם עשרות שנים לאחר סיום הפעילות הכלכלית שגרמה אותו.<br />
<br />
הזיהום כולל [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]], כולל חומרים מסרטנים וחומרים רעילים שיכולים לפגוע במערכת העצבים והרבייה. חלק מהחומרים עלולים להגיע ל[[זיהום מזון בישראל|מזון]] וחלקם יכולים לגרום [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר מקומי]] אם מחברים את כל השטחים שבהם יש זיהום ברמות שונות של חומרה מתקבל כתם זיהום של כ-200 קילומטרים רבועים.<ref name="rinat2006">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719091 השכונה יוקרתית, האדמה מסרטנת], צפריר רינת, הארץ, 24.5.2006</ref> זהו שטח גדול יותר משטחו של מחוז תל אביב (176 קמ"ר), או שטח גדול פי 4 משטחה של תל אביב-יפו (51 קמ"ר)[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91]<br />
<br />
דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2008 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עד שנת 2010 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך ל[[תחנות דלק]] (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).<ref name="sviva_TLV_2008">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ContaminatedSoil/TelAvivDistrict/Pages/default.aspx דוח זיהום קרקע וגזי קרקע במחוז תל אביב ממצאי הטיפול וסיכום פעילות] המשרד להגנת הסביבה – מחוז תל-אביב, נובמבר 2008</ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם.<br />
<br />
מנתונים של סקר על זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי על [[מתכות כבדות]] נתגלו מספר רב של מוקדי זיהום במתכות מסוכנות כמו [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]] ועוד. לא ברור כמה מתוך מתכות אלה הגיעו למי התהום. לפי התקדימים של מחקרים מאיזור מרכז הארץ ניתן להסיק כי רוב מוקדי זיהום אלה מגיעים גם למי התהום.<br />
<br />
===זיהום מי שתייה בעופרת===<br />
מתוצאות הבדיקות של תאגידי המים והרשויות המקומיות שבוצעו בתשתיות המים העירוניות בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016, כפי שהן מתפרסמות באתר משרד הבריאות נמצא כי ב-29 יישובים בישראל יש [[עופרת]] בצורה קבועה במי השתייה (נכון לשנת 2016). בשמונה יישובים נוספים נמצאה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות. {{הערה|שם=adi_dovrat|עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.02.2017 }}<br />
<br />
ברוב המקרים מדובר, בריכוז הנמוך מהתקן שנקבע לעופרת במי שתייה — 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. חשיפה לעופרת במיוחד של ילדים קטנים עלולה לגרום נזק למערכת העצבים.{{הערה|שם=adi_dovrat}} <br />
<br />
היישובים שבהם נמצאה עופרת בכל הבדיקות של ספקי המים הם חיפה, עפולה, ראש פינה, עכו, זכרון יעקב, בית שאן, יקנעם, כרמיאל, בנימינה, נהריה, נצרת, נצרת עילית, קרית ביאליק, קרית ים, אום אל פאחם, חרב לאת וכפר תבור. לדוגמה, בחיפה, נמצאה עופרת במים בכל 41 הבדיקות שנערכו באותה תקופה — בכל פעם בריכוז של 2 מקג"ל. בכרמיאל, לעומת זאת, נמצאו 5 מקג"ל באחת הבדיקות ו–2 מקג"ל בתשע הבדיקות האחרות.{{הערה|שם=adi_dovrat}} <br />
<br />
בחולון נמצאה עופרת בשלוש מתוך 20 בדיקות שבוצעו בעיר באותה שנה — 4.6 מקג"ל עופרת, 4.5 מקג"ל עופרת ו-2.4 מק"ג עופרת לליטר. בדימונה, באחת מתוך שש בדיקות שנעשו בעיר, נמצאה עופרת בריכוז של 8.1 מקג"ל. למרות הריכוז הגבוה, לא חזרו על הבדיקה, ככל הנראה מכיוון שהתוצאה נמוכה מהתקן הרשמי של 10 מקג"ל. גם ביישוב מגדל, שבו נמצאה עופרת בריכוז גבוה של 9 מקג"ל בינואר 2016, לא נעשו בדיקות חוזרות. גם באום אל פחם נמצאה עופרת בשיעורים לא מבוטלים, שהגבוה בהם הוא 9 מקג"ל.{{הערה|שם=adi_dovrat}}<br />
===זיהום חקלאי===<br />
דשנים וחנקות כתוצאה [[חקלאות בישראל|מפעילות חקלאית]] גורמים ל[[המלחת מי תהום]]. התופעה מוכרת במיוחד ב[[אקוויפר החוף]], שם מבוצע ניטור הדוק יותר על המלחת מי תהום. באקוויפרים אחרים יש פחות ניטור.<br />
<br />
בשנים האחרונות מתברר שקיים קשר בין חשיפה ל[[חומרי הדברה]] לבין תחלואה ב[[פרקינסון]]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]<br />
<br />
===בורון===<br />
[[בורון]] (Boron) הוא יסוד כימי שסימנו Br. הוא מהווה מרכיב חשוב בדטרגנטים לכביסה. הבורון רעיל לצמחייה כבר בריכוזים נמוכים, ולכן גורם לנזק ל[[מערכות אקולוגיות]] ול[[חקלאות]]. בטווח הארוך בורון תורם לאטימת הקרקע ולמניעת חלחול מים למי התהום. בנוסף לקיומו באבקות כביסה, בורון מצוי גם במים רגילים ובמים מותפלים.<br />
<br />
[[המשרד להגנת הסביבה]] יזם תוכנית להפחתת פליטת הבורון על ידי שימוש באבקות קומפקט, [[כביסה אקולוגית|אבקות כביסה אקולוגיות]] והפחתת השימוש בבורון בבריכות שחייה.<br />
<br />
===זיהום דלק===<br />
[[נפט|דלקים]] מכילים תרכובות שונות של פחמימנים המוגדרות[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/Pages/fuel.aspx] [[רעל|רעילות]]; [[מסרטנים|מסרטנות]]; העלולות לפוגע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה (מה שעלול לגרום גם לפגיעה בפוריות).<br />
<br />
בין החומרים ניתן לציין את ה[[בנזן]] - [[מסרטן וודאי בבני אדם]] שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מיליארד בליטר, חומרים נוספים הן [[טולואן]], ו[[קסילן]]. מזהם נוסף הוא [[MTBE]], חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום [[עופרת]]. הוא בעל מסיסות גבוהה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממוקדי הזיהום. בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל. <ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref><br />
<br />
בישראל נכון לשנת 2006, יש 19 חוות מיכלי דלק בנפח של עשרות אלפי קוב כל אחת, 2 [[בתי זיקוק לנפט|בתי זיקוק לדלק]] באשדוד ובחיפה, קווי הולכת דלק באורך 1,400 ק"מ, ותחנות כוח. יש כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ-190 תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק ב[[תעשייה בישראל|תעשייה]] ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]] ובמחנות צבא. <ref name="water_gov_delek2006"/><br />
<br />
רשות המים מבצעת בין 8-50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק בשנה. רובן ליד תחנות דלק ציבוריות. <br />
<br />
בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו, נמצא זיהום של מי התהום, ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. [[זיהום מי תהום|מים תהומיים מזוהמים]] יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. <br />
<br />
ברוב תחנות הדלק הישנות יותר קיים זיהום של מי התהום, והקידוחים הנקיים יותר נמצאו בתחנות דלק חדשות. רוב הזיהום נובע מהמיכלים בתחנה ובמתקני המילוי. עובי העדשות הזיהום הוא של עשרות ס"מ ויכול להיות מעל מטר בחלק מהמקים. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<br />
<br />
עם זאת זיהום מי התהום בדלק מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתייה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב [[זיהום תעשייתי]] (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים). <br />
<br />
בחוות המיכלים הגדולה בישראל יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5,000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.<br />
<br />
בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref><br />
<br />
בשנת 2021 חופי ישראל זוהמו בזפת זיהום שיצר אסון אקולוגי חמור. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361235] [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.9552695]<br />
<br />
==רשימת מוקדי זיהום לפי חתך גאוגרפי==<br />
{{הפניה לערך מורחב|זיהום נחלים בישראל}}<br />
[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, בנחל הירקון. הפציעות וההרג נגרמו ככל הנראה עקב זיהום מפטרייה שחיה במים מזוהמים מאוד. אחת הפצועות, סשה אלתרמן נזקקה ל-30 ניתוחים ולשנות שיקום ארוכות.]]<br />
* חשש לזיהום מים וזיהום קרקע קשים באיזור עכו, על ידי [[כספית]] וחומרים מסוכנים אחרים על ידי [[תעשיות אלקטרוכימיות]]. <br />
* זיהום נחל נעמן <br />
* זיהום מים בנחל קישון כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]] וחומרים מסרטנים אחרים. <br />
* זיהום נחלים וקרקעות בנחלים הזורמים לנהר הירדן ולכנרת. <br />
* זבל פרות וחומרים נוספים של קיבוץ רמות מנשה זיהמו את המים באגני ההיקוות של נחל מנשה ונחל דליה. הזיהום נתגלה בשנת 2000. בעקבות תביעה נגד הקיבוץ הגיעו להסדר של תשלום פיצוי בסך 200 אלף ש"ח[http://hasviva.co.il/?p=237]<br />
* זיהום מים בנחל חדרה. בעבר מחדרה ובקעא אל גרבייה וכיום עקב פעילות מפעל נייר חדרה. <br />
* זיהום נחל אלכסנדר. <br />
* [[תע"ש רמת-השרון|זיהום מים ברמת השרון]] על ידי מתכות כבדות. <br />
* זיהום מים בנחל הירקון - כתוצאה משפכים מכפר סבא, רמת השרון ומקורות נוספים. מצב הנחל השתפר מאז אסון המכביה, הן בחלקו המערבי עד 7 תחנות והן בחלקו המזרחי, אבל עדיין הנחל סובל מהזרמת שפכים וזיהום ממקורות נקודתיים. <br />
* זיהום מים וקרקע ב[[תע"ש מגן|תל אביב במפעל תע"ש מגן]] באזור נחלת יצחק, על גבול גבעתיים. זיהום נרחב וחמור בכמות גדולה של [[מתכות כבדות]].<br />
* זיהום נחל האיילון - משפכים מאתר הזבל בחירייה, בשנת 2006 שילמה רשות שדות התעופה קנס של 400 אלף ש"ח על זיהום הנחל. <br />
* זיהום ב[[מתכות כבדות]] כמו [[ניקל]], [[קדמיום]] וחומרים רעילים נוספים במי התהום סביב איזור התעשייה בחולון ובבת ים בעיקר מתעשיית ציפוי המתכות. [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/0B6EC831-D6D4-4CF8-B3F5-090DB3458C41/0/December2007.pdf]<br />
* זיהום המים בנחל שורק. במשך שנים סבל הנחל מזיהום חריף מביוב מאיזור ירושלים, רמאללה וישובים נוספים. כיום מקורות הזיהום של הנחל כוללים את מכוני הטיהור (מט"ש) ירושלים, מט"ש יבנה, ומט"ש שפד"ן. <br />
* זיהום מי תהום בדלק מטוסים בבסיס חיל האוויר בחצור, עדשת זיהום בעומק 30-40 מטר, שנתגלה בראשית שנות ה-80. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=373&ArticleID=641]<br />
<br />
==השוואה הזיהום למדינות אחרות==<br />
נכון לשנת 2001 ישראל דורגה במקום הראשון בזיהום אורגני שמקורו בשפכי תעשייה מבין 68 מדינות, שכלל מלבד מדינות של ה-[[OECD]] גם מדינות מהמזרח התיכון, את סין, מדינות באפריקה ועוד. בישראל היו 27 טונות של זיהום בקילומטר מעוקב של מים, בהשוואה ל-11 טונות שהיו במדינה השנייה בדירוג - [[ירדן]]. פולין ואוקראינה - שתי מדינות תעשייה מהגוש הקומוניסטי לשעבר עמדו על זיהום של 5 טונות, סין עמדה על זיהום של 3.78 טונות, הודו עם זיהום של 0.97 טונות, ורוסיה עם זיהום של 0.43 טונות הממוצע עבור מדינות OECD עם הכנסה גבוהה עמד על 3.3 טונות, ואילו בארצות הברית הזיהום עמד על 1.1 טונות לקמ"ר מעוקב. במצרים היו 3.78 טונות ובטורקיה 1.1 טונות. [http://www.nationmaster.com/country-info/stats/Environment/Water/Freshwater-pollution]. יש לציין כי משנת 2001 נעשו בישראל מאמצים רבים לטיהור שפכים אורגניים ואחרים. <br />
<br />
לעומת זאת, מצב מי השתייה בישראל שפיר. בישראל כמו בכל המדינות המערביות יש גישה למי שתייה נקיים מגורמי מחלות, בניגוד למדינות אפריקה מדרום לסהרה או טהיטי ששם לפחות 25% מהאוכלוסייה אינה בעלת גישה למים כאלה. [http://en.academic.ru/pictures/enwiki/87/Water_quality.jpg]<br />
<br />
==השפעות זיהום המים==<br />
* [[זיהום מי תהום]], זיהום מי השתייה והרס מקורות המים.<br />
* השפעות בריאותיות של זיהום זה. לדוגמה לפי מספר מחקרים, [[חומרי הדברה]] שזלגו למי תהום, גרמו לתחלואה בפרקינסון בקרב תושבי כפרים ששתו מים אלה. <br />
* [[המלחת קרקעות]]<br />
* [[זיהום נחלים בישראל]] ודרכם השפעות שונות כמו פגיעה בנופשים ופגיעה במערכות אקולוגיות בנחלים. <br />
* [[זיהום ים]] ודרכו השפעות על [[מערכות אקולוגיות]] ימיות והשפעות בריאותיות של מקורות זיהום שמצטברים בדגים שנאכלים על ידי הציבור.<br />
* השפעות נוספות - כמו ייקור מי השתייה בשל מעבר של צרכנים רבים לצריכת [[מים מינרלים]] בתקווה להימנע מחשיפה לזיהום במים. המים המינרלים יוצרים בעיות זיהום נוספות (בגלל הפצת המים במשאיות) ומייקרות את עלות המחיה.<br />
<br />
==ניטור==<br />
רשות המים מבצעת ניטור של מקורות המים באמצעות מדידת מפלסים ואיסוף דגימות מים. הניטור הוא של איכות האקוויפרים הראשיים, ניטור מקורות השתייה (כמו קידוחים, מעיינות ורשתות הספקת מים) וניטור זיהומים.[http://www.water.gov.il/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/default.htm] <br />
<br />
ניטור אקוויפרים ראשיים נעשה בעיקר על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים. הוא כולל<br />
* מדידת מפלסים פעם בשנה בכ-3,000 קידוחי הפקה ותצפית, ומדידה אחת לחודש ב-1,200 קידוחים<br />
* דגימת מי תהום - אחת לשנה מתבצעת דגימה בכ-2,200 קידוחי הפקה וב-200 מעיינות, לצורך אנליזה של כלוריד וחנקה. דיגום לצורך בדיקת יונים ראשיים מתבצע אחת ל-5 שנים. <br />
* מעקב אחר כניסת מי ים לבארות באקוויפר החוף. <br />
<br />
ניתור מקורות השתייה נעשה לפי תכנית המפורטת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, תשל"ד 1974) באחריות משרד הבריאות. חברת מקורות מבצעת כ-80,000 בדיקות לגילוי זיהום חיידקי בשנה. במערכות ההספקה ובקידוחים. ברשויות המקומיות הדבר מבוצע על ידי גורמים פרטיים. <br />
<br />
הניטור של חומרים כימיים שונים (אורגניים, אנאורגניים, חומרי הדברה, פלואוריד וקרינה רדיואקטיבית) מבוצע לפי חומרת הזיהום - עם הדבר הוא מתחת ל-60% מהתקן פעם ב-6 שנים. אם בין 60%-30% מתחת לתקן פעם ב-3 שנים ועם מעל 30% מתחת לתקן יש ניטור שנתי. יש בדיקה כימית מצומצמת פעם ברבעון. <br />
<br />
וועדה בראשות פרופסור אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית אמורה הייתה להמליץ על עדכון התקנות ולהגיש מסקנות בסוף שנת 2007.<br />
<br />
לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221]<br />
<br />
==סקרים של זיהומי מים==<br />
בשנים 2004-2005 נערכו מספר סקרי זיהום על ידי רשות המים [http://www.water.gov.il/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/default.htm]<br />
<br />
* סקר לבדיקת קידוחי הפקת מי תהום בקרבה לאזור תעשייה גדולים.<br />
* סקר לבדיקת מאגרי קולחין המשמשים להשקיה, שעלולים לזהם את אקוויפר החוף.<br />
* סקרים מקיפים להערכת היקפי הזיהום באקוויפר החוף ממפעלים תעשייתיים באזור גוש דן (נחלת יצחק בתל אביב, הרצליה ורמת השרון).<br />
* סקר "איתור מוקדם של דליפות דלק באקויפר החוף".<br />
* סקר בורון באקויפר החוף. <br />
* איתור זיהום תעשייתי במפעל תדירגן באזור תעשייה חולון<br />
<br />
רשות המים מפרסמת רשימת פרסומים על איכות המים. [http://www.water.gov.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9D/]<br />
<br />
כמו כן נעשו סקרים על ידי עמותות כמו צלול, עיתונים ומשרד הבריאות שמצאו זיהומים רבים בנחלים שונים. <br />
<br />
==גופי תכנון, ניטור ופיקוח==<br />
הגופים המטפלים בנושא זיהום המים הם גופי התכנון, שאמורים למנוע זיהום עתידי באמצעות תכנון הכולל תסקירי השפעה על הסביבה, וגופים ממשלתיים כמו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. כמו כן קיימים תאגידי ביוב עירוניים והשפד"ן שבאחריותם לטפל, לנטר ולפקח, ובמידת הצורך למנוע מקרי זיהום מים מראש. משרד הבריאות קובע תקנים לבטיחות מי השתייה ועל פיהן מטופלים מקורות המים ואיכותם.<br />
<br />
במקביל לפיקוח מצד הגורמים הרשמיים, ארגונים סביבתיים ששמו להם למטרה להגן על מקורות המים והם שותפים לפיקוח על מזהמים פוטנציאליים (רשויות מקומיות, מפעלי תעשייה). [[עמותת צלול| עמותת "צלול"]] היא דוגמה מובהקת לארגון סביבתי החותר לים צלול ונחלים נקיים, והיא פועלת בנושא משנת 1999. שיטות העבודה מגוונות והן כוללות, קידום חקיקה, פעילות משפטית, פעילות תקשורתית, גיוס דעת קהל ועוד. לצורך כך, פועלים אנשי מקצוע מתחומים שונים ומתנדבים.<br />
<br />
==חקיקה==<br />
===חוק שיקום קרקעות מזוהמות===<br />
לטענת [[אדם טבע ודין]] לא קיימת (נכון ל-2008) בחוק הגדרות מפורשות מהי קרקע מזוהמת ומי נושא באחריות לזיהום, ומי אחראי [[שיקום קרקע|לשקם את הקרקע]] ויש בעיות של אכיפה ופיקוח שמפוזרות בין המשרד להגנת הסביבה ובין רשות המים. מסיבה זו יזם הארגון עם מספר חברי כנסת הצעת חוק להסדרת כלל היבטי הנושא. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=373&ArticleID=341] במאי 2008 אישרה וועדת השרים לענייני חקיקה את החוק לקראת העברת החוק בקריאה טרומית [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=373&ArticleID=579].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום מים]]<br />
* [[זיהום תעשייתי]]<br />
* [[זיהום קרקע בישראל]]<br />
* [[זיהום קרקע בגוש דן]]<br />
* [[זיהום נחלים בישראל]]<br />
* [[צלול]]<br />
* [[החברה להגנת הטבע]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מילון חומרים מזהמים}}<br />
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]<br />
* [http://www.water.gov.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9D/ נתוני איכות מים] רשות המים והביוב<br />
* [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2983&enZone=mekorot_zihum_m זיהום מים מכבישים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006<br />
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=city_waste&enZone=city_waste& שפכים עירוניים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137018.html דו"ח שהכין המשרד להגנת הסביבה ממפה לראשונה את הקרקע המזוהמת בגוש דן] צפריר רינת, 23.12.2009 הארץ<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/033/676.html?hp=1&loc=4&tmp=73 קטסטרופה אקולוגית ביהודה ושומרון] אביב לביא, nrg, 8.1.2010<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2936019,00.html תחקיר: מה שהמדינה מסתירה מכם על איכות המים והאוויר] יפה שיר-רז, ynet 22.06.2004<br />
* [http://www.zalul.org.il עמותת צלול - האתר הרשמי]<br />
* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010<br />
* [http://www.nationmaster.com/country-info/stats/Environment/Water/Freshwater-pollution השוואת זיהום מים בין מדינות שונות] nationmaster.com<br />
* שי ניב, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001188341 זיהום חמור במים באבן יהודה; מספר תושבים הגיעו לבי"ח מאיר], גלובס, 12.5.2017<br />
* אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5621116,00.html תיעוד מהאוויר: שפכים מהרשות הפלסטינית מזהמים את הים], וואינט, 7.11.2019<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{זיהום}}<br />
{{מים}}<br />
{{ישראל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום מים|ישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: בריאות]]<br />
[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F:_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=119907יש פתרון: הצעות לתכנית כלכלית-חברתית2020-12-28T14:03:35Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמר דעה|[[משתמש:Buddhist Economy|יואב לוין]]}} <br />
<br />
'''מול התוכניות של הממשלה, חייבת להתקבל תוכנית כלכלית-חברתית, המשרתת את ענייניהם של העובדים, המובטלים, הנשים, הקשישים, הנוער והצעירים, תושבי השכונות והחיים על קצבאות הביטוח הלאומי'''<br />
<br />
על מנת לבנות תוכנית כלכלית-חברתית שתשרת את האוכלוסיות המודחקות, אנו חייבים להתבסס על המודל השוודי ולהעביר סכום של כ-60 מיליארד שקל בשנה מהעשירונים העליונים לעשירונים התחתונים. על מנת בכלל להתחיל ולשאוף למודל זה, התכנית חייבת לכלול הן תפיסה אידאולוגית כלכלית שמטרתה לצמצם את אותן אוכלוסיות וכן צעדים אופרטיביים שסייעו להגיע למטרה זו.<br />
<br />
'''הרקע האידאולוגי - כלכלי'''<br />
<br />
המשק הישראלי חייב לשאוף למעבר ממדיניות עיוורת הדוגלת בצמיחה כלכלית מעל לכל, למדיניות של חלוקה שוויונית של התוצר על חשבון הצמיחה. כלומר, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הגדלת התוצרת, המקדמת את האינטרסים של העשירונים העליונים ובעלי ההון בלבד, למדיניות יחסית של חלוקה יותר שוויונית וצודקת של התוצרת והמשאבים הלאומיים, חומריים כלא חומריים, מדיניות המקדמת גם את האינטרסים של השכבות החלשות והעשירונים התחתונים ולכן מתחשבת בכלל חלקי האוכלוסייה והחברה בישראל.<br />
<br />
הממשלה חייבת לפעול למעבר הדרגתי מכלכלת שוק בחזרה לכלכלה חברתית, על ידי התערבותה ביצירת מערך כלכלי וחברתי העונה לצרכים אלו, הן לצורך האטת תרבות הצריכה – "אמריקניזציה" - של העשירונים העליונים, הפוגעת בשכבות החלשות בלבד והן לצורך שמירה על משאבי הטבע המתדלדלים של המדינה ושל כדור הארץ. כמו כן יש להנהיג "מס ירוק" לשימור איכות הסביבה על חברות בדומה למודל השוודי.<br />
<br />
יש לפעול למען עידוד מדיניות של חינוך חינם ורווחה לכל, לפי המודל האוסטרי, הן לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי, כמו גם למען התמקצעות האדם וכוח העבודה בתעשייה ובשוק העבודה הישראלי. בנוסף יש לפעול לשיפור האיכות והרמה האישית של כלל אזרחי המדינה ושיפור איכות החיים.<br />
<br />
הפסקה והקפאה מיידית של קיצוצי התקציב ותוספת תקציבית של כ-30 מיליארד ש"ח בשנה שתמומן על ידי בניית מערכת מס חדשה שתחבוק את כל מקורות ההכנסה בישראל- השכר, הרכוש, הירושות, ההון והבורסה, על פי המודל השוודי, החזר הדרגתי יותר של החוב הלאומי והעלאה של כוח הקנייה של העובדים (= שכר מינימום) לצורך פיתוח ושיקום השירותים החברתיים ורשת הביטחון הסוציאלי.<br />
<br />
הקמה של משרד תקציבים בלתי תלוי ליד הכנסת, שיעמוד בלב הרפורמה במס, בדומה ל-CBO האמריקני. הקמה ופיתח של גוף זה כגוף מקצועי נטול פניות, שיהפוך את דרך טיפולה של הכנסת בנושא תקציב המדינה למקצועי ומבוסס על מידע מהימן וזמין. שיפור זה עשוי לתרום רבות למעורבותו של בית המחוקקים בתהליך, הנשלט באופן דומיננטי ואנטי דמוקרטי על ידי אגף התקציבים במשרד<br />
<br />
'''הממשלה וקווי המדיניות'''<br />
<br />
קודם כל יש ליזום יצירת "סל השקעות לאומי בחברה הישראלית" בסך 60 מיליארד שקל בשנה כחלק מהתקציב החדש, שימומן מבניית מערכת מס חדשה, כפי שהצעתי במקום אחר. בניית מערכת מס כזאת תגדיל את התקציב, אך לא תפרוץ אתו בבחינת לקיחת הלוואות וכניסה לחובות. את השינוי הנדרש יש אם כן לממן על ידי הגדלת הכנסות המדינה ממיסים כתוצאה של בניית מערכת מס חדשה, אך לא בלקיחת הלוואות ויצירת חובות חדשים. תכנית כזאת תעמוד בסטנדרטים של אי פריצת תקציב, לא הגדלתו על ידי הגדלת הכנסותיה של המדינה ממיסים.<br />
<br />
כמו כן יש להעלות את כוח הקנייה של הציבור באמצעות העלאת שכר המינימום בגובה של 6000 ש"ח. הגנת השכר הריאלי ועדכון שכר העובדים בהתאם להתייקרויות (תשלום תוספת יוקר בשיעור של 100% של עליית מדד המחירים לצרכן); פיתוח מסגרות להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה למובטלים. ביעור התופעה של אי-תשלום שכר מינימום והטלת עונשים כבדים על מעבידים המפרים את החוק; הקפדה מיוחדת על תשלום שכר המינימום ומלוא התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק לעובדים זרים, לנשים, לצעירים ולעובדים ערבים.<br />
<br />
פרויקט דיור ציבורי, בניית כ-25000 יחידות דיור ציבורי בשנה במימון וביוזמת הממשלה להשכרה ומכירה על ידי המדינה. ייקבע כי ההכנסות ממכירת והשכרת הדירות יהוו אגרה שתיכנס לקופת המדינה – כלומר ההכנסות שייכנסו ממכירת והשכרת הדירות, ייכנסו לקופת המדינה ולא ליזמים וידיים פרטיות ובכך יחזירו את עלויות הבנייה וישמשו לבנייה נוספת.<br />
<br />
חינוך חינם מגיל 3 ועד לאוניברסיטה ומימון ספרי הלימוד על חשבון המדינה; מימון ארוחות חמות בבתי הספר לכל, ללא הבדל של שייכות לזרם חינוכי כזה או אחר.<br />
<br />
פיתוח שירותי הבריאות, הרווחה, הדיור, התרבות והספורט בעיקר על חשבון תקציב המדינה. <br />
<br />
הגברת החקיקה והפיקוח על הבנקים ושבירת הריכוזיות של בנקים מסחריים. יצירת מערכת חלופית לגיוס הון. הורדת הריבית הנגבית ממשקי הבית לרמת הריבית הנגבית מעסקים; החמרת ההגבלות על השתלטויות ורכישות במימון הבנקים, שהוא בעצם על-חשבון ההכנסות של הבנקים מהריבית שמשלמים האזרחים. הגברת החקיקה והפיקוח על ההון הספקולטיבי, שממומן בין היתר על ידי הבנקים, ושגורם להפסדים להכנסות המדינה ממיסים כתוצאה של מחיקת חובות מסופקים.<br />
<br />
יש לפתוח את שוק ההון לתנועות הון. עם זאת, רוב ההון המקומי יועבר לידי גופים ציבוריים, קרנות הפנסיה של האיגוד המקצועי וקרנות השביתה של האיגוד המקצועי בדומה למודל השוודי. גופים אלה יהוו את מקור ההון המקומי המרכזי, עקב כך תגדל השפעתם על מינוי דירקטורים ברוב החברות בישראל והם ייהפכו לכלי הרתעה כנגד בעלי ההון הפרטיים מפני עושק העובדים ולכלי עיקרי נוסף לביעור תופעת אי תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות ואכיפתם של חוקים אלו. זאת ועוד, רוב רווחי ההון יהיו מתועלים לטובת הגדלת הפנסיות העתידיות או לסבסודם של ביטוחי החובה מאחר שהם יתווספו לצבירה הפנסיונית של המבוטחים או יאפשרו את הוזלת ביטוחי החובה שיספקו חברות הביטוח ההדדי. על מנת ליישם מדיניות זו תנהיג ממשלת ישראל חוק פנסיה חובה על פי המודל השוודי ועל פי הסדרי הפנסיה במדינה זו. לכן, על פי מדיניות זאת, היעד שיציב לעצמו שוק ההון הישראלי הנו יצירת מציאות חדשה שבה בדומה למודל השוודי, על עשרת בעלי ההון הגדולים במדינת ישראל לא יימנה אף בעל הון פרטי.<br />
<br />
הורדת שכר הבכירים במגזר הציבורי וקביעת שכר מקסימום לבכירים בשירות המדינה לגובה של לא יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק, כך שנחסוך מיליארדי שקלים לצורך העברתם לשכונות המצוקה, לעיירות, לערי הפיתוח ולפריפריה. ביעור התופעה של חריגות שכר על ידי הטלת עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל.<br />
חיזוק האיגודים המקצועיים שיתבצע על ידי הענקת מספר סמכויות ייחודיות המעוגנות בחוק ויהווה את הכלי העיקרי לביעור תופעת אי תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות ואכיפת חוקים אלו. כמו כן, לצד הזכות לשביתה על רקע תנאי שכר ועבודה, האיגוד במקצועי יהיה זכאי לקיים גם שביתה פוליטית של עד 48 שעות שלא תיחשב כהפרה של ההסכם הקיבוצי. שביתה פוליטית הנה כל שביתה על נושאים אידאולוגיים עקרוניים.<br />
<br />
הקניית הזכות לאיגוד המקצועי, באופן שיהיה מעוגן בחוק, להחרים באופן ספציפי מקומות עבודה שמפירים את ההסכם הקיבוצי הרלוונטי או המסרבים לקיימו. כמו כן, האיגוד המקצועי יהיה זכאי ל-לנציגויות בדירקטוריון המנהל של כל חברה בע"מ החל מסדר גודל מסוים, כפי שייקבע בחוק. משמעותו של אותו חרם תהייה הזכות של העובדים המאוגדים במקומות עבודה אחרים לסרב באופן פרטני לספק סחורות ושירותים למקום העבודה המוחרם, בלא שמעסיקיהם, יוכלו לראות זאת כהפרה מצדם של ההסכם הקיבוצי. חשוב לציין כי המידע העסקי הרלוונטי המצוי ברשות הנהלת החברה חייב להיות גם חשוף בפני ראשי האיגוד המקצועי באותו מקום עבודה.<br />
<br />
יקבע בחוק כי כל חברה בע"מ המעסיקה יותר מ-20 עובדים תהייה חייבת להציב בדירקטוריון החברה שלה לפחות שני נציגים של האיגוד המקצועי. חברה שתעסיק יותר מ-1000 עובדים, תחויב לשים לפחות 4 נציגים בדירקטוריון.<br />
<br />
החלת העבודה המאורגנת בחוק, הוצאת חברות הקבלן אל מחוץ לחוק ואיגוד כלל העובדים במסגרת של איגודים מקצועיים.<br />
<br />
הקניית הזכות, באופן שיהיה מעוגן בחוק, להחרים באופן ספציפי חברות ומקומות עבודה, בהם מועסקים עובדים שאינם מאוגדים (להלן חברות שמירה ואבטחה, חברות ניקיון וחברות כוח אדם) שיתנגדו למהלך של איגוד העובדים שלהם במסגרת של איגוד מקצועי לאותו הענף. משמעותו של חרם זה תהייה כפי שפורט למעלה.<br />
הגדלת מספר מקומות העבודה באמצעות הגדלת ההשקעות הממשלתיות, לרבות הסיוע להשקעות פרטיות, בענפים בני תחרות; קליטת עובדים בשירותים הציבוריים וברשויות המקומיות; עידוד היזמות העסקית הישראלית על ידי מתן קדימות לעסקים קטנים בארץ כחלק מהמאבק בשלטון התאגידים הטראנס לאומיים והחברות הרב לאומיות.<br />
<br />
כמו כן ברצוני להציע מספר פרויקטים ל"סל ההשקעות הלאומי בחברה הישראלית", אשר יעמוד על 60 מיליארד שקלים, על פי המלצתי: <br />
<br />
<br />
1."חוק דחיית תשלמי המס לעסקים קטנים בהקמה" – לפי המודל האוסטרי <br />
<br />
2.חיזוק חממות טכנולוגיות<br />
<br />
3."חוק איסור העלאת מחירי מוצרי יסוד"<br />
<br />
4."חוק הדיור הציבורי"<br />
<br />
5."חוק טיפולי שיניים וימי אשפוז" – במסגרת מס הבריאות (בדומה למודל האוסטרי)<br />
<br />
6.חוק מימון ביטוח בריאות משלים<br />
<br />
7.הצמדת שכר המורים לשכר הממוצע במשק<br />
<br />
8.ביטול שכר הלימוד באוניברסיטאות <br />
<br />
9."חוק ספרי לימוד חינם" - בדומה למודל האוסטרי<br />
<br />
10."ארוחות צהריים בבתי הספר"<br />
<br />
11.חוק השתתפות המדינה (הפרשות המדינה) במימון הפנסיה לכל אזרח<br />
<br />
12.העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הביטוח הלאומי<br />
<br />
13.איסור העסקת עובדים במגזר הציבורי דרך חברת כוח אדם<br />
<br />
14.תמיכה באומנים במתכונת אומנות לעם<br />
<br />
15.תוספת ייחודית לקצבאות נכים במסגרת קצבאות הביטוח הלאומי<br />
<br />
16.אפליה מתקנת במגזר הערבי<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=119906חוק האריזות2020-12-28T14:01:56Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''חוק האריזות''' (או בשמו המלא - '''חוק להסדרת הטיפול באריזות''') הוא חוק משנת 2011 אשר בא להסדיר את [[מחזור]] [[פסולת|פסולת]] האריזות בישראל, [[מאבק בזיהום הפלסטיק|להפחית את זיהות הפלסטיק]] ולהטיל לראשונה אחריות על היבואנים והיצואנים לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים - דבר הנובע מיישום המדיניות של [[אחריות יצרן מורחבת]]. <br />
במסגרת החוק, על היבואנים והיצואנים להתאגד תחת [[תאגיד]] מסוג מלכ"ר שתפקידו לאסוף את פסולת האריזות ולמחזר אותה. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] ממומן על ידי היטל שמושת על כל אריזה שמיוצרת או נמכרת בשוק לפי גודלה וסוגה וכן על ידי הכנסות ממכירת [[חומר גלם|חומרי הגלם]] לתעשייה. על התאגיד לחבור לעיריות ומועצות על מנת להסדיר את מחזור הפסולת ועליו לעמוד ביעדים של מחזור מכלל הפסולת. <br />
<br />
בדצמבר 2016, [[המשרד להגנת הסביבה]] האריך את ההכרה בתאגיד תמיר ל-5 שנים נוספות.<br />
<br />
== מוטיבציה לחוק ==<br />
[[פסולת בישראל|הפסולת בישראל]] מוטמנת במטמנות באיזור הנגב מאז שהחליטו לעבור למטמנות מהרי הזבל כמו [[חירייה]] שאפיינו את משק הפסולת בעבר. המטמנות דורשות שטח רב ומתמלאות במהירות. לפי חישובים שנעשו המטמנות הקיימות עתידות להתמלא עד שנת 2020 אם ממשיכים בעסקים כרגיל. המדינה החליטה שכדי למנוע מצב של מילוי המטמנות ופתיחת מטמנות חדשות יש לטפל בפסולת האריזות על מנת להפחית את הטמנת הפסולת. משקל האריזות המהווה כ-15%-20% ממשקל סך הפסולת העירונית בישראל. כל תושב מייצר בכל יום, בממוצע, כ-1.6 ק"ג אשפה. בסך הכול מצטברים בישראל כ-5.4 מיליון טון פסולת עירונית בשנה ומשקל פסולת האריזות בישראל מוערך בכמיליון טון בשנה. הנפח הממוצע של האריזות בפסולת העירונית מהווה יותר משליש מכלל נפח הפסולת העירונית. [https://www.neaman.org.il/Economic-assessment-current-deposit-law-suggested-packaging-law-HEB] [https://www.neaman.org.il/Policy-recommendations-treatment-packaging-waste-Israel-HEB] [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000554774]<br />
<br />
== יישום חוק האריזות בפועל ==<br />
חוק האריזות מיושם על ידי רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ. היישום מתבטא בהצבת פחים להפרדת פסולת בבתים ובשכונות וכן במערך איסוף שמופעל לכל סוג פסולת. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] משתף פעולה עם הרשויות המקומיות על ידי הספקת פחים להפרדת הפסולת, מיון הפסולת המופרדת וחינוך והדרכה למחזור.<br />
<br />
=== הפרדת הפסולת ===<br />
הפסולת מופרדת לסוגים הבאים:<br />
* '''פח כתום''' - אריזות פלסטיק ומתכת, קופסאות שימורים, תרסיסים, קלקר וקרטוני חלב ומיץ<br />
* '''פח סגול''' - אריזות זכוכית ללא מכסה<br />
* '''פח כחול''' - נייר, אריזות קרטון דק וקרטוני ביצים<br />
* '''פח אפור''' - פסולת מתכת<br />
* '''מחזורית''' - מחזור בקבוקי פלסטיק<br />
* '''פח חום''' - פסולת אורגנית (ל[[קומפוסט]])<br />
חוק האריזות לא מחייב לעשות שימוש בפסולת אורגנית, ועל כן רשויות רבות לא מציבות פח חום, וברשויות אלו הפסולת האורגנית מושלכת לפח הכללי. כאשר יש פח כתום, למעשה אין צורך בפח האפור ואכן רשויות שמציבות פח כתום לא מציבות את הפח האפור.<br />
<br />
=== מיון הפסולת ===<br />
[[התאגיד|תאגיד תמיר]] מפעיל מספר מפעלי מיון אשר לוקחים את הפסולת [[הפרדה במקור|שהופרדה במקור]] וממיינים אותה. לאחר המיון, החומרים מועברים למפעלי מחזור אשר מייצרים מהפסולת הממויינת חומרי גלם לתעשייה. המתכת מופרדת באמצעות מגנטים ענקיים, הפלסטיק מופרד על ידי שקילת החומרים וחלוקתם לסוגי פלסטיק שונים והזכוכית והנייר מובלים היישר למפעלי המיחזור מאחר שהם מופרדים לגמרי.<br />
מפעלי המיון מוקמים וממומנים על ידי התאגיד באמצעות הכספים שקיבל מהיצרנים והיבואנים. על התאגיד למצוא מפעלי מיחזור שיתעניינו בפסולת וישלמו לו על חומרי הגלם שאסף ומיין.<br />
<br />
=== הדרכה וחינוך להפרדה ===<br />
[[התאגיד|תאגיד תמיר]] פועל במוסדות חינוך החל מהגן ועד לבתי הספר על מנת ללמד ילדים את חשיבות ההפרדה ואיך להפריד נכון. כמו-כן מסייע תאגיד תמיר לרשויות השונות לבצע הדרכה לגבי הפרדת הפסולת לכל משקי הבית. לתאגיד ולעירייה יש אינטרס משותף שהתושבים ימחזרו כמה שיותר מאחר שהרשות המקומית משלמת היטל על כל קילו פסולת שהולך להטמנה ולא ממוחזר ותאגיד המחזור משלם קנסות אם לא עומד ביעדים שהוגדרו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חוק הפיקדון]]<br />
* [[אחריות יצרן מורחבת]]<br />
* [[מעריסה לעריסה]]<br />
* [[שמרו את אמריקה יפה]]<br />
* [[מאבק בזיהום הפלסטיק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://he.wikisource.org/wiki/חוק_להסדרת_הטיפול_באריזות חוק האריזות] באתר ויקיטקסט<br />
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/beverage/Pages/PackagingLawDep.aspx יישום חוק האריזות], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]<br />
* [https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/packaging_law_implementation_annual_reports דוחות יישום החוק להסדרת הטיפול באריזות] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]<br />
* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1145 חוק האריזות], באתר [[אדם טבע ודין]]<br />
* [http://www.greenpeace.org/israel/Global/israel/image/2012/07/חוק%20האריזות%20-%20המהס.pdf מצגת על חוק האריזות], מאת טל שוחט, באתר [[גרינפיס]]<br />
* [http://www.tmir.org.il/ תאגיד המיחזור תמיר]<br />
* [http://infospot.co.il/sviva/scp/פסולת_אריזות מדריך יישום לחוק האריזות] infospot<br />
* פרופ' [[אופירה אילון]], [[גדי רוזנטל]], מיכל נחמני, טל גולדרט, [[עידן דורפמן]], מיכל גרוסמן, פרופ' מרדכי שכטר, [https://www.neaman.org.il/Policy-recommendations-treatment-packaging-waste-Israel-HEB מסמך המלצות לטיפול בפסולת אריזות בישראל], [[מוסד שמואל נאמן]], 2010<br />
;כתבות בעיתונות:<br />
* {{כלכליסט|רויטל חובל|חוק האריזות יוצא לדרך - בקרוב: אריזות הקוטג' והבמבה ימוחזרו|3391186|9 בפברואר 2010}}<br />
* {{כלכליסט|רויטל חובל|אם הציבור לא ישתף פעולה, אפשר לזרוק את חוק האריזות לפח|3391185|9 בפברואר 2010}}<br />
* {{ynet|יעל דראל|האם תפרידו את הפסולת בבית?|3862956|16 במרץ 2010}}<br />
* {{כלכליסט|תומר אביטל ורויטל חובל|נשיא קוקה קולה: "חוק האריזות עלול לייקר את מחיר המוצר לצרכן"|3409111|23 ביוני 2010}}<br />
* {{כלכליסט|רויטל חובל|מהפכת המיחזור יוצאת לדרך – חוק האריזות אושר לקריאה שנייה ושלישית|3455701|20 בדצמבר 2010}}<br />
* {{כלכליסט|רויטל חובל|הכנסת אישרה את חוק האריזות: מהפכת המיחזור יוצאת לדרך|3489021|19 בינואר 2011}}<br />
* לילך סונין, [http://mobile.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-34bdadb217eb431017.htm כולם מרוויחים מ"חוק האריזות"], כתבת וידאו של חדשות 2 באתר מאקו, 8 בינואר 2012<br />
* {{הארץ|צפריר רינת|המהפכה הכתומה {{!}}{{!}} פחים למחזור אריזות יוצבו אחרי החגים|1.1810682|27 באוגוסט 2012}}<br />
* {{TheMarker|אבי בר-אלי|חברות שהפרו את חוק האריזות נקנסו ב-1.5 מיליון שקל|1.2093863|10 באוגוסט 2013}}<br />
* {{ynet|אלפי שאולי|חוק האריזות: יותר מ-62% מיחזור ב-2012|4475973|13 בינואר 2014}}<br />
* [http://infospot.co.il/sviva/n/tamir_recycling_recoginition_renewed ההכרה ב"תמיר" חודשה, האם שוק פסולת האריזות ייפתח לתחרות?], infospot, דצמבר 2016<br />
* מירב קריסטל ואטילה שומפלבי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5466459,00.html "חלוקה פראית": טריק השקיות של שופרסל ודור אלון], וואינט, 19.2.2019<br />
<br />
[[קטגוריה:חקיקה סביבתית]]<br />
[[קטגוריה:פסולת]]<br />
[[קטגוריה:מיחזור]]<br />
[[קטגוריה:פלסטיק]]<br />
[[קטגוריה:מזון מהיר]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=119905כלכלה השתתפותית2020-12-28T14:01:51Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''כלכלה השתתפותית''' (באנגלית: '''Participatory Economics''' או בקיצור '''Parecon''') היא מערכת [[כלכלה|כלכלית]] תאורטית המבוססת על תהליך [[קבלת החלטות]] השתתפותי המדריך את הקצאת המשאבים והצריכה ב[[חברה]] נתונה. המערכת היא תחליף הן ל[[כלכלת שוק|כלכלת השוק]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] העכשווית, והן ל[[כלכלה מתוכננת|כלכלה המתוכננת]] ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]], ומתוארת כ-"חזון כלכלי [[אנרכיזם|אנרכיסטי]]" <ref>Albert, Michael [http://www.zmag.org/books/pareconv/Chapte19.htm Parecon: Life After Capitalism]</ref>. המערכת הומצאה על ידי ה[[אקטיביזם|אקטיביסט]] ו[[הוגה דעות|הוגה הדעות]] ה[[פוליטיקה|פוליטי]], [[מייקל אלברט]], ועל ידי הכלכלן הרדיקלי [[רובין האנל]], בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20.<br />
<br />
ה[[ערכים]] הבסיסיים שפאראקון מבקשת ליישם הם [[שוויון]], [[סולידריות חברתית|סולידריות]], מגוון ו[[ניהול עצמי]]. היא מציעה להשיג את המטרות הללו בעיקר באמצעות העקרונות והמוסדות הבאים:<br />
* מועצות עובדים וצרכנים הפועלים בשיטות של ניהול עצמי בקבלת החלטות.<br />
* מכלול משרתי מאוזן<br />
* תגמול על פי מאמץ והקרבה<br />
* תכנון השתתפותי<br />
<br />
אלברט והאנל מדגישים שפאראקון מתייחסת רק למערכת כלכלית חלופית ושהכרחי שיתלוו אליה חזונות אלטרנטיביים החשובים במידה שווה בתחומים של פוליטיקה, [[תרבות]] ו[[שארות]]. [[סטפן ר. שלום]] החל לכתוב על חזון פוליטי השתתפותי אותו הוא מכנה בשם [[פארפוליטי]]. יוצאי התאוריה מציעים אלמנטים של [[אנרכיזם]] בתחום של פוליטיקה, [[קוסמופוליטיות]] בתחום של תרבות, ו[[פמיניזם]] בתחום ה[[משפחה]] ויחסי ה[[מגדר]], כבסיס אפשרי לחזונות חלופיים עתידיים בתחומים אלו של החברה.<br />
<br />
==המסגרת המוסדית של כלכלה השתתפותית==<br />
===עקרון קבלת ההחלטות===<br />
אחד מהעקרונות המרכזיים בפאראקון הוא שלכל אחד צריכה להיות אפשרות להביע את עמדתו בנוגע לכל החלטה, בהתאמה למידה בה הוא מושפע מההחלטה.<br />
לדוגמה, לאדם המשתמש באופן בלעדי בשולחן עבודה כלשהו בעבודתו, צריכה להיות שליטה מוחלטת על סידור וארגון השולחן שלו, כל עוד הארגון שהוא בוחר לא פוגע בצורה משמעותית באחרים. אותו הגיון מרמז שבהקשרים יותר חברתיים, תהליך קבלת ההחלטות יהיה יותר מבוזר וכוללני, בהתאמה למידה ההשפעה על האנשים. רובין האנל הסביר את העיקרון בהשתמשו בדוגמה של זיהום אוויר:<br />
<br />
:"אם רק תושבי הרובע השני של [[וושינגטון הבירה]] מרגישים שהם מושפעים לרעה מ[[זיהום|חומר מזהם]] שמשוחרר לאוויר ברובע השני, אזי הרובע השני הוא האזור הרלוונטי. אך אם הפדרציה שמייצגת את תושבי כל הרובעים של וושינגטון הבירה מחליטה שהגורם המזהם מהרובע השני משפיע על תושבי כל הרובעים, אזי כל העיר וושינגטון היא האזור הרלוונטי...אולם, ההליך המתואר לעיל בתהליך התכנון השנתי מגן על הסביבה בצורה מספקת רק אם התושבים כיום באזור המושפע הם היחידים שמושפעים לרעה. בעוד זהו המקרה בחלק מהגורמים המזהמים, לעתים קרובות הדורות הבאים סובלים ממחיר גבוה יותר מהמחיר שמשלמים היום על הזיהום. האינטרסים של הדורות הבאים צריכים להיות מוגנים לטווח הארוך בתהליך השתתפותי ועל ידי [[תנועה חברתית]] פעילה להגנת הסביבה." <ref> ''Economic Justice And Democracy: From Competition To Cooperation'' pp. 198-200, Hahnel, Routledge, 2005 </ref><br />
<br />
לעתים קרובות מתייחסים לעקרון תהליך קבלת ההחלטות הנ"ל כניהול-עצמי. בפאראקון, הוא מרכיב תחליף לתפיסה הכלכלית המקובלת של [[חופש כלכלי]], שהמחברים טוענים שהיא תפיסה בלתי מתאימה ומטעה, שאינה מסוגלת לספק הדרכה יעילה למצבים בהם [[חירות האדם|חירויות]] של בני אדם מתנגשות אחת עם השנייה. הם טוענים שהמעורפלות של התפיסה אפשרה את הניצול שלה על ידי [[אידאולוגיה|אידיאולוגים]] [[קפיטליזם|קפיטליסטים]]. בספריו "הא-ב של פוליטיקה כלכלית" ו-"צדק כלכלי ודמוקרטיה", האנל מציע ביקורת על התפיסה המקובלת כפי שנוסחה על ידי [[מילטון פרידמן]] בספרו "[[קפיטליזם וחירות]]". לדוגמה, האנל טוען שהבעיה הראשונה עם דרכו של פרידמן להמשגת הרעיון שאנשים צריכים לשלוט על החיים הכלכליים של עצמם, היא בפתירת כל הבעיות על ידי שיטה לא ברורה של [[זכות הקניין|זכויות רכוש]]. הבעיה השנייה היא שבעוד פרידמן והוגים קפיטליסטים אחרים מדברים רבות על חופש כלכלי, הם אינם מדברים כמעט בכלל על מה היא שיטת זכויות הרכוש הראויה. מה שחסר, על פי האנל, הוא ניסיון לפתח קריטריונים לחלוקת זכויות רכוש ראויה.<br />
<br />
===מועצות צרכנים ומועצות יצרנים===<br />
על מנת ליישם את עקרון קבלת ההחלטות, חברת פאראקון תהיה מאורגנת במועצות צרכנים ומועצות יצרנים. אנשים רבים ישתתפו בשני סוגי המועצות. אלו יהיו המקבילות, בהתאמה, ל[[מועצת עובדים|מועצות עובדים]].<br />
<br />
גאוגרפית, מועצות אלו ישכנו ככל הנראה במועצות [[שכונה|שכונתיות]], מועצות רובעים, מועצות [[עיר|עירוניות]] או אזוריות ומועצות ארציות. החלטות יתקבלו על ידי [[קונצנזוס]], החלטות רוב או על ידי אמצעים אחרים המתאימים לעקרון. השיטה הטובה ביותר תוחלט על ידי כל מועצה.<br />
<br />
החלטות מקומיות כגון [[בנייה]] של [[מגרש משחקים]] ייעשו אולי במועצות הצרכנים הרובעית או העירונית, ככל הנראה באינטראקציה הן עם מועצת היצרנים העירונית והן עם מועצת היצרנים הארצית. החלטות ארציות, כגון בנייה של מערכת מהירה של [[תחבורה ציבורית]], יוחלטו על ידי מועצת הצרכנים הארצית, ככל הנראה באינטראקציה עם מועצות יצרנים עירוניות בעיר בה החומרים מיוצרים, או עם מועצות יצרנים ארציות או בינלאומיות.<br />
<br />
מועצות היצרנים יתאמו עם מועצות במקומות העבודה בכל מקום עבודה, ומקומות עבודה דומים יצתוותו עם מועצות מתאימות במרחבים גאוגרפים גדולים יותר. לדוגמה, מועצת בית הדפוס בנהריה, תיצור קשרים עם מועצת בית הדפוס הארצית, שתיצור קשרים עם מועצת בתי הדפוס באירופה או במזרח התיכון, וכך הלאה. <br />
<br />
===גמול על מאמץ והקרבה===<br />
תומכי הכלכלה ההשתתפותית מחזיקים בדעה שזה לא שיוויוני, וגם לא יעיל לתגמל אנשים על בסיס בעלות על רכוש (בעל הרכוש בחברה קפיטליסטית זכאי לרווחים שהצטברו מהשימוש בו). כמו כן, הם דוחים את הטענה שאדם מתוגמל על בסיס התוצרת שלו לחברה, מאחר שלא נלקחים בחשבון גורמים כמו כוח התאגדות, חוקים (שכר מינימום, זכויות קניין) וסטטוס חברתי (מגדר וגזע). לכן, הכלכלה ההשתתפותית תומכת כעקרון מרכזי בתגמול על מאמץ והקרבה, משמע, משך זמן עבודתך, הקושי שבעבודתך, וההקרבה הכרוכה בכך. לכן אדם שעובד ב[[כרייה]] – שנחשבת עבודה מסוכנת, לא נוחה ואינה מעניקה שום כוח לעובד – יקבל הכנסה גבוהה יותר ממישהו שעובד במשרד את אותו מספר שעות, מה שיאפשר לכורה לעבוד פחות שעות, וכך הנטל של עבודות מסוכנות ושדורשות הרבה מאמץ יחולק בין האוכלוסייה.<br />
<br />
אדם לא ירוויח יותר עקב העובדה שהוא מכר יותר, במחיר יותר גבוה, או על פי כישרונות ומיומנויות. התגמול הוא על פי מאמץ והקרבה, אך אלו צריכים להיות יעילים מבחינה חברתית.<br />
<br />
המאמץ וההקרבה ייקבעו על ידי העמיתים לעבודה שלנו, או על ידי אלו שמונו לכך במקום העבודה, אם זו הגישה שמועצת העובדים החליטה שהיא המתאימה ביותר.<br />
<br />
בנוסף, פאראקון מאפשרת מרחב תמרון מסוים, וויתור על עקרון גמול על מאמץ. מוצע שאנשים עם מוגבלויות שאינם מסוגלים לעבוד (ילדים, קשישים, ועובדים שבאופן לגיטימי לא יכולים לעבוד באופן זמני עקב נסיבות שונות), יתוגמלו על פי צורך. משמע, פאראקון מניחה שתהיה מחויבות לכל אדם מבוגר שיכול לעבוד, לבצע עבודה יעילה מבחינה חברתית כדרישה לשם קבלת תגמול. אף כי זה נעשה בהקשר של חברה שמספקת שירותי בריאות וחינוך בחינם - קורסים של הכשרה במיומנויות שונות, והחופש לבחור בין מקומות עבודה שבנויים באופן דמוקרטי עם עבודות מאוזנות שמספקות העצמה ואינן כפויות.<br />
<br />
===תכנון כלכלי – משוב חוזר ורציף===<br />
כל תקופת תכנון יתחיל ועד מארגן חוזר, שישתמש בתוצאות שנה שעברה כמדריך, ויכריז על "מחירים רשומים" שייצגו את עלות ההזדמנות החברתית השולית המוערכת לכל הסחורות והשירותים, הון, משאבים טבעיים, וקטגוריות של עבודה. בשימוש במחירים אלה כמדריך, האזרחים יגיבו בהצעת הצריכה הפרטית שלהם, וישתתפו ביצירת הצעות צריכה קולקטיביות ברמה השכונתית, אזורית והפדרטיבית. באותו זמן, מועצות עובדים, מועצות תעשייתיות ופדרציות ייצור יגיבו בהצעות ייצור, ויתארו את התפוקות שהם מציעים לייצור ואת התשומה שהם מעריכים שתדרש לייצור. <br />
<br />
לאחר מכן, ועדות ארגון יחשבו ביקוש-יתר והיצע-יתר, בהתבסס על ההצעות, ויתאימו את המחיר הרשום לכל סחורה או שירות, הון, משאב טבעי או קטגוריה של עבודה. בשימוש במחיר הרשום החדש, מועצות צרכנים ועובדים ופדרציות ינסחו מחדש ויגישו מחדש את הצעותיהם. עובדים וצרכנים פרטיים ימשיכו לנסח מחדש הצעות עד שתוגש הצעה שתוסכם על ידי המועצות האחרות.<br />
<br />
החזרתיות הזו תמשיך בהתאם לשיטה מוגדרת מראש, ותסתיים תוך זמן שנקבע מראש. תוכנית כלכלית ישימה תושג כאשר לא יהיה יותר ביקוש-יתר לכל סחורה, קטגוריה של עבודה, או תשומות עיקריות.<br />
<br />
ועדות הארגון יפעלו במידה מקסימלית של [[שקיפות רדיקלית]] תחת פיקוחן של המועצות המשתתפות, ויהיו בעלות סמכות מוגבלת של תיאום בלבד. ההחלטות האמיתיות בקשר ליצירה וליישום של התוכנית ייעשו על ידי מועצות הצרכנים ומועצות היצרנים.<br />
<br />
===מכלול משרתי מאוזן===<br />
ישנן משימות ועבודות שהן יותר נוחות מאחרות, וחלק מהמשימות יותר מעצימות מאחרות. להשגת חלוקה שיוויונית של עבודה, מוצע שכל אדם יבצע משימות שונות, שבחישוב כללי, יביאו לממוצע של נוחות ולממוצע של העצמה.<br />
<br />
בפאראקון, למערך המטלות שמרכיב כל סוג של עבודה, יש בממוצע אותה מידה של העצמה והשפעה על איכות חיים של העובד. בכל סוג של עבודה, ישנו ערבוב של מטלות במידת קושי שונה. כל אדם עובד בעבודה על פי כישוריו ונטיותיו, אך עוסק בערבוב של מטלות בדרגות קושי שונות (שנקבעות על ידי כל העובדים במקום העבודה), כך שבסך הכל, מידת ההשפעה על ההעצמה ועל איכות החיים היא ממוצעת לכולם. על כל עובד לקבל על עצמו משימה לא נעימה ושוחקת לתקופת זמן מסוימת בכל יום עבודה או בכל שבוע. כל העובדים מבצעים גם את המשימות היותר נעימות ומעצימות במקום העבודה. בצורה כזו, העובדים חולקים ביניהם גם את הנטל וגם את היתרונות של מקום העבודה.<br />
<br />
אפשרי גם שאדם יעבוד במשך תקופה ארוכה בעבודה בעלת דרגת קושי מסוימת, אך לאחר תקופה זו, ייאלץ לבחור בעבודה בעלת דרגת קושי שונה. לדוגמה, אדם שעובד בוועדת תיאום במשך שנה, יצטרך לעבוד לאחר מכן במפעל פלדה או במקום עבודה פחות נוח אחר, על פי בחירתו, למשך שנה. במידה ויסרב לעשות זאת, יקבל משכורת נמוכה מהמקובל לכולם. שיטה זו מבטיחה שלא יווצר מעמד של מתאמים.<br />
<br />
על מנת שהמכלול המשרתי המאוזן יתפקד, אין אפשרות שבמקום העבודה יהיו מנהלים או בעלים, מאחר שכל המטלות מאוזנות למטרה של העצמה.<br />
<br />
הרעיון יושם לראשונה בשנות ה-70, על ידי הוצאת ספרים שלא למטרות רווח. בשנות ה-90 נפתחו בקנדה ובארצות הברית מספר מקומות עבודה נוספים שאימצו את הרעיון של מכלול משרתי מאוזן.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אנרכיזם]]<br />
*[[אנרכו-סינדיקליזם]]<br />
*[[קואופרטיב]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה]]<br />
[[קטגוריה:אנרכיזם]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:כסף]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]<br />
[[קטגוריה:ספרי כלכלה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%90_%D7%92%D7%96_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=119904יצוא גז מישראל2020-12-28T14:01:32Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''יצוא גז מישראל''' נוגע ל[[ייצוא]] [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי של ישראל]] למדינות אחרות. בשנת 2012 הוקמה [[ועדת צמח]] שהמליצה לייצא כ-50% מעתודות הגז של ישראל. דבר זה גרר מחאה חברתית נוקבת מצב ארגוני סביבה וחברה ומצד מומחי אנרגיה וכלכלה שטענו כי יש לשמור כמות גדולה יותר של גז לישראל ולבחון את שאלת הייצוא בצורה זהירה יותר. בעקבות המחאה או בעקבות ירידה בהערכות של כמות הגז במאגרים הממשלה החליטה להגדיל את כמות הגז שתשמר לישראל ולייצא את כל שאר הגז. ייצוא גז מישראל הוא דבר קשה ומסובך בשל המרחק הרב בינה לבין צרכני גז פוטנציאליים ובשל העלות הגבוהה של הובלת הגז. למרות ניסיונות שונים של ייצוא, נכון לשנת 2016 מדובר על יצוא של כמות קטנה יחסית של גז לירדן. <br />
<br />
יצוא גז מישראל נשאר נושא במחלוקת. התומכים ביצוא הגז טוענים כי ייצוא כזה יכניס מיסים רבים לקופת הממשלה, יחזק את מעמדה המדיני, ויאפשר תחרות ופיתוח של משק הגז. המתנגדים ליצוא טוענים כי היצוא אינו כלכלי וכי שמירת הגז בארץ פירושה חסכון של יבוא דלקים יקרים בהרבה וכן חסכון ב[[זיהום אויר בישראל|זיהום אויר]] שתרומתם למשק גבוהה בהרבה ממיסוי הגז ליצוא. כמו כן הטענה היא כי יצוא גז לאו דווקא תורם ליחסים בין המדינות. מתנגדי היצוא טוענים כי יש בעיות של [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|קשרי הון-שלטון-עיתון]] שמעוותים את הדיון הציבורי, ומונעים [[שקיפות]] [[נתונים פתוחים|וחשיפה של נתונים]] ומחקרים. יש חששות כי יצוא גז יגרור תופעות שליליות כמו [[מחלה הולנדית]] ו[[קללת משאבים]]. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
{{גז טבעי בישראל}}<br />
===דיונים על כמות ייצוא הגז===<br />
בעקבות גילויי מאגרים של [[גז טבעי בישראל]], החלו לבחון בישראל אפשרויות שונות לייצוא שלו. <br />
<br />
חוק הנפט משנת 1952 מבהיר את הזכויות והחובות של מפיקי גז ונפט בישראל. בין היתר מבהיר החוק כי "השר הממונה" רשאי לשריין למשק המקומי כמות מסויימת של גז. <br />
<br />
בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבעה כי יש לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM). <br />
<br />
במהלך 2012 הוקמה [[וועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק [[גז טבעי|הגז הטבעי]] ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא כ-50% מהגז של ישראל או ליתר דיוק - להשאיר לישראל כמות מסויימת (בהסתברות קיום של 50%) של כ-1,000 BCM, ולייצא כל כמות של גז מעל כמות זו. הטיעון המרכזי של הוועדה היה כי דבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וכן הוגש דוח המתנגד לוועדה על ידי המדענים הראשיים של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. דו"ח הביניים של הוועדה התיר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שיישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל-500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות. <br />
<br />
===מחאה נגד הייצוא והגשת בג"צ===<br />
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] וחברה בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] ו[[המכון לתכנון כלכלי]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הביטחון האנרגטי]] של ישראל. השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הביע הסתייגות חזקה מהוועדה וטען מסקנותיה סומנו מראש לתמוך בייצוא במקום לבחון את הנושא. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.מפלגת [[התנועה הירוקה]], התנועה בראשות ציפי לבני, מרצ, העבודה ויש עתיד הודיעו גם על התנגדות לייצוא הגז. גם פרשנים כלכליים כמו סבר פלוצקר[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] וגיא רולניק [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1985599] הביעו תמיכה בהשארת הגז בישראל והתנגדות לייצוא שלו. <br />
<br />
אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ככמות בסיסית של "[[מאגר לוויתן|לוויתן]]" ו"[[מאגר תמר|תמר]]" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים "מירה" ו"שמשון" שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מבוססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991]. <br />
<br />
כ-11 ארגוני חברה וסביבה הקימו במאי 2013 את [[מטה המאבק לשמירה על הגז הישראלי]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377751,00.html]. ונערכה הפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום. באותו חודש נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת שבמהלכו התקשה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, להסביר כמה גז הוועדה בראשותו התירה לייצא. יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, הכריז כי את ההכרעה על ייצוא הגז יש להעביר לכנסת כחקיקה ראשית.[http://www.themarker.com/dynamo/1.2019141] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379772,00.html] חברי כנסת נוספים וכן פרשנים שתומכים בייצוא כמו נחמיה שטרסלר, הסכימו כי יש להעביר את הדיון על ייצוא הגז מהמשלה אל הכנסת משום שמדובר בסוגיה כלכלית כבדת משקל גדולה יותר מתקציב המדינה שגם הוא מוכרע בכנסת.[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] למרות מחאה זו, התנגדה הממשלה למהלך זה והכנסת לא קידמה חקיקה הנוגעת להסדרת משק הגז או ייצוא הגז.<br />
<br />
===החלטת הממשלה בנושא הייצוא והגשת בג"צ===<br />
ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פירוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref><br />
<br />
בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר שכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.<br />
<br />
==רקע טכני - יצוא והובלת גז==<br />
[[קובץ:Fossil fuel trasportation costs.PNG|ממוזער|400px|עלויות ההובלה ממוצעות של גז טבעי בצינור ובצורת גז נוזלי לעומת עלויות הובלה של פחם ונפט]]<br />
הובלת [[גז טבעי]] ממקום למקום היא עניין מסובך, בזבזני ויקר, ודבר זה משפיע בצורה חזקה על תפקודו של שוק הגז העולמי. עבור אותה כמות אנרגיה, גז הוא יקר פי 7 עד פי 10 להובלה יחסית ל[[נפט]] ול[[פחם]] [http://www.iea.org/publications/freepublications/publication/weio2014.pdf] שתי השיטות העיקריות המשמשות להובלת גז הן שימוש בצינורות מתכת, המשמשים בדרך כלל להובלת גז דחוס למרחקים של כמה מאות ק"מ, הנזלת גז - דחיסה וקירור של הגז לגז נוזלי, LNG, והובלתו באוניות מיוחדות ליעדים מרוקחים במרחקים של אלפי ק"מ. שיטת הנזלת הגז היא יקרה יותר, לכן ברוב המקרים, שימוש בגז מקומי היא זולה יותר לעומת גז LNG. אלא שחלק מהמדינות שמייצאות או מייבאות גז אינן נמצאות ליד צרכניות או ספקיות גז ולכן נאלצות להשתמש בשיטה של LNG. בגלל הקושי להוביל גז טבעי, מתקיים מצב נדיר ב[[גלובליזציה|עידן הגלובלי]] והוא העדרו של שוק כלל עולמי של גז - שוק הגז העולמי מתחלק ל-3 שווקים עיקריים (לפי מיקום 3 הצרכנים הגדולים של הגז) - שוק הגז של ארצות הברית וצפון אמריקה, שוק הגז האירופי-רוסי ושוק הגז של יפן והמזרח הרחוק (שמקבלים גז בעיקר מהמזרח התיכון ואוסטרליה). <br />
<br />
===הובלת גז בצינור===<br />
העלות העיקרית של הובלה גז בצינור היא עלות ההקמה של הצינור, עלות נוספת היא תחזוקת הצינור ואבטחה שלו וכן הובלת הגז שכרוכה בדחיסה ובאובדן אנרגיה. עלות הקמת צינורות תלויה במיקום הצינור (בים או ביבשה) בתשלום על זכויות דרך (בעיקר ביבשה ובמיוחד באיזורים מיושבים) במבנה הטופוגרפי, בגודל הצינור ובמרחק הצינור. סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] <br />
<br />
הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באזרבייג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2,240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה. <br />
<br />
צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל. <br />
<br />
ביציאה ובכניסה לצינור הגז יש צורך להקים מתקני דחיסה והפחתת לחץ בהתאם. אלו הם מתקנים גדולים שדורשים שטח רב ומהווים סיכון בטיחותי. מסיבה זו במדינות צפופות כמו ישראל ישנם תושבים המתנגדים להקמת מתקנים כאלה ליד שטחם ודורשים את הקמתו בים.<br />
<br />
===הובלת גז טבעי באוניה===<br />
הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאוד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10%-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה עשרות מיליארדי שקלים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים. (הערכה לגבי מתקן גז בישראל היא כ-10 מיליארד דולר) לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית. [[ירדן]] שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר. <br />
<br />
העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).<br />
<br />
עלות הובלת גז נוזלי הייתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]<br />
<br />
הובלת גז טבעי נוזלי, מאפשרת הובלה שלו לכל העולם, לכן יש טענה לפיה תיתכן התכנסות במחיר של שווקי גז שנים של גז נוזלי, כאשר הוא מתכנס לכיוון של מחיר הנפט העולמי, מעל 12 דולר ליחידת אנרגיה.[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]<br />
<br />
==ניסיונות לחתימה על חוזי ייצוא==<br />
ישראל מהווה "אי אנרגטי" ביחס לגז - קשה לייבא אליה גז בגלל ריחוק שלה ממדינות שמפיקות [[גז טבעי]] (רוסיה, ארצות הברית, אוסטרליה) ובגלל יחסי עויינות עם מדינות קרובות המפיקות גז (איראן, סעודיה, עיראק) וקשה לייצא גז ממנה בשל ריחוקה מצרכניות גז גדולות (אירופה, סין, יפן ומדינות נוספות). דבר זה מייקר הן את הייצוא של הגז והן את הגז או כל דלק אחר שצריך לייבא במקום הגז שמייצאים. <br />
<br />
מחירו של [[גז טבעי|הגז הטבעי]] מתייקר ככל שמתרחקים ממקור ההפקה. עד מרחק מסויים משתלם להוביל את הגז בצינורות אולם דבר זה מתייקר ככל שכמות הגז קטנה יותר, ככל שהמרחק גדל וכאשר מדובר בצינורות תת מימיים ולא יבשתיים. מעל מרחק מסויים יש צורך בהקמת מתקן הנזלת גז גדול. מתקן זה משתרע על פני מספר ק"מ רבועים ועלותו גבוהה מאוד (עשרות מיליארדי שקלים) לפיכך כדי להצדיק מתקן כזה יש צורך בייצוא גז בכמות גדולה. בנוסף גז נוזלי מחייב שימוש באוניות יקרות להובלה וכן מתקן לגיזוז הגז הטבעי במדינה שקולטת אותו - כל זה מסבך ומייקר את האפשרות הזו. <br />
<br />
עד כה נבחנו מספר דרכים לייצא את הגז מישראל - הקמת מתקן הנזלת גז יבשתי או ימי בישראל, הקמת מתקן הנזלה בקפריסין, ניצול מתקן הנזלה קיים במצרים, ייצוא גז בצינור למצרים, יצוא גז בצינור לירדן, יצוא גז בצינור לטורקיה, יצוא גז בצינור לקפריסין ומשם לטורקיה או ליוון. עד שנת 2016 כל אפשרויות היצוא למעט יצוא כמות קטנה של גז לירדן בצינור לא התקדמו. <br />
<br />
להלן סך הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014. כאמור כל הסכמים האלה לא הבשילו לבסוף מלבד יצוא לירדן. <br />
<br />
{| {{table}}<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מאגר'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''לקוח'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''התחלת הייצוא'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCF'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCM'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ביום MMCF'''<br />
|-<br />
| תמר||יונין פנוסה (ליצוא ממצרים)||LOI||סוף 2017||2500||70||440<br />
|-<br />
| תמר||דולפינוס (לממשלת מצרים)||LOI||2015 - ניתן לניתוק||175-400||4.9-11||0-250<br />
|-<br />
| תמר||עראב פוטאש וברומין \ירדן- פוספט||GSPA||סוף 2017||66||1.848||12<br />
|-<br />
| לוויתן||בריטיש גז (לייצוא ממצרים)||LOI||תחילת 2018||3750||105||700<br />
|-<br />
| לוויתן||ירדן חשמל||LOI||תחילת 2018||1600||44.8||300<br />
|-<br />
| לוויתן||רש"פ חשמל||GSPA||תחילת 2018||170||4.76||30<br />
|-<br />
| ||סה"כ||||||8261||231||1482<br />
|-<br />
| <br />
|}<br />
<br />
===ניסיון להקים מתקן הנזלת גז ימי===<br />
במהלך 2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית, כדי שזו תכנס כשותפה (בבעלות) על מאגר לוויתן. וודסייד מצידה היתה אמורה להקים מתקן הנזלה ימי ולשנע את הגז למזרח הרחוק. לאור אי בהירות בנושא מיסוי ייצוא גז טבעי מישראל, או לאור סכסוך עם יצחק תשובה, העסקה לא יצאה לפועל. <br />
<br />
===ניסיון להקים מתקן הנזלה בקפריסין===<br />
ללא מתקן הנזלה בישראל היה נסיון להקים מתקן הנזלה בקפריסין, אולם ממשלת קפריסין התנגדה לרעיון. <br />
<br />
===ניסיונות יצוא לטורקיה===<br />
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה התעכב. לאחר מספר שנים חתמו המדינות על הסכם פיוס שכלל פיצויים לנפגעי משט המרמרה מצד ישראל. הציפיה בישראל הייתה שטורקיה תייבא גז מישראל בעקבות ההסכם, אולם טורקיה רכשה גז מרוסיה. קיימים פרשנים הטוענים כי טורקיה ניצלה את ההסכם עם ישראל כדי לקבל מחיר טוב יוצר מצד הרוסים.<br />
<br />
===ניסיון יצוא גז למצרים===<br />
מצרים החלה במגעים ראשונים ליבוא גז מישראל. הטענה כי מצרים צריכה גז מישראל מלאה תפקיד חשוב בקידום [[מתווה הגז]]. אולם בקיץ 2015 גילו המצרים את מאגר "זהר" וזמן קצר לאחר מכן נסוגו מכוונתם לרכוש גז מישראל. <br />
<br />
===ניסיון יצוא גז בצינור למתקן הנזלה במצרים===<br />
<br />
במאי 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם לפי מזכר זה אמורות השותפויות להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי. <br />
<br />
ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקני הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817] <br />
<br />
בדומה לנסיגת המצרים מכוונתם לייבא גז מישראל לצרכים מקומיים הם נסוגו בהם גם מכוונהם לייבא גז לצורכי מתקני ההנזלה.<br />
<br />
===ניסיון יצוא לירדן=== <br />
ב-2014 נחתם מזכר הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). המזכר נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.<br />
<br />
==טיעונים בעד ונגד יצוא הגז==<br />
===כדאיות כלכלית של ייצוא הגז===<br />
ועדת צמח לא פרסה ניתוח כלכלי מסודר, [[ניתוח עלות תועלת]] של יצוא הגז. הוועדה ביצעה הערת שוליים שהעריכה את כמות הגז שכדאי להשאיר בישראל מבחינה כלכלית על פי שער היוון מסויים. על הערה זו נמתחה ביקורת מכיוונים שונים ומאוחר יותר טען אחד המשתתפים בוועדה כי הסיבה ליצוא בכמות גדולה לא נבעה מהערת השוליים הזו. <br />
<br />
לפי מודלים כלכליים שנערכו בנפרד על ידי העמותה לכלכלה בת קיימא, המכון לתכנון כלכלי, והפורום המשפטי למען ארץ ישראל אין כדאיות כללית בייצוא גז למשק. הערכה היא כי ישראל תקבל אמנם סכום של כמה עשרות מיליארדי שקלים במיסוי של גז לייצוא, אולם עקב כך היא גם תאלץ לייבא פחם, סולר או גז ממדינות אחרות במקום הגז המיוצא. תזמון היבוא יתרחש הן בזמן היצוא עצמו (בגלל כדאיות כלכלית נמוכה יותר של פיתוח משק הגז המקומי) והן בשנים שבהן כמות הגז במאגרים בישראל תקטן. גורמים התומכים ביצוא הגז מתעלמים בדרך כלל מהיבטים אלה ומניחים כי מיסי הגז יכנסו "היום" (ולא בעוד שנים רבות עקב השקעה שלהם בקרן השקעות מיוחדת למניעת המחלה ההולנדית) וכן כי ישראל תוכל לייבא גז זול וזמין ממקור לא ברור או שהגז עצמו יהיה מיותר לגמרי עקב טכנולוגיה עתידנית כלשהי. <br />
<br />
ביוני 2013 התפרסם בעיתון "דה מרקר" כי קיים דו"ח של ד"ר מיכאל שראל, מי שכיהן באותה עת ככלכלן הראשי של משרד האוצר. הדו"ח בחן את הכדאיות הכלכלית של ייצוא הגז מישראל בתרחישים שונים. שראל מצא כי למעט מספר תרחישי קיצון, לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא גז. וכי ייצוא כזה עלול לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק. בתרחישים שבהם יש הצדקה לייצוא מדובר על כמות קטנה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097 סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז - והוסתר], דה מרקר, 09.06.2013 }} שר האוצר דאז, יאיר לפיד הכחיש כי הדו"ח נכתב, אבל סגן שר האוצר מיקי לוי הודע בקיומו.{{הערה|אבי בר-אלי, צבי זרחיה [http://www.themarker.com/dynamo/1.2044841 לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד יצוא הגז"; סגנו: "יש טיוטה"], דה מרקר, 12.06.2013}} הדו"ח לא פורסם מעולם בצורה רשמית אך דלף לפעילים חברתיים ועיתונאים. <br />
<br />
בינואר 2016 הודה בכיר בבנק ישראל כי לא בטוח שיש כדאיות לייצוא הגז. {{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל], גלובס, 13.01.2016.}}<br />
<br />
;חישוב גובה מיסוי הגז:<br />
כמות המסים שתתקבל מיצוא הגז מייצגת את צד ההכנסות מיצוא הגז למדינה. קיימת אי בהירות לגבי מיסוי יצוא הגז בגלל מספר משתנים המשפיעים עליו - מחיר הגז בעולם, פרטי ההסכם על המדינה המייבאת את הגז, כמות הגז שתיוצא, תזמון היצוא, שער השקל ביחס לדולר, והיכולת של החברות לבצע [[מקלטי מס]] משפיעים כולם על כמות הכסף הצפויה להתקבל מיצוא גז. דוגמה לחוסר בהירות משמעותי ביחס למיסוי הגז נעוצה בחוק ששינסקי שהוא מס רווחים. המס משית על היצואנים של גז מחיר כאילו הגז היה נמכר במחיר ממוצע בישראל - ודבר זה יצר אי בהירויות רבות שנדרשו בהמשך לצוות מיוחד של משרד האוצר כדי להבהיר אותה. מחירים נמוכים של [[גז טבעי]] בעולם או עלויות הובלה של הגז פירושם פחות רווחים ביצוא ולכן מיסוי נמוך יותר. <br />
<br />
חלק גדול מהכסף ממיסוי הגז לא נכנס אל תקציב המדינה אלא עובר לקרן השקעות בחו"ל, קרן ששינסקי - שאמורה להשקיע את הכסף במניות ואפיקים אחרים זאת כדי למנוע בעיות של [[מחלה הולנדית]] - תנודות בהכנסות מגז ופגיעה ביצוא מישראל בגלל כניסה של כסף זר רב. ישראל צפויה להנות רק מהריבית על הקרן כך שחלק גדול מהכסף אמור להגיע רק זמן רב לאחר תשלום המיסים על ידי החברות. בנוסף מס ששינסקי מעניק לחברת הנחה גדולה במיסים בשנים הראשונות להפקה - פירוש שני הדברים האלה הוא כי רוב המיסים מהגז לא מגיעים "היום" אלא כעשור ומעלה לאחר התחלת הפקת הגז. <br />
<br />
בזמן המחאה על יצוא הגז וכן במהלך הדיונים על [[מתווה הגז]]דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל. הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך לכלל הגז. פירוש הדבר כי כמות המיסוי על הגז היא כ-60-70 מיליארד דולר. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}} <br />
<br />
החל מדצמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גיליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. לפי [[ארז צדוק]] חישוב בנק ישראל צופה תקבולי מסים של כ-82 מיליארד דולר מכל המאגרים, שהם כ-313 מיליארד שקל. {{הערה|ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3091947 אז בכמה יימכר הגז מלוויתן? דולר? שניים וחצי? מה באמת ביבי חושב?], בבלוג בדה מארקר, 10.10.2016}} <br />
<br />
עם זאת האקסל מכיל בעיות שונות: האקסל מניח שגודל לוויתן הוא 580 BCM בעוד הערכות מעודכנות יותר של משרד האנרגיה מעריכות את המאגר ב-500 BCM בלבד. ככל שהמאגרים קטנים יותר כך קטן יותר המס שנגבה מהם שכן מס ששינסקי הוא מס רווחים. האקסל גם מניח שבמכירת גז לאירופה המחיר הממוצע יהיה -5 דולר בפי הבאר, אך מחיר זה גבוה יחסית למחיר שקיים היום באירופה (שמצריך מחיר בפי הבאר של 2-3 דולר ולאחר מכן עלויות של הנזלה או הובלה). בנוסף החישוב [[היוון|לא מהוון]] - כך שכסף שמקבל במשק רק בעתיד מחושב כאילו הוא מגיע היום. {{הערה| ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3124238 מאחורי הקלעים של חישובי הגז: "יש לך את האקסל. תשחקי אתו בעצמך"], בלוג בדה מארקר, 16.11.2016 }}<br />
<br />
===השפעות היצוא על מונופול הגז===<br />
אחת הטענות המרכזיות של וועדת צמח בתמיכה ביצוא הגז היה כי דבר זה יגדיל את הרווחיות ואת השוק של חברות מפיקות גז וכי יצוא כזה יאפשר פיתוח של [[שוק תחרותי]] במשק הגז על ידי משיכת משקיעים נוספים. נכון לשנת 2016 קיים [[מונופול]] בשוק הגז בישראל אשר מורכב בעיקר מקבוצת דלק שהיא המשקיע העיקרי יחד עם הגורם המקצועי שאחרי להפקת הגז עצמו - חברת נובל אנרג'י. חברות אחרות שחיפשו גז בישראל נתקלו במאגרים קטנים מידי או שלא היה משתלם להפיק את הגז שהיה בהן. ישראל מנסה למשוך משקיעים נוספים לחיפושי גז בישראל, בשנת 2016 נפתח מחדש הים לחיפושים בישראל אחרי שהיה סגור למשך מספר שנים. <br />
<br />
מתנגדי תפיסת האוצר טענו כי בכל מקרה לא יהיה שוק משוכלל בתחום הגז - נדרשים מאות יצרנים שונים כדי לקיים שוק שכזה, חוזים של גז שנערכים למספר שנים ותשתיות יקרות לחיבור הגז מקשים על קיום תחרות. אפילו בשוק הסלולר שבו קל בהרבה להחליף ספק לא היתה תחרות עד לכניסת של 5 מתחרות - ודבר זה לא נראה סביר כלל במשק הגז בישראל. <br />
<br />
הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים, [[דרור שטרום]] העלה את החשש כי יצוא גז ישפר את מעמדו של מונופול הגז שכן המחיר האלטרנטיבי שהוא יראה במכירת הגז בישראל הוא מחיר גז במדינות בחו"ל - היות ומדינות שאינן מפיקות גז בעצמן תמיד נאלצות לשלם מחיר יקר יותר יחסית למדינה מפיקה פירוש הדבר שלחברות הגז יהיה אינטרס והזדמנות נוספים להעלות את מחיר הגז בישראל ולהקטין את ההספקה אליה.<br />
<br />
=== השפעות ייצוא הגז על מעמדה המדיני של ישראל===<br />
ליצוא הגז יכולות להיות השפעות על היחסים הבינלאומיים בין ישראל לשכנותיה ובין ישראל לארצות הברית ורוסיה. עם זאת ההשלכות האלה אינן חד משמעיות. תומכי היצוא טוענים כי צעדים כמו [[מתווה הגז]] יאיץ את היצוא למדינות האזור ולאירופה, וכי דבר זה עתיד לשפר את היחסים ולחזק את מעמדה של ישראל. מתנגדי היצוא טוענים כי ייצוא גז לא בהכרח משפר את היחסים, יצוא כמות גדולה של גז בהווה עלול לגרום נזק ביטחוני ומדיני בעתיד לאור העובדה כי רוב עתודות הגז נמצאות בידי מדינות עוינות לישראל, וכי המתווה הזניח את הצורך בצינור נוסף למשק והיבטי ביטחון נוספים. <br />
<br />
פרופסור [[ברנדה שפר]], מומחית לנושאי ביטחון אנרגיה ואנרגיה ומדיניות חוץ, העידה בפני וועדת צמח בשנת 2011 ובתחילת 2012. בעדותה התייחסה שפר להשפעות גאו-פוליטיות של מסחר בגז. לטענת שפר בדרך כלל המסחר בגז אינו משמעותי מספיק עבור המקור או היעד כדי להשפיע על מדיניות חוץ או מדיניות ביטחונית. לטענתה, ספקיות חשובות של גז טבעי לרוב אינן מצליחות לתרגם את ייצוא הגז להשפעה פוליטית מהותית. כדוגמה היא מביאה את [[אזרבייג'ן]] ו[[לוב]]. לפי שפר "אין צינורות של שלום" - מחקר מקיף בנושא מראה שאין ולו דוגמה אחת לכך שהקמת תשתיות אנרגיה קידמה שלום בין מדינות מסוכסכות, יתר על כן, סכסוכים הנוגעים להפקה, יכולים להשפיע לרעה על יחסים של שתי המדינות<ref>{{קישור כללי|הכותב = פרופסור ברנדה שפר|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/BS.pdf|כותרת = מגמות בינ"ל בהספקת גז טבעי - מצגת לוועדת צמח|אתר = משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = נובמבר 2011|עמודים = 13-15}}</ref>.<br />
<br />
ב-2005 נחתם מזכר הבנות בין ישראל למצרים על יבוא גז ממצרים באמצעות חברת [[EMG]] דרך [[צינור הגז הערבי]]. מאז 2008 גז זרם מצרי לתחנות הכוח של חברת החשמל עד לרמה שהגז המצרי היווה 18% מסל הדלקים של חברת החשמל<ref name=":1">{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ודורון פסקין|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615239,00.html|כותרת = מחדל הגז: חברת החשמל תובעת 4.7 מיליארד דולר מחברת הגז המצרית|אתר = כלכליסט|תאריך = 24 באוקטובר 2013}}</ref>. בפברואר 2011 התקיימה [[ההפיכה במצרים (2011)|ההפיכה במצרים]] שמסגרתה הודח [[חוסני מובארק]]. אחד האישומים נגד מוברק, מלבד הרג מפגינים, הייתה כי הוא ובני משפחתו היו מעורבים בשחיתות דרך ייצוא גז זול מידי לישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4062703,00.html|כותרת = מצרים: "מובארק התעשר מעסקת הגז עם ישראל"|אתר = ynet|תאריך = 1 במאי 2011}}</ref>. לאחר שמוברק ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ו[[עבד אל-פתאח א-סיסי]] עלה לשלטון במצרים, בוטלה האשמה זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור קייס|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597424,00.html|כותרת = דרמה: בוטלה הרשעת מובארק בהרג מפגינים|אתר = ynet|תאריך = 29 בנובמבר 2014}}</ref>. החל מפברואר 2011 חלו שיבושים בהספקת הגז. לאחר כ-10 פיצוצים בצינור הופסקה בשנת 2012 הזרמת הגז המצרי לישראל, בטענה של חובות כביכול של EMG כלפי מצרים. דבר זה, יחד עם התמוטטות מאגר ים תטיס, גרם למשק הישראלי נזק של מיליארדי שקלים בשל הצורך לייבא [[סולר]] שהוא דלק יקר פי 10 מהגז המצרי, ותורם ל[[זיהום אוויר]]. בתגובה תבעה [[חברת החשמל לישראל]] את חברת הגז המצרית בסכום של 4.7 מיליארד דולר בשנת 2013.<ref name=":1" /> בכירים בחברה טענו בשנת 2014 כי מופעלים עליהם לחצים, ככל הנראה מצד ממשלת ישראל להסיר את התביעה<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמירם ברקת|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000993667|כותרת = מסתמן: חב' חשמל תסיר תביעת ענק נגד חברות מצריות|אתר = גלובס|תאריך = 15 בדצמבר 2014}}</ref>. <br />
<br />
מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, במאי 2015, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית{{הערה|Christopher Coats, [http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/#68fd079f652f Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities], פורבס, 28 במאי 2105}} למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>. <br />
<br />
ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי מתווה הגז הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}<br />
<br />
ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok|1={{TheMarker1|ארז צדוק|כל מה שרציתם לדעת על מתווה הגז - ב-10 נקודות|blogs/erezzadok/1.2710093|18 באוגוסט 2015}}}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.<br />
<br />
עמדת משרד החוץ כפי שנתנה בשנת 2015 היא כי ישראל תוכל לייצא גז ל[[אירופה]] וכי לדבר זה יש השפעות משמעותיות על יחסי ישראל אירופה. האפשרות הן מכירה בצינור דרך [[קפריסין]], [[יוון]], ו[[איטליה]] או דרך הנזלת הגז דרך מתקני הנזלה.<ref name=":0" /> המסמך לא מביא נתונים כמותיים בשאלה איזה אחוז מהגז לאירופה ישראל תוכל לספק, על איזה מדינות באיחוד האירופי תהיה לישראל השפעה מדינית, ומה אחוז האנרגיה שישראל תספק לעומת ספקים אחרים של גז כמו רוסיה, או מדינות ערב. לעומת עמדה זו מציינת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] כי העתודות של ישראל מהוות 0.4% מהעתודות העולמיות של הגז הטבעי. היות שכחצי מהעתודות נשמר למשק המקומי, ישראל תוכל לייצא כמות של 0.2% מתוך העתודות העולמיות. עבור המדינות החשובות באירופה כמו [[גרמניה]], הגז הישראלי (שמופק במים עמוקים) הוא מועט ובשל המרחק הרב אליהן הוא יהיה גם יקר לעומת חלופות אחרות. מדינות באירופה כמו יוון או קפריסין שנשקל ייצוא עליהן, הן לפי הטענה, לא מדינות בעלות השפעה מהותית על מדיניות של האיחוד האירופי<ref name=":2" /> <br />
<br />
מתנגדי המתווה טוענים כי בעוד הוא נועד כביכול, לשפר את מצבה הביטחוני של המדינה, הוא בעצם תרוץ כדי לאפשר לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.<br />
<br />
===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===<br />
[[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות [[גז טבעי|הגז הטבעי בעולם]] לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות ולא ידידותיות לישראל. עתודות הגז המוכחות של ישראל מהוות פחות מחצי אחוז מהעתודות בעולם.]]<br />
השר [[גלעד ארדן]] וגורמים נוספים הביעו חשש כי יצוא כמות גדולה של גז טבעי עלולה לפגוע בעתיד בביטחון ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל. לדברי ארדן, עיקר עבודת וועדת צמח שהמליצה על ייצוא גז בכמות גדולה, נועדה לספק מיסוי מהר ככל האפשר, וכי הוועדה לא התחשבה מספיק בבעיות גאו פוליטיות של ישראל שעלולות להתפתח בטווח הארוך יותר<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי טרילניק|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034|כותרת = "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"|אתר = TheMarker|תאריך = 21 באוגוסט 2012}}</ref> עמדה דומה הציג ג'ון הופמייסטר, לשעבר חברת האנרגיה "של"<ref>{{קישור כללי|כותרת = "ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים" - גלובס|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001040903|אתר = Globes|תאריך_וידוא = 2015-11-10}}</ref>. במסגרת השימוע על מתווה הגז התייחסו מספר עמותות לנושא הביטחוני. העמותה לכלכלה בת קיימא טענה כי הגברת הייצוא תפגע בביטחון האנרגטי של ישראל, וכי יש אינטרס ברור לשמור על עתודות גז לטובת הדורות הבאים. לפי נתונים שהציגה העמותה, כמחצית מעתודות המוכחות של הגז הטבעי בעולם הן בידי מדינות ערב וכ-90 אחוזים מהעתודות אינן בידי מדינות דמוקרטיות מערביות ידידותיות לישראל. כמו כן טענה העמותה לכלכלה בת קיימא כי תחום הנפט והגז חוזרים להיות מוצרים פוליטיים שבהם השיקול הפוליטי חשוב יותר מהשיקול הכלכלי.<ref name=":2">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/SunstainableEconomics.pdf|כותרת = גז טבעי בישראל, בטחון אנרגטי ומדיני עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי|אתר = העמותה לכלכלה בת קיימא, באתר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = 21 ביולי 2015|עמודים = 3-4}}</ref> [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ]] מחזיק בטיעונים דומים והוסיף כי אף כי אין התנגדות לייצוא למדינות השכנות, ייצוא כמות נכבדת על חשבון הדורות הבאים מהווה מכה קשה למדינה<ref>{{קישור כללי|הכותב = נחום גוטנטג|כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=eY7QHuvH0p8|כותרת = השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי חלק 5|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל|תאריך = 23 ביולי 2015}}</ref>. המתווה פוגע בביטחון המדינה בכך שהוא מוסר נכס ביטחוני-לאומי לידיים פרטיות<ref>{{קישור כללי|הכותב = בן ציון בן זקן, נחום גוטנטג|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/ForumMishpati.pdf|כותרת = נייר עמדה:השגות למתוו הגז|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, באתר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = יולי 2015}}</ref>.<br />
<br />
==מחלה הולנדית והתמודדת איתה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}<br />
בעקבות הגילוי של מאגרי הגז מול הים בישראל בשנת 2009. עלה חשש מצד מספר כלכלנים ואישי ציבור מפני סכנה אפשרית שישראל תסבול מ"[[מחלה הולנדית]]". ביניהם נגיד [[בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], חבר הכנסת והשר לשעבר הרב [[מיכאל מלכיאור]], רונן סולומון, ואמנון פורטוגלי. <br />
<br />
אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח. <br />
<br />
פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]<br />
<br />
אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג. <br />
<br />
רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.<br />
<br />
[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] טענה כי יש אינטרס של הציבור בישראל להפיק את הגז בישראל בצורה מדורגת ולמשוך את ההפקה על פני שנים רבות ככל האפשר - כך אפשר יהיה להבטיח [[צדק בין דורי]], השפעה נוספת של האטת שאיבת הגז היא הפחתה של בעיות מחלה הולנדית. <br />
<br />
במקביל לבעיית המחלה ההולנדית העלתה העמותה את החשש מפני [[קללת המשאבים]] - התפתחות [[שחיתות|שחיתות]] ואי יעילות מצד הממשלה בגלל שהממשלה תתרגל לקבל "כסף קל" ממיסוי הגז בלי שהיא צריכה להשקיע בממשל יעיל, בחינוך ואפיקים נוספים. דבר זה יכול להתפתח אפילו לפני כניסת הכסף עצמו - לדוגמה בעקבות ציפיות של הממשלה לכניסת כסף כזה. לדוגמה הצעה של משרד האוצר להנפיק אג"ח כיום על חשבון כספים שיכנסו בעתיד ממיסוי ייצוא הגז.<br />
<br />
==קשרי הון-שלטון וחשד לשוחד==<br />
===לובי פוליטי בקשר לייצוא הגז סביב ועדת צמח===<br />
מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]]. לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר), להפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם: <br />
<br />
* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים בחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד היתה כוונה לקנות 30% ממאגר לווייתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref>.<br />
* '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י''' נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולווייתן, ושהיא חלק משותפות המחזיקה בכ-80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או להוראה למכור את אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/><br />
* '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה התקיימו מגעים חשאיים עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]. התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421]<br />
<br />
מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה:<br />
{{ציטוט|תוכן=באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים... מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?|מקור=http://www.themarker.com/markets/1.583134}}<br />
<br />
בשנת 2016 עצרה המשטרה לחקירה את [[אבריאל בר יוסף]], נציג המועצה לבטחון לאומי בוועדה, בחשד שקיבל טובות הנאה לו ולבני משפחתו כדי להטות את הוועדה לכיוון של הקמת מתקן ימי להנזצת גז ויצוא שלו באוניות. על פי החשד הדבר בוצע על ידי איש עסקים גרמני שרצה לבנות בישראל מתקן כזה. אחת מהמלצות הוועדה שגם הממשלה אימצה היא הקמת מתקן הנזלת גז בים או ביבשה בשטח ישראל. המלצה זו לא יושמה בשל קשיים כלכליים ותכנוניים. עם זאת הקמת מתקן כזה עולה כ-10 מיליארד דולר, והיא מחייבת ייצוא גז בכמות גדולה. לא ברור עד כמה החלטת הועדה לייצא כמות גדולה של גז מישראל הושפעה מהחלטה זו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ועדת צמח]]<br />
* [[המחלה ההולנדית]]<br />
* [[קללת המשאבים]]<br />
* [[גז טבעי בישראל]]<br />
* [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;פעילות:<br />
* [https://www.facebook.com/gas4israel זה או אני או תשובה] {{פייסבוק|דף}}<br />
* [http://www.gas4israel.org/ משאירים את הגז בישראל] אתר המאבק של הארגונים <br />
<br />
;מידע כללי:<br />
* [https://sites.google.com/site/gasaskil/home שאלות ותשובות על ייצוא הגז הטבעי] אתר מאת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]<br />
* [http://www.themarker.com/markets/1.635509 מה ההבדל בין BCM, TCF ו-BTU? עושים סדר בקידוחי הגז] ליאור זנו, דה מארקר, 03.05.2011<br />
* עידו לנדאו, [http://idanlandau.com/2012/09/24/how-israeli-gas-was-swallowed-up/ הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון], לא למות טיפש, 24.9.2012<br />
* [[אור-לי ברלב]], [http://www.ha-makom.co.il/post/lohamot-haor-orly-barlev-tsuva הלוויתן עוד כאן], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 23 בדצמבר 2014<br />
* [[ארז צדוק]], [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.2888075 קיצור תולדות הגז – מהחיפושים ועד בג"צ], בבלוג של ארז צדוק בדה מרקר, 20.3.2016<br />
<br />
; מידע וחוות דעת על יצוא הגז:<br />
* '''[[ועדת צמח/פרוטוקולים|הפרוטוקולים המלאים של וועדת צמח]]'''<br />
* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx המלצות הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל], באתר (משרד האנרגיה והמים)<br />
* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGSviva.pdf עמדת המשרד להגנת הסביבה - המלצות הוועדה לבחינת מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי], אלונה שפר (קארו), מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, 12.9.2012<br />
*[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] חוות דעת המדענים של משרדי האנרגיה והסביבה<br />
* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/-%20%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%20%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94%20%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94%20%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90.pdf ייצוא משאבי גז טבעי מישראל נייר עמדה] הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת קיימא, מאי 2012<br />
*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03171.pdf המדיניות בנוגע לשימוש במשאבי הגז הטבעי ] יניב רונן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2013<br />
* [http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=111%3Abar-management-policy-sustainable-natural-resources&catid=39&Itemid=87 מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע] סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט [[תחזית קיימות לישראל 2030]], 2012<br />
<br />
<br />
;כתבות על ייצוא הגז ומאגרים:<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4007671,00.html להלאים את לוויתן] סבר פלוצקר, ynet 02.01.11<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582738,00.html ארדן: "כיוון דוח צמח נבע מהלחצים של האוצר שפעל גם בששינסקי" ] חן פונדק וליאור גוטמן, כלכליסט, 11.09.2012<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274507,00.html יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם] יעל כהן פארן, [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], ynet, 30.08.2012<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580431,00.html "קודם תדעו כמה גז יש, אחר כך דברו על יצוא"], ד"ר סקוט ג'ונס, ראש תחום האנרגיה בחברת הייעוץ FTI, כלכליסט, 19.08.2012,<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580803,00.html ועדת צמח רוצה להגדיל את מכסת הגז הטבעי ליצוא ב-25%] ליאור גוטמן,22.08.2012, כלכליסט<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1725763 "יצוא הגז מישראל הוא מחטף וגניבת האופק לאזרחים - נגמור כמו ניגריה"] יו"ר המכון לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, דה מרקר, 07.06.2012<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3592433,00.html משרד האנרגיה נערך לשינוי: לא נמצא מספיק גז, מכסת היצוא תקטן] ליאור גוטמן, כלכליסט, 08.01.13 <br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1904394 באיזה יום בשבוע תבחר להשאיר את האוטו שלך בחנייה?] עמדת מועמדים לכנסת ה-19 בנושא, איתי טרילניק, דה מארקר, 10.1.2013 <br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1915267 ארגוני סביבה ללפיד: עצור את יצוא הגז מישראל] איתי טרילניק, דה מארקר, 26.01.2013<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.1919044 הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ועסקים: "החלטה על יצוא הגז אינה בסמכות הממשלה - אלא של הכנסת"], איתי טרילניק, דה מארקר, 31.01.2013 <br />
* [http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=111%3Abar-management-policy-sustainable-natural-resources&catid=39&Itemid=87 מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע] סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט [[תחזית קיימות לישראל 2030]], 2012<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1962238 "אפשר לייצא את כל הגז לסין - אבל זו גניבה של 250 מיליארד דולר מהציבור"] יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, טוען שאי ייצוא יפחית בחצי את מכירו בארץ. דה מרקר 12.03.2013<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1978495 עמיר פרץ נגד יצחק תשובה: "לשמור על עתודות הגז הטבעי"] איתי טרילניק, 27.3.2013, דה מארקר. <br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001040903 "ישראל חייבת לשמור את הגז שהיא מצאה. יש לה הרבה אויבים"] ג'ון הופמייסטר, לשעבר נשיא חברת האנרגיה 'של', הדי כהן, 31/05/2015. <br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל] הדי כהן, גלובס, 13/01/2016. <br />
<br />
;עלויות והכנסות מהגז לתושבי המדינה:<br />
* [http://www.themarker.com/news/1.1600211 יש לכם 6 שקלים? אולי תוכלו לקבל רישיון לחיפושי גז ונפט] איתי טרילניק, דה מרקר 25.12.2011<br />
* [http://www.themarker.com/markets/1.599811 הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי: המדינה תשתתף בעלות היצוא של הגז] אבי בר-אלי, דה מרקר, 6.1.2011<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332401,00.html מי ישלם 3.5 מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז] אביטל להב, ynet 15.01.2013 <br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814558 בדיקת "גלובס": היקף תמלוגי הגז השנה - עד 125 מיליון ד'] עמירם ברקת, גלובס, 15.1.2013<br />
*[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580916,00.html "יצוא הגז יעלה לציבור לא רק בכסף אלא גם בנזק בריאותי"] השר להגנת הסביבה והארגונים הירוקים תוקפים את מסקנות ועדת צמח, הדס שפר, כלכליסט, 23.08.12<br />
* [http://idanlandau.com/2012/09/24/how-israeli-gas-was-swallowed-up/ הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון] עידן לנדו, בבלוג "לא למות טיפש", 24.09.2012<br />
* [http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1793154 שווי תגליות הגז של ישראל כטריליון שקל; "לא תצליח להתמודד עם הכמות"] הערכת החברות הגז תגליות של 760 BCM שוות ערך לטריליון ש"ח. דה מארקר. אוגוסט 2012<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי שלוש שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל] איתי טרילניק, דה מארקר, 29.03.2013<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4747291,00.html כמה עולה האוויר שאנחנו נושמים?] פרופסור עדי וולפסון, 01.01.16<br />
<br />
;המחלה ההולנדית:<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654#fromelement=hp_morearticles זרימת הגז משנה את כללי המשחק] איתן אבריאל, דה מארקר, 03.04.2013<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654#fromelement=hp_morearticles התעשיינים: הגז מ"תמר" יגרום להצפת מט"ח - ולריסוק הדולר] 03.04.2013, יובל אזולאי<br />
* [http://www1.bizportal.co.il/article/266689 נידבק ב"מחלה ההולנדית"? ייצוא מיליארד דולר גז יגרור עלייה של 0.8% בשקל] אריאל אטיאס, 16.3.2011, ביזפורטל<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:גז טבעי בישראל]]<br />
[[קטגוריה: ישראל: אנרגיה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=119903אנרכיזם2020-12-28T14:00:25Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''אנרכיזם''' הוא מושג כללי המתאר מגוון [[אידאולוגיה|פילוסופיות פוליטיות]] התומכות בביטול כל צורה של שלטון, כפייה ו[[היררכיה]] [[חברה|חברתית]]. האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכות והן על בעל הסמכות. במסגרת התנגדות זו ל[[היררכיה]], האנרכיסטים מתנגדים למוסד ה[[מדינה]] ורובם המוחלט מתנגד גם ל[[קפיטליזם]], אותו הם רואים כשיטה כלכלית המבוססת על ניצול.<br />
<br />
על פי האנרכיזם, במקום המבנים ה[[פוליטי|פוליטיים]] הריכוזיים, הבעלות הפרטית על [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]], ו[[מנהג|מנהגים]] [[כלכלה|כלכליים]] מנצלים, כמו עבודת שכר - כל ההתקשרויות וההסכמים בין בני האדם צריכים להיות מבוססים על [[וולונטריזם|התנדבות]], ניהול-עצמי ושליטה קהילתית. החברה צריכה להיות מורכבת מיחידים עצמאיים וחופשיים, תחת הרעיון שלקהילות ויחידים יש הזכות לקבל החלטות על חייהם, ביחס למידת השפעת ההחלטות עליהם.<br />
<br />
בניגוד לדעה הרווחת, האנרכיזם אינו גורס כי האדם טוב מטבעו, אלא מתייחס אל טבע האדם כאל דבר מורכב, המעוצב על ידי [[גנטיקה]], נסיבות חברתיות, ו/או נפשיות. <br />
<br />
מקור השם "אנרכיזם" הוא בשפה היוונית, ומשמעו הֶעְדֵּר [[ארכון]] (ארכון היה בעל המשרה הבכירה ביותר ב[[אתונה העתיקה|אתונה]], המקביל לראש המדינה בימינו). משמע, אנרכיזם, במובנו הרחב ביותר, הוא אמונה שכל צורת שלטון וכפייה על אחר אינם נחוצים וצריך לבטלם. במילה "אנרכיה", כפי שרוב האנרכיסטים עושים בה שימוש, אין הכוונה לכאוס ואי-סדר, אלא לחברה ללא מדינות עם קשרים חברתיים התנדבותיים. אנרכיזם משויך בדרך כלל לצד השמאלי של המפה [[פוליטיקה|הפוליטית]], אך גם בקרם חסידי ה[[קפיטליזם]] ניתן למצוא כאלו הקוראים למדינה חלשה שלא תפעיל כפייה על הציבור.<br />
==החברה האנרכיסטית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכיזם וחברה}}<br />
<br />
בעוד ההתנגדות למוסדות כופים והיררכיות חברתיות היא מאפיין עיקרי לכל סוגי האנרכיזם, לאנרכיזם יש גם חזון חיובי לגבי תפקוד מוצלח של חברה אנרכיסטית. ישנו מגוון רב ושונות בין ה[[פילוסופיה|פילוסופיות]] האנרכיסטיות והדעות חלוקות בתחומים שונים כגון סוג השיטה הכלכלית שתונהג, היחס לסביבה ולתעשייה, תפקיד האנרכיסטים בתנועות אחרות, שאלת השימוש באלימות להגנה על חברה אנרכיסטית עתידית ועוד. <br />
<br />
העקרונות הבסיסיים של האנרכיזם הם [[חירות האדם|חירות]], שוויון, סולידריות וניהול-עצמי. האנרכיסטים מאמינים שלאף אדם אין הזכות לשלוט ולכפות את רצונותיו ודעותיו על אדם אחר, ולכן גם היווצרות חברה אנרכיסטית תיתכן רק על ידי שחרור-עצמי ולא על ידי כפיית הרעיון האנרכיסטי על אחרים. החברה האנרכיסטית תורכב מקהילות והתאגדויות חופשיות של עובדים, כאשר ניהולם יתבצע על ידי כל חברי ההתאגדות (העובדים) או הקהילה, בשקיפות מוחלטת ובאמצעות שיטת ה[[דמוקרטיה ישירה|דמוקרטיה הישירה]], בניגוד לשיטת ה[[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיה הייצוגית]]. שיטה נוספת לניהול וקבלת החלטות באנרכיזם היא שיטת ה[[קונצנזוס]], כאשר הדבר מתאפשר. כך, יאמרו האנרכיסטים, כאשר מתקיימת שקיפות ולכל אדם תהיה אפשרות להצביע ולהביע את דעתו, ללא תלות במעמד ובתפקיד, ימנעו גם מקרים של שחיתות וניצול סמכויות.<br />
<br />
==היסטורית האנרכיזם ==<br />
בשנת [[1793]] כתב [[ויליאם גודווין]] את ספרו "חקירה בנוגע לצדק פוליטי" <ref>הספר כולו נמצא ברשת [http://web.bilkent.edu.tr/Online/www.english.upenn.edu/jlynch/Frank/Godwin/pjtp.html]</ref>, שהפך לליבת הביקורת האנרכיסטית על ממשלות, כלכלה והסדר החברתי הקיים. אף על פי שגודווין לא השתמש במילה "אנרכיזם", יש הרואים בו כאבי האנרכיזם המודרני. <br />
<br />
אולם, הדעה הרווחת היא שרק כאשר [[פייר-ז'וזף פרודון]] הוא אבי האנרכיזם המודרני שכן הוא הראשון שהתייחס אל עצמו כאל "אנרכיסט". הוא נחשב לאחד ההוגים המרכזיים והמשפיעים ביותר של התאוריה האנרכיסטית. ספרו "רכוש מהו?" שבו ניסח את סיסמתו המפורסמת "רכוש הוא גזל" עורר סנסציה עם הופעתו ב-1840. עם זאת לאחר אירועי 1848 בצרפת, החל לקרוא לעצמו [[פדרליזם|פדרליסט]].<br />
<br />
[[מיכאיל אלכסנדרוביץ' בָּאקוּנִין]] היה הוגה דעות בתחומי מדע המדינה, אנרכיסט וסוציאליסט רוסי. באקונין היה בין התורמים העיקריים להתפתחות הפעילות האנרכיסטית המודרנית בכלל, ו[[אנרכו-קומוניזם|האנרכו-קומוניזם]] בפרט. התנועה המהפכנית של 1848 נתנה לו את ההזדמנות להפיץ את דעותיו ברבים. הוא טען כי "חירות ללא סוציאליזם היא אי צדק, ואילו סוציאליזם בלי חופש-הריהו עבדות." יריבו האידאולוגי העיקרי של באקונין היה קרל מרקס ובאקונין הזהיר כי כתביו של מרקס יובילו למשטר רודני. <br />
<br />
אדם נוסף שדגל באנרכיזם היה הסופר [[לב טולסטואי]]. הוא האמין כי ההיסטוריה האנושית היא היסטוריה של כוחניות צרופה, וראה כל ארגון אנושי כמנגנון שמטרתו הפעלת כוח. על-פי הגותו, כל ניסיון לאכיפת חוק ויצירת מנגנון ממשלתי, הוא מניפולציה של אנשי השלטון, שנועדה לשלוט בציבור כנגד טובתו. טולסטוי האמין כי האשליה המכוונת מלמעלה של הציבור, היא שגורמת לציבור להאמין כי לא ניתן לנהל חיים אנושיים מהוגנים בלא להיעזר בממשל. על-פי טולסטוי, עמלים השלטונות בשכנוע הפרט כי הוא בור ואינו מסוגל לדאוג לענייניו, וזוהי, לדעתו, הסיבה היחידה להמשך קיומו של כל שלטון. טולסטוי האמין כי מודעות לאשליה זו, וניסיון להימנע ממנה, יביאו להכחדת המשטר ולמניעת האלימות הטמונה בו. עם זאת, טולסטוי סבר כי כל שימוש בכוח נגדי דינו ליצור מצב זהה של כפייה ואלימות, ועל כן התנגד לכל פעולה אקטיבית כנגד השלטונות.<br />
<br />
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]] אירעו רציחות רבות של מנהיגים פוליטיים, ביניהן [[רצח הנשיא מקינלי]] ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1901]]. מעשים אלו היוו את הביטוי המעשי לדוקטרינה אנרכיסטית המכונה "תעמולה על פי המעשה". דוקטרינה זו תמכה בפעולות החלטיות ומרהיבות של יחידים, כגון התנקשויות פוליטיות, שיהוו השראה לפעולות נוספות ולהצתת מהפכה בקרב מעמד העובדים.<br />
<br />
לקראת סוף המאה ה-19 כבר היה ברור שהדוקטרינה היא אסטרטגיה כושלת, ורוב האנרכיסטים הרחיקו עצמם מהרעיון. מיעוט המשיך את המעשים עוד מספר שנים. היום, פעולות אלימות של אנרכיסטים כלפי בני אדם הם אירוע נדיר ביותר, אף על פי שרובם אינם [[פציפיזם|פציפיסטים]] במובן הנוקשה של המילה. למרות זאת, רבים עדיין מקשרים את האנרכיזם עם אלימות ו[[כאוס]], לעתים בגלל השימוש במילה 'אנרכיה' בתקשורת במשמעות של אי-סדר פוליטי או חברתי, על אף שאין הכוונה לאנרכיזם במובנו הפוליטי<ref>לדוגמה כאשר פלגים פלסטינים ירו זה על זה, 'מעריב' פרסם זאת תחת הכותרת "אנרכיה ברצועה: חמושים ירו על רכבו של הנייה" [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/494/328.html nrg 20.10.2006]</ref>.<br />
<br />
[[פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין]] היה, אחרי מות באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם. גם הוא שלל כל צורה של מרות כפויה – של מדינה וממשל ריכוזי, של שלטון כלכלי או כנסייתי, אבל שלילתו נבעה בעיקר מראייתו את הקבוצות הקטנות והמהודקות כקרקע נוחה להתפתחותן של הנטיות הטבעיות באדם לעזרה הדדית, כיבוד הזולת ודמוקרטיה צומחת מלמטה, מתוך תאי היסוד של החברה. קרופוטקין תמך במלאכה, להבדיל מן התעשייה, מתוך ההעדפה של התא המצומצם על פני הגוף הגדול, ואף כי ראה את התפתחות המכונה ועתידה, הטיף לניצולה למען המלאכה בצוותים קטנים. הוא האמין כי בתנאים מסויימם יכולה לצמוח דמוקרטיה פדרליסטית מלמטה. קולקטיבים חקלאיים רבים בספרד הושפעו רבות מתאוריה זו. קרופוטקין רחוק מן הקיצוניות האופיינית בדרך כלל לתעמולה האנרכיסטית. לדוגמה בימי מלחמת העולם הראשונה תמך במדינות ההסכמה נגד גרמניה, ואחרי מהפכת פברואר, עם חזרתו לרוסיה, קרא לחידוש בריתה של רוסיה עם המערב נגד הקואליציה הגרמנית. עקב התנגדותו לדיקטטורה וטרור סירב, אחרי מהפכת אוקטובר, לתמוך במשטר הבולשביקי.<br />
<br />
אנרכיסטית בולטת נוספת היתה [[אמה גולדמן]] שפעלה בארצות הברית ובמדינות נוספות במחצית הראשונה של המאה ה-20. גולדמן פעלה בתקופת הגל הפמיניסטי הראשון, היא תרמה למאבק למען אמצעי מניעה (שהיו לא חוקיים אז) והביעה ביקורת רבה על התנועה אשר נשאה על דגלה אך ורק את מאבק הסופרג'יזם. היא היתה פעילה במאבקי עובדים ושם תמכה בפעילות מיליטנטית ואלימה בהמשך התנערה מאלימות ככלי לשינוי חברתי. היא גם התנגדה לגיוס למלחמת העולם הראשונה. היא מכן גורשה לרוסיה הקומוניסטית אולם ביקרה אותה וברחה ממנה. לאחר מכן הגיעה לספרד שם ניסתה לסייע לאנרכיסטים המקומיים במאבקם בכוחות פאשיסטיים ובולשביקים במלחמת האזרחים בספרד. גולדמן כרכה את האנרכיזם בהיבטים מגדריים ותמכה גם בזכויות אדם וזכויות להט"ב. <br />
<br />
השלטונות ב[[המאה ה-20|מאה ה־20]] לא ראו בעין יפה את התנועה האנרכיסטית, והיא דוכאה באכזריות ב[[ברית המועצות]] על ידי ה[[קומוניזם]], ב[[איטליה]] על ידי ה[[פשיזם]] וב[[גרמניה]] על-ידי ה[[נאציזם]]. בארצות הברית לאחר רצח מקילני, המדינה כלאה והגלתה אנרכיסטים. <br />
<br />
נסטור איבאנוביץ' מאכנו היה אנרכו-קומוניסט אוקראיני. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה (1918–1920) הקים מאכנו ממשל עצמי בדרום אוקראינה וביסס כוח גרילה חזק, שנלחם לסירוגין בצבא האדום (הבולשביקים), בצבא הלבן ובכוחות אחרים שפעלו באוקראינה. מאכנו עמד בברית עם הבולשביקים נגד הצבא הלבן, אך אלה פנו נגדו בכל פעם שהוסר האיום המשותף ולבסוף הביסוהו. לאחר מפלת צבאו יצא מאכנו לגלות, ומת בחוסר-כל בפריז.<br />
<br />
[[מוריי בוקצ'ין]] היה סופר ונואם סוציאליסט ליברטרי אמריקאי, והמייסד של זרם ה"אקולוגיה החברתית" הקשור לזרמי המחשבה של הסוציאליזם הליברטרי וה[[סביבתנות]]. הוא כתבל פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ותכנון עירוני ו[[אקולוגיה]]. ספרו משנת 1982, "האקולוגיה של החופש", היה בעל השפעה גדולה על התנועה האקולוגית המתפתחת, הן בארצות הברית והן במדינות אחרות. הוא היה שותף בארגון האנטי-גרעיני "התאגדות קלמשל" בניו אינגלנד וההרצאות שלו בגרמניה השפיעו על כמה מהמייסדים של [[מפלגת הירוקים הגרמנית]]. במאמר [[אנרכיה לאחר מחסור]] בוקצ'ין מקשר בין דיכוי חברתי לבין [[סביבתנות|בעיות סביבה]] הוא קובע כי תופעות כמו [[זיהום]], [[חקלאות תעשייתית]], הרס הטבע על ידי [[פרבור]]. בוקצ'ין טוען כי גם האדם הופך להיות מעין מוצר צריכה - "העושר של החוויה החברתית אשר סימן תקופות היסטוריות מוקדמות יותר, אבד, ומשאיר את אדם כחפץ, כמוצר של ייצור המוני". וקובל כי "חיי היום-יום לעסק, נישואין לשיתוף-פעולה, ילדים להשקעה .אנו מודדים זמן וחוסכים מקום. הסיבות להפשטתו של עולם הטבע, לקיומה של העיר, ולמעשה לכל אופי החוויה עצמה, מתבהרות, אם אנו לוקחים בחשבון, שתמציתה של החברה הבורגנית היא שליטה על הקשרים החברתיים באמצעות חפצים, צמצום האיכות לכדי כמות וצמצום האדם עצמו לסחורה." <br />
<br />
[[בוב בלאק]] הוא אנרכיסט אמריקאי ועורך דין. בלאק כתב את [[ביטול העבודה]] ומאמרים אחרים, כמו אנרכיה לאחר השמאל. בלאק תומך בגישה של [[פשטות מרצון]] וטוען כי חלק ניכר מהעבודות בחיים המודרניים הוא מיותר ואף מזיק - לדוגמה ייצור של מוצרים קטלניים כמו כלי נשק, [[מזון מהיר]] או [[מכוניות]] וכי משרות אחרות - בעיקר בתחום של שירותים, הן מיותרות, שכן תחליתן העיקרי הוא לשמור על הסדר החברתי הקיים. <br />
<br />
כיום האנרכיסטים פעילים בעיקר במאבקים הקשורים ל[[זכויות אדם]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אנטי-גלובליזציה]] ומאבקים כלליים המתנגדים לדיכוי עמים, תרבויות, קבוצות, מיעוטים ויחידים. גם כיום ממשיכים הפעילים האנרכיסטים להיחשב במדינות רבות כקיצוניים וכמוקצים. האנרכיסטים, בתגובה, טוענים כי מדינות אלו הן "מערכות דיכוי היפר קפיטליסטיות".<br />
<br />
בשנים האחרונות התעוררו באירופה ובמקומות אחרים בעולם זרמים אנרכיסטים רבים. בין הסיבות לכך: התעצמות מגמת ה[[גלובליזציה]], עליית הפציפיזם בתרבות האירופית והיווצרות ה[[אינטרנט]] כמדיום אנרכי (אתרי ה[[ויקי]] וה[[בלוג|בלוגים]] שתפקודם מאופיין בפעילות בעלת סממנים אנרכיסטים). הביטוי המובהק להתעוררות הן הפגנות הענק בערים האירופאיות שחלקן דוכאו על ידי השלטונות והתדרדרו לאירועים אלימים. תחת ההתנגדות ל[[מלחמת עיראק]] התפשטה המחאה וראיית העולם הזו גם למדינות אחרות באמריקה ובמזרח הרחוק.<br />
<br />
בשנים האחרונות התארגנה במדינת ישראל קבוצה של צעירים המכונה "[[אנרכיסטים נגד הגדר]]". מדובר בקבוצת שמאל רדיקלי המתנגדת לבנייתה של גדר ההפרדה על שטחים פלסטינים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]], כאשר חלקם מתנגדים לעצם הרעיון של גדר הפרדה, ללא קשר למיקומה הגאו-פוליטי. הפגנותיה של קבוצה זו בסמוך לאזורי הגדר הובילו לא פעם לעימותים בין פעיליה לכוחות הביטחון.<br />
<br />
האנרכיזם, כאסכולה פוליטית, היה ונשאר תנועת שוליים וכמעט אף פעם לא הצליח להפוך לתנועת המונים או לכוח פוליטי של ממש. היוצא מכלל זה היה בזמן [[מלחמת האזרחים בספרד]], במסגרתה [[אנרכיזם בספרד|הצליח האנרכיזם]] להשיג משקל פוליטי משמעותי ולזכות בתמיכה המונית, עד שדוכא בידי הקומוניסטים-סטליניסטים והפאשיסטים הלאומנים. מעבר להשפעתו המעשית, השפיע האנרכיזם בתחומי הפילוסופיה והתאוריה הפוליטית והארגונית.<br />
<br />
==זרמים באנרכיזם==<br />
קיימים זרמים רבים באנרכיזם, המבוססים על תפיסות עולם שונות. זרמים אלו אינם סותרים בהכרח, וייתכנו שילובים שונים שלהם.<br />
<br />
===אנרכו-קומוניזם===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכו-קומוניזם}}<br />
<br />
אנרכו-קומוניזם מדגיש את ה[[שוויון|שיוויוניות]], ביטול הכסף, ושימוש ב[[כלכלת מתנות]] על מנת להקל על חלוקת הסחורה. הוא תומך בבעלות משותפת על אמצעי הייצור והחלוקה ובבעלות אישית על דברים שימושיים - לדוגמה, היחיד רשאי להיות הבעלים של המכנסיים שלו, אבל המפעל לייצור מכנסיים שייך לכל הקהילה. משמע, המפעלים שייכים לכל החברה, וכל מי שתרם לחברה יוכל לקבל את מה שהוא צריך.<br />
<br />
באנרכו-קומוניזם, הרווח אינו קיים יותר. לא רק זה, אלא שסחורה מחולקת כמתנות מתוך הוודאות שאחרים ייתנו מוצרים בחזרה גם כן (בחברה תעשייתית, תהליך זה יתרחש גם בין סינדיקטים של פועלים וגם בין יחידים). אם [[סינדיקט]] מסוים לא משתף אחרים במוצריו, אותו סינדיקט לא יקבל משאבים מסינדיקטים אחרים, ובכך שיתוף יהיה האינטרס של הכל.<br />
<br />
האנרכו-קומוניזם תומך גם בביטול העבודה במובן של ביטול [[עבדות שכר|עבדות השכר]], וממליץ על ניהול עצמי של מקום העבודה על מנת לשפר את התנאים, לשפר את היעילות, ולהפוך את העבודה למהנית.<br />
<br />
===אנרכו-סינדיקליזם===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכו-סינדיקליזם}}<br />
'''אנרכו-סינדיקליזם''' הוא ענף של ה[[תאוריה]] האנרכיסטית המתמקד בתנועת העובדים, ומכאן המונח [[סינדיקליזם]]. אנרכו-סינדיקליסטים רואים ב[[איגוד עובדים|איגודי עובדים]] כוח פוטנציאלי לשינוי חברתי מהפכני, בכך שיחליפו את ה[[קפיטליזם]] וה[[מדינה]] בחברה חדשה שתנוהל בצורה דמוקרטית ועל ידי ניהול עצמי של עובדים. אנרכו-סינדיקליסטים שואפים לביטול מערכת השכר ורוב צורותיו של הרכוש הפרטי, המובילים להבדלי מעמדות.<br />
<br />
עקרונות הבסיס של האנרכו-סינדיקליזם הם:<br />
:1. סולידריות עובדים.<br />
:2. [[פעולה ישירה]].<br />
:3. ניהול עצמי של העובדים.<br />
<br />
סולידריות עובדים משמעה שאנרכו-סינדיקליסטים מאמינים שכל העובדים, ללא הבדלי מין וגזע, נמצאים במצב דומה ביחס למעסיקיהם ([[תודעה מעמדית]]). יותר מכך, משמעה שבתוך החברה הקפיטליסטית, כל הפסד או רווח של עובדים על או למעסיקיהם, ישפיע, בסופו של דבר, על כלל העובדים. לכן, על מנת לשחרר את עצמם, על כל העובדים לתמוך האחד בשני בחיכוכים מעמדיים.<br />
<br />
אנרכו-סינדיקליסטים מאמינים שרק פעולה ישירה – כלומר, פעולה שמציבה את האדם באופן ישיר אל מול הבעיה על ידי כך שהוא פועל בעצמו להעלאת הבעיה אל פני השטח בצורה כזו שאי אפשר להתעלם ממנה, זאת בניגוד לשיטות לא ישירות כמו בחירת נציגים אשר מבטיחים לספק פתרונות באיזשהו תאריך עתידי – תאפשר לעובדים לשחרר את עצמם.<br />
<br />
בנוסף, אנרכו-סינדיקליסטים מאמינים שארגוני עובדים – הארגונים הנאבקים נגד מערכת השכר, שעל פי התאוריה האנרכו-סינדיקליסטית, ייצרו בסופו של דבר את הבסיס לחברה החדשה – צריכים להתארגן בניהול-עצמי ללא היררכיה. אסור שיהיו בהם "בוסים", ובמקום זאת, העובדים צריכים להחליט בעצמם את כל ההחלטות שמשפיעות עליהם.<br />
<br />
===אנרכיזם של סגנון חיים===<br />
המינוח "אנרכיזם של סגנון חיים" משמש היום לתיאור עמדות שמתרכזות יותר בשינוי ההתנהגות האישית, ופחות בארגון מחדש של החברה וביטול החברה המעמדית.<br />
<br />
לרוב, אלו שמגדירים את עצמם כאנרכיסטים של סגנון חיים טוענים שאינם מתנגדים למאבק לשינוי הסדר החברתי, דוחים את ההבדלה בין התנהגות אישית והתנהגות מעמדית וטוענים שהדרך הטובה ביותר למימוש והשגת האנרכיזם היא להתחיל כבר היום להתנהג כאנרכיסט, על ידי התנתקות ככל הניתן ממוסדות מדינה ומוסדות היררכיים וקפיטליסטים ויצירת קהילות, מרכזים חברתיים, ארגונים ועסקים על פי עקרונות אנרכיסטים.<br />
<br />
רבים החיים על פי סגנון חיים זה, גרים בבתים נטושים שהשתלטו עליהם, ובכך נמנעים מלשלם שכר דירה (תופעה זו נרחבת בעיקר באירופה ונקראת "סקוואטינג", כאשר מבנה נטוש שהשתלטו עליו נקרא [[סקוואט]]). כמו כן, הם משיגים מזון, בגדים, רהיטים וכו' על ידי סחר חליפין, או על ידי נבירה בפחי אשפה (תופעה הנקראת "[[דאמפסטרינג]]", ומתבצעת גם כמחאה על בזבוז המצרכים והמשאבים הנרחב בחברה הקפיטליסטית). דרך נוספת להשגת אמצעים היא גניבה מתאגידים (ההצדקה לכך היא בטענה שהגניבה נעשית על מנת לפגוע בתאגיד כמחאה על הניצול והסבל הרב שגורמים תאגידים רב-לאומיים, לטענתם).<br />
<br />
קבוצה מפורסמת התומכת בסגנון חיים שכזה היא הקבוצה האנרכיסטית האמריקאית Crimethinc [http://www.crimethinc.com].<br />
<br />
===אנרכו-פמיניזם===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכו-פמיניזם}}<br />
<br />
אנרכו-פמיניזם משלב אנרכיזם עם [[פמיניזם]]. המונח הוטבע, והפילוסופיה נוצרה במהלך הגל הפמיניסטי השני בשנות ה-60.<br />
<br />
אנרכו-פמיניסטים רואים ב[[פטריארכיה]] התגלמות של היררכיה, ולכן רואים אותה גם כבעיה בסיסית בחברה. אנרכו-פמיניסטים מאמינים שהמאבק נגד הפטריארכיה הוא חלק אינטגרלי ממלחמת המעמדות ומהמאבק האנרכיסטי נגד המדינה.<br />
<br />
===אנרכו-פרימיטיביזם===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכו-פרימיטיביזם}}<br />
<br />
אנרכו-פרימיטיביזם הוא זרם המבקר את מקורות והתפתחות ה[[ציביליזציה]]. פרימיטיביסטים טוענים שהמעבר מצייד וליקוט לחקלאות מסורתית גרם להיווצרות המעמדות, לכפייה ולניכור. הם תומכים בחזרה לצורת החיים שלפני הקמת הציביליזציה על ידי ביטול התעשייה, ביטול חלוקת העבודה וההתמקצעות, ונטישת הטכנולוגיה. <br />
<br />
האנרכו-פרימיטיביסטים טוענים שחקלאות וביות של צמחים ובעלי חיים מובילים ליצירתו של רכוש פרטי, הרס כדור הארץ ומציעים שיטות של [[פרמהקלצ'ר]], וחזרה לקיום פרה-תעשייתי. הם מצביעים על כך שלפני המצאת החקלאות, בני האדם חיו בשבטים קטנים ונודדים שהיו שיוויונים מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית.<br />
<br />
===אנרכיזם אינדיבידואליסטי===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכיזם אינדיבידואליסטי}}<br />
<br />
אנרכיזם אינדיבידואליסטי מתנגד ל[[קולקטיביזם]] ומדגיש את חשיבות האוטונומיה של היחיד ואת חירותו. בנוסף, האנרכיזם האינדיבידואליסטי תומך בקיומו של רכוש פרטי (בעלות אישית על התוצר המלא של העבודה), כמו גם בשוק תחרותי בו רכוש ועבודה ניתנים לקנייה ולמכירה (ובכך מתנגד לקומוניזם). כמו כן, הוא מאמץ את [[תאוריית הערך של העבודה]], וכתוצאה מכך, מתייחס לרווח (ולכן גם לקפיטליזם כשיטה המאפשרת רווח) כאלמנט של ניצול. במקום הקפיטליזם והקומוניזם, הוא מציע את ה[[מוטואליזם]] כשיטה הכלכלית הראוייה.<br />
<br />
בהתאם לכך, הוא אינו שולל את קיומה של מערכת תגמולים, בין אם תגמולים פורמליים (כגון משכורת) או בלתי פורמליים (תחושת סיפוק, הכרה חברתית, וכו'). אוהדי האנרכיזם אינדיבידואליסטי טוענים כי ניגודי אינטרסים נובעים אך ורק מפגיעה במצבם הטבעי של בני האדם, על ידי מערכות סמכות.<br />
<br />
האנרכיסטים האינדיבידואליסטים המסורתיים אינם מתנגדים לבעלות פרטית על ההון, אך עם זאת רובם מתנגדים לבעלות על אדמה שלא בשימוש. זאת מכיוון שאדמה אינה תוצר של עבודה ולכן לא ניתן לקנות או למכור אותה. למרות זאת, היחיד רשאי להחזיק באדמה על ידי כיבושה או שימוש בה ועליו להמשיך להשתמש בה על מנת שתישאר בבעלותו. אדמה שלא בשימוש אינה נחשבת כרכוש משותף של הקהילה, אלא פשוט אינה בבעלות אף אחד ולכן לא נדרשת קבלת רשות מהקהילה על מנת להשתמש בה לצרכים פרטיים. <br />
<br />
עקב כל אלו, האנרכיזם האינדיבידואליסטי מנוגד לזרמים קולקטיביסטיים של האנרכיזם (אנרכו-קומוניזם ואנרכו-סינדיקליזם). אף על פי שחלק מהאנרכיסטים האינדיבידואליסטים עסקו בעניינים מעשיים, האנרכיזם האינדיבידואליסטי נחשב לרוב כ"אנרכיזם פילוסופי" מכיוון שהוא מתמקד בעיקר בטיעונים פילוסופיים על מנת לגרום לשינוי. לעתים הוא נראה כצורה של [[ליברליזם]] ולכן היו שקראו לו "אנרכיזם ליברלי".<br />
<br />
===אנרכו-קפיטליזם===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכו-קפיטליזם}}<br />
<br />
אנרכו-קפיטליזם היא [[פילוסופיה פוליטית]] [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]], שמאמינה ב[[קפיטליזם]] ללא-מדינה וקוראת לסיפוקם של כל המוצרים והשירותים - כולל אכיפת החוק, השפיטה וה[[ביטחון לאומי|הגנה]] - באמצעות [[השוק החופשי]]. ה[[פילוסופיה]] הזאת טוענת, ששיטת השוק החופשי, שמבוססת על בעלות פרטית, תביא ל[[אדם]] את מרב השגשוג והחירות האישית. בנוסף לכך, אנרכו-קפיטליזם דוחה את הלגיטימיות של ה[[מדינה]] ורואה בה ישות כפייתית, שגונבת רכוש באמצעות [[מיסוי]], מפעילה כוח פיזי, משתמשת בכוחה כדי להיטיב עם חלק מן העסקים והיחידים על חשבונם של אחרים, יוצרת [[מונופול|מונופולים]] ומגבילה את ה[[מסחר]]. אנרכו-קפיטליסטים טוענים, שאדם יכול לזכות בבעלות לגיטימית על [[רכוש]] רק באמצעות חליפין (מסחר), קבלת מתנה, ייצור עצמאי או היאחזות במשאבים הלא-מנוצלים שהוא מצא להם שימוש.<br />
<br />
אנרכו-קפיטליזם הוא הזרם האנרכיסטי היחידי שנחשב כלא-לגיטימי על ידי שאר הזרמים האנרכיסטיים המסורתיים, שרואים את ההתנגדות לקפיטליזם כחלק בלתי נפרד מהתאוריה האנרכיסטית, וטוענים שבלתי נמנע שיווצרו מוסדות היררכיים בכל שיטה קפיטליסטית.<br />
<br />
==נושאים באנרכיזם==<br />
===מטרות ואמצעים===<br />
באופן כללי, אנרכיסטים תומכים ב[[פעולה ישירה]] ומתנגדים לבחירת נציגים. רוב האנרכיסטים מרגישים כי הבאתו של שינוי אמיתי אינה אפשרית באמצעות קיום בחירות, ורבים טוענים כי השתתפות בבחירות הינה שוות ערך להכרה במוסד המדינה.<ref>[[Joe Peacott|Peacott, Joe]], [http://world.std.com/~bbrigade/badbsd8.htm "Voting Anarchists: An Oxymoron or What?"<br />
</ref>בעוד שאחרים קוראים לגישה פרגמטית יותר, כולל השתתפות ב[[משאל עם|משאלי עם]]<ref>[http://flag.blackened.net/revolt/ws/2002/ws69/referendum.html Thinking about anarchism - Referendums] Workers Solidarity No 69, published in March 2002 ''retrieved [[7 September]] [[2006]]''</ref>.<br />
<br />
פעולה ישירה עשויה להיות אלימה או בלתי אלימה. למרות שכמה אנרכיסטים מאמינים שאלימות הינה מוצדקת כדי להפיל את השיטה החברתית הסמכותנית הקיימת, רוב האנרכיסטים מתנגדים ל[[טרור]] ורואים בו דבר סמכותני. [[מיכאל באקונין]] ו[[אריקו מלטסטה]], כתבו שאלימות הינה הכרחית בזמן מהפכה, אבל דחו את הטרור כאנטי-מהפכני. <br />
<ref>באקונין, [http://www.marxists.org/reference/archive/bakunin/works/1869/program.htm "The Program of the International Brotherhood"] (1869) ומלטסטה, [http://www.blackrosebooks.net/anarism1.htm "Violence as a Social Factor"] (1895).</ref><br />
<br />
===קפיטליזם===<br />
רוב המסורות האנרכיסטיות דוחות את ה[[קפיטליזם]], כמו גם את ה[[מדינה]]. הן רואות בקפיטליזם דבר סמכותני, כפייתי, ונצלני ומאשימות אותו בפגיעה בסביבה ורווחת האדם. [[אנרכו קפיטליזם|אנרכו קפיטליסטים]], ורוב האנרכיסטים האינדיבידואליסטים, לעומת זאת, רואים בהון פרטי וברכוש דברים טבעיים ומרכזיים לחברה חופשית. היות שהם מאמינים שקפיטליזם הינו טבעי וספונטני, הביטול שלו יצריך מדינה כפייתנית או אלימות פרטית, ולכן הביטול של מוסד ההון והרכוש נתפש כדבר לא רצוי לאנרכיה. <br />
<br />
אנרכיסטים חברתיים לעומתם, הולכים בעקבות [[פרודון]] ומתנגדים לבעלות של מקומות העבודה על ידי קפיטליסטים ורוצים להחליף את העבודה בשכר בהתארגנויות של עובדים. אנרכיסטים אלו מסכימים עם קביעתו של קרופטקין לפיה <br />
"המקור של התפיסה האנרכיסטית את החברה" נעוץ ב-"הביקורת... כנגד ההתארגנויות ההיררכיות והתפיסות הסמכותניות של החברה" ולא סתם התנגדות פשוטה למוסד המדינה או לממשלה.<ref>'''Anarchism''', p. 158</ref> הם טוענים כי עבודה בשכר היא היררכית וסמכותנית מטבעה וכתוצאה מכך לא ייתכן קפיטליזם אנרכיסטי. <ref>Morris, Brian, ''Anthropology and Anarchism,'' '''Anarchy: A Journal of Desire Armed''' (no. 45)"; Mckay, Iain, ''The legacy of Voltairine De Cleyre'', '''Anarcho-Syndicalist Review''', no. 44; L. Susan Brown, '''The Politics of Individualism'''</ref> אנרכיסטים אלה יסכימו על ג'רמי גנניגס אשר טוען כי "קשה שלא להסיק שרעיונות אלה [אנרכו קפיטליזם] - בעלי שורשים עמוקים בליברליזם הקלאסי - הינם אנרכיסטים רק על בסיס של אי הבנה מה אנרכיזם הינו".<ref>'''Contemporary Political Ideologies''', Roger Eatwell and Anthony Wright (eds.), p. 142</ref><br />
<br />
===קומוניזם===<br />
בעוד שאנרכיסטים רבים מציגים את ה[[קומוניזם]] כצורת ארגון לחברה ולכלכלה, אנרכיסטים אחרים רואים בו סכנה לחרות ולהתפתחות החופשית של הפרט. רוב זרמי האנרכיזם מבחינים בין צורה סמכותנית וליברטרית של קומוניזם. <br />
<ref>Liberty (Not the Daughter but the Mother of Order) (1881-1908); [[3 September]] [[1881]]; 1, 3; APS Online, pg. 3; Tucker uses the terms "voluntary" and "compulsory" communisms. Some market anarchists reject the distinction.</ref> פרודון אמר על הקומוניזם, "אם זה הזן המרקסיסטי או האוטופי, הוא הורס את החרות על ידי לקיחה מהפרט את השליטה על אמצעי הייצור." <ref> From Encyclopedia Britannica article [http://www.britannica.com/ebi/article-9276558 "Proudhon, Pierre-Joseph"] (2006)</ref> באקונין כתב: "אני שונא את הקומוניזם כי הוא מהווה את שלילת החירות ומכיוון שעבורי, אנושיות ללא חירות היא בלתי נתפסת. איני קומוניסט...מאחר שהוא מוביל בצורה בלתי נמנעת לריכוז הרכוש בידיה של המדינה". <ref>quoted in Paul Thomas, ''Karl Marx and the Anarchists'', Routledge (1980), p.303</ref><br />
<br />
[[אנרכיזם אינדיבידואליסטי|אנרכיסטים אינדיבידואליסטים]] רבים מתנגדים לקומוניזם בכל צורותיו, על בסיס הטענה שבלתי אפשרי ליישם קומוניזם מרצון. אינדיבידואליסטים כגון [[בנג'מין טאקר]], [[ויקטור יארוס]] ו[[הנרי אפלטון]] דחו את האנרכו-קומוניזם כזרם לגיטימי באנרכיזם. הם דחו את שיטותיו וטענו שהוא סמכותני מטבעו. לדעת האינדיבידואליסט הנרי אפלטון, "קומוניזם, בהיותו מנוגד לטבע האדם, בהכרח ישתמש בשיטות לא טבעיות אם ייושם בשטח" ויתרגם את עצמו ב"ביזה, שימוש אכזרי בכוח, ואלימות".<br />
<br />
אנרכו-קומוניסטים דוחים את הביקורת הזו, ומצביעים על העיקרון של התארגנות מרצון שמחזק את התאוריה שלהם ומבדיל אותה מקומוניזם מדינתי. חלק מהאנרכיסטים האינדיבידואליסטים מוכנים להכיר באנרכו-קומוניזם כזרם לגיטימי. קווין קרסון כותב: "שוק חופשי, קומוניסטים ליברטניים, סינדיקליזם, וסוגים אחרים של אנרכיסטים קולקטיביסטים חייבים ללמוד להתקיים יחדיו בשלום ובכבוד הדדי, במאבק שלנו נגד המדינה התאגידית, ומחר ב[[פאנארכיה]] שככל הנראה תירש אותה".<ref>Appleton, Henry. [http://www.againstpolitics.com/market_anarchism/appleton_boston.htm The Boston Anarchists]. Liberty, Vol. 4, No. 3, [[May 26]] [[1886]], Whole No. 81</ref><br />
<br />
===גלובליזציה===<br />
האנרכיסטים הינם בעד [[גלובליזציה]] במובנה המקורי של המונח, כלומר, הרחבת הקשרים בין חברות ויחידים בקנה מידה עולמי, שכן אנרכיסטים מתנגדים ללאומיות, והינם בעד יחסי אחווה ואי אלימות בין כל בני האדם. עם זאת, רוב האנרכיסטים רואים בגלובליזציה המתרחשת כיום, כהעמקת הניצול הקפיטליסטי: מניצול של מעסיק המנצל את עובדו, לניצול של מדינה או תאגיד המנצלים עובדים זולים מהמדינות מתפתחות.<br />
<br />
לטענת האנרכיסטים, המסחר הבינלאומי כפי שהוא מנוהל על ידי מוסדות בינלאומיים כמו [[הבנק העולמי]], [[ארגון הסחר העולמי]], [[G8]] ו[[הפורום הכלכלי העולמי]] נעשה בכפייה, בעיקר כלפי מדינות נחשלות או כנגד אוכלוסיות חלשות. חלק מהאנרכיסטים רואים בכפייה כזו [[גלובליזציה]] [[נאו-ליברליזם|נאו-ליבראלית]]. קבוצות כמו [[לדרוש מחדש את הרחובות]]<ref>[http://www.rte.ie/news/features/new_world_disorder/reclaim.html Reclaim the Streets] Donnacha DeLong, RTÉ News Online 2002 ''retrieved [[5 September]] [[2006]]''</ref> או [[פעולה עולמית של האנשים]] היו מהיוזמות של מה שנהוג לכנות התנועה [[אנטי גלובליזציה|נגד הגלובליזציה]].<ref>[http://newleftreview.org/A2368 The New Anarchists] David Graeber, New Left Review 13, January-February 2002 ''retrieved [[6 September]] [[2006]]''</ref>.<br />
<br />
הטענה המרכזית כנגד הגלובליזציה הנאו-ליברלית או התאגידית, אשר מצטרפים אליה גם זרמים אחרים הדוגלים בביזור ומגוון ואפילו כלכלת שוק, היא שהגלובליזציה הזו מקדמת את הריכוזיות של הכלכלה העולמית, על ידי הגדלת כוחם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] כקרטלים בשוק ומול האזרחים במישור הפוליטי והתרבותי. באופן זה ישנה הרחקה של מוקדי קבלת ההחלטות למוקדים כוח מרוחקים וריכוזיים יותר, ומקדמת קפיטליזם דורסני המעמיק את הפערים בחברה ואת הניכור. דבר זה עומד בניגוד לעקרונות האנרכיסטים של אוטונומיה, דמוקרטיה ישירה, ביזור החלטות, סולידריות ושוויון. <br />
<br />
המחאות [[אנטי גלובליזציה|כנגד הגלובליזציה]] מאורגנות בדרך כלל על פי עקרונות של פעולה ישירה אנרכיסטית, עם סובלנות כללית כלפי מגוון של דעות שונות ושל דרכי פעולה שונות, החל מקבוצות של [[איוולות טקטית]] כגון [[צבא הליצנים]], ועד קבוצות נוקשות יותר כמו [[הגוש השחור]]. פעולות המחאה והפעולה הישירה מאורגנות דרך ערוצים לא-היררכיים ובשיטות של דמוקרטיה ישירה.<br />
<br />
===דמוקרטיה===<br />
אימרה אנרכיסטית ידועה היא ש"לו הבחירות היו יכולות לשנות משהו, היו מוציאים אותן מחוץ לחוק" [http://flag.blackened.net/revolt/ws91/vote32.html]. אנרכיסטים אינם מאמינים בדמוקרטיה ייצוגית, מאחר שעל פי טענתם, הנציגים הנבחרים בדרך כלל מתעלמים מרצונות המצביעים להם, וחותרים אחר מטרות אחרות, שהן בדרך כלל קידום האינטרסים של הגופים המממנים אותם. בנוסף, הם טוענים שדמוקרטיה ייצוגית מדכאת מעורבות חברתית, מאחר שקיום בחירות מספק את האשליה של חופש בחירה ודמוקרטיה, כאשר בעצם לאוכלוסייה אין כל השפעה על המדיניות החברתית, מלבד הצבעה פעם במספר שנים ובחירת שליט.<br />
<br />
אנרכיסטים שואפים לחברה דמוקרטית, אשר תקיים דמוקרטיה ישירה בכל תחומי החיים (קהילה, עבודה, כלכלה, לימודים וכו'). זכויות המיעוט בחברה שכזו תמיד ישמרו, ולעולם לא תכפה דעת הרוב על דעת המיעוט. למיעוט תמיד תהיה הזכות לסרב לדעת הרוב ולפרוש מאותה קהילה או ארגון בהם התקבלה החלטה אשר הותירה אותם במיעוט [http://www.infoshop.org/faq/secA2.html#seca211]. <br />
<br />
המתנגדים לאנרכיזם, טוענים שבלתי אפשר לקיים דמוקרטיה ישירה בקבוצות גדולות. האנרכיסטים מציעים מערכת של באי כוח על מנת להעביר מידע בפדרציות ורשתות גדולות, ועל מנת להתמודד עם נושאים ברמה עולמית. בהצעה האנרכיסטית לבאי כוח אין הכוונה ל"נציגי ציבור" כפי שאנו מכירים אותם כיום, והם אינם אפילו "נציגים". מבנה באי הכוח שמציעים האנרכיסטים הוא בעצם מערכת של שיטות בהן שליחים פשוט מעבירים מידע והחלטות שהוחלט עליהן בקהילות השונות. באי הכוח נבחרים (בניגוד לכאלו שמחפשים עבודה), וניתן "לפטר" אותם ברגע בו הם חורגים מהמנדט שניתן להם (בניגוד למצב בדמוקרטיה ייצוגית, בו ניתן להחליף נציג רק בסיום תקופה קבועה מראש).<br />
<br />
===הסביבה===<br />
[[איכות הסביבה|סביבה]] ו[[קיימות]] היו נושאים עבור אנרכיסטים לפחות מאז החיבור של קרופוטיקין "שדות, מפעלים וסדנאות", אבל החל משנות ה-1970 אנרכיסטים במדינות מערביות היו מעורבים מאוד בפעילות למען הסביבה. [[אקו-אנרכיזם|אקו-אנרכיסטים]] ו[[אנרכיזם ירוק|אנרכיסטים ירוקים]] דוגלים ברובם ב[[אקולוגיה עמוקה]]. זו ראיית עולם שתומכת במגוון ביולוגי ובקיימות. לעתים קרובות אקו-אנרכיסטים נוקטים ב[[פעולה ישירה]] כנגד מוסדות שגורמים לדעתם לנזק לסביבה ולקהילות. דוגמה בולטת לתופעה זו היא תנועת "[[כדור הארץ תחילה!]]", אשר חבריה נוקטים בפעולות כמו "התנחלות על עצים". גם לתנועה המיליטנטית יותר "[[החזית לשחרור כדור הארץ]]", אשר התפצלה מתוך "כדור הארץ תחילה!", יש קשרים עם התנועה האנרכיסטית. מרכיב חשוב נוסף הינו ה[[אקו-פמיניזם]], אשר רואה בשליטה ובניצול הטבע על ידי האדם מטפורה של שליטה גברית באישה.<br />
<br />
[[אנרכו-פרימיטיביזם]] הינה פילוסופיה מערבית בעיקרה שתומכת בחזרה לחברה פרה-תעשייתית ובדרך כלל גם פרה-חקלאית. תומכי זרם זה פיתחו את הביקורת על הציביליזציה התעשייתי. בביקורת זו [[טכנולוגיה]] ו[[פיתוח טכנולוגיה|פיתוח הטכנולוגיה]] הובילו ל[[ניכור]] של אנשים מהעולם הטבעי. פילוסופיה זו פיתחה נושאים שקיימים בפעילות הפוליטית של ה[[לודיטים]] ובכתבים של [[ז'אן-ז'אק רוסו]]. כמה פרימיטיביסטים תומכים בתהליך מלא של "השבת הטבע לפראותו" וחזרה לאורח חיים ה[[נווד|נוודי]] של [[ציידים לקטים]], בעוד אחרים רק מעוניינים בסופה של החברה התעשייתית ולא מתנגדים ל[[ביות]] ו[[חקלאות]]. תאורטיקנים מובילים בזרם הראשון הינם דריק ג'נסן, וג'ון זרזן, בעוד שה"יונבומבר" [[טד קצ'ינסקי]] משתייך לזרם השני. כיום יש חילוקי דעות רבים בין פרימיטיביסטים לבין צורות מסורתיות יותר של אנרכיזם המתמקדות ב[[מאבק]] [[מעמד|מעמדי]], כמו ה[[אקולוגיה חברתית|אקולוגיה החברתית]] של [[מוריי בוקצ'ין]].<br />
<br />
===דת===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אנרכיזם ודת}}<br />
<br />
החל מ[[פייר-ג'וזף פרודון|פרודון]] ו[[מיכאל באקונין|באקונין]] ועד לאנרכו-סינדיקליסטים הספרדים, אנרכיסטים באופן מסורתי התנגדו או שהיו חשדנים כלפי [[דת מאורגנת]]. הם האמינו כי רוב הדתות המאורגנות הן [[היררכיה|היררכיות]] מטבען, וברוב המקרים, משתפות פעולה ותומכות במבני הכוח הקיימים כמו [[מדינה]] או [[הון]]. יחד עם זאת, יש הכורכים יחד אנרכיזם עם תפיסות דתיות. <br />
<br />
[[אנרכיזם נוצרי|אנרכיסטים נוצרים]] מאמינים כי אין סמכות גבוהה יותר מאשר [[אלוהים]], ומתנגדים לסמכויות ארציות כמו [[ממשלה|ממשלות]] ולהיררכיה של כנסיות. הם מאמינים כי התורה של ישו והמנהגים של הנוצרים הקדומים היו אנרכיסטים בברור. חלק מהם מרגישים שהכתבים של "נצרתיים" וקבוצות נוצריות קדומות אחרות הושחתו על ידי הדעות הדתיות הנוכחיות - בעיקר כאשר [[פאולוס]] הכניס דעות של ה[[פרושים]], וכאשר [[קונסטנטינוס]] הכריז על הנצרות כדת הרשמית של רומא. <br />
<br />
הסופר [[לב טולסטוי]] נחשב לאנרכיסט-נוצרי המפורסם ביותר, למרות שלא כינה את עצמו אנרכיסט, כיוון שהוא השתמש במונח זה כדי לתאר את אלו שרצו לשנות את החברה באמצעות אלימות,<ref>Woodcock, George. Anarchism: A History of Libertarian Ideas and Movements, Broadview Press, 2004, p. 185</ref> הספר שלו "ממלכתו של אלוהים נמצאת בתוכך" נחשב לטקסט יסודי באנרכיזם הנוצרי. [[תנועת הקתולי העובד]] הינה ארגון אנרכיסטי-נוצרי מודרני. <br />
<br />
[[אנרכיזם בודהיסטי]] נבע מתוך התנועה ה[[אנרכיזם סיני|אנרכיסטית הסינית]] של שנות ה-1920. טאיקסו (Taixu)<br />
אחד ההוגים והכותבים המובילים של זרם מחשבה זה, הושפע עמוקות מאנרכיסטים נוצרים כמו לב טולסטוי, ומה[[מערכת באר-שדה]] הסינית העתיקה. ביטוי חדש יותר לזרם מחשבה זה קיבל ביטוי פופולרי בספרו של [[ג'ק קרואק]], "[[בטלני הדהרמה]]" שיצא לאור בשנת 1958.<br />
<br />
==אנרכיזם עולמי כיום==<br />
אנרכיזם צפון אמריקאי מושפע רבות מהתנועה האמריקאית לזכויות האזרח, ומהתנועה נגד [[מלחמת וייטנאם]]. אנרכיזם אירופאי התפתח מתנועות הפועלים, ושניהם אימצו את המאבקים למען בעלי החיים ולמען כדור הארץ. צורות הפעולה של ארגונים וקבוצות אנרכיסטיות הן בדרך כלל ביצוע של [[פעולה ישירה|פעולות ישירות]]. בצורה גלובלית, אנרכיסטים בדרך כלל פועלים במסגרת תנועות פציפיסטיות, אנטי-קפיטליסטיות או תנועות [[אנטי גלובליזציה]].<br />
מאז שנות ה-90 המאוחרות, אנרכיסטים ידועים במעורבותם ב[[הפגנה|הפגנות]] נגד [[ארגון הסחר העולמי]] ונגד כנסים של [[ארגון המדינות המתועשות]]. הפגנות אלה הוצגו בתקשורת הממסדית בדרך כלל כהפגנות אלימות. חלק מהאנרכיסטים תומכים ביצירת 'גושים שחורים' (Black Blocs) בהפגנות. במסגרת [[הגוש השחור]], המשתתפים לובשים שחור ומסתירים את פניהם על מנת להימנע מזיהוי פניהם על ידי המשטרה. משתתפי הגוש מתעמתים עם המשטרה, מציבים מחסומים, ולפעמים משתתפים בהרס של רכוש תאגידי לטענתם, ההרס שהם גורמים, אינו משתווה להרס שגורמים מעוררי הגלובליזציה - ולדבריהם, אם יש באלימות משום העברת מסר שיקטין את הנזק אזי היא מוצדקת. <br />
<br />
אף על פי שמשתתפי ה'גוש השחור' הם לרוב האנרכיסטים שנכנסים לכותרות ה[[תקשורת]], הם אינם אלא מיעוט בולט בקרב התנועה האנרכיסטית. הפגנות רבות משתתפים אלו, מאורגנות דרך ערוצים לא-היררכיים. [[קבוצת אחווה|קבוצות אחווה]], רשתות תקשורת מבוזרות, ומועצות דוברות, הובילו להצלחתן של מספר רב של הפגנות רבות משתתפים כנגד הגלובליזציה וכנגד המלחמה בעיראק. ההפגנה המפורסמת מכולן, התרחשה ב[[סיאטל]], בשנת 1999, בעת כנס של [[ארגון הסחר העולמי]].<br />
<br />
אנרכיסטים ידועים גם במעורבותם בארגוני [[פעולה ישירה]], כגון [[החזית לשחרור בעלי חיים]] ו[[החזית לשחרור כדור הארץ]], אשר נחשבים כארגוני [[טרור אקולוגי]] על ידי הרשויות. אנרכיזם ומערכות ארגון לא-היררכיות נפוצים מאוד כיום בקרב תנועות מה[[שמאל רדיקלי|שמאל הרדיקלי]].<br />
<br />
למרות האמור לעיל, אנרכיזם אינו קשור אך ורק למחאה פוליטית. אנרכיסטים רבים פועלים עם אחרים במטרה לבנות מבנים חברתיים וארגונים אלטרנטיביים, כגון [[קומונה|קומונות]], כפרים אקולוגיים, חנויות-מידע ומרכזים קהילתיים רדיקלים, קבוצות "[[אוכל במקום פצצות]]", תנועות פועלים רדיקליות, שיטות חינוך חדשות, ו[[אינדימדיה|תקשורת עצמאית]] בצורות שונות. כמו כן, הם מדגישים את ערך השוויון וארגון "אופקי" בתוך התנועה, בשימושם בכלים כמו קבלת החלטות ב[[קונצנזוס]] ו[[דמוקרטיה ישירה]]. כל אלו מתיישבים עם הרעיון האנרכיסטי של יצירת חברה אנטי-סמכותנית חדשה, בתוך החברה ההיררכית הישנה.<br />
<br />
יש האומרים כי ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, כמו האינטרנט והתקשורת הסלולרית, איפשרו לרעיון האנרכיסטי להיות יותר משכנע ויותר נגיש. אנשים רבים משתמשים בטלפונים סלולרים ובאינטרנט על מנת ליצור קהילות מבוזרות הפועלות על פי עקרונות אנרכיסטים. חלק מהקהילות הללו, שמו להן למטרה להנגיש מידע בצורה לא ממוסחרת, וללא ערך-שימושי. מטרה זו הושגה על ידי מחשבים אישיים, ומדיה דיגיטלית. טכנולוגיות אלו איפשרו לאנשים לחלוק קובצי מוזיקה דרך האינטרנט, וליצור קהילות של תכנות ב[[קוד פתוח]], אשר תורמים מזמנן ומציעים מוצרים בחינם. דוגמאות לכך כוללות את [[ ויקיפדיה]], [[הרישיון הציבורי הכללי של גנו]], מערכת ההפעלה [[גנו/לינוקס|לינוקס]] ו[[אינדימדיה]].<br />
<br />
==הוגים אנרכיסטים חשובים==<br />
<br />
*[[מיכאל באקונין]]<br />
*[[אלכסנדר ברקמן]]<br />
*[[אמה גולדמן]]<br />
*[[לב טולסטוי]]<br />
*[[מרטין בובר]]<br />
*[[גוסטב לנדאוור]]<br />
*[[נסטור מכנו]]<br />
*[[מקס סטירנר]]<br />
*[[פייר-ג'וזף פרודון]]<br />
*[[פיוטר קרופוטקין]]<br />
*[[אריקו מלטסטה]]<br />
* [[נועם חומסקי]]<br />
<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* אברהם יסעור (עורך), '''אנרכיזם - אנתולוגיה''', הוצאת רסלינג, 2004.<br />
* אמה גולדמן, '''חמישה מאמרים פמיניסטיים''', הוצאת פרדס, 2005.<br />
* P.M., '''[[בולו'בולו (ספר)|בולו'בולו]]''', הוצאת אוב - ז.ע.פ., 2002.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.infoshop.org/faq/index.html שאלות נפוצות על אנרכיזם] (באנגלית)<br />
* [http://ilan.shalif.com/anarchy/faq-a-3.html שאלות ותשובות על אנרכיזם] (עברית)<br />
* [http://anan.ovzap.net/index.html אנאנ - אנתולוגיה אנרכיסטית] - באתר אוב - ז.ע.פ.<br />
* [http://salonmazal.org/anarchy.html על אנרכיזם] - באתר "[[סלון מזל]]"<br />
* [http://www.earendil.ath.cx/radical/anarchism.html הפינה הרדיקלית של אייל]<br />
* [http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=8299 פורום (קומונה) על אנרכיזם] - ב"תפוז"<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אידאולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]<br />
[[קטגוריה:אנרכיזם|*]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA&diff=119902סוכרת2020-12-28T14:00:18Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''סוכרת''' (באנגלית: '''Diabetes''') היא [[מחלה]] [[מטבוליזם|מטבולית]] המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ובשתן. התחלואה בסוכרת מסוג 2 נמצאת בעליה מתמדת בחברה המערבית, כנראה עקב גורמים תזונתיים כמו צריכת סוכר ושומן ו[[השמנת יתר]]. ב[[ארצות הברית]] הערכה נכון לשנת 2011 היא כי 26 מיליון איש (מבוגרים וילדים), שהם 8.3% מהאוכלוסייה חולים בסוכרת, מתוכם 19 מיליון מאובחנים והיתר חולים שאינם מאובחנים. עוד 80 מיליון איש - כלומר כ-25% מהאוכלוסייה נמצאים במצב טרום-סוכרת, שעלול להתדרדר לסוכרת. [http://www.diabetes.org/diabetes-basics/diabetes-statistics/] במדינות מערביות אחרות שכיחות התחלואה היא כ-5%-8% מכלל האוכלוסייה.<ref name="moshe2004">רות משה, דיאטנית קלינית, מוסף בריאות, הארץ נובמבר 2004</ref> <br />
<br />
עלויות הטיפול בחולי סוכרת מהווים נטל מהותי על מערכות הבריאות והן עולות במהירות. בשנת 2007 עלויות הסוכרת בארצות הברית הוערכו ב-174 מיליארד דולר בשנה, בשנת 2012 עלויות אלה הוערכו ב-245 מיליארד דולר בשנה, עליה של 41% ב-5 שנים. מתוך זה 176 מיליארד דולר היו עלויות של טיפולים רפואיים, ו-69 מיליארד היו הוצאות שנגרמו עקב אובדן ימי עבודה. [http://www.diabetes.org/advocate/resources/cost-of-diabetes.html]<br />
<br />
==רקע - אינסולין==<br />
סוכרת קשורה לשיבושים במנגנוני הקליטה והייצור של האינסולין בגוף. <br />
<br />
[[אינסולין]] הוא [[הורמון]] המופרש מתאי בטא ב[[איי לנגרהנס]] שב[[לבלב]] אל [[מחזור הדם]]. אינסולין מכונה הורמון השובע. <br />
<br />
לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף: הוא גורם גדילה חשוב המעודד תאים להתחלק, הוא הורמון המשפיע על תאים שונים להתמיין לתפקידים שונים ובעיקר, התפקיד הקשור ביותר לסוכרת, תפקידו הוא לשלוט על רמות "חומרי המזון" ב[[דם]] כגון [[סוכר]], [[שומן|שומנים]] וגופי קטון (חומרי מזון הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים, בעיקר במצבים של חוסר חמור ב[[גלוקוז]] בתאים). את הפעילות הזאת משיג האינסולין בשתי דרכים עיקריות:<br />
* הראשונה היא ב[[כבד]], שם אינסולין מעכב את ייצור הסוכר מחומרי מוצא ופירוק [[גליקוגן]] (רב-סוכר שמשמש חומר תשמורת עיקרי לאנרגיה בגוף האנושי) ומעודד את ייצור הגליקוגן מגלוקוז.<br />
* השנייה היא בתאי השומן וה[[שריר]], בתאים אלה אינסולין מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים על-ידי הגדלת כמות הנשאים שמעבירים גלוקוז על ממברנת התאים ובכך מאפשר הכנסת יותר גלוקוז לתוך התאים ומקטין את כמותו בדם. בנוסף, בתאים אלה אינסולין מעודד את ייצור השומן ומעכב פירוקו.<br />
<br />
מאז [[1921]] יש אפשרות לתת אינסולין חיצוני לחולים הזקוקים לכך.<br />
<br />
==סוגי הסוכרת==<br />
סוכרת מתחלקת לארבעה סוגים:<br />
* סוכרת סוג 1.<br />
* סוכרת סוג 2.<br />
* סוגים ספציפיים נוספים של סוכרת.<br />
* סוכרת הריונית.<br />
לכל סוגי הסוכרת משותף הסוכר הגבוה בדם ובשתן יחד עם שינוי כלשהו בהפרשה או בתגובתיות ל[[אינסולין]].<br />
<br />
סוכרת היא מחלה נפוצה למדי. גם סוג 1 וגם סוג 2 נמצאים בעלייה מתמדת, כאשר שכיחותה של סוכרת סוג 2 בייחוד מרקיעה שחקים, בעיקר בגלל תופעת ה[[השמנה]] וסגנון החיים חסר הפעילות הנפוץ במערב. משערים שעד שנת 2025 יהיו בעולם 325 מיליון חולים. כבר היום סוכרת היא מהמחלות היקרות ביותר וגובה משאבים אדירים ממערכות הבריאות בעולם. <br />
<br />
החלוקה על-פי הגיל שבו מופיעה המחלה אינה נהוגה עוד מאחר שגם סוג 1 וגם סוג 2 יכולים להופיע בכל גיל. כמו כן החלוקה על-פי תלות באינסולין אינה נהוגה עוד מאחר שגם חולים בסוכרת סוג 2 עלולים להגיע בשלב מסוים לתלות באינסולין חיצוני.<br />
<br />
===סוכרת מסוג 1===<br />
כ-10% מחולי הסוכרת סובלים מסוג זה, הידוע גם בשמה הישן "סוכרת נעורים". עיקר ההופעה היא בחולים מתחת לגיל 30 בייחוד מיד לפני גיל בית-ספר ושוב בגיל ההתבגרות. התגלות המחלה בדרך-כלל סוערת. סוג זה מאופיין בהרס של תאי הבטא בלבלב, הרס זה מוביל בסופו של דבר לחוסר מוחלט של אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין חיצוני.<br />
<br />
נוהגים לחלק את הסוכרת מסוג 1 לשני סוגים הנבדלים בהימצאות של הוכחות ל[[תגובה אוטואימיונית]] (כלומר תגובה של מערכות ההגנה של הגוף כנגד עצמו): בסוג A1 ישנם הוכחות בדמות [[נוגדן|נוגדנים]] כנגד מרכיבים של תאי הבטא בעוד שבסוג B1 חסרים הוכחות אלה. סוג B1 נדיר יותר ונמצא בעיקר ב[[היספנים]] וב[[אפרו-אמריקאים]].<br />
<br />
===סוכרת מסוג 2===<br />
כ-90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2. סוג זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים, בעיקר אלה הסובלים מ[[השמנת יתר]]. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות בבדיקת דם מקרית. סוג זה של סוכרת הוא בעל מרכיב גנטי חזק מאוד, אך למאפייני אורח חיים יש השפעה מכריעה על התפתחות ומהלך המחלה. סוכרת סוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית, החולים נדרשים ליותר ויותר טיפול עם חלוף השנים.<br />
<br />
המפתח להבנת סוג זה של סוכרת נעוץ בהבנת התנגדות לאינסולין ממנה סובלים החולים. בניגוד לסוכרת מסוג 1, בסוג זה אין הרס של תאי הבטא (לפחות לא בשלב הראשון), אך יש תגובה מופחתת של תאי המטרה (בעיקר שריר, שומן וכבד) לאינסולין המופרש. מסיבה זו, ניתן לראות בשלב הראשון למחלה כמויות אינסולין מוגברות בד בבד עם כמויות גלוקוז מוגברות, זאת למרות שתפקידו העיקרי של אינסולין הוא הפחתת רמת הגלוקוז בדם. עם התקדמות המחלה נראה בדרך-כלל גם הרס של תאי הבטא בלבלב (שעל-פי השערות נובע מפעילות יתר במשך זמן רב של תאי הבטא או נזק ישיר לתאים אלו מרמות הסוכר הגבוהות) ואז המחלה הופכת דומה יותר לסוג 1. <br />
<br />
גם לסוכרת מסוג 2 התפזרות גאוגרפית מסוימת, כאשר האיים הפסיפיים בעלי ההמצאות הגבוהה ביותר, [[ארצות הברית]] ו[[הודו]] במרכז ו[[רוסיה]] ו[[סין]] בעלות ההימצאות הנמוכה ביותר.<br />
<br />
לדברי פרופ' מוטי רביד, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל ביה"ח מעייני ישועה: "יש יותר ויותר צעירים חולי סוכרת וככל שהמחלה מתחילה מוקדם יותר כך צפויים סיבוכיה להופיע מוקדם. יתירה מזו, אנו רואים יותר ילדים שמנים המפתחים סוכרת מסוג 2. הזנחת הוריהם ומערכת החינוך חרצו את גורלם להיות חולים כל ימי חייהם".[http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4880/62096.asp?DivView=4813]<br />
<br />
===סוגים ספציפיים נוספים של סוכרת===<br />
קטגוריה זו כוללת בתוכה מיני סוגי סוכרת שלא נופלים בקטגוריות האחרות. דוגמאות אחדות:<br />
; Maturity Onset Diabetes Of the Young) MODY) : שורה של מחלות גנטיות בעלות מאפיינים משותפים. כל המחלות כוללות בעיה גנטית הגורמת פגם בהפרשת אינסולין. הבעיות מגוונות ומשפיעות על תהליכים שונים ב[[מטבוליזם]] הסוכר. ה[[תורשה]] היא אוטוזומלית דומיננטית והמחלה מתבטאת תמיד בגיל מוקדם.<br />
; פגמים בקולטן לאינסולין : פגמים נדירים וקשים בגן לקולטן לאינסולין. מאחר שלאינסולין תפקידים חיוניים רבים בגוף בנוסף לתפקידו במערכת הסוכר, לאנשים אלה פגמים רבים וקשים. בייחוד חשוב אינסולין כגורם גדילה תוך רחמי, לכן החולים כולם נולדים קטנים מאוד, עם מומים רבים.<br />
; סוכרת בעקבות זיהום : מעט מאוד מקרים של סוכרת הם זיהומיים ב-100%, אך נגיפים שונים יכולים לתקוף את תאי הבטא ולהרסם.<br />
; תסמונות גנטיות הקשורות לסוכרת : [[תסמונת דאון]], [[פורפיריה]], [[תסמונת טרנר]], [[תסמונת קליינפלטר]] ועוד רבים נוספים, כולם קשורים לסוכרת.<br />
<br />
===סוכרת הריונית===<br />
במהלך ה[[הריון]] המבנה ההורמונלי של ה[[אישה]] עובר שינויים אדירים. שינויים שכאלה, בכל מצב מלבד הריון, היו גורמים תסמינים קשים מאוד לסובל מהם, האישה מתמודדת על-ידי שורה של תגובות הסתגלות המאפשרות לה לעבור את ההריון עם מינימום הפרעות הורמונליות. למרות זאת, השינויים מרחיקי הלכת מהווים עומס אדיר על מערכת האינסולין. לצד תצרוכת סוכר מוגברת והשמנה מופרשים לדם האשה הורמונים רבים המתנגדים לאינסולין (כגון [[קורטיזול]]). מסיבה זו, הריון חושף בעיות קודמות שעד כה היו חסרות משמעות. לדוגמה, תנגודת אינסולין קלה, שעד כה הייתה תת-קלינית, הופכת לסוכרת לכל דבר עם העומס הנוסף שמוטל על תאי הבטא בהריון. 3% מהנשים ייפתחו סוכרת עם הכניסה להריון, מתוכן 40%-60% ייפתחו סוכרת סוג 2 בהמשך חייהן, דבר המספק הוכחה נוספת לכך שהסוכרת ההריונית נבעה מבעיה קלה, שכעת, שנים אחר-כך, כבר החמירה וגורמת מחלה לבדה.<br />
<br />
מאחר שסוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2 (שסוכרת הריונית היא למעשה מקרה פרטי שלה) הן הנפוצות ביותר, כל יתר המאמר יתייחס אליהן.<br />
<br />
==גורמי סיכון לסוכרת==<br />
===סוכרת מסוג 1===<br />
בניגוד לאמונה הרווחת, סוכרת מסוג 1 היא הסוג עם הקשר הנמוך ביותר ל[[גנטיקה]]. מעריכים שגורמים גנטיים אחראים לכ-33% מהנטייה לסוכרת מסוג 1. בנוסף לנטייה מוקדמת זו נדרש גם גורם סביבתי לא ידוע שיהווה את ה"הדק" המיידי להתפרצות התגובה החיסונית ההרסנית כנגד תאי הבטא. ההשערות לגבי גורם סביבתי זה רבות, אך כיום המחקר מעיד על ארבעה כיוונים עיקריים:<br />
; הדבקה וירלית : זהו הכיוון העיקרי. ייתכן שה[[נגיף]] המדביק פוגע בתאי הבטא או מדביק אותם וכך גורם לתגובה חיסונית. ייתכן גם שבגלל דמיון בין הנגיף לתאי הבטא הגוף מזהה אותם בטעות כגורם חיצוני והורס אותם ("[[חיקוי מולקולרי]]"). [[תאוריה]] זו מתאימה לשכיחות העונתית המשתנה של סוכרת מסוג 1 ומסבירה מדוע סוכרת מסוג זה נוטה להופיע לאחר [[מגפה|מגפות]] של נגיפים מסוימים.<br />
; מרכיבים תזונתיים : מאכלים מסוימים, בעיקר [[חלב]] פרה ו[[קפה]], הואשמו כגורמים להתפרצות המחלה. הסיבה היא שוב "חיקוי מולקולרי". כנראה שחשיבותם של גורמים אלה הוא בעיקר בתינוקות, להם דרכי עיכול חדירות יותר המאפשרות כניסה של חלבוני מזון לדם.<br />
<br />
; תרופות ורעלים : חומרים שונים יכולים להרוס את תאי הבטא ישירות באדם ובחיות.<br />
<br />
לסוכרת מסוג זה יש קשר חזק מאוד למיקום גאוגרפי. הסיכון הגבוה ביותר הוא ב[[סקנדינביה]], ממוצע ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] ונמוך ביותר ב[[יפן]] ו[[סין]]. לא ידועה הסיבה לקשר זה, ומחקרי מהגרים הראו שמהגרים "יורשים" את הסכנה של האזור החדש שעברו אליו. ב[[ישראל]], השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת מסוג 1 קיימת ביוצאי [[תימן]].<br />
<br />
===סוכרת מסוג 2 ===<br />
סוכרת מסוג זה, של התנגדות לאינסולין, קשורה קשר הדוק למצב הנקרא [[התסמונת המטבולית]] (או תסמונת X). <br />
<br />
[[תסמונת]] זו כוללת השמנה מרכזית (באזור הבטן וסביב איברים פנימיים), [[יתר לחץ דם]], בעיות ברמות שומנים בדם, [[מחלות לב]] וכלי דם, נטייה ליתר קרישיות ותסמינים נוספים. בעיקר חשובה ההשמנה, שהיא הגורם עם הקשר ההדוק ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2. כרגע לא ידוע אם הקשר הוא קשר של סיבה-תוצאה (כלומר אחד משני המצבים, סוכרת סוג 2 ותסמונת X, גורמים זה לזה) או ששני המצבים קשורים לגורם יסודי אחד. כנראה שהכל נכון, כלומר, נטייה גנטית מסוימת (שהרי סוכרת מסוג 2 היא בעלת יסוד גנטי חזק מאוד) מתחילה את כדור השלג אך אורח חיים מסוים (אכילה מרובה של מזון לא בריא, יחד עם חוסר פעילות) גורמים לכדור השלג לגדול עוד, בשלב זה מתווספת התנגדות שמחמירה את התסמונת המטבולית והאדם מדרדר לכדי סוכרת מסוג 2, שתוארה כ"קצה הקרחון הבולט מעל פני הים", כאשר מתחת לפני הים כל הסיבות שתוארו לעיל.<br />
<br />
ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ומרפאת השמנה ביה"ח השרון, דיבר במסיבת עיתונאים של האגודה הישראלית לסוכרת, על הקשר הישיר והמדאיג של ההשמנה לסיכון לחלות בסוכרת ולהאיץ בהתפתחותה. לפי הנתונים שהציג ד"ר דיקר:<br />
<br />
* במדינות המפותחות קרוב ל-90% ממקרי סוכרת סוג 2 ניתנים לייחוס לעליית משקל. <br />
* 100% מכלל הנשים בעלות BMI>35 יחלו בסוכרת <br />
* השמנה מגבירה את העמידות לאינסולין ובכך מאיצה התפתחות סוכרת סוג 2 <br />
* 2/3 מחולי סוכרת סוג 2 הינם בעלי משקל עודף וכ-1/3 הינם שמנים. <br />
* מתוך חשש להיפוגליקמיה, סוכרתיים לעיתים יאכלו קלוריות עודפות וישמינו מכך <br />
* שיפור המאזן המטבולי בעקבות הטיפול בסוכרת מביא באופן פרדוקסלי להפחתה בהוצאה קלורית ולהשמנה. [http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4880/62096.asp?DivView=4813]<br />
<br />
===סוכר===<br />
עד לשנים האחרונות הניחו רוב החוקרים כי [[השמנת יתר]] היא הגורם המרכזי להתפתחות סוכרת מסוג 2. בשנים האחרונות מתרבים המחקרים הקושרים בין צריכת סוכר לבין סוכרת מסוג 2, גם כגורם עצמאי בלי קשר להשמנה. <br />
<br />
מטה-מחקר משנת 2010 מצא שאנשים שצורכים [[משקאות ממותקים]] באופן קבוע- 1 עד 2 פחיות שתייה ביום או יותר - הם בעלי סיכון מוגבר ל[[סוכרת מסוג 2]] ב-26% יחסית לאנשים שצורכים משקאות כאלה לעיתים נדירות. במחקרים שבדקו את הקשר ל[[תסמונת מטבולית]] נמצאה עליה של 20% בקרב אלו ששתו משקאות מתוקים בקביעות.<ref> Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.</ref><br />
<br />
מחקר נוסף שבוצע בשנת 2013 מצא מתאם הסתברותי בין משקאות מוגזים ממותקים כמו [[קולה]], לבין גידול של 20% בסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2, אם כי מתאם כזה לא נמצא לגבי משקאות דיאטטיים או משקאות המכילים פרי. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmedhealth/behindtheheadlines/news/2013-04-25-sugary-soft-drinks-linked-to-raised-risk-of-diabetes/]<br />
<br />
מחקר משנת 2013 גילה כי צריכת [[סוכר]] קשורה באופן סטטיסטי לתחלואה בסוכרת, וזאת בלי קשר להשמנה. חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד, ברקלי ואוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו נעזרו במודלים כלכליים המבוססים על שיעורי הסוכרת וצריכת תזונה ב-175 מדינות. הם מצאו כי צריכה של 150 קלוריות של אדם ליום שמקורן בסוכרים, כמות המשתווה לפחית אחת של משקה תוסס, קשורה סטטיסטית בעלייה של 1.1% בסיכון לפתח סכרת, גם בקרב מי שאינו סובל מהשמנת יתר. הממצאים עברו עיבוד כדי לנטרל השפעה של גורמי סיכון מתערבים כגון הזדקנות, עוני והחיים בסביבה עירונית. גם כאשר התחשבו בגורמים ידועים אחרים לסוכרת כמו [[אורח חיים יושבני]] ושתיית [[אלכוהול]] צריכת סוכר נשארה משתנה מובהק שקשור לתחלואה בסוכרת. במחקר לא נמצא קשר בין צריכה של רכיבי מזון אחרים, לרבות סיבים תזונתיים, בשר, פירות, שמנים ודגנים, לבין סכרת. צריכה של 150 קלוריות ממגוון מזונות העלתה ב-0.1% בלבד את הסיכון לסוכרת, באופן שאינו מובהק סטטיסטית. החוקרים מעריכים כי יש קשר בין העליה בצריכת הסוכרת בעולם לבין העליה בתחלואה בסוכרת.{{הערה|שם=haaretz2013|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1941439 מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר], הארץ, 03.03.2013}}<br />
<br />
===מתח נפשי===<br />
[[מתח נפשי]] - (עקה או סטרס) הם גורם סיכון חשוד בסוכרת מכל הסוגים. <br />
<br />
נצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים בריאים שחוו [[תאונת דרכים]] וטראומות נוספות. ככל הנראה, הסטרס משפיע על מערכת החיסון ויכול לעורר אותה ולגרום להפרעות אוטואימוניות ובין היתר לסוכרת. מקרים נוספים של מחלות אוטואימוניות ודלקתיות (כמו לופוס, [[מחלת כרוהן]] וכו') אשר התפרצו לאחר חשיפה לסטרס ומחמירות בנוכחות סטרס תומכים בתאוריה שה[[מתח נפשי]] גורם לשפעול יתר של מערכת החיסון ויכול להביא לנזקים לאחר תגובה אוטואימונית. בעבר הוכח ששכיחות מקרי סוכרת נעורים גדולה יותר בקרב ילדים שגדלו באווירה מתוחה וקשה, כמו יתומים או ילדים שעברו התעללות. עם זאת, מכיוון שקשה לבדוק מחקרית את רמת הסטרס, את תגובת הגוף לסטרס לא פשוט להוכיח את הקשר בין סטרס לסוכרת מסוג 1 מבחינה מחקרית. גורם סיבוך למחקר כזה הוא קשר בין מתח נפשי לבין גורמי סיכון נוספים (כמו [[מצב סוציואקונומי]]) [http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/]<br />
<br />
סוכרת מסוג 2 מתפתח בהדרגה על רקע תנגודת רקמות הגוף לאינסולין, וקשורה על פי רוב להשמנה. והיא ככל הנראה קשורה גם למתח נפשי. לפי השערה אחת מתח נפשי יכול לעורר נטיה תורשתית לפתח סוכרת. בנוסף, מתח נפשי גורר הפרשת הורמונים שונים בגוף (לדוגמה אדרנלין וקורטיזול) שגורמים לשחרור סוכר מהכבד ולעליה ברמת הסוכר (היפרגליקמיה). סטרס כרוני וממושך יכול להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרום בעקיפין להופעת סכרת.[http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/]<br />
<br />
נכון להיום, הדעות לגבי הקשר בין סוכרת מסוג 2 לאורח חיים סטרסוגני חלוקות, ובספרות הרפואית ניתן למצוא מחקרים שונים אשר תומכים בקשר ומחקרים אחרים אשר אינם תומכים בו. באופן כללי, אורח חיים מתוח וסטרסוגני מביא במקרים רבים לאורח חיים לא בריא: [[השמנה]], [[עישון]], [[יתר לחץ דם]], [[חוסר פעילות גופנית]] ותזונה לא נכונה. כל הגורמים האלה מגבירים את הסיכוי לסוכרת ולכן לא ברור הם מתח נפשי לבדו (אם בכלל דבר כזה אפשרי) הוא שגורם לסוכרת או רק סיבוכים אפשריים שלו. ככל הנראה מתח נפשי ואורח חיים לא בריא מגבירים שניהם את הסיכון למחלות כרוניות שונות, וביניהם סוכרת. [http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/] בשנת 2014 הכיר בית הדין המחוזי בירושלים בראשותו של השופט י. נויגבורן (ב-21/6/04) כי תובע שחש איום על חייו לקה כתוצאה מכך בסוכרת מסוג 2.[http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/4899/62217.asp]<br />
<br />
===מעמד חברתי-כלכלי נמוך===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}<br />
[[קובץ:סוכרת לפי השכלה.PNG|ממוזער|350px|אחוזי התחלואה ב[[סוכרת]] בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.]]<br />
<br />
מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאוד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי [[סוכרת]] גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). <br />
<br />
מחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים הימצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]<br />
<br />
הסיבה להבדלים כאלה בתחלואה בסוכרת בין רמות הכנסה והשכלה אינה יחודית לישראל. הסיבה היסודית לכך היא ככל הנראה שילוב של מודעות וגישה נמוכות יותר של עניים למזון בריא דל בפחמימות וגישה קלה יחד עם מחיר נמוך למזון עתיר סוכרים. עם זאת מעמד חברתי נמוך קשור גם למתח רב יותר ולחשיפה גבוהה יותר לזיהום סביבתי - עוד שני גורמים החשודים בסוכרת. <br />
<br />
===חומרי הדברה וזיהום סביבתי===<br />
;חומרי הדברה:<br />
מחקר על חקלאים גברים מארצות הברית שפורסם בשנת 2008, מצא קשר בין שימוש מתמשך במספר [[חומרי הדברה]] לבין הגברת הסיכון לתחלואה בסוכרת. מחקר פרוספקטיבי, בקרב מעל 33,000 משתתפים, במעקב עד 5 שנים ודיווח עצמי על תחלואה בסוכרת. חקלאים שריססו את השדה שלהם באמצעות חומרי הדברה עם כלור-אורגני מסוגים aldrin, chlordane וheptachlor במשך מעל 100 ימים מצטברים במהלך ימי חייהם, היו בעלי סיכוי מוגבר של 51%, 63% ו-94% בהתאמה לפתח סוכרת במהלך 5 שנות המחקר. <ref>Montgomery et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/167/10/1235.full Incident Diabetes and Pesticide Exposure among Licensed Pesticide Applicators: Agricultural Health Study, 1993–2003] , American Journal of Epidemiology 2008</ref><ref name="berman2014">ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014<br />
</ref><br />
<br />
;חשיפה למזהמים אורגניים יציבים:<br />
ביולי 1976 התפוצץ מתקן במפעל כימיקלים סמוך לעיירה האיטלקית סווסו, ושיחרר לאוויר אלפי קילוגרמים של [[דיאוקסין]]. מחקרים שנערכו באיזור מצאו באופן מפתיע כי יש בו עליה מתמדת של תחלואה בסוכרת מסוג 2. דבר זה גרם לעריכת מחקרים על הקשר בין שני הדברים. <br />
<br />
מחקרים שביצעו ד"ר הי-לי ומדענים נוספים הראו ש[[דיאוקסינים]] ו[[POP]] נוספים גורמים לתנגודת לאינסולין, וכך מעלים את הסיכון לסוכרת. ההצטברות שלהם בתאים שומניים מחריפה את הבעיה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769211,00.html]<br />
<br />
==תאוריות להסבר המנגנון הישיר של סוכרת מסוג 2==<br />
קיימת שאלה יסודית: "מהו המנגנון הישיר שגורם לכך שרקמות שונות מגיבות בצורה פחותה לאינסולין?" לשאלה זו מספר תשובות אפשריות:<br />
; תאוריית הגן הקמצן : שכיחותה היתרה של סוכרת מסוג 2 באוכלוסיות שעברו תיעוש בתקופות יחסית מאוחרות הוביל לפיתוחה של תאוריה גנטית זו. התאוריה גורסת שבאוכלוסיות כאלה, שסבלו מחוסר מזון יחסי זמן רב, היה יתרון השרדותי למבנה גנטי שנוטה לחסוך אנרגיה ולאגרה בשומן. כאשר אוכלוסיות אלו נחשפו לתיעוש ולעושר חומרי המזון שזה הציע, אותו מבנה גנטי כעת מתפקד "יותר מדי טוב", כלומר אוגר ואוגר מעבר לצורך, וכך מופיעה הסוכרת. תאוריה זו מחוזקת על ידי תצפיות מסוימיות, לדוגמה העובדה של[[אינדיאנים]] משבט פימה יש הימצאות סוכרת מסוג 2 של 50%.<br />
; תאוריית רעילות השומן : לאנשים שמנים יש כמובן תאי שומן רבים. תאים אלה מפרישים הורמונים שונים בעלי השפעה שלילית על התגובתיות לאינסולין. תאוריה זו מחוזקת מאוד על-ידי התצפית שהורדה במשקל היא הטיפול הטוב ביותר לסוכרת מסוג 2 (ובאופן טרגי, הקשה ביותר לביצוע).<br />
; תאוריית רעילות הגלוקוז : עצם הרמות הגבוהות של גלוקוז בדם (שנוצרו מלכתחילה על-ידי אכילה של מאכלים מרובי פחמימות או על-ידי אחת מהסיבות האחרות לתנגודת לאינסולין) רעילות. רמות אלה גורמות תגובתיות מופחתת לאינסולין על-ידי יצירת חומרים רעילים וגם הורגות תאי לבלב. בנוסף, הלבלב מנסה להוריד רמות אלה ומפריש אינסולין רב, הפרשה זו גורמת ל"תשישותו" והרס תאי הבטא שבו. זו הסיבה העיקרית מדוע חולים בסוכרת סוג 2 שבתחילה רמת האינסולין שלהם הייתה גבוהה והסתדרו ללא אינסולין, בשלב מאוחר יותר מציגים רמה נמוכה ונדרשים לאינסולין חיצוני.<br />
; תאוריית הפגם הקולטני : תאוריה זו גורסת לקיומו של פגם כלשהו, שעדיין לא זוהה, בקולטן לאינסולין. חשוב להדגיש, לא נמצאה רמה נמוכה של קולטן זה בחולים, אך ייתכן שבתהליכים התוך תאיים המתעוררים עקב קליטת אינסולין על-ידי הקולטן ישנה בעיה. בעיה זו היא האחראית על התגובתיות המופחתת.<br />
<br />
==השלכות בריאותיות של סוכרת==<br />
לכל מחלות הסוכרות משותף המצב של יתר גלוקוז בדם. יתר גלוקוז גורם בעיות בטווח הקצר ובטווח הארוך.<br />
<br />
===בעיות בטווח הקצר===<br />
שני מצבים עיקריים עלולים להתרחש בסוכרת כאשר רמות הסוכר יוצאות משליטה:<br />
; Diabetic Ketoacidosis) DKA) : במצב זה, האופייני בעיקר לסוכרת סוג 1, מתרחש מעגל משוב חיובי הרסני שעלול להוביל למות החולה. המצב מתחיל בדרך-כלל מגורם [[עקה]] (סטרס) ראשוני, כגון מחלת חום. מחלה זו גורמת לשחרורם לדם של הורמונים שונים שמטרתם להעלות את רמות הסוכר ולהאיץ פירוק שומנים ([[קורטיזול]], [[הורמון הגדילה]], [[גלוקגון]] ו[[אדרנלין]]). הורמונים אלה גורמים לכבד להאיץ קצב ייצור סוכר ולרקמות השומן לפרק את השומן שבהם. רקמות השומן מתפרקות בקצב אדיר וכתוצאה מכך חלקן לא עוברות חמצון מלא, הדבר גורם יצירת גופי קטון רבים (שבאופן רגיל, תפקידם להזין את המוח ברעב). גופי קטון אלה הם חומצות חזקות וגורמים לירידת ה-[[pH]] בדם (כלומר, [[חמצת]]). בנוסף, בגלל חוסר האינסולין המוחלט (כזכור, סוכרת סוג 1), אין יכולת להכניס את רמות הסוכר העולות לתאים. הגוף חש את הרעב המדומה ואת החמצת ומגיב בעוד הורמונים שמטרתם להעלות את רמת הסוכר (מאחר שזו התגובה היסודית של הגוף לעקה). זהו מצב חירום רפואי, הגורם לייבוש החולה, לשינויים מסוכנים במאזני המלחים (בעיקר [[אשלגן]]) ולחמצת מסכנת חיים. הטיפול הוא בנוזלים ואשלגן בטווח הקצר ואינסולין בהמשך.<br />
; Hyper Osmolar Syndrome : מצב זה דומה מאוד ל-DKA אך נפוץ יותר בחולי סוכרת סוג 2. במצב זה אין יצירת גופי קטון מאחר שרמות האינסולין גבוהות מספיק כדי לדכא את יצירתם. עם זאת, רמות האינסולין נמוכות מדי מכדי לאפשר הכנסת גלוקוז לתאי שריר ושומן. התוצאה היא רעב של התאים שגורם לגוף להגיב בהורמוני רעב (אותם ארבעה הורמונים לעיל), הורמונים אלה גורמים לכבד לייצר סוכר רב (מחומרי מוצא ומגליקוגן) ולרמות הסוכר לעלות עוד ועוד. בסופו של דבר העלייה ברמות הסוכר גורמת לדם להפוך [[אוסמוזה|אוסמוטי]] מדי והחולה שוקע ב[[קומה]].<br />
<br />
===בעיות בטווח הארוך===<br />
רמות הסוכר הגבוהות גורמות, במנגנונים רבים וסבוכים, לשינוי בדפוסי זרימת הדם ובמבנה כלי הדם. הדבר גורם בעיות ברקמות שונות:<br />
* מחלות לב והגדלת הסיכוי ל[[התקפי הלב]] עקב בעיות בכלי הדם הגדולים. בשנת 2004 נמצא כי 68% ממקרי המוות של חולי סוכרת מעל גיל 65 היו עקב מחלת לב. מבוגרים בעלי סוכרת הם בעלי סיכוי גדול פי 2 עד פי 4 למות מהתקפי לב יחסית למבוגרים ללא סוכרת. [http://www.diabetes.org/diabetes-basics/diabetes-statistics/]<br />
* הגדלת [[טרשת עורקים]] עקב בעיות בכלי הדם הגדולים.<br />
* [[שבץ]] [[חוסר הספקת חמצן לרקמות]] עקב בעיות בכלי הדם הגדולים. 16% ממקרי המוות בקרב חולי סוכרת מעל גיל 65 היו עקב שבץ. הסיכוי לשבץ בקרב חולי סוכרת גבוה פי 2 עד פי 4 לעומת אנשים שאינם חולי סוכרת. [http://www.diabetes.org/diabetes-basics/diabetes-statistics/]<br />
* [[רשתית]] – סוכרת היא הגורם מספר אחת ל[[עיוורון]] בעולם המערבי. רמות הסוכר הגבוהות גורמות להרס הרשתית ועיוות במבנה של כלי הדם בה.<br />
* [[כליה]] – סוכרת היא הגורם מספר אחת לאי-ספיקת כליות סופנית המאלצת את החולה לעבור [[דיאליזה]]. הנזק הוא ליחידה התפקודית של הכליה, ה[[נפרון]].<br />
* עצבים – סוכרת עלולה לגרום נזק לכל אחד ואחד מהעצבים בגוף הנמצאים מחוץ ל[[מערכת העצבים המרכזית]]. נזק זה גורם לאבדן תחושה, שיתוק ופגם בתפקודים שונים של מערכת העצבים. כ-60%-70% מהחולים הם בעלי בעיות קלות עד חמורות למערכת העצבים. [http://www.diabetes.org/diabetes-basics/diabetes-statistics/]<br />
* בעיות רגלים ונכות – סוכרת היא הסיבה מספר אחת לכריתת רגל בעולם המערבי. כ-60% מהמקרים של כריתת רגליים בארצות הברית מקורן בסוכרת[http://www.diabetes.org/diabetes-basics/diabetes-statistics/]. ברגל סכרתית מחזור הדם לעתים אינו טוב, העור יבש, ועלול להיות מצופה בקשקשים. זאת רגל בסיכון. הסיכון הוא להיווצרות פצע או כיב שאינו מחלים. אחד מהגורמים המגבירים את הסיכון, הוא העובדה שאצל חולי סוכרת רבים נפגעים עצבי תחושה ברגליים. במצב הזה, במקרה של פגיעה בכף הרגל, אין החולה מרגיש כי נפגע. הוא לא חש תחושות של כאב, חום או קור, הגורמות לאדם בעל תחושה תקינה לסגת מגירויים מזיקים. חולה סוכרת שידרוך על מסמר לא ירגיש זאת בחלק מהמקרים, וכך נוצרים יותר פצעים ברגליו. בנוסף לכך, גם כלי הדם בגפיים של חולי הסוכרת פגועים ולכן זרימת הדם לפצע ירודה ומגיע פחות חמצן. כמות מספקת של חמצן היא הכרחית להחלמה מהירה של הפצע. כמו כן, מגיעים פחות תאי דם לבנים, וגם זה מעכב את ריפוי הפצע. כתוצאה נוצרים יבלות וכיבים. בהמשך עלולים להתפתח זיהומים, דלקות ובצקת הרקמה, הגורמים הפרעה נוספת באספקת הדם וחוזר חלילה. לכן במקרים רבים אפילו פצעים פשוטים מזדהמים, ויכולים להתפתח לכיבים רציניים בכף הרגל ולנמקים. <br />
* הגדלת [[היפוגליקמיה]] (רמות נמוכות של גלוקוז בדם) עקב הטיפול והזרקת האינסולין. על-פי הידע הנוכחי, היפוגליקמיה מסוכנת אך ורק בטווח הקצר, אך אין לזלזל, היפוגליקמיה קשה עלולה לגרום להתכווצויות (דמויות אפילפסיה), לקומה ולמוות. הסכנה הופכת חמורה יותר מאחר שהנזק לעצבים גורם לכך שחולי סוכרת לא חשים בהיפוגליקמיה ועלולים להגיע לרמות סוכר נמוכות מאוד, בלי לחוש דבר (Hypoglycemia Unawareness). לצערנו, ככל שהסוכר מאוזן טוב יותר, כמות מקרי ההיפוגליקמיה גבוהה יותר.<br />
<br />
נזקים אלה נבעו מבעיות בזרימה בכלי הדם הקטנים. אך יש בעיות רבות גם בכלי הדם הגדולים, ולמעשה בעיות אלה הם גורם התמותה העיקרי בסוכרת מסוג 2. הבעיות כוללת [[התקף לב|התקפי לב]], [[טרשת עורקים]] וחוסר אספקת [[חמצן]] לרקמות שונות.<br />
<br />
בעיות אלה נגרמו כולן מרמות סוכר גבוהות, אך במהלך הטיפול, וביחוד בהזרקת אינסולין, עלול החולה לגרום לעצמו מצב של [[היפוגליקמיה]], כלומר, רמות נמוכות של גלוקוז בדם. על-פי הידע הנוכחי, היפוגליקמיה מסוכנת אך ורק בטווח הקצר, אך אין לזלזל, היפוגליקמיה קשה עלולה לגרום להתכווצויות (דמויות [[אפילפסיה]]), לקומה ולמוות. הסכנה הופכת חמורה יותר מאחר שהנזק לעצבים גורם לכך שחולי סוכרת לא חשים בהיפוגליקמיה ועלולים להגיע לרמות סוכר נמוכות מאוד, בלי לחוש דבר (Hypoglycemia Unawareness). לצערנו, ככל שהסוכר מאוזן טוב יותר, כמות מקרי ההיפוגליקמיה גבוהה יותר.<br />
<br />
===תמותה===<br />
כתוצאה מהתקפי לב, טרשת עורקים וחוסר הספקת חמצן לרקמות, וכן סיבוכים שנגרמים מהנכות, חולים רבים מתים לבסוף מהסוכרת. בעיות אלה הם גורם התמותה העיקרי בסוכרת מסוג 2. <br />
<br />
לצד העלייה בשכיחות התחלואה במחלה, יש גם עלייה בתמותה ממנה: לפי נתוני הפדרציה העולמית לסוכרת, ב-2007 עמדה התמותה מסוכרת על 3.7 מיליון איש בשנה (בהשוואה לתמותה ממחלת האיידס באותה שנה שעמדה על 2.1 מיליון איש בשנה). לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2011, מהווה סוכרת את [[סיבות תמותה בישראל|סיבת המוות]] הרביעית בחשיבותה אחרי [[סרטן]] ו[[מחלות לב]], ומחלות כדי דם במוח (כמו שבץ). נכון לשנת 2011, כ-2,283 אנשים מתים מסוכרת בממוצע בישראל בבכל שנה והם מייצגים 5.7% מכלל סיבות המוות. ביחס לאנשים עד גיל 65, סוכרת מהווה את גורם הסיכון החמישי בחשיבותו לתמותה בישראל- היא גורמת למותם של 284 אנשים בשנה שצעירים מגיל 65, דבר שמייצג 3.4% מכלל הפטירות עד גיל זה. [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf]<br />
<br />
==השלכות חברתיות וכלכליות==<br />
===עלות כלכלית לטיפולים ואובדן ימי עבודה===<br />
בשל האופי הכרוני של המחלה, יש מספר גבוה של חולים הסובלים ממנה במשך שנים רבות. צירוף של עובדה זו למספר הגבוה יחסית של חולים יחד עם ויוקר ההשלכות הבריאותיות והטיפולים בהן - (פגיעה בראייה, פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בכלי הדם, הלב והמוח) הופך אותה למחלה שגובה מחיר כלכלי גבוה מהחברה בכלל וממערכת הבריאות בפרט. בנוסף, היות והמחלה מתפשטת, המחיר הכלכלי שלה עולה משנה לשנה. <br />
<br />
בשנת 2007 עלויות הסוכרת בארצות הברית הוערכו ב-174 מיליארד דולר בשנה, בשנת 2012 עלויות אלה הוערכו ב-245 מיליארד דולר בשנה, עליה של 41% ב-5 שנים. מתוך זה 176 מיליארד דולר היו עלויות של טיפולים רפואיים, ו-69 מיליארד היו הוצאות שנגרמו עקב אובדן ימי עבודה. [http://www.diabetes.org/advocate/resources/cost-of-diabetes.html][http://care.diabetesjournals.org/content/early/2013/03/05/dc12-2625.full.pdf]<br />
<br />
בממוצע חולה סוכרת מאובחן בסוכרת בארצות הברית הוציא 13,700 דולר בשנה על טיפולים רפואיים, ומתוכם 7.9 אלף דולר הוצאו על טיפולים בסוכרת והשאר על טיפולים בסיבוכים. חולי סוכרת הם בעלי הוצאות בריאות ממוצעות גבוהות פי 2.3 יחסית לאנשים חסרי סוכרת. [http://www.diabetes.org/advocate/resources/cost-of-diabetes.html]<br />
<br />
על פי סקר הבריאות הלאומי שביצע המרכז הישראלי לבקרת מחלות בשנים 2007–2008, צריכת שירותי בריאות בקרב מבוגרים חולי סוכרת גבוהה פי שתיים מאשר באוכלוסייה ללא סוכרת. הבדל זה בא לידי ביטוי במספר הביקורים אצל רופא, במספר הביקורים בחדר המיון ובאשפוזים בבתי חולים. לפי אותו סקר, ההוצאות הישירות בשנים 1999–2001 על חולה סוכרת המבוטח על ידי מכבי שירותי בריאות היו גבוהות בכ-50% בממוצע ביחס למטופל ללא סוכרת. באומדן לגבי כלל חולי הסוכרת במדינה, עלות כל הטיפול בהם הגיעה ל-12.4% מתקציב קופות החולים לשנת 2001, כאשר העלויות המיוחסות למחלת הסוכרת בלבד הוערכו ב-6.9%.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3427861,00.html]<br />
<br />
מנתוני האגודה האמריקאית לסוכרת עולה כי העלויות העקיפות של המחלה, המתייחסות בעיקר לפגיעה בכושר הייצור הלאומי בשל היעדרויות מעבודה ונכות, מהוות שליש מתוך סך העלויות הקשורות בסוכרת. עוד עולה מעבודה זו כי ההוצאה על תרופות מהווה שליש מסך העלויות (ישירות ועקיפות).[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3427861,00.html]<br />
<br />
היות והתחלואה פוגעת ביכולת ההשתכרות, יש לה היבט של הגדלת [[אי שוויון כלכלי]] והגברת ה[[עוני]]. דבר זה יכול להפוך ל[[מלכודת עוני]] כאשר האוכלוסיות העניות יותר בחברה הן בעלות מודעות נמוכה יותר ל[[תזונה מאוזנת]], או שיש להן פחות אפשרות להשגת תזונה כזו. לדוגמה משפחות בעלות הורה יחיד, או משפחות בהן ההורים אינם נמצאים, צפויות יותר לקנות [[מזון מהיר]] (שברובו אינו מאוזן ומשמין), וקשה יותר לחנך את הילדים לתזונה מאוזנת. מגמה זו מחריפה נוכח ניסיונות של חברות מזון מהיר או מזון ממותק למתג את התוצרת שלהן כ"מזון בריאות".<br />
===הגברת הסיכוי לתאונות דרכים===<br />
חולי סוכרת עלולים להתעלף בזמן נהיגה, מתוך 2000 מקרים של תאונות בגלל נהג שהתעלף, 340 היו חולי סוכרת[http://iddt.org/about/living-with-diabetes/driving/hypoglycaemia-and-driving].<ref>The relationship between symptomatic and biochemical hypoglycaemia in IDDM patients: Journal of Int Med 228; 642-6 </ref> <br />
<br />
לחולי סוכרת עלולים להיות קשיים נוספים בנהיגה. מחקר אחד מצא כי נהגים חולי סוכרת אינם מעורבים בכמות תאונות גדולה יותר.<ref>Managing the hypoglycaemic driver: Journal of Diabetes Nursing Vol 1 No 4 1997</ref> לעומת זאת מטה-אנליזה של 15 מחקרים העריכה כי אם לא מבחינים בין חולים בעלי סיכון גבוה לבין חולים עם סיכון נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה, מחקר אחר, נהגים חולי סוכרת הם בעלי סיכוי גבוה ב-12%עד 19% להיות מעורבים בתאונה.<ref>ECRI. Diabetes and Commercial Motor Vehicle Safety (Federal Motor Carrier Safety Administration). June 2011 Update. Plymouth Meeting, Pennsylvania, ECRI, 2011</ref> הסיכון הזה גדל ל-40% בקרב מי שסובלים מ[[היפוגליקמיה]] (מחסור סוכר בדם). [http://www.prevention.com/health/diabetes/diabetics-more-likely-suffer-accidents]<br />
כמה מחקרים מצאו כי נהגים עם סוכרת מסוג 1 הם בעלי סיכון גבוה יותר. יש מחקרים שטענו שאין סיכון לחולי סוכרת עם טיפול אינסולין אבל המתודולוגיה שלהם זכתה לביקורת. [http://care.diabetesjournals.org/content/35/Supplement_1/S81.full]<br />
<br />
==רפואה מונעת מול סוכרת==<br />
מספר גופים ופוליטיקאים קוראים למניעה של מחלת הסוכרת על ידי שורה של צעדים חברתיים ואישיים. הצעדים האישיים כוללים שינוי [[הרגלי תזונה]] והגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הצעדים החברתיים כוללים עידוד של האוכלוסייה ל[[תזונה מאוזנת]] ולפעילות גופנית, חינוך תזונתי והערמת קשיים על חדירת מזון משמין לתפריט של משפחות וילדים. דוגמה לצעדים אלה היא עידוד [[אוטובוס מהלך|הליכה לבית הספר]] ו[[תחבורה פעילה]] בכלל, הוצאות מכונות [[משקאות ממותקים|משקה ממותק]] מבתי ספר, תוכניות הסברה לאומית בנושא [[תזונה]] ועוד. <br />
<br />
וועדת החינוך של הכנסת קיימה באוגוסט 2013 ישיבה בנושא מכירת משקאות ודברי מזון לא בריאים בבתי הספר. מנתונים אשר הוצגו בפני הוועדה עולה, כי כיום כ-50% מהתלמידים רוכשים את ארוחותיהם בבתי הספר. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת בין עשרת המקומות הראשונים מהמדינות הסובלות מ[[השמנה]] ומקום ראשון ב[[אורח חיים יושבני|חוסר פעילות גופנית]] בקרב ילדים ובני נוער. בעשור האחרון אחוז המתגייסים השמנים לצה"ל הכפיל את עצמו. ממקרים שהוצגו בוועדה עולה כי 42% מהתלמידים שותים לפחות [[משקאות ממותקים|פחית משקה ממותק]] אחת ביום – דבר אשר מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת ב-22%. כשליש מהתלמידים סובל מעודף משקל. [http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471]<br />
<br />
בדיון בכנסת השתתפו נציגי משרד החינוך, הבריאות, הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, מנהלי בתי ספר ועוד. כל המוזמנים הסכימו שהמצב כיום מצריך שינוי מהותי בנושא מכירת מוצרים אלו בבתי הספר. עירית לבני, נציגת משרד החינוך, טענה בדיון שכאשר המשרד ניסה לאכוף את חוזר המנכ"ל הם קיבלו איומים מחברות וספקים גדולים במשק.[http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471]<br />
<br />
על פי הערכה של משרד הבריאות, הנזק הכספי שהשמנה גורמת בישראל, ובכלל זה עלות הטיפול בה ובמחלות הנלוות לה מסתכם בכ-10 מיליארד שקלים.[http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471]<br />
<br />
פרופסור ארדון רובינשטיין, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת אמר : "הסוכרת היא מגיפה נוראית שיש לפעול כדי להביא לעצירתה. עלינו לפעול נגד תופעת השמנת היתר בקרב ילדים שמובילה בסופו של דבר לסוכרת. המחזור הנוכחי של הילדים יחיה פחות שנים מהוריהם, אלא אם נפעל בנושא ובהקדם". [http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/522/329.html] רובינשטיין קרא לשר החינוך ולשרת הבריאות להגביר את כמות שעות הספורט בבתי הספר הוא הצביע על גם על שעות רבות של אי פעילות עקב משחקי מחשב. <br />
"הם משחקים שעות מול המחשב, מחוברים תמידית לטלפון הסלולרי ואנו רואים את התוצאה על פני השטח. חלה עלייה משמעותית במקרי ההשמנה הקיצונית של הדור הצעיר והמרחק למחלת הסוכרת - מתקצר".[http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471] הוא גם קרא לקיום שיעורי תזונה אחת לחודשיים בבתי הספר שכן יש בורות בתחום ומחקרים הראו כי ידע הוא המפתח להצלחה. <br />
<br />
בשנת 2013 פורסם כי משרד הבריאות יבדוק האם הלחם המלא אכן בריא יותר בשיעור שיסייע למנוע סוכרת נעורים, ואם כן הוא יטיל פיקוח על מחירו. [http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/522/329.html]<br />
<br />
==טיפול==<br />
מילת המפתח בסוכרת היא איזון. שני מחקרים רחבי היקף (ה-DCCT בסוכרת סוג 1 וה-UKPDS בסוכרת סוג 2) הוכיחו שאיזון של רמות הסוכר מוריד את הסיכון לסיבוכים השונים בצורה דרמטית. בייחוד נכון הדבר לגבי הסיכונים המיקרווסקולריים (הקשורים לבעיות בכלי דם קטנים) כגון הנזק לרשתית, לכליה, לעצבים וכו'. לעובדה זו אין סף, כלומר, ככל שרמות הסוכר נמוכות יותר, המצב טוב יותר.<br />
<br />
באופן שגרתי, המעקב אחרי איזון רמות הסוכר נעשה על-פי משתנה בודד. מדובר על [[המוגלובין]] A1C (HbA1C). חלבון זה נוצר כאשר גלוקוז נקשר באופן בלתי הפיך להמוגלובין בכדוריות הדם. ככל שרמות הסוכר גבוהות יותר, קישור זה מתרחש יותר. מאחר שאורך חייה של כדורית דם הוא 120 יום, HbA1C משמש מדד מצוין לרמות הסוכר בארבעת החודשים האחרונים. המטרה היא רמת HbA1C בין 5 ל-6.<br />
<br />
כאמור לעיל, איזון מוצלח יותר פירושו בדרך-כלל גם יותר מצבי היפוגליקמיה ולכן הטיפול הוא מאבק בלתי פוסק בין [[היפרגליקמיה]] ל[[היפוגליקמיה]]. מאחר שרמות הסוכר תלויות מאוד באכילה ופעילות, יש להתאים לכל אדם טיפול על-פי אורח חייו. הטיפול שונה בין המצבים השונים. בסוכרת סוג 1 אין כלל תאי בטא ולכן הטיפול מבוסס לחלוטין על אינסולין מבחוץ, בעוד שבסוכרת סוג 2 ישנם תאי בטא שעדיין מתפקדים ולכן ניתן לבסס את הטיפול על התפקוד השיירי הזה. עם זאת, ככל שהמחלה ממשיכה, יותר תאי בטא נהרסים ולכן גם חולי סוכרת סוג 2 מגיעים לעתים קרובות לטיפול באינסולין. כיום, רבים הקולות הקוראים לטיפול באינסולין בחולי סוכרת סוג 2 כבר בשלב הראשון.<br />
<br />
===טיפול באינסולין===<br />
החל מ-[[1921]] יש בידינו היכולת לספק אינסולין חיצוני. בתחילה היה זה אינסולין שהופק מלבלבי בעלי-חיים, כיום מדובר על סוגים שונים של אינסולין סינתטי. למרות שמדובר למעשה באותו החומר הקיים בגוף, הטיפול החיצוני באינסולין לא מצליח לשמור על איזון סוכר באותה הרמה של האדם הבריא ודורש ניהול אורח חיים מאוד קפדני. כדי להבין מדוע דבר זה מתרחש יש להבין את שתי הדרישות לאיזון סוכר תקין והם: מידע על רמת הסוכר בדם והוספה של אינסולין לדם המתאים בדיוק לרמת הסוכר במטרה להגיע לערכים הרצויים (שהם 80-110 מיליגרם לדציליטר). הלבלב עושה את שתי הפעולות בצורה אידאלית, הוא חש את הסוכר כל הזמן ומפריש אינסולין בצורה מתמדת כך שרמתו תמיד מתאימה לצורך הגופני. החולים לעומת זאת, מודדים סוכר מספר מסוים של פעמים ביום ועל-פי המידע המתקבל ממדידות בדיקות אלה מזריקים אינסולין. גורם שלילי נוסף הוא שהאינסולין המוזרק מוכנס מתחת לעור, ספיגתו ופינויו משם איטיים יחסית ותלויים במשתנים רבים (חום, פעילות וכו').<br />
<br />
כיום ישנם פיתוחים מדעיים שמטרתם לשפר מצב זה. הראשון שבהם הוא אינסולינים סינתטיים בעלי תכונות שונות. רמות האינסולין בגוף התקין מורכבות ממרכיב בסיסי (בזאלי) השומר על רמה קבועה כל הזמן, ומרכיב "בולוסי" היוצר קפיצה ברמות אינסולין כאשר אנו אוכלים. כדי לחקות דבר זה פותחו כיום אינסולינים השומרים על רמה קבועה (לנטוס) ואינסולינים שרמתם עולה ויורדת בצורה מהירה מאוד (נובורפיד, הומולוג).<br />
<br />
ההתפתחות הבאה הגיעה עם הצגתה של משאבת האינסולין. משאבה זו נישאת על האדם ומזריקה לגופו רמה קבועה של אינסולין, כאשר הוא אוכל הוא יכול להזריק כמות נוספת. מחקרים שונים הראו שמשאבה זו מספקת איזון סוכר טוב יותר וגם מעניקה לנושאיה יותר גמישות באורח החיים.<br />
<br />
כעת המטרה היא לשפר את האספקט השני, מדידות הסוכר. המטרה היא לעבור ממדידות בדידות למדידה מתמדת שתעניק לחולה מידע בלתי פוסק של הרמות בדמו. כיום טכנולוגיה זו אינה מהימנה מספיק ויקרה מאוד אך פיתוחים מבטיחים נראים באופק.<br />
<br />
המטרה הסופית היא "לסגור את המעגל". כאשר נהיה בעלי מדידה מתמדת של רמות סוכר, יחד עם משאבה המזריקה אינסולין ישירות לדם, נוכל למעשה ליצור לבלב מלאכותי שיחקה את הלבלב האמיתי באמצעות [[אלגוריתם]] אותו נתכנת למכשיר. כיום חלום זה נראה די רחוק.<br />
<br />
===טיפול בתרופות===<br />
בסוכרת סוג 2 ניתן לנצל את התפקוד השיירי של תאי הבטא ולהימנע ממתן אינסולין חיצוני. הדבר נעשה במספר שיטות:<br />
* בחולי סוכרת סוג 2, הפרשת האינסולין היא בעלת תבנית שונה. במקום הפרשה מהירה וחזקה לאחר האוכל, האינסולין מופרש לאט יותר. כדי להתאים את רמות הסוכר לשינוי זה בהפרשת אינסולין פותחה [[תרופה]] שמעכבת את ספיגת הסוכר במעי (אקרבוז).<br />
* תאי הבטא הנותרים בלבלב צריכים להתמודד עם תנגודת לאינסולין ברקמות המטרה (כזכור, זה היסוד של סוכרת סוג 2). דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות יותר אינסולין. יש כיום תרופות (סולפוניל-אוריאס, רפגלינידים) ש"סוחטות" את הלבלב עוד ומעלות רמות אינסולין. אלה תרופות מסוכנות, עלולות לגרום היפוגליקמיה כמו אינסולין חיצוני. ישנו גם חשד שהן גורמות הרס של אותם תאים מעטים שקיימים בעקבות פעולת "הסחיטה".<br />
* רמות האינסולין הנמוכות גורמות לכבד "לחשוב" שיש חוסר גלוקוז. הוא מגיב בפירוק גליקוגן וייצור סוכר מחומרי מוצא. ניתן לשתק פעילות זאת על-ידי תרופות (גלוקופאז').<br />
* ניתן להתמודד ישירות עם הבעיה, אוונטיה (רוזיגליטזון) מוריד את התנגדות לאינסולין ב-75% מהחולים.<br />
<br />
למרות כל האמור לעיל, הטיפול הטוב ביותר בסוכרת סוג 2, בייחוד בשלב הראשון של המחלה, הוא שינוי אורח חיים ו[[הרזיה]]. מחקרים שונים חוזרים ומראים שאפילו הורדה קטנה של מספר קילוגרמים ותוספת של פעילות גופנית לא אינטנסיבית, כגון הליכה, משפרות איזון סוכר בצורה דרמטית. אותם מחקרים גם כן מראים שזהו השינוי הקשה ביותר להשיג, ולכן כיום אנו מטילים יהבנו על תרופות אינספור הנמצאות בפיתוח שמטרתן לתקוף את הבעיה בכל אחת מעשרות המטרות הפוטנציאליות המתוארות לעיל.<br />
<br />
<br />
===טיפול ברגל סכרתית===<br />
הטיפול הטוב ביותר ברגל סוכרתית הוא מניעת היווצרות פצעים. יש להקפיד שחולי הסוכרת יבדקו בעצמם את מצב כפות רגליהם ויפנו לרופא כף רגל כפעמיים בשנה לפחות. חשוב שישמרו על היגיינה של כפות רגליהם, יקפידו על נעליים וגרביים מתאימים, בשילוב עם [[מדרסים]] רכים, המיוחדים לחולי סוכרת. חשוב ביותר שהדריכה תיעשה על חומר רך, חלק ומותאם אישית. <br />
מספר רב מאוד של קטיעות יכול להימנע באמצעות שימוש רציף בעזרים אלה.<br />
המדרסים גם מסייעים בזירוז ההחלמה של כיבים פתוחים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[השפעות בריאותיות של סוכר]]<br />
* [[כלכלת השמנה]]<br />
* [[מזון בישראל]]<br />
* [[משקאות ממותקים]]<br />
* [[סוכר]]<br />
* [[אורח חיים יושבני]]<br />
* [[סיבות תמותה בישראל]]<br />
* [[סוכרת בישראל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Diabetes_mellitus סוכרת] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA סוכרת] ויקירפואה<br />
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_-_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%91_-_Epidimiologic_picture_of_diabetes_in_Israel סוכרת בישראל - תמונת מצב] ויקירפואה<br />
* [http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4880/62096.asp?DivView=4813 כששתי מגיפות נפגשות] האגודה הישראלית לסוכרת<br />
*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02745.pdf ריכוז נתונים על מחלת הסוכרת בישראל], שלי לוי, מרכז המידע של הכנסת, 20.12.2010 <br />
*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02921.pdf תוכניות לאומיות למניעת סוכרת מסוג 2], שלי לוי, מרכז המידע של הכנסת, 25.7.2011 <br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3427861,00.html זהירות, סוכרת] על העלייה בסוכרת בישראל ובעולם ועל השלכות כלכליות. שוקי שמר ואיתמר רז, כלכליסט, 09.11.2010<br />
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1941439 מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר] דן אבן, 03.03.2013, הארץ<br />
* [http://www.equalhealth.org.il/2011/07/26/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%A1/ המטה הציבורי לשוויון בבריאות בשדולת סוכרת והשמנה בכנסת] נתונים על סוכרת והידע לגביה בקרב הציבור האתיופי. 2011<br />
* [http://www.hayadan.org.il/diabetis-month-1411102/ שלוש אגודות הסכרת בישראל מכריזות במשותף על חודש המודעות לסוכרת] הידען, 2010<br />
* [http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/News/Pages/05112013.aspx ישיבה מיוחדת לציון יום הסוכרת הבינלאומי] 5.11.2013, ועדת החינוך, התרבות והספורט <br />
* [https://www.morganstanley.com/ideas/sugar-economics-how-sweet-it-isnt Sugar Economics: How Sweet It Isn't] בנק מורגן סטנלי, 14 במאי 2015 <br />
* רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/markerweek/1.4279342 "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50"], ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017<br />
<br />
;גופים וארגונים:<br />
* [http://sukeret.co.il האגודה הישראלית לסוכרת] <br />
* [http://www.jdrf.org.il/ האגודה לסוכרת נעורים (סוכרת מס' 1)]<br />
* [http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA המועצה הלאומית לסוכרת] באתר ויקירפואה<br />
* [http://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Diabetes/Pages/default.aspx מועצה לאומית לסוכרת]<br />
* [http://www.diabetes.org/ אגודת הסוכרת האמריקאית]<br />
<br />
;סרטונים:<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=GJq9HFDZsmI סוכרת אפשר לאכול אחרת], לימור בן חיים, דיאטנית קלינית, המרכז הרפואי איכילוב, 2012, על המלצות תזונה חדשות בתחום הסוכרת. <br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=imxTrWne7Qc דילמת הסוכרת של מאה מיליון אמריקאים]ד"ר ניל ברנרד (נשיא PCRM, [[ארגון הרופאים למען רפואה אחראית]]) על הקשר בין שומן מהחי, וחסימת תאי שריר לקליטת אינסולין וסוכרת. הרצאת TED<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=myxwCEGcBYc&feature=youtu.be הדובים האמיתיים] סרטון אנימציה על הקשר בין סוכרת לבין צריכת [[משקאות ממותקים]] כמו קולה ומיצים.<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=MCBkiekLgYI שוקולד, גבינה, בשר וסוכר - התמכרויות פיזיולוגיות], ד"ר ניל ברנרד, 2011<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{רפואה מונעת}}<br />
<br />
{{הבהרה רפואית}}<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:תזונה]]<br />
[[קטגוריה:השפעות בריאותיות של עישון טבק]]<br />
[[קטגוריה:פרוייקט קשרים]]<br />
[[קטגוריה:לולאת משוב - מזון ומחלות]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=119901מדיניות ההפלרה בישראל2020-12-28T14:00:04Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>היסטוריית ה[[הפלרה]] והמאבק נגדה בישראל. <br />
<br />
רוב מי התהום בישראל מכילים [[פלואוריד]] בריכוז הנמוך ממינון המומלץ על ידי משרד הבריאות (1 מ"ג פלואור לליטר מים), ככל שמדרימים רכוז הפלואוריד במי התהום עולה, כאשר בערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. התאמת הריכוז (ההפלרה) החלה בשנת 1981 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש. ב-26.08.2014 נכנסו לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, אשר אוסרות על ההפלרה. ב-2015, עם כניסתו של השר [[יעקב ליצמן]] למשרד הבריאות, הוחזרה ההפלרה.<br />
<br />
==שנות ה-60==<br />
1962: חברת "מקורות" ערכה סקר של שיעורי פלואור במי-השתייה ברחבי הארץ. סקר זה הראה ששיעור הפלואור הטבעי במים, צפונית לבאר-שבע הינו נמוך מאוד.<br />
<br />
1967: ניסיון ראשון להעביר בכנסת חוק הפלרה: שר הבריאות דאז מתנגד בטענה שהציבור מקבל רמת פלואור מספקת וששיעור תחלואת ה[[עששת]] בישראל הינו נמוך ואינו מצדיק את ההפלרה. טענה זו התבססה על מחקר שנערך בשנות ה-60 המוקדמות שהראה שיעור עששת נמוך באוכלוסייה. באותה העת, לא היתה קיימת מחלקת רפואת השן במשרד הבריאות, וסוגיית ההפלרה הוזנחה. <ref name="zusman2012">[http://www.publichealthreviews.eu/upload/pdf_files/11/00_Zusman.pdf Water Fluoridation in Israel: Ethical and Legal Aspects],Shlomo P. Zusman, DMD, MSc(DPH), MPA, ]</ref><br />
<br />
==שנות ה-70==<br />
1970: משרד הבריאות מקים מחלקה לבריאות השן. נערכים מחקרים אשר מראים במהרה שבריאות השן של 90% מהילדים סובלים מעששת - המחלקה הדנטלית החדשה קבעה את הפלרת המים בתור העדיפות העליונה שלה.<br />
<br />
אושר לשר הבריאות לנסח ולקדם תקנות לבקרת מי-השתייה. הוא מינה וועדת מומחים ע"מ להכין את התקנות.<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1973: מתפרסם דו"ח הוועדה, שמאשר שהפלואור במים הינו מועיל. חוץ מאזור הנגב שם היו רמות גבוהות של פלואור טבעי במים, עד לכדי ריכוז של 3 מג"ל במקומות מסוימים, ריכוז הפלואור בשאר המדינה היה מתחת לריכוז המיטבי (1 מג"ל). הוועדה המליצה להתאים את ריכוז הפלואור בהתאם לתנאי האקלים. <ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1974: לראשונה בישראל, מותקנות תקנות מים - לפני כן היה רק גיליון הדרכה של מכון התקנים הישראלי. תקנות אלו אפשרו אך לא חייבו את ספקי המים להפליר את מקורות המים שהיו נמוכים בפלואור.<ref name="AdinRecomm2007">[http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01810.pdf המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל], מרכז מחקר ומידע של הכנסת], 2007</ref><br />
<br />
1976: תכנית לאומית להפלרת מי-השתייה הוכנה<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1977: התוכנית אושרה על ידי שר הבריאות והכנסת<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1978: התכנית מקבלת תקצוב<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1979: אגף החינוך של משרד הבריאות פרסם ספרון הדרכה, בעיקר עבורי הרשויות המקומיות, שמסביר את ההפלרה. ספרון זה כלל הבעת תמיכה מכל מוסדות הבריאות ובריאות השן בישראל, ותרגום של תמיכת המוסדות הבינלאומיים. התקיימו פגישות אחד-על-אחד עם ראשי-ערים, חברי מועצה, פוליטיקאים וכתבי-בריאות במטרה להסביר את הערך והחשיבות של תרכובות הפלואור לבריאות האדם. מאמץ ניכר הושקע בהכשרה עובדי מערכת הבריאות. הרצאות, ימי-עיון וסימפוזיונים אורגנו לאחיות, סטודנטים לאחיות, סטודנטים לרפואת-שינים ועוד.<br />
<br />
מתחילה ההתנגדות להפלרה בישראל, באמצעות התארגנויות כגון "העמותה לבריאות הציבור" שמייבאות טקסטים ביקורתיים מחו"ל ושולחות אותם לשרים, ראשי-ערים וח"כים. משרד הבריאות נוקט באסטרטגיה של הימנעות מדיון כדי לתת למחאה לשקוע בשכחה ואדישות הציבור. <ref name="zusman2012" /><br />
<br />
==שנות ה-80==<br />
1980: [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) ממנה מומחה בנושא ההפלרה כדי ללוות את הטמעת ההפלרה בישראל. אותו מומחה מתמנה לתפקיד מהנדס הפלרה ראשי במשרד הבריאות, עד לפרישתו ב-2004.<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1981: פתיחת מתקן ההפלרה הראשון בירושלים, שפועל לסירוגין עקב רצף תקלות עד 1984.<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1983: נבנה מתקן לדוגמה בקיבוץ עין החורש.<ref name="zusman2012" /><br />
<br />
1988: פועלים כבר 7 מתקני הפלרה ברחבי הארץ, ושליש מהאוכלוסייה מקבלת מים מופלרים בריכוז של 1 מיליגרם לליטר (1 מג"ל). <ref name="zusman2012" /><br />
<br />
==שנות ה-90==<br />
1990: פרסום דו"ח ועדת נתניהו, שבדקה את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל, המליצה על האצת תהליך אספקת מי שתייה מופלרים בכל הארץ.<ref name="Netayahu1988">[http://hufind.huji.ac.il/Record/HUJ001124291 ועדת נתניהו], 1990</ref><br />
<br />
נציבות המים קובעת שריכוזי הפלואור במים יכללו בתקנות המים ומימון ההפלרה ייכלל במחיר המים לצרכן.<br />
<br />
1998: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה. הקמת המתקנים מתוכננת עד יוני 2001. [פרוטוקול הוועדה]<br />
<br />
בעקבות החלטה זו, בטי רמזי (הבת של ד"ר [[ג'ורג' וולדבוט]]) ומרים ווסטרמן, יחד עם הטוקסיקולוגית [[לוטי זילברמן]] החלו להניע קמפיין התנגדות, המבוסס על תרגום טקסטים מ-[[FAN]] ומשלוח מכתבים לח"כים ובעלי תפקידים במוסדות המדינה.<ref name="Westerman2012">Fluoridation Report from Israel, 2012 [http://ukagainstfluoride.blogspot.co.il/2012/12/fan-december-bulletin-17.html]</ref><br />
<br />
==שנות ה-2000==<br />
2000: מתפרסם המאמר "הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה" מאת הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן.<ref name="Loty2000">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=973 הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה 2000, לוטי זילברמן]</ref><br />
<br />
2001: 62 מתקני הפלרה מספקים כמחצית האוכלוסייה בישראל. מקורות לא עמדה במועד סיום ההתקנה, ומבקרת את תכנית ההפלרה בתקשורת. ביקורת זו, מספקת תחמושת למתנגדי ההפלרה, יחד עם הרשויות המקומיות המתנגדות, ושולחים חומר -מדעי המבקר את ההפלרה לשרים ולחברי הכנסת.<br />
<br />
2002: עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי ו"אדם טבע ודין" מגישים עתירה לבג"ץ נגד ההפלרה. השופטים יעצו לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים. למרות הדחייה, הפעילים נגד ההפלרה ממשיכים לפרסם בתקשורת, לכתוב מאמרים ולשלוח חומר לבעלי תפקידים בשלטון.<ref name="BagatzDecision2002">[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%91%D7%92%20%D7%A5%204529%2002%20%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%20%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%20%D7%A0%20%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%20%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%A8%20_hd_1826571.html פסק - דין], תקדין, ביהמ"ש העליון, 20/11/2002</ref><br />
<br />
2002: ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול מס' 504.<ref name="Prot504">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/avoda/2002-05-13-01.html פרוטוקול מס' 504], מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 13/05/2002</ref><br />
<br />
2003: מינוי וועדת עדין, לעדכון תקנות המים לאור התקנים הבינלאומיים העדכניים. <ref name="AdinRep2007">[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/water_Adin.pdf סיכום עבודת הוועדה], ועדת עדין, 2007</ref><br />
<br />
2006: ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול מס' 28.<ref name="Prot28">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/avoda/2006-06-21.html פרוטוקול מס' 28], מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 21/07/2006</ref><br />
<br />
2007: פרסום מסקנות הוועדה - מסקנות אלו נתונות במחלוקת עזה, אין הסכמה בין הצדדים לגביהן. <br />
בשנת 2007 קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("[[ועדת עדין]]") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בארץ. הוועדה החליטה (למרות שעל פי נספח 6 - לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית.<ref name="AdinRep2007" /><ref name="KnessetAdin2007">[http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01810.pdf המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 19/03/2007</ref><br />
<br />
ב-20 במרץ 2007 נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת [פרוטוקול 196] שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי ה[[יעילות של ההפלרה|יעילות של ההפלרה]] במניעת [[עששת]] שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות.. מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ-5,000 תושבים.. ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה.. קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה."<br />
<br />
פרופ' [[פול קונט]] מגיע לישראל בהזמנת "[[אדם טבע ודין]]", ונתקל בהתנגדות קשה בכנסת מצד [[בכירי משרד הבריאות אשר מקדמים את ההפלרה]] - תיאור מפי אחד הפעילים שנכחו:<br />
:"לפני כחודשיים זכיתי לשבת בפגישה שהתקיימה בעירית תל אביב שבה נכחו שניים ממקדמי ההפלרה בארץ, ד"ר חיים נחמה, מנהל אגף בריאות הציבור בעיריית תל אביב-יפו, ופרופ' טד טולצ'ינסקי, מבית הספר לבריאות הציבור בירושלים. לאחר מצגת מדעית, מנמקת ומשכנעת של פרופ' פול קונט, ממתנגדי חריף להפלרה, שהגיע לביקור בארץ, שכללה סקירה של עשרות מחקרים בפירוט רב, ניצלו השניים את רשות הדיבור בשביל לתקוף את קונט על בסיס אישי, לקרוא סיסמאות בסגנון תעמולתי ללא שום ביסוס, וסרבו להתייחס לכל הממצאים שהציג בישיבה." <ref name="Yaron2007">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/580/133.html תוקעים לנו ברז], nrg, ירון הוכמן, 11/5/2007</ref> <br />
<br />
2009: יוצאת בהוצ' "פוקוס" מהדורה עברית של הספר "[[הונאת הפלואוריד]]" מאת העיתונאי האמריקאי [[כריסטופר ברייסון]]. <ref name="Name2007">[http://www.health.gov.il Article-Title], Paper, Author, 2009</ref>על בסיס ספר זה, קבוצת פעילי אינטרנט ("משנים") יוצרים "בליץ" תקשורתי סביב ההפלרה, ומכניסים את הנושא למודעות הסביבתית והבריאותית של הציבור. <ref name="MeshanimSite12009">[http://www.meshanim.com/haflara.htm למה באמת "מפלירים" ומי מרוויח מזה? – מאמר סיכום הנושא], אתר "משנים", 2009</ref><ref name="MeshanimVid12009">[https://www.youtube.com/watch?v=xewTTgtTtvk הפלרה], סרטון וידאו מאת "משנים", 31/05/2009</ref>הם מארגנים הפגנה ברחבת הסינמטק ומאהל המחאה מול הכנסת. חברת "כימיקלים לישראל" שבבעלות האחים עופר מפרסמת שהיא מפסיקה לספק את התרכובת להפלרה (תמיסת [[חומצה פלואורוסיליצית]]), ובמקומה, משרד הבריאות מייבא את החומר מספרד. <ref name="nrg2009">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/911/248.html הקרב על ההפלרה: האחים עופר מצחצחים חרבות], nrg, אביב לביא, 3/7/2009</ref> <ref name="Globes2009">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000494694 מיהי הקומונה החברתית שכופפה את משפחת עופר?], גלובס, איתי רום, 04/09/2009</ref><br />
<br />
==שנות ה-2010==<br />
2011: <br />
<br />
ב-2.05.2011 עמותת "[[אדם טבע ודין]]" שולחת מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו:<br />
:"בתאריך ה-7/1/2011 הודיע [[הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA)]] יחד עם [[שרותי הבריאות והאדם האמריקאיים (HHS)]] כי הם ממליצים להוריד את ריכוז הפלואוריד המוסף למים במסגרת פעולת ההפלרה המיועדת למניעת עששת. הריכוז המיטבי המומלץ ירד מרמה של בין 0.7-1.2 מג"ל לרמה של 0.7 מג"ל, זאת עקב הסכנה להיווצרות [[חשיפת יתר לפלואור]] בעיקר אצל ילדים מתחת לגיל 8".<br />
<br />
: "משמעות הדבר היא שהריכוז המיטבי של פלואוריד שמוסף כיום למי השתיה בישראל, העומד על 1.0 מג"ל, עלולה לחשוף ילדים השותים מי ברז בריכוזים אלו של פלואור, להתפתחות בעיות בריאותיות כגון [[פלואורוזיס]] של השן. בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי ה-EPA נקבע כי מנת הייחוס לצריכת פלואוריד ליום הינה 0.08 מ"ג לק"ג משקל. מנת ייחוס זו נקבעה על מנת למנוע היווצרות תופעות בלתי רצויות של פלואורוזיס חמור של השן אצל ילדים מתחת לגיל 14 וכן להגנה על כלל האוכלוסייה מפני התפתחות של פלואורוזיס חמור של השן ושל העצמות". [...]<br />
<br />
: על משרד הבריאות לפעול בהתאם להמלצות הועדה לעדכון תקנות איכות מי השתיה, לבטל את חובת ההפלרה ולערוך מחקר ארוך טווח בדבר ההשפעות הבריאותיות של הפלרת מי השתיה. לצד זאת, לצורך השגת המטרה הציבורית והבריאותית החשובה של מניעת עששת, יש לעשות שימוש באמצעיים ייעודיים יותר, אשר אין חשש לנזקים בריאותיים בצידם. לצד התנגדותנו להמשך הפלרת מי השתיה, הרי שכל עוד מתקיימת הפלרה במדינת ישראל מכוח תקנות איכות מי השתיה, יש לכל הפחות לוודא כי מנת הפלואוריד המוחדרת למי השתיה לא מביאה לפגיעה בבריאותם של תושבי המדינה, בפרט ילדים".<br />
<br />
:לסיכום "לפיכך, אנו קוראים למשרד הבריאות לבחון מחדש את המלצותיו בנוגע לריכוז המיטבי להפלרת מי השתיה ולשקול להוריד את ריכוז זה ל-0.7 מג"ל. זאת לצד הצורך באימוץ המלצות ועדת עדין בדבר ביטול חובה זו לגמרי". <ref name="AdamTevaDin2011">[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1188&ArticleID=1289 פניה למשרד הבריאות: הפלרת מי ברז מסכנת בריאות השיניים של ילדים], אתר העמותה, 2/05/2011</ref><br />
<br />
ב-29.05.2011, מתפרסם בבלוג "התנועה הירוקה" מאמר מפורט המאגד את הטענות הרפואיות נגד ההפלרה, במסגרת מהלך החקיקה של חה"כ מגלי והבה. <ref name="Sagmon2011">[https://hayeruka.wordpress.com/2011/05/29/1546/ פלואוריד בכנסת – קריאה לפעולה], הבלוג של "התנועה הירוקה", מור סגמון, 29.05.2011</ref><br />
<br />
ב-30.05.2011, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (פרוטוקול מס' 483), שנועדה לדון בהצעת החוק של ח"כ מגלי והבה נגד ההפלרה. מסקנות הוועדה, מפי היו"ר, משה (מוץ) מטלון:<br />
:אנחנו כועדה, רואים בחומרה את התנהלות משרד הבריאות בעניין הזה. לא יעלה על הדעת שוועדות אחרי ועדות יקבלו החלטות ואתם לא תעשו מאומה ולא תתחשבו ברצונו הבסיסי של הציבור, גם לקבל החלטות על עצמו, על בריאותו ועל מה שהוא רוצה להכניס לגופו. אני מבקש לאמץ את ההחלטה משנת 2007, אני לא חוזר ממנה, רק שהפעם נעקוב אחרי העניין הזה, ונבדוק מקרוב את הפעולות המחקריות שלכם. מבקש שתמשיכו במחקר הזה, שרק ב-2012 תהיינה תוצאות סופיות. <br />
<br />
:אני פונה אליך, פרופ' זוסמן, במידה שתהיינה החלטות ביניים, המלצות ביניים או מסקנות ביניים, אנחנו רוצים לדעת עליהן ונדרוש לדעת עליהן. מאחר ששמעתם פה גם את מצוקת האנשים, שמעתם עמדות כאלה ואחרות, הגיע הזמן שאנחנו נקבל פה החלטות על בסיס מקצועי אמיתי. אם המחקר יוכיח שלא נגרם נזק, אז נקבל את המלצתכם אבל אם יש איזשהו נזק, הקל שבקלים, שאזרחים לא מודעים לו, הרי אנחנו נהיה הראשונים שנאסור עליכם את העניין הזה. <br />
<br />
:אנחנו קוראים למשרד החקלאות, לערוך מחקר על התוצרת החקלאית, לבדוק אם יש השפעות של הפלואור עליה, לבדוק אם יש שם השפעות שעלולות להזיק לציבור. <ref name="Prot483-2011">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/avoda/2011-05-30.rtf ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות], 30/05/2011</ref><br />
<br />
ב-04.07.2011, מוגשת "הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור הפלרה של מי השתייה), התשע"א–2011", בהובלת ח"כ מגלי והבה ו-56 ח"כים נוספים. <ref name="WahabLawProp">[https://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3361.rtf הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור הפלרה של מי השתייה), התשע"א–2011], אתר הכנסת, הצעת חוק של חברי הכנסת מגלי והבה חנא סוייד, 04/07/2011</ref><br />
<br />
ב-10.07.2011, ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק, לאחר ששמעה את [[התנגדותם הנחרצת של פקידי משרד הבריאות]] לביטול ההפלרה. <ref name="WahabLawMinisters">[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/222536 פקידי משרד הבריאות סיכלו ביטול הפלרת המים], ערוץ 7, 10/07/11</ref><br />
<br />
בחודש דצמבר היא נופלת בעקבות הפעלת משמעת קואליציונית על ידי ממשלת נתניהו:<br />
<br />
:" הצעת החוק שיזם ח"כ מגלי והבה לביטול חובת הפלרת מי השתייה, עליה חתומים 57 חברי כנסת מכל הסיעות, נדחתה במליאת הכנסת ברוב של 44 חברי כנסת מסיעות הקואליציה, לעומת 20 תומכים. בין המתנגדים להצעה, נמצאו 15 חברי כנסת שהיו מהמציעים שלה, אולם הצביעו נגד העברתה בקריאה טרומית בשל מחויבותם למשמעת קואליציונית.<br />
<br />
:לאחר שהציג ח"כ מגלי והבה את הצעת החוק, הקובעת לבטל את החובה שקבע משרד הבריאות להוסיף פלואוריד או חומצה פלואורופיליצית למי השתייה, הקריא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן את המסמך שנערך על ידי פקידי משרדו, אשר טוענים כי ההפלרה היא השיטה היעילה והבטוחה ביותר למניעת עששת." <ref name="WahabLawKnesset">[https://www.youtube.com/watch?v=AXiibVeESso Article-Title], יוטיוב, ח"כ מגלי והבה, 30/12/2011</ref> <ref name="WahabLawKnesset-2">[http://www.yallakadima.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=2121 ח"כ והבה מזהיר את משרד הבריאות: "פרשיית ההפלרה עוד תתפוצץ לכם בפנים"], הבלוג של תנועת קדימה, 28/12/2011</ref><br />
<br />
2012: <br />
עמותת "איזון חוזר" נכנסת לתמונה ומגישה עתירות נגד משרד הבריאות וחב' "מקורות", ומפרסמת בעיתונות מאמרים ממתנגדי הפלרה מובילים מחו"ל.<br />
<br />
ב-12.11.2012, יעקב גורמן מנכ"ל עמותת "איזון חוזר", מגיש עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות, בדרישה לביטול ההפלרה. מוגשת חוות-דעת של מהנדס ההפלרה לשעבר של משרד הבריאות שטוען "שגינו עם ההפלרה". <ref name="Leshemynet2012">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4303721,00.html מהנדס מש' הבריאות האחראי להפלרה: "טעיתי"], ynet, איתי גל, 12/11/2012</ref><br />
<br />
2013:<br />
ב-11 באפריל 2013 חתמה שרת הבריאות יעל גרמן על תקנות חדשות אשר אוסרות את ההפלרה (סעיף 40 שמבטל את סעיף 20, אשר התיר את ההפלרה). סעיף זה ייכנס לתוקף תוך שנה ממועד החתימה.<br />
<br />
ב-24.06.2014, מקדמי ההפלרה מנסים לבלום בוועדת העבודה והרווחה בכנסת את סיום ההפלרה - פרוטוקול 256.<br />
<br />
ב-26.08.2014 נכנסות לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, הכוללות את איסור ההפלרה (סעיף 40)<br />
<br />
ב-06.10.2014, החזית למען ההפלרה הגישה עתירה לבג"ץ, להחזרת ההפלרה - [[בכירים במערכת הבריאות]] מגישים בג"ץ נגד השרה גרמן, שתנמק את התנגדותה להפלרה.<br />
<br />
2015: <br />
* ב-31.05.2015, סגן שר הבריאות החדש, ח"כ [[יעקב ליצמן]] שהחליף את [[יעל גרמן]] לאחר בחירות 17.03.2015, הכריז שהוא פועל להשבת ההפלרה. במהלך אותה שנה הוחזרה ההפלרה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הפלרה לפי מדינות]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר יניב עובדיה, [[זווית]], [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5434305,00.html הפלרת המים בישראל: המחקרים שמוכיחים שמשרד הבריאות צדק], וואינט, 31.12.2018<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{reflist}}<br />
<br />
{{מים}}<br />
{{רפואה מונעת}}<br />
[[קטגוריה:הפלרה]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8&diff=119900חוק ההסדרים/קופות גמל מרכזיות לקצבה לעובדי וגמלאי רשות הנמלים ולעובדי חברת הדואר2020-12-28T13:59:50Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{{הסדרים:חזור|2009}}<br />
{{הסדרים:חזור|קטגוריה מקרו}}<br />
== תקציר ==<br />
קופות גמל מרכזיות לקצבה לעובדים עם פנסיה תקציבית ברשות הנמלים ובחברת הדואר<br />
* עמודים 131-132 בהצעת מדיניות 2009-2010<br />
* {{החלטת ממשלה|167|קופות גמל מרכזיות לקצבה לעובדי וגמלאי רשות הנמלים ולעובדי חברת הדואר|2009|05}}<br />
* סעיף 106 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010<br />
<br />
== סעיפים קשורים ==<br />
<br />
== כתבות מהעיתונות ==<br />
<br />
== ניתוחים והשפעות ==<br />
<br />
== דברי הסבר ==<br />
בסעיף 49(ו) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ה-2004 (להלן – חוק רשות הספנות והנמלים), נקבע כי הכספים המיועדים לתשלום גמלה לגמלאי רשות הנמלים ועובדי רשות הנמלים שהסדר הפנסיה שחל לגביהם הוא הסדר פנסיה תקציבית, ואשר עברו להיות עובדי חברת הפיתוח והנכסים או חברות הנמל, ינוהלו בקופות גמל מרכזיות לקצבה אחת לכל מעביד. עוד נקבע כי קופת הגמל המרכזית לקצבה שהעמית-מעביד בה הוא חברת הפיתוח הנכסים תהיה מיועדת גם לשם תשלום קצבה לגמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית ולשם תשלום קצבה לעובדים עוברים של חברת נמל, ואשר חברת הנמל העבירה כספים המיועדים לתשלום קצבתם לקופת החברה, לאחר פרישתם לקצבה בהתאם להוראות הסכמים שנחתמו בין חברת הפיתוח והנכסים לבין חברת נמל ביום 24 בפברואר 2005.<br />
<br />
עוד נקבע בסעיף האמור כי הקופות האמורות יאושרו לראשונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל), לפני יום 30 בספטמבר 2006.<br />
<br />
עד כה, לא הושלם הליך אישור הקופות האמורות. אשר על כן, ועל מנת שניתן יהיה להשלים את הליך האישור האמור, מוצע להאריך את המועד האחרון לאישור הקופות האמורות עד ליום 31 בדצמבר 2009.<br />
<br />
עוד מוצע לקבוע כי שר האוצר רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור.<br />
<br />
בנוסף, ההגדרה "קופת גמל מרכזית לקצבה" בחוק קופות גמל כוללת קופת גמל לקצבה שהיא קופת גמל מרכזית, המיועדת לעמית-מעביד אחד בלבד לשם תשלום קצבה לעובדים של העמית-מעביד. מאחר שקופת גמל מרכזית שהעמית מעביד בה הוא חברת הנמל, אינה משלמת קצבה לעובדים של חברת הנמל אלא באמצעות העברת הכספים לקופת גמל לקצבה שהעמית מעביד בה הוא חברת הפיתוח והנכסים, מוצע לתקן את ההגדרה האמורה בהתאם.<br />
<br />
בנוסף, במסגרת ההסכמים למעבר רשות הדואר לחברת דואר ישראל בע"מ (להלן – חברת הדואר), הוסכם כי תוקם קופת גמל מרכזית לקצבה, שבה ינוהלו הכספים המיועדים לתשלום קצבה העובדים העוברים לחברת הדואר שהסדר הפנסיה החל לגביהם הוא הסדר פנסיה תקציבית. בהתאם להסכם בין חברת הדואר לממשלת ישראל במועד פרישתו של עובד חברת הדואר יועבר סכום שיחושב לפי הכללים שנקבעו בהסכם למנהלת הגימלאות במשרד האוצר ולאחר קבלתו תתחיל מנהלת הגמלאות במשרד האוצר לשלם את הקצבה לאותו גמלאי. לנוכח האמור לעיל, מוצע להתאים את הגדרה "קופת גמל מרכזית לקצבה" לאמור.<br />
<br />
{{חוק ההסדרים 2009|קופות גמל מרכזיות לקצבה}}</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%91&diff=119899הסדר חוב2020-12-28T13:59:44Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''הסדר חוב''' הוא המונח המקובל שמשתמשים בו כאשר נוצר מצב שבו אדם או תאגיד, צוברים חוב שאין באפשרותם לפרוע. במקרה כזה ניתן להגיע, במקום פשיטת רגל/פירוק החברה, להסדר בין בעל החוב והנושים על החזרת חלק מהחוב, או פריסת כל החוב לתקופה ארוכה יותר, או ויתור על חלק מהחוב ופריסתו.<br />
<br />
בדרך כלל מתייחסים להסדרי חוב של חברות ציבוריות, שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה, אשר מנפיקות אג"ח לציבור, או חברה ציבורית שהנפיקה אג"ח בלבד (ולא מניות) או למוסדות פיננסיים שהציבור מושקע בהם (בנקים ועוד), וזאת משום שבהסדרים כאלה יש עניין לציבור.<br />
<br />
חברה מגיעה לקושי בתשלום התחייבויותיה כאשר: <br />
* מאזן החברה נמצא במינוף יתר (יחס גבוה של חוב לעומת הון עצמי) וכתוצאה מכך, חוסר יכולת להחזיר את החוב.<br />
* הון עצמי שלילי (התחייבויות עולות על הנכסים) וכתוצאה מכך, חוסר יכולת להחזיר את החוב.<br />
הסיבות שבעקבותיהן חברות נכנסות להסדרי חוב: <br />
* השקעות כושלות.<br />
* הרעה בשווקים בהם החברה פועלת לאורך זמן<br />
* הונאה<br />
<br />
בישראל ובעולם ניתן למצוא [[פירמידות עסקיות]] שמטרתן להשיג שליטה בכמה שיותר חברות ועל ידי כך להשיג שליטה בשווקים מסוימים ואף בשווקים רבים. על ידי הקמת פירמידה עסקית, ניתן להשתלט על חברות רבות דרך רכישת מניות על ידי חברות בנות, נכדות, ואף נינות. במקרה כזה בהחלט ייתכן שחברה גדולה הנשלטת על ידי גרעין שליטה קטן יחסית, (מצב נפוץ בחברות ענק, כמו בנקים, חברות ביטוח, ענקיות בינ"ל ואחרות), רוכשות 51% בחברה שהיא מצידה רוכשת בעלות של 51% בחברה נוספת וכך הלאה. בפועל על מנת להשתלט על חברה נכדה זקוקה החברה האם להשקיע, קצת יותר מ-25% ולחברה נינה מחצית מזה. כאשר החברה האם מוחזקת על ידי אחוזים בודדים, המינוף יכול להוביל לשליטה על ידי אחוזים בודדים ולסכומי חוב ענקיים. במקרה כזה החברה האם הופכת למסוכנת, כל טעות בשיקולים העסקיים, או בהערכת השווקים, יכולה להביא את חברת האם, או מי מהחברות הבנות לחדלות פרעון בקלות. נוסף על כך על מנת להגדיל את תזרים המזומנים של החברה האם לצורך רכישת חברות נוספות, או על מנת להעשיר את הבעלים המחזיקים בפירמידה העסקית, נוהגות חברות כאלה לחלק דיבידנדים גבוהים ועל ידי כך להחליש את חברות הפירמידה. בדרך כלל עומדים בראשי הפירמידות העסקיות, אנשים בעלי אמביציה רבה ונכונות לקחת סיכונים ולכן אפשר לראות לאורך ההיסטוריה לא מעט חברות עסקיות ופיננסיות שנפלו קורבן למדיניות עיסקית, פיננסית אגרסיבית ונדרשו להסדרי חוב. <br />
<br />
בישראל בעקבות מספר נפילות של חברות פירמידה, כגון [[אי. די. בי]] שבשליטת [[נוחי דנקנר]], [[קבוצת פישמן]] של [[אליעזר פישמן]], [[אלביט הדמיה]] שבשליטת [[מוטי זיסר]] ואחרים, שונו החוקים כך שיהיה ניתן לפרק את הפירמידות ולהקטין את המינוף בחברות עסקיות. מהלך זה צלח רק בחלקו והגורמים המעורבים בחברות עם מינופים גבוהים, יכולות לעתים למצוא דרכים לעקוף את החוקים במסגרת החוק. <br />
<br />
אחת הבעיות עם החברות הממונפות היא שהן חייבות כל כך הרבה כסף כך שהן מסכנות את הבנקים, והבנקים והמדינה עושים מאמצים גדולים למנוע נפילה של חברות אלה, דבר שמחמיר את המצב.<br />
<br />
השקעות כושלות, הינן השקעות בהיקפים גדולים שיכולים לאיים על החברה האם, עקב הפסדים משמעותיים מההשקעה הכושלת. הדוגמה של נפילת חברת טבע, הינה דוגמה מצויינת, לחברה מצליחה, שחווה על בשרה שינויים מהותיים ברווחיות שלה ומנסה לחפות על כך ברכישות אגרסיביות, תוך מחשבה שההשקעות האגרסיביות יתנו לה שליטה טובה יותר בשוק בו היא פועלת ומחיקת מתחרים. בפועל במצבים כאלה לא פעם, מדלגים על בדיקה יסודית של העסק הנרכש והתוצאה נפילה חדה ברווחים, או כניסה להפסדי עתק ומשם הצורך לביצוע מדיניות צמצומים אגרסיבית והסדרי חוב. <br />
<br />
הרעה בשווקים, הנו מצב שקורה יותר ויותר בזמן האחרון כאשר השווקים משתנים במהירות. הדוגמה המפורסמת ביותר הינה הדוגמה של חברות סרטי הצילום, דוגמת קודאק ואגפא שחוסלו למעשה, או היו צריכות לוותר על השוק העיקרי שלהם ולהתחיל מחדש, עם הופעת הצילום הדיגיטלי. בתקופה האחרונה, אפשר לראות זאת בשווקים רבים נוספים, כגון מרכזי הקניות והענקיות הקמעונאיות. בישראל ניתן לתת כדוגמה את מגה ושופרסל. (ביחד עם סיבות נוספות). כאשר חברה נקלעת למצב כזה, הסיכוי להגיע להסדר חוב גבוה, ולא דווקא באשמת מנהלי החברה.<br />
<br />
סיבה נוספת להסדרי חוב הם ניהול כושל המאפשר הונאות בתוך החברה. כאשר הפיקוח על עסקי החברה אינה מתבצע כראוי, יחידים, או קבוצות בתוך החברה יכולים לקחת כספים מהחברה לעצמם ועל ידי כך למוטט את החברה, או להביאה למצב של הסדר חוב. הבנק למסחר הינו דוגמה למצב כזה, בו אתי אלון שעבדה בבנק הוציאה במרמה ממנו כרבע מיליארד שקלים ובכך מוטטה את הבנק. <br />
<br />
הסדר החוב עצמו הינו הסדר שמבוצע לאחר שמנהלי החברה והנושים, בדרך כלל עם התערבות בית המשפט, מגיעים למסקנה שניתן להבריא את החברה, אם ימחקו לה חלק מהחוב, או יפרסו את חלקו, או ימירו חלק מהחוב למניות. בדרך כלל מדובר בשילוב, של מספר אמצעים, הכוללים גם תוכנית הבראה לחברה, או פירוק הפירמידה.<br />
<br />
הסדר החוב צריך להיות מקובל על הנושים ובמקרים מסוימים הוא נכפה על חלק מהנושים על ידי בית המשפט. הבנקים, הנושים האחרים והציבור מוחלים על חלק מהחוב, אם בוויתור עליו, או בהמרת חלקו, או כולו למניות, או בפריסתו והחברה ממשיכה בפעולתה.<br />
<br />
ציבור בעלי המניות ומחזיקי האג"ח, נפגעים בירידת ערך נכסיהם, ללא היכולת להגן על רכושם, עקב העובדה שהציבור אינו מחזיק ישירות בחוב, או במניות, אלא דרך קופות הגמל, הפנסיה, או קרנות השקעה, וכן עקב הירידה בערך הבנקים וביציבותם במידה ומדובר בפירמידות ענקיות. מאחר שההרעה, או הנפילה אינן מגיעות ביום אחד, הדבר מתומחר לפחות חלקית בערך המניות, או האג"חים, אך עדיין מדובר בהפסדים גדולים לציבור רחב, כתוצאה ממחדלים של יחידים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* אביב לוי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001347643 מפישמן ועד לבייב: לעשות תספורת ענק ואז להמשיך ולפעול הרחק מהעין הציבורית], גלובס, 1.11.2020</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%97_%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_(2019)&diff=119898דוח פערי פליטות (2019)2020-12-28T13:59:33Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''דו"ח פערי פליטות 2019''' הוא דוח שהופק על ידי האו"ם. את תקציר המנהלים של הדוח המקורי, ניתן למצוא [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/30798/EGR19ESEN.pdf?sequence=13 בקישור זה.]<br />
זה הפרסום העשירי של דו"ח פערי הפליטות של התכנית הסביבתית של האו"ם UNEP. הוא בוחן את המחקרים המדעיים העדכניים העוסקים ברמות גזי חממה בהווה ובעתיד וכן משווה נתונים אלו עם רמות הפליטה הנחוצות לעולם על מנת להתקדם בנתיב העלות הנמוכה ביותר להשגת מטרות הסכם פריז. ההפרש בין "המקום שבו אנו נמצאים והמקום שבו עלינו להיות" ידוע כ"פער הפליטות".<br />
== סיכום כללי של הדוח ==<br />
בספטמבר פורסם דו"ח מסכם לכבוד יום השנה העשירי לפרסום דוחות, שכותרתו "שיעורים מעשור הערכות פערי פליטות", עבור ועידת הפסגה לפעולה אקלימית של המזכ"ל.<br />
הממצאים עגומים. כל המדינות אינן מצליחות לעצור את הגידול בפליטת גזי חממה. לכן הקיצוצים הנדרשים היום גדולים ומהירים יותר. אולם, מאחורי הכותרות הקודרות עולה גם מסר שונה מסיכום העשור. כמה התפתחויות מעודדות קרו והמיקוד הפוליטי במשבר האקלימי גדל במספר מדיניות, עם מצביעים ומפגינים, במיוחד צעירים, המבהירים שזה הנושא החשוב ביותר עבורם. בנוסף, הטכנולוגיות להפחתת פליטות מהירה ויעילה כלכלית השתפרו באופן משמעותי.<br />
<br />
כמו בשנים קודמות, דו"ח זה בוחן כמה מהחלופות הניתנות ליישום הזמינות לארצות על מנת לגשר על הפער, יחד עם מיקוד על איך ניתן ליצור שינוי טרנספורמטיבי ומעברים הוגנים. בבחינה של סך מסקנות הדו"ח, ברור ששינויים הדרגתיים לא יספיקו וכי יש צורך בפעולה טרנספורמטיבית מהירה.<br />
ההיבט הפוליטי נשלט ב-2019 ע"י ועידת הפסגה לפעולה אקלימית של מזכ"ל האו"ם, בספטמבר. בועידה זו התכנסו ממשלות, נציגי השוק הפרטי, החברה האזרחית, רשויות מקומיות וארגונים בינלאומיים. מטרתה הייתה לעורר לפעולה ובמיוחד להבטיח את התחיבות המדינות להגדיל את תרומתן nationally determined contributions=NDCs עד 2020 ולשאוף לאפס פליטות עד 2050.<br />
== העילה לפרסום הדוח: יש הישגים אבל לא מספיק ==<br />
לפי הפרסום לעיתונות, כ-70 מדינות הודיעו, בתום ועידת הפסגה, על כוונתן להגיש NDCs משופרות עד 2020, ו-65 כלכלות תת-מדינתיות התחייבו לעבוד לקראת אפס פליטות עד 2050. בנוסף, מספר חברות פרטיות, מוסדות פיננסים וערים מרכזיות הודיעו על צעדים מעשיים להפחתת פליטות והסטת השקעות לטכנולוגיות ברמת פחמן נמוכה. מטרתה המרכזית של ועידת הפסגה, להבטיח את התחייבות המדינות לשפר את ה-NDCs, הושגה במידה מסוימת, אבל בעיקר ע"י כלכלות קטנות יותר. בשל ההעדרות הבולטת לעין של מרבית חברי ה- G20, ההשפעה על פערי הפליטה תהיה כנראה מוגבלת.<br />
<br />
באשר לנקודת המבט המדעית, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלימי, ה- IPCC, הוציא שני דו"חות מיוחדים ב-2019: הדו"ח על השינוי האקלימי והיבשה, שעסק בשינוי האקלימי, מידבור, שחיקת קרקעות, ניהול קרקע מקיים, בטחון תזונתי ותנועות גזי חממה בבתי גידול יבשתיים, והדו"ח על האוקינוסים והקריוספרה באקלים משתנה. שני הדו"חות הביעו דאגה עמוקה לגבי השינויים הנצפים והחזויים כתוצאה מהשינוי האקלימי ונתנו בסיס מדעי אפילו חזק יותר, התומך בחשיבות מטרות הטמפרטורה של הסכם פריז והצורך להבטיח כי הפליטות הן במסלול המבטיח השגת מטרות אלו.<br />
<br />
דו"ח פערי הפליטות הנוכחי הוכן בידי צוות בינלאומי של מדענים מובילים שהעריכו את כל המידע הזמין, כולל זה שפורסם בהקשר של הדו"חות המיוחדים של ה- IPCC, וכן מידע שפורסם במחקרים מדעיים עדכניים. תהליך ההערכה היה שקוף ומשתף. שיטת ההערכה והממצאים הראשוניים היו זמינים לממשלות וארצות המוזכרים באופן ספציפי בדו"ח, כדי לאפשר להם הזדמנות להעיר על הממצאים.<br />
<br />
== המשך הצמיחה בפליטות גזי החממה ==<br />
פליטות גזי חממה ממשיכות לצמוח, למרות האזהרות המדעיות וההתחייבויות הפוליטיות. פליטות גזי חממה עלו בקצב של 1.5% כל שנה בעשור האחרון, והתייצבו לזמן קצר רק בשנים בין 2014 ו-2016. סך פליטות גזי החממה, כולל פליטות משינויים בשימושי קרקע, הגיע לשיא של 55.3 GtCO2e ב־2018. פליטות פחמן דו-חמצני ממאובנים משימושי אנרגיה ותעשייה, שהוא המגזר השולט בסך פליטות גזי החממה, גדלו ב־2% ב־2018 והגיעו לשיא של 37.5 GtCO2 לשנה.<br />
<br />
[[קובץ:תרשים 1.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.]]<br />
<br />
אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לשיאן (כלומר תפסקנה לעלות) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לשיא זה, שממנו תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה על נתיב העלות הנמוכה ביותר להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה עד שנת 2030, לרמה הנמוכה ב־25% מרמתן ב־2018. נחוצה הפחתה של 55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס.<br />
<br />
שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD.<br />
<br />
== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==<br />
הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD, שגדלו ביותר מ־4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה- OECD. מאחר שהיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה- OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה- OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).<br />
<br />
[[קובץ:תרשים 2.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 2: פליטות גזי החממה של המדינות בעלות הפליטות המרכזיות, ללא שינוי בשימושי קרקע, בשל מחסור במידע אמין ברמת המדינה. מימין- הרמה הכללית למדינה ומשמאל הרמה לנפש]]<br />
<br />
מדינות ה-OECD כבר משתמשות בפחות אנרגיה לכל יחידת פעילות כלכלית, מה שמעלה את האפשרות שלמדינות שאינן חברות ב- OECD יש פוטנציאל להאיץ שיפורים אפילו יחד עם צמיחה, תיעוש ועיור הכלכלות שלהן, תוך כדי השגת מטרות הפיתוח שלהן.<br />
אמנם נתונים עולמיים מאפשרים מבט חשוב להבנת הצמיחה הנמשכת של הפליטות, אולם יש לבחון מגמות בפליטות של המדינות הפולטות המרכזיות, כדי לקבל תמונה ברורה יותר של המגמות (שרטוט 2). דירוג הארצות משתנה באופן דרמטי כאשר משווים את הפליטות הכלליות והפליטות לנפש. למשל בסין כיום הפליטות לנפש נמצאות בטווח דומה לאילו של האיחוד האירופאי וכמעט זהות לאילו של יפן.<br />
<br />
הערכות של פליטות המבוססות על צריכה, הידועות גם כטביעת רגל פחמנית, מתאימות את הפליטות הטריטוריאליות לפי יבוא ויצוא ובכך מאפשרות לקובעי מדיניות הבנה עמוקה יותר לתפקיד של צריכה, סחר ותלות הדדית בין מדינות. שרטוט 3 מראה שזרימת הפחמן המתואמת בדרך זו, היא מארצות מתפתחות למפותחות. מכאן יש להבין כי הפליטות לנפש באיחוד האירופאי, למשל, הן בפועל גבוהות מאילו של סין, אם כוללים את הפליטות מבוססות הצריכה. יש לציין כי פליטות מבוססות צריכה אינן נכללות בהקשר של הסכם המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ה- UNFCCC.<br />
<br />
[[קובץ:תרשים 3.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש]]<br />
<br />
== חשיבות מדינות הג'י 20 ==<br />
חברות ה- G20 תורמות 78% מפליטות גזי החממה העולמיות. ביחד הן במסלול להשיג את התחייבותיהן ל-2020 מוועידת קנקון. אולם שבע מדינות אינן במסלול להשגת התחיבויות ה- NDC שלהן ל-2030 ועבור שלוש מדינות נוספות אין אפשרות לקבוע. מאחר שחברות ה- G20 תורמות לכ־78% מפליטות גזי החממה (כולל שימושי קרקע), הן קובעות בגדול את מגמות הפליטה העולמיות ואת המידה שבה פער הפליטות ייסגר ב־2030. לכן, דו"ח זה בוחן בקפידה את המדינות החברות ה- G20. חברות ה- G20, שיש להן התחיבויות ל-2020 מקנקון, ישיגו במשותף יותר ממה שהתחייבו לו ב־1 GtCO2e לשנה. אולם התחזית לחלק מהחברות (קנדה, אינדונזיה, מקסיקו, דרום קוריאה, דרום אפריקה וארה"ב) היא, שהן תחמצנה את התחיבויות קנקון שלהן ולא תשגנה אותן ברמת בטחון גבוהה. ארגנטינה, ערב הסעודית וטורקיה לא הגישו כלל התחיבויות ל-2020 ומספר מדינות שכן תשגנה את מטרתן הציבו מטרות לא שאפתניות. אוסטרליה ממשיכה להשיג מעבר להתיחיבויותיה מתקופת קיוטו ותשיג את התחייבויתה מקנקון לשנת 2020 כשהיא סופרת פליטות מצטברות בין השנים 2013 ו-2020. בשיטה זו הממשלה האוסטרלית צופה כי המדינה תשיג מעבר להתחייבויותיה ל-2020. אולם, אם לא מחשבים את הפליטות בשיטה זו של 'העברה הלאה', אוסטרליה לא תשיג את התחייבויותיה ל-2020.<br />
<br />
באשר להתקדמות כלכלות ה- G20 לקראת מטרות ה- NDC שלהן, שש חברות (סין, 28 חברות האיחוד האירופאי, הודו, מקסיקו, רוסיה וטורקיה) צפויות להשיג את מטרות ה- NDC שלהן, ללא תנאים, עם המדיניות הקיימת שלהן. מתוכן, שלוש מדינות (הודו, רוסיה, טורקיה) צפויות להשיג רמות פליטות נמוכה ביותר מ-15% ממטרת ה- NDC שלהן. תוצאות אילו רומזות שבשלושת הארצות האילו יש מקום לשדרוג שאיפות ה- NDC שלהן באופן משמעותי. האיחוד האירופי חוקק חקיקה אקלימית המשיגה הפחתה של לפחות 40% בפליטות גזי חממה, והוא צופה כי הוא עשוי להשיג הפחתה אפילו גדולה ממטרה זו, אם החקיקה תיושם במלואה ע"י המדינות החברות באיחוד.<br />
<br />
מצד שני, שבע מחברות ה- G20 נדרשות לפעולה נוספת ברמות שונות על מנת שתשגנה את התחיבויותיהן: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, יפן, דרום קוריאה, דרום אפריקה וארה"ב. עבור ברזיל, תחזיות הפליטה, לפי שלושה פרסומים המעודכנים כל שנה, תוקנו כלפי מעלה. תוצאה זו משקפת, בין היתר, את המגמה של כריתת ושריפת יערות לאחרונה. אולם. מצד שני, ביפן, תחזית המדיניות הנוכחית היא, שהיא תשיג בקרוב את מטרות ה- NDC שלה עבור השנים האחרונות.<br />
<br />
אין הסכמה בין המחקרים האם ארגנטינה, אינדונזיה וערב הסעודית הן במסלול להשגת ה- NDCs הלא מותנות. בארגנטינה, ניתוח מקומי, שהתפרסם לאחרונה ובחן את המידע של מלאי פליטות החממה עד 2016, צופה כי המדינה תשיג את מטרות ה- NDC הלא-מותנות שלה, בעוד ששני מחקרים בינלאומיים צופים כי היא לא תשיג אותן. עבור אינדונזיה, אי הבהירות קשורה בעיקר לשימושי הקרקע, השינויים בהם ופליטות מיערנות (LULUCF). עבור ערב הסעודית, מיעוט המידע על מדיניות האקלים שלה לא איפשר הערכות נוספות מעבר לשני מחקרים שנבחנו.<br />
חלק מחברות ה- G20 מחזקות כל הזמן את חבילת מדיניות ההפחתה (מיטיגציה) שלהן, מה שמוביל לעדכון והפחתה בתחזיות מבוססות על תרחישי מדיניות. אחת הדוגמאות היא האיחוד האירופאי, שבה יש מגמה יורדת בתחזיות ל-2030 לפי תרחישי מדיניות מאז הוצאת דו"ח פערי פליטות 2015.<br />
<br />
למרות שמספר המדינות, שהכריזו על מטרה של אפס פליטות גזי חממה ב־2050, גדל, רק מעט מהן הגישו אסטרטגיה ארוכת טווח באופו רשמי ל-UNFCCC. גדל מספר המדינות שהציבו מטרה של אפס פליטות מקומיות. 65 ארצות וכלכלות תת-מדינתיות משמעותיות, כמו קליפורניה וערים גדולות ברחבי העולם, התחייבו לאפס פליטות נטו עד 2050. אולם רק מעט אסטרטגיות ארוכות טווח שהוגשו ל-UNFCCC כללו התחיבות לציר זמן לאפס פליטות ואף אחת מהן אינה מחברות ה-G20. חמש חברות ב- G20 (האיחוד האירופאי וארבעה חברים אינדיבידואליים) התחייבו למטרות ארוכות טווח של אפס פליטות, מתוכן שלוש נמצאות בתהליכי חקיקה ושתיים העבירו חקיקה מתאימה. שאר 15 חברות ה- G20 לא התחייבו ליעד של אפס פליטות.<br />
<br />
שיפור הפעולה ע"י חברות ה- G20 חיוני עבור מאמצי ההפחתה העולמיים.<br />
דו"ח זה מתמקד במיוחד בחברות ה- G20 ומשקף בכך את חשיבותן למאמצי ההפחתה העולמיים. פרק 4, במיוחד, מתמקד בהתקדמות ובהזדמנויות לשיפור שאיפות ההפחתה של שבע חברות נבחרות מבין ה- G20: ארגנטינה, ברזיל, סין, האיחוד האירופאי, הודו, יפן וארה"ב, שייצגו 56% מהפליטות העולמיות ב־2017. פרק זה, שפורסם מוקדם יותר, עבור פסגת פעולת האקלים, מציג בחינה מפורטת של פעולה וחוסר פעולה במגזרי מפתח ומראה שלמרות שיש כמה רצים קדמיים, התמונה הכללית קודרת למדי.<br />
ב־2009, חברות ה- G20 אמצו החלטה לבטל בהדרגה את הסובסידיות לדלק מאובנים. עד היום, אף מדינה לא התחייבה לבטל לגמרי את הסובסידיות האלו עד תאריך מסוים.<br />
למרות שמדינות רבות, כולל מרבית חברות ה- G20, התחייבו למטרות של אפס כריתת יערות בעשורים האחרונים, התחיבויות אילו אינן מגובות ע"י פעולה בשטח.<br />
מספר תחומים זוהו כחיוניים ובעלי השפעה, בהתבסס על הערכות פוטנציאל ההפחתה באותן שבע המדינות המוזכרות מעלה (ראה טבלה 2). מטרת ההמלצות היא להראות את הפוטנציאל, לעורר את הטיפול ולהקל על החלטות פוליטיות לגבי הנדרש ליישום הפעולה הנחוצה. כל מדינה תהיה אחראית לתכנון המדיניות והפעולה שלה.<br />
<br />
== פער הפליטות בין הרצוי למצוי ==<br />
[[קובץ:תבלה 1.png|left|ממוזער|400px|טבלה 1: סך פליטות גזי החממה העולמיות ב־2030 בתרחישים שונים (חציון וטווח עשרת ו-90 האחוזונים), השלכות על הטמפרטורה ופער הפליטות.]]<br />
<br />
פער הפליטות גדול. ב-2030, הפליטות השנתיות צריכות להיות נמוכות ב־15 GtCO2e מרמת הפליטות הנגזרת מההתחייבויות המדינות ל-NDCs הלא-מותנות, כדי להשיג את המטרה של 2 מעלות צלזיוס, ו- 32 GtCO2E פחות, למטרה של 1.5 מעלות.<br />
ההערכות לגבי מה צריכות להיות פליטות גזי חממה ב־2030, על מנת שנהיה תואמים לנתיב בעלות נמוכה לקראת הגבלת התחממות העולמית, חושבו מהתרחישים שהורכבו כחלק מהערכת מסלול ההפחתה בדו"ח המיוחד של האו"ם על התחממות עולמית של 1.5 מעלות צלזיוס.<br />
דו"ח זה מציג הערכת מסלולי פליטות עולמיות התואמים להגבלת ההתחממות ל-2 מעלות, 1.8 מעלות ו-1.5 מעלות צלזיוס, במטרה לתת תמונה ברורה על מסלולים אילו. הדו"ח כולל גם סקירה של השיא ותוצאות הטמפרטורה ב-2100 הקשורות עם סבירויות שונות. הכללת הרמה של 1.8 מעלות צלזיוס מאפשר פרשנות מפורטת ודיון בהשלכות של מטרות הסכם ועידת פריז על פליטות לטווח קצר.<br />
<br />
תרחישי ה- NDCs (nationally determined contributions) של הדו"ח של שנה זו מבוססים על המידע המעודכן מאותם מקורות ששימשו לתרחישי המדיניות הנוכחיים והם מדווחים ב־12 קבוצות מודלים. רמות ה- NDC לכמה ארצות, במיוחד סין והודו, תלויות במגמות הפליטות לאחרונה או תחזיות צמיחת התמ"ג שהן כנראה לא מעודכנות במחקרים ישנים יותר. לכן, מחקרים שפורסמו ב־2015, לפני קבלת הסכם פריז, הוצאו מעדכון שנה זו. להוצאת מחקרים אילו הייתה השפעה קטנה על התחזיות לרמות הפליטה העולמיות<br />
<br />
[[קובץ:שרטוט 4.png|right|ממוזער|400px|שרטוט 4: פליטות גזי חממה עולמיות בתרחישים שונים של פער הפליטות ב-2030]]<br />
<br />
של תרחישי ה- NDC, שהם דומים מאוד לאילו שהוצגו בדו"ח פערי הפליטות 2018 של UNEP.<br />
מוערך כי פליטות גזי החממה תהיינה 60GtCO2e ב־2030 לפי מדיניות נוכחית בלבד. בנתיב העלות הנמוכה ביותר, לקראת מטרות הסכם פריז ב-2030, הערכות חציוניות של פליטות גזי חממה היו 41 GtCO2e הנחוצות עבור מסלול 2 מעלות צלזיוס, 35 GtCO2e ל-1.8 מעלות צלזיוס ו-25 GtCO2e ל-1.5 מעלות צלזיוס.<br />
<br />
אם NDCs לא-מותנות ומותנות תהיינה מיושמות בשלמות, מוערך כי הפליטות העולמיות תרדנה ב-4 GtCO2e ו-6 GtCO2e בהתאמה עד 2030, בהשוואה לתרחיש המדיניות הקיימת.<br />
פער הפליטות בין רמת הפליטות העולמית המוערכת ב־2030 לפי תרחיש NDC ולפי המסלולים של הפחתת התחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ו-1.5 מעלות צלזיוס, גדול (ראה שרטוט 4). תוצאת היישום מלא של ה- NDCs הלא-מותנות, מוערכת בפער של 15 GtCO2e (טווח של 12-18 GtCO2e) ב־2030, בהשוואה לתרחיש 2 מעלות צלזיוס. פער הפליטות בין יישום NDCs לא מותנות ומסלול ה- 1.5 מעלות צלזיוס הוא בערך 32 GtCO2e (טווח 29-35 GtCO2e).<br />
יישום מלא של NDCs מותנות ולא-מותנות יחד יוריד את הפער ב־2-3 GtCO2e.<br />
אם ה- NDCs הלא-מותנות הנוכחיות ייושמו במלואן, יש סיכוי של 66% שההתחממות תוגבל ל־3.2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. אם ה-NDCs המותנות תיושמנה אף הן במלואן, ההתחממות תפחת בעוד 0.2 מעלה צלזיוס.<br />
<br />
נחוץ חיזוק דרמטי של ה- NDCs ב-2020. המדינות חייבות לשלש את שאיפות ה- NDC שלהן על מנת להשיג את המטרה של התחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ולהגדילן פי חמישה על מנת להשיג את מטרת ה- 1.5 מעלות צלזיוס.<br />
מנגנון הצמצום בהדרגה של הסכם פריז חוזה חיזוק ה-NDCs כל חמש שנים. חברות בהסכם פריז זיהו את 2020 כשלב הקריטי הבא בתהליך, והזמינו את המדינות לעדכן ולפרסם את ה- NDCs המשופרות שלהן עד אז. המתנה עד 2025 על מנת לחזק את ה- NDCs תהיה מאוחרת מדי לסגירת הפער הגדול ב-2030, לאור פער הזמן בין החלטות מדיניות והפחתות הפליטות הנובעות מהן.<br />
<br />
האתגר ברור. הדו"חות המיוחדים האחרונים של ה-IPCC מתארים בבהירות את התוצאות הנוראות של חוסר פעולה ומגובות ע"י שיאי טמפרטורות המדווחים, כבר היום, בכל העולם ובעליה של אירועי קיצון.<br />
אילו התחילה פעולה אקלימית רצינית ב-2010, הקיצוצים הנדרשים לשנה להשגת רמות הפליטות של 2 ו-1.5 מעלות צלזיוס, היו רק 0.7% ו-3.3% לשנה בלבד בהתאמה. אולם, מאחר שזה לא קרה, הקיצוצים בפליטות הנחוצים כעת הם 2.7% לשנה החל מ-2020 עבור המטרה של 2 מעלות צלזיוס ו-7.6% לשנה בממוצע עבור המטרה של 1.5 מעלות צלזיוס. ברור שככל שהפעולה תידחה, יידרשו קיצוצים גדולים יותר.<br />
<br />
המשך דחיית ההפחתות הנדרשות על מנת להשיג את המטרות, משמעותה הפחתות עתידיות של פליטות והסרה של דו תחמוצת הפחמן מהאטמוספירה בסדר גודל כזה, שהתוצאה תהיה סטייה רצינית מהמסלולים הזמינים כיום. זה, יחד עם פעילות ההסתגלות הנחוצה, סטייה כזו מהווה סיכון לפגיעה קשה בכלכלה העולמית ופגיעה באבטחת המזון והמגוון הביולוגי.<br />
<br />
== יתרונות הפחתת הפליטות ==<br />
דה-קרבוניזציה של הכלכלה העולמית תדרוש שינויים מבניים משמעותיים, שיש לתכנן כך שיביאו את מירב היתרונות הנילווים לאנושות ולמערכות התמיכה של כדור הארץ.<br />
באם יובנו היתרונות הנילווים בנוסף לסגירת פערי הפליטה, המעבר הנדרש יתרום באופן חיוני להשגת האג'נדה של האו"ם ל-2030 ו-17 המטרות לפיתוח בר-קיימא (SDGs).<br />
<br />
הגנה על האקלים והשקעה בהסתגלות יהפכו לתנאי מקדים לשלום ויציבות. ידרשו מאמצים חסרי תקדים לשנות חברות, כלכלות, תשתיות מוסדות ומדיניות. יחד עם זאת, תהליכי דה-קרבוניזציה עמוקים ומהירים, משמעותם שנדרשים שינויים מבניים במגזרים כלכליים, חברות, שוק התעסוקה ודגמי סחר.<br />
זה בהכרח יגרור שינויים משמעותיים באופני הביקוש והאספקה של אנרגיה, מזון, שרותים מבוססי-חומרי גלם, ע"י ממשלות, עסקים ושווקים. מערכות אספקה אילו משולבות עם ההעדפות, הפעולות והביקוש של צרכנים, אזרחים וקהילות. שינויים שורשיים בערכים, נורמות, תרבות צרכנית והשקפות עולם הם חלק בלתי נמנע מטרנספורמציית הקיימות הגדולה. הלגיטימיות של דה-קרבוניזציה דורשת לפי-כך התגייסות חברתית מסיבית והשקעה בלכידות חברתית על מנת להימנע מהדרה והתנגדות לשינוי. יש לפתח תהליכי שינוי צודקים ובזמן הנכון לקראת קיימות, תוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים של אנשים הפגיעים להשפעות השינוי האקלימי, אנשים ואזורים שבהם דה-קרבוניזציה דורשת שינויים מבניים ושל הדורות העתידיים.<br />
<br />
למזלנו, ניתן לתכנן את הטרנספורמציה העמוקה הנדרשת על מנת לסגור את פער הפליטות בין המגמות המבוססות על המדיניות בהווה ובין הסכם פריז, כך שתביא איתה יתרונות נילווים רבים לאנושות ולמערכות התמיכה של כדור הארץ. יתרונות אילו, החל מהפחתת זיהום אויר, שיפור בריאות הציבור, ביסוס מערכות אנרגיה ותהליכים תעשייתיים מקיימים, הפיכת הצרכנות והשירותים ליעילים יותר, שימוש בתהליכים חקלאיים אינטנסיביים פחות והפחתה של איבוד מגוון ביולוגי בערים שניתן לחיות בהן.<br />
<br />
[[קובץ:תבלה 2 מוגדל.png|left|ממוזער|400px|הזדמנויות נבחרות בהווה לשיפור השאיפות של חברות ה- G20 להתאמה לפעולה ומטרות אקלימיות שאפתניות]]<br />
<br />
== צעדים הנחוצים להפחתת פליטות ==<br />
הדו"ח של השנה בוחן 6 נקודות כניסה להתקדמות לקראת סגירת פערי הפליטות דרך שינוי טרנספורמטיבי בתחומים הבאים: (א) זיהום אויר, איכות אויר ובריאות (ב) עיור (ג) ממשל, חינוך ותעסוקה (ד) דיגיטליזציה (ה) שרותים יעילי אנרגיה וחומר להעלאת רמת החיים, ו-(ו) שימושי קרקע, בטחון מזון וביואנרגיה. על בסיס סקירה כללית זו, בפרק 6 מוצג דיון מפורט יותר של מעברים במגזר האנרגיה.<br />
=== אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ===<br />
אנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית, בשילוב עם חישמול שימושי קצה, הם המפתח למעבר אנרגטי מוצלח והורדה של פליטות פחמן דו חמצני הקשורות לאנרגיה.<br />
השינוי הנחוץ של מגזר האנרגיה העולמי ידרוש השקעות משמעותיות בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל. מדיניות אקלימית התואמת למטרה של 1.5 מעלה צלזיוס דורשת שדרוג מערכות אנרגיה בצד האספקה בהשקעות של 1.6-3.8 טריליון דולר ארה"ב לשנה (עולמי) בתקופה 2020-2050, תלוי בכמה ניתן יהיה להגדיל את יעילות האנרגיה ומאמצי שימור האנרגיה.<br />
<br />
לאור התפקיד החשוב שמשחקת האנרגיה ובמיוחד מגזר החשמל בכל טרנספורמציה נמוכת פחמן, פרק 6 בוחן חמש חלופות שינוי, בהתחשב בהתאמתן למגוון מדינות רחב, הזדמנויות ברורות לתועלות נילוות ופוטנציאל הפחתה משמעותית של פליטות. כל אחד מהשינויים הבאים תואם לרציונל מדיניות ייחודי או מניע שנדון במפורט בפרק 6:<br />
*הרחבת אנרגיה מתחדשת לחישמול.<br />
*הפסקת שימוש בפחם לדה-קרבוניזציה מהירה של מערכות אנרגיה.<br />
*דה-קרבוניזציה של תחבורה עם מיקוד במוביליות חשמלית.<br />
*דה-קרבוניזציה של תעשייה עתירת אנרגיה.<br />
*המנעות מפליטות עתידיות יחד עם שיפור הגישה לאנרגיה.<br />
<br />
יישום שינויים מהותיים כאילו ידרוש תלות בין מגזר האנרגיה ומגזרי תשתיות אחרים, כאשר שינויים באחד המגזרים ישפיע על אחרים. באותו אופן, יהיה צורך לקשור את מדיניות צדדי הביקוש והאספקה, להכליל סינרגיות רחבות יותר ותועלות נילוות, כמו איבוד ויצירת משרות, שיקום שרותי בתי גידול, הימנעות מישוב מחדש והפחתת עלויות בריאות ועלויות סביבתיות כתוצאה מהפחתת הפליטות. אותו דבר ניתן ליישום לדה-קרבוניזציה של התחבורה, שם יהיה צורך לתיאום והשלמתיות של מדיניות, שנגרם מלחצים טכנולוגיים, סביבתיים ושל שימושי קרקע. על המדיניות להיות הרמונית איפה שרק ניתן, על מנת לנצל את התועלות מהתלות בין המשתנים השונים ועל מנת למנע תוצאות לא רצויות כמו זליגת דו תחמוצת הפחמן ממגזר אחד למישנהו.<br />
<br />
כל שינוי בסדר גודל כזה צפוי להיות מאוד מאתגר וצפוי להתקל במספר מכשולים ואתגרים כלכליים, פוליטיים וטכניים. אולם, הרבה מהמניעים לפעולה אקלימית השתנו בשנים האחרונות, כאשר כמה חלופות ופעולה אקלימית שאפתנית הפכו ליקרים פחות, רבים יותר ומובנים טוב יותר. התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות מציגות אפשרויות לדה-קרבוניזציה של הכלכלה, ובמיוחד מגזר האנרגיה, במחיר שהוא הנמוך אי פעם. בנוסף, הסינרגיה בין פעולה אקלימית, צמיחה כלכלית ומטרות פיתוח, כולל חלופות של טיפול בהשפעות חלוקתיות, מובנות טוב יותר היום. בסופו של דבר, מומנטום מדיניות לרוחב כמה רמות של ממשל, יחד עם עליה בהתחייבות לפעולה אקלימית ע"י שחקנים שאינם קשורים לממשלה, יוצרים הזדמנויות למדינות לעסוק בשינויים אמיתיים.<br />
<br />
דוגמת מפתח למגמות טכנולוגיות וכלכליות הוא מחיר אנרגיה מתחדשת אשר יורד מהר יותר מאשר נחזה לא מזמן (ראה שרטוט 5). אנרגיות מתחדשות הן כיום המקור הזול ביותר ליצור כח חשמלי חדש במרבית העולם, כך שצפוי כי רכישה ממוצעת בשקלול עולמי או מחיר מכרז עבור מתקן סולרי חדש של מערכות פוטווולטאיות או מתקן טורבינות רוח על אדמה, תהיה תחרותית בהשוואה לעלות התפעולית השולית של מפעלי פחם קיימים עד 2020. מגמות אילו מתבטאות יותר ויותר בירידה בבניית מפעלי יצור חשמל מפחם חדשים, כולל ביטול של מתקנים מתוכננים והפסקת פעילות במתקנים קיימים. יתרה מזאת, הירידות בעלויות בפועל גדולה מהתחזיות.<br />
<br />
סיכום קצר של ההיבטים העיקריים של כל שינוי מוצג בטבלה 3<br />
<br />
[[קובץ:תבלה 3.png|right|ממוזער|400px|טבלה 3: סיכום של חלופות השינויים האנרגיה.]]<br />
<br />
[[קובץ:מקורות אנרגיה.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 5: שינויים בעלות המשוקללת העולמית של אנרגיה עבור טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת 2010-2018]]<br />
<br />
=== התייעלות השימוש בחומרים ===<br />
מצד הביקוש, יעילות השימוש בחומרים מאפשרת הזדמנויות הפחתה משמעותיות בגזי חממה שהן משלימות לאילו שניתן להשיג מטרנספורמציה של מערכת האנרגיה.<br />
<br />
עד עתה לא הייתה התייחסות משמעותית להתייעלות בחומרים מצד הביקוש של קובעי מדיניות אקלימית. זאת למרות שהתייעלות זו מרחיבה את מגוון אסטרטגיות הפחתת פליטות. התייעלות בחומרים תהיה חשובה לשינויים במגזרים רבים.<br />
ב־2015, יצור חומרים גרם לפליטות גזי חממה של בערך 11.5 GtCO2e, עליה מהפליטות מיצור זה ב־1995 שהייתה 5GtCO2e. התרומה הגדולה לפליטות נובעת מיצור חומרי גלם, כמו ברזל, פלדה, סיד וטיח, ומינרלים אחרים המשמשים בעיקר למוצרי בניה, כולל חומרי פלסטיק וגומי. שני שליש מהחומרים משמשים ליצור טובין הוני, ובין החשובים בהם בניינים וכלי רכב. בעוד שיצור חומרים בארצות המתועשות נשאר בשנים 1995-2015 בטווח של 2-3 GtCO2e, הכלכלות של ארצות מתפתחות היו התורמות העיקריות לגידול זה. בהקשר זה יש לזכור את הדיון באשר לנקודות יצור ונקודות צריכה (ראה שרטוט 6).<br />
<br />
יעילות חומרים ואסטרטגיות החלפה משפיעות לא רק על צריכת האנרגיה והפליטות בזמן תהליך היצור, אלא יש להן גם פוטנציאל השפעה על האנרגיה התפעולית הנצרכת בזמן השימוש בתוצרי חומרים אילו. מכאן שעל מנת לנתח אסטרטגיות כאילו נדרשת נקודת מבט של ניתוח מחזור חיים. מספר בדיקות של יעילות חומר התמקדו באסטרטגיות שיש להן רק מעט השפעה על תהליכים, כלומר התעלמו מהפשרות והסינרגיות. להרבה אסטרטגיות התייעלות יש השלכות על החומרים בשימוש, למשל דרישה מוגברת לחומרי בידוד לבניינים, או מעבר לחומרים הדורשים יותר אנרגיה בכלי רכב שמשקלם קל. בעוד שפליטות נוספות אילו, הקשורות לחומרים, מובנות היטב ממחקרים טכנולוגיים, הן לעיתים קרובות לא נכללות במודלים של הערכה משולבת שתוצאותיהם הם תרחישים כמו אילו הנידונים בדו"ח זה.<br />
<br />
[[קובץ:שרטוט 6.png|right|ממוזער|400px|שרטוט 6: פליטות גזי חממה ב- GtCO2e הקשורות ליצור חומרים לפי סוג החומר (משמאל) ולפי השימוש הראשון בחומר בתהליכי היצור הבאים או בצריכה הסופית (מימין)]]<br />
<br />
בפרק 7, נדון פוטנציאל ההפחתה מצד הביקוש לשיפורי התייעלות חומרים בהקשר לקטגוריות הפעולה הבאות:<br />
*מוצרים במשקל קל והחלפת חומרים עתירי פחמן בחומרים עם מעט פחמן כדי להקטין את פליטות גזי החממה הקשורות ליצור המוצר, וכן הקטנת צריכת אנרגיה תהליכית בכלי רכב.<br />
*שיפורים בתפוקה של יצור חומרים ומוצרים.<br />
*שימוש אינטנסיבי יותר, אורך חיים גדול יותר, שימוש חוזר ברכיבים, יצור חוזר ותיקון כאסטרטגיות להשגת יותר שרות ממוצרים מבוססי חומרים.<br />
<br />
הדו"ח מרחיב ודן בפרטים עבור מגזר הדיור והרכב ומראה שגידול ביעילות חומרים יכול להפחית פליטות שנתיות מבניה והפעלה של בניינים ויצור ושימוש בכלי רכב לנוסעים. בכך הוא יכול לתרום עוד שווה ערך של כשני ג'יגהטון פחמן דו חמצני לשנה בהפחתת פליטות ותרומה למאמצי הפחתת פליטות עולמית עד 2030.</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=119897ארבע האמיתות הכלכליות האצילות2020-12-28T13:59:25Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{מאמר דעה|[[משתמש:Buddhist Economy|יואב לוין]]}} <br />
'''הקדמה''': ראשית נציין שארבעת האמיתות הכלכליות האצילות אינן אלא נגזרת של ארבעת האמיתות האצילות במובנן הרחב וחובק הכל, כפי שלימד הבודהה, כלומר גם ברמה שאינה כלכלית – חומרית. כפי שנראה מיד, לא רק שארבעת האמיתות הכלכליות מתארות באופן מדויק את החיים הכלכליים ברמה שאינה מטאפיזית, כחלק ממאפייני הקיום, והמבנה הפסיכולוגי תודעתי של האדם, אלא הם מאפשרים באמיתותן זו להציג פרדיגמה כלכלית חדשה, שהינה ממש קוטבית והפוכה לתפיסה של המיינסטרים הכלכלי המערבי, והמבוססת על עובדות החיים, והמערכות המורכבות של המציאות בהן פועלת הכלכלה, ועצם הקיום עצמו. <br />
<br />
אימוצם של ארבעת האמיתות הכלכליות מאפשר לכן לא את יצרת של פרדיגמה כלכלית חדשה ובניית מודלים תואמי מציאות, אלא היא מאפשרת בידול מכלל התורות הכלכליות המערביות, ואם כך גם מסר פשוט וקל כאלטרנטיבה לשיטות הקיימות.יתרונן הוא גם במימד האוניברסלי שלהן, המאפשר את שילובן כבסיס לשיטות, שאינן מזוהות באופן מובהק עם הבודהיזם. בכך הם יוצרים בסיס מודולרי וגמיש, שניתן לעשות בו במגוון שיטות, ואף לשלב בין שיטות שונות, לבין הכלכלה הבודהיסטית במובנה המסורתי! <br />
<br />
'''ארבעת האמיתות הכלכליות האצילות!'''<br />
<br />
1.החיים והקיום החומרי (ובכלל) הם סבל, וכך גם הקיום והחיים בכללותם, לרבות כל רמה אפשרית אחרת שלהם! דבר זה צריך להיות מובן!<br />
<br />
2.יש סיבה לסבל הכלכלי-חומרי (ובכלל): הסיבה לסבל הם היצמדות, היקשרות, תשוקה ורצונות אינסופיים. את זה צריך לזנוח!<br />
<br />
3.יש דרך לסיום הסבל הכלכלי-חומרי (ובכלל): הדרך לסיום הסבל הכלכלי הוא הדרך \הנאצלת כפולת השמונה, בדגש על פרנסה ואורח חיים נאות, הן ברמת הכלל והקולקטיב, והן ברמת הפרט, שמובילות להכחדת הרצונות האינסופיים ולמתן מענה לצורכי האדם. דבר זה צריך להיות ממומש!<br />
<br />
4.קץ/מזעור הסבל הכלכלי – חומרי (ובכלל): מזעור הסבל הכלכלי משמש בו זמנית ככלי, כקרש קפיצה וכבסיס להתקדמות מוסרית ורוחנית. המסלול הרוחני הוא זה המוביל לקיצו והכחדתו של הסבל בכל הרמות באופן מוחלט. ברמה החומרית משמעותו מזעור הסבל לרמה המינימלית, קיימות ורווחה כלכלית.. דבר זה צריך להיות מפותח!<br />
<br />
'''הערות:''' <br />
1.החיים החומריים והכלכליים הינם סבל בהיותם מותנים, ולכן לא מושלמים, אינם ניתנים לשליטה מלאה, מאחר שמטבעם זה הם ארעיים. ארעיות זו מהווה, כפי שנבהיר בערך אחר את אחד מסממני הקיום!<br />
<br />
2.בערות ואשליה: האשליה העמוקה ביותר היא אשליית האני, העצמי או האגו! כלומר הסיבה לסבל הכלכלי, החומרי ובכלל, היא לכם התשוקה והרצונות האינסופיים הנובעים מאשליית אגו זה. בנוסף, הרצונות האינסופיים מהווים סבל, מכיוון שבהיותם כאלה הם אינם ניתן אף פעם לסיפוק, דבר המביא לחוסר שביעות רצון תמידית, אכזבה, תסכול ולסבל בלתי נסבל!<br />
<br />
[[קטגוריה: כלכלה בודהיסטית]]<br />
[[קטגוריה: כלכלה אקולוגית]]<br />
[[קטגוריה: קיימות]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98&diff=119896החיים אחרי עידן הנפט2020-12-28T13:59:18Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{מאמר דעה|מתאו דיויד סאבינר}} <br />
'''החיים אחרי עידן הנפט''' הוא מאמר בנושא [[שיא תפוקת הנפט]] והשלכותיו על [[משק האנרגיה העולמי]] ו[[כלכלת העולם]] כולל [[בנקאות ברזרבה חלקית|מערכת הבנקאות]] [[חקלאות תעשייתית|החקלאות]] ו[[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]]. מתאו דיויד סאבינר (Matthew David Savinar) הוא מומחה לענייני [[אנרגיה]]. המקור עברי [http://peakoil.org.il]<br />
<br />
==מבוא==<br />
קורא נכבד, הציביליזציה, כפי שאנו מכירים אותה, עומדת להגיע לקיצה.<br />
<br />
זו איננה הכרזה של איזו כת אחרית הימים, פלג נבואי אפוקליפטי בדת, או איזושהי קונספירציה סוציאליסטית.<br />
<br />
זוהי מסקנתם המדעית והמנומקת של גאולוגים, פיזיקאים, ואנשי בנקאות מהמומחים והמוכרים בתחומם בעולם. אלו הם אנשים מקצועיים, רציונליים ושמרנים, המודאגים עד מאוד מתופעה הקרויה PEAK OIL, או בעברית – '''[[שיא תפוקת הנפט]]'''.<br />
<br />
==“נגמר הנפט?! חשבתי שיש עוד 40 שנה של החומר הזה”==<br />
[[נפט|הנפט]] לא פשוט "יגמר", מכיוון שייצור הנפט (או ליתר דיוק, שאיבתו), עוקב אחר [[עקומת האברט|עקומת פעמון]]. הדבר נכון לגבי שדה נפט יחיד, סך השדות במדינה נתונה, או לגבי [[כדור הארץ]] בשלמותו. הנפט זמין יותר ויותר במעלה העקומה, אך נדיר ויקר מצידה השני, בירידה.<br />
<br />
שיא תפוקת הנפט חופף את הנקודה בה, באופן גס, נשאבה כמחצית מן הכמות הקבורה תחת פני הקרקע. מרגע שנקודה זו נחצתה, תפוקת הנפט מתחילה לרדת, והמחירים – להאמיר.<br />
<br />
באופן פשטני למדי, משמעות הדבר היא שאם נקודת השיא היתה בשנת 2000, אזי כמות הנפט שתישאב על פני הכדור ליום בשנת 2020, תהיה שווה לכמות שנשאבה בשנת 1980. מאידך, [[אוכלוסיית כדור הארץ|האוכלוסייה]] בשנת 2020 צפוייה להיות גדולה פי 2, ו[[תעשייה|מתועשת]] (תלויית נפט), הרבה יותר משהייתה ב-1980. כתוצאה מכך, הביקוש העולמי לנפט ישיג את ההיצע באופן משמעותי ביותר. הפרש זה, בהכרח יזניק את מחירי הנפט לשחקים, יהפוך כלכלות תלויות נפט (כל העולם המערבי) על פיהן, ותחלנה [[מלחמות משאבים|מלחמות על משאבים]].<br />
<br />
עקומת תפוקת הנפט העולמית - עבר, הווה וחיזוי לעתיד נלקח מהאתר Life After the Oil Crash<br />
<br />
הבעיה היא לא בכך שהנפט ייגמר, אלא בכך שלא יהיה מספיק ממנו בכדי ל[[צמיחה כלכלית|המריץ את הכלכלה]]. בהקשר זה, ההשלכות של שיא תפוקת הנפט, דומות לאלו של התייבשות על גוף האדם. גוף האדם מכיל כ-70% מים. לכן בגופו של אדם השוקל כ-100 קילוגרם יש כ-70 קילוגרם של מים. בגלל חיוניותם של המים, אין האדם צריך לאבד את כל 70 הק”ג של מים בכדי שיתייבש. [[הומאוסטזה|איבוד של כ-7-10 ק”ג יספיק על מנת להמיתו]].<br />
<br />
באופן דומה, הציביליזציה שלנו לא צריכה לאבד את כל הנפט על מנת שתתמוטט. הפרש של כ-10 עד 15 אחוז בין ההיצע לביקוש, יספיק בכדי לנפץ לרסיסים את הכלכלה תלויית הנפט שלנו, ולצמצם את [[מעמד הביניים]] ל[[עוני]] מרוד.<br />
<br />
אפילו ירידה קטנה בתפוקה עלולה לגרור תוצאות מרחיקות לכת. ב[[משבר האנרגיה של 1973|משבר האנרגיה של שנות ה-70]], ירידה של כ-5% בלבד בתפוקה, הביא לייקור מטאורי של כמעט פי ארבע במחירי הנפט. דבר דומה קרה לפני מספר שנים בקליפורניה. ירידה של 5% בתפוקת [[גז טבעי|הגז הטבעי]] הביאה לטיפוס של כ-400% במחיר.<br />
<br />
בשנת 1960 נתגלו רזרבות הנפט הגדולות ביותר אי פעם. מאז חלה ירידה עקבית בקצב הגילוי השנתי:<br />
<br />
הגרף מציג את שיא הגילוי העולמי של רזרבות נפט. כפי שניתן להיווכח מהגרף השיא לא נשבר ב- 45 השנים האחרונות, ולמעשה קצב הגילוי הנוכחי הוא מהנמוכים שהיו מאז תחילת עידן הנפט.<br />
<br />
משבר האנרגיה של שנות ה-70 ואחרים היו זמניים. המשבר הבא עלינו עתה אינו בר חלוף. עליות המחירים הנוכחיות משקפות את תחילתו של [[תהליך|עידן חדש ותמידי]]. ברגע שהירידה בתפוקת הנפט תחל, היא תהיה עקבית, ובשיעור של כ-3% בשנה (לפי אומדן שמרני).<br />
<br />
הערכה זו באה ממקורות רבים, וביניהם סגן נשיא ארה”ב, דיק צ’ייני. בנאום שנשא בשנת 1999, בעודו מכהן כמנכ”ל של הליברטון (חברה אמריקאית גדולה), אמר צ’ייני:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן= לפי הערכות מסויימות, הצמיחה בביקוש לנפט תהיה כ-2% בשנים הבאות, במקביל לירידה, לפי אומדן שמרני, של כ-3% בשנה בתפוקה, מהרזרבות הקיימות.}}<br />
<br />
משמעות נתונים אלו היא שבשנת 2010 העולם יזדקק לכ-50 מיליון חביות נוספות, על מנת לספק את הצמא שלו לנפט ומוצריו. הערכותיו של צ’ייני מבוססות על אומדנים של מספר רב של מדענים נטולי משוא פנים, שמאמינים שייצור הנפט העולמי יגיע לנקודת השיא ויתחיל לרדת, במהלך חמש השנים הקרובות. גאולוגים מרכזיים בתעשייה טוענים כי 2005 תהיה השנה האחרונה של הבוננזה במחירי הנפט, בעוד שבכירים בתעשיות הנפט טוענים לפער בלתי ניתן לגישור בין ההיצע לביקוש, לאחר 2007. פער זה יגרום למחסורי דלק חמורים, ובעקבותם צפויות הפסקות חשמל מתמשכות, החל מ-2008.<br />
<br />
השלכות ארוכות הטווח של משבר שיא תפוקת הנפט יהיו מרחיקות לכת. במורד עקומת התפוקה, אנו עלולים למצוא עצמנו במה שהמדענים מתייחסים אליו כ-”עידן האבן הפוסט תעשייתי.”<br />
<br />
עקומת תפוקת הנפט העולמית קרויה גם “[[עקומת האברט]]” (Hubbert’s peak), על שמו של גאולוג נודע, ד”ר מריון קינג האברט. ב-1956, חזה האברט במדוייק את שיא תפוקת הנפט היבשתי בארה”ב. חישוביו הצביעו על 1970 כשנת השיא. הוא חזה גם שהתפוקה העולמית תגיע ב-1995 לשיאה. הוא לא יכל כמובן לדעת, על האמברגו הערבי של שנות ה-70, שגרם לירידה היחידה בשאיבת הנפט בעידן התעשייתי. התוצאה: איחור של כ-10-15 שנה בנקודת השיא.<br />
<br />
==“לא סיפור גדול. אם מחירי הדלק יעלו, אני פשוט אסע פחות, למה שיהיה איכפת לי?”==<br />
<br />
בגלל ש[[פטרוכימיקלים]] חשובים להרבה יותר מאשר הדלק באוטו שלך, כפי שציין הגאולוג דייל הלן פייפר, במאמר ששמו “אוכלים דלק” (”Eating fossil fuels”), דרושים בערך 10 קלוריות של [[דלקים מאובנים]] ([[נפט]], [[גז טבעי]], [[פחם]]), על מנת לייצר קלוריה אחת של מזון בארה”ב.<br />
<br />
יחס אדיר זה נובע מהעובדה שכל שלב [[חקלאות תעשייתית|בייצור ואספקת המזון המודרניים]] תלוי בנפט בנגזרותיו:<br />
<br />
* [[מדבירי מזיקים]] הם נגזרות של נפט.<br />
* [[חומרי דישון]] מסחריים עשויים מ[[אמוניה]], שמיוצרת מ[[גז טבעי]]. [[שיא תפוקת הגז|גז טבעי צפוי להגיע לשיא]] בדומה לנפט, אך באיחור של 10 שנים לערך.<br />
* חוץ ממספר אבי טיפוס נסיוניים, כל [[ציוד חקלאי|הציוד והמיכון החקלאי]] בעולם מיוצר ומונע בכוחו של הנפט (דלק, שזה נפט מעובד).<br />
* מכשירים לאיחסון מזון, כדוגמת המקררים, נבנים במפעלים מונעי נפט, מוסעים ליעדם ברשתות תחבורה תלויות נפט, במשאיות ממונעות נפט. הפעלה של [[מקרר]] דורשת חשמל, שייצורו בתחנת הכוח, יסודו בעיקר בגז טבעי ובפחם.<br />
* פיסת המזון הממוצעת נודדת בארה”ב כ-2400 ק”מ, בטרם היא מגיעה לצלחת. המרחק הממוצע בין היצרן לצרכן עומד על כ-8000 ק”מ בקנדה!<br />
<br />
בקיצור, בני האדם זוללים נפט כמו ג’יפים מהלכים על שתיים.<br />
<br />
אך לא רק [[תחבורה]] ו[[חקלאות]] מבוססים לחלוטין על דלק זול וזמין. הרפואה המודרנית, מערכת חלוקת המים, והצבא האמריקאי (המודרני), מתקיימים מכוחו של נפט ונגזרותיו הכימיים. ובואו לא נשכח כי כל מוצרי ה[[פלסטיק]], המחשבים ומוצרי ההיי-טק, מיוצרים מנפט.<br />
<br />
כמה דוגמאות ימחישו עד כמה הטכנולוגיה שלנו תלוייה בזהב השחור:<br />
<br />
* ייצורה של [[מכונית]] ממוצעת דורשת אנרגיה בשיעור המקביל ל-27-54 חביות נפט, שהן כ-4163-8327 ליטר! בסופו של דבר, משקל הדלקים המאובנים שיידרשו לייצורה של מכונית כפול ממשקלה שלה!<br />
* ייצור גרם אחד של מיקרו מעבד צורך כ-630 גרם של דלקים מאובנים. על פי האגודה האמריקאית לכימיה, ייצורו של מעבד DRAM 32 MB אחד ‘עולה’ כ-1.59 קילו נפט, בנוסף ל-32 גרם של מים.<br />
* ייצור מחשב שולחן ממוצע דורש עשר פעמים את משקלו בדלקים מאובנים.<br />
* המועצה הסביבתית להשכלה אומרת כי “עקב הניקיון והמורכבות של החומרים הדרושים לייצור מיקרוצ’יפים... האנרגיה המושקעת בבנייתם של כ-9-10 מחשבים מספיקה לייצורה של מכונית שלמה.<br />
<br />
כשחושבים על מרכזיותו של הנפט בייצורה של [[טכנולוגיה|הטכנולוגיה המודרנית]], יש לזכור כי רוב המערכות החלופיות לייצור אנרגיה ([[פנלים סולריים]]/[[ננו-טכנולוגיה]], [[טורבינות רוח]], [[תאי דלק מימני]], מתקנים לייצור [[ביודיזל]], [[תחנות כוח גרעיניות]]) – נשענים על טכנולוגיה מורכבת כזו.<br />
<br />
למעשה, כל המכשירים החשמליים עושים שימוש במתכות [[כסף (מתכת)|כסף]], [[נחושת]] ו/או [[פלטינה]]. על מנת למצוא, [[כרייה|לחצוב]] לנייד ולעבוד עם חומרים אלו, דרוש מיכון תלוי דלק.<br />
<br />
כפי שהעיר ריצ’ארד ג’. בארנט בסיפרו “The lean years: politics of scarcity”:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ייצור טונה אחת של נחושת דורש 112 מיליון BTU (יחידות אנרגיה), או שווה ערך של 17.8 חביות של נפט (בחבית יש 200 ליטר). התהליך המקביל בתעשיית ה[[אלומיניום]] דורש שווה ערך של פי 20.}}<br />
<br />
[[אנרגיה גרעינית]] דורשת [[אורניום]], שגם אותו יש לגלות, לחצוב, להסיע ולעבד ע”י מיכון ממונע דלק. בנוסף, בהקמת מתקנים אטומיים מושקע הון עתק של דלק.<br />
<br />
רוב [[חומרי הגלם]] המשמשים לייצור [[ביודיזל]] ו[[אתנול]] (דלק חלופי), כגון סויה ותירס, מגודלים באותן שיטות חקלאיות שתוארו לעיל ([[חקלאות תעשייתית]]).<br />
<br />
בקיצור, תחליפי הדלק לכאורה, הם בעצם ‘נגזרות’ של נפט.<br />
<br />
==“האם מערכת הבנקאות המודרנית תלויה לחלוטין בדלק זול?”==<br />
<br />
כן.<br />
<br />
[[מערכת הבנקאות]] העולמית תלויה לחלוטין באספקה הולכת וגדלה של נפט. מאחר שכל המגזרים- תחבורה, חקלאות ותעשייה תלויים באספקת דלק זול וזמין, הכסף בעצם מסמל דלק.<br />
<br />
מדבריו של הפרשן רוברט וייס:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=זה לא משהו מתחום הפיזיקה, אלא אמת פשוטה. כסף שווה אנרגיה. הון אמיתי נזיל מייצג אנרגיה זמינה. אפשר להחליפו בדלק, עבודה, או משהו שנבנה בידי אנשים או מכונות תלויות דלק. המחיר האמיתי של כל דבר הוא בעצם העלות האנרגטית שלו. העלות שכרוכה בייצורו. כמעט כל העבודה שנעשית בעולם הכלכלי – ייצור, בנייה והסעה, נעשים בעזרת אנרגיה שמקורה בדלקים. עבודת השרירים שמבוצעת בפועל על ידי גופם של האנשים, היא זעירה בהשוואה לזה של הדלק. וחלק הארי של דלק זה בא מנפט וגז טבעי, המקורות העיקריים לעושר העולמי.}}<br />
<br />
כפי שכותב קולין קמפבל ב- The financial consequences of peak oil”, ההתרחבות המתמשכת של הכלכלה אפשרית כל עוד אספקת הנפט מתרחבת:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ניכר כי קיומה של נקודת שיא תפוקת הנפט, שמציינת את סיומו של החלק הראשון של עידן הנפט מחלחלת בחוגי הכלכלה ובקרב ציבור המשקיעים. הבנקים ייצרו הון בתקופה זו, ע”י הלוואה של יותר כסף ממה שהיה להם, מתוך ההנחה, שההתרחבות הכלכלית מונעת הנפט של מחר, היא ערבון מספיק לחוב של היום. הירידה בתפוקת הנפט, שהוא המנוע העיקרי של הצמיחה הכלכלית, מערערת את התקפות של עירבון זה, שבתורו שוחק את כל הישויות הקיימות בשוק המניות.}}<br />
<br />
מה שחומק לרוב מעיניו של האדם הממוצע, הוא ש[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] הכרחית על מנת שאנשים, עסקים וממשלות יוכלו לשלם את חובותיהם.<br />
<br />
מתוך מאמר של הפרשן ג’ון לה גרו:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=החזר החובות דורש צמיחה כלכלית בפרופורציה לגודל החוב. החוב התעשייתי כיום הוא בשיאו הדולרי, בערכים ריאליים, בכל ההיסטוריה האנושית. החוב הפרטי, תאגידי וממשלתי – כולם כבר שם, או שמתקרבים לשיא כל הזמנים, והוא גדל בקצב חסר תקדים. לכן, אחוזי הצמיחה הנדרשים על מנת לקיים חוב כזה גבוהים מאי פעם.}}<br />
<br />
אנשים שמודאגים מנושא משבר הנפט לא משגיחים בקשר ההדוק בין [[כסף|המערכת הפיננסית]] לתעשיית הנפט באופן אוניברסלי, למרות שהוא קל להבנה. זה פשוט: כשאתה לוקח הלוואה, אתה מניח שיהיה לך יותר כסף בעתיד על מנת להחזיר את החוב. זה מה שיאפשר לך לשלם את [[הריבית]] על הכסף. מכיוון שהכסף מסמל למעשה דלק, אתה למעשה מניח שבעתיד יהיה לך יותר דלק זמין, מכפי שיש לך עכשיו. אם ההנחה שגויה, קרי- כמות הדלק/ כסף הזמין לך יורדת בזמן שצריך להחזירו – אתה תפגר בחובותיך. אם יותר מאחוז קטן של אנשים, עסקים וממשלות יפגרו בתשלומיהם בערך באותו הזמן (וזה יקרה עקב הזינוק במחירי הנפט שיביא להצטמקות הכלכלה), הבנקים לא יוכלו לתת הלוואות מבלי לגרור את המשק להיפר-אינפלציה הרסנית. (ראה רפובליקת ווימר, בשנות ה-20).<br />
<br />
מחירי נפט גולמי, מבט על השנים האחרונות:<br />
<br />
כפי שניתן לראות מהגרף, משבר האנרגיה כבר יצא לדרך...<br />
<br />
מבלי שהבנקים ישחררו הלוואות חדשות, המגזר העסקי לא יוכל לשלם את חובותיו הקודמים, מכיוון שלא יוכל למצוא מספיק לקוחות משלמים. בעל חנות מחשבים, לדוגמה, לא יוכל למצוא מספיק לקוחות שייקנו ממנו מחשבים, מכיוון שרוב המחשבים האישיים נרכשים בכרטיסי האשראי (קרי – הלוואה). התוצאה היא פשיטת רגל. עקרונות אלו תקפים גם לסוחר הרכבים, לבעל חברת הבנייה וכולי.<br />
<br />
מאחר שרוב הכלכלה שלנו מבוססת על מכירה של מוצרים תלויי דלק שנקנים בכרטיסי אשראי כגון מחשבים, מכוניות ובתים, כל הדברים האמורים לעיל חוברים יחדיו ליצירת מפולת עולמית.<br />
<br />
המפולת הפיננסית לא תאפשר את השקעת ההון העצומה הדרושה למעבר, ולו חלקי, למקורות אנרגיה חלופיים. כל תכנית שאפתנית שכזו, תידרוש השקעה שלא תהיה זמינה, שעה שהמערכת המוניטרית העולמית קורסת.<br />
<br />
ואל תחשבו לרגע שהבנקים המרכזיים לא מודעים לחומרת הבעיה. ב- 28 ביוני, דיווח גרי דאנקן, העורך הכלכלי של ה- Sunday Times הבריטי, כי הבנק להתיישבות עולמית- BIS (הידוע גם בשם The central banker’s central bank) פירסם מנשר אזהרה לגבי ההשלכות הכלכליות של עליות נוספות במחירי הנפט:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=...מחירי הנפט בהחלט עשויים להישאר ברמתם הגבוהה לזמן ארוך... עליות נוספות- אם אכן יתרחשו, יהיו בעלי השלכות חמורות משצופים כרגע... כולם צריכים להתחייב לפשרות מסויימות עכשיו, על מנת להימנע מאלטרנטיבות פחות נעימות בעתיד.}}<br />
<br />
דאנקן ממשיך לסכם, מתוך הדיווח של הבנק: “הגירעון הנוכחי בחשבון השוטף של ארה”ב, משמעו ירידה כמעט בלתי נמנעת בערך הדולר, בשעה שב BIS השמיעו אזהרה כי ה”גירעון עלול לגרום ירידה לא מרוסנת בערך הדולר, תוך גרימת מבוכה בשווקים כלכליים אחרים, ואף למיתון.”<br />
<br />
שלא תטעו: בנק מרכזי ומשפיע כל כך במערכת הפיננסית העולמית כמו BIS, לא יורה לאוויר משפטים כגון “פשרות לא נעימות”, “תוצאות חמורות”, “אלטרנטיבות פחות נעימות”, “מבוכה” ו- “ירידה לא מרוסנת” המיוחסים לשווקי הנפט והדולר (שהוא מטבע הרזרבה לכל עסקאות הנפט בעולם) סתם כך, אלא אם משהו חמור במיוחד מתבשל מאחורי הקלעים.<br />
<br />
המשמעות של כל האמור כאן, היא שהסך הכל של ההשפעה של שיא תפוקת הנפט תחרוג בהרבה מ-“כמה אני משלם בתחנה”. אם אתם חושבים רק על המחיר במשאבות הדלק, אמצעי תחבורה חסכוניים יותר, או צורות אנרגיה אלטרנטיביות, אז אתם לא רואים את התמונה הגדולה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שיא תפוקת הנפט]]<br />
* [[שיא תפוקת הגז]]<br />
* [[חקלאות תעשייתית]]<br />
* [[בנקאות ברזרבה חלקית]]<br />
* [[קורס בהתרסקות]]<br />
* [[כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)]]<br />
* [[התמוטטות (ספר)]]<br />
* [[חוסן]]<br />
* [[צמיחה כלכלית]]<br />
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
למאמר המלא באנגלית, בקרו באתר [http://www.lifeaftertheoilcrash.net/ Life After The Oil Crash].<br />
<br />
להלן רשימה קצרה של אתרים בנושא:<br />
<br />
* [http://www.odac-info.org The Oil Depletion Analysis Centre]<br />
* [http://www.communitysolution.org/ אתר הבית של הארגון לפתרונות קהילתיים] <br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hubbert_peak_theory peak oil in wikipedia]<br />
<br />
[[קטגוריה: שיא תפוקת הנפט]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99&diff=119895מדריך ליצירת מטבע קהילתי2020-12-28T13:58:31Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''מדריך ליצירת מטבע קהילתי''' נכתב על ידי [[ברנארד ליטאר]] ו[[גוונדולין הלסמית']]. ניתן למצוא [http://publishing.yudu.com/Library/Axgmj/Communitycurrencygui/resources/1.htm במסמך המקורי הרחבות ודוגמאות רבות למטבעות קיימים]. המדריך המופיע פה תורגם לעברית על ידי [mailto:arnishomer@gmail.com ארנון שומר] <br />
<br />
מטבע קהילתי מאפשר לקהילות מקומיות ואזוריות ליצור שפע ורווחה בכלכלה המקומית על ידי '''התאמה של צרכים לא ממומשים עם משאבים לא מנוצלים'''.<br />
<br />
המטבע מאפשר לשפע שנוצר באופן מקומי לזרום לכיוון עסקים מקומיים ותושבים במקום להגיע לחברות גדולות מחוץ לקהילה.<br />
<br />
<br />
הערה חשובה:<br />
<br />
השימוש במילה מטבע יכול לבלבל. המונח מטבע משמעו סוג של כסף (כמו מטבע חוץ, באנגלית -currency)- התמורה הסמלית שניתנת תמורת מוצרים ושירותים שונים, ולא אמצעי התשלום הפיזי (למשל, המטבע העגול ממתכת שבו אנו משתמשים (coin). למעשה יש כאן מערכת אשראי שבאה להעצים כלכלות מקומיות.<br />
<br />
כמו כן, על אף שמדובר במטבע קהילתי, משום שהוא אמור לשרת קהילה, לעתים יהיה שימוש במונחים אחרים כגון: מטבע משלים, מטבע מקומי, מטבע חלופי. כל אחד מהם בעל משמעות מעט שונה אך המטרה דומה.<br />
<br />
<br />
המדריך הזה מציג את השלבים הראשוניים ביצירת וביסוס מטבע קהילתי שמעצים את הכלכלה המקומית. אחרי הצגת השלבים הבסיסיים מוצג בעמוד הבא הפירוט שלהם.<br />
<br />
השלבים הבסיסיים הם:<br />
# יצירת יעדים למטבע – לזהות מה הצרכים החשובים ביותר של הקהילה ולפי זה לקבוע את היעדים למטבע שרוצים ליצור.<br />
# לקבוע את מאפייני המטבע – לזהות את סוגי המטבע השונים הקיימים, ולהחליט על הסוג המתאים לקהילה הספציפית.<br />
# גיוס של הנהגה למטבע – כפרויקט שאמור להטמיע כלכלה חדשה בציבור, דרושה הנהגה שתעסוק באספקטים השונים של קבלת החלטות, גיוס המשתתפים, ניהול רישומים, בקרה וכדומה.<br />
# בחירת המנגנון המתאים – בהתאם ליעדי המטבע ומאפייניו יש לבחור בסוג ההנפקה, באמצעי שמאפשר למטבע לעבור (נייר, סלולרי וכד'), ודרך כיסוי עלויות שוטפות (תחזוק אתר, ראיית חשבון וכד').<br />
#סגירת מערכת מעגלית: על מנת שהמטבע ישמש את הקהילה בצורה טובה, יש צורך לסגור מעגל, כדי שהכסף יזרום בחופשיות בין הגופים השונים (עסקים, צרכנים) ולא ייתקע.<br />
<br />
<br />
=יצירת יעדים למטבע=<br />
ישנם צרכים רבים בקהילה שלעתים אינם מסופקים:<br />
*צרכים חברתיים כמו טיפול בזקנים וחניכת ילדים ונוער.<br />
*צרכים כלכליים כמו צמצום אבטלה.<br />
*צרכים מסחריים כמו עידוד עסקים קטנים ומקומיים למול התאגידים הגדולים.<br />
*צרכים קהילתיים – עזרה לארגונים ועמותות מקומיות. <br />
*צרכים רבים נוספים – עידוד בריאות וספורט, מעורבות חברתית, יצירת תרבות מקומית עשירה ומגוונת, עידוד תיירות ועוד.<br />
<br />
במקביל בכל קהילה יש גם משאבים רבים שאינם מנוצלים:<br />
*מובטלים בעלי יכולת ורצון לעבוד.<br />
*מושבים ריקים במרכזי תרבות (מסעדות, מתנ"סים, אולמות קולנוע וכו').<br />
*מבני ציבור (בתי-ספר למשל) שעומדים ריקים בערב.<br />
*מתנדבים בעמותות שאינם פעילים עקב חוסר בהכוונה.<br />
*חפצים ומכשירים שנזרקים ויכולים להיות משופצים או לשימוש אחר.<br />
*שטחים פתוחים וגינות לא מטופלות.<br />
<br />
המטרה של המטבע המשלים היא ליצור את החיבור בין הצרכים הלא ממומשים והמשאבים הבלתי מנוצלים. לעתים זה נעשה בתיווך של המטבע הרגיל, אך פעמים רבות זה לא נעשה מעצמו, וכאן בדיוק מטבע משלים יכול ליצור את החיבור.<br />
<br />
אחת הדוגמאות הטובות בעולם למטבע חלופי הוא 'נקודות הנוסע המתמיד'. מדובר במטבע שלוקח משאב לא מנוצל (כסאות ריקים), וצורך לא ממומש (שימור לקוחות), ומחבר אותם. הלקוח ממשיך לטוס עם אותה חברה כי הוא יודע שכך הוא צובר מיילים. בתמורה החברה מעניקה לנוסע טיסה בחינם או בתנאים משופרים. כולם יוצאים מורווחים <br />
<br />
=עיצוב המטבע לפי דרישות הקהילה=<br />
עיצוב המטבע תלוי בצרכים ובמשאבים הקיימים ובסדרי העדיפויות שלהם. לכל תכונה של המטבע יש יתרונות וחסרונות. כעת נבין כמה אספקטים שונים של עיצוב המטבע:<br />
==הילך חוקי== <br />
הילך חוקי הוא אמצעי תשלום המשמש לתשלום חוב (לרוב חוב הנובע מעסקאות קניה או מכירה), אשר לא ניתן לסרב, על פי דין, לקבלו. בהיבט המדיני, הילך חוקי הם מטבעות אשר ניתן לשלם באמצעותם מסים. כיום, מטבעות ושטרות ישראלים (ש"ח ואגורות), אשר תוקפם לא פג, הם הילך חוקי בישראל. גם צ'קים בנקאיים הם הילך חוקי.<br />
<br />
לרוב, מטבעות קהילתיים אינם הילך חוקי. לא ניתן לשלם איתם מסים והם אינם באים להחליף את המטבע הלאומי, אלא להשלים אותו. עם זאת, ישנן כמה דוגמאות בעולם שבהן מטבעות מקומיים התקבלו כתשלום חלקי של מסים מקומיים על ידי עיריות ומועצות אזוריות.<br />
<br />
==מטבעות לשימוש מסחרי==<br />
*מטבע למסחר בין עסקים (B2B) – מטבע שמשמש בעיקר להחלפת שירותים וסחורות בין ספקים, עסקים, ולקוחות סיטונאיים. יכול להתקיים ברמה המקומית אך גם ברמה הלאומית.<br />
<br />
*מטבע לשימוש בין עסק ללקוח (C2B) – המטבע המשלים הנפוץ ביותר כיום הוא 'מטבע נאמנות', המעודד לקוחות להישאר נאמנים לעסק מסוים. נקודות הנוסע המתמיד, ותווי קניה בסופרמרקטים הם דוגמאות למטבע כזה.<br />
<br />
*לקוח ללקוח (C2C) – המערכת הכספית הבנקאית הנוכחית בין אנשים פרטיים היא דוגמה למטבע לקוח ללקוח. <br />
<br />
*לקוח לעסק (B2C) – מטבעות שבהן הלקוחות קונים תווי קניה קבוצתיים (גרופון), ומקבלים הנחות בעסקים. העסקים בתמורה מקבלים פרסום ועדיפות על פני עסקים אחרים. הלקוחות יכולים לקבוע איזה עסקים יקחו חלק במיזם, להיות מעורבים בניהול שלו, ואף יוצרים אותו (בכך שקונים את תווי הקניה), ולכן מטבע כזה נקרא לקוח לעסק. בישראל עובדים על פרויקט שנקרא 'ברית הקואופרטיבים' שיתכן שיווצר בו מטבע עם המאפיינים האלה.<br />
<br />
*שילובים של כמה סוגי מטבעות.<br />
<br />
==שאלות הכוונה לבחירת יעדי המטבע:==<br />
*מהם הצרכים של הקהילה? מהו סדר העדיפות של הצרכים הללו?<br />
*מהם המשאבים הלא מנוצלים שעומדים לרשות הקהילה ?<br />
*על סמך הצרכים והמשאבים – מהם יעדי המטבע?<br />
*איזה סוג מטבע הכי מתאים לענות על היעדים (מקוון, תלושים)?<br />
*מה הקשר בין העסקים ללקוחות במטבע זה (B2B, B2C, C2B, C2C) ?<br />
<br />
==יצירת סיפור לקהילה:==<br />
*חזון ומטרה למטבע הקהילתי<br />
*האופנים שבהם ישתפרו חיינו בעזרת המטבע הקהילתי<br />
*מי האנשים והקבוצות השונות אשר יתעניינו להשתמש במטבע הקהילתי<br />
<br />
=הטמעת המטבע – צוות הנהגה=<br />
גיוס צוות הנהגה חייב להיות קשור לצרכים שעליהם אמור לענות המטבע. אם המטבע נועד לעודד בני נוער להתנדב, יהיו חייבים לקחת בו חלק בני נוער. עם המטבע אמור לעודד עסקים מקומיים, חייבים להיות בצוות ההנהגה בעלי עסקים מקומיים.<br />
<br />
באופן כללי כדאי שבצוות ההנהגה יהיו נציגים של הגופים הבאים:<br />
*נציג של הרשות המקומית – עירייה, מועצה, או כל גוף נבחר אחר.<br />
*נציג של ארגון המעורב בחיי הקהילה – תנועת נוער, עמותה, מרכז קהילתי, נציגי ועד שכונות.<br />
*אנשי עסקים מקומיים – אשר מעוניינים לתמוך ו/או לתרום לקידום המיזם.<br />
*נציג של האוכלוסיות שאמורות להיעזר במטבע - כאמור, קשישים, מובטלים, בני נוער וכדומה.<br />
<br />
יצירת צוות הנהגה הוא צעד חשוב ומשמעותי בדרך ליצירת מטבע קהילתי, שכן תהליך הטמעת המטבע דורש זמן ומאמץ עד אשר הוא תופס תאוצה ו'זורם מעצמו'. וגם אז ישנם צדדים ניהוליים שעדיין צריך לטפל בהם. התהליך חייב להתרחש במעורבות של הקהילה, שכן חברי הקהילה הם 'בעלי המניות' של המטבע.<br />
<br />
בהמשך, יתכן ויהיה צורך לערב אנשים נוספים ביצירת המטבע – עובדי בנק, בתי דפוס, מתכנתים. אין חשש מפני צוות גדול של אנשים, למעשה הנסיון מצביע כי ככל שיותר אנשים מעורבים ומודעים, כך יש יותר סיכוי שהמטבע ישגשג.<br />
<br />
=בחירת אופן פעולת המטבע=<br />
לאחר שנבחרו יעדי המטבע, והורכב צוות הנהגה אשר מוכן לקחת חלק בניהול ובהטמעתו בקהילה, יש לבחור את אופן הפעולה של המטבע על-פי ארבעה מימדים: <br />
# אמצעי התשלום – נייר, מקוון, סחורה, משולב.<br />
# שימושי המטבע – מדידת ערך, צבירת ערך, סחר חליפין.<br />
# תהליך הנפקת המטבע<br />
# החזר עלויות תפעול<br />
<br />
==אמצעי התשלום:==<br />
# '''מטבעות טובין''' - בעבר השתמשו בסחורות עצמם כאמצעי תשלום. ראשי בקר היוו מטבע. בבתי-כלא סיגריות הן המטבע, שכן גם אם אינך יכול לשלם איתן אתה יכול להשתמש בהן. <br/>לא נדון כאן באמצעי התשלום הזה, אך חשוב לציין שהוא קיים. נדון בעיקר בשני אמצעי תשלום – שטר או מטבע (coin), ומדיה דיגיטלית.<br />
# '''שטרות ומטבעות''' – אמצעי התשלום המוכר ביותר. למעשה כשרוב האנשים חושבים על כסף, עולה במוחם תמונה של שטרות או מטבעות. <br />
#*יתרונות: זול לייצר, קל לקחת איתנו ולהעביר מאחד לשני, נגיש גם לאנשים ללא גישה לטכנולוגיה (קשישים בעיקר).<br />
#*חסרונות: קל יחסית לזייף. ניתן בקלות יחסית לאבד.<br />
# '''מדיה דיגיטלית''' - סחר דיגיטלי הוא הסחר הנפוץ ביותר בעולם כיום, ומערכות מטבעות משלימים באינטרנט הן נפוצות ויעילות. <br />
#*יתרונות: אפשר להעביר מידע בין סוגים שונים של מכשירים – טלפונים, מחשבים, כרטיסי אשראי, כרטיסי זכרון. ניתן לאבטח בצורה טובה יותר, ניתן לאפשר ניהול יותר טוב של הכסף ובסכומים יותר גדולים, למי שמעוניין בכך.<br />
#*חסרונות: לעתים דורש עבודה יותר רבה בבנייה, תחזוק ואבטחה של המערכת. לאנשים מסויימים אין גישה למחשבים.<br/>כמובן שניתן לשלב בין אמצעי התשלום פיזי והדיגיטלי. הבעיה העיקרית שנוצרת היא בעיית האבטחה – ככל שהמטבע נפוץ ביותר צורות כך צריך להשקיע יותר באבטחה שלו.<br />
==שימושי המטבע==<br />
לכסף ככלל, יש שלושה שימושים מרכזיים – מדידת ערך, סחר חליפין, וצבירת ערך:<br />
#'''מדידת ערך'''<br/>אחד השימושים של כסף הוא לאפשר מדידה והשוואה של ערך הסחורות והשירותים השונים בשוק מסוים (מדינה למשל). בעבר לא היה ברור – כמה תפוחים שווה כבשה, וכמה שעות זוגות נעליים שווה ביקור אצל הרופא. אחד התפקידים של כסף הוא למדוד את הערך של כל סחורה או שירות. כולנו למשל יודעים שתפוח עולה 1-2 ש"ח, ושזוג נעליים עולה 200-1000 ש"ח. המטבע (ש"ח) מאפשר לנו למדוד את הערך שלהם.<br />
#*'''ערך לפי המטבע הלאומי''' - רוב המטבעות המשלימים אינם משחקים תפקיד במדידת ערך של סחורות, אלא ביחסם למטבע הלאומי. הערך של המטבע נקבע לרוב על פי המטבע הרגיל במדינה, במקרים שונים בוחרים להשתמש בערך של מטבע אחר, בעיקר בתקופות של אי-יציבות (למשל ארגנטינה שהצמידה את המטבע שלה לדולר של ארצות הברית, או ישראל שהצמידה את השקל לדולר בשל אינפלציה גבוהה בשנות השמונים של המאה העשרים). ברגע שהמטבע מתייצב, אפשר לשנות את הערך שלו למול המטבע הלאומי (ככל שהמטבע המקומי מתחזק, כך הערך שלו למול המטבע הלאומי עולה). רוב המטבעות המשלימים לא מגיעים לידי כך.<br />
#:*יתרונות: מוכר ומובן, חוסך התעסקות בכמה סוגי חשבונות והמרות מטבע. <br />
#:*חסרונות: במידה והמטבע הלאומי מתרסק או מגיע להיפר-אינפלציה, המטבע המשלים כנראה יאבד גם כן את ערכו (אבל לא בהכרח).<br />
#*'''ערך לפי זמן''' – בנקי זמן יוצרים מטבע שערכו נקבע לפי זמן – שעה אחת או מספר דקות שאדם משקיע, זהו הערך, וזהו גם מה שעליו לקבל – יחידת זמן שווה למה שהוא נתן. זו דרך ליצור שוויון בין אנשים וכישורים. (על אף ששוויון זה הוא מלאכותי, הוא משקף לנו את המלאכותיות של הערך שאנו נותנים כיום לשירותים שונים, ומאפשר לנו לבחון מחדש כמה שווה הזמן שלנו).<br />
#:*יתרונות: טוב למטבע שבעיקר מציע שירותים, חסין יחסית מפני מפולת כלכלית מדינית, מאפשר סחר עם קהילות ובנקי זמן אחרים.<br />
#:*חסרונות: דורש המרה במקרה של שימוש מול סחורות ולכן פחות נגיש לקמעונאים. <br />
#*'''ערך לפי יחידה פיזיקלית''' – המטבע המפורסם ביותר שנעשה בו שימוש כזה הוא נקודות הנוסע המתמיד, שמשתמשות ביחידת המרחק – מייל, ככלי מדידה. ביפן קיים מטבע שנקרא WAT, שהערך שלו שווה ל-1 קילווט הספק חשמלי אשר נוצר על ידי פרוייקטים סביבתיים לאנרגיה מתחדשת. האנשים מרוויחים ומעבירים ביניהם מעין חשבון חשמל משותף.<br />
#:*יתרונות: מייצר ערך אמיתי פיזי. קשה להמרה ולכן נשמר בכלכלה המקומית.<br />
#:*חסרונות: מסובך להמרה ולכן מקשה על סחר עם עסקים חדשים.<br />
# '''סחר חליפין''' - <br/>השימוש של המטבע כאמצעי סחר חליפין הוא השימוש העיקרי. היתרונות והחסרונות של המטבע כאמצעי תשלום נידונו בסעיף הקודם (אמצעי התשלום).<br />
# '''צבירת ערך''' - <br />
#*'''מטבע נושא ריבית''' – הדרך שבה אנו מכירים כסף כיום, ככל שהוא יושב בבנק יותר זמן כך הוא צובר יותר ריבית וערך החשבון גדל וככל שחשבון נמצא במאזן שלילי כך הוא צובר ריבית גבוהה יותר. מטבע כזה מעודד צבירה ואגירה של כסף על פני נכסים אמיתיים. ככל שהריבית גבוהה יותר כך משתלם לחסוך את הכסף.<br/>אחד היתרונות של מטבע נושא ריבית זה שהוא יוצר הכנסה עבור אלו שמנפיקים את הכסף. אך החסרון בו-זמנית הוא גם יוצר מערכת שבה אלו שאין להם כסף מעבירים את כספם לאלו שיש להם וכך נוצרת ריכוזיות. <br />
#*'''מטבע ללא ריבית''' – רוב המטבעות המשלימים אינם פועלים עם ריבית. אין עידוד לחסוך אותם וגם אין עידוד להשתמש בהם.במובן הזה הכסף הוא נייטרלי<br />
#*'''מטבע בריבית שלילית''' – כסף אשר מאבד מערכו. מעין תשלום חנייה שאנשים משלמים על כסף שלא זז מהחשבון. מטרתו לעודד אנשים להשתמש בכסף ולא לחסוך אותו. הדוגמאות הבאות הן הרחבות של מטבע בריבית שלילית:<br />
#:*'''מטבע משנה ערכו בשלבים''' – ניתן לקבוע שמטבע מאבד מערכו כל זמן מסוים – נאמר כל שנה יורד הערך של המטבע ב-20%. זו דרך נוספת לעודד שימוש במטבע במקום לצבור אותו. זו גם צורה מסוימת למיסוי של המטבע על ידי מי שמנפיק אותו – כלומר דרך לקבל תשלום על הייצור והניהול של הכסף. <br/>המקרה המפורסם ביותר הוא של "הנס מוורגל" שבו הונפק מטבע שכדי לשמור על הערך שלו היה על המשתמשים להדביק עליו בול בכל חודש. שווי הבול היה 1% מערך המטבע – כלומר כל חודש המטבע היה מאבד אחוז אחד מערכו. בכך הוגברה הזרימה של המטבע, שכן אף אחד לא רצה שיישאר אצלו מטבע שמאבד מהערך שלו והעדיפו להשתמש בו.<br />
#:*'''מטבע עם תאריך תפוגה''' – מטבע שבשלב מסוים מקבל מיסוי של 100%. זה מתאים במקרה שרוצים ליצור מטבע זמני, עבור פרויקט מסוים.<br />
# '''שימוש כללי''' -<br />
#*כאמור, לא חובה שכל מטבע ישמש עבור כל הפונקציות השונות (מדידת ערך, צבירת ערך, סחר חליפין). למעשה אין כיום מטבע משלים שמשמש לכל הפונקציות האלו. מאחר שהמטבעות הלאומיים (שקל, דולר וכדומה) משמשים לכל המטרות האלו בעת ובעונה אחת—נוצר ניגוד אינטרסים בין סחר חליפין וצבירת ערך. מטבעות משלימים נוצרו בין היתר כדי להתמודד עם הניגוד הזה (לרוב על ידי עידוד סחר חליפין).<br />
==תהליך הנפקת המטבע:==<br />
מבין השלבים השונים ביצירת מטבע משלים, זהו הפחות מוכר עד כה. חוסר הבנה וטעויות בתכנון הנפקת המטבע היא אחת הסיבות המרכזיות לכשלון של מערכות מטבע משלים.<br/>חשוב להבין שחוזקו של מטבע הוא כגודל האמון שאנשים נותנים בו. ניתן לראות שבעיתות משבר פיננסי, אנשים נוטים לאבד אמון במטבע והוא מאבד כמעט לגמרי מערכו. <br/>כיצד הדבר מושפע מאופן הנפקת המטבע? <br/>בדרך כלל יש יחס הפוך בין הקלות שבה ניתן להנפיק את המטבע לבין האמינות שלו. ככל שיותר פשוט להפיץ מטבע משלים, כך קשה יותר ליצור לו אמינות ולהפך. <br/>כאשר מטבע משלים מגובה על ידי הון התחלתי (אישי או קהילתי) יש לו יותר סיכוי להיתפס כאמין . אך לעתים בדיוק המחסור בהון הוא זה שגורם לאנשים לפנות למטבע משלים, ולכן גיוס הון רק יקשה על הנפקת המטבע.<br />
*'''הגוף המנפיק''' – <br/>כל מטבע שמונפק יכול להיות מונפק על ידי גוף מרכזי, או על ידי המשתמשים:<br />
# '''גוף מרכזי''' – הנפקת המטבע יכולה להתבצע על ידי גוף מרכזי. לגוף כזה יש אפשרות להנפיק את המטבע מול בטחונות ופקדונות שונים. <br/>כל תושב או עסק שרוצה להשתמש במטבע יפעל למול הגוף המרכזי לפחות בשלב הראשוני של המטבע. בנק ישראל הוא דוגמה לגוף מרכזי. <br/>גוף מרכזי מאפשר בקרה של סכומי הכסף שנמצאים במחזור, ניהול יותר מסודר של המטבע. אך כדי שגוף כזה לא יגרום לאותן בעיות אותן המטבע המשלים נועד לפתור . חשוב שהוא יהיה שקוף ודמוקרטי.<br />
# '''המשתמשים''' – במערכות מסוימות המשתמשים עצמם יכולים ליצור את המטבע בעצמם. הם עושים זאת בהעברה עצמה. כאשר אדם שאין לו מטבע מקבל או נותן שירות או סחורה, הוא יוצר לעצמו אשראי שלילי או חיובי ובכך למעשה נוצר עוד כסף. <br/>שיטה זו מאפשרת שתמיד יהיה מספיק מהמטבע כדי לענות על הצרכים, אך יש לה כמה בעיות – המטבע נמצא תחת פחות בקרה, משתמש יכול ליצור לעצמו חובות גדולים --כלומר לקבל הרבה שירותים בלי לתת משהו בתמורה, ובסופו של דבר המטבע יאבד מהאמינות שלו.<br />
*'''גיבוי''' –<br/>בדרך כלל המטבעות מונפקים בגיבוי מסוים (כדי ליצור למטבע אמינות ובכך להגדיל את הביקוש שלו):<br />
#'''גיבוי על ידי סחורה או מטבע אחר''' – הנפקת המטבע יכולה להיווצר בגיבוי של סחורה או כסף אחר ובהסכם מחייב על פי חוק.<br/> ניתן לעשות זאת באמצעות גיוס הון התחלתי (כספי או חומרי) שיעמוד מאחורי הנפקת המטבע ויבטיח שמי שלא רוצה להמשיך להשתמש בו יקבל שקלים תמורת שווי המטבע שברשותו. <br/><br/>הדרכים להנפקת מטבע מגובה:<br />
#*'''שטרות או אשראי דיגיטלי''' – תלושים או נקודות שאיתם אפשר לקנות סחורה וגם לקבל כסף בחזרה.<br />
#*'''תלושים או נקודות שלא ניתנים להחזר''' –רק לקנייה של סחורות ושירותים מסוימים. (כמו תלושי השי של רשתות המזון).<br />
#*'''מטבע אמון''' – נקודות שניתנות (על ידי חברות מסחריות בדרך-כלל) בהתאם לקנייה בעסקים מסוימים. הנוסע המתמיד הוא דוגמה למטבע כזה.<br />
# '''גיבוי על ידי בטחונות משפטיים''' – משכנתא היא דוגמה לכסף שניתן בגיבוי בטחונות משפטיים. בצורה דומה ניתן להנפיק מטבע שאותו נותנים למשתמש, בלי שישנו כסף בשקלים או משאבים בשווי מסוים, אלא התחייבות חוקית. מטבע ה-WIR בשווייץ (מטבע בין עסקים) מגובה על ידי בטחונות משפטיים, כלומר למערכת ההנפקה שלו יש מעמד חוקי של בנק.<br />
# '''ללא גיבוי''' – במידה ויש אמון של הציבור במערכת, ניתן להנפיק מטבע (להעניק אשראי) ללא גיבוי. כלומר הגוף המרכזי מעניק למי שרוצה אשראי ללא שום הבטחה שהמטבע יהיה שווה משהו או שניתן יהיה לקבל תמורתו החזר. <br/> דרך אחת ליצירת מטבע בעל ערך אך ללא גיבוי היא לתרום שקלים לצד שלישי (עמותה או ארגון) ולהנפיק את המטבע לפי הסכום הנתרם. המטבע אמנם אינו מגובה, אך בתהליך זה הוא מקבל ערך (הוא נוצר לפי שווי של שקלים). <br />
# '''אשראי הדדי''' – זו הצורה הנפוצה כאשר המטבע נוצר על ידי המשתמשים,(מערכות LETS ) למעשה המטבע נוצר תוך הבטחה ואמון שלאחר שנתת שירות מסוים, אתה תקבל שירות אחר באותו שווי (לא בהכרח מאותו אדם שלו נתת את השירות אלא מחבר בקהילה). מתאים בעיקר לקהילות שבהן אנשים מכירים זה את זה.<br />
# '''אשראי הדדי בערבות עקיפה''' – מערכת בשם RIPPLE מציעה גיבוי באמצעות ערבות של צד שלישי. כלומר כאשר אתה עושה עסקה ומעביר כסף, הכסף הזה עובר בערבות של אנשים נוספים ששניכם מכירים וסומכים עליהם (על סמך הכרות אישית או על סמך עסקאות עבר). <br />
<br />
כדי להחליט על צורת ההנפקה כדאי להנהגה לנסות לענות על השאלות הבאות:<br />
*מי הגוף שיהיה אחראי על ההנפקה? מועצת עסקים מקומיים, קבוצה קהילתית, או ההנהגה עצמה.<br />
*מהו תהליך הנפקה הרצוי? איזה סוג גיבוי?<br />
*כיצד הכסף יתחיל להתגלגל בין המשתמשים?<br />
<br />
דוגמה: <br />
<br />
בעיירה בצפון, קואופרטיב צרכני החליט להיות המנפיק של המטבע המקומי – מטבע ששמו יחד. מכיוון שלקואופרטיב יש כרטיס מגנטי, המערכת שלהם יכולה לשמש לניהול חשבונות המטבע. הדרך להנפקת המטבע היא שילוב של מטבע אמון (כמו הנוסע המתמיד), שבו המשתמשים '''ירוויחו נקודות על קנייה בעסקים קטנים ומקומיים''', וכן נקודות על '''התנדבות או תרומה לארגונים חברתיים'''. <br />
<br />
המשתמשים החדשים יקבלו כרטיסים מגנטיים שיאפשרו להם לרכוש במסגרת הקואופרטיב הצרכני. כאשר הם יקנו בעסקים מקומיים חשבון ה'יחד' שלהם יחויב' וכאשר הם יתנדבו או יקנו במטבע רגיל בעסק שמשתתף בקואופרטיב, חשבון ה'יחד' שלהם יזוכה.<br />
<br />
כך למעשה נענו כמה צרכים – הקואופרטיב מגדיל את כמות העסקים שמשתתפים, את כמות הלקוחות שמשתתפים, מעודד צריכה מקומית ומעודד התנדבות חברתית.<br />
<br />
תהליך ההנפקה נעשה בקלות יחסית משום שהוא נעזר בגוף קיים (הקואופרטיב הצרכני) שיש לו כבר אמצעי תשלום משלו (כרטיסים מגנטיים).<br />
==החזרת עלויות:==<br />
יצירת ותחזוקת מטבע קהילתי דורשת משאבים. לכן דרוש מודל עסקי אשר יאפשר לו לקיים את עצמו. אלו הנקודות העיקריות שיש לקחת בחשבון בתכנון המודל העסקי :<br />
#השקעה ראשונית – הנעת התהליך דורשת השקעה ראשונית. חלק גדול מההשקעה הוא זמן של ההנהגה בחשיבה וכתיבה של כל הסעיפים שהזכרנו במסמך זה. <br />
כאמור חלק זה יכול להיות בהתנדבות, אך ישנן גם הוצאות נוספות כמו הנפקת שטרות או יצירת אתר. יש לקחת הוצאות אלו בחשבון.<br />
# הוצאות שוטפות – תגמול למנהלי המערכת, תחזוק האתר, שיפור המערכת. <br />
# במקרה של מטבע קהילתי, חלק מהעלויות יכולות להיות משולמות במטבע עצמו, אך חלק יהיו בשקלים. חשוב להבין אילו דברים ניתן לשלם באיזה מטבע.<br />
# קיימים כמה סוגים בסיסיים של עמלות שניתן להשתמש בהם:<br />
## עמלה קבועה – דמי חבר אשר יכולים להיות משולמים בזמן ההצטרפות, או דמי חבר תקופתיים (חודשיים או שנתיים). ניתן ליצור עמלות בגובה שונה לעסקים ולאנשים פרטיים. עמלה קבועה מחויבת לרוב בשקלים.<br />
## עמלה לפי פעולה – כל העברת כספים תהיה מלווה בעמלה. ניתן לחייב את העמלה בזמן ההעברה או תקופתית כל שבוע/חודש. עמלה לפי פעולה מחויבת לרוב באמצעות מטבע הקהילתי עצמו. במקרה של מטבע משלים זוהי עמלה שיוצרת תמריץ שלילי להנעת המטבע כך שעדיף שלא להשתמש בה או להקטין אותה עד כמה שניתן.<br />
## בסעיף 'צבירת ערך' דנו בדרכים השונות של צבירת ערך – ריבית, ריבית שלילית וסוגיה השונים. כל צבירת ערך יוצרת הכנסה של המטבע הקהילתי עבור הגוף המנפיק. זוהי דרך מצוינת לכסות את ההוצאות השוטפות.<br />
## חיוב עבור חשבונות במאזן חריג (פלוס גבוה או מינוס גבוה).<br />
# לעתים העלויות הן קטנות מאוד. במערכת אשראי הדדי או בשימוש באתרים/תוכנות קיימות, אין כמעט הוצאות, אך עדיין חשוב להבין אילו הוצאות כן קיימות, כדי שיהיה אפשר להתמודד איתן.<br />
# בעקרון, השאיפה היא להקטין את העלויות של מטבע קהילתי עד כמה שניתן בעיקר את העלויות בשקלים. עלויות במטבע הקהילתי הן יותר קלות לניהול ולאיזון.<br />
# ניתן כמובן להתחיל עם מנגנון אחד (דמי חבר או ריבית שלילי ולפי איך שהמטבע מתפקד בשלבים הראשונים לשנות או להוסיף תשלומים.<br />
<br />
=יצירת מערכת מעגלית סגורה=<br />
מטבע הוא כלי שמאשר זרימה. כדי שהזרימה של המטבע תמשיך ולא תתקע במקום מסויים (כיורים או גבים), חשוב לנהל את הזרימה הזו לפחות בשלבים הראשונים. המרכיבים השונים אשר לוקחים חלק בזרימת המטבע. בסוגריים – דרכי זרימת המטבע:<br />
*בעלי עסקים<br />
*עסקים וארגונים <br />
*גופים ציבוריים - עירייה, מרכז קהילתי<br />
*גופים פיננסיים - הגוף המנפיק, בנק קהילתי<br />
*שכירים<br />
*ספקים וקמעונאים<br />
*דרכי זרימת המטבע השונים בין גופים אלו:<br />
*מכירה של מוצרים ושירותים<br />
*צריכה של מוצרים ושירותים<br />
*תשלום משכורות<br />
*תשלום מיסים<br />
*השקעות<br />
*הלוואות<br />
*ריבית ועמלות<br />
על מנת לאפשר זרימה של המטבע, ניתן ליצור תרשים זרימה קהילתי אשר מראה כיצד המטבע עובר בין הגופים השונים ולנסות להבין היכן הוא יכול להתקע ולפי זה לתכנן כיצד להזרים אותו הלאה. <br />
<br />
כמו כן כדאי לערב אנשים מהקבוצות השונות בתהליך כדי להבין טוב יותר מה הצרכים שלהם וכיצד ניתן לאפשר למטבע לעבור דרכם.<br />
<br />
[[קובץ:Shomer-litar-helsmith.png]]<br />
<br />
=סיכום:=<br />
מדריך זה נועד לתת כלים בסיסיים ליצירת וביסוס מטבע קהילתי. כמו כל פרויקט קהילתי תהליך זה דורש זמן והשקעה של קבוצה מובילה, וכן עירוב הקהילה. <br />
<br />
חלק מהמושגים אשר בשימוש כאן הינם חדשים לאנשים שלא למדו כלכלה ולכן יש להקדיש זמן וללמוד אותם.<br />
<br />
בעולם קיימות דוגמאות רבות למטבעות קהילתיים. חלקם הצליחו והם משגשגים כיום, וחלקם נכשלו ואינם קיימים יותר. גם מאלה וגם מאלה ניתן ללמוד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://publishing.yudu.com/Library/Axgmj/Communitycurrencygui/resources/1.htm מדריך ליצירת מטבע קהילתי], גרסה מלאה, אנגלית<br />
* [http://mcm.org.il/ התנועה לשינוי מוניטרי]<br />
* [http://o-share.org/ מערכת o-share]<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה]]<br />
[[קטגוריה:כסף]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]<br />
[[קטגוריה:מדריכים]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=119894רווח שולי2020-12-28T13:57:02Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div><br />
ב[[מיקרו-כלכלה]], [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] '''רווח שולי''' (באנגלית: '''Marginal Profit''' {{כ}}או בראשי תיבות '''MP''') מוגדר כהפרש בין הכנסה (פידיון) שולית (MR - Marginal Revenue) לעלות שולית (MC - Marginal Cost). <ref>http://hamitham.mta.ac.il/%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99marginal-profit/</ref><br />
<br />
או בנוסחה - <br />
MR (הכנסה שולית) - MC (עלות שולית) = MP (רווח שולי).<br />
<br />
כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי המטרה המרכזית, ובדרך כלל היחידה, של חברה מסחרית היא למקסם את הרווח. מתוך הניתוח הנאו-קלאסי המיקרו-כלכלי יוצא כי חברה תנסה לבצע מיקסום של הרווח השולי על מנת למקסם רווח, חברה למטרות רווח תמשיך לייצר מוצר או לתת שירות עד הנקודה בה הרווח השולי שווה לאפס.<ref>https://en.wikipedia.org/wiki/Marginal_profit</ref><br />
רווח שולי הינו הרווח שנוסף לחברה או ליחיד כאשר הם מייצרים עוד יחידה אחת והיא נמכרת<ref>http://www.investopedia.com/terms/m/marginal-profit.asp</ref>. זהו ההבדל בין ההכנסה השולית לעלות השולית. פעמים רבות החישוב משמש כדי להחליט האם להגדיל, להפסיק או לעצור ייצור של מוצר. תחת תאוריית [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה נאו-קלאסית]] עסק ימקסם את כלל רווחיו עד אשר עלות הייצור השולית תשתווה להכנסה השולית או כאשר הרווח השולי הוא בדיוק אפס (זהו השלב שבו העסק יפסיק להרוויח על כל מוצר שהוא מייצר ומוכר). זאת משום שהעלות השולית עולה ככל שהעסק מייצר או קונה לצורך מכירה יותר מוצרים ו/או שירותים. <br />
<br />
==ביקורת==<br />
במציאות העסקית מסובך מאוד לעסק לדעת את הרווח השולי שלו בזמן שבו הוא צריך לקבל החלטה, מאחר שקיימים משתנים שלא ניתן לדעת אותם בזמן אמת הנוגעים לגורמים כגון מחיר המכירה ועלות החומרים. בנוסף, העסק מתחשב גם בפרמטרים נוספים.<br />
<br />
בפרק השלישי של הספר "[[הפרכת הכלכלה]]" מתייחס [[כלכלה פוליטית|הכלכלן הפוליטי]] [[סטיב קין]] לרעיון של עלות ורווח שולי כהסבר מרכזי להתנהגות הפירמות. בחלק הראשון של הפרק קין מסביר בצורה מפורטת את הרעיון של רווח שולי. כיצד מחשבים אותו (באופן תאורטי) ואת ההשלכות שכן מתוך הניתוח של רווח שולי נגזרים חישובים נוספים של התנהגות הפירמה כמו חישובי שכר או ריבית. <br />
<br />
===הביקורת של סראפה - עלויות שיווק ומימון===<br />
הכלכלן [[פיירו סראפה]] תוקף את הניתוח הנאו-קלאסי של הפירמה וטוען שהוא מגיע לסתירה עצמית. אם הכוונה היא לניתוח שמתרחש בענף שלם כמו חקלאות או תעשייה, הניתוח בעייתי כי הוא מניח שהביקוש נפרד מההיצע כלומר - אם יהיו פחות עובדים בחקלאות הדבר לא ישפיע על הביקושים - וטיעון כזה הוא בעייתי. אם מניחים כי הניתוח הוא לגבי מפעל או פירמה בודדת מגיעים לבעיה לגבי הנחה כי יש לשמור על רכיבים שונים של החישוב קבועים. למעשה סראפה טוען כי עלויות עולות ופדיון שולי קבוע לא באמת קובעים מה תהיה התפוקה של פירמה. <br />
<br />
סראפה טוען כי התפוקה של פירמה בודדת מוגבלת בעיקר עקב גורמים עסקיים ולאו דווקא טכנולוגיים - במיוחד מדובר בעלויות שיווק ובעלויות מימון עולות. עלויות אלה לא נובעות מגודל המפעל או כמות הפועלים אלא מקושי לעודד צרכנים לקנות את המוצרים של מפעל א' במקום את התוצרת של מפעל ב'. דבר זה נובע מכך שבמציאות יש [[הטרוגניות כלכלית]] - המוצרים אינם הומוגניים אלא בעלי הבדלים, תנאי השיווק מול הצרכים (לדוגמה המרחק מן החנות, העדפת הצרכנים פירמה מסויימת) ותנאי קבלת האשראי הם שונים בין חברות שונות. <br />
<br />
לפי סראפה: "אנשי עסקים, שרואים את עצמם כמושפעים מתנאים תחרותיים, יראו כאבסורדית את ההנחה שהגבול לייצור שלהם נמצא בתנאים הפנימיים של הייצור בפירמה שלהם, שלא מאפשרים ייצור של כמות גדולה יותר ללא הגדלת העלות. המכשול העיקרי מולו הם צריכים להתמודד כשהם רוצים להגדיל בהתמדה את הייצור שלהם לא טמון בעלות הייצור – שלמעשה, מעודדת אותם לכיוון זה – אלא בקושי של מכירת כמות גדולה יותר של מוצרים ללא הורדת המחיר, או ללא שהם יצטרכו להתמודד עם עלויות שיווק גדלות." (סראפה 1926)<br />
<br />
מודלים כלכליים נאו-קלאסיים מניחים בדרך כלל הנחות שדוחקות החוצה אילוצים של העולם האמיתי - על ידי ההנחה שמוצרים הם הומוגניים (זהים במראה, בתפקוד ובמחיר), שצרכנים אדישים בין התוצרת של פירמות שונות ומחליטים על הקניות שלהם רק על בסיס המחיר (שכן אין הבדלים באיכות), שאין הוצאות תחבורה, וכו'. בעולם כזה, איש לא זקוק לשיווק היות ו[[ידע מלא|הצרכנים כבר יודעים הכל]], ורק המחיר(שאותו הצרכנים כבר יודעים) מבדיל בין תפוקה של פירמה אחת לאחרת. אבל סראפה אומר שהנחות יסוד אלה הן היוצא מהכלל. <br />
<br />
ברוב התעשיות, המוצרים הם הטרוגניים, צרכנים לא יודעים הכל, והם מחשיבים היבטים נוספים של המוצר מלבד המחיר. אפילו כאשר המוצרים הם הומוגניים, עלויות תחבורה יכולות לפעול כדי לתת לפירמה אחת [[מונופול|מונופול מקומי]] אפקטיבי. כתוצאה מכך, אפילו הקונספט של שוק תחרותי – שבו כל הפירמות רואות את המחיר כנתון הוא לא ברור מאיליו. תחת זאת, רוב הפירמות פועלות כמו מונופולים – אשר, על פי התאוריה הכלכלית, ניצבים בפני עקומת ביקוש יורדת. <br />
<br />
לכל פירמה יש מוצר שיכול להתאים לאיזושהי קטגוריה רחבה – לדוגמה, מכוניות נוסעים – אבל הינו נבדל מהיריבים שלו בצורה איכותית באופן שחשוב מספיק לתת-קבוצה מסויימת של קונים. הפירמה מנסה לבצע מניפולציות על הביקוש למוצר שלה, אבל ניצבת בפני עלויות המונעות ממנה לחסל את היריבים וכך להשתלט על כל התעשייה. <br />
<br />
לא רק שעל הפירמה לשכנע [[נישת שוק]] מסויימת לקנות את המוצר שלה – לדוגמה, לשכנע קונים לקנות מכוניות וולוו – עליה גם לשכנע משקיעים ובנקים שההוצאה של בניית מפעל גדול מספיק בכדי לייצר למען שתי נישות השוק שווה את הסיכון. לפיכך, עם הקושי של שיווק מעבר לנישה של המוצר שלך הולכת גם הבעיה של גיוס כספים. האשראי המוגבל של פירמות רבות, פירושו שפירמה יכולה לגייס כמות מוגבלת של הון ברמה הנוכחית של הריבית. לפי קין המגבלה בגיוס ההון לפירמה כלשהי היא לרוב התוצאה הישירה מכך שידוע שפירמה מסויימת לא מסוגלת להגדיל את מכירותיה מחוץ לשוק המסויים שלה ללא הגדלה משמעותית של הוצאות הפרסום. (סראפה 1926).<br />
<br />
ניתן לחשוב שניתן להציל את התאוריה הכלכלית גם על ידי הוספת עלויות השיווק לעלויות הייצור, ועל ידי וכך יצירה של עקומת עלות שולית עולה. סראפה מציין כי יש לפחות 3 פגמים בכך. ראשית, מדובר בעיוות של האמת – שיווק אינו עלות של ייצור, אלא עלות של הפצה. שנית, הדבר אינו עקבי עם הנחת היסוד בכלכלה נאו-קלאסית, שהעלות השולית עולה בגלל תפוקה שולית פוחתת. שלישית, זה לא סביר לעשות כן, בהקשר של התאוריה הכלכלית של הפירמה. אין טעם "לשמור" את הקונספט של עקומת עלות-שולית עולה על ידי הכנסת עלויות שיווק, היות והדבר מצריך הכרה בכך שהמוצר של פירמה אחת שונה ממוצר אחר. אם המוצרים שונים בין פירמה לפירמה, אזי המוצרים כבר אינם הומוגניים, דבר הוא הנחה הכרחית לתאוריה של [[תחרות משוכללת]]. הרבה יותר לגיטימי להתייחס לשיווק כעלות של שיווק, שמטרתה היא לשנות את הביקוש שניצב בפני פירמה בודדת. <br />
<br />
לפי קין, אם סראפה צודק, אזי הדימוי הפופולרי והנפוץ ביותר של התאוריה הכלכלית, עקומת ביקוש יורדת ועקומת היצע עולה המצטלבות יחדיו לקביעת שיווי משקל של מחירים, הוא אשליה. במקום פירמות המייצרות בנקודה בה העלות השולית שווה להכנסה השולית, ההכנסה השולית של היחידה האחרונה שנמכרת תהיה בדרך כלל גבוהה בצורה משמעותית מהעלות השולית של ייצור היחידה, והתפוקה תרוסן, לא על ידי העלות השולית, אלא על ידי העלות והקושי של הרחבת המכירות על חשבון מכירות של מתחרים. <br />
<br />
===התייחסות לזמן במסגרת מקסום רווחי הפירמה===<br />
בהמשך הספר קין טוען כי מדובר בתיאור שמשמיט חלק חשוב מהמציאות ולכן מגיע למסקנה מוטעית. כאשר פירמה ממקסמת רווח עליה למקסם אותו על פני תקופות שונות כאשר בכל תקופה יש שינויים בביקושים - עלויות וירידות. לכן מהתיאור הנאו-קלאסי המקובל חסר נגזרת על פני מימד הזמן. בפועל רוב הפירמות נתקלות בתקופות שונות כאשר בחלק מהתקופות יש עודף ביקוש בהן לא יכולות לספק את כל ההזמנות, או חוסר בביקוש מול כושר הייצור שבהם פועלים ומכונות יעבדו פחות שעות או יועסקו ברכיבים פחות מכניסים. בפועל יש מקרים רבים של [[יתרון לגודל]] כך שפירמות גדולות יותר נהנות מתנאים משופרים מול פירמות קטנות - לכן פירמות רבות יעדיפו להיות מצב של עודף היצע שבו הן מסוגלות להתמודד עם הזמנות גדולות יותר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו-קלאסי]]<br />
* [[יתרון לגודל]]<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA_2008_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%95_%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA&diff=119893חוק ההסדרים/חקיקה ליישום החלטות התקציב לשנת 2008 שטרם אושרו בכנסת2020-12-28T13:55:46Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{{הסדרים:חזור|2009}}<br />
== תקציר ==<br />
חקיקת כל החוקים שפוצלו מחוק ההסדרים 2008<br />
* עמוד 82 בהצעת מדיניות 2009<br />
* {{החלטת ממשלה|4014|חקיקה ליישום החלטות התקציב לשנת 2008 שטרם אושרו בכנסת}}<br />
<br />
== דברי הסבר ==<br />
בהתאם לחוק יסוד משק המדינה מניחה הממשלה על שולחן הכנסת בכל שנה את הצעת התקציב והמדיניות הכלכלית לשנה העוקבת, וזאת לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים. הצעת חוק התקציב, כמו גם תיקוני החקיקה המוגשים, משתלבים זה בזה לשם יישום המדיניות הכלכלית בכללותה. אי קיום דיון בחלק מתיקוני החקיקה המוגשים גורר תיקונים מיידים בהצעת התקציב ולפיכך המשמעות הינה פגיעה ביכולת הממשלה להתוות מדיניות הניתנת ליישום בפועל.<br />
<br />
מאחר שהמדיניות הכלכלית באה לידי ביטוי בין היתר בחוק התקציב השנתי, ומאחר וחוק התקציב של השנה העוקבת מתבסס על חוק התקציב של השנה הנוכחית, מתקבל איפה כי לאי דיון בהחלטות הממשלה במסגרת בניית תקציב 2008 השלכה ישירה על התקציב לשנת 2009.<br />
<br />
לפיכך, מוצע כי הצעת חוק התקציב לשנת 2009 תועלה להצבעה בקריאה שניה ושלישית בכנסת רק לאחר שיאושרו בקריאה שנייה ושלישית אותם חלקים בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה שפוצלו ממנה וטרם אושרו כאמור, החיוניים ליישום המדיניות הכלכלית של הממשלה ולעמידה ביעדים הפיסקאליים.<br />
<br />
להלן רשימה חלקית של החוקים שפוצלו וטרם הועלו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית (לפי מספרי הסעיפים בחוק האמור):<br />
# מועצות דתיות מינוי חשב מלווה (2)<br />
# איחוד מועצות דתיות (2)<br />
# מעבר לקבורה רוויה (2 ו-3 (ג))<br />
# הסדרת מבנה תאגידי של קופות החולים (16 (1,5,6,), 17 (ב-יא))<br />
# חוק רשות הספנות והנמלים – הארכת מועד להקמת קופת גמל מרכזית לקצבה (34)<br />
# מתן סמכות לשר האוצר להחיל בצו את ההוראות לעניין עריכת שינויים בשכר ובדיקת הסכמים חורגים על תאגיד הנשלט בידי גוף נתמך, לשם שיפור האמצעים להתמודדות עם חריגות שכר בגופים מתוקצבים ובגופים נתמכים (113)<br />
# תיקון חוק שירות המדינה (מינויים) – רפורמה בדיני פיטורים של עובדי מדינה (123)<br />
# תיקון חוק שירות המדינה (משמעת) – דיון בהרכב חסר (124)<br />
# תיקון חוק העובדים הזרים – הגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים (131 ו-132)<br />
# החלת חובת המכרזים על גופים שהממשלה משתתפת בתקציביהם – תיקון חוק חובת המכרזים (133-135)<br />
<br />
== סעיפים קשורים ==<br />
<br />
== כתבות מהעיתונות ==<br />
<br />
== ניתוחים והשפעות ==<br />
בשנה שעברה החליטה הכנסת, שנושאים, שאינם קשורים ישירות לתקציב, לא יובאו להצבעה במסגרת חוק ההסדרים, אלא יועברו לדיון במתכונת רגילה בכנסת. מוצע שכל החוקים הללו, שלא עברו בכנסת, יועברו כעת כמקשה אחת.<br />
<br />
הדיונים בכנסת מתארכים לעיתים, באשר יש צורך לשמוע נציגי ציבור וגורמים מקצועיים – זהו תפקידה של הכנסת. הכנסת אמרה את דברה בנושאים הללו, והיא ממשיכה לומר את דברה במסגרת דיונים מעמיקים בנושאים השונים. הצבת לוח זמנים לחקיקה, אינה מתפקידו של משרד האוצר.<br />
<br />
{{חוק ההסדרים 2009}}</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%97%D7%95%D7%91&diff=119892כסף ללא חוב2020-12-28T13:55:42Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''כסף ללא חוב''' מונפק על ידי גוף מוסכם ומתקבל אצל קבוצת אנשים כתמורה לעבודה, סחורות או שירותים. בניגוד ל[[כסף מבוסס חוב]], את הכסף שאינו ניתן תמורת חוב אין צורך להחזיר, ואין צורך לשלם עליו ריבית.<br />
<br />
מאחר שאין צורך לשלם על כסף מסוג זה ריבית, אין צורך להגדיל את כמות הכסף במשק בקצב הריבית, וניתן להדפיסו בקצב המתאים לגידול הכלכלה וקצב גידול האוכלוסייה. באופן זה ניתן למנוע אינפלציה, שהיא למעשה ירידת ערך הכסף הנובעת מגידול מהיר של כמות הכסף ביחס לצמיחה הכלכלית.<br />
<br />
כסף ללא חוב יכול לשמש את הממשלה לכיסוי הוצאותיה ישירות מבלי לגבות מיסים, ומונע את תשלומי הריבית של הממשלה לאזרחים, למוסדות הפיננסיים, ולבנק המרכזי שמדפיס את הכסף.<br />
<br />
תפיסה ברוח זו הובעה על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר אברהם לינקולן: "הממשלה צריכה ליצור ולחלק את כל הכסף והאשראי הדרושים לכיסוי הוצאות הממשלה וכח הקנייה של האזרחים. על ידי אימוץ עקרונות אלה, משלם המיסים ימנע מתשלומי ריבית אדירים. תימנע המניפולציה בכסף והוא ישרת את האנושות.”[http://www.perfecteconomy.com/]<br />
<br />
[[קטגוריה:כסף]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=119891באים לבנקאים2020-12-28T13:55:23Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Gotothebankers.png|ממוזער|סמליל באים לבנקאים]]<br />
'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה חברתית שהחלה לפעול בשנת [[2014]] על ידי עו"ד [[ברק כהן]] ועל ידי הפעיל החברתי [[ערן ורד]]. התנועה שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות [[בנקאות בישראל|בבנקים בישראל]], וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק. כמו כן היו מספר עימותים בין הקבוצה לבין חברת פייסבוק. <br />
<br />
חברי התנועה מארגנים הפגנות וקריאות מחאה כלפי בכירים מתחום הבנקאות בישראל ובהם מנכ"לית בנק לאומי [[רקפת רוסק עמינח]], מנכ"ל [[בנק הפועלים]] [[ציון קינן]] ובעלת השליטה בבנק הפועלים [[שרי אריסון]]. נגד כהן ואחדים מחברי הקבוצה הוציאו בתי המשפט צווי הרחקה בנימוק שפעילותם גלשה להטרדה מאיימת. הקבוצה מוחה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. התנועה עצמה איננה ישות משפטית (חברי התנועה לא התאגדו תחת עמותה או ישות משפטית אחרת), על כן אין התנהלות משפטית על ידי ומול התנועה עצמה.<br />
<br />
==רקע ומטרות==<br />
מטרת פעילות התנועה היא כדברי עו"ד כהן ופעיליו: "לא לפתור בעיה, אלא לייצר להם (מושאי הפעילות) בעיה". הרקע לפעילות התנועה הוא רצונם של כהן ופעילים רבים נוספים למחות כנגד מה שהוא לתפיסתם "עושק הבנקים את הציבור". בפרט, תנועה זו שאבה הרעיונות האידאולוגיים לסגנון פעילותה מן העוולות שנטענו שנעשו בעקיפין על ידי הבנקים באמצעות שליחתם גורמי הוצאה לפועל לבתיהם של חייבים שונים. נטען כי אותם גורמים גבו בכוח הזרוע ובגסות כספים, אם במישרין או על-ידי החרמת מקרקעין ומטלטלין, ועשו זאת לעיתים קרובות באמצעות גביה מגורם צד ג' שאין לו קשר לחוב (למשל, בן או בת זוג) ולעיני ילדיהם של החייבים. <br />
<br />
עוד קמה התנועה על רקע פרשות פליליות שונות בהן היו מעורבים בנקים גדולים בישראל בשנים שקדמו להקמתה, כגון הרשעת [[בנק לאומי]] על ידי רשויות החוק בארצות הברית בעניין סיוע ל[[הלבנת כספים|הלבנת]] 2 מיליארד דולר. ביקורת זו כלפי הבנקים וכן טענות נוספות הוצגו על ידי עו"ד כהן ושאר פעילי התנועה כמניעים לפעילותם. <br />
<br />
===פעילות הקבוצה===<br />
[[קובץ:הנאשמים בפעילות נגד ראשי המערכת הבנקאית.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|חלק מחברי קבוצת באים לבנקאים. משמאל לימין: [[יגאל רמבם]], [[ערן ורד]], איליה (איליאן) מרשק, [[ברק כהן]] ומשה מנקין.]]<br />
התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, כאשר מייסדה עו"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום ולקבוצה מספר פעילים מרכזיים ופעילים פחות מרכזיים. פעילי התנועה עוקבים אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגפונים ושלטים. לעיתים נעשים ניסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא הסכים איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה.<br />
<br />
בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ב[[רקפת רוסק עמינח]] (מנכ"לית [[בנק לאומי]]) ו[[ציון קינן]] (מנכ"ל [[בנק הפועלים]], וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור [[זמיר דחב"ש]] (הממונה על יחסי הציבור של בנק הפועלים, של איגוד הבנקים ושל פייסבוק ישראל ) ו[[שרי אריסון]] (בעלת השליטה ב[[בנק הפועלים]]). פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בווידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתר הקבוצה. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיזי יזום עם מושאי ההטרדה. פעילויות נוספות של התנועה עד כה כללו פרסום ברבים של פרטי יצירת קשר (טלפונים, אימיילים, מספרי פקס וכתובות) של בנקאים שונים ושיחות טלפון יזומות לבנקאים ובני משפחותיהם.<br />
<br />
פעילויות שונות של הקבוצה בוצעו מול האנשים הבאים:<br />
* [[רקפת רוסק עמינח]] מנכ"לית [[בנק לאומי]]- פעולותיהם הראשונות של "באים לבנקאים" כוונו נגד רוסק-עמינח. ברק כהן, יחד עם פעילים נוספים שתיעדו את הפעילות, הגיעו לביתה וקראו קריאות מחאה כלפיה.<br />
* [[ציון קינן]], מנכ"ל [[בנק הפועלים]]; <br />
* [[לילך אשר טופילסקי]], מנכ"לית [[בנק דיסקונט]]; <br />
* [[משה פרל]], מנכ"ל [[איגוד הבנקים]]; <br />
* [[שרי אריסון]], בעלת השליטה בבנק הפועלים. אח המחאות הייתה בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015) והביאה לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שנגרמה.<br />
* [[זמיר דחב"ש]], הממונה על יחסי הציבור של [[בנק הפועלים]], של [[איגוד הבנקים]] ושל [[פייסבוק ישראל]] {{הערה|[http://www.themarker.com/news/1.2627677 איגוד הבנקים חושש מרפורמות ומחאות? שכר את היח"צן לשעבר של סטנלי פישר ובנק ישראל]}}; פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה.<br />
<br />
מספר פעמים הטרידו פעילי הקבוצה קרובי משפחה של הבנקאים.{{הערה|{{TheMarker1|יסמין גואטה|"הטרדה מאיימת": ביהמ"ש קיבל את בקשתה של רקפת רוסק עמינח - צו הרחקה לחצי שנה ל"באים לבנקאים"|1.2664164|19 ביוני 2015}}}} הם הגיעו לבתיהם של הבנקאים, התקשרו בטלפון לקרובי משפחה שלהם, ובמקרה אחד הגיעו לבית הספר של בתה של רוסק-עמינח, מלווים בצוות צילום של ערוץ 10{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=RUT8IKZg7QA ערוץ 10, המגזין, ברק כהן נגד הבנקאים]}} ומצוידים בעלונים ומגפון, וכינו את אמה גנבת.{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2515386 "הכרוזים, בהם נכתב "ד' את לא אשמה שאמא שלך פושעת", פוזרו בבית ספר תיכון ברמת השרון, בו לומדת בתה של רקפת רוסק-עמינח"]}} <br />
<br />
על פי עדות במשטרה של החוקר הפרטי סם זוננשיין, בנק לאומי שכר שירותי משרד חקירות לביצוע מעקבים אחרי כהן, בתקופה בה כהן הוביל מחאה ציבורית נגד מנכ"לית הבנק, [[רקפת רוסק עמינח]]. הבנק הכחיש את הדברים. [http://www.posta.co.il/widgetkit/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-1/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/12004-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9B%D7%94%D7%9F] המשטרה ניסתה לעקוב אחר פעילות הקבוצה, על ידי הכנסת סוכן חשאי לתוכה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225052] [https://www.10.tv/news/156192] בנוסף, נציגי איגוד הבנקים נפגשו ב-2015 עם ניצב מני יצחקי כדי להאיץ במשטרה לפעול נגד ארגון באים לבנקאים ובמשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד כדי לפעול נגד הארגון, אף שצוותים כאלה מוקמים לרוב במקרים של פשיעה חמורה.[https://www.themarker.com/markets/1.5862938]<br />
<br />
בחודש אפריל 2015 גייסו "באים לבנקאים" כ-24 אלף ש"ח באמצעות 210 תורמים. הכסף יועד לרכישת ציוד צילום ותקשורת, מיקרופונים ומצלמות נסתרות, רכישת מדיה פרסומית בפייסבוק וביוטיוב לטובת קמפיינים ציבוריים, ומימון שלושה חודשי פעילות.{{הערה|1=[https://www.mimoona.co.il/Projects/2583 מימונה: באים לבנקאים], 29/04/2015}}<br />
<br />
[[מגזין TheMarker]] פרסם דירוג של 100 האנשים המשפיעים בישראל לשנת 2015, שבו כהן ופעילי הקבוצה דורגו במקום ה-77. {{הערה|שם=100משפיעים|[http://i.imgur.com/4kDKND2.jpg ברק כהן ופעילי "באים לבנקאים" ברשימת 100 המשפיעים של מגזין TheMarker]}}<br />
<br />
==ביקורת, התנהלות המשטרה והבנקים, ועימותים משפטיים==<br />
נציגי הבנקים טוענים באופן עקבי כי פעילות באים לבנקאים אינה חוקית, מטרידה ומאיימת. נציגי הבנקים השונים והיחצ"ן זמיר דחב"ש פנו לבית המשפט בבקשה להגנה מהטרדותיו של ברק כהן.<br />
<br />
על פי עדות במשטרה של החוקר הפרטי סם זוננשיין, בנק לאומי שכר שירותי משרד חקירות לביצוע מעקבים אחרי ברק כהן, בתקופה בה כהן הוביל מחאה ציבורית נגד מנכ"לית הבנק, [[רקפת רוסק עמינח]]. הבנק הכחיש את הדברים. [http://www.posta.co.il/widgetkit/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-1/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/12004-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9B%D7%94%D7%9F] המשטרה ניסתה לעקוב אחר פעילות הקבוצה, על ידי הכנסת סוכן חשאי לתוכה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225052] [https://www.10.tv/news/156192] בנוסף, נציגי איגוד הבנקים נפגשו ב-2015 עם ניצב מני יצחקי כדי להאיץ במשטרה לפעול נגד ארגון באים לבנקאים ובמשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד כדי לפעול נגד הארגון, אף שצוותים כאלה מוקמים לרוב במקרים של פשיעה חמורה.[https://www.themarker.com/markets/1.5862938] בשנת 2018 נחשף כי המשטרה קיימה 4 פגישות עם נציגי הבנקים בקשר עם ברק כהן והפעילות של באים לבנקאים.[https://www.themarker.com/markets/1.6006912]<br />
<br />
ביוני 2015, הורתה השופטת טל לוי על הוצאת צו למניעת [[הטרדה מאיימת]] למשך 6 חודשים נגד ברק כהן ופעיל אחר מקבוצת "באים לבנקאים". הצו הוצא לבקשת מנכ"לית בנק לאומי שטענה כי הפעילות מטרידה ופוגעת בבנותיה.{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה ותומר ורון|בית המשפט: פעילות "באים לבנקאים" נגד רוסק עמינח היא הטרדה מאיימת|3662257|19 ביוני 2015|}}}} <br />
<br />
בנוסף, הוצא צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן,{{הערה|{{גלובס|חן מענית|צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן|1001048127|25 ביוני 2015}}}} כולל איסור תקדימי{{הערה|{{כלכליסט|זוהר שחר לוי|לא באים לבנקאים: ביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי|3662925|28 ביוני 2015|}}}} על קיום מחאה כנגדו באינטרנט וברשתות חברתיות. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו". בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים. טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, חיכה לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של עשרות פעילי התנועה אשר ליווה אותו לאולם וקרא לעברו: "גנב, גנב!". ביולי 2015 הוצא צו הרחקה זמני לבקשתו של [[ציון קינן]] נגד הפעיל החברתי [[יגאל רמבם]], לצורך הרחקתו מחתונת נכדתו של [[יצחק תשובה]] ובנו של ציון קינן, בכפוף לדיון בית משפט שהיה אמור להתנהל בנושא.<br />
<br />
באוגוסט 2015 נידונה בבית המשפט בקשה להרחקת הפעיל ערן ורד מ[[רקפת רוסק עמינח]] ו[[ציון קינן]] והחרמה של [[רחפן]] שברשותו. הבקשה נדחתה, בנימוק שלא הוכח שורד היה מעורב בפעילות אסורה.{{הערה|[http://i.imgur.com/ve1xX2N.png החלטת בית המשפט], 20/08/2015}}<br />
<br />
צו הרחקה נוסף נגד כהן הוצא בספטמבר 2015, ביחס ליחצ"ן זמיר דחב"ש ובני משפחתו.{{הערה|שם=זמיר|[http://www.ruling.co.il/%D7%93%D7%97%D7%91%22%D7%A9-%D7%A0%27-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%97%27_af1186a3-4f01-0000-0900-37f68f546573 הט (ת"א) 16161-05-15 זמיר דחב"ש נ' ברק כהן, עו"ד], ניתן ב-6 בספטמבר 2015}} בספטמבר 2015 נידונה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, אשר בה נטען על ידי זמיר דחב"ש כי ברק כהן הפר צו בית משפט קודם בעקבות הגעה של פעילים אחרים לביתו, אשר הפגינו באמצעות מגפון. הבקשה נדחתה על ידי השופטת, בנימוק שמנגנון האכיפה הראוי הוא פנייה ל[[משטרת ישראל]].{{הערה|שם=זמיר}}<br />
<br />
עוד הועלתה על ידי גורמים בבנק לאומי כי מטרת המחאה הינה בלבד נקמה אישית של עו"ד כהן כנגד הבנק בשל חובות שאינו מוכן לשלם, ובהתאם הכריז עליו הבנק כפושט רגל. על רקע ההאשמה האחרונה הגיש כהן קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח ואחרים. ביולי 2015 הגיש בנק לאומי בקשה להכרזה על ברק כהן כ[[פושט רגל]] ולשלילת רישיון עריכת הדין שלו.{{הערה|שם=noiman|אפרת נוימן, [http://www.themarker.com/law/1.2681653 הקרב מתחמם: לאומי הגיש בקשה לפשיטת רגל, ברק כהן הגיש קובלנה פלילית נגד רוסק-עמינח], 12.07.2015}}{{הערה|שם=100משפיעים}} כהן הגיש במקביל קובלנה פלילית כנגד [[רקפת רוסק עמינח]], מנכ"לית בנק לאומי, וכנגד חוקר פרטי המועסק על ידי הבנק, בגין עבירות איומים, פגיעה בפרטיות ולשון הרע.{{הערה|שם=noiman}}<br />
<br />
באוגוסט 2015, דף הבית של אתר "באים לבנקאים" ודף הפייסבוק הוסרו מרשימת תוצאות החיפוש [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל ישראל]] בהתאם לצו משפטי שבית המשפט אסר את פרסום תוכנו.{{הערה|1=[https://www.chillingeffects.org/notices/11179533 מידע על בקשה להסרת הדפים מאתר גוגל בהתאם לצו בית משפט], 26/08/2015}} כחודשיים לאחר מכן פנה ערן ורד לבית המשפט בתביעה שחברת [[גוגל (חברה)|גוגל]] תחזיר את האתר לתוצאות החיפוש.{{הערה|{{הארץ|עודד ירון|תביעה נגד גוגל: החזירי את האתר "באים לבנקאים" לתוצאות החיפוש|1.2756282|20 באוקטובר 2015}}}}<br />
<br />
בדצמבר 2015 הגישה קבוצת "באים לבנקאים" תביעה, בדרך של [[המרצת פתיחה]], נגד "פייסבוק" וראשי הבנקים, בדרישה להחזרתו לפעילות של דף הפייסבוק של הקבוצה.{{הערה|1=עידו קינן, [http://room404.net/?p=67249 תביעה נגד פייסבוק: “באים לבנקאים” דורשים השבת דף הפייסבוק שלהם לאוויר], באתר "חדר 404", 27 בדצמבר 2015}} התביעה נדחתה בנימוק ש"באים לבנקאים" אינם בגדר [[אישיות משפטית]].{{הערה|ה"פ 56154-12-15 באים לבנקאים נגד Facebook Inc ואחרים, ניתן ב-18 ביולי 2016}}<br />
<br />
בתחילת חודש דצמבר 2016, חסמו פעילים מהקבוצה ואחרים את רכבה של רקפת רוסק עמינח למשך מספר דקות בחניון בית המשפט השלום בתל אביב. בעקבות המקרה חקרה המשטרה מספר פעילים בגין - פגיעה בפרטיות-בילוש או הטרדה אחרת, איומים, תקיפה סתם, קשירת קשר לעשות עוון, מטרד לציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, התנהגות העלולה להפר שלום הציבור ומהומה במקום ציבורי. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=155734161573065&set=a.129083654238116.1073741828.100014094468918&type=1&theater]<br />
<br />
ב-25 בדצמבר 2016 הוגש נגד חלק מחברי הקבוצה כתב אישום בשל פעילותם כנגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. בנוסף לכתב האישום, הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בקשה לקביעת תנאים מגבילים שיחולו על הנאשמים עד תום ההליכים ובמידה ויפרו אותם, בית המשפט יורה על מעצרם. שבעת הנאשמים הם עו"ד [[ברק כהן]], [[ערן ורד]], [[איליה (איליאן) מרשק]], [[יגאל רמבם]], [[משה מנקין]], אילן יוסף פלד ואמנון פורת שצורף מאוחר יותר.[https://www.davar1.co.il/165848/] השבעה מואשמים בשורת עבירות בהן: קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים. עו"ד ברק כהן הגיב לכתב האישום ואמר כי: "היום התחדש לנו שראשי המערכת הבנקאית, רקפת רוסק עמינח וציון קינן מחזיקים באזורים מוצנעים גם את רשויות התביעה. מעולם לא פחדתי ממאמצי ההפחדה של שלטון הטרור שפועל פה, ובוודאי אין לי כוונה להתחיל ולחשוש בערב חנוכה. למדתי שקריאות לגיטימיות במגאפון משפיעות על ראשי המערכת הבנקאית יותר מפעולות שר אוצר. מי שחושש מהאמת, הם הבנקאים שעושקים אותנו, בוודאי לא אני כמי שמשמיע להם אותה מול פניהם". [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3704497,00.html]<br />
<br />
ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות. במיוחד יצאה מחאה על הפעילות כנגד ילדי הבנקאים.<br />
<br />
==הצרת צעדי התנועה ברשת האינטרנט==<br />
<br />
===סגירת דף הפייסבוק של התנועה בשנת 2015===<br />
בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש.{{הערה|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/digital/social-media/103659 פייסבוק הסירה את עמוד 'באים לבנקאים' בטענה לבריונות מצד ברק כהן וערן ורד], אתר "מזבלה", 3 בספטמבר 2015}} <br />
<br />
יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו.{{הערה|1=[http://room404.net/?p=66336 פייסבוק נגד “באים לבנקאים”] חדר 404, עידו קינן}} בתגובה להסרת הדף מפייסבוק הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה.{{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.2723944 ברק כהן: פייסבוק הורידה את העמוד שלנו - "באים לבנקאים"], דה מרקר, 03.09.2015}} ערן ורד קרא קיים אירוע מחאה מול ביתה של מנכ"לית [[פייסבוק ישראל]], [[עדי סופר תאני]]. דף פייסבוק שבו הופיעה קריאה זו הוסר, והפרופיל של ורד נחסם לשבוע.{{הערה|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/digital/social-media/103795 באים לבנקאים VS עדי סופר תאני – יפקדו את ביתה של מנכ"לית פייסבוק ישראל ב-17 בספטמבר], אתר "מזבלה", 9 בספטמבר 2015}}<br />
<br />
===הסרת תוצאות החיפוש של מגוגל===<br />
זמן קצר לאחר מכן, באותו החודש, הורידה גוגל מתוצאות החיפוש ב-google.co.il את התוצאות המפנות לדף הפייסבוק (המחוק) של התנועה ולעמוד הבית של אתר התנועה, בשל צו בית המשפט שלטענת גוגל אין היא יכולה לפרסמו מאחר שהוא נאסר לפירסום על ידי בית המשפט. {{הערה|1=[http://room404.net/?p=66382 גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי] חדר 404, עידו קינן, 9 בספטמבר 2015}}. מאוחר יותר פורסם מספר ההליך שבמסגרתו ניתן הצו, והסתבר כי הצו לא הוצא ישירות מול גוגל ישראל ומדובר בפרשנות של גוגל לצו שאסר על ברק כהן לבצע הטרדה מאיימת כנגד ציון קינן. [http://room404.net/?p=66536] בכדי לעקוף את הורדת דף הבית של האתר מתוצאות החיפוש של גוגל ישראל - פתחה הקבוצה אתר זהה תחת שם מתחם שונה, אשר התברג לעשירייה הראשונה במנוע החיפוש [http://ganavim.com/]. בחודש אוקטובר 2015, הגיש ערן ורד, הבעלים של האתר, תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החברה ודרש להשיב את האתר למנוע החיפוש. עורך דינו של ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, טען כי למעשה הצו המדובר לא נוגע כלל לערן ורד או לאתר "באים לבנקאים" אלא לעו"ד ברק כהן, שנגדו הוציא בית המשפט צווי מניעה בעקבות תביעת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן[http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2756282].<br />
<br />
===טענות על מעקב אחר פעילים ומחיקת פוסטים=== <br />
זמיר דחב"ש הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", שבין לקוחותיו נמנים פייסבוק, [[בנק הפועלים]] ואיגוד הבנקים.{{הערה|עודד ירון, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.3044663 פוסטים ששיתפו כתבה ביקורתית על פייסבוק נעלמו מהרשת], הארץ, 21.08.108}}. לפי כתבה של אתר "המזבלה" מאוגוסט 2016, חברת "שלום תל אביב" ניהלה בשנים 2015-6 מעקבים אחרי פעילי התנועה ברשתות חברתיות ומחוצה להן. על פי צילומי מסך פנימיים שהגיעו לידי האתר, ממערכת הניטור של דחב"ש עולה כי פעילות מקוונות רבות שכהן ופעילי מחאת הבנקים ביצעו, תועדה בזמן אמת במעין חמ"ל מקוון. על פי גורם מקורב לנושא, חמ"ל זה נוהל במשך כל שעות היממה על ידי אנשיו של דחב"ש. {{הערה|שם=mizbala|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/news/114198 חשיפה: כך פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים ריגלו אחר מחאת 'באים לבנקאים' עד שמחקו אותה לחלוטין], באתר "מזבלה", 18 באוגוסט 2016}}<br />
<br />
העיתונאי רותם שטרקמן, סגן עורך [[דה מרקר]], שיתף את הכתבה ביום שישי של אותו סופשבוע באתר פייסבוק. הוא גילה להפתעתו כי הפוסט נמחק כבר לא קיימים וכל השיתופים נעלמו. משתמשים אחרים לא יכלו לראות את הפוסט אבל כששטרקמן נכנס מהחשבון שלו, הפוסט היה זמין. שטרקמן פרסם פוסט נוסף על מחיקת הפוסט ועיתונאים נוספים החלו לפרסם את הנושא ולשאול את פייסבוק ישראל שאלות. ביום ראשון שלאחר מכן הוחזר הפוסט המקורי.{{הערה|1=[https://www.facebook.com/TheMarkerOnline/videos/10154640630179349/?pnref=story פוף - והפוסט נעלם], באתר TheMarker Online בפייסבוק, 21.08.2016}} זמן קצר לאחר מכן נמחק פוסט בנושא של שי גולדן מהזכיינית "רשת" של ערוץ 2, פייסבוק טענה שהיא בודקת את הנושא.{{הערה|1=[http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1205765&sid=127 האם פייסבוק מצנזרת פוסטים ביקורתיים שנכתבו עליה בפייסבוק?], נענע10, 22/08/2016}} גולשים רבים אחרים שיתפו את הכתבה, והשיתופים שלהם לא הוסרו או נעלמו. זמיר דחב"ש טען כי אין לו יכולת להסיר פוסטים בפייסבוק {{הערה|עודד ירון, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.3046628 זמיר דחב"ש על היעלמות הפוסטים בפייסבוק: טענות חסרות שחר], הארץ, 23.08.2016}}<br />
<br />
==תביעה משפטית נגד פייסבוק וגופים אחרים==<br />
עו”ד ברק כהן וערן ורד הגישו ב-27 בדצמבר 2015 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ו/או מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של באים לבנקאים, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.<br />
<br />
עוד בנתבעים: [[שרי אריסון]], בעלת השליטה ב[[בנק הפועלים]]; [[ציון קינן]], מנכ”ל [[בנק הפועלים]]; [[רקפת רוסק עמינח]], מנכ”לית [[בנק לאומי]]; וזמיר דחב”ש, יחצ"ן איגוד הבנקים ופייסבוק ישראל. הנתבעים הקשורים לבנקים הם “אנשים אשר, למיטב ידיעת המבקש, ראו עצמם נפגעים כתוצאה מן הפעילות שניהל המבקש בפייסבוק, ועקב כך התלוננו בפני פייסבוק על פעילות המבקשים ודרשו את מחיקתו והסרתו של דף-הפייסבוק של המבקש. למרבה הצער, נענתה פייסבוק לבקשותיהם ומכאן הצורך בתביעה זו”. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף דרעי מ”מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון”. <ref>http://room404.net/?p=67249</ref> ביולי 2016 נדחתה התביעה מסיבות טכניות. [http://www.the7eye.org.il/212369]<br />
<br />
==הכרה ציבורית==<br />
ברק כהן ופעילי הקבוצה הגיעו למקום ה-77 ברשימת 100 המשפיעים של מגזין [[דה מרקר]] לשנת 2015. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10204897775312671&set=a.1182387688375.2024479.1488709887]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[בנקאות בישראל]]<br />
* [[תביעת השתקה]]<br />
* [[צנזורה על ידי תאגידי תקשורת ואינטרנט]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://movement.today/bankaim/ אתר באים לבנקאים]<br />
* [http://movement.today/trial/ אתר משפט הבנקאים]<br />
* [https://www.mimoona.co.il/Projects/2583 מימון "באים לבנקאים" דרך אתר מימונה]<br />
* נתי טוקר, [http://www.themarker.com/advertising/1.2736987 כך מעלימים (פייסבוק וגוגל) אנשים בישראל], דה מרקר, 24.9.2015<br />
* דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/news/114198 חשיפה: כך פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים ריגלו אחר מחאת 'באים לבנקאים' עד שמחקו אותה לחלוטין], באתר "מזבלה", 18 באוגוסט 2016<br />
* {{הארץ|עודד ירון|זמיר דחב"ש על היעלמות הפוסטים בפייסבוק: טענות חסרות שחר|1.3046628|23 באוגוסט 2016}}<br />
* יסמין גואטה, [https://www.themarker.com/law/1.4008616 בית המשפט על פעילות באים לבנקאים: "מחאה ציבורית אותנטית ולא אמתלה"], דה מרקר, 6.4.2017<br />
* [http://www.the7eye.org.il/251717 בא עם באים לבנקאים; הבמאי אליאב לילטי מתעד כבר שנתיים את תנועת המחאה הרדיקלית של ברק כהן], [[העין השביעית]], 12.6.2017<br />
* דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/activism/119509 אל תקרא לי בנק: באים לבנקאים בקייס סטאדי לטרולינג של בנק פפר], באתר "מזבלה", 29 ביולי 2017<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחאה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצות חברתיות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בנקאות]]<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94&diff=119890והארץ מלאה2020-12-28T13:55:21Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''והארץ מלאה''' הוא ספר עיון משנת 2016 מאת פרופסור [[אלון טל]] אודות [[גידול אוכלוסין בישראל]] והשלכותיו על החיים במדינת ישראל. אלון טל הוא [[סביבתנות|פעיל סביבתי]], ממקימי [[אדם טבע ודין]] ופרופסור למשפטים.<br />
<br />
טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בישראל שעולה בהתמדה, גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, [[פקק תנועה|בכבישים]] ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה.<br />
<br />
==פרקי הספר==<br />
===פרק 1 מבוא - טאבו ובריחה פסיכולוגית מדיון בנושא הדמוגרפיה בישראל===<br />
הפרק הראשון, שהוא גם פרק המבוא של הספר, דן בקושי הקיים קושי לנהל דיון בנושא [[אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה בישראל]] - הנושא הוא כמעט [[טאבו]] בקרב האוכלוסייה הכללית וכן בקרב פעילי סביבה. טל מזכיר את נסיבות פרישתו של דן פרי, שהיה מנהל רשות הטבע, לאחר שפרסם ב-1995 מאמר שהעלה את הטיעון כי ישראל צריכה להגביל את האוכלוסייה שלה {{הערה|דן פרי, כופר בעיקר, 1995}} דבר שרק יגרום לכך שעל פי תכנית [[ישראל 2020]], ישראל תצטרך רק להכפיל את השטח הבנוי במקום לשלש אותו. הטיעונים של פרי היו מבוססים על נושא של [[שמירת טבע]] - שכן ככל שיש יותר בני אדם יהיה פחות מקום לבעלי החיים ושמורות הטבע יהיו לאיים - מעין עציצים קטנים. מתוך ידע על שמירת טבע באיים פירוש הדבר הכחדת מינים וצמצום המגוון הגנטי בישראל. פרי ספג גינויים נרחבים על ידי מספר פוליטיקאים בכירים שקראו לפטרו, בין היתר על ידי יצחק לוי, שהיה אז שר החינוך. פרי פרש לאחר מספר חודשים. הוא עדיין עומד מאחוריו דבריו. ד"ר יהושע שקדי שכיהן בזמן כתיבת הספר כמדען הראשי של רשות הטבע והגנים מעיד כי הנושא חשוב אבל הוא ממליץ לתלמידיו להימנע מלהזכיר אותו.<br />
<br />
טל טוען כי אנשים יכולים להתנתק מהצפיפות הקשה על ידי קריאה בספרים, גלישה באינטרנט וכו'. הוא מעיד על עצמו כי קריאת ספרים סייעה לו להתנתק מהסביבה הצפופה והקשה של מלחמת לבנון הראשונה. אבל הוא מביא בתחילת הפרק את אמרתה של [[איין ראנד]] - "אנו יכולים להתחמק מהמציאות, אבל לא נוכל להתחמק מן התוצאות של התחמקות מן המציאות" {{הערה|[[איין ראנד]], [[אתיקה בזמננו]], 1961}}<br />
<br />
לפי טל, הנושא מהווה מוקש פוליטי. לדוגמה כאשר הזכיר שר החקלאות יאיר שמיר את נושא הריבוי הטבעי בקרב בדואים בנגב נטען כלפיו כי הוא גזען. הגאוגרף [[אמנון סופר]] שעוסק רבות בדמוגרפיה בישראל, טוען כי מי שעוסק בנושא סופג גינויים מצד הימין בגין היותו "אנטי ציוני" (שכן הדבר מאיים על אידאל העלייה וראיית גידול האוכלוסין כברכה), והן על ידי השמאל כ"פאשיסט" (בגלל הדיון הנוגע להחלטה אישית ובגלל הדיון על ערבים). זכרון השואה מהווה חסם נוסף לדיון בנושא שכן אפילו פעילי סביבה רבים חשים שאין לדון בנושא עד שמספר היהודים בעולם לא ישוב לזה שהיה לפני מספרם לפני השואה.<br />
<br />
===פרק שתיים - על זיהום מחסור ולחצי אוכלוסייה===<br />
הפרק פותח בתיאור הבעיה על ריבוי התלונות למשטרה בישראל על [[זיהום רעש]]. בשנת 2012 הופתעו קצינים בכירים מכך שרבע מכל התלונות למשטרה היו בגין רעש. טל מסביר כי דבר זה הוא תוצאה של צפיפות בעיר. ביותר מ-300 אלף מקרים שלחה המשטרה ניידת לחקור את הנושא, ושר המשטרה אהרונוביץ התנצל וטען כי המשטרה לא תוכל לעמוד בעומס. {{הערה|יניב קובוביץ, [https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2086487 רבע מיליון תלונות הוגשו ב-2012 על הפרעות רעש], הארץ, 01.08.2013}}<br />
<br />
טל מזכיר נוספת הנובעת מצפיפות עירונית - [[אלימות]] ו[[מתח נפשי]]. הוא מציין מאות מחקרים שנערכו בבעלי חיים ומראים קשר בין צפיפות לבין חרדה ואלימות,{{הערה|Gary Greenberg, [http://www.jstor.org/stable/4533452 The Effects of Ambient Temperature and Population Density on Aggression in Two Inbred Strains of Mice, Mus musculus], Behaviour, Vol. 42, No. 1/2 (1972), pp. 119-130}} ומחקרים שמצאו קשר דומה בקרב אנשים. יש הבדל בין גברים לנשים - בסביבה צפופה נשים נוטות יותר ל[[דיכאון]] ונסיגה מ[[קשר חברתי]] ואילו גברים נוטים יותר לתגובות אלימות.<br />
<br />
בעיות סביבתיות-חברתיות שמוחרפות על ידי גידול אוכלוסין כוללת הגדלה של כמות ה[[פסולת]], כמות הפליטה של [[גזי חממה]], הקטנת השטח והאיכות של [[שטחים פתוחים]] והפגיעה במגוון הביולוגי. בעיות שמשלבות בעיה סביבתית עם בעיה חברתית כוללות [[זיהום]], [[רעש]] ו[[פקקי תנועה]]. ממדים חברתיים יותר של גידול האוכלוסין כוללים עומס יתר על בתי ספר, בתי חולים, בתי משפט וכבישים, וכן מחסור ב[[דיור בר השגה]] ו[[ייקור הדיור|ייקור הדיור בישראל]], הרחבת [[עוני בישראל|מעגל העוני]] ואי השוויון בהכנסות. לפי טל, ישראל סובלת באופן חמור מלחץ אוכלוסין וכי היבטים אלה הופכים חמורים וגרועים יותר ויותר. טענה זו אינה ייחודית לטל והיא נשמעת מפי אנשי סביבה ומפני מומחים רבים אחרים. טל מצטט בתחילת הפרק את החוקר הימי [[ז'אק קוסטו]], שטען כי "צריכת יתר ואכלוס יתר - עומדים מאחורי כל בעיה סביבתית שאיתה מתמודדים היום".<br />
<br />
===פרק שמיני - מעבר דמוגרפי בקרב ערביי ישראל===<br />
הפרק מתחיל בהסבר מהו [[מעבר דמוגרפי]] - מעבר בין שלבים של דינמיקה שונה בגידול אוכלוסין, ומדגים אותו על ערבי ישראל.<br />
<br />
לפי טל, המעבר הדמוגרפי הזה, מורכב מארבעת השלבים להלן:<br />
* שלב ראשון שבו יש מספר רב של לידות אך גם מספר רב של פטירות תינוקות וילדים ותמותה כללית גבוהה - כך שהאוכלוסייה כמעט ואינה גדלה ולפעמים גם קטנה עקב מחלות, רעב או מלחמות. שלב זה התקיים מאז ימי [[המהפכה החקלאית]] לפני עשרת אלפים שנה ועד בערך 200 שנה כאשר הזמן המדוייק תלוי במדינה. להורים יש תמריץ לגדל ילדים גם כדי שתהיה ירושה וגם כדי שאלו יטפלו בהם בגיל זקנה. העלות של גידול ילדים היא קטנה יחסית - רק מזון. הילדים עוזרים בעבודות חקלאיות מגיל צעיר.<br />
* שלב שני הוא שלב שבו שינויים שונים כמו היגיינה, רפואה, [[בריאות הציבור]] ועוד גורמים לירידה משמעותית בתמותת הילדים אבל משפחות ממשיכות להוליד מספר רב של ילדים, כך שהאוכלוסייה גדלה במהירות. להורים בחברה חקלאית יש עדיין תמריץ לגדל הרבה ילדים.<br />
* בשלב שלישי יש תמריצים להוריד את מספר הילדים - התמחות ומעבר מחקלאות לתחומים אחרים מגבירים ביקוש לעובדים מיומנים יותר שיודעים לקרוא ובהמשך השכלה נוספת והיבטים אלה מייקרים גידול של הילדים, לאחר מכן חברות מגבילות בחוקים עבודת ילדים ויותר ויותר ילדים נשלחים ללימודים לזמן ארוך יותר. רשתות פנסיה מחליפות את הילדים בטיפול בזקנים. מתחיל תהליך איטי שבו פריון הילודה (מספר הילדים לכל אשה) יורד בהדרגה. שלב זה מתקיים מאז המהפכה התעשייתית ובחלק מהמדינות הוא התקיים במהלך המאה ה-20. כל החברות האנושיות עוברות שלב זה, בקצב שונה.<br />
* שלב רביעי הוא שלב שבו יש ייצוב או אפילו ירידה של האוכלוסייה. שלב זה מאפיין מדינות כמו יפן, יוון ואיטליה.<br />
<br />
טל מדגים את המעבר הדמוגרפי בקרב ערביי ישראל. בזמן השלטון הטורקי בשנים 1400-1870 ישראל הייתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסייתה בכ-300 אלף תושבים שרובם חיו בכפרים קטנים. בירושלים חיו כ-9,000 איש. היה מחסור במים ובבארות מים. הדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה. רוב האוכלוסייה עבדה תחת מיסים כבדים מאוד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמית]]ים. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טוויין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גויסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. האוכלוסייה כמעט ואינה גדלה בכל התקופה הזו.<br />
<br />
קצת לאחר ביקורו של טוויין באזור 1870 המצב מתחיל להשתפר. הטורקים בונים מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים מקימים בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאות משתפרת. האוכלוסייה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים לשש מאות אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באוכלוסיית הערבים בישראל.<br />
<br />
לאחר מלחמת העצמאות נותרו בישראל כחמישית מהאוכלוסייה הערבית והיתר ברחו. רוב הנשארים היו האוכלוסייה הענייה ביותר מאחר שהמשכילים ברחו. בישראל גדל עוד יותר תוחלת החיים והילודה והתחזק השלב השני - גם בגלל אידאולוגיה לפיה זהו ערוץ פתוח למחאה נגד המדינה - כך שנשים ערביות רבות ילדו 9 ילדים. הדבר זה משתנה בין אוכלוסיות שונות - הנוצרים והדרוזים הם משכילים יותר ואצלם נכנס מוקדם יותר השלב השלישי של ירידה בפריון הילודה.<br />
<br />
החל משנות ה-70 של המאה ה-20 וביתר שאת משנות ה-90 האוכלוסייה הערבית נכנסת לשלב השלישי של מעבר דמוגרפי - מתחילה ירידה של מספר הילדים. הילדים נשלחים לזמן ארוך יותר לבית הספר, העבודה בחקלאות יורדת, אין צורך בילדים לשם תמיכה בזמן הזקנה ויקר יותר לגדל ילדים. בשנת 2016 נוצר לראשונה מצב שבו הפריון הערבי שווה בגודלו לפריון היהודי.<br />
<br />
===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===<br />
הפרק העשירי מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרמטר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].<br />
<br />
הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסייה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ-300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הוויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימיים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].<br />
<br />
טל מציין כי הערכות אלה אכן התממשו מאוחר יותר עקב [[המהפכה החקלאית]] וחידושים בחקלאות שהונהגו בעולם וגם תודות לחידושים בישראל כמו [[טפטפות]]. עם זאת העליה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] ב[[חקלאות בישראל]] לא באה ללא מחיר - היא לוותה בבעיות שונות כמו [[המלחת מי תהום]] ו[[זיהום מים]] עקב עיבוד יתר ו[[שאיבת יתר]].<br />
<br />
כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שישראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.<br />
<br />
טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האוכלוסייה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך, גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאוד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האוכלוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.<br />
<br />
בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.<br />
<br />
הפרק ה-11 בספר עוסק באותה שאלה רק עם הנחה שניתן לייבא מזון לישראל - אבל מתחילות להיכנס מגבלות אחרות עקב [[טביעת רגל אקולוגית]] של תושבי המדינה.<br />
<br />
פרקים נוספים מתמקדים בסיבות לגידול האוכלוסין הגבוה בחברה החרדית ובחברה הערבית, במיוחד בחברה הבדואית.<br />
<br />
===פתרונות לייצוב האוכלוסייה===<br />
הפרק האחרון בספר מדבר על צעדים הנדרשים לשם ייצוב האוכלוסייה של ישראל. טל מעיד בתחילת הספר כי הוא רוצה לעבוד בשיטה שמתאר אלברט איינשטיין - תיאור הבעיה מהווה את רוב הספר ורק החלק הקטן בספר מתאר את הפתרון. טל טוען שאין לחכות שהמציאות תשנה את עצמה שכן במדינות שבהם היה שינוי בנושא הוא בעיקר פרי מדיניות ממשלתית מתאימה שהשפיע על הציבור. הוא מתייחס לכך שגידול לא מבוקר של האוכלוסייה סובל מ[[טרגדיה של נחלת הכלל]] או סוג של [[מוצר ציבורי]] - איש לא רוצה להתמודד עם הנושא בכוחות עצמו. הוא גם מעריך כי יהיו מתנגדים לצעדים אלה שיציגו את התומכים בייצוב אוכלוסין באור לא מחמיא.<br />
<br />
טל ממליץ על צעדים שיובילו לתועלת בכל מקרה - כלומר צעדים שגם מי שלא חושב שגידול האוכלוסייה הוא איום על ישראל יתמוך בהם. דבר זה דומה לצעדים שהציעו פעילי סביבה ביחס להקטנה של [[התחממות עולמית]] כמו חסכון באנרגיה או מכוניות חסכוניות יותר שגם מי לא חושב שיש התחממות או שהיא מזיקה תומך בהם.<br />
<br />
הצעד המרכזי שעליו ממליץ אלון טל הוא שיפור המעמד החברתי והכלכלי של נשים בחברה, במיוחד יציאה של נשים ללימודים גבוהים ועבודה. הוא מזכיר את העבודה של [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] גרי בקר שעסק בהסבר מדוע בחברה מודרנית (להבדיל מתקופתו של [[תומס מלתוס]]) דווקא השכבות העשירות יותר יולדות פחות ילדים. ההסבר לכך לפי בקר הוא הוצאות גדלות על גידול הילדים, רצון של משפחות בכך שהילדים שלהם יקבלו תנאים טובים יותר וכן רצון של נשים שמשתכרות שכר משמעותי לעסוק גם בכך ולא לעסוק רק בגידול ילדים. שיפור זה הוא משמעותי במיוחד עבור נשים בשכבות עניות. צעד נוסף ומשלים הוא הקניית השכלה גבוהה לנשים ערביות וחרדיות.<br />
<br />
צעד נוסף קשור לשיפור המצב של נשים חרדיות וערביות. טל מפרט צעדים נדרשים במגזרים אלה, כולל גם אי אפליה נגד נשים ממגזרים אלה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה]]<br />
* [[גידול אוכלוסיית ישראל]]<br />
* [[אוכלוסיית ישראל]]<br />
* [[צפיפות אוכלוסין]]<br />
* [[I=PAT]]<br />
* [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל]]<br />
{{תבנית:אוכלוסין}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://population.org.il/ אתר הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה]<br />
* [http://www.kibutz-poalim.co.il/the_land_is_full והארץ מלאה] - על הספר בהוצאת "הקיבוץ המאוחד"<br />
* קרן צוריאל הררי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3688417,00.html פריון הוא אסון], כלכליסט, 20.05.2016<br />
* {{הארץ|צפריר רינת|על סדר יום התנועה הירוקה: צמצום הגידול באוכלוסייה|1215234|14 בפברואר 2011}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:אוכלוסין]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: דמוגרפיה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=119889זיהום אור2020-12-28T13:55:02Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''זיהום אור''' (באנגלית: '''Light pollution''' או '''Photo pollution''' או '''Luminous pollution''') הוא אור מלאכותי עודף, בכיוון לא נכון או מסנוור. <br />
מחלקים את תופעה זו לשניים: זיהום אור אקולוגי (לו השפעה על מערכות ביולוגיות ואף על האדם) וזיהום אור אסטרונומי (הפרעת האור המלאכותי בקנה מידה כה גדול עד שהזיהום מפריע לראות את כוכבי השמיים ולתצפיות כוכבים).<br />
<br />
== השפעות ==<br />
===השפעות בריאות על בני אדם===<br />
קיימים סוגי תאורה כמו תאורת נאון, ונורות לד הגורמים לשיבוש של מנגנון המלטונין בגוף המווסת את השעון הביולוגי של בני האדם. שיבוש זה עלול לגרום להפרעות שונות, וכן לגרור סוגים שונים של סרטן. [http://www.greenprophet.com/2011/09/led-light-pollution/] לדוגמה, נמצא קשר סטטיסטי בין תאורה חזקה לבין [[סרטן השד]].<br />
<br />
מחקר שנערך על ידי פרופ' [[אברהם חיים]], פרופ' בוריס פורטנוב ואיתי קלוג מאוניברסיטת חיפה יחד עם ריצ'רד סטיבנס מאוניברסיטת קונטיקט מצא קשר סטטיסטי בין רמת התחלואה ב[[סרטן הערמונית]] לבין חשיפה לתאורה במדינות שונות. ישנן מספר השערות לקשר אפשרי כזה כמו: דיכוי של ייצור מלטונין, דיכוי של המערכת החיסונית, פגיעה במנגנון "השעון הביולוגי" ועוד. [http://www.hayadan.org.il/prostate-cancer-cause-by-artificial-light-1602090]<br />
<br />
מחקר שערכה ד"ר רחל בן-שלמה מאוניברסיטת חיפה והתפרסם בכתב העת Cancer Genetics and Cytogenetic בשנת 2010 מצא כי חשיפה של עכברים לתאורה בשעות הלילה גרמה לשיבוש מנגנון החלוקה של התא, שהוא אחד המנגנונים שנפגעים במהלך מחלת הסרטן.[http://www.hayadan.org.il/artifical-light-damage-cell-division-proccess-0804105]<br />
<br />
===השפעות אקולוגיות===<br />
משיכה וקיבוע אל מקור האור, או לחלופין דחייה מוחלטת, תופעה זו נקראת פוטוטקסיס. תופעה זו מדווחת בקרב מינים רבים של חרקים ודו-חיים הנמשכים למקורות של אור מלאכותי ונעים סביבו ללא תכלית.<br />
מהלך זה גורע מיכולתם להשקיע אנרגיה במציאת בן זוג, מציאת מקומות להטלת הביצים ואף עלול לגרום לפגיעה בתנאי ההתפתחות של הזחלים מהביצים. חרקים נוספים הנמשכים לאור הם חיפושיות, תיקנים, צרצרי שיחים, צרעות, מיני זבובים ועוד.<br />
ישנם מיני חרקים המדמים את התאורה המלאכותית לאור השקיעה והם נחים בקרבת מקור התאורה המלאכותית. תאורת כספית המושכת עשים מגבירה את סיכויי טריפתם בידי עטלפי חרקים מאחר שיש מיסוך של קליטת הצלילים הגבוהים של העטלפים באיתור מזונם בידי העשים, דבר המקשה על החרקים להימלט מטורפיהם.<br />
<br />
חוסר יכולת התמצאות במרחב: <br />
<br />
בעוד שתאורה עשויה לעזור למינים מסוימים לנוע בלילה, היא גורמת לקושי בהתמצאות יעילה במרחב עבור אחרים, דבר שעלול לגרום לעלייה בצריכה האנרגטית שתוביל לתשישות או להתנהגות חסרת זהירות, שעלולים להגביר את סיכוייו של בעל חיים להיטרף או להידרס.<br />
ככל הנראה אורו החזק של הירח מאפיל על השפעת התאורה המלאכותית המשבשת את מנגנון הניווט של הציפורים. חוקרים סוברים כי מנגנוני עזר נוספים לניווט של הציפורים קשורים למפת כוכבים ורמזים נופיים הממוסכים בתאורה המלאכותית ומשבשים את מסלול הניווט של הציפורים הנודדות. <br />
צבי ים מהווים דוגמה ידועה להשפעה השלילית של חשיפה לתאורת לילה מלאכותית, אלפי צבי ים מתים כתוצאה מזיהום אור, כשרבים יותר מאבדים את דרכם בניסיונם להגיע לים.<br />
<br />
שיבוש במקצבים ביולוגיים:<br />
<br />
ה"שעון הביולוגי", מנגנון פנימי הקיים אצל כל אורגניזם חי, מווסת את פעילותו ההורמונלית של הגוף ואחראי על חלק מהפעילות הביוכימית של הגוף כולו. שעון זה מצריך כוונון יומיומי המתבצע דרך מנגנון האור-חושך היומי. אורכו היחסי של היום גם הוא משתנה באופן קצבי לאורך השנה ועל- ידי כך מווסת אצל בעלי-חיים פעולות עונתיות כרבייה, נדידה ותרדמת-חורף (היברנציה). בקרב צמחים, מנגנון זה מווסת תהליכים מורפוגנטיים (כדוגמת מעבר משלב צמיחה לשלב פריחה) באמצעות מדידת אורך היום בהשוואה לאורך הלילה והפעלת סדרת תהליכים במעבר של סף. בנוסף, מושפעים גם תהליכים של נביטת זרעים, תזמון פריחה, מועד שלכת ועוד.<br />
<br />
תאורת לילה עלולה בטווח-ארוך יותר גם לשבש תהליכים עונתיים, ולגרום לדוגמה לרבייה מוקדמת מדי, כאשר תנאי מזג-האוויר ואספקת המזון אינם אופטימליים. ציפורי שיר רבות, למשל שחרור, נצפות שרות בלילה בטריטוריות שבהן ממוקמת תאורת רחוב.<br />
<br />
==חלופות==<br />
קבוצת "אור מכוון" פועלת להעלאת מודעות לנזקים של זיהום אור וכן לקידום חלופות. אחת מהן היא המלצות לתקנות [http://www.israel-darksky.com/#!---/cday|תאורת חוצות בצורה חסכונית] תוך הקטנת כמות זיהום האור. לטענת הקבוצה, כל הדרישות וההגבלות תואמות את הנחיות משרד התשתיות הלאומיות (משרד האנרגיה והמים), ואת תקן ישראלי 13201 EN.<br />
<br />
הישובים הבאים בישראל כבר פעלו לפי המסמך: מועצה מקומית מצפה רמון, מועצה מקומית ירוחם, מועצה מקומית בית ג'אן, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה מקומית כפר ורדים, מועצה מקומית שלומי, מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן, מועצה מקומית חורפיש ומועצה מקומית קצרין.<br />
<br />
בנוסף, אחד העקרונות המנחים הוא הפחתה. העלאת המודעות לנושא והפחתת התצרוכת באור בזמנים שאין אנו נזקקים לו - לא רק יהיו חסכוניים לטווח הארוך אלא גם יחסכו באנרגיה. כך יפחת זיהום נוסף שנפלט מתצרוכת חשמל.<br />
<br />
יש לציין שאפשרויות החיסכון באנרגיה (מה שאומר גם חסכון בפליטת גזי החממה, זיהום אוויר, חום הנפלט ממכשירים ועוד) ממאבק בתאורת יתר מלאכותית היא גבוהה מאוד אם כי המודעות לנושא היא נמוכה. בימינו 25% מהחשמל בעולם נצרך לתאורה כאשר הפקת החשמל היא המקור מספר אחד לפליטת גזי החממה. ב-2006 ההיקף עמד על 19% בלבד ומאז ההיקף עלה משמעותית ולעיתים התוצאות היו שליליות לבריאות ולסביבה.{{הערה|WLS Lighting Systems [http://www.wlslighting.com/lighting-faq/what-is-light-pollution/ FAQ: What is Light Pollution?] 20.07.2015}} לפחות 13% מהחשמל בארה"ב הולך לתאורת רחוב כאשר לפחות 35% מהאנרגיה הזו מבוזבזת, כלומר אפשר לחסוך אותה באמצעות מאבק בזיהום אור{{הערה|International Dark-Sky Association [http://darksky.org/light-pollution/energy-waste/ Light Pollution Wastes Energy and Money]}}. רק האיסור להשאיר אורות במשך חלק מהלילה ללא צורך לחנויות ועסקים בצרפת-בפנים ובחוץ, גרם לירידה בצריכת האנרגיה אקוויולנטית לצריכת אנרגיה של 750,000 משקי בית{{הערה|MAÏA de la BAUME [http://www.nytimes.com/2013/01/31/world/europe/paris-lights-to-be-dimmed-to-save-energy.html France Will Dim Its Lights to Conserve Energy] ניו יורק טיימס 30.1.2013}} כמובן שגם התנהגות מתאימה של אנשים פרטיים יכולה לעזור כאן. הפעלת התאורה רק כאשר יש צורך ובעוצמה הראוייה יכולה לחסוך אנרגיה, להפחית פליטות גזי חממה משמעותית, וזאת ללא אפקטים שליליים של מעבר לנורות ה-LED.{{הערה|1=משה ליכטמן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001139449 מדען בכיר מתריע על סכנת "זיהום אור" בישראל] גלובס, 14.7.2016}}<br />
<br />
בשנת 2020 החלה חברת נתיבי ישראל להחליף את גופי תאורה בכבישי ישראל לתאורת LED במטרה להפחית משמעותית את זיהום האור. הפיילוט להחלפת 8,000 גופי תאורה יסתיים ב-2024.[https://www.ynet.co.il/article/Syf00j6B2D] החלפת גופי התאורה גם תוביל להפחתה משמעותית בצריכת החשמל כך שניתן להניח שאם הפיילוט יצליח כל גופי התאורה יוחלפו בהמשך.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תאורת אור יום]]<br />
* [[חסכון אנרגטי]]<br />
* [[מיזוג אוויר]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Light_pollution זיהום אור] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* שחר סמוכה, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878543 משתמשים בנורות ה-LED החסכוניות? כדאי שתיזהרו], גלובס, 17.9.2013<br />
* [http://www.rashuiot.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%9c/ השלכותיה של התאורה המלאכותית בלילה] פרופסור אברהם חיים, 7.12.2014<br />
* [http://www.hayadan.org.il/artifical-light-damage-cell-division-proccess-0804105 אור מלאכותי בלילה משבש את מנגנון חלוקת התא] אוניברסיטת חיפה, 8.4.2010, אתר "הידען"<br />
* [http://www.deepskywatch.com/light-pollution-israel.html זיהום אור בישראל - מפות ומידע]<br />
* [http://www.darksky.org/ האיגוד הבינלאומי ללוחמה בזיהום אור (IDA)]<br />
* [http://www.israel-darksky.com/ אור מכוון] קבוצה להפחתת זיהום האור והתייעלות אנרגטית בישראל<br />
* [http://www.parks.org.il/News/Pages/zihumOr.aspx זיהום אור בישראל והשפעתו על הטבע] רשות הטבע והגנים<br />
* http://www.bareket-astro.com/about-the-bareket-observatory/light-pollution-ida-dark-skies-middle-east-israel.html- האתר האינטרנט של מצפה הכוכבים ברקת<br />
* עומר כביר, [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3869774,00.html מחקר: תאורה מלאכותית היא עוד זיהום שפוגע בכדור הארץ], כלכליסט, 8.11.2020<br />
* הרצאתו של ד"ר נעם לידר מנהל אגף אקולוגיה חטיבה ומדע ברשות הטבע והגנים:<br />
{{#ev:youtube|UPW1hXMELkg}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{זיהום}}<br />
[[קטגוריה:זיהום|אור]]<br />
[[קטגוריה:תאורה]]<br />
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים|אור]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%96_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=119888גז טבעי בישראל2020-12-28T13:54:10Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|260 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1.]]<br />
'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד [[דלק מחצבי|ממקורות האנרגיה]] המרכזיים המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] והספקת אנרגיה [[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות של חברות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס. <br />
<br />
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז ל[[ישראל]] עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצרים בוצעו חבלות חוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה הספקת הגז ממקור זה. תקלה במאגר מרי-B גרמה לאובדן גז בהיקף דומה וצמצמה זמנית את זרימת הגז. נכון ל-2014 המקור העיקרי לגז טבעי בישראל הוא מאגר הגז "תמר" שנמצא במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.<br />
<br />
מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "[[מאגר לוויתן|לוויתן]]" ו"[[מאגר תמר|תמר]]" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, ועוד מספר מאגרים קטנים יותר (כריש, תנין) בהיקף של כ-980 BCM של עתודות סבירות או 780 עתודות מוכחות. ממשלת ישראל אישרה המלצות ברוח [[וועדת צמח]] ושמרה למשק כמות של 540 BCM ברמת וודאות של 50%, [http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/2013/Pages/des442.aspx] כמות שאמורה להספיק לצורכי המשק כ-29-25 שנה (כתלות בתרחישי ביקוש שונים). זאת בטענה שללא ייצוא של הגז לא יפותחו המאגרים. בכך אפשרה לייצא כמות גז בכמות של 40%-60% למדינות אחרות. כל זאת על רקע מחאה של ארגוני חברה, כלכלה וסביבה, מומחי אנרגיה ומספר חברי כנסת. הדרישה העיקרית של המוחים, להעביר את ההכרעה על הייצוא לכנסת, לא נענתה על ידי הממשלה, והכנסת לא יזמה שינוי חקיקה בנושא. <br />
<br />
בשל המרחק הגדול בין ישראל לבין ספקים וצרכנים גדולים של גז טבעי היא מהווה "אי אנרגטי" שקשה לייבא או לייצא ממנו גז טבעי בקלות. ככל שהמרחק לייצוא גדל, יש צורך בצינורות ארוכים יותר, ומעל מרחק מסויים יש צורך להעביר את הגז באוניות לאחר שעבר הנזלה - מה שגורם לבזבוז אחוזים ניכרים מהגז ולייקור המחיר שלו. ישראל מתעתדת לייצא גז לירדן בצינור וכן לייצא גז טבעי למסוף הנזלה שנמצא במצרים בבעלות חברה ספרדית, ומשם לייצא גז טבעי מנוזל למדינות נוספות. תוכניות אחרות לייצוא לטורקיה או למכור חלק ממאגר לוויתן לחברה רוסית או אוסטרלית לשם ייצוא למזרח הרחוק לא צלחו. <br />
<br />
המחאה והשאלות הציבוריות סביב הגז הטבעי נוגעת להיבטים רבים של משק הגז: חוסר שקיפות, [[קשרי הון-שלטון]] וחשד ל[[שחיתות]]; הקצאת רישיונות החיפוש; מחאה נגד גובה התמלוגים והמיסים ששילמו החברות המפיקות; קיום של [[מונופול]] ללא פיקוח; מחלוקת לגבי הקמת מתקני קליטת הגז אל המשק הישראלי והסיכונים הבטיחותיים שהם עלולים להוות; זיהום ימי אפשרי; הבעלות והזכויות על הגז והחלוקה שלהן בין הציבור, הממשלה והחברות המפיקות; סוגיות הפיקוח על תעשיות הגז; אבטחת מתקני הגז ומימון הנושא; השימושים הראויים לגז (לדוגמה האם לקדם תעשיית חומרי גלם מגז טבעי) והשאלה האם לייצא את הגז ואם כן באיזה קצב, למי, ובאיזה תנאים. חלק מהשאלות נוגעות לעתיד [[משק האנרגיה בישראל]] ו[[תכנון ארוך טווח]] הנוגע ל[[בטחון אנרגטי]] ו[[בטחון תזונתי]] של ישראל. <br />
<br />
===סביבה חוקית===<br />
{{גז טבעי בישראל}}<br />
חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות '''חוק הנפט, התשי"ב-1952'''. הולכה של גז טבעי לצרכנים מוסדרת באמצעות '''חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.'''{{הערה|[http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Gas/NGLaw/NGNGLaw.htm חוק משק הגז הטבעי], באתר המשרד לתשתיות לאומיות}}<br />
<br />
שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים צריכות להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, ל'''ממונה על הנפט במשרד התשתיות'''. '''מועצת הנפט''' מתכנסת אחת לכמה חודשים, וקובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. [http://www.themarker.com/markets/1.635509] דיוני המועצה אינם זמינים לציבור. בישראל אין [[מכרז]] על הזכות לחפש [[משאבי טבע]], כפי שהדבר קיים במדינות אחרות. בשנת 2011 קבלו על כך מספר משפטנים מחיפה [http://www.themarker.com/news/1.1600211].<br />
<br />
במדינות רבות בעולם, קיימת חברה ממשלתית ששותפה לחיפושים ולהפקה של הגז, וגורמת בכך ל[[רגולציה]] על המחיר, כמויות הייצוא וכן לשיתוף הציבור ברווחים. דבר זה אינו קיים בישראל. נכון לשנת 2014 ישנם קשיים חוקיים רבים הנוגעים לגז הנובעים מכך שחוק הנפט נחקק לפני שנים רבות מתוך מחשבה על הפקה וייצוא של נפט כך שיש סוגיות רבות שאינן חד משמעיות, ותלויות בפרשנות משפטית. נעשו נסיונות לקדם חקיקה בנושא בכנסת, אבל הממשלה התנגדה לכך.<br />
<br />
===היסטוריה של תגליות גז בישראל ובחופיה===<br />
מעט [[גז טבעי]] התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).<br />
<br />
לקראת שנות ה-2000 החלו להיכנס ברחבי העולם [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] לחיפוש ולקידוח מאגרי גז. הדבר כולל לדוגמה סקר ססמי תלת-מימדי בסיוע ניתוח מחשב וטכנולוגיות לקידוח בעומק. דבר זה, יחד עם מחירים עולים של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]] בעולם עודדו חיפושים נרחבים של מאגרי גז חדשים בכל העולם. (ראו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]).<br />
<br />
רוב חיפושי הגז והנפט בישראל התמקדו בעבר ביבשה ובמים רדודים. הגאולוג יוסי לנגוצקי טען כי יש סיכוי טוב למצוא גז במעמקי הים אבל מעטים הקשיבו בקולו. לנגוצקי הצליח לשכנע את [[תאגיד רב לאומי|תאגיד]] BG ([[בריטיש גז]]) לחפש גז בישראל. <ref name="languzky2014">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2424697 "לחמאס יש עוד שלוש־ארבע מנהרות שמגיעות עד הקיבוצים בעוטף עזה ולא אותרו עד היום"] גידי וייץ, מוסף הארץ, 04.09.2014</ref> בשנת 1998 קיבלה BG זיכיון לחיפושי גז בישראל. התאריך אינו ברור שכן מועצת הנפט שומרת על מתן השלב הראשון ברישיון בסוד. לאחר מכן, BG חילק אחוזים של הרישיון ליזמים ישראלים. כל העברת זכות כזו דורשת אישור של מועצת הנפט. לנגוצקי עצמו היה שותף יחד עם המיליארד [[בני שטיינמץ]]. בשנת 2005 עזבה BG את חיפושי הגז בישראל מתוך רצון להתמקד בעזה או מתוך יאוש ממכירה של גז בישראל. את מקומה של BG תפסה [[קבוצת דלק]] בראשות [[יצחק תשובה]] [http://www.nrg.co.il/online/16/ART/930/233.html]. <br />
<br />
בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות [[ים תטיס]] השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" (מ[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]) ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. כשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות גז טבעי בנפח של 32 מיליארד מטר מעוקב (BCM).<br />
<br />
החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא להתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref> בשל תקלה במאגר נותר בו גז כלוא שלא הופק. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000731402] [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]<br />
<br />
ב-18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח '''"[[תמר 1]]"''' כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. בתחילת 2011 כמות הגז הוערכה ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}, וועדת צמח העריכה את העתודות ב-260 BCM. <br />
<br />
זמן קצר לפני הגילוי החליט בני שטיינמץ לעזוב את הענף, ודבר זה יצר מחסור מזומנים עבור יוסי לנגוצקי, והוא נאלץ לאזוב את שותפות תמר בלי שהספיק לגייס שותף חדש. כך נוצר מצב שבו האיש שיזם את גילוי הגז בישראל נותר ללא כל זכויות בגז. בעקבות תביעה מולו שילם שטיינמץ ללנגוצקי 50 מיליון ש"ח פיצוי על הנזק שנגרם לו. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000859153 שטיינמץ יפצה את ד"ר יוסי לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל] חן מענית, עמירם ברקת, גלובס 03/07/2013</ref>]<ref name="languzky2014"/><br />
<br />
במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף הקרבה לחוף של המאגר, היות והוא קטן יותר פחות משתלם להפיק אותו יחסית למאגרים הגדולים יותר. <br />
<br />
ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב'''[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן]]''', הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}. וועדת צמח העריכה כי במאגר לוויתן יש 473 BCM. <br />
<br />
בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, על פי דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}<br />
<br />
במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ-14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323]. [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081]. בשנת 2013 נתגלה מאגר "כריש". <br />
<br />
בשנת 2012 התרחש משבר הספקה בגז לישראל. מחד, המהפכה במצרים ואירועי טרור שם גרעו זרימת גז בסך 2.1 מיליארד מטר מעוקב. מאידך עקב שאיבת יתר או עקב תכנון לא נכון של הבאר התמוטט מאגר מארי B של שותפות "ים תטיס" והפקה השנתית ממנו ירדה מ-3.5 ל-1.8 מיליארד מטרים מעוקבים. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]<br />
<br />
אם בגלל קשיי הרגולציה, אם בגלל אי וודאות וקשיים בייצוא, ואם בגלל המונופול המקומי כמות החיפושים הואטה מאז. כמו כן, גם לפי נתוני משרד האנרגיה רוב התגליות המשמעותיות של גז טבעי בישראל היו אמורות להתגלות בקידוחים מתוכננים עד שנת 2014. לטענת יוסי לנגוצקי, את רוב המאגרים הגדולים של הגז כבר גילנו. מאגרים אחרים שצפויים להתגלות הם נמצאים בסוג אחר של מבנה קרקע ולכן הם צפויים להיות קטנים יותר מ"לוויתן" ו"תמר".[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=K&0r9VQ=JKIH]<br />
<br />
==מאגרי הגז הטבעי בישראל==<br />
[[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות [[גז טבעי|הגז הטבעי בעולם]] לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות ולא ידידותיות לישראל. עתודות הגז המוכחות של ישראל מהוות פחות מחצי אחוז מהעתודות בעולם.]]<br />
נכון לשנת 2014 יש לישראל עתודות סבירות של כ-1000 מיליארד מטר מעוקב. '''עתודות סבירות''' הן עתודות בסבירות של 50%. העתודות המוכחות של ישראל עומדות על כ-800 מיליארד מטר מעוקב. '''עתודות מוכחות''' הן עתודות בסבירות הפקה של 90%. כמות הגז שיש בכל מאגר היא הערכה המתקבלת על סמך סקרים ססמיים והיא משתנה ככל שמתקדמים וחוקרים את המאגר וככל ששואבים ממנו ומבינים מהו הלחץ במאגר. <br />
<br />
במשך חיי מאגר גז יכולות להיות הפתעות לטובה או לרעה. הפתעות לטובה כוללות גילוי שכבות נוספות של גז מתחת למאגר המקורי, שעל ידי פיתוח נוסף בהשקעה קטנה יחסית ניתן להגיע אליהן. הפתעות לרעה כוללות דליפות גז ונפט, וכן שאיבה בקצב מהיר מידי או קריסה של המבנה שמשאירות גז אבוד בתוך המאגר שאי אפשר להגיע אליו. הפתעה לרעה כזו התרחשה לדוגמה במאגר נועה. <br />
<br />
{| {{table}}<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מאגר'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''עתודות סבירות'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''עתודות מוכחות'''<br />
|-<br />
| ||||<br />
|-<br />
| לוויתן||622||540<br />
|-<br />
| ||||<br />
|-<br />
| תמר||282||199<br />
|-<br />
| ||||<br />
|-<br />
| כריש ||50||30<br />
|-<br />
| ||||<br />
|-<br />
| תנין||31||14<br />
|-<br />
| ||||<br />
|-<br />
| דלית ונוספים || 10|| 7<br />
|-<br />
| ||||<br />
|-<br />
| סך הכל ||985||783<br />
|-<br />
| <br />
|}<br />
<br />
בנוסף לגז טבעי, במאגר לוויתן יש סבירות של כ-20% לגלות כמות משמעותית של [[נפט]] בסדר גודל מאות מיליוני חביות נפט. דבר זה יתברר בקידוחים שאמורים להתבצע בסוף שנת 2014.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830440]<br />
<br />
==תמלוגים ומיסוי הגז==<br />
ההכנסות הישירות של ממשלה מהגז צפויות להגיע מ-3 מקורות: תמלוגים בסך של 12% ממכירות הגז בפי הבאר, מס ששינסקי שהוא מס על רווחי החברות שהוא מס ששיעורו משתנה עם השנים, וכן מס חברות בשווי 25% מההכנסה החייבת במס. לצורך חישוב מס חברות קיבלו בעבר חברות הגז הנחה מיוחדת במס, בשם "ניכוי אזילה". זהו ניכוי ייחודי של 27.5% מההכנסות ברוטו, בניכוי התמלוגים (שהם מעט פחות מ-12%)[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000611160] לדוגמה לפי אחד החישובים ההכנסות מתמר, בהנחה שיהיה ייצוא של חלק מהמאגר הן 72 מיליארד דולר. לאחר ניכוי מס ששינסקי ותמלוגים יהיו לשותפויות הכנסות של 40 מיליארד ש"ח, ניכוי האזילה אומר שצריך לחשב את מס החברות לאחר שמנקים מכך כ-27%, כלומר לחשב מס חברות רק מ-29 מיליארד דולר. דבר זה גורר שהשותפויות ישלמו על תמר מס חברות של 7 מיליארד דולר במקום 10 מיליארד דולר. <br />
<br />
[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה [[משאב טבע]] כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. לפי תפיסה זו, שקיימת בכל מדינות העולם, המשאבים, גם אם עוד לא נתגלו, שייכים לציבור לדורותיו. הפקת משאבי הטבע פירושה כילוי שלהם היום, ועל כן יש לפצות את הציבור על חוסר היכולת להשתמש בהם בעתיד. <br />
<br />
עד שנת 2010 חברות המפיקות גז טבעי בישראל חויבו בתמלוגים של 12.5% למדינה. בתוספת [[מס החברות]], המיסוי על הגז הגיע לכ-30%. המיסוי על רווחי גז ונפט בישראל היה הנמוכים בעולם בהשוואה בינלאומית. לשם השוואה, בפולין המס עומד על 40%, באנגליה על 53%, בקנדה על 55%, בארצות הברית על 51% בממוצע, בפרו 58%-65%, בדנמרק על 69%, ובנורווגיה על 75% בממוצע, כשהמקסימום מגיע ל-84% (שיעור המס תלוי בגודל המאגר וברווחיותו).<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047126,00.html אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?] תני גולדשטיין, ynet, 25.03.2011</ref> בחלק מהמדינות המדינה מחזיקה בעצמה בחברה לחיפוש נפט וגז שהיא שותפה לסיכון ולרווחים של החברות הפרטיות. <br />
<br />
גובה התמלוגים בישראל נקבע ב-1952 בחוק הנפט, ולא שונה כיוון שכמויות הגז שהתגלו בישראל היו זניחות. עם השנים השתכללה הטכנולוגיה והחלו חיפושי גז גם באזור הים התיכון. בשנת 2002 נידונה הצעת חוק של 5 חברי כנסת בוועדת הכלכלה שהציעה לעלות את התמלוגים ל-60%. תאגידי הגז יחד הפעילו [[לובי פוליטי]] ולחץ פוליטי כבד שהביא לביטול היוזמה.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/205/514.html] לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ, גם הממשל האמריקאי התנגד להעלאת המיסוי, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה. לדבריו: "אי אפשר לקבל עיקרון שאם המדינה נהגה בשלומיאליות ורשלנות היא צריכה להמשיך בכך. חובה על המדינה לתקן טעויותיה." <br />
<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref> <br />
<br />
בעקבות ההכרזות על תגליות הגז בשנים 2009-2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, ועדה שנודעה בשם "[[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]]", לבחינת [[מדיניות פיסקלית|מדיניות המיסוי]] של תגליות גז ונפט בישראל. עוד לפני הקמת הוועדה ובזמן הדיונים שלה התנהל מאבק אזרחי של "פורום פעולה אזרחית" בראשות [[מיכאל מלכיאור]] שרצה להעלות את התמלוגים, ומצד שני "פורום למען ארץ ישראל", שטען שמטרת הפורום היא להעדיף את הגז המצרי.[http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/100211_who_is_pulling_the_strings_A.aspx] בעקבות טענות אלה הצטרפו למאבק להעלאת התמלוגים גם חברי כנסת מהימין המדיני. <br />
<br />
בזמן דיוני הוועדה, הופעלו לחצים כבדים על חברי כנסת, פקידים ושרים מצד שותפויות הגז שלא להעלות את התמלוגים. <br />
לדברי החשב הכללי של משרד האוצר שוקי אורן, פקידי האוצר חשבו שהרעיון להעלות את התמלוגים הוא הזוי, ואילו שר האוצר יובל שטייניץ התעקש להעלות את התמלוגים. חברות הגז איימו גם שאם יעלו את התמלוגים, הם לא יפיקו את הגז.<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833063 אורן: המדינה תקבל מ"תמר" 20 מיליארד ד' בזכות שטייניץ]גלובס, 31.3.2013</ref><br />
<br />
הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור מקסימלי של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים יזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת. במהלך דיונים אלה הועברו תיקונים ו"ריכוכים" רבים בהחלטות הוועדה שבהם ניתנו הטבות נוספות ליזמים.[http://www.themarker.com/markets/1.599811]. במרץ 2011 אושר [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011. מספר חברות גז עתרו נגד החוק אבל בג"צ דחה את העתירה.[http://www.tashtiot.co.il/2012/08/15/%D7%A9%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99/] החוק אמור להניב בעתיד הכנסות שנתיות בהיקף הולך וגדל בהדרגה, שיגיע בסופו של דבר ל-8 מיליארד ש"ח בשנה, אבל המיסוי יתחיל רק לאחר שהיזמים יסיימו להחזיר 230% מהשקעתם בגילוי המאגר ובפיתוחו, פירוש הדבר שהכנסות מהחוק לא יתרחשו לפני שנת 2018. <ref name="globs_0113">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814558 בדיקת "גלובס": היקף תמלוגי הגז השנה - עד 125 מיליון דולר'] עמירם ברקת, גלובס, 15.1.2013</ref> <br />
<br />
עד אז תקבל הממשלה הכנסות מהגז רק באמצעות תמלוגי חוק הנפט. שיעור התמלוגים בפועל, בניכוי הוצאות מוכרות, יעמוד על 11.4%. בחישוב כמות הגז שהצינור מ"תמר" מסוגל להזרים, יניבו תמלוגי הגז למדינה ב-2013 סכום כולל של 125 מיליון דולר, או 462 מיליון ש"ח ובהמשך סכום זה יעלה עד ל-272 מיליון דולר ב-2016. <ref name="globs_0113"/> פירוש הדבר שסך ההכנסות מהתמלוגים ב-4 השנים האחרונות יעמדו על 3,085 מיליון ש"ח, או 771 מיליון ש"ח לשנה, סכום שעלול להיות נמוך מהוצאות אבטחת המתקנים.<br />
<br />
בשנת 2011 העריך החשב הכללי באוצר את סך הכסף שתקבל הממשלה שיתקבל מתמלוגי הגז וממיסוי חברות הגז במיסוי רגיל ומס ששינסקי ב-20.3 מיליארד ש"ח על פני כל התקופה. חישוב זה כלל רק את מאגר תמר ואת המאגרים הקטנים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000747337] היות ומאגר לוויתן גדול בערך פי 2 ממאגר תמר, ניתן להעריך את סך הכנסות המדינה מהגז ב-60 מיליארד ש"ח. לייצוא הגז אין השפעה על גובה התמלוגים שיתקבלו היות ורווחי יתר של החברות ממכירת הגז לחו"ל אינם נחשבים לצורכי המס של "מס ששינסקי". [http://www.themarker.com/markets/1.599811]<br />
<br />
בשנת 2015 התברר כי בקרב משרדי הממשלה השונים ישנן הערכות שונות לגבי מיסוי הגז, וכן נחשפה התלות של מיסוי הגז במחיר הגז בעולם. הערכות של יוג'ין קנדל בשנת 2012 הייתה 430 מיליארד ש"ח, סטנלי פישר העריך בשנת 2013 כי מיסוי הגז יכניס 460 מיליארד ש"ח. עדי ברנדר העריך בשנת 2015 כי מיסוי הגז יניב למדינה 590 מיליארד ש"ח, וכנראה על בסיס זה טען נתניהו בשנה זו כי הגז יכניס לקופת המדינה 600 מיליארד ש"ח. לעומת זאת ניתוחים במשרד האוצר באותה שנה העריכו כי מיסוי הגז יניב בין 220 לבין 350 מיליארד ש"ח בין היתר בגלל ירידת מחיר הנפט בעולם, בגלל ירידה בתחזית של כמות הגז שיש במאגרים ובגלל עלויות פיתוח יקרות יותר ממה שהוערך בתחילה.<ref name="bar-ely_0815">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2699183 לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50%] אבי בר-אלי, 04.08.2015, דה-מארקר</ref><br />
<br />
היקף התמלוגים ממאגר תמר עמד בשנת 2018 על 858 מיליון ש"ח, כאשר זהו מאגר הגז היחיד שהיה פעיל בשנה זו.[https://www.gov.il/he/departments/news/revenue_report_2018]<br />
<br />
==לובי פוליטי וקשרי הון-שלטון==<br />
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל}}<br />
כאמור, חברות הגז הפעילו [[לובי פוליטי]] בשנת 2002 על חברי הכנסת למניעת העלאת התמלוגים. <br />
ולטענת שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, חברות הגז הפעילו קשרים בממשל ארצות הברית למניעת העלאת התמלוגים. לטענת ליאור וגמן, דבר דומה התרחש גם בשנת 2008 כשיעקב נאמן ניסה להעלות את התמלוגים הוא נתקל במסע לחצים דומה.[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]<br />
<br />
גם על חברי הכנסת, שרים, וחברי וועדת ששינסקי שעבדה בשנת 2010 הופעל לחץ כבד במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים.[http://www.themarker.com/markets/1.591656]. לדברי משה גפני, שהיה יו"ר וועדת הכספים, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (וכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]<br />
<br />
שטייניץ עצמו, העיד זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר כי הופעל עליו לחץ כבד מאוד:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי.|מקור=יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html]}}. <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרגע השני המפחיד היה כשהתחילו הלחצים מהבית הלבן. חברות האנרגיה שכרו לוביסטים אמריקאים, כולל הנשיא לשעבר ביל קלינטון, ששלח מכתבים וניהל שיחות כדי לפרק את ועדת ששינסקי ולעצור את חוק המיסוי. חברי קונגרס אמריקאים ביקשו ממני הבהרות. התחילה תחושה של לחץ כאילו אנחנו עושים משהו לא תקין ביחסי המסחר בין שתי המדינות. ניסיתי להסביר שאנחנו במקום הנמוך ביותר בעולם ברווחי מדינה ממאגרי נפט וגז, שאנחנו לא מקבלים כלום ושלאזרחי ישראל זכות מוסרית להרוויח מהמשאב הציבורי שלהם לא פחות מהחברות הפרטיות.|מקור=יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html]}}. <br />
<br />
העמותה לדמוקרטיה מתקדמת תהתה מדוע שטייניץ לא התלונן במשטרה על איומים כאלה. היא גם פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, כדי שזה יפתח בחקירה לבירור זהות היועץ שהשמיע את הדברים וזהותם של שולחיו. גם יו"ר הוועדה איתן ששינסקי, דיווח בעבר על איומים דומים [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1993472]<br />
<br />
לפי העיתון כלכליסט, נפגש [[יצחק תשובה]], ומועסקים שלו בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני יו"ר וועדת הכספים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר החוץ אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר נגיד בנק ישראל, יואל חסון ממפלגת קדימה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, בנימין בן אליעזר שר התמ"ת, מנכ"ל האוצר חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, שר התשתיות עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון מהעבודה, ח"כ ישראל חסון מקדימה, ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ, וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בניסיונות למנוע את העלאת התמלוגים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html]<br />
<br />
בזמן וועדת ששינסקי הפעילה חברת נובל אנרג'י את חברת "גלעד יחסי ממשל" לצורך [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. לאחר התחקיר בתוכנית "עובדה" על חברת גלעד הפסיקה נובל אנרג'י לעבוד עם חברה זו.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000725178] לפי תחקיר כלכליסט, התברר כי טענות נובל אנרג'י על כך שהיא משלמת מיסים גבוהים בישראל אינה נכונה וכי דווקא בישראל נובל אנרג'י משלמת מיסים ותמלוגים נמוכים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415155,00.html]<br />
חברת גורן עמיר מייצגת בכנסת את דלק תשתיות ודלק אנרגיה כמו גם חברות אנרגיה נוספות כמו בז"ן[http://www.knesset.gov.il/lobbyist/heb/lobbyist.aspx] בזמן הדיונים בכנסת אודות התמלוגים, איימו נציגי החברה כי העלאת התמלוגים עלולה לגרור תביעה מצד ארצות הברית בבית הדין הבינלאומי.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000591677]. בין היתר שלחה החברה את היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ האמריקאי לשעבר, שנשכר מטעם החברה להכין חוות דעת בנושא.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000591741]<br />
מסע לחצים זה לווה גם במסע פרסום מטעם נובל אנרג'י שיועד אל הציבור הישראלי. [https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]<br />
<br />
מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]] ושרים בכירים. כאשר לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו במחיר יקר) ולהפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם: <br />
<br />
* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים לחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לוויתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref><br />
* '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י'''. נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולוויתן, כך שהיא חלק משותפות המחזיקה בכ-80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או לחיות מכירת אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/><br />
* '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - קיום של מגעים חשאיים בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]. התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי, הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421]<br />
<br />
מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה:<br />
{{ציטוט|תוכן=באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים... מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?|מקור=http://www.themarker.com/markets/1.583134}}<br />
<br />
חברת נובל קורפוריישן, שהיא חברת אחות של נובל אנרג'י ויש לה בעלי מניות ודירקטוריון משותף, וכן וחברות נוספות המספקות שירותים לקידוחים תמר ולוויתן הואשמו בארצות הברית במתן שוחד לפקידים במספר מדינות, ושילמו קנסות לממשל האמריקאי עקב כך. [http://www.themarker.com/markets/1.588282]<br />
====פקידי ציבורי שעברו לעבוד אצל חברות הגז ====<br />
פקידים בכירים וכן עיתונאים, ובעלי תפקיד רבים אשר פעלו למען האינטרס הציבורי מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}}<br />
# [[יוסי אבו]], יועץ שר האוצר לשעבר מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref><br />
# [[משה ברקת]], מנהל התאגידים ב[[הרשות לניירות ערך|רשות לניירות ערך]] מונה ליו"ר הפניקס.<ref>{{קישור כללי|הכותב = רון שטיינבלט|כתובת =<br />
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000554449|כותרת = קבוצת דלק במגעים לצירוף בכיר לשעבר ברשות ני"ע|אתר = גלובס|תאריך = 22 באפריל 2010}}</ref><br />
# [[איתן זילביגר]], מנכ”ל החברה לשירותי איכות הסביבה מונה למנכ"ל [[חברת דלק שמנים]] <ref>{{קישור כללי|הכותב = מערכת טלנירי|כתובת =<br />
http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=39813|כותרת = איתן זילביגר מונה למנכ"ל חברת דלק שמנים|אתר = מערכת טלנירי|תאריך = 18 באוגוסט 2011}}</ref><br />
# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטוריון בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref><br />
# [[אריה זייף]], מנכ"ל [[דובק]], מנכ"ל מכס ומע"מ, סמנכ"ל משרד החקלאות, יושב ראש יועצת ההימורים, חבר ועדה המייעצת לבנק ישראל, מנהל רשות המסים לשעבר מונה לדירקטוריון דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיל קליאן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3651085,00.html|כותרת = דלק מגייסת לדירקטוריון את אריה זייף - לשעבר מנכ"ל דובק|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בינואר 2015}}</ref><br />
# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהל המחלקה הבינלאומית לרשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכ"לית אסטרטגיה.כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] ומ[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref><br />
# [[יורם טורבוביץ']] לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ו[[הממונה על ההגבלים העסקיים]], שהמליץ על רונית קן לתפקיד, מונה ליו"ר דלק אנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref><br />
# [[עוזי ימין]], לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר הפך למנכ"ל דלק US.<ref>{{קישור כללי|הכותב =טלי ציפורי|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000805442|כותרת = יכך הפך יצחק תשובה את מנכ"ל דלק US למיליונר כבד|אתר = the marker|תאריך = 12 בדצמבר 2012}}</ref><br />
# [[אבי יחזקאל]] לשעבר חבר כנסת מטעם [[העבודה|מפלגת העבודה]] הפך לדירקטור ב[[דלק מערכות אנרגיה]] וכעבור זמן התפטר.<ref>{{קישור כללי|הכותב =זוהר בלומנקרנץ|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1511951|כותרת = אלטון ישיר לספרא|אתר = הארץ|תאריך = 21 במרץ 2005}}</ref><br />
# [[מאיר יעקובסון]], לשעבר מנכ"ל החברה ממשלתית שהחזיקה במניות הבנקים מונה לדירקטור חיצוני בקבוצת דלק.<ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2702954|כותרת = הממשלה מסתירה: פיקוח על הגז היה מפחית 30% ממחירו|אתר = the marker|תאריך = 9 באוגוסט 2015}}</ref><br />
# [[קובי כ”ץ]], לשעבר מנכ"ל משרד התשתיות מונה למנכ"ל משותף בדלק אנרגיה.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה|1={{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}}}}<br />
# [[עוזי לוי]], לשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר ומנהל סקטור הנדל"ן בבנק לאומי הפך למנכ"ל אלעד אחזקות קנדה. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}<br />
# [[אייל לפידות]], לשעבר יועץ החשב הכללי במשרד האוצר מונה למנכ"ל הפניקס ומנכ"ל דלק. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}<br />
# [[אודי ניסן]], לשעבר הממונה על התקציבים באוצר מונה ליו"ר דלק ישראל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיכל גלנטי|כתובת =http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000860989|כותרת = השיחה: הערב הגדול של היח"צנים|אתר = גלובס|תאריך = 10 ביולי 2013}}</ref><br />
# [[יהודה סבן]], לשעבר רכז תקשורת ותיירות במשרד האוצר מונה לסמנכ"ל הכלכלה והרגולציה של דלק קידוחים לשעבר. יחד עם יניב פרידמן השנים עזבו את תפקידם בחברה לטובת תפקידים אחרים במשק האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =הדי כהן|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001019339|כותרת = התפטרו שני הסמנכ"לים הבכירים של דלק קידוחי|אתר = גלובס|תאריך = 13 במרץ 2015}}</ref><br />
# [[אבשלום פלבר]], לשעבר סגן מנהל [[אגף התקציבים במשרד האוצר|אגף התקציבים]] ב[[משרד האוצר]] וסמנכ"ל ברשות הנמלים מונה למנכ"ל חברת ההתפלה IDE. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}<br />
# [[רונית קן]], לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש ונתנה לשותפות פתור מהסדר כובל תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], בעל השליטה של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}}<br />
# [[איליק רוז’נסקי]], לשעבר מנכ"ל מינהלת מטרופולין תל אביב במשרד התחבורה מונה למנכ"ל דלק נדל"ן.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}<br />
# [[גיא רוטקופף]], מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר והמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מונה יועץ של יצחק תשובה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2520215|כותרת = הנשק של יצחק תשובה נגד דיויד גילה: מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר|אתר = the marker|תאריך = 24 בדצמבר 2015}}</ref><br />
# [[דודי כהן]], לשעבר מפכ"ל המשטרה מונה ליו"ר כהן פיתוח.<ref>{{קישור כללי|הכותב =אריאל אטיאס|כתובת =http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/308242|כותרת = הרכש החדש של תשובה: המפכ"ל לשעבר דודי כהן מונה ליו"ר דירקטוריון כהן פיתוח|אתר = bizportal|תאריך = 28 בפברואר 2012}}</ref><br />
# [[גבי לסט]], לשעבר סמפכ"ל המשטרה מונה ליו"ר דירקטוריון דלק אנרגיה.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}<br />
# [[משה קראדי]], לשעבר מפכ"ל המשטרה מונה למנכ"ל דלק פי גלילות.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}<br />
# [[נדב פרי]] הכתב הפוליטי של ערוץ 10 מונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיה מנע|כתובת = http://b.walla.co.il/item/2859774|כותרת = נדב פרי ימונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה |אתר = וואלה|תאריך = 2 ביוני 2015}}</ref><br />
# [[שאול צמח]] מנכ"ל משרד האנרגיה והרגולטור של פז לשעבר מונה לדירקטור חיצוני של קבוצת פז. {{הערה|שם=מסע הרכש |1={{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2759580|כותרת = מסע הרכש של טייקוני האנרגיה: ימנו בכירים לשעבר במגזר הממשלתי לדירקטורים בחברות שבשליטתם|אתר = the marker|תאריך = 25 באוקטובר 2015}}}}<br />
# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון מונה לדירקטור חיצוני של דלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}<br />
#[[רוני בראון]], לשעבר שר האוצר והתשתיות מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html |כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref><br />
<br />
==אבטחת מתקני הגז==<br />
הוצאות אבטחת מתקני הגז הוערכו בתחילת שנת 2011 על ידי השותפות כ-40-100 מיליון ש"ח, בעוד שמשרד האוצר העריך את הסכום במיליוני ש"ח בודדים בשנה [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3488941,00.html]. בספטמבר 2012 התפרסם כי לבקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אושרה הטבה נוספת לשותפויות חיפושי הגז, באמצעות הבטחה למימון ממשלתי של 50% מהוצאות האבטחה של מתקני החיפוש וההפקה בים.[http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1479343]<br />
<br />
בשנת 2013 טען הצבא כי הוא זקוק ל-3 מיליארד ש"ח לשם הקמת מערך הכולל קניית 4 ספינות חדשות וכן מערך מל"טים, שיגן על המתקנים וכי העלות האבטחה השנתית תעמוד על 480 מיליון ש"ח לשנה.<ref name="ynet_0113">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332401,00.html מי ישלם 3.5 מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז] אביטל להב, ynet 15.1.2013 </ref>[http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1751818] חישוב של סך הוצאות האבטחה על פני 25 שנה מעמיד אותן על סך של 15 מיליארד ש"ח.<br />
<br />
הוצאות האבטחה ב-4 השנים הראשונות עלולות להגיע ל-1.147 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע, ואילו ההכנסות יהיו 771 מיליון ש"ח בשנה, כך שבכל שנה ממשלת ישראל תפסיד כ-400 מיליון ש"ח.<br />
<br />
==צריכת גז טבעי בישראל==<br />
הגז ממאגר תמר נמכר לחברת החשמל ב-5 דולר ל-MMBTU [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html].MMBTU היא יחידת אנרגיה בריטית שוות ערך לנפח של 28 מטרים מעוקבים של גז טבעי בלחץ נתון. ב-BCM אחד (מיליארד מטרים מעוקבים) מכיל 35 מיליון MMBTU, כך שכל BCM נמכר לחברת החשמל בישראל ב-175 מיליון דולר או סך של 647 מיליון ש"ח נכון לשער של 2013. <br />
<br />
ביוני 2012 קבל [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] בפני רשות החשמל על המחיר הגבוה של הגז בהסכם, וטען כי ניתן להוריד אותו לפחות ב-30%-40%. כמו כן נטען כי עלות הפקת הגז נמוכה בהרבה ועומדת על 1.5 דולר ל-MMBTU או רבע מהמחיר שנקבע בחוזה לחברת חשמל. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה [[ועדת ששינסקי]] למאגר דומה למאגר תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU (מיליון BTU הם MMBTU אחד). עלות נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU. אם תהיה מכירה מהירה יותר, הוצאות התפעול ירדו והדבר יוריד את עלות ההפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים ל-MMBTU{{כ}} [http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491].<br />
<br />
<br />
עוד טען הפורום כי השותפויות של תמר ולוויתן הם למעשה [[מונופול]] שמנצל את מעמדו כדי לגבות מחיר מופרז, וכי לאור זאת על המדינה להטיל פיקוח על המחיר.[http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]<br />
<br />
ההסכם של חברת החשמל מול שותפות תמר, נחתם ב-22 ביולי 2012.[http://www.tashtiot.co.il/2012/07/22/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-100/]. חברת החשמל התחייבה לרכוש 42.5 BCM לתקופה של 15 שנה בעלות של 16-10 מיליארד דולר. בהמשך הגדילה חברת החשמל את החוזה לגודל של 82.5 מיליארד מטר מעוקב, עם אפשרות עתידית לרכישת מכסת גז נוספת עד לתקרה של עד 99 מיליארד מטר מעוקב. [http://www.iplma.org.il/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D.aspx]<br />
<br />
למרות שהגז הטבעי מוזרם לישראל, הוא מופנה בעיקר לתחנות כוח המונעות בגז לשם הפקת חשמל. נכון לשנת 2015, כ-10 מפעלים גדולים מחוברים לגז, אולם מפעלים רבים שמספרם נע בין 1,000 ל-4,000 אינם מקבלים הספקת גז. הסיבות לכך הן ביורוקרטיה, מאבקים בין-משרדיים, מאבקים בין ממשלה לרשויות דרישות הנדסיות שמשתנות בתדירות גבוהה ועוד. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001004083] [http://www.themarker.com/news/1.2661665] [https://oknesset.org/committee/meeting/10071/]<br />
<br />
==מונופול הגז וחוקי הגבלים עסקיים ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מתווה הגז}}<br />
[[קבוצת דלק]] בראשות [[יצחק תשובה]] יחד עם [[תאגיד|התאגיד]] [[נובל אנרג'י]] מהוות [[מונופול]] על ההפקה, המכירה של [[גז טבעי]] בישראל. הן גם צפויות להיות בעלות מונופול על [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]]. קבוצת דלק היא השותף המקומי בישראל ואילו נובל היא הגורם המקצועי שיש לו ידע (בחלקו על ידי קבלני משנה) לקידוח והפקת גז. יחד שולטות שתי הקבוצות, אם באופן בלבדי ואם בשותפות עם עוד גורמים, על כל מאגרי הגז של ישראל. [http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1733149]<br />
י<br />
באוגוסט 2006 נתנה רונית קן, מי שהייתה אז [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], פטור מ[[הסדר כובל]], לשותפות ברישיונות הקידוח הימיים מתן ומיכל: נובל, דלק, ישראמקו ודור אלון. ברישיונות אלה אותרו תגליות הגז תמר ודלית. הפטור ניתן לחברות אלה אף שבאותה עת הייתה שותפות ים תטיס של דלק ונובל [[מונופול]] באספקת גז טבעי למשק. מאוחר יותר שכחה רציו לבקש מרונית קן פטור מהסדר כובל במאגר הגז לווייתן. בנובמבר 2010 הודיעה רונית קן על פרישתה מכונת הממונה על הגבלים העסקיים, באופן מפתיע.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985408,00.html הממונה על ההגבלים רונית קן פורשת במפתיע] נעמה סיקולר, כלכליסט 16.11.2010 </ref> במהלך שנת 2013 נתגלה כי רונית קן, הפכה להיות דירקטורית בחברת הגז רציו. <ref name="kan2014">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756 רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת] אבי בר אלי, 04.02.2014, דה מרקר</ref><br />
<br />
ב-13 בנובמבר 2012 הכריז [[הממונה על ההגבלים עסקיים]], דוד גילה, כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא היתה להכרזה משמעות משפטית היות והחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם. [http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/], לכאורה יכל הממונה לאלץ את השותפויות למכור את ההחזקות שלהם במאגר הענק לוויתן ובכך לאפשר תחרות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1885125] בפועל כדי לנסות ליצור תחרות הממונה יצר נוסחה לפיה בעלי תמר ולוויתן ימכרו את המאגרים הקטנים כריש ותנין. עם המכירה הזאת, צפוי לוויתן לקבל פטור מסדר כובל. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637305,00.html]<br />
<br />
בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ושותפויות הגז הן מונופול. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780]<br />
<br />
במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. בדצמבר 2014, הודיע דויד גילה שהוא ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן. כלומר או לכפות מכירה בנפרד כך שכל שותף יהיה אחראי על חלקו במאגר, או שחלק מהשותפים שם - בעיקר דלק ונובל אנרג'י - ימכרו את חלקם לצד ג' והוא יהווה שחקן חדש במשק, כשזה שיוכל להתחרות על חוזים ולהוות משקל שכנגד למונופול הגז הקיים מאגר "תמר".[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html]. לטענת גילה הסיבה להתערבות היא לא רק בגלל שמדובר במונופול, אלא גם בגלל הטענה שהוא הגיע למעמד של מונופול בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה ביצעו. לטענתו, על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע לטיוטת צו מוסכם כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876] <br />
<br />
הוויכוח בנושא ההסדר הרצוי עם המונופול נמשך במהלך שנת 2015. החברות ומשרד האנרגיה תקפו את עמדתו של הממונה על הגבלים העסקיים. כדי לנסות להגיע לפשרה עם החברות, הקים ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את "צוות קנדל" [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html] הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה לא הסכים למתווה המתגבש. במאי 2015 הודיע גילה כי הוא מתפטר מתפקידו על רקע אי הסכמה בנושא ההסדר עם חברות הגז. לטענת גילה המתווה לא יביא לתחרות, וכן יפגע בעצמאותה של הרשות להגבלים עסקיים וביכולת שלה לבצע מהלכים חד צדדיים מול חברות מונופוליסטיות.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001038967]<br />
<br />
מונופול הגז אושר לאחר התייעצות עם וועדת הכלכלה ועל בסיס השימוש בסעיף 52 לחוק ההגבליים העסקיים. לפי סעיף זה מותר קיומו של מונופול המקדם או שומר על אינטרס חיוני קיומי של מדינת ישראל. ראש המל"ל דאז, יוסי כהן, הנפיק חוות דעת שכזו ולאחר מכן מונה על ידי ראש הממשלה לרשות המוסד. האיום הביטחוני המתואר היה צורך למכירת גז למצרים [https://nitzanmatan.com/2015/10/17/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%96-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%A7%D7%95/ טענה מופרכת מיסודה וזאת בעיקר עקב העבודה שלמצרים ישנן כמויות גז ונפט העולות בהרבה על אלו שבישראל].<br />
<br />
בספטמבר 2017 קבע בית המשפט העליון כי ניתן לתבוע את מונופול הגז בגין מחיר מופרז. בעבר טענו חברות הגז כי התערבות ביהמ"ש במחיר הגז שהן גובות במשק מקימה "חשש" לביטול מתווה הגז. [https://www.themarker.com/dynamo/1.4473977]<br />
<br />
==ייצוא גז טבעי מישראל==<br />
{{הפניה לערך מורחב|יצוא גז מישראל}}<br />
בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[וועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק [[גז טבעי|הגז הטבעי]] ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וכן הוגש דוח המתנגד לוועדה על ידי המדענים הראשיים של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. דו"ח הביניים של הוועדה התיר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל-500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות. <br />
<br />
בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבעה כי יש לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM). <br />
<br />
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] ו[[המכון לתכנון כלכלי]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הביטחון האנרגטי]] של ישראל. השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הביע הסתייגות חזקה מהוועדה וטען מסקנותיה סומנו מראש לתמוך בייצוא במקום לבחון את הנושא. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.מפלגת [[התנועה הירוקה]], התנועה בראשות [[ציפי לבני]], מרצ, העבודה ויש עתיד הודיעו גם על התנגדות לייצוא הגז. גם פרשנים כלכליים כמו סבר פלוצקר[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] וגיא רולניק [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1985599] הביעו תמיכה בהשארת הגז בישראל והתנגדות לייצוא שלו. <br />
<br />
אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ככמות בסיסית של "לוויתן" ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים "מירה" ו"שמשון" שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מבוססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991]. <br />
<br />
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה אינו נראה דבר סביר. <br />
<br />
כ-11 ארגוני חברה וסביבה הקימו במאי 2013 את [[מטה המאבק לשמירה על הגז הישראלי]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377751,00.html]. ונערכה הפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום. באותו חודש נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת שבמהלכו התקשה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, להסביר כמה גז הוועדה ברשותו התירה לייצא. יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, הכריז כי את ההכרעה על ייצוא הגז יש להעביר לכנסת כחקיקה ראשית.[http://www.themarker.com/dynamo/1.2019141] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379772,00.html] חברי כנסת נוספים וכן פרשנים שתומכים בייצוא כמו נחמיה שטרסלר, הסכימו כי יש להעביר את הדיון על ייצוא הגז מהמשלה אל הכנסת משום שמדובר בסוגייה כלכלית כבדת משקל גדולה יותר מתקציב המדינה שגם הוא מוכרע בכנסת.[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] למרות מחאה זו, התנגדה הממשלה למהלך זה והכנסת לא קידמה חקיקה הנוגעת להסדרת משק הגז או ייצוא הגז.<br />
<br />
ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פירוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref><br />
<br />
בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ וראובן ריבלין, בדרישה להעביר את ההחלטה על הדיון לכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר שכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה. <br />
<br />
במאי 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם לפי מזכר זה אמורות השותפויות להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי. <br />
<br />
ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקני הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817] <br />
<br />
ב-2014 נחתם מזכר הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). המזכר נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.<br />
<br />
סה"כ הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014 הם:<br />
<br />
{| {{table}}<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מאגר'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''לקוח'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''התחלת הייצוא'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCF'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCM'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ביום MMCF'''<br />
|-<br />
| תמר||יונין פנוסה (ליצוא ממצרים)||LOI||סוף 2017||2,500||70||440<br />
|-<br />
| תמר||דולפינוס (לממשלת מצרים)||LOI||2015 - ניתן לניתוק||175-400||4.9-11||0-250<br />
|-<br />
| תמר||עראב פוטאש וברומין/ירדן- פוספט||GSPA||סוף 2017||66||1.848||12<br />
|-<br />
| לוויתן||בריטיש גז (לייצוא ממצרים)||LOI||תחילת 2018||3,750||105||700<br />
|-<br />
| לוויתן||ירדן חשמל||LOI||תחילת 2018||1,600||44.8||300<br />
|-<br />
| לוויתן||רש"פ חשמל||GSPA||תחילת 2018||170||4.76||30<br />
|-<br />
| ||סה"כ||||||8,261||231||1,482<br />
|-<br />
| <br />
|}<br />
<br />
==המחלה ההולנדית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}<br />
הפקת הגז בישראל, ובמיוחד ייצוא הגז, צפויה לגרום לייסוף השקל מול הדולר, ובכך להקשות על יצואנים אחרים כמו תחום ההיי-טק והביו-טק, דבר המכונה [[המחלה ההולנדית]]. הפקת הגז לצריכה מקומית חוסכת לישראל הוצאות של כ-10 מיליארד ש"ח בשנה על חסכון של קניית דלקים. ייצוא הגז יגרום להזרמה נוספת של מיליארדי דולרים בשנה אל ישראל. דבר זה יעלה את ערך השקל ביחס לדולר, יקל על ייבוא ויקשה על ייצואנים. במדינות רבות המפיקות משאבי טבע דבר זה גורר קשיים בענפי תעשייה ושירותים שמייצאים, ותת פיתוח של תחומים אלה. התאחדות התעשיינים קראה להתערבות בנק ישראל בשער השקל בניסיון להגן על היצואנים. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654#fromelement=hp_morearticles]<br />
<br />
==סכנת אסון סביבתי==<br />
בשנת 2013 טען ארגון [[אדם טבע ודין]] כי הערבויות שהופקדו על ידי מפיקי הגז לטיפול במקרה של אסון אקולוגי אינן מספיקות וכי הניסוח לגבי תשלום על נזק שיגרם הוא מעורפל מידי.[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=924&ArticleID=1543]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[וועדת צמח]]<br />
* [[מתווה הגז]]<br />
* [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]<br />
* [[מטה מאבק הגז]]<br />
* [[משק האנרגיה בישראל]]<br />
* [[משאבי טבע בישראל]]<br />
* [[אשלג בישראל]]<br />
* [[גז טבעי]]<br />
* [[שיא תפוקת הגז]]<br />
* [[המחלה ההולנדית]]<br />
* [[זיהום אוויר בישראל]]<br />
* [[תחבורה בישראל]]<br />
* [[כלכלת ישראל]]<br />
* [[קשרי הון-שלטון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;פעילות:<br />
* [https://www.facebook.com/gas4israel זה או אני או תשובה] {{פייסבוק|דף}}<br />
* [http://www.gas4israel.org/ משאירים את הגז בישראל] אתר המאבק של הארגונים <br />
<br />
;מידע כללי:<br />
* [https://sites.google.com/site/gasaskil/home שאלות ותשובות על ייצוא הגז הטבעי] אתר מאת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]<br />
* [http://www.themarker.com/markets/1.635509 מה ההבדל בין BCM, TCF ו-BTU? עושים סדר בקידוחי הגז] ליאור זנו, דה מארקר, 03.05.2011<br />
* עידו לנדאו, [http://idanlandau.com/2012/09/24/how-israeli-gas-was-swallowed-up/ הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון], לא למות טיפש, 24.9.2012<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1951411 הבשורה על פי תמר: אנרגיה נקייה וזולה, חיסכון לחברת החשמל ומיליארדים לבעלים] איתי טרילניק, דה מרקר 6.3.2013<br />
*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03171.pdf המדיניות בנוגע לשימוש במשאבי הגז הטבעי] יניב רונן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2013<br />
* [[אור-לי ברלב]], [http://www.ha-makom.co.il/post/lohamot-haor-orly-barlev-tsuva הלוויתן עוד כאן], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 23 בדצמבר 2014<br />
* [[ארז צדוק]], [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.2888075 קיצור תולדות הגז – מהחיפושים ועד בג"צ], בבלוג של ארז צדוק בדה מרקר, 20.3.2016<br />
;כתבות על ייצוא הגז ומאגרים:<br />
* [[סבר פלוצקר]], [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4007671,00.html להלאים את לוויתן], ynet 02.01.2011<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582738,00.html ארדן: "כיוון דוח צמח נבע מהלחצים של האוצר שפעל גם בששינסקי" ] חן פונדק וליאור גוטמן, כלכליסט, 11.09.2012<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274507,00.html יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם] יעל כהן פארן, [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], ynet, 30.08.2012<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580431,00.html "קודם תדעו כמה גז יש, אחר כך דברו על יצוא"], ד"ר סקוט ג'ונס, ראש תחום האנרגיה בחברת הייעוץ FTI, כלכליסט, 19.08.2012<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580803,00.html ועדת צמח רוצה להגדיל את מכסת הגז הטבעי ליצוא ב-25%] ליאור גוטמן, 22.08.2012, כלכליסט<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1725763 "יצוא הגז מישראל הוא מחטף וגניבת האופק לאזרחים - נגמור כמו ניגריה"] יו"ר המכון לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, דה מרקר, 07.06.2012<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3592433,00.html משרד האנרגיה נערך לשינוי: לא נמצא מספיק גז, מכסת היצוא תקטן] ליאור גוטמן, כלכליסט, 08.01.2013 <br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1904394 באיזה יום בשבוע תבחר להשאיר את האוטו שלך בחנייה?] עמדת מועמדים לכנסת ה-19 בנושא, איתי טרילניק, דה מארקר, 10.1.2013 <br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1915267 ארגוני סביבה ללפיד: עצור את יצוא הגז מישראל] איתי טרילניק, דה מארקר, 26.01.2013<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.1919044 הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ועסקים: "החלטה על יצוא הגז אינה בסמכות הממשלה - אלא של הכנסת"], איתי טרילניק, דה מארקר, 31.01.2013 <br />
* [http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=111%3Abar-management-policy-sustainable-natural-resources&catid=39&Itemid=87 מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע] סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט [[תחזית קיימות לישראל 2030]], 2012<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1962238 "אפשר לייצא את כל הגז לסין - אבל זו גניבה של 250 מיליארד דולר מהציבור"] יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, טוען שאי ייצוא יפחית בחצי את מכירו בארץ. דה מרקר 12.03.2013<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1978495 עמיר פרץ נגד יצחק תשובה: "לשמור על עתודות הגז הטבעי"] איתי טרילניק, 27.3.2013, דה מארקר. <br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001040903 "ישראל חייבת לשמור את הגז שהיא מצאה. יש לה הרבה אויבים"] ג'ון הופמייסטר, לשעבר נשיא חברת האנרגיה 'של', הדי כהן, 31.05.2015<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל] הדי כהן, גלובס, 13.01.2016<br />
* ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3713085,00.html אושרה העברת סמכויות הגז מכחלון לכהן, מתווה הגז קיבל ח"כ שהצביע בעדו], כלכליסט, 14.5.2017<br />
<br />
;עלויות והכנסות מהגז לתושבי המדינה:<br />
* [http://www.themarker.com/news/1.1600211 יש לכם 6 שקלים? אולי תוכלו לקבל רישיון לחיפושי גז ונפט] איתי טרילניק, דה מרקר 25.12.2011<br />
* [http://www.themarker.com/markets/1.599811 הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי: המדינה תשתתף בעלות היצוא של הגז] אבי בר-אלי, דה מרקר 6.1.2011<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי ארבע שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל] איתי טרילניק, דה מרקר 29.3.2013<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332401,00.html מי ישלם 3.5 מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז] אביטל להב, ynet 15.01.13 <br />
* עמירם ברקת, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814558 בדיקת "גלובס": היקף תמלוגי הגז השנה - עד 125 מיליון ד'], גלובס, 15.1.2013<br />
*[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580916,00.html "יצוא הגז יעלה לציבור לא רק בכסף אלא גם בנזק בריאותי"] השר להגנת הסביבה והארגונים הירוקים תוקפים את מסקנות ועדת צמח, הדס שפר, כלכליסט, 23.08.2012<br />
* [http://idanlandau.com/2012/09/24/how-israeli-gas-was-swallowed-up/ הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון] עידן לנדו, בבלוג "לא למות טיפש", 24.09.2012<br />
* [http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1793154 שווי תגליות הגז של ישראל כטריליון שקל; "לא תצליח להתמודד עם הכמות"] הערכת החברות הגז תגליות של 760 BCM שוות ערך לטריליון ש"ח. דה מארקר. אוגוסט 2012<br />
* איתי טרילניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי שלוש שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל], דה מארקר, 29.03.2013<br />
* פרופ' [[עדי וולפסון]], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4747291,00.html כמה עולה האוויר שאנחנו נושמים?], וואינט, 01.01.2016<br />
<br />
;המחלה ההולנדית:<br />
* איתן אבריאל, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654#fromelement=hp_morearticles זרימת הגז משנה את כללי המשחק] איתן אבריאל, 03.04.2013<br />
* יובל אזולאי, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654 התעשיינים: הגז מ"תמר" יגרום להצפת מט"ח - ולריסוק הדולר], גלובס, 03.04.2013<br />
* אריאל אטיאס, [http://www1.bizportal.co.il/article/266689 נידבק ב"מחלה ההולנדית"? ייצוא מיליארד דולר גז יגרור עלייה של 0.8% בשקל], ביזפורטל, 16.3.2011<br />
<br />
;שימושים בגז בישראל והספקת הגז אליה:<br />
* ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3592870,00.html אושר בממשלה: עד 2025 הדלק העיקרי לתחבורה בישראל יתבסס על גז טבעי], כלכליסט 13.01.2013<br />
* ליאור גוטמן,[http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3599820,00.html בשורת הגז הטבעי לתעשייה לא תתממש לפני 2018], כלכליסט, 11.04.2013<br />
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.2242671 הפתרון למחסור התגלה במקום לא צפוי: ניתן לאחסן גז רזרבי בצנרת יבשתית] אבי בראלי, דה מרקר, 13.02.2014 <br />
* ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3721421,00.html שטייניץ מקדם הפסקה מלאה של שימוש בפחם לייצור חשמל], כלכליסט, 18.9.2017<br />
* סוניה גורודיסקי, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001214241 שטייניץ: "עד שנת 2030 נפסיק את השימוש בדלק ובפחם"], גלובס, 4.12.2017<br />
<br />
;החוזה מול חברת חשמל והגבלים עסקיים:<br />
* [http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=24251 תמר על המוקד: ועדת הכלכלה תתכנס לדיון מעקב מיוחד בנושא החוזה עם חברת החשמל] ספונסר<br />
* אבי בר אלי, [http://www.themarker.com/markets/1.583768 ישראמקו: שותפות תמר מעכבות בפועל את פיתוח מאגר הגז], דה מרקר, 16.12.2010<br />
* ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582358,00.html המספידים והמופסדים מכישלון קידוח מירה], כלכליסט, 06.09.2012<br />
* אבי בר אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.1901004 האוסטרלים ישברו את מונופול הגז? שוקלים לפצל מאגר לווייתן], דה מרקר, 06.01.2013<br />
* איתי טרילניק, [http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1950661 כיצד יטפל דיוויד גילה בהסדר הכובל של השותפות במאגר הגז לווייתן?], דה מארקר, 6.3.2013<br />
* [http://www.tashtiot.co.il/2013/03/06/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-384/ סתיו שפיר ללנדאו: "הסבר למה חילקת חינם מתנות לדלק ונובל אנרג'י"] מרץ 2013<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600135,00.html באיחור של שנתיים: המדינה מתחילה לפקח על מחירי עסקאות הגז] ליאור גוטמן, כלכליסט, 16.04.2013<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2527880 סיפורו המדהים של פרופ' להגבלים עסקיים שמנע שלום במזה"ת*] גיא רולניק, דה מרקר, 02.01.2015<br />
* אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2960321 הפגישה שחשפה את הסודות של שוק הגז: למה התלוננו אנשיו של עידן עופר על תשובה], 31.5.2016, דה מרקר<br />
* ערן אזרן, [https://www.themarker.com/markets/.premium-1.7454151 עדות מדהימה חושפת: מונופול הגז תיאם מחירים במכרז חברת החשמל], דה מרקר, 8.7.2019<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אנרגיה}}<br />
{{ביזור וריכוזיות}}<br />
{{ישראל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גז טבעי בישראל|*]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]<br />
[[קטגוריה:דלקים מחצביים]]<br />
[[קטגוריה:אנרגיה]]<br />
[[קטגוריה:הון ושלטון]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]<br />
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=119887סרטן2020-12-28T13:53:49Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''סרטן''' (באנגלית: '''Cancer''' או בלטינית '''malignant neoplasm''') הוא אוסף רחב של מחלות שיש בהן גידול בלתי מבוקר של תאים. תאים סרטניים בגוף מתחלקים וגדלים בצורה לא-נורמלית, יוצרים גידולים ממאירים, פולשים לרקמות סמוכות. תאים סרטניים עלולים גם להתפשט בגוף על ידי מערכת הדם או הלימפה. לא כל הגידולים הם סרטניים. גידולים שפירים אינם גדלים באופן בלתי נשלט, לא פולשים לרקמות סמוכות ואינם מתפשטים בגוף. רוב סוגי הסרטן הם גידולים, אך חלקם, כמו לוקמיה, אינם. יש מעל 200 סוגים שונים של סרטן ב[[בני אדם|בני אדם]]. הענף הרפואי שעוסק במחקר, בטיפול ובמניעה של סרטן הוא אונקולוגיה. <br />
<br />
התהיה מה גורם לסרטן היא [[מערכת מורכבת|שאלה מורכבת ומסובכת]]. ידוע כי דברים רבים [[גורמים מסרטנים|מעלים את הסיכון לחלות בסרטן]] כולל שימוש בטבק, מספר מחלות מדבקות, [[קרינה]], מחסור ב[[פעילות גופנית]], [[השמנה]] ו[[זיהום סביבתי]].<ref name=Enviro2008/> אלו יכולים לגרור נזק ישיר למטען הגנטי או להשתלב עם פגמים גנטיים קיימים בתוך תאים כדי ליצור את המחלה. כ-5%-10% מהתחלואה בסרטן נובעת אך ורק מגורמים תורשתיים. <br />
<br />
א-נורמליות של המטען הגנטי יכולה להיגרם גם עקב טעויות במנגנון שכפול ה-DNA בתאים מסוימים במהלך החיים או במטען הגנטי של בעל החיים, וכך נוכחת בכל תאי הגוף מלידה. היכולת להעביר סרטן בירושה, מושפעת בדרך כלל מהשפעות מורכבות בין גורמים מסרטנים לבין המטען הגנטי של הנשא, כך שברמות חשיפה מסוימות, [[גורם מסרטן]] עבור אדם אחד יהיה בלתי מסרטן עבור אדם אחר. <br />
<br />
איבחון של מחלות הסרטן, דורש בדרך כלל בחינה היסטולוגית של ביופסיה מתוך הרקמה, למרות שהאבחון הראשוני של סרטן יכול להתרחש על רקע סימפטומים או הדמיה רדיו-גרפית. ניתן לטפל ברוב סוגי הסרטן, ומחלק מהם ניתן להירפא, כתלות בסוג המחלה, במיקום שלה, בשלב גילוי המחלה, בגנטיקה של החולה ובבריאות הכללית שלו. מרגע האבחון, מטפלים בסרטן בדרך כלל על ידי שילוב של ניתוח, כימותרפיה, ורדיו-תרפיה. עם התפתחות המחקר, הופכים הטיפולים להיות ספציפיים יותר כנגד סוגים מסויימים של מחלות סרטן. בשנים האחרונות הייתה התקדמות משמעותית בפיתוח של תרופות שפועלות באופן ספציפי כנגד תאים סרטניים על ידי פעילות מול אי-נורמליות מולקולרית גלויה שיש בחלק מהגידולים. כך שתרופות אלה מפחיתות למינימום את הנזק לתאים בריאים. <br />
<br />
סרטן יכול להתרחש בכל בעלי החיים (כולל [[בני אדם]]) ובכל הגילאים, אפילו עוברים. אבל הסיכון לחלות בסרטן גדל עם הגיל. נכון להיום, סרטן גורם לכ-13% מכלל מקרי המוות של בני אדם, ומעל ל-20% במדינות מערביות. על פי האגודה האמריקאית לסרטן, 7.6 מיליוני בני אדם מתו מסרטן בשנת 2007. התחלואה בסרטן צפוייה לגדול עקב התארכות [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] ושינויים באורחות החיים של תושבי המדינות המתפתחות. <br />
<br />
ב-4 בפברואר - מצוין ברחבי העולם כ'''[[יום הסרטן הבינלאומי]]''', נוסד על ידי [[האיגוד הבינלאומי נגד סרטן]] לעידוד המודעות למחלות הסרטן. ב-31 במאי מצוין [[יום ללא עישון]] -להעלות את המודעות ל[[עישון]] ותרומתו לתחלואה כולל [[סרטן ריאות]], וכן ל[[הכחשת נזקי העישון]]. <br />
<br />
==אפידמיולוגיה==<br />
סרטן גורם לכ-25% ממקרי המוות בארצות הברית, והוא נחשב לבעיה בריאותית מרכזית בחלקים רבים בעולם בעיקר במדינות העשירות יותר, בהן התחלואה ממחלות מדבקות קטנה יותר. בארצות הברית, [[סרטן הריאה]] גורם לכ-30% ממקרי המוות מסרטן, אבל רק ל-15% ממקרי הסרטן החדשים. מבין המקרים החדשים, [[סרטן הערמונית]] הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים (25%), ו[[סרטן השד]] בקרב נשים (25%). סרטן יכול להתרחש גם בקרב ילדים ומתבגרים, אבל הוא נחשב לנדיר בהרבה (150 מקרים למיליון בארצות הברית), כאשר [[לוקמיה]] היא הסוג הנפוץ ביותר. בשנה הראשונה לחיים, קיימים 230 מקרים למיליון בארצות הברית, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא neuroblastoma. <br />
<br />
למעלה משליש ממקרי המוות מסרטן בעולם הם בעקבות גורמי סיכון שניתן לשנות אותם, ובראשם [[עישון טבק]], שתיית [[אלכוהול]], ודיאטה עם מעט ירקות ופירות. בשנים האחרונות יש יותר מחקרים המצביעים על הקשר בין [[השמנת יתר]] לבין תחלואה בסרטן. במדינות עניות מגע מיני המעביר את נגיף הפפילומה האנושי, שהוא גורם מרכזי בסרטן צוואר הרחם.<br />
<br />
==גורמים למחלת הסרטן==<br />
הסרטן הוא בעיקרו מחלה הנגרמת עקבי תנאים סביבתיים, כאשר 90%-95% מהמקרים מיוחסים לגורמים סביבתיים ורק 5%-10% נגרם עקב גנטיקה.<ref name=Enviro2008>Anand P, Kunnumakkara AB, Kunnumakara AB, Sundaram C, Harikumar KB, Tharakan ST, Lai OS, Sung B, Aggarwal BB [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2515569/ Cancer is a preventable disease that requires major lifestyle changes] Pharm. Res., vol 25, issue 9, pages 2097–116, September 2008 </ref> גורמים סביבתיים, או ביו-פיזיים, בהקשר של מחלות הסרטן הם כל הגורמים שאינם תורשתיים, כלומר [[תזונה]], [[עישון]], [[אלכוהול]], [[קרינה מייננת]], [[קרינת שמש]], [[פעילות גופנית]], [[הרגלי שינה]], ולא רק חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]].<ref name="isbn0-387-78192-7">Kravchenko J, Akushevich I, Manton, KG, Cancer mortality and morbidity patterns in the U. S. population: an interdisciplinary approach,Springer 2009, isbn 0-387-78192-7</ref> <br />
<br />
גורמים סביבתיים נפוצים שתורמים לתחלואה ולתמותה בסרטן כוללים [[עישון|עישון וחשיפה לטבק]] (25%-30%), [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] ו[[השמנה]] (30%-35%), מחלות מדבקות (15%-20%), קרינה (מייננת ובלתי מייננת - עד 10%), וכן [[עקה]], מחסור ב[[פעילות גופנית]] ו[[זיהום סביבתי]].<ref name=Enviro2008/><br />
<br />
אורח החיים המודרני, כולל שינויי התנהגות רבים והגדלת החשיפה לגורמים שונים שלא היתה אליהם חשיפה בעבר:<br />
* [[חומרים קרצינוגניים]]: חומרים אשר מחקרים מדעיים הראו שהם גורמים לסרטן. חומרים המצויים בעשן ובאפר [[סיגריות]] וצורות עישון אחרות; [[חומר חלקיקי|חלקיקי עשן]] ופיח; חנקות וגפרות במים ובאוויר שאנו נושמים (כתוצאה מעשן מכוניות, [[דשן כימי|חומרי דשן כימיים]], ו[[חומרי הדברה]] כימיים); כלור במים שאנו שותים; חלק מחומרי הטעם הריח או ה[[צבעי מאכל|צבע]] המשמשים בייצור [[מזון תעשייתי]]; שמן וחלבונים שרופים הנוצרים בייצור מזון תעשייתי; [[תסמונת הבניין החולה|שרידי צבע, מדללים, וחומרים סינתטיים אחרים המשמשים בבית במשרד וברכב המודרני]], ועוד.<br />
* [[קרינה מייננת]]: כתוצאה מ[[דילול שכבת האוזון]], נחלשה ההגנה שהיא סיפקה, ואנו חשופים יותר לקרינה אולטרה סגולה. כמו-כן חשיפה מוגזמת לאור השמש בשעות החמות ביום עלולה ליצור נזק בעור שיתבטא ב[[סרטן עור]] בשלב מאוחר יותר.<br />
*[[קרינה בלתי מייננת]]: מקורות קרינה רבים סביבנו - משדרי רדיו וטלוויזיה, מכשירים סלולריים, מכשירי מיקרו גל, טלפונים אלחוטיים, רשתות תקשורת אלחוטיות וקווי מתח גבוה. אין כיום הוכחה מדעית שקרינה מסוג זה יכולה לגרום לנזקים גופניים, אך ישנן מספר אנליזות שמצאו מתאם.<br />
* [[הורמונים ודמויי הורמונים]]: כחלק מהאופנה כיום יש הלוקחים הורמונים באופן סדיר - בין אם לצורך אסתטי (ניפוח שרירים), ובין אם כתוצאה מאופנה רפואית (גיל המעבר). אך גם אלו מאיתנו שאינם צורכים הורמונים באופן מודע, חשופים ל[[משבשים אנדוקריניים|חומרים סינתטיים הדומים מספיק להורמונים]] בכדי להשפיע על מנגנוני הבקרה בגוף. חלק מהורמונים ודמויי הורמונים אלו נמצאו קשורים לעלייה בתחלואה בסרטן.<br />
<br />
נוסף לגורמים אלה ישנם שינויים רבים הקשורים לאורח החיים המודרני ביניהם:<br />
* [[מחסור בפעילות גופנית]]. <br />
* [[תזונה בריאה|שינויי תזונה]] כמו צריכת מזון מעובד, צריכה מועטה של פירות וירקות טריים, צריכה גבוהה של מזונות מהחי, בעיקר של שומנים מהחי אך גם של חלבון מהחי. צריכה גבוהה של מוצרי חלב. <br />
* צריכה גבוהה של קלוריות מדגנים ומסוכר מעובד. <br />
* [[מחסור בשעות שינה]]. חשיפה ארוכה לאור מלאכותי למשך שעות רבות. <br />
* נסיעה במטוסים. <br />
* [[מתח נפשי|ריבוי מתחים]]. <br />
<br />
השינויים האלה ואחרים חשודים כי הם עצמם מסרטנים, או כי הם מעודדים חשיפה לסרטן, על ידי דיכוי מנגנונים שמתנגדים לסרטן או הגברת רגישות שקיימת מסיבה גנטית. <br />
<br />
באופן כללי, המחלה במחלת סרטן מסויימת תלויה באורח חיים ובגנטיקה. גורם חשיפה אחד שעלול להזיק מאוד לאדם בעל מטען גנטי אחד, עשוי להשפיע פחות על אדם בעל מטען גנטי אחר. כך לדוגמה חשיפה לבנזן (המצוי באדי דלק) עלולה להשפיע על חלק מהאוכלוסייה שיש לו רגישות גנטית לפתח מחלות סרטן הקשורות לחשיפה לבנזן, אבל להשפיע פחות על שאר האוכלוסייה. <br />
<br />
אחד הקשרים הסבוכים בהשפעות סרטן קשור כנראה ל[[תזונה]]. לטענת מחבר [[מחקר סין]], יכולים להיות מזונות שבעצמם הם אינם מסרטנים, כך שבחינה של צריכה מוגברת שלהם לבדם, תניב שאין קשר בינם לבין סרטן. אבל ייתכן שחומרים אלה "פותחים את השער" ומאפשרים לחומרים אחרים, ביניהם מזונות אחרים, לפעול כחומרים מסרטנים. <br />
<br />
אחת הטענות של [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] וארגונים מתקדמים נגד הסרטן היא כי רוב המאמץ המחקרי והפוליטי הקשור למחלה נוגע בשלב הגילוי המוקדם והריפוי, וכי נעשה מאמץ מועט מידי כדי לנסות לגלות את מקורות המחלה, וליישם שינויים בהרגלי החיים שידועים כבר ככאלה שיכולים להקטין תחלואה. (ראו בפרק מאבקים ציבוריים).<br />
<br />
==מניעת סרטן על ידי הרגלי בריאות אישיים==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מניעת סרטן}}<br />
לפי האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרת הכללית הבאים:[http://www.aicr.org/reduce-your-cancer-risk/recommendations-for-cancer-prevention/]<br />
# [[השמנה|שמירה על משקל בטווח בריא]], והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל. <br />
# ביצוע [[פעילות גופנית]] לפחות 30 דקות ביום<br />
# אכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, [[דגנים מלאים]] ו[[קטניות]]<br />
# הגבלת צריכה של [[מזון מהיר]] בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר<br />
# הפחתת צריכת [[בשר אדום]] (לכל היותר 500גר לשבוע) והימנעות מ[[בשר מעובד]]<br />
# הימנעות [[משקאות ממותקים|ממשקאות ממותקים]] - ההמלצה היא לשתות בעיקר מים ומשקאות לא ממותקים. <br />
# הגבלת צריכת [[אלכוהול]], לכל היות משקה אחד ליום לנשים ושניים לגברים.<br />
# לא לקחת תוספים למניעת סרטן<br />
# עבור אמהות שילדו - המלצה לבצע הנקה אם הדבר אפשרי. ההנקה טובה הן לאם והן לתינוק. <br />
# אם אובחנתם בסרטן- נסו למלא אחר ההמלצות של AICR בהתאם להתייעצות עם הגורם המטפל. <br />
<br />
האגודה גם חוזרת על המלצה ישנה וברורה מאליה - [[עישון טבק|המנעות מעישון]]<br />
<br />
===עישון===<br />
{{הפניה לערך מורחב|עישון}}<br />
[[עישון]] הוא הגורם הבודד שיש לו ההשפעה המכריעה ביותר על הסיכון לחלות בסרטן. על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של [[התקפי לב]] בארצות הברית. בשנים 2000-2004 חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון שנות חיים ושל 96 מיליארד דולר עקב עובדן פריון שעות עבודה, בארצות הברית לבדה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref><br />
<br />
עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים (לרבות [[נרגילות]]) גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו נמצאו במעקב לאורך זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref><br />
<br />
הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של גברים מעשני סיגריות לעומת גברים לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון ל[[סרטן הלבלב]] גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון ל[[סרטן הריאה]] גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref><br />
<br />
מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 [[הרגלי בריאות]] בשליטת הפרט - [[הימנעות מעישון]], משקל גוף תקין (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים עם כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית, מבין מחלות אלה הסיכוי לפתח סרטן היה נמוך ב-36% במשך תקופה זו. <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref><br />
<br />
===זיהום סביבתי===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום מזון]], [[חומרי הדברה]]}}<br />
בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]<br />
<br />
על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מ[[זיהום סביבתי]], זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן <ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא [[חומרי הדברה]] - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוהה של תחלואה ב[[לימפומה]] - הן [[לימפומה שאינה הודג'קין]] {{הערה|שם=kelner| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} שבה יש גם עליה בתחלואה והן ב[[לימפומה|לימפומה על שם הודג'קין]]. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html]<br />
<br />
=== תזונה ופעילות גופנית===<br />
בשנת 2017 המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC, פרסמו כי [[השמנה|משקל עודף והשמנת יתר חולנית]] קשורים עם סיכון מוגבר לתחלואה ב-13 סוגים של סרטן. סך סוגי סרטן אלה אחראים לכ-40% מכלל מקרי הסרטן החדשים שאובחנו בארצות הברית בשנת 2014. סה"כ קצב גילוי מקרים חדשים של סרטן בארצות הברית ירדו משנות ה-90 (בין היתר - בגלל ירידה ב[[עישון טבק]]), אבל לפי הערכת ה-CDC העליה בהשמנה ובמשקל היתר מאיטים את מגמת השיפור. השיעור של סוגי סרטן שקשורים למשקל יתר חולני , לא כולל [[סרטן המעי הגס]], עלו ב-7% במהלך התקופה בין 2005 ל-2014. זאת בהשוואה לירידה בסוגי הסרטן שאינם קשורים למשקל יתר חולני. לפי הערכת ה-CDC מעל מחצית מתושבי ארצות הברית, שיש להם בעלי משקל יתר או השמנת יתר חולנית, עלולים להגדיל את הסיכוי שלהם לפתח סרטן. לפי ה-CDC יש מגוון של [[גורמים מסרטנים|גורמים מסרטנים]] אבל [[מניעת עישון|המענות מעישון טבק]] ושמירה על משקל תקין הם שני הדברים החשובים ביותר שאנשים יכולים לעשות כדי להוריד את הסיכון שלהם לחלות בסרטן. {{הערה|[https://www.cdc.gov/media/dpk/cancer/cancer-obesity/index.html Cancer and Obesity] - Overweight and obesity are linked to cancer. CDC Media Relations, 2017}}, {{הערה|C. Brooke Steele et al, [https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/66/wr/mm6639e1.htm Vital Signs: Trends in Incidence of Cancers Associated with Overweight and Obesity — United States, 2005–2014] ,CDC, Weekly / October 6, 2017 / 66(39);1052–1058}}<br />
<br />
השוואה של מקרי [[סרטן המעי הגס]] בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק ש[[העדר פעילות גופנית]], [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ויתכן שגם דיאטה עשירה בבשר ([[בשר אדום]] ו/או [[בשר מעובד]]) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן <ref>Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].</ref>. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1114436/ Diet and the prevention of cancer].'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. . PMID 9848907.</ref>.<br />
<br />
===תפיסה מערכתית של סרטן===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הוליזם]], [[מערכות מורכבות]], [[תהליך]]}}<br />
מלבד גורמים מסרטנים חזקים כמו חשיפה ל[[קרינה מייננת]] או [[עישון]] ישנם עשרות ומאות חומרים ותרכובות שעשויים לתרום לסרטן, והקושי לזהות ולאתר כל אחד מהם מהווה אתגר אמיתי. גישה שונה למניעת סרטן מוצגת על ידי ד"ר דיוויס אגוס (David Agus) שמתמחה ברפואה ובהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה. אגוס מנסה לתאר גישה של [[מערכות מורכבות|מערכתית]] כלפי הסרטן. במקום לתאר את הסרטן כמצב, הוא מתאר אותו כ[[תהליך]] - גוף שהולך ונהיה "סרטני" יותר או בריא יותר תודות לתנאים מסויימים. ולכן שינויים עדינים בסביבה הפנימית של הגוף יכולים לשנות את התנאים ולהקשות על תהליך התפתחות הסרטן. כדוגמה הוא נותן ניסוי שנערך בנשים לאחר שקיבלו תרופות כימותרפיות לטיפול ב[[סרטן השד]] שנתגלה אצלן. לחלקן ניתן פלסבו ולחלקן ניתנה תרופה לחיזוק העצמות, שכן סרטן השד עלול לנדוד לעצמות. התאוריה הייתה שחיזוק העצמות ישנה את ה"תנאים הסביבתיים" שמקלים על קליטת תאים סרטניים בעצמות. התוצאה הייתה שהנשים שזכו לתרופה חלו בגידול חוזר בשיעור של 40% מול קבוצת הביקורת. [http://www.khanacademy.org/video/systemic-thinking-about-cancer?playlist=Healthcare+and+Medicine]<br />
<br />
גישה דומה לסרטן בהקשר של ל[[תזונה]] אפשר למצוא ב[[מחקר סין]]. אחת הטענות המרכזיות של המחקר היא שנדיר שמזון אחד מעודד התפתחות סרטנית, בכוחות עצמו, אבל יש מזונות שמעודד תנאים שמגבירים את הסיכוי להתפתחות סרטנית כתוצאה מחשיפה למזונות אחרים. מחקר אחד מצא לדוגמה קשר בין רמות סוכר גבוהות לבין [[סרטן הלבלב]][http://www.doctors.co.il/ar/769/%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8+%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D+%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91.] ומאמר הדעה אחד לדוגמה מצביע על השפעות אפשריות של [[סוכר]] על המערכת החיסונית והספקת דלק חיוני לתאי סרטן בשלבי החיים ההתפשטות המוקדמים שלהם. [http://www.reader.co.il/article/908/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%95%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA]<br />
<br />
==הביולוגיה של תאים סרטניים==<br />
סרטן הוא במהותו מחלה הנגרמת עקב כשל ברגולציה של גידול רקמות בגוף. כדי שתא נורמלי יהפוך לסרטני, הגנים ששולטים ומפקחים על גידול תאים ועל התמיינות תאים חייבים לעבור שינוי. <br />
<br />
הגנים שעוברים שינוי בתאים סרטניים מתחלקים ל-2 מחלקות רחבות. '''אונקוגנים''' (Oncogenes) הם גנים שמעודדים גדילה והתרבות בתא. גנים אחרים הם גנים '''מדכאי גידול''' (Tumor suppressor) שמונעים מתאים מלהתחלק ומונעים מהם מלהישאר בחיים. גידול ממאיר יכול להתרחש עקב יצירה של גנים אונקוגנים חדשים, התבטאות מוגזמת או בלתי הולמת של אונקוגנים נורמליים, או עקב תת ביטוי של גנים מדכאי גידול. בדרך כלל יש צורך בשינוי במספר רב של גנים כדי להפוך תא נורמלי לתא סרטני. <br />
<br />
לדוגמה, תא נורמלי ביצור חי, מכיל מנגנוני הגנה של הגוף שגורמים לתא להתאבד כאשר הוא מקבל הוראה מתאימה מהגוף. אם התא עבר שינוי שגורם לו להתנהג באופן לא נורמלי, הגוף מזהה זאת, ומפעיל את מנגנון ההתאבדות של התא. דבר שעוצר את התהליך. אבל בתאים קדם סרטניים, מנגנון ההתאבדות התאי מתקלקל, וכך נפתח שער להתפתחות תא סרטני. הסיכוי להתרחשות כל פגם בגנום הוא קטן מאוד, אבל היות ויש מספר רב מאוד של תאים, והזדמנויות רבות לקלקולים הסיכוי לסרטן מתממש בכל זאת במקרים רבים.<br />
<br />
==גילוי מוקדם וסיבות חברתיות==<br />
גילוי מוקדם הוא אחד הגורמים החשובים ביותר במניעה ובטיפול במחלת הסרטן. לדוגמה מעל 90% מהחולים ב[[סרטן המעי הגס]] שנתגלו בשלב מוקדם מצליחים לשרוד את המחלה. אבל רק 10% מהחולים בסרטן זה מתגלים בשלב מוקדם. [http://www.cancerresearchuk.org/cancer-info/spotcancerearly/] <br />
<br />
יש סיבות חברתיות רבות מדוע אנשים אינם מבצעים גילוי מוקדם, חלק מכך נובע מחוסר מודעות לחשיבות הגילוי המוקדם, חלק נובע מחסומים רגשיים שמונעים דיבור או שאלה על המחלה, פחדים מפני גילוי המחלה ועוד. כך לדוגמה בסרטן המעי הגס, אחוזי התמותה בישראל גבוהים יחסית לארצות הברית משום שבישראל יש מודעות נמוכה יותר לחשיבות הנושא ולכן הענות החולים לבקשות זיהוי מוקדם היא נמוכה יותר, כך שאבחון המחלה נעשה בשלב מאוחר יותר ופחות חולים שורדים. <br />
<br />
בשנים האחרונות יש עליה במודעות לקשיים חברתיים נפשיים ותקשורתיים שמקטינים את הגילוי המוקדם ומניעת סרטן, וארגוני בריאות וותיקים וחדשים מנסים להתמודד עם הנושא ולהעלות את אחוזי הגילוי המוקדם. דוגמה אחת לכך היא קמפיינים של ארגוני בריאות לעידוד נשים לבצע בדיקה תקופתית של סרטן השד. דוגמה אחרת היא, ארגון [http://www.letsfcancer.com fack cancer] שמשתמש בהומור כדי לגרום לאנשים לדבר על הנושא וכדי לסייע לאנשים לדחוק בהוריהם לעבור טיפול מוקדם.[http://www.onlife.co.il/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D/52491/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95]<br />
<br />
==טיפול בסרטן==<br />
הטיפול של הרפואה הקונבנציונלית בסרטן נחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:<br />
<br />
# [[הסרת הגידול בניתוח]]<br />
# תרופות [[כימותרפיה|כימותרפיות]] שתוקפות את הגידול<br />
# [[הקרנה|הקרנות]] (רדיותרפיה) שפוגעות בגידול [https://www.ynet.co.il/health/article/H1rLDv6Dw]<br />
<br />
בין השנים 1970 ו-2010, תודות לשילוב של גילוי מוקדם, תרופות חדשות הממוקדות בגידול וטיפולים חדשים, הצליחו רופאים וחוקרים להכפיל את אחוז החולים ששורדים יותר מ-10 שנים לאחר גילוי המחלה.[http://www.cancerresearchuk.org/cancer-info/spotcancerearly/] השינוי אינו הומוגני ותלוי בסוג הסרטן, בשלב בו נתגלה ובבריאות החולה. בעוד שבחלק מהמחלות הסרטן הייתה התקדמות גדולה, בחלק מהן, לדוגמה ב[[סרטן הלבלב]] אחוז החולים הנפטרים מהמחלה נשאר גבוה. ישנה ביקורת על הפרקטיקות הנ"ל מהטעמים הבאים:<br />
* הטיפול הקונבנציונלי פוגע בגידול ובמקרה הטוב משמיד אותו. אולם הוא לא מטפל כלל בהידרדרות בבריאות החולה בעטייה התפרץ הסרטן. לפיכך, ישנה סבירות גבוהה שהמחלה תשוב.<br />
* כימותרפיה והקרנות גורמות לנזק רב לכל הרקמות בגוף ולא רק לרקמות הממאירות. מאחר שהגוף בו התפרץ סרטן ממילא במצב של קריסה, הריפוי ממחלת הסרטן לאחר טיפול בכימותרפיה והקרנות נעשה לעתים קרובות כמעט בלי אפשרי במרבית סוגי הסרטן. לפיכך כימותרפיה והקרנות יכולות להשיג נסיגה ואולי העלמה של הגידולים, אולם לעיתים קרובות הגידולים שבים לאחר פרק זמן באותו האיבר או באיברים אחרים.<br />
<br />
קיימות פרקטיקות ברפואה המכוונות לריפוי הגוף ושיקום אמצעי ההגנה הטבעיים. לפי אותן שיטות הגוף כשהמערכות הרגילות שלו מתפקדות מסוגל להתגבר על המחלה לבדו בחלק ניכר מהמקרים. לאחר שהגוף מתגבר על המחלה בכוחותיו, החולים לשעבר יכולים לחיות בבריאות מלאה אם יקפידו על אורח חיים בריא.<br />
<br />
בעשורים האחרונים קיימת מגמה של פריצות דרך מחקרית שמביאה לפיתוח תרופות חדשות המבוססות על פתרונות ביולוגיים שונים נגד חלק מסוגי הסרטן. תרופות אלה עשויות להציל חיים במקרים של גילוי מוקדם ולשפר את תוחלת החיים של החולה במקרים אחרים. עם זאת קיימת שונות גבוהה בין התרופות השונות והיכולת שלהן לסייע תלויה בסוג הסרטן וברקע של החולה. <br />
<br />
מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 מחירי התרופות החדשות בכלל ומחירי התרופות החדשות לסרטן בפרט החלו לעלות בקצב גבוה, ודבר זה מייקר את תקציבי הבריאות הציבוריים והפרטיים. בארצות הברית לדוגמה, עלו מחירי התרופות המובילות לסרטן בקצב גבוה מאוד. לפי מאמר שפורסם בשנת 2015 ב–Journal of Economic Perspectives, מחירן של 58 התרופות המובילות לסרטן עלה ב–10% בכל שנה בשני העשורים האחרונים. לפי המחקר בשנת 1995 עלות שנת חיים נוספת לחולה סרטן ממוצע בארצות הברית עמדה על 54 אלף דולר. מחיר זה עלה ל-139 אלף דולר בשנת 2005 ובשנת 2015 המחיר עלה ל-207 אלף דולר. עליית המחיר גבוהה מ[[קצב האינפלציה]] וכן ביחס לשיפור ביעילות התרופות. בספרות הרפואית החלו להשתמש במושג "רעילות כספית" כדי לציין כי לצד רעילות קלינית (תופעות לוואי של תרופות) עלולה להיות להן השפעות לוואי שליליות על החולים - אובדן רכוש, כניסה לחובות, השפעות פסיכולוגיות על המשפחה ועוד. <ref name="linder26022016">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?] רוני לינדר-גנץ, [[דה-מרקר]], 26.02.2016 </ref><br />
<br />
==סרטן בישראל==<br />
{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}<br />
[[סרטן בישראל|מחלות הסרטן בישראל]] גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות בישראל נגרמים מסרטן - שיעור גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. סרטן אחראי לאחד מכל שלושה מקרי מוות של גברים וכמעט מחצית ממקרי המוות בקרב נשים, מתוך מקרי המוות שמתרחשים בישראל בגילאים 1-74, כלומר - ללא תמותת תינוקות או קשישים בגיל 75 ומעלה. נכון לשנת 2012, סרטן הורג כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-30% או כ-3,000 מקרי תמותה שמתרחשים לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}<br />
<br />
להלן המספר השנתי של מקרי סרטן ממאירים חדשים בקרב זכרים ונקבות, ביחס למספר סוגי סרטן מרכזיים בישראל, נכון לשנות 2012. {{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} <br />
<br />
{| class="wikitable sortable"<br />
! סוג הסרטן !! זכרים !! נקבות !! סה"כ !! אחוזים זכרים !! אחוזים נקבות !! אחוזים סה"כ<br />
|-<br />
| [[סרטן הקיבה]] || 442 || 262 || 704 || 3% || 2% || 3%<br />
|-<br />
| [[סרטן המעי הגס|סרטן המעי הגס והחלחולת]]|| 1,625 || 1,416 || 3,041 || 13% || 9% || 11%<br />
|-<br />
| [[סרטן הריאה]]|| 1,370 || 749 || 2,119 || 11% || 5% || 8%<br />
|-<br />
| [[סרטן השד]]|| 48 || 4,910 || 4,958 || 0% || 33% || 18%<br />
|-<br />
| [[סרטן הערמונית]]|| 2,425 || 0 || 2,425 || 19% || 0% || 9%<br />
|-<br />
| [[סרטן גוף הרחם]] || 0 || 764 || 764 || 0% || 5% || 3%<br />
|-<br />
| [[סרטן השחלה]] || 0 || 361 || 361 || 0% || 2% || 1%<br />
|-<br />
| [[סרטן שלפוחית השתן]]|| 1,265 || 266 || 1,531 || 10% || 2% || 5%<br />
|-<br />
| [[לימפומה ממאירה]]|| 812 || 741 || 1,553 || 6% || 5% || 6%<br />
|-<br />
| [[לוקמיה]]|| 402 || 292 || 694 || 3% || 2% || 2%<br />
|-<br />
| סוגי סרטן נוספים || 4,539 || 5,249 || 9,788 || 35% || 35% || 35%<br />
|-<br />
| כל סוגי הסרטן || 12,928 || 15,010 || 27,938 || 100% || 100% || 100%<br />
|}<br />
[[קובץ:תחלואה בסרטן בישראל לפי סוג הגידול.PNG|400px|ממוזער|מקרים חדשים של סרטן בישראל לפי סוגי הסרטן בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012. ]]<br />
<br />
===מגמות בתחלואה ובתמותה על פני זמן===<br />
בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%, סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">ע"פ נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות, 2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים: שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות 290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הלא יהודית הייתה מגמת עליה חדה עוד יותר.<ref name = "rishum2004"/> בין 1999 ל-2008 יש מגמה מעט שונה - יש עליה מתונה בתחלואה בסרטן בקרב גברים יהודים, ירידה מתונה בקרב נשים יהודיות ועליה משמעותית בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב גברים ונשים ערביות. <ref name="hiraut2011">[http://www.cancer.org.il/download/files/מגמות%20בהיארעות%20סרטן%20ובתמותה%20מסרטן%20בישראל.doc מגמות בהיארעות סרטן ובתמותה מסרטן בישראל, 1999-2008] מבצע הקש בדלת,2011, משרד הבריאות</ref><br />
<br />
יש מגמת ירידה קלה בתמותה מכלל סוגי הסרטן בתקופה 1999-2008 של כ-5%. מגמה זו מורכבת ממגמת ירידה חדה יותר בתמותה מסרטן בקרב נשים וגברים ממוצע יהודי (מעל 10%), ומעליה מתונה בתמותה מסרטן בקרב גברים ערבים ועליה חדה יותר בתמותה מסרטן בקרב נשים ערביות. מגמות אלה של שינוי במגמות התמותה מורכבת משינויים בתחלואה ובהצלחת הריפוי במחלות שונות, לדוגמה מגמת ירידה בתמותה מסרטן ערמונית, סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס בקרב גברים, וירידה בתמותה מסרטן השד ומסרטן המעי הגס בקרב נשים. <ref name="hiraut2011"/> <br />
<br />
דו"ח של משרדה הבריאות משנת 2007 מיפה את נתוני תחלואת הסרטן בישראל בשנים 2001-2005 לפי אזורים גאוגרפיים, ומנסה לנבא את שיעורי הסרטן לפי גורמי תחלואה ידועים (כמו עישון, גיל, מוצא אתני, מצב כלכלי-חברתי ומועד הגילוי המוקדם של המחלה). בחיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה גבוהה שלא מוסברת מהגורמים המסורתיים, ומסקנת אנשי משרד הבריאות היא כי תחלואה עודפת זאת קשורה לזיהום סביבתי, בעיקר [[זיהום אוויר]]. <ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
===הבדלים בתחלואה בסרטן בין יישובים===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי בישראל}}<br />
דו"ח משרד הבריאות משנת 2007 הצביע על פערים ניכרים בתחלואה בסרטן בין איזורים שונים: שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי. שיעורי התחלואה באזור תל אביב וגוש דן גבוהים ב-20% מעל הצפוי ויש גם עליה מתמדת בתחלואה. באזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. <ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
הדו"ח מראה כי בישראל יש קשר מובהק בין קרבה למרכזי ערים לבין שיעורי תחלואת סרטן גבוהים. בכיר במשרד הבריאות טען כי יש סבירות גבוהה, שמפעלים באזור התעשייה של [[רמת חובב]] שעושים שימוש בחומרים מסוכנים ורעילים וחלקים [[חומר מסרטן|ידועים כמסרטנים]], תורמים לתחלואה, אם כי דבר זה לא ניתן להוכיח באופן מדעי חד משמעי. <ref name = "briut10-07"/> שיעור הסרטן שהתגלה בפועל בחדרה, נתניה, פתח תקוה, רמלה, רחובות ואשקלון היה נמוך מהצפוי. בנפות ירושלים, צפת, עכו ובכנרת היה שיעור התחלואה בפועל דומה לשיעור הצפוי. <ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
כותבי הדו"ח הסבירו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". כותבי הדו"ח ציינו כי לפי הידע הקיים היום, לא ניתן לשנות גורמי סיכון גנטיים אצל בני האדם שלהם מייחסים ברפואה חלק משמעותי ממחלות הסרטן, ולעומת זאת, "גורמים סביבתיים הקשורים לתחלואה בהחלט ניתן לשנותם ולהפחית התחלואה".<ref name = "briut10-07"/><br />
זכרים יהודים עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נקבות יהודיות בגילאים אלה חלה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הלא יהודית יש מגמת עליה חדה עוד יותר. <ref name = "rishum2004"/><br />
<br />
נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-2009 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאוד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן היא שיעור עישון נמוך מאוד בקרב נשים ערביות וחרדיות. <br />
<br />
בשנים 2005-2009 השיעור המתוקנן הארצי של חולים חדשים בכלל סוגי הסרטן בקרב זכרים עמד על 400 ביחס ל-100 אלף איש. גם בקרב זכרים התחלואה בישובים ערבים היא נמוכה יותר - בחורה שיעור הזכרים החדשים עומד על 160 ל-100 אלף איש וכל הישובים בהם יש תחלואה נמוכה הם ערבים. מבין הישובים היהודים יש תחלואה נמוכה במיוחד בשוהם, ראש העין, גבעת שמואל ובני ברק. קשה יותר להסביר את התחלואה הנמוכה במחסור בעישון שכן באופן כללי גברים ערבים מעשנים יותר יחסית לממוצע הכלל ארצי. כך שיעור הגברים המעשנים בנצרת עמד על כ-44% לעומת שיעור ארצי של 31%. שיעור חולי הסרטן החדשים בקרב גברים בכרמיאל עמד על מעל 500 ל-100 אלף והוא גבוה גם בתל-מונד, אור עקיבא, וטירת כרמל.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g40_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, זכרים, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> מבין היישובים הגדולים שיעור התחלואה הגבוה בקרב גברים נמצא בחיפה ובתל-אביב יפו וכן ברחובות וראשון לציון. בכל הישובים האלה יש שיעור עישון נמוך ביחס לממוצע הארצי אבל תחלואה גבוהה יותר. הדבר בולט במיוחד בחיפה שם שיעור הגברים המעשנים נמוך ב-20 אחוזים ביחס לממוצע הכלל ארצי של גברים (25% גברים מעשנים לעומת ממוצע כלל ארצי של 31%) אבל שיעור התחלואה בכלל סוגי הסרטן גבוה ב-16% לעומת הממוצע הארצי.<br />
<br />
על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מ[[זיהום סביבתי]], זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן <ref name = "briut10-07"/><br />
<br />
==השפעות הסרטן==<br />
התחלואה בסרטן גוררת הוצאות רפואיות על קניית תרופות, אשפוזים, תשלום על טיפולים רפואיים ועוד. היא גוררת גם היעדרות מהעבודה ובחלק מהמקרים האדם אינו יכול לעבוד יותר, כמו כן הסרטן גורר שינוי דרמטי בחיים לחולה ולמשפחתו ויכול לתרום ל[[דכאון]] ולבעיות נפשיות נוספות בקרב כלל בני המשפחה. הסרטן הוא תורם מרכזי למוות בטרם עת בעולם המערבי, בכל שכבות הגיל. <br />
<br />
סרטן הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ול[[אי שוויון בריאותי]] שכן התושבים העניים חשופים לא פעם ל[[זיהום תעשייתי]] במקום העבודה שלהם, בסביבת המגורים ובמזון ויש להם פחות יכולת לממן טיפולים ותרופות יקרות להתמודדות עם המחלה. גורמים שנחשבים מרכזיים להתפתחות הסרטן הם [[עישון טבק]], [[השמנה]] ו[[תזונה לא בריאה]] - כל הגורמים האלה קשורים קשר הדוק ל[[מצב כלכלי-חברתי]] נמוך - [[עוני]], [[השכלה נמוכה]] ועוד. קיימים מחקרים רבים על [[עישון ועוני]] והנתונים על [[השמנה]] בארצות הברית מצביעים על קשר חזק בין השכלה נמוכה ו[[השמנה|השמנת יתר חולנית]].<br />
<br />
==מאבקים ציבוריים==<br />
קיימים [[סביבתנות|גופי סביבה]] וארגוני חולים שטוענים שהגישה המקובלת במחקר, כמו גם הגישה מצד רשויות הבריאות [[רפואה ציבורית|המדיניות הציבורית]] לקויות. דוגמה לארגון כזה הוא [[הקואליציה למניעת סרטן]]. <br />
<br />
בתחום המחקר, גופים אלה טוענים היא שעיקר המחקר נעשה במימון [[חברות התרופות]] וגורפים אינטרסנטים נוספים שמשפיעים על מדיניות המחקר והמדיניות הציבורית בנושא, וכי נעשה פחות מידי מכדי לגלות את הסיבות לעלייה בתחלואה בסרטן. לפי טענה זו, העלייה בתחלואה בסרטן לא קשורה לגידול בתוחלת החיים של האוכלוסייה, שכן העלייה בתחלואה גדלה בקצב גדול יותר מאשר תוחלת החיים, וכן הדבר לא מסביר את העלייה במקרי הסרטן בקרב ילדים. <br />
<br />
טענה נפוצה אחרת שארגונים אלה יוצאים נגדה היא שמחלות סרטן נגרמות במידה רבה בגלל גנטיקה שכן דבר זה לא מסביר את העלייה בתחלואה בסרטן, והשינוי הגנטי באוכלוסייה בעשרות השנים האחרונות הוא זניח.<br />
<br />
===אגודות ציבוריות בישראל===<br />
האגודה המוכרת ביותר בישראל למאבק בסרטן היא [[האגודה למלחמה בסרטן]]. עם זאת יש ביקורת על האגודה על כך שהיא מתמקדת בחולים בסרטן ולא משקיעה מספיק מאמץ כדי למנוע תחלואה. עוד ארגון מרכזי הוא עמותת [[אחת מתשע]] שמתמקדת בסרטן השד. באחרונה החלה העמותה לעסוק בקשר האפשרי בין [[זיהום אוויר]] לבין סרטן השד. <br />
<br />
ארגונים אחרים שנאבקים בנושא בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] יותר כוללים את [[Cancer Help מידע על מחלות סרטן|Cancer Help]] ואת "העמותה לאיכות החיים ומניעת סרטן". גם בקרב ארגונים אלה, הטענה היא שרוב המידע הנוגע לתחלואה בסרטן לא מובא לידיעת הציבור ושאין מספיק [[רפואה מונעת]] בתחום הסרטן.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[גורם מסרטן]], <br />
* [[מניעת סרטן]]<br />
* [[סרטן בישראל]]<br />
* [[עישון]], [[השפעות בריאותיות של עישון]], [[הכחשת נזקי העישון]], [[עישון בישראל]]<br />
* [[השמנה]], [[תזונה בריאה]], [[כלכלת השמנה]]<br />
* [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית]], [[הליכתיות]]<br />
* [[האגודה למלחמה בסרטן]]<br />
* [[זיהום אוויר בישראל]] <br />
* [[זיהום קרקע בישראל]] <br />
* [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]<br />
* [[Cancer Help מידע על מחלות סרטן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===אתרים===<br />
* [http://www.iarc.fr/ אתר IARC - הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן]<br />
* [http://globocan.iarc.fr/Pages/references.aspx Cancer Incidence and Mortality Worldwide: IARC Cancer Base No. 11.] השכיחות של מקרי סרטן והתמותה מסרטן, ברחבי העולם ולפי מדינות ואיזורים, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן<br />
* [http://monographs.iarc.fr/ המונוגרפיות של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן] - רשימת פרסומים של הסוכנות לחקר הסרטן, לשם זיהוי גורמים סביבתיים שיכולים להגדיל את הסיכון לסרטן בבני אדם. הפרסומים נוגעים לכימיקלים, תרכובות חומרים, חשיפה במקומות העבודה, גורמים פיזיים, סוכנים ביולוגים וסגנון חיים. <br />
* [http://apps.who.int/bookorders/anglais/detart1.jsp?sesslan=1&codlan=1&codcol=72&codcch=100 מונוגרפיה 100 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן - סקירה של מסרטנים לאדם] 2012 - בחינה מחודשת ועדכון הממצאים, כולל ממצאים לסוגי סרטן באיברים חדשים על מסרטנים מוכרים.<br />
* [http://www.cancer.org/docroot/PRO/content/PRO_1_1_Cancer_Statistics_2009_Presentation.asp סטטיסטיקה על סרטן בארצות הברית] האגודה האמריקאית לסרטן 2009<br />
* [http://www.thecancerprevention.com/index.php?MenuID=16 העמותה לאיכות החיים ומניעת סרטן]<br />
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/ICDC/ICR/Pages/default.aspx אתר הרישום הלאומי לסרטן] משרד הבריאות<br />
<br />
===כתבות===<br />
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1159674 דו"ח של משרד הבריאות: עליה בתחלואה בסרטן בישראל] מנכ"ל המשרד: ישראל טובה בטיפול אבל לא במניעה, דן אבן, הארץ, 01.02.2011<br />
* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=910514 גם בלי הוכחה מדעית, יש אחריות לנזקים] רן רזניק, הארץ, 08.10.2007<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=579847 סרטן בכל בית] על העליה בשכיחות התחלואה בסרטן בארץ ובעולם - ורד לוי-ברזילי הארץ 27.05.2005<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023667.html משרד התמ"ת: עבודה בלילה מגדילה הסיכון לסרטן] רן רזניק, הארץ, 23.09.2008<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1224998.html למה עדיין לא מצאנו תרופה לסרטן?] קובי בן-שמחון, הארץ, 14.04.2011<br />
* [http://news.walla.co.il/?w=/18/2623659 דו"ח סיבות המוות בישראל: הסרטן מוביל] רבע מכלל מקרי התמותה נגרמים מסרטן, מיכל קליין-הלפרן, וואלה, 10.3.2013<br />
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2235060 ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032] בין הסיבות לכך - צריכת מזונות עתירי סוכר, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול. עידו אפרתי, הארץ, 04.02.2014<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4596639,00.html דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?] ירון קלנר ynet, 26.11.2014<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד, 14.04.2015, ynet<br />
* [http://www.israelhayom.co.il/article/430155?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_campaign=israelhayom הלוחמת בסרטן] על ד"ר ליאור שושן גוטמן, מנכ"לית "אונקוטסט טבע", ישראל היום, 28.11.2016 <br />
<br />
סדרת מאמרים "מחיר החיים" על [[תעשיית התרופות|תעשיית התרופות החדשות לסרטן]] והדילמות שנוצרות מכך, רוני לינדר-גנץ, [[דה-מרקר]]:<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2855923 החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי], 19.02.2016<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?], 26.02.2016 <br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2871991 הרופא שחלה בסרטן - וגילה שהתרופה יקרה מדי], 04.03.2016<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2879454 תקווה אחרונה: המקום שבו מחליטים אם תחיו או תמותו], 11.03.2016<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2893538 לנצח בכל דרך: העלות הבלתי נסבלת של התרופות החדשות לסרטן], 25.03.2016<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2900972 תקווה, אהבה ואשמה: המרכיב הסודי שמניע את תעשיית התרופות לסרטן], 01.04.2016<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{רפואה מונעת}}<br />
<br />
{{תבנית:הבהרה רפואית}}<br />
[[קטגוריה:סרטן|*]]<br />
[[קטגוריה:פרוייקט קשרים]]<br />
[[קטגוריה:לולאת משוב - מזון ומחלות]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:השפעות בריאותיות של עישון טבק]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%9B%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=119886טבע האדם כבסיס לפרנסה נאותה ולמקצוע הכלכלה2020-12-28T13:53:48Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמר דעה|[[משתמש:Buddhist Economy|יואב לוין]]}}<br />
<br />
טבע האדם כבסיס לפרנסה נאותה ולמקצוע הכלכלה: מהו רצון (אנרגיה רצונית), מה ההבדל בין רצון לצרכים (אמיתיים), וכיצד הם מתקשרים לפרנסה נאותה ולמקצוע הכלכלה!<br />
<br />
'''רעיון מקסום העונג הוא לא יותר מעין אוקסימורון רעיוני, סתירה פנימית, שלא ניתנת כלל ליישוב. הבעיה היא שבגלל שהרצונות הדואליים, שמקורם בבערות, בורות ואשליה, הם בלתי מוגבלים ואינסופיים זה לא ממש משנה מה נעשה, כמה ננסה לתת להם מענה, הדבר בלתי אפשרי, שכן תמיד יהיה עוד רצון ועוד אשליה. מסיבה זו ומכיוון שלא ניתן למקסם את העונג, שמקורו באשליות ובהיאחזות הנובעת ממנה, באופן שנהייה באמת מסופקים ומרוצים, כל ניסיון לעשות כך יגרום כישלון, כי תמיד יהיו עוד ועוד אשליות, עוד ועוד היאחזויות, כך שבסופו של דבר תמיד יהיה תסכול, ייאוש וסבל. הפיתרון אם כן אינו טמון במיקסום עונג או רווחים, אלא במתן מענה לצרכים אמיתיים, שהינם קטנים, בסיסיים ומוגבלים. רק צרכים אמיתיים, קטנים, מוגבלים ובסיסיים, ניתנים לסיפוק, ורק הם מובילים בסופו של דבר לרווחה, לאיכות חיים ולקיום הוגן לכולם. '''<br />
<br />
'''מאת יואב לוין'''<br />
<br />
כאשר כלכלנים מערביים מנופפים בסיסמאות קרב כגון "רצונות בלתי מוגבלים מבוקרים על ידי מחסור" ומדברים אם כך על רצון אנושי, אין להם למעשה ולו את המושג הקלוש ביותר, את המושג הירוק ביותר, מהו אותו רצון וכיצד הוא פועל במבנה המסגרת הפסיכולוגי והתודעתי של האדם. על מנת שכל תאוריה כלכלית, תהייה התאוריה הכלכלית הזו אשר תהייה, תושתת על קרקע מוצקה ועובדות, ולא על אשליות בעלמה שאין להם שום אחיזה וביסוס במציאות, יש להבין קודם כל כאמור מהו אותו רצון, כיצד הוא פועל, מה האנטומיה שלו, וכיצד הוא פועל בתוך המבנה הפסיכולוגי התודעתי של האדם, ומכאן להשתית את הכלכלה על אמיתות מוצקות ולא הזיות בעלמא. מאמר זה עוסק אם כן בסוגיה זו, מטרתו להסביר דברים אלו, וכיצד הם מתקשרים לפרנסה נאותה, אורח חיים נכון, ולמקצוע הכלכלה.<br />
<br />
'''אנרגיה רצונית (רצון) והמבנה הפסיכולוגי תודעתי של האדם'''<br />
<br />
ניתן לומר שבכל רגע ורגע של חוויה חושית ופעולה של התודעה, עולים שבעה מצבים מנטליים אוניברסליים, כלומר שבעה מצבים מנטליים העולים תמיד בכל רגע של חוויה ופעילות התודעה. ארבעה מתוך שבעת המצבים הללו, שחשובים לדיוננו כאן, ושניגע בהם מיד, הינם מגע, תפיסה, רגש, ורצון. אם נגדיר את פעולת התודעה באופן מדויק יותר נוכל להגיד, שהתודעה נוגעת באובייקט/פנומן על ידי מגע, היא חווה אותו (מסווגת כטוב, רע או ניטרלי) על ידי רגש, מבחינה, תופסת או יודעת אותו על ידי התפיסה, ומגיבה אליו על ידי אנרגיה רצונית (רצון). כל המצבים הללו, כולל הרצון עצמו, לא רק שהינם מותנים על ידי המצבים המנטליים האחרים, אלא הם גם מתנים האחד את השני. הרצון אם כן הוא אחד משבעת המצבים המנטליים האוניברסליים, המלווים כל רגע ורגע של חוויה חושית בתודעה, והוא מהוה את המצב המנטלי המשמעותי ביותר בתודעה הרגילה בעוד בתודעה הגבוהה זוהי החכמה או התובנה. בתודעה הרגילה הרצון, כפי שאמרנו למעלה, הוא אם כן מצב מנטלי מותנה, הוא אינו כביכול חופשי או דטרמיניסטי, כמצב מותנה תפקידו הוא להתנות את המותנה, בעוד בתודעה הגבוהה קיימת רק האנרגיה הרצונית הלא מותנית, כלומר החכמה והתובנה. פסיכולוגית הרצון קובע את הפעילות של המצב המנטלי אליו הוא משויך, בעוד מבחינה מוסרית הוא קובע את ההשלכות הבלתי נמנעות מפעולה זו. <br />
<br />
זאת ועוד, בכל רגע ורגע של חוויה עולים, כפי שתיארנו זה עתה, המצבים המנטליים של "מגע", תפיסה", "רגש", "ורצון" (אנרגיה רצונית). מבחינה זו כאשר הרצון עולה כהיאחזות/היקשרות הוא מותנה ובלתי מוגבל; לעומת ההיאחזות/היקשרות קיים סוג נוסף של רצון, שניתן להגדיר כרצון לעשות. הרצון לעשות לעומת ההיאחזות/היקשרות מתחלק לשלושה חלקים, שניים שאינם מוסריים, ואחד הוא הרצון לעשות שבבסיסו עומד טוב הלב האוהב והחמלה. סוג הרצון הזה אינו היאחזות, ואין לראות בו, כפי שנבהיר מיד, כסוג של היקשרות. הסוג השלישי הזה זה של רצון לעשות, למרות שגם הוא מהווה מצב מנטלי, לא שייך לאחד משבעת המצבים האוניברסליים, שעולה בכל רגע של הוויה חושית ופעילות התודעה, אלא שייך לשישה מצבים מנטליים פרטיקולאריים. סוג זה של רצון בניגוד לשאר סוגי האנרגיה הרצונית מתבסס כאמור על טוב לב אוהב וחמלה, לא רק כלפי האחר, אלא גם כלפי עצמנו, ומטרתו הינה לעזור לאחרים, כמו גם לעצמנו כמובן. סוג זה כולל במשוואת טוב הלב באופן נון-דואלי הן את עצמנו, והן את האחר, כחלק מהקולקטיב השלם. <br />
<br />
כל סוגי הרצונות הללו על נגזרותיהם השונות, הן הרצון כהיאחזות/היקשרות, והן הרצון לעשות על שני חלקיו הלא מוסריים, והחלק השלישי המבוסס על טוב לב אוהב, שמטרתו לעזור לעצמנו ולאחרים, מהווים עדיין חלק מהתודעה הדואלית הרגילה, שאותה יש להתמיר. ההיאחזות/היקשרות מקורה בבורות, בערות, ואשליה, והיא אינה מביא אלה סבל; שני סוגי הרצון לעשות, שאינם מוסריים, גם הם בסופו של דבר אינם מביאים אלא סבל, אך הסוג השלישי המבוסס על טוב לב אוהב וחמלה, מקורו בחכמה ובתובנה, והיא עולה כאשר החכמה המולדת שלנו, שהיא טבענו האמיתי ביחד עם המודעות האוהבת, מפציעה מידי פעם מתוך ערפילי הרעלים של הרוע, החמדנות והאשליה; זהו גם סוג של רצון שאינו מביא סבל, אלא מתמיר אותו. ככל שגדל קורפוס החכמה שלנו במסלול האישי הפסיכולוגי – רוחני, מחזק רצון זה של טוב לב אוהב, וההיאחזות/היקשרות נחלשת עד להתמרתם הסופית בחכמה ובתובנה, שמהווה את האנרגיה הרצונית (הרצון) של התודעה הגבוהה הנון-דואלית. כך או כך, במסלול הפסיכולוגי-רוחני מותמרת האנרגיה הרצונית הדואלית, שמורכבת מהיאחזות/היקשרות ושלושת סוגי הרצון לעשות, בחכמה, כאשר הכלכלה ברמת המקצוע הכוללת אמורה לתמוך בתהליך זה, וכאשר ברמה האישית עלינו להתמיר את שלושת הרעלים של החמדנות, האשליה והרוע בצורה שהקולקטיב והפרט קשורים זה לזה באופן נון-דואלי. <br />
<br />
הבודהיזם יסכים אם כך עם קביעת הכלכלה המודרנית המערבית בתיאור הרצונות הדואליים של ההיאחזות/היקשרות של התודעה הרגילה, אך ייקבע בניגוד לכלכלה המערבית, שמקורם בבערות, בבורות ובאשליה, שכן כבר הבודהה תיאר את הרצונות הללו באופן דומה באמרו "שאין נהר כהשתוקקות", בכוונו אל הרצון הדואלי של ההיאחזות/היקשרות, בעוד הוא יתנגד לחלוטין לשיוך שעושה הכלכלה המערבית לרצונות אלו לטבעו האמיתי של האדם. הבודהיזם קובע, כי רצונות דואליים אלה של היאחזות/היקשרות מקורם, כפי שציינו זה עתה, אינו אלא בבורות, בערות ובאשליה, והם אינם אלא ערפילים של רעל המכסים את טבענו האמיתי. למה הדבר דומה, ניתן לתאר זאת כזהב שנמצא חבוי מתחת לערימות של בוץ ולכלוך. גם אם ישכב הזהב שם אלפי שנים, ברגע שנוציא אותו מתוך הבוץ, ננקה אותו מכל מה שטימא אותו, הוא יקבל שוב בן רגע את מלוא זוהרו. הבוץ אינו יכול לעולם להרוס את הזהב אלא להסתיר אותו עד אשר הוא יימצא. הזהב מתאר במטאפורה זו את טבענו האמיתי, הבוץ מתאר כאמור את הרעלים, שכפי שאמרנו הם אשליה, רעל וחמדנות. <br />
<br />
הרצונות אם כן הם חלק מהתודעה הדואלית הרגילה הכוזבת בעוד הצרכים האמיתיים בניגוד לרצונות קשורים בטבענו הנון-דואלי האמיתי, שהוא החכמה, המודעות האוהבת והטוב הבסיסי של כולנו. לכן תפיסת הטבע האנושי שעומדת בבסיס התאוריה הכלכלית המערבית היא חלקית בלבד, היא מטעה, היא צרה ומסולפת לחלוטין, והיא יונקת אם כך מהראייה המסולפת של טבע האדם הטבוע במסורות התיאיסטיות הדואליות המערביות. כפי שנראה בהמשך שינוי הפרדיגמה הכלכלית מחייב את זניחת ההתייחסות לרצונות הדואליים של ההיאחזות/היקשרות, ומעבר להתייחסות לצרכים אמיתיים. הכלכלה המערבית זיהתה אמנם את אופיים הבלתי מוגבל של הרצונות הדואליים, שמקורם בתשוקה ובאשליה בצורה נכונה, אך היא שייכה אותם בהתאם למסורת הדתית המערבית לטבעו האמיתי של האדם באופן שגוי במקום לראות זאת נכוחה כחלק משלושת הרעלים והאשליות, שהן מטבעם בלתי מוגבלות, אלא עד שהאדם מפוצץ אותם בראייה ישירה.<br />
<br />
'''טבע האדם כבסיס לפרנסה נאותה ולמקצוע הכלכלה'''<br />
<br />
אצל אדם המחזיק בתודעה גבוהה נון-דואלית באים לסיפוק הצרכים האמיתיים שלו, מאחר שהוא הצליח להתמיר את הרצון הדואלי על מרכיביו השונים לחכמה ותובנה, שמהווה כאמור את האנרגיה הרצונית הנון-דואלית של התודעה הגבוהה. במילים אחרות, אצל אדם המחזיק בתודעה גבוהה הרצון הדואלי, שמורכב הן מהיאחזות/היקשרות והן מהרצון לעשות על שלושת מרכיביו השונים, הותמר לחכמה ולתובנה. בניגוד לכך, אצל אדם המחזיק בתודעה דואלית רגילה הרצון הדואלי של ההיאחזות/היקשרות עדיין פועל, ולמעשה ברוב הזמן זוהי האנרגיה הרצונית שבאה לידי ביטוי בעוד הרצון לעשות המבסס על טוב לב אוהב וחכמה פועל יחסית זמן לא רב. כאן חשוב לציין, שמבחינת המסלול האישי, שחייב לבוא לצד המסלול הקולקטיבי לשינוי חברתי או כלכלי, על האדם הבודד להתחייב למסלול מעין זה, כאשר לאורך התרגול ככל שיגדל קורפוס החכמה והתובנה, יתחזק הרצון לעשות מבוסס טוב הלב האוהב, וההיאחזות כאנרגיה רצונית תלך ויחלש עד להתמרתם המלאה בחכמה ובתובנה. מבחינה כלכלית יש לבסס לכן את התורה והפעילות הכלכלית על חכמה כאנרגיה רצונית של המימד הנון-דואלי של התודעה, כאשר ברמת ההתייחסות לאדם הרגיל יש להתייחס גם לשני סוגי הרצונות, שמרכיבים את הרצון הדואלי, כאשר מה שיש להדגיש ולהעלות זה את ערכו של המוצר דרך תורת הערך של כלכלת דרך האמצע הבודהיסטית אותה אתר במאמר נפרד, כלומר להעלות ולהדגיש את המוצרים, המקודמים והמקדמים בו זמנית את הרצון לעשות המבוסס על טוב לב אוהב, שגם הוא מקורו בחכמה, ומטרתו הסופית היא איכות חיים, קיימות ורווחה, במקום לקדם מוצרי היקשרות/היאחזות באופן מאסיבי ולהתמקד בהיאחזות/היקשרות כאנרגיה רצונית, שמקורה כאמור הוא בבערות, בורות ואשליה, ושתוצאותיה הבלתי נמנעות אם כן אינם אלא סבל. <br />
<br />
זאת ועוד, בהתייחס לטבע האדם יש לציין ולראות את המכלול השלם, המרכיב ייצור אנוש, כאשר טבעו האמיתי הוא הטוב הבסיסי, המודעות האוהבת והחכמה, בעוד במסגרת הרחבה של חמשת המצרפים ישנה התודעה והרצונות הדואליים, שמקורם בבערות, בורות, אשליה ובשלושת הרעלים. במובן זה, יש להבדיל בין הצרכים האמיתיים של האדם, הקשורים לטבענו האמיתי, לבין רצונות הקשורים לשלושת הרעלים, לבורות ולאשליה. מבחינה זאת, צרכיו האמיתיים של האדם הם בסיסיים, מוגבלים ואמיתיים. הרצונות בניגוד לכך אינם אלא אשליה, היאחזות, היקשרות, ולכן גם אינסופיים ובלתי מוגבלים. בעוד מתו מענה לצרכים אמיתיים יוביל לרווחה, איכות חיים, וקיום הוגן לכל, רדיפה אחרת ההיאחזות וההיקשרות לא תוביל לשום מקום, אלא לסבל. הבה נבחן מהו ההבדל בין היאחזות לצרכים אמיתיים על ידי דוגמה מעשית. כאשר אדם רעב עולה בו צורך אמיתי לאכול. הרצון לאכול לכשעמו אין בו שום בעיה. נניח עכשיו מצב, שבו אנו רוצים לאכול, וצריכים ללכת למכולת או לסופר הקרוב לקנות מצרכים. באפשרותנו יהיה לדוגמה לקנות את אותו המוצר ב– X שקלים, כאשר נוכל לקנות את אותו המוצר במחיר, שגבוהה פי עשרה רק משום שהוא שייך למותג מסוים, ושאלי ייצורו מפר את האיזון הטבעי, ולכן יש קושי בייצורו ובהשגתו, מה שייעלה עוד יותר את המחיר, ושמשדר יוקרה (=יהירות). אם נקנה את המוצר הראשון ובכך ניתן מענה לצרכינו האמיתיים, אין בכל שום בעיה. קניית המוצר השני, שברוב המקרים גרומת גם לאנשים לחיות, שלא לפי יכולתם, זוהי ההיאחזות/היקשרות בעוד קניית המוצר הראשון מהווה מתן מענה לצרכים אמיתיים. <br />
<br />
אפשר לקחת את אותו הדוגמה ולסבך אותה עוד יותר. בהקשר הזה הבא נבחן את השאלה האם אנחנו אמורים לאכול רק בבית משום שזה עולה פחות או האם ניתן לאכול גם במסעדה. יש לציין, שאכן ברוב המקרים עדיפה האפשרות של אוכל ביתי, אך ייתכן גם מצב, שאנו נוסעים למקום מסוים, כחלק מעבודתנו, ואין לנו אפשרות לסחוב את האוכל או להכין את האוכל לבד. במצב כזה, אכילה במסעדה אין בה בעיה, וגם היא עונה לצורך אמיתי של מתן מענה לרעב והצורך להזין את הגוף. ייתכן שאנחנו ניתקל בשתי אפשרויות במצב כזה, האחת לאכול במסעדה זולה, והשנייה לאכול במסעדה יוקרתית ויקרה. ייתכן שגם יהיה בנוסף לכך לחת חברתי מסוים לבחור באופציה השנייה. אם זאת, כאשר נבחר באופציה הראשונה, שעבור רוב רובם של האנשים היא נכונה, אזי ניתן מענה לצרכים אמיתיים של הזנת הגוף, כאשר הבחירה השנייה, שגם בדרך כלל תסבך אנשים מבחינה כלכלית לאורך זמן, זו ההיאחזות, כלומר שוב בחירה בשיקולי יהירות, סטטוס וכיוצא בזה. את הדוגמאות הללו אפשר להמשיך ללא סוף. גם אם ניכנס למסעדה הזולה יורת נעמוד בפני האפשרויות להוציא סכומים סבירים של כסף, שיהוו מתן מענה לצרכים אמיתיים, כאשר נוכל משיקולי יהירות לבחור באופציה היקרה יותר, שזו היא בדיוק ההיאחזות. ניתן כמובן לקחת את מצבים, שבהם אנו צריכים באופן טבעי לגוון את האוכל, אך כאשר גם כאן יכולים להעפיל על תהליך זה שיקולי יוקרה ובזבזנות, שמקורם אינו אלא בהיאחזות, ואין בהם משום מתן מענה לצרכים אמיתיים. זה לא משנה כמה דוגמאות נביא, בשורה התחתונה ברורה: מה שיש להתמקד בו זה מתן מענה לצרכים אמיתיים, במקום להתעסק בפנטזיות של רצונות מותנים ואשלייתיים. ולא התנהלות כזאת, משמעותה, כפי שראינו כאן, אינה חזרה לימי הסוס והעגלה, כי אם מתן מענה לצרכים כלכליים אמיתיים. השיקולים הכלכליים צריכים אם כן לא רק להתייחס לשיקולים בקבלת החלטות מעין זו, אלא גם להתייחס לכך, שבהתנהגות כזאת אנו יכולים למשל לעזור לזולת, לתרום מכספנו, ומהדברים שאין לנו צורך בהם לדוגמה, באפו שיתבסס על הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב, בניגוד לקידום החמדנות של הרצון כהיאחזות. <br />
<br />
במובן זה יש לראות בכלכלה גם דיסציפלינה האמורה לקדם את התרגול ברמה האישית על ידי תורת הערך של כלכלת דרך האמצע, והגדלת ערכו של מוצר בהתאם ליכולת שלו לקדם את הרצון לעשות המבוסס על טוב לב אוהב, במקום לראות את ערכם של המוצרים בראי הרצון של ההיאחזות/היקשרות. יש לעשות זאת כאשר הגדלת ערכו של המותר תבסס על הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב ברמת המיינד הדואלי, ובחכמה ברמת המיינד הנון-דואלי בדרך לרווחה, איכות חיים וקיום הוגן. כיום הכלכלה מתמקדת בהפצת רעל החמדנות בהתבססה על היאחזות/היקשרות במקום לקדם נדיבות, רוחב לב, ושחרור מוחלט מסבל. אם זאת, מכיוון שלא כל האנשים מסוגלים עדיין להבין תפיסה זו במלואה, יש לפשר גם את ייצורם של מוצרי היאחזות/היקשרות, אך להתערב בקידום ערכם של מוצרים, המבוססים על הרצון המבוסס טוב לב אוהב. לתובנות אלו השלכה עצומה לא רק בבחינת הכלכלה כמקצוע, אלא גם ברמה האישית של פרנסה נאותה. השאלות שיש לשאול כאן הם, האם אנו מקדמים את ההיאחזות/היקשרות או את הרצון לעשות מבוסס הטוב לב אוהב כאשר אנו צועדים במסלול הפסיכולוגי-רוחני האישי שלנו אל השחרור האולטימטיבי מסבל או האם אנו מקדמים את הרצון לעשות מבוסס טוב הלב האוהב בדרך להתמרת הרצונות הדואליים לחכמה, המהווה את האנרגיה הרצונית של התודעה הנון-דואלית הגבוהה. יש צורך אם כן מבחינה כלכלית לאפשר הן את מוצרי ההיאחזות כמו גם מוצרי טוב הלב האוהב בגלל שהאדם הממוצע בעל התודעה הדואלית הרגילה עדיין לא מסוגל לקבל תפיסה זו במלואה. גישה כזו גם פותרת את שאלת הפטרונות, האדנות או הכפייה כביכול. <br />
<br />
כך או כך, הן על האדם הפרטי, כמו גם על הקולקטיב, והכלכלה כדיסציפלינה מדעית, כמוסבר במאמר זה, לשאול מה הם מקדמים, את הרצון הדואלי ברמת ההיאחזות/היקשרות או את הרצון לעשות המבוסס טוב לב אוהב ברמת המודעה הדואלית הרגילה או את החכמה והתובנה ברמת התודעה הנון-דואלית הגבוהה. שוק כזה לא יהיה שוק חופשי או שוק ריכוזי, אלא שוק שבו תתקיים יוזמה פרטית לצד יוזמה קולקטיבית – קהילתית וממשלתית – ושכל היוזמות הללו יחיו בשלום זו אם זה באופן נון-דואלי, אך זה יהיה אם זאת שוק ללא תחרות, מאחר שזו היא הכלי העיקרי לקידום החמדנות. בשוק כזה הממשלה תתיר כאמור לפרט לפעול לצידה ולצד יוזמות קהילתיות, ותפקח עליו ברמת הרגולציה, כדי ליצור איזון בין כל הצדדים. מצב כזה יבזר את הכוח הכלכלי בין כולם וימנע ריכוזיות, בין אם המדובר בריכוזיות ממשלתית או ריכוזיות פרטית. בחברה שמבינה שהקולקטיב מורכב גם מהפרטים, והפרטים יוצרים את הקולקטיב באופן נון-דואלי, ושבו כל אחד הולך במסלול אישי לצד המסלול הקולקטיבי, דבר כזה מאשר יצירת הרמוניה ומצב זה. במלים אחרות, הוא מאפשר מצב של תנועה ממסלול של התנגשות למעבר למסלול של הרמוניה.<br />
<br />
'''הרעיון של מקסום העונג כאוקסימורון רעיוני'''<br />
<br />
ואם כך, רעיון מקסום העונג הוא לא יותר מעין אוקסימורון רעיוני, סתירה פנימית, שלא ניתנת כלל ליישוב. הבעיה היא שבגלל שהרצונות הדואליים, שמקורם בבערות, בורות ואשליה, הם בלתי מוגבלים ואינסופיים זה לא ממש משנה מה נעשה, כמה ננסה לתת להם מענה הדבר בלתי אפשרי, שכן תמיד יהיה עוד רצון ועוד אשליה, כמו בור בלי תחתית. גם אם הייתה לנו שנה גשומה במיוחד, שבאופן פלאי הייתה ממטירה במשך השנה כולו ללא הפסקה גשם של דולרים, זה אף פעם לא היה מספק את ההיאחזות כאנרגיה רצונית, ובמיוחד לא את האשליות המזינות אותה. הדבר דומה לרוח רפאים אם פה קטן ובטן עצומה, שאף פעם לא יודעת שובע. מסיבה זו ומכיוון שלא ניתן למקסם את העונג, שמקורו באשליות ובהיאחזות הנובעת ממנה, באופן שנהייה באמת מסופקים ומרוצים, כל ניסיון לעשות כך יגרום כישלון, כי תמיד יהיו עוד ועוד אשליות, עוד ועוד היאחזויות, כך שבסופו של דבר תמיד יהיה תסכול, ייאוש וסבל. במילים אחרות, הניסיון למקסם את העונג, שמקורו בהיאחזות של רצונות דואליים, לא תוביל לעונג, כי אם נהפוך הוא לסבל. הפיתרון אם כן אינו טמון במיקסום עונג או רווחים, אלא במתן מענה לצרכים אמיתיים, שהינם קטנים, בסיסיים ומוגבלים. רק צרכים אמיתיים, קטנים, מוגבלים ובסיסיים, ניתנים לסיפוק, ורק הם מובילים בסופו של דבר לרווחה, לאיכות חיים ולקיום הוגן לכולם.<br />
<br />
[[קטגוריה: מאמרי דעה]]<br />
[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=119885הנדסה גנטית2020-12-28T13:53:26Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{ערך מומלץ2}}<br />
'''הנדסה גנטית''' היא תהליך בו האדם משנה באופן מכוון את המידע הגנטי של יצורים שונים בכדי להתאים אותם לצרכים ולרצונות שלו. <br />
<br />
== מהי הנדסה גנטית ==<br />
רוב היצורים החיים (למעט וירוסים) מורכב מתאים (אחד במקרה של חיידקים וחד תאיים או יותר ביצורים מורכבים). יצורים רבים הם בעלי תאים המכילים גרעין. בגרעין של כל תא נמצאת ה'תוכנית' הגנטית ליצירה, ולתפעול כל התאים באותו היצור החי. <br />
<br />
טכניקות ההנדסה הגנטית מאפשרות לבצע מניפולציות בתכנית הגנטית. בדרך כלל בכדי לייצר חומרים שבאופן טבעי אותו יצור חי - חיידק, בעל חיים או צמח לא מייצר, או להגביר מאוד ייצור של חומר מסויים. לדוגמה: <br />
* חיידק המייצר אינסולין לאדם<br />
* עז המפיקה חלב ובו חלבון קרישה לחולי המופיליה<br />
* צמחים המייצרים [[חומרי הדברה|קוטל חרקים]]<br />
* צמחים העמידים בפני קוטלי עשבים<br />
<br />
ההנדסה הגנטית היא מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. ביולוגים משתמשים בטכניקות שונות כדי להעביר מקטעי DNA מיצור אחד לשני, וכדי ליצור מקטעים וקומבינציות חדשות לגמרי. <br />
<br />
שינויים גנטיים מתרחשים כמובן גם בטבע והם חלק בלתי נפרד והכרחי מה[[אבולוציה]]. הדבר מבוצע על ידי צירוף של מוטציות מקריות בגנום, רבייה מינית שמערבבת גנים בין שני יצורים חיים ליצירת קומבינציה חדשה של גנים. ביצורים בעלי רבייה א-מינית (חיידקים) יש יכולות העברת מידע גנטית אופקית (כך שחיידק אחד יכול לפעמים להעביר חלק מהמידע הגנטי שלו לחיידק אחר). השינויים הגנטיים עצמם הם מקריים אבל האבולוציה גורמת לכך שהשינויים שמתאימים יותר ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] נהנים מיתרון והסיכוי שלהם לשרוד גבוה יותר יחסית לשינויים אחרים. <br />
<br />
במסגרת ה[[חקלאות]] בני האדם מזה אלפי שנים ביצעו ברירה מלאכותית. בדומה למנגנון האבולוציה הטבעית, הם העניקו עדיפות למוטציות אחדות על פני אחרות. לדוגמה ב[[חיטה]] ובמינים אחרים של צמחים בני האדם נתנו עדיפות למוטציה שבה הגרעינים לא נשרו מהגבול עם ההבשלה. מוטציה זו היא חסרון אבולוציוני גדול עבור צמח בר, אבל עבור צמחי חקלאות ולצורכי בני האדם הדבר היוו יתרון גדול שכן בזמן הקציר הזרעים נשארו צמודים לגבעול ולא התפזרו על האדמה. באופן דומה בני אדם טיפחו צמחים ובעלי חיים שהתאימו לצורכיהם יותר, על ידי תהליך ארוך של סלקציה ו"השבחה". להבדיל מהסלקציה הטבעית יש כאן יד מכוונת והאדם יוצר את הסביבה שמאפשרת לצמחים המוטנטים להמשיך ולשגשג, וקיומם הפך תלוי בהמשך קיום האדם. <br />
<br />
הנדסה גנטית מהווה שינוי עקרוני מברירה מלאכותית. בעוד שברירה מלאכותית יכולה רק להתקדם בקצב שמכתיבות מוטציות טבעיות, הנדסה גנטית מסוגלת לייצר גנום חדש לחלוטין, שהסיכוי שיתפתח באופן טבעי הוא אפסי מבחינה סטטיסטית. לדוגמה [[ריצ'ארד דוקינס]] מסביר כי העין של רוב היצורים החיים היא "הפוכה" במובן שהקולטנים הרגישים לאור מופנים לאחור ולא קדימה כמו שאפשר היה לצפות אצל מתכנן תבוני (זהו טיעון של סטיבן ג'י גולד נגד הרעיון של תכנון תבוני שדוקינס מאמץ בספרו "השען העיוור"). הסיבה לכך שדבר זה לא עובר "תיקון" הוא שמנגנון האבולוציה עובד באופן הדרגתי. התפתחות העין התרחשה בשלבים ודרשה שילוב של הרבה גנים שונים, כדי "לקפוץ" לתכנון אחר של העין (לדוגמה עין של דיונון שבנויה "נכון") יש צורך במוטציה מתאימה, שתתרחש בו זמנית בגנים אלה, והסיכוי להתרחשות של דבר כזה נמוכה מאוד כך שלצרכים מעשיים היא אפס (למרות מיליוני שנים ומיליארדי בעלי חיים בעלי עיניים, אין מקרה אחד שבו מנגנון העין "התהפך" להיות מאורגן בצורה ה"הגיונית" יותר כי הסיכוי לכך קטן בהרבה סדרי גודל ממספר היצורים הללו). <br />
<br />
הנדסה גנטית לעומת זאת היא הנדסה של ממש. ביכולתה "להאיץ" תהליכים אבולוציוניים שיכולים לקחת מיליוני שנים ואף לייצור קומבינציות חדשות של גנים באופן שאינו אפשרי בטבע באופן אבולוציוני. <br />
<br />
כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות של ההנדסה הגנטית עולים על החסרונות וייתכן שזה עדיין המצב, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון וחקלאות שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר.<br />
<br />
==יתרונות ההנדסה הגנטית==<br />
יתרון מרכזי וחשוב הוא הגדלת היבולים לשטח. באמצעות רביה בררנית והנדסה גנטית, קודמה [[המהפכה הירוקה]] שאיפשרה הגדלה מסיבית של פר אקר לגידולים עתירי אנרגיה כמו חיטה, תירס ואורז. דבר זה איפשר האכלת כמות גדולה של בני אדם בצורה זולה. ללא ההנדסה הגנטית היה עלול להתרחש [[אסון מלתוסיאני]] של רעב ומלחמות. <br />
<br />
עם זאת יתרון זה עלול להתברר כסוג של [[נעילה טכנולוגית]] בגלל תהליכים של תלות בהנדסה הגנטית לצורך המשך החזקת מספר גבוה של בני אדם בחיים. תהליכים אחרים כמו דלדול מקורות אנרגיה, ו[[משבר המים העולמי]] עלולים להפוך את הברכה לקללה ולגרום לאסון מלתוסיאני בקנה מידה גדול יותר ובעל השלכות חברתיות חמורות יותר. ראו פירוט בהמשך.<br />
<br />
== בעיות בהנדסה גנטית ==<br />
===השפעות סביבתיות לא צפויות===<br />
טכניקת ההחדרה של חומר גנטי לתוך הגנום אינה מאפשרת שליטה על המיקום המדוייק של ההחדרה. כתוצאה מכך החומר המוחדר יכול לפגוע בגנים קיימים או במנגנוני הבקרה שלהם, פגיעה שתבוא לידי ביטוי בייצור חומרים גורמי אלרגיה, עמידות נמוכה לעקה, וכד'. לעיתים, פגיעות כאלו באות לידי ביטוי בתנאים מסויימים בלבד (יובש, הידבקות במחלה וכד'), לכן יש צורך בבדיקות מקיפות של זנים מהונדסים בתנאים שונים בכדי לוודא שאין פגיעה מהותית בתפקוד. לדוגמה: במחקרים נמצאו רמזים לכך שסויה מהונדסת רגישה יותר לתנאי יובש, ושיכולת קשירת החנקן שלה נמוכה יותר.<br />
<br />
המערך הגנטי ('גנום') הינו מורכב ביותר ובעל השפעות גומלין מורכבות. החדרה של גן חדש על מנגנוני בקרת הביטוי שלו, יכולה ליצור יחסי גומלין עם גנים אחרים ובכך לגרום לתוצאות לא רצויות.<br />
<br />
בארצות הברית הצליחו תאגידי המזון לבסס קביעה כי הזנים המהונדסים הם 'שקולים במהותם' (Substantially Equivalent) לזנים הטבעיים, ולכן אין צורך לבצע ניסויים מעמיקים על השפעות הלוואי הביולוגיות והאקולוגיות שלהם (למרות שבכדי לרשום פטנט על הזנים המהונדסים, יוצאות החברות מגדרן בכדי להראות עד כמה הם שונים ויחודיים...). כך שבארצות הברית מזון מהונדס נחשב בטוח לשימוש כל עוד לא הוכח אחרת, ולכן אין לסמנו באופן המייחד אותו כמהונדס.<br />
<br />
העברת גנים בין הזנים המהונדסים לזני הבר יכולות לגרום לבעיות רבות - בקנדה, למשל, זני הבר של [[קנולה]] רכשו עמידות ל[[קוטלי עשבים]] באמצעות העברה גנטית מזנים מהונדסים והם כיום ה'עשב' העיקש ביותר המפריע לחקלאים.<br />
<br />
העברת גנים אפשרית גם בין זנים שונים ואף בין צמחים ובעלי חיים לחיידקים ווירוסים. אפשרי, לכן שמקטע גנטי מהונדס יעבור ליצור אחר ויגרום שם לפעילות שונה או לא רצויה. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עלולות להיות ההשלכות של שיחרור זנים מהונדסים במערכת אקולוגית פתוחה.<br />
<br />
===חוסר אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה=== <br />
אם תתגלה השפעה גנטית בלתי רצויה, "זיהום גנטי", אזי קיומה יכול להתמשך לנצח - קשה מאוד להכחיד לחלוטין יצור חי מיקרוסקופי, ועד כה בוצע הדבר רק לגבי אבעבועות שחורות. כאשר מדובר ביצור חי שיכול להשתנות, כמו נגיף השפעת, הסיכוי להחזרת המצב לקדמותו היא אפסית ניתן לסכם זאת בסיסמה "גן משוחרר לא יוחזר!".<br />
<br />
מצב זה שונה מאוד מרוב סוגי הזיהום וההפרעה לסביבה הקיימים כיום - כמו זיהום כימי (לדוגמה [[זיהום אוויר]] בחומרים רעילים) או הפרעה פיזית (כמו סכר או כביש). מרגע שנפסק גורם הזיהום, כל עוד לא נפגעה המערכת האקולוגית עד לדרגה של נזק בלתי הפיך, תהליכים טבעיים מתחילים לתקן את המצב ולחזור לאט לאט לשיווי משקל אקולוגי שהיה קיים קודם, או לשיווי משקל דומה. בניגוד לכך גם אם נפסק השימוש בהנדסה גנטית, הנזק האפשרי מגנים ששוחררו לטבע ממשיך להתקיים באופן בלתי הפיך. <br />
<br />
יש לציין שחלק מבעיות אלו קיים גם בתהליכי הפיתוח הלא 'הנדסיים' של זני צמחים - חוקרים משתמשים בחומרים 'מוטגניים', דהיינו, משרי מוטציות, כדי לגרום למוטציות אקראיות בגנום, בתקווה שמוטציות אלו תהיינה שימושיות. גם בתהליכים אלו תיתכן העברה גנטית בין מינים, והשפעות הלוואי של המוטציה קשות לזיהוי.<br />
<br />
===סכנת קריסה של שוק המזון===<br />
בטווח הקצר, היבולים של ההנדסה הגנטית היו חלק חשוב מ[[המהפכה הירוקה]], שמנעה [[אסון מלתוסיאני]]. אולם בטווח הארוך יותר, תהליכים אלו עלולים להוביל לאסון מלתוסיאני מסוג אחר, כאשר [[גבולות לצמיחה|מגבלות טבעיות]] אחרות עלולות לגרום לבעיית פריון. <br />
<br />
הנדסה גנטית מאופיינת במגוון גנטי קטן, יחד עם חקלאות התלויה ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת הנשענת על [[אנרגיה מחצבית]] זולה ושופעת. לחקלאות זו יש [[השפעות סביבתיות]] רבות כמו [[סחף קרקע]] ו[[זיהום חקלאי]]. הגידול בפריון שבא עקב ההנדסה הגנטי אפשר לאוכלוסייה האנושית לגדול, והפך אוכלוסייה זו לתלויה בטכנולוגיות החקלאיות האלה ובזנים מהונדסים. דבר זה הוביל ל[[נעילה טכנולוגית]] שכן מצד אחד יש סכנות [[קיימות]] מצד החקלאות והיא עצמה נמצאת בסכנת ירידה בפריון עקב השפעות סביבתית, ומצד שני קשה לשנות חקלאות זו בגלל הצורך להאכיל מיליארדי אנשים. <br />
<br />
בטבע קיים טרייד-אוף בין תכונות של [[עמידות]] לפוריות. עמידות גבוהה יותר מקצה משאבים לשם אבטחת מגוון, יתרות והגנות ואילו פוריות מרכזת משאבים אלה כדי להגדיל את קצב הגדילה, להביא למספר גדול יותר של צאצאים וכו'. לכן הזנים המהונדסים, לפחות הזנים הקדומים יותר שהובילו את המהפכה הירוקה, זקוקים לכמות גדולה יותר של ריסוסים ודשנים בהשוואה לזנים מקומיים ולא מהונדסים שהיו שם קודם, ובכל מקרה זנים אלה הם בעלי [[מגוון]] נמוך יותר שפירושו ירידה בעמידות. <br />
<br />
לפיכך הספקת המזון הרבה יותר היא אינה רק ברכה, אלא גם סוג של פתרון זמני. העלאת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] היא ברכה לטווח קצר אבל עלולה גם להוביל לקריסה גדולה יותר, אם מחירי האנרגיה יעלו. בגלל תהליכים כמו [[שיא תפוקת הנפט]] קיימות אפשרות סבירה למשבר אנרגיה בעתיד, ובכל מקרה התלות ב[[דלק מחצבי]] פירושו שהפריון הגבוה יותר מהמהפכה הירוקה, הפך תלוי בהספקה מתמדת של אנרגיה זולה ממקור כלשהו. היות ומקור אנרגיה זולה בת קיימא אינו דבר מובטח, הפריון החקלאי הגבוה נמצא תחת איום. <br />
<br />
אפשרות התמודדות עם מצב זה כוללת שינויים טכנולוגים להגדלת היבול, מציאת מקורות אחרים למזון (כמו חקלאות אצות) או שינויים חברתיים להקטנת צריכת המזון הכוללת - כמו הקטנת האוכלוסייה ו/או מעבר לתזונה צמחונית יותר, שצורכת פחות אנרגיה.<br />
<br />
===יבולים נמוכים יותר===<br />
הבטחה מרכזית של ההנדסה הגנטית היא להגדלת כמות היבול - אלא שנתברר שלפחות בחלק מהמקרים הדבר אינו נכון. שמחקר שנערך באוניברסיטת קנזס בארצות הברית ופורסם באפריל 2008 קבע שלפחות במקרה אחד גידולים רגילים של סויה היו בעלי פוריות גבוהה ב-10% יותר מאשר גידולים של חברת מונסנטו שעברו הנדסה גנטית.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=nh20080421_04] [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/729/453.html]<br />
<br />
באפריל 2008 פורסמו ממצאיו של מחקר מקיף על גידולי מהונדסים גנטית ברחבי העולם, שנערך הגוף הבינלאומי להערכת מדעי החקלאות וטכנולוגיות פיתוח (IAASTD) - אשר הוקם בחסות האו"ם, [[הבנק העולמי]] ו[[ארגון הבריאות העולמי]]. המחקר קבע כי הנדסה גנטית איננה הפתרון לבעיית הרעב העולמי.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=nh20080421_04]<br />
<br />
===הגדלת נזק סביבתי מחומרי הדברה===<br />
לעיתים קרובות מדברים על הנדסה גנטית כדבר שנועד להקטין את כמות ה[[הדברה]]. אלא שאחד הפיתוחים הפופולריים ביותר כיום הוא זרעים עמידים ל[[ראונד-אפ]] - קוטל עשבים של תאגיד [[מונסנטו]]. היות ומונסנטו היא גם חברת הזרעים הגדולה בעולם וגם המוכרת הבלעדית של ראונד-אפ ושל זרעים עמידים לראונד-אפ יש לה אינטרס למכור זרעים שלמעשה מעודדים את החקלאי להשתמש בקוטל העשבים - כלומר לפחות במקרה זה, נוצר מצב שמעודד את השימוש בחומרי הדברה ולא להפך. <br />
<br />
באופן דומה, פיתוח אחר של מונסנטו הוא תירס-BT. כאן אמנם אין שימוש בחומר ריסוס מלאכותי, אלא ברעלן טבעי מסוג BT שמשתמשים בו גם חוואים אורגניים. השימוש ברעלן זה מבוצע בחקלאות המסורתית באופן מבוקר, בעוד שבתירס BT הוא מיוצר באופן תמידי, על ידי כל תאי הצמח.<br />
<br />
===השפעות בריאותיות אפשריות===<br />
החדרה של חומרים לצמחים המהווים מזון (קוטלי חרקים, למשל) דורשת בדיקת ההשפעות לטווח ארוך על הצרכנים.<br />
<br />
כאמור, תאגידים המקדמים הנדסה גנטית הצליחו להביא למצב בו אין קיום של בדיקות כאלה על ידי הרשויות, בטענה שמדובר בזנים 'שקולים במהותם' לזנים הטבעיים. <br />
<br />
===אובדן המגוון הגנטי===<br />
לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] כבר היום 97% מהזנים שגודלו בתחילת המאה ה-20 לא מגודלים כיום. <br />
<br />
חקלאות מבוססת זנים מהונדסים מעצימה את הבעיה המוכרת מהחקלאות הממוכנת - גידול מונוקולטורה (זן יחיד) על פני שטחים נרחבים. בכך נדחקים הזנים המסורתיים בעלי המגוון הגנטי. דבר זה גורם להגברת התלות בשימוש בקוטלי חרקים ומחלות וכן בקוטלי עשבים, כדי להתגונן נגד מזיקים שיכולים להשמיד שדות שלמים של גידולים הומוגניים. היות המגוון הגנטי מצומצם בכל העולם יכול לגרום לרעב בסדר גודל עולמי ומהווה בעיה בתחום [[ביטחון המזון]] העולמי. <br />
<br />
===הכנסת זכויות יוצרים לתחום===<br />
פיתוח זנים מהונדסים דורש משאבים רבים ולכן נדרש הפעלת חוקי זכויות יוצרים כדי למנוע מחקלאים לשמור זרעים ולהכריח אותם לקנות בכל שנה זרעים חדשים. כתוצאה מכך נגרמות בעיות חברתיות רבות: בקנדה תבעה '''[[מונסנטו]]''' חקלאי שבאדמתו גדלה קנולה מהונדסת עמידה לקוטל עשבים. לא רק שהחברה לא פיצתה אותו על כך שהגידול שלה מזהם את אדמתו, אלא שהשופט קבע כי החקלאי הפר את הפטנט של החברה, ואין זה משנה איך הגיעו הזרעים לשדה. <br />
<br />
אלפי חקלאים בארצות הברית וקנדה נתבעו על ידי מונסנטו והגיעו להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט. הסכמים אלו מאלצים אותם לוותר על [[שמירת זרעים|מלאי הזרעים שהם שמרו]], לפעמים במשך שנים, ובכך אובדת השונות הגנטית.<br />
<br />
בנוסף לכך עולות שורה של בעיות מוסריות בשאלה של בעלות תאגידים על יצורים חיים - דבר שהחל בהנדסה גנטית של חיידקים עבר להיות מתן פטנטים על קוד גנטי של יצורים שלמים (לפחות בארצות הברית) - כולל צמחים ובעלי חיים, וכן על גנים של בני אדם. לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המוזן]] הדבר הוביל גם לכך שתאגידים כמו מונסנטו הוציאו פטנטים גם על זנים קיימים שלא עברו כל שינוי גנטי. <br />
<br />
===הפרטת המחקר===<br />
ייתכן ותאגידים שחששו ממחקרים נגד ההנדסה הגנטית החלו להציף את האוניברסיטאות בכסף כדי למנוע ביקורת נגד הנושא. <br />
<br />
על פי סרט התעודה [[עתיד המזון (סרט)]] על הנדסה גנטית בצמחים, בשנות ה-70 אוניברסיטאות התחילו לחקור את נושאי הנדסה הגנטית (GMO). תאגידי המזון הבינו את הסכנה, והתחילו בהשקעות מסיביות במחקרים באוניברסיטאות. בעברית פשוטה – הפרטה של המחקר האוניברסיטאי. כמובן שהטון במחקרים החל לנטות לטובת התאגידים. מחקרים ביקורתיים ל-GMO צריכים לרוץ אחרי תקציבים (שלא באופן מפתיע, אינם בנמצא...).<br />
<br />
בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.<br />
====דוגמה למחקר בשוקולד====<br />
תאגיד מארס (Mars) החל במבצע למיפוי הגנום של הקקאו. זאת במטרה להגן על יבול הקקאו ממזיקים ומחלות שונות. זו דוגמה למחקר גנטי שמושקעים בו הרבה מאוד כסף מכיוון שהמטרה היא רווח תאגידי, בעוד פרוייקט דומה למיפוי גנומים אחרים ([[יערות הגשם]], מחוללי מחלות נפוצים וכו') היה יכול להטיב עם אוכלוסייה גדולה בהרבה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/996900.html].<br />
<br />
==התנגדות להנדסה גנטית של מזון==<br />
בשל הסיכונים שטמונים בהנדסה הגנטית, וחשש מניצול לא ראוי של הטכנולוגיה, קמו מתנגדים רבים לשימוש בהנדסה הגנטית לייצור מזון. בחלק מהמדינות שימוש בזרעים מהונדסים גנטית - אסור.<br />
<br />
בהונגריה שימוש בזרעים מהונדסים גנטית אסור. בקיץ 2011 לאחר שהשלטונות גילו שמקורו של תירס אשר גודל על שטחים ניכרים, בזרעים מהונדסים גנטית, הוחלט להשמיד את כל התירס המהונדס גנטית. החקלאים התלוננו שנגרם להם נזק רב מאחר שההשמדה מבוצעת בשלבים מאוחרים של הגידול ויגרם להם נזק ניכר.[http://www.allaboutfeed.net/news/hungary-destroys-all-gmo-maize-fields-11994.html]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שמירת זרעים]]<br />
* [[עתיד המזון (סרט)]]<br />
* [[מונסנטו]]<br />
* [[ראונד-אפ]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Genetic_engineering הנדסה גנטית] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Genetically_modified_food_controversies המחלוקות סביב הנדסה גנטית] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828559.html קילו זרעי עגבניות שווה 16 קילו זהב] הארץ 21.2.2007<br />
* [http://emetaheret.org.il/2009/03/08/%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%94-%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94/ שתילים של כותנה מהונדסת גנטית הורגים את האדמה וגם את החקלאים] פרוייקט אמת אחרת<br />
* [http://emetaheret.org.il/2009/01/24/%d7%98%d7%99%d7%a4-%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a2-%d7%9e%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%99%d7%9d/ טיפ צרכני: איך להימנע ממרכיבים מהונדסים גנטית במזון] פרוייקט אמת אחרת<br />
* [http://emetaheret.org.il/2009/01/19/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a1-%d7%92%d7%a0%d7%98/ מחקרים עדכניים קושרים מזון מהונדס גנטית לסכנות בריאותיות וסביבתיות] פרוייקט אמת אחרת<br />
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184066.html מחקר: גידולים מהונדסים גנטית משתרשים בשטחים פתוחים] 11.08.2010 הארץ<br />
* [http://www.thefutureoffood.com/onlinevideo.html הסרט הדוקומנטרי The future of food.]<br />
{{חקלאות}}<br />
[[קטגוריה: הנדסה גנטית|*]]<br />
[[קטגוריה: חקלאות]]<br />
[[קטגוריה: מזון]]<br />
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]<br />
[[קטגוריה:זכויות בעלי חיים]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%22%D7%97_%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%94_(2019)&diff=119884דו"ח פערי הפקה (2019)2020-12-28T13:53:18Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''דו"ח פערי הפקה 2019''' הוא ד"וח על אי ההתאמות בין יצור דלקי מאובנים (נפט, פחם וגז) המתוכנן על ידי מדינות ובין רמות היצור המתאימות להגבלת ה[[התחממות גלובאלית|ההתחממות הגלובלית]] ל-1.5°C או 2°C.<br />
<br />
מסמך זה הוא תרגום של תקציר מנהלים של הדו"ח. את הדו"ח המלא באנגלית ניתן למצוא [http://productiongap.org/ באתר המוקדש לנושא]. הוא נכתב על ידי מומחי האו"ם וחמישה גופי מחקר נוספים.<br />
<br />
הדו"ח הוא הערכה ראשונה של תכניות ותחזיות לייצור דלק מאובנים של מדינות והשוואתם לרמה הנחוצה על מנת שיתאימו למטרות האקלימיות. הוא ממשיך את הגישה של דו"ח הפליטות של UNEP (התכנית הסביבתית של האו"ם) ודו"חות אחרים, שבחנו פליטות גזי חממה של מדינות שונות, והשוו אותם לרמות הנחוצות, על מנת שיהיה ניתן להשיג את מטרות הפליטות העולמיות והיעדים האקלימיים.<br />
<br />
== ממצאים מרכזיים ==<br />
<br />
* ממשלות מתכננות לייצר 50% יותר דלקי מאובנים בשנת 2030 מאשר הרמה המתאימה למסלול הגבלת ההתחממות ל 2°C ו-120% יותר מאשר הרמה המתאימה להגבלת ההתחממות ל 1.5°C.<br />
* פער זה גדול אפילו יותר מהפער המשמעותי בהווה, בגלל שאין כמעט כל התייחסות להפחתת יצור דלק מאובנים.<br />
* המשך הגידול ביצור דלק מאובנים והרחבת הפער הם תוצאה של תכניות לאומיות שאפתניות, סובסידיות ממשלתיות ליצרנים וצורות אחרות של מימון ציבורי.<br />
* מספר קטן של מדינות כבר אימץ מדיניות של הגבלת יצור דלק מאובנים ובכך מדינות אילו נותנות דחיפה ומשמשות כדוגמה למדינות אחרות.<br />
* לשיתוף פעולה בינלאומי יש תפקיד מרכזי בצמצום יצור דלקי מאובנים.<br />
<br />
== תקציר מנהלים של הדוח ==<br />
דו"ח זה מטפל בהפחתה הנחוצה של היצור העולמי של דלקי מאובנים על מנת להשיג מטרות אקלימיות. מדיניות אקלימית בינלאומית ודיונים בנושא, עוסקים רק לעיתים רחוקות בפחם, נפט וגז, למרות שהם גורמים מרכזיים לשינוי האקלימי. מטרת הדו"ח הנוכחי היא להרחיב את השיח ולהגדיר מדדים, על מנת שאפשר יהיה להעריך עד כמה רחוק העולם מרמות היצור המתאימות למטרות האקלימיות העולמיות. דו"ח פערי יצור ראשון זה מעריך באופן ספציפי את אי-ההתאמות בין תכניות יצור דלק מאובנים של ממשלות ורמות היצור התואמות את המסלול 1.5 מע"צ (מעלות צלזיוס) ו-2 מע"צ. פער יצור זה מצביע על גודל האתגר. הדו"ח סוקר 10 ארצות שהן יצרניות דלק מאובנים, את המדיניות והפעילות להרחבת יצור דלק מאובנים, שהם מצידם, מרחיבים את הפער. הדו"ח מציין גם מה הן חלופות המדיניות שיכולות לעזור למדינות להתאים את היצור עם המטרות האקלימיות. זה במיוחד רלוונטי במשך השנה הקרובה, שבה מדינות מכינות או מעדכנות את תרומתן הלאומית NDC=nationally determined contribution, הקובעת את יעדי הפחתת הפליטות שלהן והתחייבותן האקלימית לפי הסכם פריז.<br />
<br />
<br />
[[תמונה:הפער בין הפקת הדלקים למטרות האקלים.jpeg|left|thumb|300px| פליטות חמצן דו פחמני עולמיות בין 2015 ועד 2040.<br />
באדום: לפי תכניות יצור דלקי מאובנים קיימות ותכניות. בזהב: לפי כמויות יצור דלק מאובנים התואמות את המחויבויות האקלימיות הקיימות. בתכלת: רמות יצור דלק מאובנים תואמות ממוצע עולמי של 2°C ובכחול כהה: רמות ייצור תואמות עליית טמפ' ממוצעת עולמית של 1.5°C.]]<br />
<br />
'''ממצאי הדו"ח העיקריים הם:'''<br />
<br />
ממשלות מתכננות לייצר 50% יותר דלק מאובנים עד 2030 מאשר הרמה התואמת את מסלול עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית של 2 מע"צ ו-120% יותר מהרמה התואמת את עליית הטמפרטורה העולמית ב-1.5 מע"צ.<br />
השיטה בה משתמשים בדו"ח זה על מנת להעריך את הפער היא אנלוגית לזו המשמשת בדו"ח פערי פליטות הפחמן הדו-חמצני. בשיטה זו משתמשים במידע זמין ציבורית על מנת להעריך את ההפרש בין תכנון קיים של מדינות ומה נחוץ על מנת לעמוד במסלולי ה-1.5 מע"צ ו-2 מע"צ, מבוסס על תרחישים מהדו"ח העדכני של ה-IPCC (הפנל הבינלאומי לשינוי אקלימי) על התחממות עולמית של 1.5 מע"צ.<br />
<br />
הניתוח מראה ש:<br />
<br />
* היצור המתוכנן הכולל של מדינות עד 2030 יוביל לפליטות של 39 מיליארד טונות (ג'יגה טונות) של פחמן דו חמצני GtCO2. כלומר 13 ג'יגה טון פחמן דו חמצני, או 53%, יותר מהרמה התואמת את מסלול ה-2 מע"צ, ו-21 ג'יגה טון פחמן דו חמצני (120%) יותר מהרמה התואמת למסלול 1.5 מע"צ. פער זה מתרחב משמעותית עד 2040.<br />
<br />
* הפער הגדול ביותר הוא עבור פחם. מדינות מתכננות לייצר, עד 2030, 150% (5.2 מיליארד טון) יותר פחם מהרמה המתאימה ל-2 מע"צ, ו-280% (6.4 מיליארד טון) יותר מהרמה המתאימה למסלול ה-1.5 מע"צ.<br />
נפט וגז נמצאים במסלול לחרוג מתקציב הפחמן, מאחר שמדינות ממשיכות להשקיע בתשתיות דלק פחמני ש"מקבעות" את השימוש בהם. השפעות קיבוע זה מרחיבות את פער היצור עם הזמן, כך שחזוי שמדינות תייצרנה, עד 2040, 43% יותר (36 מיליון חביות ליום) נפט ו-47% יותר (1,800 מיליארד מטרים מעוקבים) גז, מאשר תואם את הרמות של התחממות של 2 מע"צ.<br />
<br />
* פער יצור זה גדול אפילו יותר מהפער, המשמעותי בפני עצמו, של פליטות הפחמן הדו-חמצני. זאת מאחר שמדיניות ממשלתית כמעט ולא מטפלת ביצור דלק מאובנים. יצור דלק מאובנים של כלל היצרניות, לא רק שיעבור את הרמות הנחוצות כדי להגביל התחממות ל 1.5 מע"צ ו2 מע"צ, אלא גם את רמות היצור התואמות ליעדים האקלימיים הרשמיים של המדינות האלה. כתוצאה, פער היצור רחב מפער הפליטות. כלומר, למרות שמדינות מתכננות להפחית פליטות, הן בפועל מאותתות הפוך כשמדובר ביצור דלק מאובנים, עם תכניות ותחזיות להתרחבות. זה מהווה מכשול למאמץ המשותף של מדינות לעמוד במטרות האקלימיות מאחר שהוא לא רק מרחיב את פער היצור, אלא גם את פער הפליטות.<br />
<br />
[[תמונה:הפערים בין התכניות להפיק גז פחם ונפט ליעדים האקלימיים.jpeg|left|thumb|300px|פער היצור הוא הגדול ביותר עבור פחם אך גדל במהירות לנפט וגז. עד 2040, פער היצור, במונחי אנרגיה, גדול עבור נפט כמו זה של הפחם. ערכים פיזיקליים בציר המשני מימין: מליארד טונות לשנה לפחם, מיליון חביות ליום לנפט ומיליארד מטר מעוקב לשנה לגז. באדום תכניות ותחזיות יצור קיימות, בזהב רמת היצור הנגזרת מהתחיבות המדינות לאקלים, בתכלת רמת היצור המתאימה להתחממות 2 מע"צ ובכחול כהה רמתה המתאימה להתחממות 1.5 מע"צ]]<br />
<br />
* התרחבות היצור של דלק מאובנים והרחבת פער היצור העולמי, נתמכים ע"י שילוב של תכניות ממשלתיות שאפתניות, סובסידיות ממשלתיות ליצרנים וצורות אחרות של מימון כלכלי ציבורי. ממשלות תומכות ביצור במגוון דרכים. לא רק שהן שחקניות מרכזיות במתן התרי חיפוש ויצור, הן גם תומכות בתעשיית דלק המאובנים דרך השקעות ישירות, מימון מחקר ופיתוח, הוצאות מיסוי והקלות בתחום הסיכונים ואחריות יצרן. סובסידיות לדלק מאובנים מכסות את כל שלבי ותהליכי יצור דלק מאובנים החל ממחקר, פיתוח, חיפושים, תפעול, תעבורה, עיבוד, שיווק, פירוק ושדרוג אתרי יצור.<br />
הדו"ח בוחן תכניות ייצור ספציפיות, תחזיות ומנגנוני תמיכה ב-10 מדינות: שבעת היצרנים הגדולים (סין, ארה"ב, רוסיה, הודו, אוסטרליה, אינדונזיה וקנדה) ושלושה יצרנים משמעותיים עם שאיפות אקלימיות מוצהרות (גרמניה, נורווגיה ובריטניה). נמצא כי:<br />
<br />
* יצור הפחם, נפט וגז כמעט בכל תכנית מדינתית ותחזית, עולה על התחזיות ל-2030 לפי מסמך תרחיש המדיניות החדש של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה IEA https://www.iea.org/weo2018/scenarios/. תרחיש זה תואם, פחות או יותר, להתחייבויות הסכם פריז ה-NDCs.<br />
מדינות רבות מסתמכות על שווקי יצוא על מנת להצדיק את העליה ביצור (למשל ארה"ב, רוסיה וקנדה) בעוד שאחרות מבקשות להגביל או לסיים יבוא דרך הגדלת היצור (למשל סין והודו). התוצאה, נטו, משמעותה השקעת יתר והגדלת הסיכון לנכסים, עובדים וקהילות נטושים בעתיד וזאת בנוסף ל"נעילה" על מסלול פליטות גבוה יותר. <br />
<br />
* מספר ממשלות כבר אמצו מדיניות המגבילה יצור דלק מאובנים ובכך מאפשרות תמיכה ולמידה עבור יישום נרחב יותר. הממשלות של בליז, קוסטה ריקה, צרפת, דנמרק וניו זילנד יישמו כבר איסורים מלאים או חלקיים על חיפושי והפקת נפט וגז. גרמניה וספרד נמצאות בתהליכי הפחתה וסיום כריית פחם. גם גורמי ממשך מקומיים, חברות, משקיעים, ארגוני עובדים והחברה האזרחית יכולים להאיץ את היציאה מדלק מאובנים, ע"י השפעה על נבחרי ציבור והסטת השקעות לכיוון של חלופות נמוכות-פחמן. יחידים וארגונים כבר התחייבו לשלול השקעות של 11 טריליון דולר ארה"ב מאחזקות בדלק מאובנים. <br />
<br />
* פיתוח מודלים חדשים, המטפלים באספקת דלק מאובנים על מנת לסגור את הפער, יועיל. כיום מרבית המדינות מתמקדות בצד הביקוש בלבד, עם מדיניות שמטרתה לתמוך באנרגיות מתחדשות, יעילות אנרגטית וטכנולוגיות בערכי פחמן נמוכים. יש ממשלות שהתחילו לטפל גם בצד ההיצע עם צעדים שמטרתם להגביל יצור דלק מאובנים. קיים טווח של אפשרויות של מדיניות היכולות לעזור לממשלות להתאים את תכניות ומדיניות דלק המאובנים שלהן עם המטרות האקלימיות, כולל: כלים כלכליים (למשל רפורמה בסובסידיות), גישות רגולטוריות (כמו איסור על היתרי שאיבה חדשים), אספקה ממשלתית של טובין ושירותים (למשל בתכניות מעבר) וצעדים להגברת המידע והשקיפות (כמו דיווח לאומי על יצור דלק מאובנים ומטרות).<br />
<br />
* לשיתוף פעולה בינלאומי יש תפקיד מרכזי בהפחתת היצור של דלק מאובנים. תהליך האקלים ויוזמות של האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים יכולים להאיץ את השאיפות והפעולות בצד ההיצע. צעדים להפחתת השימוש בדלקי מאובנים הם יותר יעילים כאשר מדינות מאמצות אותם יחד. שיתוף פעולה בינלאומי שולח מסר ברור לקובעי מדיניות, משקיעים, לקוחות והחברה האזרחית שהעולם נע לכיוון עתיד דל-פחמן. <br />
<br />
* [[הסכם פריז]] מאפשר לארצות לדווח על יצור דלק מאובנים, תכניותיהן והאסטרטגיה שלהן להתאמה של היצור העתידי שלהן למטרות האקלימיות. על התאמה זו לכלול התחשבות במלאי העולמי, ה-NDCs, אסטרטגיות לפיתוח פליטות נמוכות של גזי חממה בטווח הארוך ומימון. מדינות שכבר החלו להפחית יצור דלק מאובנים יכולת לעזור למדינות אחרות ללמוד מניסיונן. מוסדות מימון בינלאומיים יכולים להאיץ את המעבר ע"י הסטת התמיכה הפיננסית מדלקי מאובנים לפתרונות דלי-פחמן ולשאוב השראה ממודלים כמו למשל Powering Past Coal Alliance https://poweringpastcoal.org/, קואליציות של שחקנים מובילים שיכולים לעבוד יחד להגברת השאפתנות דרך מטרות ופעולות משותפות למען התאמה של יצור דלק מאובנים למטרות האקלימיות.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://productiongap.org/ אתר הדו"ח הרישמי]<br />
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1&diff=119883השריפה בלוס אלמוס2020-12-28T13:53:12Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''השריפה בלוס אלמוס''', ניו-מקסיקו - ארצות הברית, החלה ב-26 ביוני 2011. לפי ההערכות השריפה החלה בשל התמוטטות קו מתח. השריפה כילתה כ-240,000 דונם יער אורנים סביב המתקן הגרעיני בלוס אלמוס. המתקן בלוס אלמוס שימש בימי מלחמת העולם השנייה לפיתוח פצצות האטום, ומאז שימש כמתקן לפיתוח נשק גרעיני.<br />
<br />
== פינוי העיירה לוס אלמוס ==<br />
העיירה לוס אלמוס על 11,000 תושביה פונתה בשל התפשטות השריפה.<br />
<br />
== מאגרי פסולת רדיואקטיבית ==<br />
השריפה עוררה דאגה בשל התקרבותה למאגרי פסולת גרעינית הכוללת פלוטוניום המכילים 30000 חביות של 55 גלון. רשת CBS פרסמה שהשריפה התקרבה אינצ'ים ספורים ממאגר הפסולת.[http://www.cbsnews.com/stories/2011/06/28/national/main20075257.shtml] <br />
אזרח שחקר את הנושא באופן עצמאי, הגיע למסקנה שאזורים המכילים פסולת רדיואקטיבית, ופסולת כימית בוערים.[http://www.youtube.com/watch?v=lc82ZhKT9ws]<br />
מצד שני נציגי המעבדה בלוס הודיעו כי השריפה לא תגיע למאגרי הפסולת מאחר שהם מבודדים מאחורי קניון, כמו-כן עובדי המעבדה ערוכים לכסות את החביות בחומר מבודד. בנוסף החביות עצמן עשויות באופן שמקנה להם עמידות בפני שריפה. <br />
<br />
== מתקנים ומעבדות מחקר ==<br />
מעבדות המחקר, נציגי לוס אלמוס הוגיעו כי הם בודדו מעצי היער, והשריפה אינה יכולה להגיע אליהם. כמו-כן המבנים בנויים בתקן מחמיר שמקנה להם עמידות בפני שריפות יער.[http://www.cbsnews.com/stories/2011/06/28/national/main20075257.shtml]<br />
<br />
[[קטגוריה:תאונות גרעיניות]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=Ug99&diff=119882Ug992020-12-28T13:53:09Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''Ug99''' הוא גזע אלים במיוחד של פיטריות ('''Puccinia graminis f.sp. tritici''') הגורמות למחלה ב[[חיטה]] בשם '''"חילדון הקנה"'''. Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. יש חשש (לדוגמה של המודיעין האמריקאי [http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]) מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום ל[[בטחון תזונתי]] העולמי. <br />
<br />
==מחלת חילדון הקנה==<br />
מחלת חילדון הקנה (חילדון – על שם צברי הנבגים האדומים-כתומים המכסים את קני החיטה ועליה) (Stem rust) היא מחלה שעלולה לגרור לאובדן של עד 100% מהיבול. <br />
<br />
מחלת חילדון הקנה גרמה בעבר לנזקים משמעותיים ליבולי החיטה בעולם. כך למשל, בין השנים 1920-1955 היו 8 שנים בהן המחלה גרמה במדינות מינסוטה, צפון ודרום דקוטה בארצות הברית לנזקים שעלו על 10% מהיבול. בשנים 1953 ו-1954 הנזק עלה על 40%.<br />
<br />
המגיפות הקשות בארצות הברית הביאו לתגבור המאמצים לפתח זני חיטה עמידים לחלדון הקנה. הגן הנפוץ ביותר לעמידות לחילדון הקנה הוא Sr31 שמקורו ב[[שיפון]]. בשנות ה-1960 נעשה שימוש בגן זה ואחרים, כחלק מטיפוח זני "[[המהפכה הירוקה]]". מאז הפסיק חידלון הקנה להיות איום ממשי על גידולי החיטה בעולם. <br />
<br />
מחזור החיים המלא של הפתוגן הוא דו-פונדקאי, כשהחיטה נחשבת לפונדקאי הראשי והצמח ברבריס, ממשפחת הערטניתיים, הוא פונדקאי ביניים (שאינו קיים בישראל).<br />
<br />
==הופעת גזע Ug99==<br />
בשנת 1999 התגלה באוגנדה גזע אלים חדש של פטריות חלדון הקנה, מכאן שמו - Ug99. גזע זה, שנקרא 'TTKSK' במסגרת המיון הצפון אמריקאי למונוקולטורה, מסוגל להתנגד להגנות של גן Sr31. מאוחר יותר התגלו טיפוסי המסוגלים לתקוף את שני הגנים העיקריים הנוספים שמאפשרים עמידות לחלדון הקנה: Sr36 ו-Sr24. תפוצה עולמית של גזע זה עלולה לגרור מחסור ב[[חיטה]] ו[[רעב]] שכן כיום כ-80% מזני החיטה הגדלים ברחבי העולם כוללים את הגנים הללו ולכן הם עלולים להיפגע מ-Ug99.<br />
<br />
מאז התגלה Ug99 הוא התפשט בסיוע הרוחות לקניה, אתיופיה, אריתראה, סודן, תימן, איראן, אוגנדה, טנזניה, מוזמביק, זימבבואה, ודרום אפריקה. יש כיום 9 זנים נפרדים של Ug99 הם כולם קרובים גנטית זה לזה ומאמינים שיש להם אב משותף. הם שונים בתכונות העמידות שלהם ובמדינות שבהן הם מתקיימים. <br />
<br />
נתוני זרמי האוויר ותפוצת נבגי החילדון הצהוב של החיטה בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, מצביעים על אפשרויות הפצה<br />
לכיוון הודו - פקיסטן וסין וגם לישראל. <br />
<br />
למרות שיש זני חיטה עמידים ל-Ug99, סריקה של 200,000 זנים שבהם משתמשים ב-22 מדינות באפריקה ובאסיה מצאה כי רק 5%-10% מהשטחים שבהם מגדלים חיטה במדינות אלה מתאימים לגידול של זנים בעלי עמידות מספקת. <br />
<br />
==UG99 בישראל==<br />
Ug99 טרם הגיע לישראל, וגורמי חקלאות עוקבים אחר סימנים להופעתו. <br />
<br />
מאחר שפונדקאי הביניים לא גדל בישראל, לא מתקיים בארץ מחזור החיים המלא. מקור המידבק בשדות החיטה בארץ יכול להיות מנבגים בכירים שהוסעו בזרמי אוויר ממזרח אפריקה, או מצמחי ספיח עליהם שרד החלדון בשלב הנבגים הבכירים במהלך הקיץ. ההדבקה מנבגים מאפריקה יכולה להתרחש בתוך שעות או ימים. <br />
<br />
אם תגיע המחלה לישראל ניתן לטפל בה על ידי [[חומרי הדברה]] כימיים, בדומה למצב ברוב המדינות המתועשות. עם זאת טיפול זה הוא יקר מבחינה כלכלית וסביבתית. <br />
<br />
==ניסיונות התמודדות==<br />
גזע Ug99 מהווה איום לגידול החיטה בעולם, ויש חשש מהתפרצות מגיפות בלתי מבוקרות במדינות המתפתחות באפריקה ובאסיה, ובכלל זה הודו וסין, ודבר זה יגרור [[רעב עולמי]] ותמונה של מיליוני אנשים. דבר זה עודד מיזם בינלאומי בשם מיזם בינלאומי הנקרא Borlaug Global Rust Initiative) BGRI (על שמו של נורמן בורלוג, אבי "המהפכה הירוקה"). <br />
<br />
במיזם משתתפות מדינות וארגונים שונים ביניהם ארגון המזון העולמי, והוא ממומן, בין היתר, על ידי ארגון האומות המאוחדות וקרן ביל גייטס באוניברסיטת קורנל. היעד הוא לפתח זני חיטה חדשים שיאפשרו למגדלי החיטה בעולם להתמודד עם Ug99.<br />
<br />
[http://www.wheatrust.cornell.edu/ Durable Rust Resistance in Wheat] הוא פרוייקט של אוניברסיטת קורנל שכיום שותפים לו 22 גופי מחקר שמנסה להחליף את הזנים הקיימים בזנים עמידים. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[בטחון תזונתי]]<br />
* [[רעב עולמי]]<br />
* [[עולם מלא, צלחות ריקות]]<br />
* [[עמידות לאנטיביוטיקה]]<br />
* [[המהפכה הירוקה]]<br />
* [[אסון מלתוסיאני]]<br />
* [[מחלת פנמה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ug99 Ug99] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.hayadan.org.il/israeli-wheat-is-resistant-to-deadly-fungi-0808077/ צמח בר ישראלי עשוי לספק פיתרון למחלת חיטה עולמית] הידען 2007<br />
* [http://www.falcha.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/nir_vatelem22.pdf חילדון קנה גזע :(TTKS (Ug99 מה זה והאם באמת קיים איום על גידול החיטה בישראל?] ניר&תלם, אפריל 2010<br />
* [http://www.wheatrust.cornell.edu/ Durable Rust Resistance in Wheat] פרוייקט של אוניברסיטת קורנל<br />
* [http://globalrust.org/traction The Borlaug Global Rust Initiative (BGRI)] <br />
<br />
[[קטגוריה:מזון]]<br />
[[קטגוריה:חקלאות]]<br />
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=119881שיטת גרסון2020-12-28T13:52:20Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''שיטת גרסון''' היא שיטה שנועדה ריפוי מחלות קשות שחלקן נחשבות כחשוכות מרפא - [[סרטן]], זאבת, טרשת עורקים, [[סכרת]], [[לחץ דם גבוה]] ועוד. השיטה פותחה על ידי השיטה פותחה על ידי ד"ר מקס גרסון.<br />
<br />
== גילויה של שיטת גרסון ==<br />
שיטת גרסון לריפוי פותחה על ידי ד"ר מקס גרסון לפני למעלה מ-80 שנים על מנת לרפא את המיגרנות הקשות מהם סבל, לאחר שהתייאש מהרפואה הקונבנציונלית באותה העת. העיקרון המרכזי בשיטה הוא שינוי הדיאטה לדיאטה צמחונית נטולת מלח. הדיאטה הזו פעל היטב וכך מקס ריפא את עצמו ואת החולים שלו ממיגרנות. מקס החל לחשוד שהדיאטה שלו יעילה כנגד מחלות נוספות לאחר שחולה שלו שסבל ממיגרנות ומזאבת עורית, נרפא משתי המחלות לאחר יישום הדיאטה.<br />
בבדיקה שערך ד"ר מקס גרסון עם ד"ר פרדיננד סאורברוך ממינכן, התברר ש-446 מתוך 450 חולים בזאבת עורית נרפאו לאחר יישום הדיאטה של ד"ר מקס גרסון.<br />
לאחר שנפוצה הידיעה על הצלחת השיטה של ד"ר גרסון, חולת סרטן בקשה ממקס לטפל בה בשיטתו, למרות שד"ר גרסון הסתייג מכך, החולה הפצירה בד"ר גרסון והוא לבסוף הסכים. החולה נרפאה כליל. ד"ר גרסון ניסה את הדיאטה שלו על מספר חולים נוספים, וכולם נרפאו.<br />
ד"ר גרסון ניסה לפרסם את שיטתו במספר ירחוני רפואה ובכולם נתקל בסירוב.<br />
<br />
== עקרונות שיטת גרסון ==<br />
שיטת גרסון הופעלה מאז שד"ר מקס גרסון פיתח אותה ועד היום (על ידי ביתו ד"ר שרלוט גרסון שמובילה את שיטה זו כיום). במהלך השנים חלו מספר שינויים בשיטה אולם העקרונות המרכזיים נשארו:<br />
<br />
# [[תזונה צמחונית]] בלבד. השיטה דוגלת בהכנת מיצים טבעיים וטריים מ[[מזון אורגני|פירות וירקות אורגניים]]. סחיטת הפירות והירקות מקלה על קליטת אבות המזון, המינרלים והויטמינים הדרושים לגוף לשם ריפוי.<br />
# אסורים כל תוספי המאכל למיניהם - מלח, סוכר לבן, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל, חומרים מייצבים, חומרים משמרים, חומרים מתחלבים, חומרים משפרי טעם, פלואוריד (שמוסף למים), כולם אסורים לפי דיאטת גרסון.<br />
# ניקוטין ואלכוהול אסורים.<br />
# חומרים קוסמטיים אסורים.<br />
# חומרי ניקיון - מרבית הכימיקלים המשמשים לכביסה וניקיון אסורים מאחר שהכימיקלים נספגים דרך העור והנשימה ומעמיסים את הכבד ללא צורך. כמו-כן תרסיסים לטיהור אויר עלולים להזיק. ראו עוד ב[[ניקיון אקולוגי]]<br />
# צמצום החשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית למינימום ([[טלפונים סלולריים]] ועוד).<br />
# צמצום החיסונים למינימום אפשרי מאחר שישנן ראיות להשפעה שלילית על מערכת החיסון.<br />
# שימוש בסבונים ושמפו ללא כימיקלים מזיקים.<br />
# אסור להשתמש באמלגם למילוי חורים בשיניים מאחר שהוא מכיל [[כספית]] המשתחררת, נספגת בגוף וגורמת לנזקים קשים.<br />
# שימוש בחוקני קפה על מנת להקל על הכבד פינוי רעלים מהגוף.<br />
# אסור להשתמש במשככי כאבים כימיים. במקומם השיטה מציעה חוקני קפה בשילוב שמן קיק, ושיטות נוספות.<br />
# תמיכה נפשית של המתרפאים לצורך הרגעה ועידוד.<br />
# מים - שיטת גרסון ממליצה על שתיית מים מזוקקים בלבד.<br />
<br />
== סיבת להתפתחות סרטן ומחלות לפי שיטת גרסון ==<br />
הסיבות הם פגיעה במערכת החיסונית. פגיעה במערכת ניטרול הרעלים של הגוף (עיקר העבודה נעשית בכבד). נזקים למערכת ההורמונלית של הגוף. פגיעה במאזן המינרלים. פגיעה באנזימי הגוף.<br />
הסיבות לפגיעות הנ"ל הינם: מזון בלתי ראוי כתוצאה משימוש בקוטלי חרקים, קוטלי עשבים, ודשנים. פלואוריד שגורם לנזקים קשים בגוף. ניקוטין ואלכוהול. תוספי מזון. חיסונים. קרינה אלקטרומגנטית המשבשת את פעילות התאים. אורח חיים "מודרני" המייצר לחצים רבים וחוסר שינה מספיקה. תרופות המשבשות את פעילות הגוף.<br />
הסרת הסיבות הנ"ל מובילות לעיתים קרובות לריפוי ספונטני.<br />
<br />
== מדוע שיטת גרסון אינה מוכרת? ==<br />
למרות טענות תומכי השיטה, נעשו מספר ניסויים על ידי גופים שונים בניסיון להבין האם השיטה מסייעת לחולי בסרטן. המחקרים לא גילו השפעה משמעותית של השיטה על חולי סרטן שלא קיבלו טיפול אחר. לעומת זאת יש מחקרים המראים כי השיטה יכולה אולי לסייע כטיפול תומך לחולים שמקבלים טיפול קונבנציונלי. נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבל תמונה בהירה יותר. <br />
<br />
יש מספר רופאים המעידים כי השיטה מסייעת לחולים, והם תומכים בחום בשיטה. <br />
<br />
לטענת שרלוט גרסון בספר Healing the Gerson way , הממסד הרפואי האורתודוקסי לא מכיר בשיטה בגלל שהדבר מנוגד לאינטרסים של [[חברות התרופות]]. <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מערכת הרפואה האורתודוקסית העכשווית נשלטת בידי אינטרסים עצומים ורבי עוצמה של חברות התרופות. הם אפילו שולטים, דרך תרומות משמעותיות, בבתי הספר לרפואה, ובחומר הנלמד בהם: תרופות תרופות ועוד תרופות לדיכוי הסימפטומים. תרופות מסוג זה לעולם לא מרפאות, והתוצאה - מחלות ניווניות כרוניות שמכונות "חשוכות מרפא".<br />
<br />
שיטת גרסון מפסיקה לחלוטין שימוש בתרופות, וכתוצאה את מכירות התרופות, על ידי ריפוי הגוף והסיבה האמיתית למחלה: הפרעה במטבוליזם, היחלשות המערכת החיסונית, ובפגיעה באיברים החיוניים.}}<br />
<br />
מחקרים דומים הראו כי צעדים שמופיעים בשיטת גרסון כמו הקטנת כמות של מזון מהחי, יכולה לסייע במניעת סרטן. המחקר הבולט ביותר בתחום זה הוא [[מחקר סין]]. <br />
==ראו גם==<br />
* [[מחקר סין]]<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Max_Gerson#Gerson_Therapy שיטת גרסון] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.amazon.com/Healing-Gerson-Way-Defeating-Diseases/dp/0976018624/ref=sr_1_1?ie=UTF8&qid=1307451820&sr=8-1 ספרה של שרלוט גרסון - ריפוי בשיטת גרסון]<br />
* [http://www.gerson.org/GersonTherapy/gersontherapy.htm מכון גרסון]<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=bp8u3FWxh8Q הסרט Dying to have known על שיטת גרסון]<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=GpVJSnxGw4U&feature=related הפרק הראשון בסרט The Gerson miracle (שאר הפרקים מצויים ב-youtube)]<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטן]]<br />
[[קטגוריה:אינפורמציה אלטרנטיבית]]<br />
[[קטגוריה:מזון אורגני]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99:_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_21&diff=119880דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 212020-12-28T13:51:18Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}<br />
סיכמו יונתן, אביבה<br />
<br />
כזכור, גודל הכלכלה או ה[[סקאלה]] הינה אחת מהבעיות היסודיות של כלכלה אקולוגית. יש לשאוף לכלכלה שהגודל החומרי שלה אינה גדול מהגודל אותו יכולה המערכת הביוספרית לתמוך. כל מדיניות לעיצוב הסקאלה צריכה לשאוף להיבנות על [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 20|ששת העקרונות]] לעיצוב מדיניות.<br />
<br />
יש 4 סוגי מדיניות שמשפיעים על גודל הכלכלה והשפעתה הזיהום על הסביבה:<br />
:1. [[רגולציה ישירה]]<br />
:2. [[מיסוי פיגוביאני]]<br />
:3. [[סיבסוד פיגוביאני]]<br />
:4. [[סחר במכסות]]<br />
<br />
==רגולציה ישירה==<br />
הפעולה הפשוטה והמקובלת ביותר כיום ברוב העולם הינה רגולציה. ישנן פעילויות שהעלויות שלהן הינן גדולות מידי ולכן מוטל עליהן איסור מוחלט. לדוגמה, מדינות רבות אסרו לחלוטין שימוש ב-[[DDT]] ומקיימות מהלכים לאיסור השימוש ב-12 [[מזהמים אורגניים יציבים]] (ראו גם [[משבר הרעלים]] -י.).<br />
<br />
ניתן גם לקבוע גבולות לזיהום: כמות הזיהום שמותר למפעל נייר לפלוט לנהר, חיוב מכוניות לעבור בדיקת פליטות בטסט. אפשרות נוספת הינה לחייב את המזהמים להשתמש בטכנולוגיה הטובה היותר שבנמצא (בוויקיפדיה האנגלית: [http://en.wikipedia.org/wiki/Best_Available_Control_Technology BACT]) להפחתת הזיהום. הטכנולוגיה נקבעת באופן תקופתי על ידי הרגולטור. ניתן לחייב בעיקרון הטכנולוגיה הטובה ביותר את כל המזהמים או רק מצטרפים חדשים. עקרון הטכנולוגיה הטובה ביותר תופס תפקיד מרכזי בחוקי האוויר הנקי בארצות הברית. לדייג לרוב מופעלות הגבלות בנוגע לעונת הדיג המותרת או לציוד המותר בשימוש, כמו רשתות בעלות חורים גדולים המאפשרות לדגים צעירים לחמוק וחדש את האוכלוסייה. מכיוון שישנו קושי בציות מרצון לרגולציה בדרך כלל מוצמדים אליה קנסות ועונשים למפרים, מה שנקרא '''Command and control regulations'''.<br />
<br />
'''מה הם היתרונות והחסרונות של הרגולציה?''' רגולציה מאוד יעילה לנושא קביעת הסקאלה, במקרה של [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 6, משאבים ביוטיים|משאבים מתחדשים]] יתכן כי רגולציה הינה הדרך הטובה ביותר לעמוד בדרישות האקולוגיות: איסור ציד בעונת הרביה, איסור על שיטות ציד/דיג שונות וכו'. רגולציה יכולה להיות מיושמת לכולם באופן שווה או מותאמות באופן מיוחד לשחקנים שונים להשגת המטרות הרצויות. ובסופו של דבר, קובעי המדיניות מכירים סוג זה של כלי, גם מתחומים שאינם אקולוגים, ולכן קיים סיכוי רב יותר לקדם פוליטית רגולציה. <br />
<br />
'''החסרונות''' הבולטים הם שרגולציה לא מאפשרת חופש ברמת המיקרו ולא מביאה להקצאה יעילה ודרכי פעולה משתלמות כלכלית. בנוסף, רגולציה לא מעודדת להפחית את הזיהום או הפגיעה מעבר לסף שנקבע. כפי שראינו ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 7|פרק 7]], כדי להשיג יעילות כלכלית והקצאה נכונה, העלות השולית צריכה להיות שווה לתועלת השולית. היות שקשה לנו מאוד לקבוע מה הן העלויות השוליות של זיהום, ניתן להניח כי רגולציה לא תוכל להשיג יעילות כלכלית מיטבית.<br />
<br />
==מיסים פיגוביאניים==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מס פיגוביאני}}<br />
בתחילת המאה ה-20, הציע הכלכלן [[ארתור פיגו]] מס אשר נועד לבטל את חוסר היעילות הכלכלית הנובע מ[[עלויות חיצוניות]]. הרעיון במס כזה הוא הטלת מס השווה לעלויות החיצוניות. באופן זה, נאלצים השחקנים הכלכליים להכניס את כל עלויות לחישובים הכלכליים שלהם, והשוק יגיע לשיווי המשקל הנכון. <br />
<br />
יש לשים לב שמדיניות כזו דורש שינוי בזכויות הקניין, כאשר פירמה מזהמת בחופשיות יש לה פריבילגיה, ולנפגעים אין כל זכות. מס פיגוביאני יוצר את זכות הקניין על זיהום. כמו במקרה של רגולציה, אין לנו אפשרות להעריך באופן מדוייק את [[עלויות חיצוניות|העלויות החיצוניות]] הנוגעות להשפעה על [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]]. העלויות החיצוניות של [[זיהום]] תלויות ברמות הזיהום שכבר קיימות, ולכן המס יאלץ להשתנות כל הזמן. <br />
<br />
למרות זאת, מס פיגוביאני מקרב את השוק ל[[יעילות פארטו|הקצאה היעילה]]. כאשר לפירמה זול יותר להפחית כמות הזיהום מאשר לשלם את המס, יפחת הזיהום. כאשר הפחתת הזיהום יקרה יותר, החברה תזהם ותשלם, והפיצוי יעבור לכלל. יתרון אחד של שיטה זו הוא ש-'''אף אחד מלבד הפירמות לא צריך לדעת את העלויות החיצוניות של הפחתת הזיהום''' וכך אנו מתקרבים להקצאה יעילה באופן מיטבי. בכל מצב, פירמות משלמות מס עבור הזיהום שלהן, כך שבכל רמת זיהום קיים תמריץ להפחתת הזיהום וכן קיים מוטיבציה לפיתוח טכנולוגיות זולות להפחתת הזיהום.<br />
<br />
העלות המושתת על הפירמות, שמורכבת מהמס ומעלויות הפחתת הזיהום, יכולה להיות גבוהה. למרות זאת, המס הוא למעשה [[תשלום העברה]] מנקודת המבט של החברה בכללותה. זאת מכיוון שכסף רק עובר בין "כיסים" שונים, מהתעשייה לכלל.<br />
<br />
סובסידיה הפוכה ממס במובן שהיא מהווה בונוס לעשיה כלשהי. בהקשר הזה זה תשלום בונוס עבור כל יחידה שמפחיתה עלויות סביבתיות. באופן אידאלי הסובסידיה תשווה לתועלת השולית לחברה הנובעת מהפחתת זיהום. כל עוד שהעלויות הקשורות בהפחתה נמוכות מהסובסידיה חברות יעשו מאמץ לצמצם זיהום. בניגוד לגישת 'המזהם משלם' שנתמכת על ידי מיסוי במקרה של סובסידיה הנחת היסוד היא שלמזהם יש זכות לזהם ועל החברה לשלם לו לא לעשות זאת.<br />
<br />
הבעיה עם סובסידיות היא שהן עלולות להוביל לעליה בזיהום מאחר שהן מביאות לעליה ברווחיות של תעשיות מזהמות מה שיכול למשוך שחקנים חדשים בתעשיות אילו.<br />
הערה: סובסידיות ומיסים כאלו עשויים להשיג תוצאות ברמת החברה אבל לא ברמת האינדיבידואל.<br />
<br />
עוד בנושא זה:<br />
*[[הפנמת עלויות ומערכות]].<br />
*[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]].<br />
*[[מס סביבתי]]<br />
<br />
==סובסידיות פיגוביאניות==<br />
כאן מיושם עיקרון המיסוי הפיגוביאני בכיוון ההפוך: פעולות שיש להן השפעות חיצוניות חיוביות מקבלות סובסידיה. לדוגמה: שתילת עצים, שיקום שטחי מרעה, הפחתת זיהום. סובסידיות מניחות כי קיימת הזכות לזהם, והחברה משלת לפירמות את התועלת החיצונית מהפחתת הזיהום. לכן קל יותר פוליטית להעביר מהלכי סובסידיה ממהלכי מס. ניתן להפעיל סובסידיות כמהלך פרטי, לדוגמה תשלום מארצות הברית לאיכרים בברזיל אם לא יבערו את יערות הגשם. בעיה אפשרית רצינית היא שסובסידיה עשויה לתמרץ פירמות להיכנס לתחום תעשייתית מזהם כיד להנות מהסובסידיה. סובסידיות שימושיות ביותר לתמרוץ חידושם של משאבים מתחדשים.<br />
<br />
יש לציין כי סובסידיה/מס פריגוביאני אינם מביאים לשיווי משקל מיטבי בשוק. זאת מכיוון שאינם מחלקים את העלויות ברמת הפרט. המס הנגבה עבור זיהום מתחלק בין כלל האזרחים והסובסידיה ממומנת מכספי כולם, שאת למרות שלא תמיד כולם נפגעים/מרוויחים באופן שווה.<br />
<br />
==סחר במכסות==<br />
סחר במכסות הינה שיטה המשיגה יעילות כלכלית גבוהה מאוד. בשיטה זו נקבעת '''כמות מקסימלית''' לזיהום (Quota) ולאחר מכן מחולקת בין שחקנים שיכולים לסחור בה. שיטה זו משמשת לשליטה בפליטות ה-So2 בארצות הברית ([http://www.epa.gov/air/airtrends/sulfur.html מידע באתר הרשות האמריקנית להגנת הסביבה]).<br />
'''כיצד קובעים את כמות הזיהום המותרת?''' מהבחינה הכלכלית, המכסה צריכה להיקבע היכן שעלות הפליטה השולית שווה לתועלת השולית. אולם יש לזכור את המידע החסר שברשותנו. בנוסף, עצם הקביעה של מגבלה תוביל לשינוי במחירים (ראה [[דיילי: פרק 19 זרמים בינלאומיים ומדיניות מאקרו-כלכלית|פרק 19]]).<br />
<br />
במקרה של משאבים מתחדשים, יש להתייחס הן לקרן והן לשירות אותו המשאב מספק. כיום הנטייה היא לקבוע את הגבול לפי חישובי הזרם של המאגר, כלומר גבול אשר מאפשר לאוכלוסייה להשתמר. אולם יש להתחשב גם בשירות אותו מספק המשאב המתחדש, מה שצפוי להוביל לרצון לשמר אוכלוסייה גדולה יותר. כמו כן יש לעצב את המערכת כך שיהיו בה חוצצים אשר מאפשרים לה לספוג זעזועים.<br />
<br />
לאחר שהמכסה נקבעת היא מתחלקת בין השחקנים. השאלה המרכזית היא '''כיצד לחלק את המכסות?''' ניתן להכניס שיקולים חברתיים, כלכליים ואחרים. מכסות המחולקות לתקופה קצובה מאפשרות לפירמות את הוודאות הכלכלית הגבוהה ביותר, ולכן מאפשרות יעילות כלכלית. לאחר שהמכסות מחולקות החברות יכולות לסחור בהן. השוק ידאג לחלוקה יעילה של המכסות בין הצרכנים שונים שלהן - מי שצריך את המכסה הכי הרבה ישלם את המחיר הגבוה ביותר. חלוקת המכסות יוצרת שינוי בזכויות הקניין, אך משאיר את ההשפעה בידי "בעל המאה".<br />
<br />
מכסות גם הן סובלות מהבעיה של חוסר מוטיבציה של היצרנים עצמם להפחית את כמות הזיהום מתחת לרף שנקבע. <br />
אולם, במכסות קיימת מוטיבציה ליצרי טכנולוגיה של הפחתת זיהום ליצור טכנולוגיות חדשות, כדי לאפשר להוריד את אותה כמות זיהום בעלות נמוכה יותר. <br />
שחקנים המעוניינים בהפחתה נוספת של הזיהום יכולים לקנות מכסות ולא לנצל אותם. כך יכולה לעשות גם הממשלה.<br />
<br />
==מדיניות בפועל==<br />
סוגי המדיניות שהוזכרו התקבלו על ידי כלכלנים כיעילים אבל מתקני תקנות מעדיפים תקנות מסוג רגולציה - Command and control. מדוע?<br />
<br />
המאמץ הדרוש באכיפה ופיקוח על תקנות סביבתיות הוא פשוט וזול יחסית לאפשרויות האחרות. קשה לשנות צורת התנהלות של גופים כאלה. תקנות נתפסות כהוגנות כיוון שהן מתייחסות לכולם באותו אופן. מחוקקים ומתקני תקנות עסוקים בהורדת העלות המנהלית שלהם ולא בהורדת העלות לכלל המשק או לגופים מזהמים.<br />
<br />
בארצות הברית למערכת של סחר במכסות הייתה הצלחה מסוימת בעוד שבאירופה שיטת של מיסוי היתה יותר פופולרית.<br />
<br />
המוטו של האקולוגים זה למסות את ה"רעין" ולא את ה"טובין" Tax bads and not goods. הרעיון הוא להעביר את המס מעבודה והון שנחשבים לדבר חיובי, לדלדול משאבים ולזיהום שנחשבים לדברים שליליים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רעיונות מפגישת הפורום ב-30.06.2007]]<br />
*[[מיסוי סביבתי וגמישות פוליטית]] <br />
<br />
[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]<br />
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]<br />
[[קטגוריה:מיסוי]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=119879קרינה2020-12-28T13:50:53Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''קרינה''' היא זרם פוטונים<ref> פוטון הוא חלקיק יסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי.</ref> (אפשר להגדיר את הקרינה גם כ'''גל אלקטרומגנטי''') במגוון תדרים רחב. קרינה קיימת על כדור הארץ באופן טבעי ובלעדיה החיים היו בלתי אפשריים. כך, לדוגמה, קרינה בחלק מהתדרים מהווה את האור הנראה. בלי הקרינה המגיעה אלינו מהשמש לא היינו יכולים לראות כלום בלי תאורה מלאכותית, הטמפרטורה על כדור הארץ הייתה תמיד משמעותית מתחת ל-0 ולא הייתה אנרגיה לתהליך הפוטוסינתזה, המהווה בסיס לקיום החיים על כדור הארץ. קרינה טבעית בדרך כלל איננה מזיקה אם כי גם ממנה יש להיזהר: שהייה ארוכה מידי בשמש יכולה להזיק. אבל האדם יצר הרבה מקורות קרינה מלאכותיים וחלק מהם מזיקים. יש 3 סוגים עיקריים של קרינה מעשי ידי אדם מזיקים ומסוכנים וכאשר מדברים על קרינה במובן הסביבתי מדברים בדרך כלל עליהם: <br />
<br />
1. קרינה אולטרה-סגולה החודרת לכדור הארץ בגלל [[הדלדלות שכבת האוזון]]. קרינה זו גורמת לסרטן אור, פוגעת במערכת החיסונית ובראייה. בעיה זו אפשר להגדיר כקרובה לפתרון: בעקבות מאמצים רבים לצמצום פליטות החומרים הגורמים להידלדלות האוזון, השכבה הזו החלה להשתקם. עד 2068 כמות האוזון מעל אנטרקטיקה, כלומר במקום בו שכבת האוזון נהרסה הכי הרבה, אמורה לחזור לרמה יחסית נורמלית. <br />
<br />
2. [[קרינה רדיואקטיבית]] מתחנות כוח גרעיניות ופיצוצי פצצות אטום ופצצות מימן. מדובר בקרינה מייננת, כלומר קרינה בתדר גבוה מסוכנת ליצורים החיים. סוגיית הקרינה הזו היא אחת הסוגיות העיקריות כאשר מדברים על שימוש ב[[אנרגיה גרעינית]].<br />
<br />
3. [[קרינה ממכשירים ומתקנים חשמליים]]. כמו טלפונים סלולריים, מחשבים, שנאי חשמל וכדומה. זהו סוג הקרינה המזיק ביותר נכון למאה ה-21. השפעותיה צפויות להתגבר אם האנושות תמשיך לנוע במסלול הנוכחי, בין היתר כי גופים כמו [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] ממליצים להגביר שימוש באנרגיה חשמלית כדי להפחית פליטות [[גזי חממה]]. זאת, כי בשונה ממנועים המבוססים על בערת דלקים, אנרגיה חשמלית אפשר לקבל ממקורות לא פוסיליים כמו שמש ורוח וכן עקב הנצילות האנרגטית הגבוהה של מכשירים הפועלים על אנרגיה חשמלית. אפשר במקום זאת [[כלכלת מצב יציב|להפחית צריכה]], לדוגמה להפחית מיכון לפחות לרמה בה לא יתקיים [[אורח חיים יושבני]], אם זאת בינתיים לא כל כך רוצים ליישם זאת. <br />
== סוגי קרינה ==<br />
'''חשוב לדעת:''' את הקרינה מחלקים לפי התדר שלה ל-2 סוגים: <br />
<br />
# קרינה מייננת - קרינה מספיק חזקה כדי להשפיע על מספר האלקטרונים בתוך האטומים בגוף האדם. מדובר בקרינה בתדר גבוה. נפלטת בתוך כורים גרעיניים מפיצוצים של פצצות אטום ומימן, ממכשירי רנטגן ומתוך מתקנים חשמליים מסוימים כמו מיטות שיזוף ונורות פלואורסצנטיות. קרינה זו נחשבת כמסוכנת יותר. אין ויכוח שכמות גדולה מידי של קרינה כזו מסוכנת, לכן אם יש מקור חזק מידי של קרינה כזו יש לידו שלט אזהרה.<br />
[[תמונה:סמל אזהרה מפני קרינה מייננת.png|left|thumb|250px|סמל אזהרה בין לאומי מפני מקור קרינה מייננת בעוצמה המסוגלת לפגוע בבריאות]]<br />
# קרינה לא מייננת - קרינה לא מספיק חזקה כדי לעשות את זה. זו קרינה בתדר נמוך יותר. רוב המכשירים החשמליים , האנטנות, השנאים, פולטים קרינה כזו{{הערה|מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות [https://www.tnuda.org.il/ מרכז תנודע] 2016}}. <br />
== קרינת השמש והשפעת החור באוזון ==<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== קרינה רדיואקטיבית ==<br />
{{להשלים}}<br />
== קרינה ממכשירים חשמליים ==<br />
כל מכשיר חשמלי פולט קרינה, אבל מכשירים שונים פולטים קרינה בעוצמה שונה. מכשיר שצורך יותר חשמל ברוב המקרים יפלוט גם קרינה חזקה יותר. הבדלים חשובים הם המצאות מסך-אם למכשיר יש מסך, כמו טלוויזיה מחשב או טלפון סלולרי, הוא יפלוט יותר קרינה, והיות המכשיר חוטי או אל חוטי. מכשיר אל חוטי יפלוט יותר קרינה. לפי הרבה מומחים שחקרו את הנושא הקרינה שנפלטת מטלפונים סלולריים, אנטנות סלולריות ובאופן כללי מכשירים עם מסך מודרני מזיקה ומהווה חלק מהנזקים הבריאותיים והסביבתיים מהמכשירים האלה. לכן [[המשרד להגנת הסביבה]] קבע כללים בסיסיים איך לשמור על הבריאות על ידי צמצום זמן שהיה ליד המכשירים ושמירת מרחק מהם{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Documents/RadiationDomesticElectronics.pdf עוצמות שדה מגנטי ממכשירי חשמל ביתיים]}}.<br />
<br />
ב 2015 פורסם מחקר אשר מראה שגם קרינת רדיו בעוצמה הנמוכה מהתקן יכולה לגרום לסרטן ואפילו ביותר אפקטיביות מהקרינה שמעל לתקן{{הערה|פרויקט אמת אחרת[http://www.emetaheret.org.il/2015/03/23/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%AA/ מחקר חדש: גם קרינה סלולרית חלשה מאוד מעודדת התפתחות סרטן] 23.03.2015}}.<br />
<br />
יש מכשירים חשמליים אשר פולטים קרינה מייננת בעוצמה גבוהה ולכן נחשבים למסוכנים מאוד. פה צריך להזכיר קודם כל את '''מיטות השיזוף אשר הוכרזו כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן ודאי]] בגלל זה. למרות זאת רבים משתמשים בהם כנראה כי לא יודעים.{{הערה|1=אתר חדשות ערוץ 2 [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000974607 משרד הבריאות: השימוש במיטות שיזוף גורם לסרטן באופן ודאי] 28.09.2014, גלובס}}.''' <br />
<br />
אבל מכיון שמשתמשים בהם יחסית מעט הן לא נחשבות למכשירים המזיקים ביותר. לכן לרוב כאשר מדברים על פגיעה בריאותית מקרינה מדברים על מכשירים שפולטים לרוב קרינה לא מייננת כמו לדוגמה, טלפונים סלולריים, אנטנות בשביל הטלפונים האלה, מכשירים עם מסך, כגון טלוויזיות ומחשבים, שנאי חשמל, מיקרוגלים.<br />
<br />
ב-2018 פורסם סיכום של 97 מחקרים ממנו עולה כי הקרינה מהטלפונים הסלולריים פוגעת משמעותית בבני האדם, בבעלי חיים ואפילו בצמחים{{הערה|Reynard Loki, Independent Media Institute [https://www.ecowatch.com/electromagnetic-radiation-harming-wildlife-2592118695.html Our Cellphone Addiction Is Turning Wireless Tech Into an Invisible Weapon That’s Destroying Wildlife] 03 באוגוסט 2018, Ecowatch}}.<br />
<br />
במרץ 2019 שודרה כתבה בתכנית "חסכון" שאחר כך שודרה ב"מאקו", בה הראו בוחן מהמשרד להגנת הסביבה בודק את רמת הקרינה במטבח. ההמלצות שלו:<br />
<br />
1. כיריים חשמליים פולטים יותר קרינה מכיריים על גז וכיריים אינדוקציה יותר מכירים חשמליים רגילים ליד כיריים אינדוקציה צריך לעמוד לא יותר מחצי שעה ביממה.<br />
<br />
2. מיקרוגל פולט קרינה כזו שצריך ללחוץ על כפתור ההפעלה ולהתרחק. <br />
<br />
3. בר מים פולט מעט קרינה ולכן פחות מסוכן מבחינה זו.<br />
<br />
4. במכונת קפה כאשר מקצפים חלב נפלטת קרינה מסוכנת וצריך להתרחק. כאשר מחממים מים הקרינה גבוהה עוד יותר. מכל המכשירים החשמליים במטבח הקרינה הגבוהה ביותר היא ממכונת הקפה{{הערה|מעיין פרתי, כתבת תכנית חיסכון [https://www.mako.co.il/finances-finances-economy-newcast/q1_2019/Article-fd5f2bf48cc9961004.htm מהם מכשירי החשמל הכי מסוכנים?] 20.03.2019, מאקו}}.<br />
<br />
מחקרים מראים קשר בין קרינה לשבירת דנ"א, שבירת מחסום דם - מוח, הפלות, סרטן, אוטיזם, ערפול מוחי, כאבי ראש ועוד{{הערה|אייל שמשי [https://www.facebook.com/eyal.shimshy/posts/10155904578242117 תל אביב "עיר ללא הפסקה"- עם אנטנות סלולאריות, שמקרינות ומחליאות את התושבים ללא הפסקה!] 15 באפריל 2019}}.<br />
<br />
קרינת וואי פאיי גורמת לנזק כבד למוח, [[ירידה בפוריות גברים]], [[פגיעה הורמונלית]]{{הערה|Martin L.Pall [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0013935118300355?via%3Dihub Wi-Fi is an important threat to human health] 22 בספטמבר 2017, Science Direct}}.<br />
<br />
מומחים רבים חושבים שיש לאסור וואי פאיי בבתי הספר ושהוא מסוכם כמו אסבסט ועישון. בזמן האחרון בהרבה בתי ספר המסך החליף את הלוח. ילדים רבים כה התרגלו אליו שמסרבים ללכת לחופשה במלון אם אין בו וואי פאיי. אבל המסך גורם להפרעות קשב וריכוז ולפי דעתם של מומחים רבים גם לסרטן מחלות לב ועוד. לסרטן לוקח כמה עשורים להתפתח ובעתיד החשיפה המסיבית לקרינה יכולה לגרום למגפת סרטן. הקרינה מכשירים "חכמים" שונים גבוהה פי מיליארד מהקרינה אליה נחשף האדם באופן טבעי. הקרינה מוואי פאיי נמוכה יותר מקרינה מסמארטפון אבל אנשים נחשפים אליה ליותר זמן{{הערה| GEOFFREY LEAN FOR THE DAILY MAI [https://www.dailymail.co.uk/news/article-5872001/Could-wifi-giving-children-cancer.html As more countries ban iPads and mobile phones from the classroom, could wifi be giving our children cancer?] 21 ביוני 2018, Mail Online}}.<br />
<br />
כיום, יותר מ-10% מאוכלוסיית העולם סובלת מרגישות לקרינה, הנקראת גם "אלרגיה לחשמל"(כל מכשיר או מתקן חשמלי שפועל, פולט קרינה, אבל בעוצמות שונות) ו-"אי סבילות לקרינה אלקטרומגנטית". זוהי רגישות לחשיפה לקרינה אלקטרו - מגנטית המתפתחת עקב חשיפה ממושכת אליה. היא גורמת לתסמינים קשים ואחר כך לכל מיני מחלות כמו דמנציה ומחלת אלצהיימר. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה{{הערה|עמיר בורנשטיין [http://www.norad4u.co.il/ehs-h רגישות (אי סבילות) לקרינה - EHS]ללא קרינה בשבילך}}. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה. באיחוד האירופי, לדוגמה, הכירו ברגישות לקרינה כגורם לנכות, בארגון הבריאות העולמי עדיין לא.{{הערה|עמיר בורנשטיין [http://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-recognition-world-h הכרה ברגישות לקרינה בעולם] ללא קרינה בשבילך}}.<br />
<br />
בשנת 2019 יצא מחקר הטוען שתוך עשור אחד חלה עלייה של 169% בשיעור חולי האוטיזם בישראל. מוביל המחקר סבור שהשימוש במסכים מהווה את הסיעבה העיקרית. לטענתו יש להעלות את המודעות לנושא. אחד מתוך 48 בנים חולה{{הערה|1=עידו אפרתי [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7546775?fbclid=IwAR0ANcav-gFv7f4UgJY1DAflqbU7_k7Umea-byDEfqYJQNrXUgcYsLhpyVg אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור ] 22 ביולי 2019, הארץ}}. בזמן האחרון הוחמרו הקריטריונים לקב יעת אוטיזם משמעותית אך למרות זאת התופעה נמשכת. החמרת הקריטריונים נותנת סיבה לשער שבמציאות התופעה גדולה יותר. לפי טענת החוקר יש תפקיד לגנטיקה "אך מאחר שזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים". לדבריו העלייה בתחלואה קיימת בעוד תחומים ברפואה ההתפתחותית כמו הפרעת קשב, תקשורת ושפה והגורמים הסביבתיים הבולטים לכך הם כניסת המסכים לחיי ההורים וילדיהם."<br />
<br />
"בפגישותיו עם ההורים ד"ר דוידוביץ מפציר בהם להימנע ממסכים בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. "לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק"{{הערה|החדשות [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2019/Article-691376eda761c61026.htm עלייה מדאיגה במאובחנים באוטיזם] 22 ביולי 2019, מאקו}}.<br />
=== מאגרי נתונים על קרינה ===<br />
מכיוון שבנ ושא זה כמו בהרבה נושאים סביבתיים אחרים יש הרבה הטעיות חשוב להכיר את מאגרי המידע והמחקרים בנושא. בבלוג "ללא קרינה בשבילך" יש מאגר נתונים גדול{{הערה|ללא קרינה בשבילך [http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h קרינה, מחקרים ומדע]}}. מאגר נתונים גדול יותר אבל באנגלית קיים באתר EMF-Portal של האוניברסיטה באאכן. יש בו עשרות אלפי מחקרים{{הערה|the Institute and Out-patient Clinic of Occupational Medicine of the University Hospital RWTH Aachen [https://www.emf-portal.org/en EMF-Portal ]}}<br />
<br />
== מאבק נגד קרינה מזיקה ==<br />
כל שנה ב-16 ביוני נערך היום הבין לאומי למודעות לרגישות לקרינה.{{הערה|[http://coeursdehs.fr/june-16-2019-launch-of-the-2nd-international-day-of-electrosensitivity/ June 16, 2019 – Launch of the 2nd International Day of Electrosensitivity]}}<br />
<br />
בראש העין תושבים התאגדו והתחילו לפעול נגד אנטנה סלולרית המוצבת בעיר. הם טוענים שהם חולים בסרטן יותר בגללה, כאשר מי שגר יותר קרוב ו/או שום דבר לא מפריד בינו לאנטנה, חולה יותר. כתבה על כך פורסמה בויינט{{הערה|1=עמיר בורנשטיין [https://norad4uh.blogspot.com/2019/02/blog-post_26.html?fbclid=IwAR3L0yGnK7-phJ9kut7LXW0oqpCCjbRQXYAHcU5Y1K7uGe4OdjTMfqOOyKc תושבים בראש העין טוענים כי קרינה מאנטנות גורמת להם לחלות בסרטן]26 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך}}. בשנת 2019 לאחר 4 חודשי מאבק השלטונות אמרו שתוך חצי שנה יסלקו את האנטנה. עשרות מקרי סרטן התגלו ברדיוס של 500 מטר ממנה, חלק מהחולים החלימו וחלק מתו, כך שעדיף היה לא להתקין אותה שם בכלל{{הערה|קורין אלבז-אלוש [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5525817,00.html ניצחון לתושבי "שכונת הסרטן" בראש העין - האנטנות יסולקו] 16 ביוני 2019, ויינט}}.<br />
<br />
בתחילת שנת 2019 נוצר אתר והופצה עצומה להתנגדות לקרינה מג'י 5 בישראל{{הערה|1=5G המסרטן החדש [https://www.drove.com/campaign/5c82e38cf644d100013d8225?utm_medium=facebook&skey=.WWD מתנגדים יחד לפריסת רשת 5G ~ עבור העתיד של כולנו]}}.<br />
<br />
באיזורים שונים בישראל תושבים נאבקים באנטנות סלולריות{{הערה|5G - המסרטן החדש [https://www.facebook.com/100001198726525/videos/2154904154559521/ תתעוררו ותצטרפו אלינו!]}}.<br />
<br />
בחלק מבתי הספר הוא באמת נאסר ובחלק נאסרו הסמארטפונים{{הערה| GEOFFREY LEAN FOR THE DAILY MAI [https://www.dailymail.co.uk/news/article-5872001/Could-wifi-giving-children-cancer.html As more countries ban iPads and mobile phones from the classroom, could wifi be giving our children cancer?] 21 ביוני 2018, Mail Online}}.<br />
<br />
ב-8 ביולי 2013, בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך תשע"ג/10, נאמר כי "אין להתקין רשת אלחוטית בחטיבה הצעירה" (בגני ילדים) והוגבלה התקנתה בבתי ספר{{הערה|1=משרד החינוך, מדינת ישראל [http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/etsmedorim/3/3-6/horaotkeva/k-2013-3-3-6-11.htm?fbclid=IwAR2KZwPm_GZ3IKrUsS_CWDC69kyAk5p-C8Hd8qr9t-VzjhI-GuvwiBRqMB8 ארגון ומינהל, 3.6 טכנולוגיית המידע ומחשוב, 3.6-11 שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר - השלכות בריאותיות ובטיחותיות]}}.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[קרינה מטלפון סלולרי]]<br />
* [[קרינה בקרייה]]<br />
* [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]<br />
* [[השפעות בריאותיות של טלפון סלולרי]]<br />
* [[מציאות מדומה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.sviva.gov.il/SUBJECTSENV/RADIATION/Pages/default.aspx קרינה] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]<br />
* מידע עדכני ורב על הנושא בבלוג של עמיר בורנשטיין, פעיל במאבק להפחתת הקרינה [https://norad4uh.blogspot.co.il/ ללא קרינה בשבילך] וכן באתר שלו [http://www.norad4u.co.il/ ללא קרינה בשבילך].<br />
* מרכז הידע הלאומי על הנושא באתר [https://www.tnuda.org.il/ מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות].<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:פיזיקה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F&diff=119878ועדת עדין2020-12-28T13:50:00Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''ועדת עדין''' היא ועדה מדעית לעדכון תקנות המים ולהתאמתן למקובל בשאר העולם אשר מונתה בשנת 2003, ובשנת 2007 פרסמה מסקנותיה. עיקר המחלוקת נסוב סביב סוגיית [[הפלרת מי-שתייה]].<br />
<br />
=אודות הוועדה=<br />
==רקע היסטורי== <br />
בשנת 1998 תוקנו תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתייה), התשל"ד-1974, ונקבע כי ממאי 2001 חובה להוסיף [[פלואור ופלואוריד|פלואוריד]] למים בכל היישובים בישראל שבהם למעלה מ-5,000 איש. הוספת פלואוריד למי השתייה נועדה לצמצם את תחלואת [[עששת]] השיניים. על-פי משרד הבריאות, כ-80% מהאוכלוסייה בישראל מקבלים כיום מים [[הפלרה|מופלרים]].<br />
<br />
==מינוי הוועדה==<br />
ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה, בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים (להלן – ועדת עדין).<br />
<br />
==חברי הוועדה==<br />
להלן רשימת חברי הוועדה: פרופ' שמעון בלקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' אשר ברנר מאוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' נח גליל מהטכניון; פרופ' עובדיה לב מהאוניברסיטה העברית בירושלים; עו"ד צבי לוינסון; מר רפי הלפרין, מהנדס; גב' שרה אלחנני, מנהלת האגף לאיכות המים בנציבות המים; פרופ' גרי וינסטון, טוקסיקולוג בריאות הסביבה במשרד הבריאות; מר שלום גולדברגר, מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות; ד"ר ישעיהו בר-אור, מדען ראשי של המשרד להגנת הסביבה; ד"ר ברכה לימוני-רליס, מנהלת יחידת איכות המים בחברת "מקורות"; מר שמעון צוק, נציג הארגונים הלא ממשלתיים; מר אלכס קושניר, נציג מינהל המים ברשויות המקומיות במשרד הפנים; מר חזי ביאליק (החליף את מר קושניר); עירית הן, מהנדסת ארצית למי שתייה במשרד הבריאות (שימשה מזכירת הוועדה). <br />
<br />
==תפקידי הוועדה==<br />
על הוועדה הוטלו התפקידים האלה: לבחון את הצורך בקביעת תקנים לחומרים שאינם נכללים היום בתקנות ואת הצורך בעדכונם ובשדרוגם של התקנים הקיימים; לדון בתקן לאיכות מי ים מותפלים; לדון בשימוש בקולחים מותפלים כמי שתייה; לדון בטכניקות לשמירת מי שתייה במכלים ציבוריים ופרטיים לשעת חירום; לדון בנושאים נוספים שיעלו על סדר היום במהלך ישיבות הוועדה [3]<br />
הדיון הציבורי בהשפעות הבריאותיות של הפלרת מי השתייה, המתנהל בישראל בשנים האחרונות, הוביל את הוועדה לכלול נושא זה בדיוניה ובהמלצותיה. <br />
<br />
[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מקור]<br />
<br />
<br />
=מובאה מלאה של החלק של הדו"ח המסכם, הדן בהפלרת מי-השתייה בישראל=<br />
מקור: http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/water_Adin.pdf <br />
<br />
'''סעיף 4: תקן לריכוזי פלואוריד במי השתייה'''<br />
==סקירה כללית== <br />
ה[[פלואור ופלואוריד|פלואור]] הוא יסוד המצוי באופן טבעי בקליפת כדור הארץ. מים שבאים במגע עם הקרקע, המכילה כאמור פלואור, ממיסים חלק ממנו, וכתוצאה מכך ה[[פלואור ופלואוריד|פלואוריד]] (אניון הפלואור) מצוי גם בכל מקורות המים הטבעיים. ריכוז הפלואוריד במים משתנה באופן ניכר בין מקורות מים עם ריכוז קרוב לאפס (לדוגמה במים עיליים קרוב למקורותיהם) עד לריכוזים של 4 מג"ל ויותר במים שזרמו מרחק ניכר באקוויפרים.<br />
<br />
לפלואוריד (כמו ליסודות אחרים) יכולה להיות השפעה על גוף האדם, בהתאם לכמות שהאדם קולט באופן שוטף. ההשפעה החיובית המוכרת החשובה ביותר היא חיזוק מבנה העצמות ובמיוחד השיניים, כאשר הוא מתרכב באחוז קטן בסידן שבעצמות ובשיניים, במהלך היווצרותם. קליטת הפלואוריד בכמויות מתאימות, מחזקת את מבנה העצמות ומקטינה את [[עששת]] השיניים. כאשר קולטים פלואוריד במזון או בשתייה באופן קבוע, הוא גם יוצר שכבה מגינה על השיניים.<br />
<br />
לעומת זאת כאשר הגוף קולט באופן קבוע כמויות גדולות מדי של פלואוריד, הוא גורם ל[[פלואורוזיס]] בשיניים (שינוי בצבע השן) ובכמויות גדולות יותר גם לפגיעה במבנה השיניים והעצמות.<br />
<br />
הפלואוריד נקלט בגוף האדם בעיקר באמצעות שתייה, אם כי הוא מצוי גם במאכלים אך – בריכוזים קטנים ושונים בין מזון אחד למשנהו, כך שאינם ניתנים להערכת הכמות הנקלטת. עקב [מעבר לעמוד 21] הפעולה החשובה של הקטנת עששת השיניים על ידי קליטת פלואוריד בכמויות מתאימות, [[גראנד רפידס|התחילו כבר לפני כ-64 שנים]] להוסיף פלואוריד למי שתייה, כדי להבטיח קליטת כמויות מתאימות של החומר על ידי גוף האדם. לעומת זאת יש [[התנגדויות רבות בציבור]] להכנסת כימיקלים כמו הפלואוריד למי השתייה על פי [[הגופים הרגולטורים הבינלאומיים]] ([[ארגון הבריאות העולמי]] ו[[הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה]]), הריכוז הרצוי של פלואוריד במים הוא 1 מג"ל.<br />
<br />
התקנות הקימות קובעות ריכוז מרבי מותר של 1.7 מג"ל פלואוריד במי השתייה בארץ (וריכוז של 1.4 מג"ל באזורים החמים מאוד – אילת, הערבה ועמק הירדן). התקנות גם מחייבות [[הפלרה|להפליר]] את המים ביישוב שבו יש מעל 5,000 תושבים, לרמה של (0.8 מג"ל באזורים החמים), אם במקור יש בהם ריכוז נמוך מדי של פלואוריד.<br />
<br />
==יעדי הוועדה==<br />
על פי כתב המינוי של הוועדה, היא בחנה שלושה אספקטים הקשורים לפלואוריד במי השתייה:<br />
<br />
# הריכוז המרבי המותר במים<br />
# התוספת הדרושה של פלואוריד למי ים מותפלים, היות וההתפלה מוציאה מהם למעשה את כל הפלואוריד (הריכוז במי ים נע בדרך כלל בין 1.2 עד 1.4 מג"ל).<br />
# היתרונות, החסרונות והבטיחות הבריאותיים ב[[הפלרה|הפלרת]] מי השתייה.<br />
<br />
===חובת ההפלרה===<br />
באופן טבעי דנה הועדה גם בנושא חובת הפלרת מי שתייה:<br />
<br />
בקרב הציבור בעולם קיימים חילוקי דעות לגבי הצורך בהפלרת מי השתייה. בנושא זה נערכו מחקרים רבים מאוד בעולם, בהם נמצאו ממצאים סותרים. בשנים האחרונות פורסמו שני מחקרים מקיפים בנושא ([[דו"ח יורק]] ודו"ח של [[CDC – המרכז האמריקני לבקרת מחלות]]), שסקרו מספר גדול מאוד של מחקרים קודמים. שני הדו"חות המקיפים מצביעים על מספר מסקנות חשובות: <br />
<br />
==סקירת מחקרים קודמים==<br />
ראה [[דו"ח יורק]]<br />
א. כל המחקרים שנסקרו היו באיכות מחקרית בינונית (B) עד נמוכה (C).<br />
<br />
ב. המחקרים שנסקרו אינם מראים על פגיעה בריאותית כלשהי הנגרמת על ידי הפלרת המים.<br />
<br />
ג. המחקרים מצביעים על עלייה ממוצעת של 15% במספר הילדים ללא סתימות בשיניים, באזורים עם מים מופלרים (לעומת אזורים עם ריכוז נמוך של פלואוריד במים), וירידה ממוצעת בהתאם של 2.25 באינדקס DMF של פגיעה בשיניים.<br />
<br />
ד. המחקרים (נמצאו רק מחקרים באיכות C) מראים על עלייה ממוצעת בהתאם, של 4% בפלואורוזיס של השיניים (כתמים או איבוד הברק, המוגדרים כבעיה אסתטית). <br />
<br />
ה. ריכוז הפלואוריד במים המופלרים, נמוך באופן משמעותי מהריכוז המותר של פלואוריד במים לא מופלרים, בארצות המפותחות.<br />
<br />
ו. השוואת מספר מקרי ה[[עששת]] בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מפלירים את המים והן באלה שלא מפלירים בהן את המים.<br />
<br />
==מחקרים בארץ==<br />
[הערה: מחקרים אלו לא עברו ביקורת עמיתים ולא עמדו לסקירה של גופים אובייקטיביים בחו"ל.]<br />
<br />
לעומת המגמה הכללית שנמצאה בארצות שונות (כאמור לעיל), הוצגו לוועדה סיכומי ממצאי מחקרים שנערכו בארץ (האחרון נערך בשנת 2001), שהראו שבארץ עדיין יש הבדל גדול בתחלואה בעששת השיניים (ירידה מובהקת של כ-25% ב-DMFT בקרב ילדים בני 12), באזורים בהם המים מופלרים, לעומת אזורים בהם ריכוז הפלואוריד במים נמוך מדי. לעומת זאת לגבי הפלואורוזיס נמצאה רק עליה קלה לא מובהקת, כאשר בדרגה החמורה של פלואורוזיס לא נמצאה כל עלייה ובדרגה הקלה נמצאה אפילו ירידה באזורים בהם המים מופלרים (לעומת אזורים בהם המים לא מופלרים).<br />
<br />
יחד עם זאת, בוועדה הועלו גם טיעונים כי הפלרת מי שתייה היא [[תהליך לא יעיל למניעת עששת]], בעל השפעות רבות שלא נחקרו עד תומן מהבחינה הבריאותית וסביבתית, וכי ההפלרה אינה תהליך בן קיימא. לכן [[הפלרה לפי מדינות|מעט מדינות מפותחות אימצו אותה ובצורה חלקית בלבד]].<br />
<br />
בהתייחסה למסקנות של שני המחקרים המקיפים, לממצאים על השפעת ה[[הפלרה בישראל]] ולטענות שהועלו, ממליצה הועדה כדלקמן:<br />
<br />
==המלצות הוועדה==<br />
[עמ' 22]<br />
<br />
א. ריכוז פלואוריד מירבי במים יישאר ברמות הקיימות כיום בתקנות: 1.4 מג"ל באזור א' (האזורים החמים במיוחד) ו- 1.7 מג"ל באזור ב'. <br />
<br />
ב. עבור מים מופלרים, הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל 1.0 מג"ל באזורים א' וב' בהתאמה.<br />
<br />
הסתייגות משתי המלצות אלו מצורפת בנספח מס' 8. <br />
<br />
ג. מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, לפני אספקתם לצרכנים.<br />
<br />
הסתייגות מהמלצה לחייב הפלרת מים מותפלים מצורפת בנספח מס' 9. <br />
<br />
ד. יבוצע בהקדם מחקר ארוך טווח, שיבחן את השפעת ההפלרה על הקטנת התחלואה בעששת ועל הגברת ה[[פלואורוזיס]] בשיניים, בתנאי מדינת ישראל, בהכוונה ופיקוח ועדת הגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר יערך בתוך 10 שנים. <br />
<br />
ה. הועדה ממליצה לדון שנית בנושא ההפלרה בעוד חמש שנים. בדיון שהועדה קיימה לגבי המשך חובת הפלרת המים, '''הועדה החליטה (ברוב של 6 לעומת ו-4 נמנע אחד) להמליץ לבטל את חובת ההפלרה''', כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת, אלא נתונה להחלטה על פי צרכי הציבור בכל מקום. <br />
<br />
הסתייגות מההמלצה לבטל את חובת ההפלרה, מצורפת בנספח מס' 6.<br />
<br />
=נספח – 6 הסתייגות מהמלצת הועדה לבטל את חובת ההפלרה=<br />
הנני מסתייג מהחלטת הועדה המתנגדת לתקנה המחייבת להפליר את מי השתייה המסופקים ביישובים שיש בהם מעל ל-5,000 תושבים. ההסתייגות מתייחסת הן לאופן הדיון בועדה ואופן קבלת ההחלטה בנושא, והן להחלטה המקצועית עצמה.<br />
<br />
==א. הדיון בוועדה==<br />
כתב המינוי של הועדה ביקש ממנה להתייחס לחמישה נושאים, שהראשון והעיקרי ביניהם היה "לבחון את הצורך בהוספת תקנים לחומרים שאינם נכללים היום בתקנות, ואת הצורך בעדכון ושדרוג התקנים הקיימים".<br />
<br />
בהתאם לסעיף זה בכתב המינוי, הועדה אכן דנה בתקנים הקיימים של ריכוזי הפלואוריד במים טבעיים ובמים מופלרים, קודם כל בוועדת המשנה המתאימה – הועדה הכימית (שקיימה בנושא דיונים מעמיקים ביותר), ולאחר מכן התקיימו דיונים במליאה של הועדה. הדיונים במליאה של הועדה הסתמכו בעיקרם על ההמלצות של ועדת המשנה הכימית.<br />
<br />
הנושא של החובה להפליר את מי השתייה אינו שייך כלל לבחינת הצורך בעדכון ושדרוג תקנים קיימים (כפי שמוגדר בכתב המינוי), והוא הוזכר בדיוני ועדת המשנה הכימית, אבל לא נערך עליו דיון בתור נושא כשלעצמו, אלא רק הועלו נגדו טענות, בזמן הדיון בנושאי הצורך בעדכון התקנים.<br />
<br />
נושא ההתיחסות החמישי בכתב המינוי אכן מאפשר לועדה לדון ב"נושאים שונים בהקשר לאיכות מי שתייה בישראל, שיעלו על סדר היום תוך ישיבות הועדה", אך הנושא של חובת ההפלרה לא עלה אף פעם על סדר היום בתור נושא לדיון, והדיונים עליו התקיימו באופן לא מסודר בתוך הדיונים על הצורך בעדכון ושדרוג התקנים הקיימים של ריכוזי הפלואוריד וההפלרה.<br />
<br />
יתר על כן, נושא חובת ההפלרה הוא במהותו נושא יישומי, ואם הוא היה מועלה בדיוני הועדה כנושא לדיון, הוא היה מועבר קודם כל לדיון בוועדת המשנה הנוגעת לנושאים כאלו – כלומר ועדת המשנה ליישום וניסוח התקנות, ומליאת הועדה הייתה צריכה לדון בנושא רק לאחר קבלת ההתייחסות של ועדת משנה זאת.<br />
<br />
בפועל נושא חובת ההפלרה לא עלה לדיון במליאת הועדה כנושא, לא הועבר לדיון בועדת המשנה ליישום התקנות, והדיון עליו במליאה התקיים בניגוד לכללים שהועדה קבעה לעצמה, בצורה לא מסודרת (כחלק מדיון כללי יותר), וללא קבלת ההתייחסות של ועדת המשנה ליישום התקנות. <br />
<br />
אשר על כן, יש להחזיר את הנושא לדיון מסודר בוועדה, שיתקיים בהתאם לכללים שהועדה קבעה לעצמה – כיצד דנים בכל נושא.<br />
<br />
==ב. האספקט המקצועי של הפלרת מי השתייה==<br />
<br />
בפני הועדה הוצגו ממצאים שונים המבהירים ללא ספק כי שתיית מים עם ריכוזי פלואוריד של 1.7 מג"ל (וריכוז של 1.4 מג"ל באזורי הארץ החמים), אינם מסוכנים לבריאות. כמו כן הוצגו ממצאים המראים כי שתיית מים עם ריכוזי פלואוריד אופטימליים) 1 מג"ל (מקטינים את עששת השיניים אצל הילדים, ואינם גורמים לבעיה של פלואורוזיס, בתנאים הקיימים בישראל).<br />
<br />
מבחינת גוף האדם, הגוף אינו מבחין ואינו יודע מה מקור הפלואוריד שבמים, האם מקורו "טבעי" (מהמסלע של האדמה שדרכה המים עוברים בטבע) או שפלואוריד שמקורו גם כן ממסלעי האדמה, הוסף למים "באופן מלאכותי". מבחינת גוף האדם, ריכוז (פלואוריד) במים הוא ריכוז במים, ואין כל הבדל מתי או איך הוא נכנס למים. לחומצה הפלואורו-סיליצית המשמשת להפלרת המים יש תקן ישראלי, שהוא זהה לתקנים בינלאומיים. שימוש בחומצה בעלת תו תקן אינו מסכן, מזיק או פוגע.<br />
<br />
כל הטענות בדבר ההשלכות הסביבתיות נבדקו אף הן ולא נמצא בהן ממש.<br />
<br />
[עמ' 56]<br />
<br />
כפי שאמר פרופ' עדין, יו"ר הועדה, חברי הועדה נבחרו בזכות מומחיותם בתחומי איכות המים השונים, אך לא במדעי החברה. הדיון בוועדה על ריכוזי הפלואוריד המומלצים והמרביים במים, אכן נערך על בסיס מקצועי בתחומי המומחיות של חברי הועדה. לעומת זאת הדיון על אופן ההפלרה של המים – באמצעות חובה ממלכתית או החלטה של רשות מקומית – שייך בכלל לתחומים של מדעי החברה שהם לא היו בתחומי המנדט של המלצות הועדה ולא בתחומי המומחיות של חברי הועדה. בית המשפט העליון אמר כבר כי לגבי האזרח הפשוט זה לא משנה אם הרשות המקומית מחליטה על הפלרה או המדינה.<br />
<br />
ההפלרה של מי השתייה חשובה ביותר מבחינת בריאות הפה והשיניים של הילדים (ושל המבוגרים לאחר מכן), והיא חשובה ביותר דווקא לשכבות החלשות באוכלוסייה (שהמדינה מנסה לעזור להן). בשכבות המבוססות ההורים יודעים בדרך כלל להדריך את הילדים בצחצוח שיניים, ויכולים להוסיף להם פלואוריד בטיפות או בכדורים ולקחת אותם לטיפולים משלימים אצל רופאי שיניים ושינניות. אך לא כך המצב בשכבות החלשות, שמאוחר יותר גם אין להן כסף ללכת לטיפול בעששת השיניים שכבר נוצרה.<br />
<br />
ההמלצה של הועדה להפסיק את החובה של הפלרת המים עושה עוול דווקא לשכבות החלשות באוכלוסייה, וגם על כן אני מסתייג ממנה.<br />
<br />
המלצתי היא להמשיך ההפלרה בישראל במתכונת הקיימת. למען הנראות הציבורית ולמען השקיפות אני ממליץ שהנושא ייבדק על ידי ועדה או צוות מומחים תוך התבססות על סקר ארצי מתוכנן ומדעי.<br />
<br />
על החתום:<br />
<br />
שלום גולדברגר<br />
מהנדס ראשי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות<br />
<br />
=נספח – 8 הסתייגות מהמלצת הועדה לתקן ריכוזי פלואוריד במי השתייה=<br />
[עמ' 58] <br />
<br />
נספח – 8 הסתייגות מהמלצת הועדה לתקן ריכוזי פלואוריד במי השתייה<br />
<br />
הנני מסתייג מהחלטת הועדה ומתנגד לתקנת הריכוז המקסימלי והמיטבי של פלואוריד במים. אני סבור שיש להפסיק לחלוטין את הפלרת מי השתייה ולהוריד את הריכוז המקסימלי ל 0.7-0.5 מג"ל במקום 1.7-1.4 מג"ל כפי שממליצה הועדה. עמדתי נסמכת על עשרות פרסומים מדעיים ועל מגמה כללית בעולם לצמצם את החשיפה לרעלים בכלל ולפלואוריד בפרט, ביניהם:<br />
<br />
1. המלצות ה – WHO מ-2005 באשר להפלרת מים מותפלים בריכוז 0.5-1.0 מג"ל בלבד2 כאשר הריכוז תלוי בכמויות המים היומיות הנצרכות ובחשיפה למקורות פלואוריד נוספים.<br />
<br />
2. המלצות האחרונות באירלנד להוריד את ריכוז הפלואוריד מ-1 מג"ל ל-0.8-0.6 מג"ל.<br />
<br />
3. המלצות ה-NCR האמריקאי ל-EPA לבחון מחדש את בטיחות התקן למי שתייה-3 בשל ממצאים מעודכנים המראים על קשר מובהק בין רמת פלואוריד של 2 מג"ל לנזקים לשיניים ולעצמות. <br />
<br />
לכן לעניות דעתי יש צורך להוריד את הריכוז המומלץ בארץ ל 0.5-0.7 מג"ל מאחר שאנחנו במדינה חמה ויבשה שבה שותים יותר מים. כמו כן אני מציע שבכל מקרה הריכוז המקסימלי של פלואוריד במים (טבעי או מלאכותי) לא יעלה על 1.0 מג"ל.<br />
<br />
על החתום: <br />
<br />
שמעון צוק<br />
נציג ארגוני הסביבה בוועדה<br />
<br />
=נספח – 9 הסתייגות מהמלצת הועדה להפליר מים מותפלים=<br />
הנני מסתייג מהחלטת הועדה ומתנגד לחובה להפליר מים מותפלים.<br />
<br />
הדיון בנושא הפלרת מים מותפלים הועלה רק בישיבה האחרונה של הועדה ולא התקיים דיון מסודר בנושא. כמו כן כלל לא התקיימה הצבעה באשר למים המותפלים כמקרה מיוחד. לכן בפועל הסיכום המובא במסמך זה לא משקף את המלצת חברי הועדה ויש לקיים דיון מסודר בנושא לפני הסקת מסקנות.<br />
<br />
אני סבור שאין כלל צורך להפליר את המים המותפלים מהסיבות הבאות:<br />
<br />
1. בדו"ח ה-WHO נכתב [1]:<br />
<br />
"In countries where public dental awareness is very high and alternative vehicles forfluoride (e.g. fluoridated toothpaste) are widely available and widely used, a decision to not fluoridate the water would likely be of little consequence". <br />
<br />
<br />
<br />
לעניות דעתי, בישראל, כמדינה המשתייכת למדינות המפותחות, בה ניתן לרכוש עשרות סוגים של משחות שיניים ותוספי פלואוריד, המצב ברוב המקומות הוא טוב ואם יש צורך ניתן לטפל נקודתית במקומות בעייתיים (תוך כדי שיתוף תושבים במקום כמובן) אך אין צורך בהפלרה גורפת של מאות מלמ"ק בשנה.<br />
<br />
2. כמו כן המסמך [1] מציין בברור שההחלטה האם להפליר או לא, מחייבת שיקול דעת על סמך פרמטרים שונים ולכן אין צורך לחייב הפלרה גורפת ויש לאפשר שיקול דעת מקומי על בסיס עובדות ובחינת החלופות השונות ולכן חובה להפליר את כל המים המו תפלים איננה הגיונית.<br />
<br />
<br />
"A decision to use demineralized water as a drinking-water source without addition of fluoride during remineralization will depend upon the concentration of fluoride in the existing local supply, the prevalence of risk factors for dental caries (including sugar consumption data), oral hygiene practices and dental care, the level of public dental health awareness and the presence of alternative vehicles for fluoride intake .available to the whole population". <br />
<br />
<br />
<br />
3. יש לציין שהמים המותפלים הם מים "רכים" ופחות יציבים ממקורות המים הטבעיים ולכן נזקי הפלואוריד למערכת אספקת המים בדמות קורוזיה (דו"ח אורי להב לועדה) והנזקים לסביבה בשל הריכוז הנמוך של קלציום ומלחים אחרים עלולים להיות גדולים יותר מהנזק במים "קשים".<br />
<br />
4. הנחיות קנדיים שפורסמו ב-2001 באשר לבעיה הסביבתית שגורם הפלואוריד לסביבה מימית [4] (עמ' 8 באקרובט) Summary of Existing Guidelines ובסעיף 8.2.4) עולה בברור שהפלואוריד גם בריכוזים נמוכים ידוע כרעיל לסביבה המימית בעיקר במים "רכים" וחמים יחסית. והמומחים המליצו על ריכוז מקסימלי זעום של 0.12 מג"ל F כריכוז שלא יגרום לפגיעה בסביבה מימית.<br />
<br />
הנחיות אלו רלוונטיים לישראל מאחר שתוכניות משק המים הם להקצות קולחים לשיקום הנחלים ולכן גם מסיבה זו לא רצוי להעמיס את הסביבה באלפי טון פלואוריד ולפגוע באקולוגיה של הנחלים. בארץ לא נעשה שום מחקר בנושא ו"ועדת ענבר" לא קבעה רמת סף לפלואוריד בקולחים להזרמה לנחלים, ככל הנראה מתוך חוסר ידיעה של המחקרים הקיימים בתחום. <br />
<br />
5. המרכז לבקרת מחלות האמריקאי ה CDC פרסם המלצות חדשות 5 בדצמבר 2006 הממליץ להורים לא להכין תחליפי חלב אם לתינוקות עד גיל שנה עם מים בריכוז 0.7 מג"ל ומעלה.<br />
<br />
" Parents and caregivers of infants fed primarily with formula from concentrate who are concerned about the effect that mixing their infant’s formula with fluoridated water may have in developing enamel fluorosis can lessen this exposure by mixing formula with low fluoride water most or all of the time. This may be tap water, if the public water system is not fluoridated (check with your local water utility). If tap water is fluoridated or has substantial natural fluoride (0.7 mg/L or higher), a parent may consider using a low-fluoride alternative water source. Bottled water known to be low in fluoride is labeled as purified, deionized, demineralized, distilled, or prepared by reverse osmosis. Most grocery stores sell these types of low-fluoride water. Ready to feed (no-mix) infant formula typically has little fluoride and may be preferred for use at least some of the time." <br />
<br />
<br />
יש לציין שריכוז הפלואוריד בחלב אם הוא 0.01 מג"ל בלבד [6], מאית מריכוזם במים המופלרים ובכל זאת רשויות הבריאות בארץ ובעולם ממליצות על הנקה ולא חוששות מהריכוז הנמוך של פלואוריד בחלב האם ולכן אין לחשוש מריכוז נמוך מאוד של פלואוריד במים המותפלים. <br />
<br />
6. פרופ' לב טען בועדה שאין מידע מספק על ההשפעות הבריאותיות של שתיית מים נטולי פלואוריד ולכן הוא המליץ לחייב את הפלרת המים המותפלים. אני טוען מנגד שדווקא לאור טענת חוסר מידע חיוני זה אסור לועדה להחליט להמליץ על חובת הפלרת המים המותפלים. <br />
<br />
7. למיטב הכרתי במידה והיה נערך דיון מסודר בנושא לאחר איסוף נתונים מהעולם ניתן היה להציג מידע רב על מים נטולי פלואוריד בהתחשב בעובדה שמרבית המים באירופה הם ממקור עילי הניזון בעיקר ממים "צעירים" קרי מים "רכים" דלי מלחים ודלי פלואוריד, ובכל זאת, למרות שלא מפלירים מים אלו מצב בריאות השיניים שלהם טוב ולא דווח על בעיות בריאותיות בשל המחסור בפלואוריד.<br />
<br />
8. בחינה מקיפה של ריכוז הפלואוריד במזון מעלה תמונה מדאיגה של ריכוזי פלואוריד גבוהים יחסית במוצרי מזון שונים כגון: תה, דגים, אורז, דגני בוקר, פירות, ירקות ועוד [7] לכן אין "חשש" שתיפסק לחלוטין אספקת הפלואוריד לתושבי ישראל.<br />
<br />
אשר על כן אני ממליץ לא לחייב את הפלרת המים המותפלים. <br />
<br />
על החתום: <br />
<br />
שמעון צוק<br />
נציג ארגוני הסביבה בוועדה<br />
<br />
=ראו גם=<br />
* [[מדיניות ההפלרה בישראל]]<br />
* [[מדיניות ההפלרה באירופה]]<br />
<br />
[[קטגוריה:ישראל: ועדות ציבוריות]]<br />
[[קטגוריה: מים]]<br />
[[קטגוריה: זיהום מים]]<br />
[[קטגוריה: הפלרה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%A7_%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5&diff=119877אקו-ויקי:דלפק ייעוץ2020-12-28T13:49:07Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<br />
== תבנית שכח לחתום ==<br />
<br />
לשמחתי יש לנו מ-2009 תבנית שכח לחתום, לעורכים ששכחו לחתום. יצרתי את תבנית משתמש בכדי שלא יהיה קישור אדום בתבנית. אולם ב[[שיחה:ביטחון תזונתי]] זה לא עובד. אולי כי מדובר בתבניות ישנות, אך על פניו לא אמורה להיות בעיה. נראה שמדיה-ויקי לא "מכירה" בתבנית משתמש (קישור אדום) למרות שהתבנית קיימת. ואולי זה באג בתוכנה. למי הפתרונים??? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 15:47, 17 ביולי 2016 (IDT)<br />
:כנראה שהשתנה הקוד, העתקתי קוד עדכני מויקיפדיה ועכשיו עובד היטב. [[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 21:54, 17 ביולי 2016 (IDT)<br />
::מעניין. תודה. עכשיו כולם יודעים שדרור הוא זה ששכח לחתום :-) [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:20, 17 ביולי 2016 (IDT)<br />
<br />
== הנחיות לדף שיחה ==<br />
<br />
בבקשה רשמו הנחיות מפורטות כיצד מתנהלת שיחה בדף השיחה.<br />
האם אני אקבל למייל ידיעה שקבלתי תגובה לשאלה ששאלתי? {{לא חתם|Mgross}}<br />
:הי מוקי. את תקבלי הודעה אם יענו לך בדף השיחה שלך. בנוסף את צריכה לבדוק מה כתוב לך בהעדפות (למעלה ליד רשימת המעקב) בלשונית פרטי משתמש. את יכולה לבקש לקבל מייל על כל דף שאת מוסיפה לרשימת המעקב שלך. אגב, את יכולה שם גם לבחור האם את רוצה להיות עורך או עורכת או להישאר בברירת מחדל שזה ללא מגדר במידת האפשר.ופתחתי עכשיו את הדף שמסביר על דף השיחה. הוא עדיין לא גמור לגמרי אבל זה כרגע מספיק טוב (חסרים כמה הפניות מהדף כדי שכל מה שכתוב שם יעבוד). לסיום - חותמים בסוף עם 4 טילדות - ~ מופיע ליד המקש 1. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 10:01, 26 בינואר 2017 (IST)<br />
<br />
== עזרה בפתיחת תבנית ==<br />
<br />
אני מנסה לפתוח את [[:תבנית:אין תמונה]] אך התמונות לא משובצות בתבנית. העלתי את התמונה של גבר (רוצה לשבץ בערך על [[שאול מרידור]] והתבנית לקוחה מהגרסה של סביבות 2007 בוויקיפדיה העברית. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 קישור לתבנית בוויקיפדיה]. איך אפשר לפתור זאת? [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 10:47, 5 ביולי 2017 (IDT)<br />
<br />
== ערך בנוגע ל Litter ==<br />
אני מעוניין לכתוב קצת על נושא של לכלוך בפומבי, או זריקת אשפה בציבור - ומתלבט איך לקרוא לערך. לא מוצר תרגום טוב של המילה Litter לעברית. הערך בויקיפדיה האנגלית קולע למה שאני מעוניין לכתוב עליו - https://en.wikipedia.org/wiki/Litter, אני מעוניין להוסיף התייחסות ספציפית לישראל. רעיונות? נראה לי שאני אתחיל עם טיוטא של ערך בשם "אשפה". --[[משתמש:Eburcat|איתן בורקט]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 18:58, 1 באוקטובר 2018 (IDT)<br />
:לדעתי אשפה זה מעולה. יש הבדל בינה לבין פסולת. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 22:55, 1 באוקטובר 2018 (IDT)<br />
::אשפה זה אולי רחב מידי. "השלכת פסולת" בגוגל היא עם 98 אלף תוצאות, השלכת אשפה 60 אלף, לכלוך ברחוב 140 אלף, אשפה ברחוב 410 אלף, זבל ברחובות 423 אלף, זבל ברחוב 478 אלף. השלכת אשפה\ זבל ברחוב כ-30 אלף . הייתי בוחר בשלב ראשון על זבל ברחוב- קודם להיות במקום שימצאו אותך ורק אחר כך לדייק [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 09:00, 2 באוקטובר 2018 (IDT)<br />
<br />
==איפה אני יכול למצוא את כל התמונות שהועלו לשרת המקומי כאן (כלומר שאינן מ WikiCommons)?==<br />
תודה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:30, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
אנא חלוק עימנו הפנייה לדף רלוונטי [[משתמש:עידן ד]]. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:30, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:מבחינתי תשובתי בכותרת העוקבת לכותרת זו "איך ניתן ליצור דף שמכיל את כל התמונות שהועלו לשרת המקומי (כלומר, תמונות שאינן מ WikiCommons)?" בדף זה עונה על השאל הזו. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:41, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::בדקתי בדוקומנטציה של MediaWiki ומצאתי דף זה כאן:<br />
:::<br />
:::https://www.ecowiki.org.il/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D<br />
:::<br />
:::רכיב ה-URL הלא מקודד נקרא Special:ListFiles<br />
:::<br />
:::עברתי במהירות על תמונות מהאחרונה ועד שנת 2012 וכל מה שמצאתי הועלה לסביבת האתר על ידי משתמשי אקו-ויקי (כלומר איננו מ WikiCommons).<br />
:::<br />
:::עלי לנסות ליצור דף דמה חדש של [[מדבריות האורן]] עם תמונות מקומיות בכדי לוודא סופית אם הבעיה קשורה לתמונות מ WikiCommons בלבד או לתמונות בכלל (כלומר גם לכאלה שאינן מ WikiCommons אלא יושבות על השרת המקומי בלבד). &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:49, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::::נוצר הדף [[בדיקה:מדבריות האורן עם תמונות מקומיות בלבד]]. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 18:39, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::::כן. רשימת התמונות בשרת האתר ברור שיש. זה בדפים המיוחדים וזה נגיש לכולם. מצטער אם הובן מתשובתי אחרת. השאלה מבחינתי היא האם ניתן ליצור רשימה של תמונות באתר של דפים שנמשכים מהקומונס. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 21:42, 25 באוקטובר 2020 (IST)<br />
<br />
==איך ניתן ליצור דף שמכיל את כל התמונות שהועלו לשרת המקומי (כלומר, תמונות שאינן מ WikiCommons)?==<br />
אם אינך יודע\ת אנא תייג\י מישהו\י שכן. בתודה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:29, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:שאלתי את השאלה הזו בזמנו את איתן, שהוא זה שמתמצא אצלנו במדיה ויקי. הוא אמר שהוא לא מכיר יכולת כזאת. ניתן לשאול ספציפית במיזמי ויקי אחרים אם הם מכירים. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 14:40, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
::אכן, ייתכן ואנסה לברר, שוב תודה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:43, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
:::לאחר שמצאתי דף שמכיל את כל התמונות שהועלו כאן לסביבת השרת המקומי על ידי משתמשים (כפי שפירטתי בדיון אחד למעלה) אפשר לבנות כלי שיעשה כן בשפת תכנות כל שהיא אם כי אני מתרשם שזו מטלה מיותרת בהתאם למה שכתבתי בדיון אחד למעלה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:51, 21 באוקטובר 2020 (IDT)<br />
<br />
==מה לעשות אם ברצוני להעלות לכאן קובץ מ WikiCommons אך המערכת מזהה בטעות שהוא כבר הועלה לכאן?==<br />
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Jerusalem_forest.jpg ברצוני להעלות למאגר הקבצים של אקו ויקי קובץ זה] לאחר שהורדתי אותו מקומונס למערכת ההפעלה שלי; כשבאתי לעשות כן הופיעה לי הודעה כמו "קובץ בשם זה כבר קיים" למרות שלמיטב ידיעתי קובץ בשם זה מעולם לא הועלה מוחשית לעץ הקבצים של אקו ויקי; כלומר, מה שיש כאן זה דף שאליו הקובץ '''מופנה''' מ WikiCommons ולא הועלה לכאן ישירות.<br />
<br />
אנא הדריכוני איך להעלות לכאן את הקובץ בלי בעיה [[משתמש:עירא]]/[[משתמש:Eburcat]]/[[משתמש:עידן ד]]/[[משתמש:האזרח דרור]]; בתודה וברכה, &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 15:49, 28 באוקטובר 2020 (IST)<br />
:אני מניח שזה בגלל שהשם שנתת לקובץ אותו רצית להעלות לשרת אקו-ויקי זהה לשם הקובץ שכבר קיים בשרת ויקיקומונס. מאחר שאקו-ויקי יכול למשוך קבצים גם מהקומונס באופן אוטומטי - אי אפשר לעלות קובץ בשם זהה לקובץ המופיע בקומונס. לא בדקתי את זה אבל זו הסיבה נראה לי. מציע פשוט לתת לקובץ שם שונה. אפשר אפילו להוסיף את הספרה 1 בסוף שם הקובץ וזה מספיק. [[משתמש:עידן ד|עידן ד]] ([[שיחת משתמש:עידן ד|שיחה]]) 10:37, 3 בנובמבר 2020 (IST)</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94&diff=119876מציאות מדומה2020-12-28T13:47:50Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''מציאות מדומה''' היא אשליה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות. כמו בנושאים סביבתיים רבים אחרים קיים ויכוח מסביב לנזקי המציאות המדומה. יש הבדל ברמת הקונצנזוס המדעי לגבי נזקים שונים: יש נזקים שמסביבם אין הסכמה מדעית ויש כאלה שבהם היא ישנה. הויכוח הגדול ביותר מתחולל סביב נזקי [[קרינה|הקרינה הבלתי מיננת]] - אין הסכמה מדעית בנושא זה. לעומת זאת השפעות אחרות כמו [[טלפון בנהיגה|הגדלת הסיכוי לתאונת דרכים עם הנהג שולח הודעות בטלפון]] מוכרות על ידי כולם. בנוסף לויכוח המדעי הלגטימי יש חשש להכחשת נזקי קרינה - נסיון של חברות שונות הקשורות לתעשיית המציאות המדומה לספק מידע מטעה בנושא{{הערה|1=עמיר בורנשטיין [https://norad4uh.blogspot.com/2019/02/blog-post_7.html?fbclid=IwAR3H1mlwzVGkBfVQ6D-NspNBOVDeYTqJkYuDKCQjx8ixyQvVVsqNQUJ6hbU "אינטרנט אלחוטי: לא בבית ספרנו?" - כתבה באתר "ווינט"] 07 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך}}. יש לציין שכמו שניתן לראות מהכתוב מטה, אין אפשרות להתחמק באופן מלא מנזקי המציאות המדומה. כלומר, אם יש נסיונות הכחשה כאלה מי שממן אותם אומנם מעלה כמות הכסף שיש לו, אבל מוריד את רמת חייו. <br />
[[תמונה:Boy wearing Oculus Rift HMD.jpg|left|thumb|400px|ילד לובש משקפי מציאות מדומה.]]<br />
== התפתחות המציאות המדומה ==<br />
'''לפני המציאות המדומה'''<br />
<br />
היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה. <br />
<br />
יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז [[המהפכה הלשונית]] והיא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום, לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום [[סדר חברתי]] בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים. <br />
<br />
לפסלים וציורים הייתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ו/או בהאדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו'). <br />
<br />
אחר כך למד האדם לכתוב ולקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון. <br />
<br />
כל זה לא יכול להיחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. כאשר האדם למד לחשוב ולהבין מושגים מופשטים הוא שם לב לכל מיני דברים שאליהם לא שמו לב בעלי החיים: שאם משתפים פעולה נהיה יותר טוב שלהרוג אחד את השני זה גרוע, שכאשר מכבדים את ההורים מרגישים יותר טוב שכאשר כורתים עץ הקרקע מסביב מתייבשת ועוד. האדם יסה איך שהוא יכול להבין מה "הכוונה" בעולם ואיך לחיות יותר טוב ויצר כל מיני אידאולוגיות קודם בעל פה ואז בכתב. האנשים שכתבו את התנ"ך, את הספרים הבודהיסטיים או את כתבי הקודש במצרים העתיקה ניסו להבין כיצד פועל העולם האמיתי ולהסיק מכך מסקנות איך לחיות בו טוב יותר. לשם כך הם כמובן השתמשו בדמיון כמו שמשתמשים בו הם הוגי הדעות והמדענים היום לצורך יצירת התאוריות שלהם. עד כמה נכונות היו האידאולוגיות האלה, עד כמה הם הצליחו בניסיונות האלה - זה כבר סיפור אחר ועל כך יש הרבה חילוקי דעות. <br />
<br />
נוסף על כך הציורים, הפסלים והספרים שמשו לאדם כדי להביע עצמו וכדי לתקשר עם בני אדם אחרים. אומנם היו יוצאי דופן רמזים לכך אפשר למצוא בסיפור על פיגמליון או בתופעת "טולעת ספרים" אבלבדרך כלל המטרות היו כנאמר לעיל.<br />
<br />
הדבר היחיד שדמה בהשפעתו למציאות מדומה של ימינו בתקופה זו, הוא שימוש מופרז בסמים - בריחה מהמציאות לעולם של אשליות תוך גרימת נזק, התמכרות וכדומה. <br />
<br />
''הדמיון האנושי, הספרים, הפסלים, הציורים, המוזיקה ועוד סוגי אומנות, שמשו את האדם כדי לנסות להבין את העולם האמתי להביע את עצמם, ליצור קשר זה עם זה ולא כדי להתנתק מהמציאות. כנראה שזה מסביר את ההבדל בהשפעות בינם, לבין המציאות המדומה המודרנית.'' <br />
<br />
'''הופעת המציאות המדומה (אבל עדיין לא ההתמכרות) - המצלמה'''<br />
<br />
המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה-19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להיפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת הייתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת הייתה האצה של תהליכי [[גלובליזציה]] והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של ז'ול וורן. <br />
<br />
עם זאת ההשפעה הייתה קטנה ביחס למה שיש היום ובוודאי שאי אפשר לדבר כאן על התמכרות. היו לה גם השלכות סביבתיות מסוימות בגלל הצורך לייצר מצלמות ותמונות, אבל אז צלמו יחסית מעט וזה עלה הרבה כך שההשפעה הייתה קטנה. <br />
<br />
'''הקולנוע'''<br />
<br />
השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה-19, והפך לתופעה המונית בשנות ה-20 של המאה ה-20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה. <br />
<br />
ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע הייתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וגם מזרמים אחרים כמו [[מודרניזם]] התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקא זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, [[תעשיית הקולנוע]] נקראת גם "בית חרושת לאשליות"{{הערה|Your Dictionary [https://www.yourdictionary.com/dream-factory dream-factory]}}.<br />
<br />
חוקרים וסופרים רבים כתבו על כך, באותה התקופה. אם זאת גם במקרה של הקולנוע לא מדובר ב[[התמכרות]], עדיין. האנשים הלכו לקולנוע בתכיפות של פעם בשבוע בערך, התמונה הייתה בשחור לבן, בהתחלה אפילו בלי קול, מאוד לא חדה. <br />
<br />
השפעה בולטת של הקולנוע היא דרך השפעות שלו על החברה. אחת ההשפעות היא תרומת הקולנוע ל[[תעמולה]] פוליטית. הקולנוע היה אמצעי [[תקשורת המונים]] האוניברסלי הראשון, מאחר שהיה באפשרותו להשפיע על הצופים הן כיחידים והן כחלק מקהל רב, מה שהפך אותו במהירות לכלי בידי ממשלות וארגונים לא-מדינתיים לצורך העברת מסרים אידאולוגיים הרצויים להם. לטענת ננסי סנואו בספרה, Information War: American Propaganda, Free Speech and Opinion Control Since 9-11: "התעמולה מתחילה במקום שבו החשיבה הביקורתית מסתיימת".<br />
<br />
הקולנוע הוא אמצעי תקשורת ייחודי בכך שהוא משלב תמונות, תנועה, וצליל באופן מציאותי, תוך כדי שהוא יוצק משמעות לכל אלו, ככל שסיפור המתואר מתקדם. שלא כמו צורות אמנות רבות אחרות, סרט קולנוע מייצר תחושה של דחיפות. היכולת של הקולנוע ליצור אשליה של חיים ושל מציאות, המתפתחים לנגד עינו של הצופה, נקודות מבט לא ידוע על העולם, הם הסיבה לכך שסרטי קולנוע, במיוחד אלה שמציגים תרבויות לא ידועות או מקומות לא מוכרים, נתפסים כייצוגים מדויקים של החיים.<br />
<br />
ברייך השלישי הקולנוע שימש כמדיום רב עוצמה לשליטה בהמונים. במאים כלני ריפנשטאהל ופייט הרלן קידמו את מערכת הדימויים של המפלגה הנאצית באופן רב עוצמה, בסרטיהם ששודרו להמונים, בשעה שסרטים זרים נאסרו לרוב. סרטה של ריפנשטאהל "ניצחון הרצון" שהנציח את ועידת המפלגה בנירנברג ב-1934 נחשב לאחד מסרטי התעמולה המשפיעים ביותר שנוצרו אי פעם ותרם להאדרתו של אדולף היטלר. סרטו של הארלן, "היהודי" זיס הפיץ ראיית עולם אנטישמית קיצונית. בשנת 1943 גבלס יצר את הסרט טיטניק על מנת לחזק את המורל הלאומי. גם בעלות הברית השתמשו בקולנוע כדי לסייע למלחמה - הן בסרטי עלילה שונים והן בסרטים אחרים כמו "Why we fight", שנועדה לשכנע את הציבור האמריקאי בחשיבות השתתפותה של ארצות הברית במאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה. <br />
<br />
'''הטלוויזיה'''<br />
<br />
השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה-60 של המאה ה-20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי - לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו. <br />
<br />
חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות. <br />
<br />
אם זאת, אפילו במצב זה קשה היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה הייתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומטושטשת. לכן עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.<br />
<br />
'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה-70'''<br />
<br />
רק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו:<br />
<br />
# לחלק גדול מהאוכלוסייה הייתה טלוויזיה.<br />
# התכניות שודרו במשך הרבה זמן במהלך היום.<br />
# השידורים היו בצבע, עם קול, ובחדות שאפשרה להם להידמות למציאות.<br />
# גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה.<br />
<br />
'''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך'''<br />
<br />
בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הווידאו, הטלפונים הניידים. במידה פחותה לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ) ומשקפי המציאות המדומה.<br />
<br />
חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק [[מתח נפשי]] ולהקל על [[שחיקה]] וכן ה[[דיכאון]] ותחושת ה[[בדידות]] בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו [[לולאת משוב מחזקת]].<br />
<br />
== השפעות המציאות המדומה ==<br />
לציאות המדומה יש הרבה השפעות בריאותיות חברתיות וסביבתיות.<br />
===השפעות בריאותיות וחברתיות===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]], [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]}}<br />
למציאות המדומה השפעות רבות ומרחיקות לכת על הבריאות והחברה. <br />
==== דכאון וחרדות ====<br />
ב 2018 המחקר הגדול ביותר מסוגו עד כה, שנערך בחצי מיליון צעירים אמריקאיים מצא שיש קשר בין צפייה במסכים לנטיות אובדניות ודכאון. מאלה שצפו במסכים שעה ביום 28% דיווחו על תסמינים אובדניים. מאלה שצפו 4 שעות-38%, מאלה שצפו 5-כמעט 50%.<br />
<br />
"אני סובל מדיכאון, חרדות", מספר ד', בן 14 שמאושפז בבית החולים לבריאות הנפש גהה. "לפני שבאתי לפה היה לי מאוד קשה ללכת לבית הספר. הייתי בסביבות השנה ומשהו בבית. פשוט הייתי מנותק, בחדר שלי, עם דלת סגורה". אחרים שהו מול המסך 15, 16 שעות ביום, כלומר, כמעט כל הזמן בהם היו ערים. החל מ-2017 מקרי הדכאונות שמדווחים על ידי בנות עלו בקצב אדיר, הסיבה: "הן נמצאות יותר ברשתות החברתיות". גם מבוגרקים מושפעים{{הערה|יעל אודם [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2018/Article-10ff125c3f26761004.htm "זמן מסך קשור לנטיות אובדניות"]20 לנובמבר 2018, מאקו}}<br />
<br />
על סמך המחקר פרסם משרד הבריאות דוח עם מסקנות והמלצות ראשוניות. לפי נייר העמדה, קיימות הוכחות ראשוניות למתאם (קורלציה) בין משך החשיפה למדיה חברתית לעליה בתסמינים דיכאוניים ומחשבות אובדניות במתבגרים אמריקאים, כאשר בקרב נערות הסיכון גבוה יותר. מדובר בתוצאות מחקר אשר כלל מדגם גדול ומייצג של חצי מיליון בני נוער. עם זאת, המחקר מעיד על קשר סטטיסטי אך לא סיבתי.<br />
<br />
בנוסף, במשרד הבריאות מזהירים כי קיים קשר הפוך בין משך החשיפה לרשתות החברתיות לפעילות חברתית וספורטיבית. כלומר, מי שחשוף יותר לרשתות, מעורב בפחות פעילות חברתית וספורטיבית. הרמה הקריטית - 4 שעות ביום.<br />
<br />
לפי נייר העמדה של משרד הבריאות, יש לסמן את הקו האדום בחשיפה של 4 שעות ביום לרשתות החברתיות, שכן העלייה המשמעותית בתסמינים דיכאוניים מופיעים בשימוש העולה על 4 שעות ביום.<br />
<br />
בתוך כך, ממליצים במשרד הבריאות להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה של שימוש בסלולרי ובמדיה החברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים וטרם השינה. <br />
<br />
עוד מומלץ, להימנע משימוש בסלולרי, מחשב או טלוויזיה חכמה בחדר השינה טרם ההרדמות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/NE-screen-exposure.pdf חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה]}}{{הערה|ערן סוקול [http://www.bizportal.co.il/general/news/article/757398 עכשיו זה רשמי: משרד הבריאות נגד חשיפת בני נוער לרשתות חברתיות] 25.12.2018, Bizportal}}.<br />
==== קרינה ורגישות לקרינה ====<br />
ישנם 2 סוגי קרינה: קרינה בתדר גבוה מספיק כדי לשנות את מבנה האטומים נקראת קרינה מייננת. לגביה קיים קונצנזוס מדעי: מה ההשפעות מה רמת ההשפעות וכך הלאה. קרינה בתדר נמוך מידי מכדי לשנות את מבנה האטומים נקראת קרינה בלתי מייננת. קיים ויכוח רב מסביב לנזקי הקרינה הבלתי מייננת: האם הם קיימים ומה עוצמתם. בנוסף לויכוח המדעי הלגטימי יש חשש להכחשת נזקי קרינה - נסיון של חברות שונות הקשורות לתעשיית המציאות המדומה לספק מידע מטעה בנושא{{הערה|1=עמיר בורנשטיין [https://norad4uh.blogspot.com/2019/02/blog-post_7.html?fbclid=IwAR3H1mlwzVGkBfVQ6D-NspNBOVDeYTqJkYuDKCQjx8ixyQvVVsqNQUJ6hbU "אינטרנט אלחוטי: לא בבית ספרנו?" - כתבה באתר "ווינט"] 07 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך}}. יש לציין שכמו שניתן לראות מהכתוב בדף זה, אין אפשרות להתחמק באופן מלא מנזקי המציאות המדומה. כלומר, אם יש נסיונות הכחשה כאלה מי שממן אותם אומנם מעלה כמות הכסף שיש לו, אבל מוריד את רמת חייו.<br />
<br />
ארגון הבריאות העולמי מסווג קרינה בלתי מייננת מטלפונים סלולריים כמסרטן אפשרי לבני אדם{{הערה|ארגון הבריאות העולמי [https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/electromagnetic-fields-and-public-health-mobile-phones Electromagnetic fields and public health: mobile phones] 8 באוקטובר, 2014}}.<br />
<br />
ההכרזה היתה בעקבות מחקר גדול שערכה אינטרפון אשר גילה קשר בין שימוש בסלולר וסרטן ב-2010. ב-2018 הופיעו נתונים שלראשונה הוכיחו באופן ברור שקרינה מסלולר יכולה לגרום לסרטן בחולדות{{הערה|RF (Radio Frequency) Safe [https://www.rfsafe.com/2018-first-clear-evidence-cell-phone-radiation-can-cause-cancer/ HomeCell Phone Radiation First Clear Evidence Cell Phone Radiation Can Cause Cancer] 2018}}<br />
<br />
ב 2018 פורסם סיכום של 97 מחקרים ממנו עולה כי הקרינה מהטלפונים הסלולריים פוגעת משמעותית בבריאות בני האדם, בבעלי חיים ואפילו בצמחים{{הערה|Reynard Loki, Independent Media Institute [https://www.ecowatch.com/electromagnetic-radiation-harming-wildlife-2592118695.html Our Cellphone Addiction Is Turning Wireless Tech Into an Invisible Weapon That’s Destroying Wildlife] 03 באוגוסט 2018, Ecowatch}}.<br />
<br />
דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם החל משנת 2000 חל זינוק של פי 3 במספר חולי [[סרטן בלוטות הרוק]] בכל שנה בישראל, ביחס לתקופות קודמות. להערכת החוקרים עלייה זאת התבצעה בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.<ref>http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1100555.html?more=1 "מספר חולי סרטן בלוטות הרוק עלה פי 3 בחמש שנים", הארץ 16.7.2009</ref>{{הערה|Zini A, Czerninski R, Vered Y, Livny A, Sgan-Cohen HD, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19694772 Trends of oral and pharyngeal cancer in Israel, by gender, age, ethnic group, and country of origin: 1970-2006], Community Dent Oral Epidemiol. 2009 Dec;37(6):547-54. Epub 2009 Aug 20.}}<br />
<br />
כיום, יותר מ-10% מאוכלוסיית העולם סובלת מרגישות לקרינה, הנקראת גם "אלרגיה לחשמל"(כל מכשיר או מתקן חשמלי שפועל, פולט קרינה, אבל בעוצמות שונות) ו-"אי סבילות לקרינה אלקטרומגנטית". זוהי רגישות לחשיפה לקרינה אלקטרו - מגנטית המתפתחת עקב חשיפה ממושכת אליה. היא גורמת לתסמינים קשים ואחר כך לכל מיני מחלות כמו דמנציה ומחלת אלצהיימר. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה{{הערה|עמיר בורנשטיין [http://www.norad4u.co.il/ehs-h רגישות (אי סבילות) לקרינה - EHS]ללא קרינה בשבילך}}. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה. באיחוד האירופי, לדוגמה, הכירו ברגישות לקרינה כגורם לנכות, בארגון הבריאות העולמי עדיין לא.{{הערה|עמיר בורנשטיין [http://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-recognition-world-h הכרה ברגישות לקרינה בעולם] ללא קרינה בשבילך}}.<br />
<br />
ב שנת 2017 כ-1 80 מדענים חתמו על עצומה להגביל את כניסת טכנולוגית ג'י 5 במכשירים שונים הקשורים למציאות מדומה ובמכשירים חשמליים נוספים. לטענתם הקרינה כבר גורמת לבעיות כמו [[ירידה בפוריות גברים]], מחלת אלצהיימר, סרטן ועוד קשת רחבה של השפעות בריאותיות. בעצומה יש לינקים למחקרים שונים שמוכיחים זאת{{הערה|1=יותר מ-180 מדענים ודוקטורים [https://ehtrust.org/wp-content/uploads/Scientist-5G-appeal-2017.pdf?fbclid=IwAR0x1JTE3-1vTojgVA-Cjz_J_GTo550iPEyVGm2u0SIs99ZhYlvdU-fucl4 Scientists warn of potential serious health effects of 5G]13 לספטמבר 2017}}.<br />
<br />
קרינה ושאר השפעות המציאות המדומה משפיעים במיוחד על ילדים. קיימים כ-5 ,000 מחקרים הקושרים בין קרינה אלקטרו מגנטית והפרעות קשב וריכוז, מחלות מוח ועצבים, אוטיזם וסרטן דם. הפגיעה בילדים היא פי 2 מהפגיעה במבוגרים בגלל מבנה הגוף שלהם{{הערה|Lloyd Burrell [https://www.electricsense.com/14250/technology-destroying-health/ How Modern Technology Is Destroying Our Children’s Health And What To Do About It] 23 בפברואר 2019, Electric Sense}}.<br />
<br />
קרינת וואי פאיי גורמת לנזק כבד למוח, [[ירידה בפוריות גברים]], [[פגיעה הורמונלית]]{{הערה|Martin L.Pall [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0013935118300355?via%3Dihub Wi-Fi is an important threat to human health] 22 בספטמבר 2017, Science Direct}}.<br />
<br />
==== השפעה על תאונות דרכים ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|טלפון בנהיגה}}<br />
מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. {{הערה|שם=tnuda3|[https://www.tnuda.org.il/page/%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94 הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה?] תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014}}<br />
==== הפרעות קשב וריכוז ====<br />
שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.<br />
<br />
חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסלולרי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.{{הערה|שם=oedm}}<br />
<br />
לפי דורון גרטל בעל מועדוני טניס מבחינה קואורדינטיבית הילדים שמשתמשים בסמארטפון הם נכים מבחינה קואורדינטיבית: הם אפילו לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית{{הערה|שם=oedm}}.<br />
<br />
במוח יש 2 מערכות חשיבה: אחת מהירה וחסכונית אשר לדוגמה מגיבה על גירויים רגילים, כמו להרים את הרגל עם יש בוץ על הדרך, והשנייה מעמיקה יותר המאפשרת חשיבה מעמיקה. {{הערה|ראו את הספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר ולאט]] מאת [[דניאל כהנמן]]}} הסלולר לא נותן למוח להפעיל כמו שצריך את המערכת השנייה. {{הערה|שם=oedm}} בשנות ה-50 יכולת הקשב של תלמידים הוערכה בכ-45 דקות. בשנות ה-70 הוא התקצר ל-15 דקות, היום הוא כ-8 שניות עד 3.5 דקות. {{הערה|שם=oedm}} הטענה היא כי חוץ מבמקלחת האנשים היום כמעט ולא מאפשרים למוח שלהם לנוח ולחשוב בשקט. קיימת טענה כי כאשר הסלולרי מצלצל והאדם לא יכול להגיב כמו בזמן שיעור, מופרשים הורמוני דחק שגורמים ל[[מתח נפשי]]. {{הערה|שם=oedm}}<br />
<br />
המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.<br />
<br />
שימוש ב-"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.<br />
<br />
מעניין שהוא טוען שזה גורם לבני הנוער גם לקיים פחות יחסי מין, ובכלל פחות לצאת לבלות בילויים שנחשבים עצמאיים: עם שתייה ועם לינה מחוץ לבית. זה מעניין כי בזמנו, בשנות ה-20 של המאה ה-20, ארגונים להגנת זכויות האישה וארגוני דת בארצות הברית האשימו את הקולנוע בדיוק בתופעה ההפוכה: לדעתם הקולנוע דווקא עודד תופעות כאלה. בסופו של דבר זה גרם לחברות הקולנוע למנות את ויליאם חייס ל"צאר הקולנוע" - הוא הציג כללים לפיהם היו צריכים לעשות את הסרטים כדי שלא יהיו בהם סצנות כאלה זו הייתה תחילת הגבלת התוכן בסרטים למבוגרים בלבד וכך הלאה. ייתכן שבשלב הראשון זה גורם לקשרים פחות רציניים, יותר שתייה ובשלב השני פשוט משתק את המוח כך שהאדם כבר לא יכול לפעול בעצמאות מספקת לבילויים כאלה. <br />
<br />
הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים".<br />
{{הערה|רפאל קאהאן [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3718505,00.html מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית]ראפאל קאהאן, 04 באוגוסט 2017, כלכליסט}}<br />
<br />
בשנת 2019 יצא מחקר הטוען שתוך עשור אחד חלה עלייה של 169% בשיעור חולי האוטיזם בישראל. מוביל המחקר סבור שהשימוש במסכים מהווה את הסיעבה העיקרית. לטענתו יש להעלות את המודעות לנושא. אחד מתוך 48 בנים חולה{{הערה|1=עידו אפרתי [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7546775?fbclid=IwAR0ANcav-gFv7f4UgJY1DAflqbU7_k7Umea-byDEfqYJQNrXUgcYsLhpyVg אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור ] 22 ביולי 2019, הארץ}}. בזמן האחרון הוחמרו הקריטריונים לקב יעת אוטיזם משמעותית אך למרות זאת התופעה נמשכת. החמרת הקריטריונים נותנת סיבה לשער שבמציאות התופעה גדולה יותר. לפי טענת החוקר יש תפקיד לגנטיקה "אך מאחר שזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים". לדבריו העלייה בתחלואה קיימת בעוד תחומים ברפואה ההתפתחותית כמו הפרעת קשב, תקשורת ושפה והגורמים הסביבתיים הבולטים לכך הם כניסת המסכים לחיי ההורים וילדיהם."<br />
<br />
"בפגישותיו עם ההורים ד"ר דוידוביץ מפציר בהם להימנע ממסכים בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. "לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק"{{הערה|החדשות [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2019/Article-691376eda761c61026.htm עלייה מדאיגה במאובחנים באוטיזם] 22 ביולי 2019, מאקו}}.<br />
<br />
==== השפעות על אורח חיים יושבני, אלימות, תרבות הצריכה ועל תוחלת החיים ====<br />
מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינויים בטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה{{הערה| דר' גדי ליסק [http://www.netivei-reshet.org/he/node/64 השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר]}}.<br />
<br />
לצפייה בטלוויזיה יש מספר השלכות על הבריאות ועל החברה. ההשלכות כוללות היבטים בריאותיים כמו קיצור תוחלת החיים, פגיעה בפעילות הגופנית, [[השמנה]], הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, תרומה לקשיי קשר וריכוז, ולאלימות, ופחות מעורבות חברתית, וכן היבטים חברתיים כמו הגדלת כוחם של [[בעלי הון]], [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ומוסדות פיננסים גדולים להשפיע על סדר היום הציבורי ועל [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. <br />
<br />
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית הילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא מתאם הפוך בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, פעילות גופנית ומשקל גוף נכון, בגיל 10{{הערה|[http://www.nouvelles.umontreal.ca/udem-news/news/20100503-toddlers-tv-early-exposure-has-negative-and-long-term-impact.html Toddlers & TV: early exposure has negative and long-term impact, may 3, 2010], Université de Montréal}}. בשנת 2015 איגוד רופאי הילדים בישראל המליץ כי יש להגביל ככל אפשר, ועדיף להימנע בכלל מצפייה במסכי טלוויזיה ומחשב עד גיל שנתיים.{{הערה|[http://doctorsonly.co.il/wp-content/uploads/2014/11/מדיה-בגיל-הרך.pdf מניעת חשיפה למדיה בתינוקות מתחת לגיל שנתיים], האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, נובמבר 2014}} בגיל הגן ממומלץ להגביל את הצריכה לשעה ביום ועד גיל שמונה לשעתיים ביום. המלצה נוספת היא לא להכניס מסכי טלוויזיה ומחשב לחדר הילדים ולא לאכול מול הטלוויזיה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4593124,00.html][http://www.ch10.co.il/news/222702/]<br />
<br />
לפי מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט, צפייה בטלוויזיה במשך שש שעות או יותר ביממה עלולה לקצר את תוחלת החיים בחמש שנים. גבר אוסטרלי ממוצע שצופה בטלוויזיה מקצר את חייו ב-1.8 שנים, ואשה תקצר את חייה ב-1.5 שנים, בהשוואה לאנשים שאינם צופים כלל בטלוויזיה. <br />
<br />
ההסבר לכך הוא שצפייה ממושכת בטלוויזיה ידועה כתורמת ל[[פעילות גופנית|מיעוט הפעילות הגופנית]], ל[[השמנה]] ל[[הרגלי תזונה]], ולהרגלי שינה לא בריאים (ראו בהמשך) ושגורמים אלה ידועים כגורמי סיכון לתמותה מוקדמת, במיוחד מ[[התקפי לב]] ו[[שבץ מוחי]]. המחקר שנערך על 11 אלף מבוגרים באוסטרליה, כלל שאלונים על זמן צפייה בטלוויזיה. ממצאי המחקר מובהקים ונלקחו גורמי סיכון נוספים כמו עישון וחוסר פעילות גופנית. מסקנת החוקרים היא שצפייה בטלוויזיה היא גורם תחלואה בר השוואה לזה של גורמי בריאות אחרים כמו [[משקל יתר]] ו[[פעילות גופנית]]. <br />
<ref>Veerman JL, Healy GN, Cobiac LJ, Vos T, Winkler EA, Owen N, Dunstan DW [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23007179 Television viewing time and reduced life expectancy: a life table analysis.] British journal of sports medicine, 2012 Oct;46(13):927-30.</ref> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4109529,00.html]<br />
<br />
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את [[אורח חיים יושבני|הישיבה העודפת]] לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות את תוחלת החיים ב- 1.38 שנים על הגבלת הצפייה בטלוויזיה ללא יותר משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref> זאת על בסיס מחקרים שקישרו בין פעילות גופנית להפחתת תמותה ממחלות לא מדבקות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]] ו[[מחלות לב]]. <br />
<br />
השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומשחקי מחשב מתרחשות דרך מספר אפיקים: <br />
<br />
* פרסום גלוי, ו[[פרסום סמוי|סמוי]] אשר משפיע על הרגלי חשיבה ומקנה לילדים, לנוער ולמבוגרים [[הרגלי בריאות]] במסגרת [[תרבות הצריכה]]. הדבר בולט במיוחד בהקשר של [[פרסום מוצרי מזון לילדים]], שיווק של [[משקאות ממותקים]] וכדומה אך קיים גם בתחומים נוספים כגון [[עישון]], [[מכוניות]] ועוד. <br />
* השפעות של תכנים - תכנים אלימים ו"רועשים" משפיעים הן דרך הרגלי חשיבה והן דרך השפעות פיזיולוגיות של התכנים כמו יצירת [[מתח נפשי]] (סטרס).<br />
* האפיק הפיזי - [[אורח חיים יושבני]] ומחסור ב[[פעילות גופנית]], הרגלי אכילה מול הטלוויזיה ואכילה בהיסח הדעת, פחות פעילות מחוץ לבית, השפעה על [[הרגלי שינה]] ועל הראייה. <br />
* אפיקים חברתיים - פחות פעילות משפחתית, פחות אינטראקציה בין הורים וילדים, פחות מפגשים חברתיים ופחות הזדמנות לפעילות גופנית עם חברים. <br />
{{להשלים}}<br />
<br />
למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית, [[תרבות הצריכה|פרסום]] מוצרים מזיקים, עידוד [[מחסור ועודף|צריכה עודפת]].<br />
<br />
בעוד שמעט מידי חשיפה לתכנים מיניים במדינות וחברות מסויימות מביאה לנזק, לדוגמה לכך שהנישואין לא נעשים לפי רצון אלה שמתחתנים, אלא נעשים לפי החלטת ההורים, חשיפת יתר גם גורמת לנזק. לפורנוגרפיה המופצת באינטרנט השפעות שליליות רבות על בריאות הנפש והגוף במיוחד אצל ילדים, הכוללות התנסות מינית בטרם עת, חיפוש פורקן מיני, אוננות כפייתית, עיסוק מיני בזולת, תפישה מעוותת של דימוי הגוף, פגיעות מיניות (רוב הפגיעות המיניות קורות בתוך המשפחה), הערות מיניות, הצצה באחרים, מעשים מגונים, אונס, השפעה שלילית על ההתפתחות המינית ועל חיי הזוגיות, עד כדי גירושין. <br />
<br />
אחת ההשפעות הקשות ביותר היא ההתמכרות. התמכרות למין וירטואלי מוגדרת כאחד מסוגי ההתמכרויות הקשים ביותר. השפעתו דומה להשפעה של סמים היוצרים הזיות וחוסר שליטה. במוח נוצרת פעילות כימיקלית הכוללת שחרור חומרים מגבירי הנאה, כגון דופמין, ונוצרת פעילות הורמונלית מוגברת. ההתמכרות לפורנוגרפיה או לתכנים מיניים אחרים מתאפיינת בצורך מתמיד בחשיפה רבה או קיצונית יותר. עוצמת ההתמכרות עלולה להביא לחוסר שליטה, הרגשת תסכול, איבוד גבולות וביצוע מעשים קשים. במקרים כאלה יש צורך בגורמי מקצוע.<br />
<br />
כיום קיימת תרבות שלמה המשתמשת בתכנים מיניים בוטים על מנת למשוך, למכור ולהעביר מסרים פורנוגרפיים, שאינן מוגדרים כפורנוגרפיה. אולם גם הן מזיקוים להתפתחותם הבריאה של צעירים. החשיפה הכמותית באינטרנט יוצרת השפעה מצטברת על הנפש{{הערה|עמותת "נטיבי רשת" [http://www.netivei-reshet.org/he/node/73 התמודדות מול הפורנוגרפיה]}}. <br />
===== אורח חיים יושבני מוחי =====<br />
קיימת השערה, שבאותו האופן בו העדר פעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך העדר פעילות מוחית עקב העברת העבודות הקשורות בפעילות כזאת למכונות יכולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. זאת אומרת, ששימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש ב"וויז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוסיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. חלק מההשפעות, הן כאמור רק בגדר של תאוריה אבל יש השפעות שכבר נמדדו בפועל, במחקרים שונים:<br />
<br />
'''מחשבונים בבית הספר היסודי'''. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההשגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו פלאים והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.{{הערה|LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html <br />
Primary schools to ban calculators because children have become too ‘dependent’ on them] 09 בנובמבר 2012, Mail Online}}{{הערה|Javier Espinoza [https://www.telegraph.co.uk/education/educationnews/11828257/Calculator-ban-has-improved-childrens-numeracy-skills-ministers-claim.html Calculator ban 'has improved children's numeracy skills', ministers claim] 27.08.2015, The Telegrafh}}.<br />
<br />
בכיתה ג' בבית ספר אחד עשו ניסוי: אמרו לתלמידים מסוימים לפתור בעיות בחשבון בלי מחשבון ולאחרים עם מחשבון. אחרי זה אמרו ל-2 הקבוצות לפתור בעיות בלי מחשבון. אם התלמידים היו טובים בחשבון גם קודם לא היה הבדל. לאלה שלא היו טובים בחשבון קודם הקבוצה "בלי מחשבון" פתרה בשלב השני טוב יותר{{הערה|Vanderbilt University [https://www.sciencedaily.com/releases/2008/08/080819160203.htm Calculators Okay In Math Class, If Students Know The Facts First, Study Finds] 20 באוגוסט 2008, ScienceDaily}}.<br />
<br />
'''תוכנת הניווט "וייז"''' יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט{{הערה| Joan Raymond [http://www.nbcnews.com/id/40138522/ns/health-mental_health/t/gps-addict-it-may-be-eroding-your-brain/#.Wl8RrbwjQps GPS addict? It maybe eroding your brain.] 15.11.2010}}{{הערה|UCL [http://www.ucl.ac.uk/news/news-articles/0317/210317-satnav-brain-hippocampus Satnavs 'switch off' parts of the brain] 21.03.2017}}. יש אפשרות שמעבר ל[[תחבורה אישית אוטומטית]] יכול להגביר אפקט זה.<br />
<br />
==== פגיעה בפוריות והשפעות הורמונליות ====<br />
חשיפה למציאות מדומה [[ירידה בפוריות גברים|פוגעת בפוריות]]{{הערה|Dr. David Friedman [https://www.doctordavidfriedman.com/blog/low-testosterone-could-your-cell-phone-or-laptop-be-to-blame-1 Low Testosterone – Could Your Cell Phone or Laptop Be to Blame?]Changing life-for the health of it!}}. בעיה זו מהווה סיכון [[סיכוני אסון עולמיים|לקיימות]] האנושות. כמו כן היא גורמת להפרעות הורמונליות{{הערה|Yüksel M1, Nazıroğlu M2, Özkaya MO1 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26578367 Long-term exposure to electromagnetic radiation from mobile phones and Wi-Fi devices decreases plasma prolactin, progesterone, and estrogen levels but increases uterine oxidative stress in pregnant rats and their offspring.] מאי 2016, PubMed.gov}}.<br />
<br />
===השפעות סביבתיות===<br />
לפי מחקר מ-2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, מחשבים ניידים (לפטופים), וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע{{הערה|World Economic Forum [http://ewn.co.za/2017/12/18/why-your-smartphone-is-contributing-to-climate-change WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE] 18.12.2018, Eyewithness News,}}.<br />
<br />
לפי מחקר אחר, כבר ב-2018 התעשייה הדיגיטלית היתה אחראית ל-4% מפליטות גזי החממה. צריכת האנרגיה שלה עולה ב-9% בשנה. חלקה בפליטות גזי החממה בעולם יעלה ל-8% ב-2025. רק תעשיית הפורנוגרפיה היתה אחראית ל-82 מיליון טון גזי חממה בשנה, נכון ל-2018{{הערה| Maxime Efoui-Hess for the think tank The Shift Project [https://theshiftproject.org/wp-content/uploads/2019/07/2019-02.pdf CLIMATE CRISIS:THE UNSUSTAINABLE USE OF ONLINE VIDEO ]}}.<br />
<br />
פליטת הפחמן הדו חמצני מסקטור פנאי ובילוי בבריטניה היא הגדולה ביותר מכל הסקטורים. בסקטור הזה נכללים גם טלוויזיה, בתי קולנוע ושאר מציאות מדומה{{הערה|carbon trust [https://www.carbontrust.com/media/84936/ctc603-the-carbon-emissions-generated-in-all-that-we-consume.pdf The carbon emissions generated in all that we consume] 2006}}/<br />
<br />
מסכים שטוחים דורשים שימוש [[גז חממה|בגז חממה]] nitrogen trifluoride (מקבוצת הגזים הפלואורינטיים) ובטלוויזיות המסכים האלה גדולים. ייצור הגז גדל ל-4,000 טון בשנה והוא פי 17,000 חזק יותר מפחמן דו חמצני{{הערה|Ian Sample, [https://www.theguardian.com/science/2008/jul/03/scienceofclimatechange.climatechange Environment: Climate risk from flat-screen TVs]3 ליולי 2008, The Guardian}} כך שזה יוצא 68 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני. סך הכל האנשות פולטת 42 מיליארד בשנה כך שזה יוצא יותר בערך 0.15%.<br />
<br />
הפקת שעה 1 של תכנית טלוויזיה גורמת לפליטת 8.2 טון פחמן דו חמצני{{הערה|Carbon Visuals [http://www.carbonvisuals.com/projects/one-hours-tv-production-for-bbc THE CARBON FOOTPRINT OF ONE HOUR'S TV PRODUCTION] 22 בדצמבר 2018}}.<br />
<br />
צפייה על ידי אדם אחד בטלוויזיה במשך שעה גורמת לפליטת 0.08 קילוגרם פחמן דו חמצני{{הערה|Jigna Chandaria, Jeff Hunter, and Adrian Williams [https://www.computer.org/csdl/proceedings/issst/2011/394/00/05936908.pdf The Carbon Footprint of Watching Television,<br />
comparing Digital Terrestrial Television with<br />
Video-on-Demand ]}}.<br />
<br />
למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית, [[תרבות הצריכה|פרסום]] מוצרים מזיקים, עידוד [[מחסור ועודף|צריכה עודפת]].<br />
<br />
=== השפעות ארוכות טווח ===<br />
המציאות המדומה מתפקדת היום באופן דומה לסמים. כאשר המציאות איננה מספקת את האדם, אפשר לנסות לתקן אותה או אפשר לשקוע באשליות. כדי לשקוע באשליות נעימות קודם השתמשו בסמים והים במציאות מדומה. בדיוק כמו בסמים ההתמכרות לאשליות גורמת נזק למצבו הבריאותי והחברתי של האדם במציאות. כמו כן היא גורמת לנזק לחברה ולסביבה. ההשפעה השלילית של הסמים על החברה והסביבה היום היא גדולה אבל ההשפעה השלילית של המציאות המדומה עליהן גדולה הרבה יותר. המציאות המדומה גורמת לנזק רחב עמוק ומצטבר. ככל שהנזק גדול יותר כך יש יותר רצון להתנתק מהמציאות ולעבור למציאות מדומה.<br />
<br />
ההתמכרות למציאות המדומה גורמת להערכה פחותה של המציאות. מה הצורך בעולם, באנשים אחרים, משפחה, חברים, אגמים או יערות, אם את כל זה יש על המסך?<br />
<br />
ההתמכרות למציאות המדומה גורמת להקהיית חושים והחלשות כוללת של היכולת להגיב לגירויים מכל סוג: אהבה, שנאה, שמחה על ניצחון או כל סוג אחר. זאת גם בגלל אספקת גירוים מלאכותיים וגם בגלל השפעות הקרינה.<br />
<br />
ההתמכרות למציאות המדומה פועלת כתופעה המזינה את עצמה: תהליך איטי של הרעה יגרור פחות התנגדות מאשר תהליך מהיר אבל אפילו אז זה יכול לעורר התנגדות אם המוח במצב טוב. לעומת זאת כאשר הוא נפגע מהשפעות ההתמכרות למציאות המדומה הוא יוכל להעריך את הנזק ולהתגונן במידה פחותה מה שיקל למציאות המדומה לעשות את הצעד הבא וחוזר חלילה. <br />
<br />
בסך הכל, ההתמכרות למציאות המדומה היא חלק מרכזי בהפיכת האדם מחלק מהביוספרה כמו שהוא היה עד עכשיו, לחלק מהטכנוספירה, לרובוט.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
== מאבק בהשפעות המציאות המדומה ==<br />
בתכנית הבוקר פאולה וליאון החליטו לקדם קמפיין שמטרתו לנתק את האנשים מהמסכים בבית לפחות לשעתיים - "ניקוי מסכים"{{הערה|פאולה וליאון [https://www.facebook.com/paulaANDleon.keshet12/videos/541255946391922/ ניקוי מסכים] 30.12.2018, ערוץ 12}}.<br />
<br />
בישראל מקודם קמפיין "תנו לגדול על שקט" בו הורים קונים לילדיהם טלפונים ניידים ללא חיבור לאינטרנט (לא "סמארט"פונים) ומשתדלים לעשות זאת בקבוצות כדי להקל על האווירה בהם הילדים נמצאים בכיתה. אם להרבהי לדים בכיתה אין "סמארט"פון, אין גם לחץ חברתי לקנות אותו. עד עתה הצליחו ההורים לקדם את הקמפיין בלפחות 160 בתי ספר יסודיים{{הערה|גלי לויטה ליבוביץ[https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5443758,00.html הסוף לסמארטפונים? 160 בתי"ס כבר הצטרפו לפרויקט הטלפונים הבטוחים]10.01.2019, Xnet}}.<br />
מומחים רבים חושבים שיש לאסור וואי פאיי בבתי הספר ושהוא מסוכם כמו אסבסט ועישון. בחלק מבתי הספר הוא באמת נאסר ובחלק נאסרו ה"סמארט"פונים. בזמן האחרון בהרבה בתי ספר המסך החליף את הלוח. ילדים רבים כה התרגלו אליו שמסרבים ללכת לחופשה במלון אם אין בו ואאי פאיי. אבל המסך גורם להפרעות קשב וריכוז ולפי דעתם של מומחים רבים גם לסרטן מחלות לב ועוד. לסרטן לוקח כמה עשורים להתפתח ובעתיד החשיפה המסיבית לקרינה יכולה לגרום למגפת סרטן. הקרינה מכשירים "חכמים" שונים גבוהה פי מיליארד מהקרינה אליה נחשף האדם באופן טבעי. הקרינה מוואי פאיי נמוכה יותר מקרינה מסמארטפון אבל אנשים נחשפים אליה ליותר זמן{{הערה| GEOFFREY LEAN FOR THE DAILY MAI [https://www.dailymail.co.uk/news/article-5872001/Could-wifi-giving-children-cancer.html As more countries ban iPads and mobile phones from the classroom, could wifi be giving our children cancer?] 21 ביוני 2018, Mail Online}}.<br />
<br />
בראש העין תושבים התאגדו והתחילו לפעול נגד אנטנה סלולרית המוצבת בעיר. הם טוענים שהם חולים בסרטן יותר בגללה, כאשר מי שגר יותר קרוב ו/או שום דבר לא מפריד בינו לאנטנה, חולה יותר. כתבה על כך פורסמה בויינט{{הערה|עמיר בורנשטיין [https://norad4uh.blogspot.com/2019/02/blog-post_26.html?fbclid=IwAR3L0yGnK7-phJ9kut7LXW0oqpCCjbRQXYAHcU5Y1K7uGe4OdjTMfqOOyKc תושבים בראש העין טוענים כי קרינה מאנטנות גורמת להם לחלות בסרטן]26 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך}}.<br />
=== מאבק בדור 5 (5 ג'י) ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערים חכמות}}<br />
יש מאבק מסביב להכנסת טכנולוגית הג'י 5, טכנולוגיה המקודמת בין היתר כדי ליצור "ערים חכמות", [[תחבורה אישית אוטומטית]] ו"אינטרנט של חפצים". רבים טוענים שהדבר יעלה את החשיפה לקרינה. כמו כן יש סבירות גבוהה מאוד שזה יעלה את רמת [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]]. אורח חיים יושבני פיזי - כי אנשים אפילו ללא רישיון, כמו ילדים, יוכלו לנסוע במכוניות בלי ללכת אפילו עד התחנה ואורח יושבני מוחי - כלומר ניוון המוח בגלל שפעילויות כמו ניווט מכונית יעשו באופן אוטומטי. כל זה כנראה ישפיע גם על בעלי חברות הסלולר אשר מקדמות את הפרויקט. הדבר יכפיל פי כמה את מהירות הגלישה באינטרנט ובכך כנראה יחזק את השפעות השונות של המציאות המדומה{{הערה|1= John Matarese [https://www.abc27.com/news/consumer/don-t-waste-your-money/controversy-grows-as-mini-5g-cell-towers-pop-up-everywhere/1765880043?fbclid=IwAR3v29llaInIb0x-I-lSDAUfSekROEgIeMNubmFCdyEfD4wFGT_HCLbdCvk Controversy grows as mini 5G cell towers pop up everywhere] 8 בפברואר 2019, ABC news 27 com}}. הקרינה מאנטנה בודדת של ג'י 5 היא נמוכה יותר מאנטנה רגילה, הבעיה היא שיצטרכו הרבה יותר אנטנות, כך שסך הכל זה יכול לצאת יותר. למעשה רק אינטרנט של חפצים ידרוש 10 - 20 מיליארד חיבורים למכוניות אוטומטיות, מקררים, מצלמות, ועוד, מה שאומר כמות גדולה של אנטנות וקרוב יותר לבתים. לכל 10 - 12 בתים בשטחים עירוניים תהיה אנטנה אחת{{הערה|1=יותר מ-180 מדענים ודוקטורים [https://ehtrust.org/wp-content/uploads/Scientist-5G-appeal-2017.pdf Scientists warn of potential serious health effects of 5G]13 לספטמבר 2017}}. רופאה מומחית שרון גולדברג בשימוע בנושא בארצות הברית טענה שלקרינה אלחוטית שמקודמת באמצעות ג'י 5 יש השפעה קשה על בעלי חיים, צמחים, בני אדם, השפעות על המבנה הגנטי, על הלב, הגברת סכרת. היא טוענת שהדבר מוכח מספיק ואיננו דעה{{הערה| Arjun Walia [https://www.collective-evolution.com/2018/10/26/veteran-md-drops-bombshell-at-michigans-5g-small-cell-tower-legislation-hearing/?fbclid=IwAR02T5eC3S48fJQ2l6qOufpjPeNAjMqZUqP5qsTUQxI1zqn4EG5y38RFmOE Veteran MD Sharon Goldberg Drops Bombshell At Michigan’s 5G Small Cell Tower Legislation Hearing] 26 אוקטובר 2018, Collective Evolution}}. מספר רב של מדענים קראו להפסיק את הפריסה של טכנולוגיה זו בטענה שזהו פשע נגד האנושות והסביבה לפי החוק הבין לאומי{{הערה|1=<br />
RT America [https://www.youtube.com/watch?v=H_f9gpg4t6c&fbclid=IwAR0Nzi0qJCtZfzCLmsUnERDFg7gO5H8rLEb7vEIXLEW_dd8NfgmNEduBmw0 5G Wireless: A Dangerous ‘Experiment on Humanity’]14 לינואר 2019, יוטיוב}}<br />
<br />
ערים רבות אסרו על הפעלת טכנולוגיית ג'י 5 לא רק בגלל שהיא מסרטנת ופוגעת בעוד דרכים באנשים אלה גם בגלל שהיא פוגעת בעצים והציפורים. לא מדובר בהשערות אלא במקרים שניצפו בכמויות גדולות{{הערה|Osho News [https://www.oshonews.com/2018/11/14/mill-valley-california-blocks-5g-cell-tower-implementation/ Mill Valley, California, blocks 5G cell tower implementation] 14 בנובמבר 2018}}.<br />
<br />
בתחילת שנת 2019 נוצר אתר והופצה עצומה להתנגדות לקרינה מג'י 5 בישראל{{הערה|1=5G המסרטן החדש [https://www.drove.com/campaign/5c82e38cf644d100013d8225?utm_medium=facebook&skey=.WWD מתנגדים יחד לפריסת רשת 5G ~ עבור העתיד של כולנו]}}.<br />
<br />
מרטין פאל, דוקטור אמריטוס לביוכימיה באוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית הוא בין 235 המדענים הקוראים למנהיגי האיחוד האירופי לעצור את פריסת רשת דור חמש, תאר אותה כ "התאבדות המונית". <br />
<br />
"ד"ר פאל הוסיף: "אני מאמין שנראה קריסה בתפקוד המוח אצל רבים בעוד חמש עד שבע שנים. תהיה לנו גם קריסה בפיריון ילדינו מוקדם יותר."<br />
<br />
החששות אותן מזכיר הדוקטור בראיון:<br />
1. גידול אדיר במספר האנטנות – כדי לקבל רשת פועלת יהיה צורך באנטנה סלולריות (מוקטנת אבל לא נמוכת קרינה) כל 100 מטרים כלומר: בכל פינת רחוב.<br />
<br />
2. בנוסף לאנטנות גם שידור מלוויינים – חשיפה לקרינה גם באזורים לא עירוניים.<br />
<br />
3. הפריסה של 5G נעשית בזירוז ואגרסיביות עוד טרם בוצעו בדיקות או מחקרים על ידי הממשלות וגופים בינלאומיים.<br />
<br />
בכתבה מובא דיווח מוינה באוסטריה שם נפרסו כבר רשתות דור חמש, ומספר התלונות על מחלות קרינה עלו באופן משמעותי מאוד כגון: דימומים מהאף, כאבי ראש, כאבי עיניים, כאבים בחזה, בחילות, עייפות כרונית, הקאות, טינטונים, סחרחורות, תסמינים דומים לשפעת, וכאבי לב. חלקם דיווחו גם על לחץ על הראש, כאבי "דקירה" קצרים בחלקי הגוף. נכון למרץ 2019, יותר מ-63,000 איש חתמו על אחת מהעצומות לעצור את פריסת דור 5{{הערה|שירה קורן [http://www.kolhazman.co.il/384494 מדען בכיר: "'דור 5'-התאבדות המונית"] 27.05.2019, כל הזמן}}{{הערה|CHRIS FORD [https://www.theepochtimes.com/5g-is-the-stupidest-idea-in-the-history-of-the-world-says-professor-emeritus-from-wsu_2882838.html 5G Is The ‘Stupidest Idea’ in the History of the World, Says Professor Emeritus From WSU] 23 באפריל 2019, The Epoch Times}}.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מיתוס]] או מציאות מדומיינת. <br />
* [[תעמולה]]<br />
*[[טלפון בנהיגה]]<br />
*[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]<br />
*[[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]]<br />
*[[קרינה]]<br />
*[[קרינה בקרייה]]<br />
*[[קרינה מטלפון סלולרי]]<br />
*[[מחשב ירוק]]<br />
*[[אורח חיים יושבני]]<br />
*[[אורח חיים פעיל]]<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
'''פעילות:'''<br />
<br />
* [https://www.facebook.com/groups/311936499275780/ תנו לגדול על שקט] קבוצת הפייסבוק של הקמפיין "תנו לגדול על שקט".<br />
* [http://www.netivei-reshet.org/he נתיבי רשת] דף עמותה הנאבקת בהתמכרות לעולם הווירטואלי<br />
<br />
'''מידע:'''<br />
<br />
* מידע עדכני על הנושא בבלוג של עמיר בורנשטיין, פעיל במאבק להפחתת הקרינה [https://norad4uh.blogspot.co.il/ ללא קרינה בשבילך] וכן באתר שלו [http://www.norad4u.co.il/ ללא קרינה בשבילך].<br />
* מרכז הידע הלאומי על הנושא באתר [https://www.tnuda.org.il/ מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות].<br />
* [https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/NE-screen-exposure.pdf חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה של משרד הבריאות], 12 בדצמבר 2018<br />
* יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2018/Article-af6008dbbe6e761004.htm ועדה תבחן השפעת החשיפה למסכים], חדשות 2, מאקו, 25.12.2018<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה: אי אלימות]]<br />
[[קטגוריה: איומים ומפגעים סביבתיים]]<br />
[[קטגוריה: בני נוער]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99&diff=119875שמאל פוליטי2020-12-28T13:47:43Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''שמאל פוליטי''' הוא מונח מיון של [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]], תנועות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ומגמות בחברה מהצד השמאלי של המפה ולו מספר מאפיינים עיקריים.<br />
==דת ומדינה==<br />
השמאל על פי רוב מגיע מקרב אוכלוסייה [[חילונות|חילונית]] ולכן דוגל בהגדלת ההפרדה בין דת ומדינה או לחלופין, בחקיקה אנטי דתית. יש בקרב השמאל התומכים בחקיקה דתית מטעמי [[זכויות עובדים]], כגון מנוחה בשבת.<br />
<br />
==לאום==<br />
השמאל דוגל ב[[הומניזם]] כלל-אוניברסלי (קוסמופוליטיות) וגורס שהלאום אינו עילה מוצדקת להבחין בין בני אדם שונים. החזון של מהפכני השמאל הוא חברה ללא לאומים בהם אנשים מאוחדים מאחורי ערכי ההומניזם וה[[סוציאליזם]].<br />
<br />
==שימוש בכוח לפתרון סכסוכים בינלאומיים==<br />
השמאל הוא לרוב יותר יוני(מהמילה "יונה", העוף המסמל את השלום) ומאמין בהידברות ומשא ומתן כאמצעי הטוב ביותר לפתרון מחלוקות וסכסוכים. תנועות שמאל בדרך כלל מתנגדות לפעולות צבאיות ומאמינות במדיניות של איפוק ושימוש בכלים דיפלומטיים. עם זאת, חלק מארגוני [[השמאל הרדיקלי]] מציגים עמדות [[מיליטנטיות]], ואף מצדיקים פעולות [[טרור]] לשם השגת מטרותיהם.<br />
<br />
==יחס לצבא==<br />
השמאל המתון בדרך כלל רואה בצבא משום "רע הכרחי", בעוד השמאל הרדיקלי מתנגד לצבא כמכשיר לאומי ורואה בו ארגון מדכא ואלים. ומאידך, בעבר ובהווה, ראו ארגונים ומדינות, שתפיסות שמאלניות היו [[אידאולוגיה]] רשמית אצלן, (כמו גם מדינות הגוש הקומוניסטי בעבר), בשימוש בכוח, באלימות, בצבא העומד לרשות המהפכה ואף באמצעי דיכוי, מכשירים לגיטימיים לתיקון החברה. בדרך כלל, תנועות השתמטות וסרבנות שירות במדינות שאינן מקבלות את עמדות השמאל - מוצאן בשמאל. חלקן באות על רקע [[פציפיסטי]] וחלקן על רקע פוליטי של התנגדות למדיניות הממשלה.<br />
<br />
==כלכלה==<br />
השמאל דוגל ב[[שוויוניות]] על חשבון [[היוזמה החופשית]]. השמאל המתון מעדיף מדיניות [[סוציאל-דמוקרטית]] ומדיניות [[רווחה]]-חברתית, [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. ב[[שמאל הקיצוני]] נכללת האידאולוגיה ה[[קומוניסטית]], השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מחייב השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית ב[[מסחר]] וב[[הון]] הפרטי, מתוך הנחה כי [[תחרות חופשית]] מדיי והעצמת [[בעלי נכסים]] גדולים תרחיב [[פערים חברתיים]] ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות.<br />
<br />
==הרחבת המונח ופרשנויות נוספות==<br />
'''שמאל פוליטי''' הוא כינוי לקבוצות פוליטיות בשלל תחומים. מקור הכינוי הוא בסידור הישיבה בפרלמנט הצרפתי לאחר המהפכה הצרפתית. ישנם חילוקי דעות כיצד להגדיר מהו '''שמאל''' ויש הטוענים כי החלוקה ל'''שמאל''' ו'''ימין''' היא חלוקה מלאכותית שאיננה תואמת את המציאות. זאת מאחר ששלל הקבוצות דוגלות בשינויים שונים אשר לא הכרח מתאימים זה לזה בתוך הקטגוריה בה הן נמצאים. <br />
<br />
===גישות לחלוקה===<br />
ישנה תאוריה לחלוקה בין השמאל לימין לפיה:<br />
*ימין - מאמין בניצחון של האחד על פני השני.<br />
*שמאל - מאמין כי קיימים רק האפשרויות של ניצחון הדדי או הפסד הדדי.<br />
<br />
את התאוריה הזו ניתן להכיל על כלל התחומים, החל מ[[כלכלה]] ועד ה[[אקולוגיה]].<br />
<br />
עוד דרך לחלוקה היא כי השמאל מאמין ב[[ערכים אוניברסליים]] (אנטרופוצטריות) ו[[ביוצנטרים]], ואילו הימין מאמין בערכים המתמקדים בטובת הפרט או תת קבוצה אנושית כמו [[לאום]] (לאומיות, לאומנות), [[גזע]], [[דת]] וכו'. <br />
<br />
באופן כללי יש נטייה לראות את ההשקפות הבאות כמזוהות עם השמאל, כאשר ככל שהשמאל קיצוני יותר, כך הוא מחזיק יותר בדעות אלו. אם כי יש קבוצות בשמאל שאינן מחזיקות בדעות אלה:<br />
* פייסנות מדינית, נכונות לשלם מחיר גבוה יותר על שלום, נטייה ל[[פציפיזם]], [[הומניזם]] ו[[אוניברסליזם]]. <br />
* קריאה ל[[התערבות המדינה בשוק]] ([[סוציאל-דמוקרטיה]]) ואף ביטול ה[[שוק]] ([[קומוניזם]]). <br />
* שאיפה ל[[צדק חברתי]], [[שוויון]] בין בני האדם, דאגה ל[[שכבות חלשות]] יותר בחברה כמו מהגרים, נשים, עניים , וניסיון לתת פתרון לכך מצד המדינה. <br />
* חשדנות כלפי ה[[דת]] או ביטול הדת. התנגדות ל[[מוסדות]] הכנסייה. ראייה בדת כ"[[אופיום להמונים]]". <br />
* התנגדות ל[[אליטה החברתית]] כמו כנסייה, [[אצולה]] ו[[בעלי ההון]]. <br />
* דאגה ל[[זכויות אדם]], ל[[זכויות בעלי חיים]], ביוצנטריות. <br />
* דאגה ל[[מערכת האקולוגית]], לרווחות דורות העתיד, [[קיימות]]. <br />
* דאגה מפני השתלטות ה[[הון]] על המערכת ה[[דמוקרטית]] ומפני [[פלוטוקרטיה]], התנגדות לבעלי הון ול[[תאגידים]]. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[סוציאליזם]]<br />
* [[שמאל וימין בפוליטיקה]]<br />
* [[ימין פוליטי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3132331 על חטאי השמאל] שלמה אבינרי, הארץ, 24.11.2016 <br />
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3132488 חמישה דברים שאנשים לא מבינים לגבי מעמד הפועלים האמריקאי], ג'ואן וויליאמס, הרווארד ביזנס ריוויו, הארץ, 23.11.2016<br />
* [[דותן לשם]], [https://mekomit.co.il/האלטרנטיבה-השמאלית-בישראל-היא-ימין-כל/ האלטרנטיבה השמאלנית בישראל היא ימין כלכלי קיצוני], [[שיחה מקומית]], 14.3.2017<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]<br />
[[קטגוריה:אידאולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:כלכלה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A1_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_2003_%D7%A2%D7%93_2007&diff=119874חוק ההסדרים/ביטול מס רווח הון בשל הפקדות לקופות גמל שבוצעו במהלך השנים 2003 עד 20072020-12-28T13:47:07Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>__NOTOC__{{הסדרים:חזור|2009}}<br />
== תקציר ==<br />
ביטול מס רווח הון בשל הפקדות לקופות גמל שבוצעו במהלך השנים 2003 עד 2007.<br />
* עמוד 154 בהצעת מדיניות 2009-2010<br />
* {{החלטת ממשלה|172|ביטול הטלת המס על ריבית ורווחים שמקבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, במשיכה כדין, בשל הפקדות שבוצעו בשנים 2003 עד 2007|2009|05}}<br />
<br />
== סעיפים קשורים ==<br />
<br />
== כתבות מהעיתונות ==<br />
<br />
== ניתוחים והשפעות ==<br />
<br />
== דברי הסבר ==<br />
עד שנת 2003 היה קיים פטור מלא על רווחי הון לרבות רווחים שנצברו בקופות גמל הוניות. בעקבות המלצות ועדת רבינוביץ בוצעה רפורמה במס רווח הון אשר קבעה, בין היתר, הוראות לעניין מיסוי רווחי הון על הפקדות חדשות לקופות גמל הוניות החל משנת 2003. בהתאם לכללים שנקבעו, גביית המס כאמור הייתה מתבצעת בעת משיכת הכספים על ידי החוסך. בתחילת שנת 2008 בוצעה רפורמה בשוק מוצרי החיסכון הפנסיוני שתכליתה הייתה ביטול קופות הגמל ההוניות וכי כל ההפקדות החדשות למוצרי חיסכון פנסיוני יהיו לקופות גמל לקצבה (להלן – תיקון 3).<br />
<br />
לאור תיקון 3 נוצר למעשה בחשבון החוסך על פני עשרות השנים, "אי" בגין הפקדות שבוצעו בין השנים 2003 עד 2007 שלכאורה בתנאים מסוימים יהיו פטורים ממס רווח הון, להלן התנאים המצטברים לקבלת פטור כאמור:<br />
<br />
1. הפקדה שנתית עד תקרת ההפקדה המוטבת (כ-20,000 ש"ח).<br />
<br />
2. משיכת הכספים בגיל 67 (לגבר) או 64 (לאישה) לפחות.<br />
<br />
3. 15 שנות וותק לפחות בחשבון העמית בקופה.<br />
<br />
אומדן הכנסות המדינה העתידיות ממס רווח הון על כספים שהופקדו בקופות גמל במהלך השנים 2003 עד 2007 מוערך בכ-60 מיליון ש"ח (נכון לסוף שנת 2008).<br />
<br />
מאחר שההחלטה אם החוסך ישלם מס רווח הון או לא, תהיה בעת ההחלטה על משיכת הכסף על ידי החוסך היא מחייבת את הגופים המנהלים לשמור את "ההיסטוריה" בגין ההפקדות באותן שנים לרבות, קרן ההפקדה, חישוב הרווח הנומינאלי וההצמדה בגין אותם הפקדות לאורך עשרות שנים ועד למועד משיכת הכסף מהקופה. העלויות התפעוליות הגבוהות בגין תיעוד ושמירת ההיסטוריה של הפקדות אלה מושתות בסופו של דבר על ציבור החוסכים.<br />
לאור האמור מוצע לתקן את סעיפים 3(ה4) ו-9(18א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, כך שיבוטל מס רווח הון בגין הפקדות לקופות גמל שבוצעו במהלך השנים 2003 עד 2007, הן בשל הצורך להקטין את העלויות התפעוליות בגין שימור "ההיסטוריה" לאורך השנים והן בשל הצורך להקל בנטל המס על חוסכים בקופות גמל לנוכח ההפסדים בחיסכון הפנסיוני שספגו במהלך שנת 2008. <br />
<br />
אומדן עלות תקציבית מוערך בכ-60 מיליון ש"ח (נכון לסוף שנת 2008).<br />
<br />
{{חוק ההסדרים 2009|ביטול מס רווח הון בשל הפקדות לקופות גמל שבוצעו במהלך השנים 2003 עד 2007}}</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_2009&diff=119873חוק ההסדרים/הצעת חוק ההסדרים 20092020-12-28T13:47:06Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{{הסדרים:חזור|2009}}<br />
{{הסדרים:חזור|קטגוריה מקרו}}<br />
== תקציר ==<br />
אישור הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008, בנוסח שאושר והוגש לכנסת בכפוף לכמה שינויים.<br />
<br />
* [http://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/411/411.pdf הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008]<br />
* עמודים 111-115 בהצעת מדיניות 2009-2010<br />
* {{החלטת ממשלה|159|הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008|2009|05}}<br />
<br />
== סעיפים קשורים ==<br />
<br />
== כתבות מהעיתונות ==<br />
<br />
== ניתוחים והשפעות ==<br />
<br />
== דברי הסבר ==<br />
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008 (להלן – הצעת החוק), הונח לאישור הכנסת על ידי הממשלה הקודמת אך לא עבר קריאה ראשונה.<br />
<br />
בהתאם לחוק-יסוד: הכנסת, אם לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן – היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע. מאחר שחוק התקציב לשנת הכספים 2009 לא התקבל עד למועד האמור ראו הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה והתקיימו בחירות לכנסת הבאה ביום ה-10 בפברואר 2009.<br />
<br />
ביום ה-31 במרץ 2009 כוננה ממשלה חדשה. מאחר שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כאמור, לאחר שתואמה עם המשרדים הנוגעים בדבר וכן אושרה על ידי מחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים, מוצע להניחה כעת על שולחן הכנסת הנכנסת, בכפוף למספר שינויים והתאמות נדרשים והכל כמפורט להלן.<br />
<br />
1. לפרק ו': רישוי עסקים –<br />
<br />
סעיף 12 להצעת החוק קבע כי כניסת ולתוקף של פרק ו': רישוי עסקים, לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים) כנוסחו בסעיף 10 – 12 להצעת החוק, יהיה המועד המאוחר מבין כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי סעיף 7 ג1 לחוק רישוי עסקים או ה-1 ביולי 2009. המועדים האמורים נקבעו כדי לאפשר לשר הפנים, לנותני האישור השונים מטעם משרדי הממשלה ולרשויות (להלן – נותני האישור), לבצע את הפעולות הנדרשות בטרם ייכנס התיקון לחוק לתוקפו. מאחר שהצעת החוק לא עברה בקריאה ראשונה ומוצע רק כעת להגישה בשנית הרי שהצעת החוק לא תעבור בקריאה שניה ושלישית עד ליום 1 ביולי 2009 ועל כן נדרש להתאים מועד זה. מאחר שנותני האישור כבר החלו בהיערכות לצורך השלמת הפעולות הנדרשות בטרם יכנס התיקון לחוק רישוי עסקים כאמור לתוקפו, מוצע לקבוע כי המועד בו יכנס התיקון לתוקף יהיה ה-1 בינואר 2010.<br />
<br />
2. לפרק ז': רשויות מקומיות –<br />
<br />
מאחר שהצעת החוק לא עברה בקריאה ראשונה ומוצע כעת להגישה בשנית נדרשת התאמה של המועדים הנוקבים בסעיף 13 תוך דחייתם בשנה.<br />
<br />
3. לפרק י"א: תקשורת –<br />
<br />
מפעיל וירטואלי בענף הסלולר הוא מפעיל העושה שימוש בתשתית של בעל רישיון למתן שירותי רדיו-טלפון נייד לצורך מתן שירותי סלולר. במטרה לקדם את פעילותם של מפעילים וירטואליים בישראל, קיבלה הממשלה את החלטה מספר 3980 מיום 24 באוגוסט 2008, שבה הוצע להעניק רישיון למפעיל וירטואלי, למי שיגיש בקשה לכך ויעמוד בתנאים שיקבע שר התקשורת ולקבוע מנגנון ותנאים שלפיהם יוכל שר התקשורת להתערב הן באופן השימוש במתקני הבזק של בעל הרישיון, והן בתעריף קישור הגומלין בגין השימוש.<br />
<br />
בשל הזמן שעבר מאז קבלת ההחלטה האחרונה, מוצע לעדכן את התאריכים ולוחות הזמנים שהובאו בהצעת ההחלטה. כך, מוצע לקבוע כי היעד לקביעת תקנות ראשונות לעניין תנאים למתן רישיון למפעיל וריטואלי ישונה מיום 1 באפריל 2009 ליום 1 בספטמבר 2009.<br />
<br />
4. לפרק י"ב: שילוב מקבלי גמלאות בעבודה –<br />
<br />
סעיף 41(ב) להצעת החוק קובע תחילה הדרגתית של הוראות הפרק על האוכלוסייה המנויה באותו סעיף, אשר תושלם עד תום שנתיים מיום תחילת החוק. לאור חשיבותה של תכנית "אורות לתעסוקה" בטיפול במקבלי גמלת הבטחת הכנסה והישגיה הברורים של התכנית, מוצע לקבוע כי התחילה ההדרגתית תושלם בתום שנה מיום תחילת החוק ולא בתום שנתיים ממנו. זאת על מנת לאפשר לאלה מבין מקבלי גמלת הבטחת הכנסה שחלה עליהם הוראת ההחלה ההדרגתית לפי הוראות הסעיף האמור, ליהנות מהשירותים הניתנים במסגרת התכנית במועד מוקדם יותר ובכך לשפר את השתלבותם בשוק העבודה מוקדם ככל הניתן, תוך שמירה על הדרגתיות הפריסה במשך שנה אחת. לפיכך מוצע לתקן בהתאם את מועדי הפריסה ההדרגתית, כך שהפעימות יעשו במהלך שנה מיום התחילה, במרווחים של ששה חודשים מיום התחילה. עוד מוצע לקבוע כי המועד האחרון לקביעת צו לפי סעיף 41(ב) יהיה 1 באוגוסט 2009 ולא 1 ביוני 2009, לנוכח הדחייה במועד אישור החוק. בנוסף מוצע כי לא ניתן יהיה לקבוע בצו אי תחולה של הוראות הפרק, ובהתאם לקבוע כי הוראותיו יחולו על כלל מקבלי ותובעי גמלת הבטחת הכנסה, במטרה לאפשר לכלל אוכלוסייה זו ליהנות מהשירותים הניתנים במסגרת התכנית ובכך לשפר את השתלבותם בשוק העבודה.<br />
<br />
5. לפרק י"ג: הטלוויזיה הלימודית –<br />
<br />
בהחלטה מס' 3985 מיום 24 באוגוסט 2008, נקבע, בין השאר, כי ביום 1 בינואר 2009 יופסקו שידורי הטלוויזיה הלימודית באפיקים שהקצו בעלי רישיון לשידורי כבלים ולשידורי לווין, באפיקים שהקצתה רשות השידור וכן בערוץ 2. בהחלטת ועדת שרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות הממשלה בעניין המדיניות הכלכלית לשנת 2009 מס' חקת/4 מיום 24 בספטמבר 2008 נקבע כי הפסקת השידורים כאמור תיכנס לתוקפה לא לפני יום 1 במרץ 2009. תיקוני החקיקה לצורך יישומה של ההחלטה האמורה שולבו בהצעת החוק. לאחר בחינת הנושא מוצעת הצעה לפיה תשולב הטלויזיה הלימודית ברשות השידור, ועל כן מוצע לבטל את הפרק שהוצע בהצעת החוק אשר קבע כאמור.<br />
<br />
6. פרק ט"ז: ביטוח לאומי –<br />
<br />
א. בהמשך להסכם הקואליציוני שנח תם בין סיעת הליכוד לבין סיעת העבודה, מוצע לבטל את מבחני ההכנסה לגמלת הסיעוד שנקבעו בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009), התשס"ט-2008, ולהותיר על כנם את מבחני ההכנסה הקיימים כיום לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988.<br />
<br />
ב. בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליכוד לבין סיעת ישראל ביתנו, מוצע לבטל את התיקון ללוח ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשר הוציא את העבודה הבלתי מקצועית בתחנות הדלק מרשימת העבודות המזכות במענק בעד עבודה מועדפת.<br />
<br />
ג. סעיף 55(7) להצעת החוק קובע עדכון של מענק האשפוז שמשלם המוסד לביטוח לאומי לבית החולים בשל יולדת המאושפזת בו. נוכח הגידול בהוצאות בגין רשלנות רפואית בתחום היולדות, מוצע להגדיל את הסכומים שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות לוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי.<br />
<br />
ד. לנוכח התיקונים המוצעים במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, מוצע לתקן בהתאם את שיעור ההקצבות שמעביר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי.<br />
<br />
7. לפרק י"ז: בריאות –<br />
<br />
א. בסעיף 60 להצעת החוק נקבעו הוראות לעניין תיקונים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות), כך שקופת חולים תהיה רשאית לגבות מחבריה תשלום חודשי בר-הפחתה, כמפורט בסעיף האמור. מוצע לתקן את הצעת החוק ולקבוע בה כי עקרת בית לא תחויב בתשלום חודשי בר-הפחתה, וזאת באמצעות הוספת הוראה בעניין זה בסעיף 14(ז1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, כנוסחו בסעיף 60(6) להצעת החוק. כמו כן, מוצע לבטל את השינויים בחוק הביטוח הלאומי, כמפורט בסעיפים 62 ו-63 להצעת החוק, אשר נקבעו בהם הוראות משלימות לעניין גבייתם של תשלומים חודשיים ברי-הפחתה מעקרות הבית.<br />
<br />
ג. סעיף 60(3) להצעת החוק קובע הוראות, בדרך של תיקון חוק ביטוח בריאות, לעניין אופן אישורם של שינויים שתציע קופת חולים בסל שירותי הבריאות ובתשלומי החברים בעד השירותים כאמור בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות, וזאת אם הקופה הוכרה בידי שר הבריאות בהתאם להמלצה של ועדת היגוי שהקימה הממשלה לעניין זה. התיקונים המוצעים במסגרת התכנית הכלכלית של הממשלה לשנים 2009 ו-2010, שעניינם הגברת התחרות בין קופות החולים וכן הוראות לעניין הכרה בקופת חולים בבעלות פרטית, קובעים מנגנונים שונים להכרה בקופה האמורה, ונכללת בהם התייחסות גם לעניין אופן אישורם של השינויים שתציע קופת החולים הנוספת לפי סעיף 8 לחוק ביטוח בריאות. בהתאם לכך, מוצע למחוק את התיקון בסעיף 60(3) להצעת החוק.<br />
<br />
8. לפרק י"ח: שונות –<br />
<br />
א. סעיף 68(13) להצעת החוק קובע כי סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גביה) חלה עליו יגבה על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאת (להלן – המרכז) באישור מנהל המרכז ובתיאום עם חשב המשרד הממשלתי הנוגע לדבר. בהתאם להוראות תקנון כספים ומשק שנקבעו על ידי החשב הכללי, האחריות על הבקרה והפיקוח על גביית החובות במשרד הממשלתי הינה של חשב המשרד הממשלתי הרלבנטי. כמו כן חשב המשרד הממשלתי מבקר ומפעיל לעיתים מערכי גבייה קיימים במשרדו כנגד חייבים, בין היתר, במסגרת סמכויות הנתונות לו בהתאם לפקודת המסים (גביה). על מנת למנוע כפילות בפעולות גבייה מול החייבים השונים כאמור, באמצעות המרכז ומנגד באמצעות חשב המשרד ועל מנת שהגבית החוב תתבצע בצורה סדורה, יעילה באמצעות גוף אחד הידוע לכל הצדדים הנוגעים לדבר, מוצע כי התיקון יכלול את הסכמת החשב טרם העברת הטיפול בחובות המשרד הממשלתי לגבייה במרכז לגביית קנסות.<br />
<br />
ב. סעיף 68(14) להצעת החוק קובע כי מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גביה) אינה חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים קבע אותו בצו באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת יגבו באמצעות המרכז. מוצע לקבוע כי גם לאחר שנקבע כי תשלום חובה מסוים, כאמור, ניתן לגביה באמצעות המרכז, תידרש הסכמת מנהל המרכז לגבותו וכן תידרש הסכמת החשב לגבותו, לצורך הגברת יעילות הגביה ומניעת כפילות כפי שתוארו כאמור.<br />
<br />
{{חוק ההסדרים 2009|הצעת חוק ההסדרים 2009}}</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C_(2016)&diff=119872טיוטה:ביקורת על חברת טבעול (2016)2020-12-28T13:47:04Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{מאמר דעה}}<br />
<br />
'''מאמר זה משקף את דעת כותבו נכון לסוף שנת 2016 והוצא מארכיון לצורך פיתוח ערך עדכני; '''עדכון:''' נכון לשנת 2020 חלק מן הכתוב במאמר זה איננו תקף.'''<br />
<br />
'''טבעול''' (באנגלית: Tivall) היא חברה ישראלית להנדסת מזון שמשרדיה ומפעליה נמצאים בקיבוץ לוחמי הגטאות (בקרבת העיר עכו) ובעקבות הצלחותיה המסחריות נרכשה בעבר ע"י תאגיד המזון הישראלי "אסם".{{ש}}<br />
טבעול היא כעת חברת בת של אסם, אשר משיגה ממנה הכנסה יתרה.<br />
<br />
טבעול מייצרת מגוון מוצרים אשר רק חלקם נמכר בישראל.{{ש}}<br />
טבעול החלה את דרכה בשנות ה-80 כיצרנית של מזון אובו-לקטו צמחוני (מזון צמחוני שמכיל ביצים ו\או חלב) אך עם השנים התגלגלה לייצר בעיקר מזון אובו-צמחוני (מזון צמחוני שמכיל ביצים אך בד"כ ללא חלב) כנראה בשל ירידת הפופולריות של מוצרי חלב בקרב כלל האוכלוסיה.<br />
<br />
חברת טבעול זוכה לביקורת עקבית על שאינה משחררת גרסאות טבעוניות של כלל מוצריה בארץ, על אף שאלה כבר פותחו ומיוצרים על ידה בחו"ל.{{ש}}<br />
הביקורת הזו מגיעה בעיקר מטבעונים, מצמחונים שאינם טבעונים אך מעוניינים לצמצם או להפסיק לצרוך ביצים, ואנשים שאינם מגדירים עצמם כטבעונים או צמחונים בהכרח אך מעוניינים גם כן לצמצם אם לא להפסיק לחלוטין לצרוך ביצים אך מצד שני מאוד אוהבים את אותם מוצרי החברה שנכון להיום גרסאותיהם שמיוצרים בישראל כן מכילים ביצים. קבוצת צרכנים כללית זו דורשת גרסאות טבעוניות של המוצרים מתוקף אי רצונה לממן התעללות בבעלי חיים, כמו זו המתרחשת בתעשיית הביצים מדי יום במסגרת החוק הישראלי-חילוני ונתמכת ע"י מי שצורך ביצים או מוצרים המכילים אותם (כולל חברת טבעול שרוכשת ביצים \ חלבון ביצה להכנת חלק ממוצריה).{{ש}}<br />
במאמר זה אדון הן בהתנהלותה המוזרה של טבעול בנושא והן במדוע אני חושב שהביקורות עליה מוצדקות.<br />
<br />
==טענות להתנהלות כושלת כלפי צרכנים הסולדים מצריכת ביצים==<br />
מאז שעלתה התנועה הטבעונית בישראל אי שם בשנת 2010 נעשו ניסיונות רבים של צרכנים לפנות לחברת טבעול בבקשה לפתח שניצל סויה דק טבעוני;{{ש}}<br />
בין השנים 2010 ל-2016 פנו לטבעול מאות אם לא אלפי צרכנים ותיקים בבקשה לשניצל טבעוני בדף הפייסבוק של החברה.{{ש}}<br />
צרכנים אלה טענו לזלזול גם בעקבות כך שהחברה לכאורה לא מעוניינת לטבען מוצרים אחרים שברשותה כגון המבורגר, נקניקיות, קבבים קציצות ירק מסוימות (מהסדרה של ארז קומורובסקי) ועוד אם כי מהתרשמותי התואנה העיקרית היא בכך שהחברה נמנעת לטבען את שניצל הסויה האובו-צמחוני, כלומר להשתמש בחלופה כל שהיא לביצים כמו גלוטן \ קמחי קטניות \ עמילנים או שילוב כל שהוא של אלו (להערכתי הדבר נכון במיוחד לגבי הגרסא הדקה של מוצר השניצל הצמחוני).<br />
<br />
בפועל, טבעול כבר פיתחה מזמן גרסאות טבעוניות של כלל מוצריה, אך מסיבות לא ברורות כאמור, ממשיכה להתעקש שלא לשווק את המוצרים הללו בארץ. מכל הבדיקות שערכתי המחלקה בתוך טבעול שאחראית להתנהלות המוזרה הזו היא מחלקת השיווק שמכתיבה אילו מוצרים יווצרו במפעלי החברה, ולאן ישווקו.<br />
<br />
כעסם של הצרכנים עלה מדרגה כאשר בסביבות שנת 2015, צילמו כמה ישראלים ששהו באירופה ובפרט בהולנד, מוצרי טבעול טבעוניים כגון שניצל, המבורגר ונקניקיות כשהם נמכרים בחו"ל, ופירסמו צילומים אלה בדף הפייסבוק של החברה ומחו על כך וזכו לתגובה עמומה לכאורה לאחר שטענו פליאה על מצב זה (ראו בהמשך ניתוח לתגובה שקיבלו ולסיבתיות לכך).<br />
<br />
צרכן אקטיבי יודע שאם פנייה לדרג הנמוך איננה זוכה ליחס רציני, מה טוב ומה נעים לפנות לדרג הגבוה יותר. עם זאת, מעניין לציין שמהתרשמותי האישית, צמרת ההנהלה של חברת טבעול עשתה מאמצים רבים לכך שצרכנים לא יוכלו לפנות אליה בקלות; אני, צרכן טבעול לפחות 20 שנה, נאלצתי לעשות שימוש בידע שרכשתי בהיררכיה ארגונית ומערכות מידע ממוחשבות בכדי לאתר את המייל האישי של סמנכ"ל השיווק, מר אורי נתן, ומנכ"לית טבעול, הגב' זהבה מרטונוביץ' אשר להם שלחתי מכתב בו מחיתי על יחסה של טבעול לקהל הצרכנים הנ"ל מנקודת מבטי (אולי מיותר לציין שהם לא טרחו להשיב, למרות שעל פי תגובת-שרת תקנית לכאורה הם אכן קיבלו את מכתבי).<br />
<br />
==טעויות שיווקיות==<br />
<br />
===אי העתקת פס הייצור של המוצרים הטבעוניים לישראל (הפסד כלכלי)===<br />
רבים סבורים שטבעול טרם פיתחו שניצל, המבורגר ונקניקיות טבעוניות אך למעשה הם כבר פיתחו אותם מזמן ומשווקים אותם בחו"ל אך לא בישראל מסיבות לא ברורות, ספק אידאולוגיות, ספק תאורטיות-שיווקיות. הטעות נעוצה בכך שזה גורם להם להפסיד בערך 60 אלף צרכנים (ראו בהמשך) ולהלן כמה סיבות אפשריות לכך מסודרות מן הסבירות פחות אל הסבירות יותר:<br />
<br />
* ייתכן שטבעול סבורים שהחיך הישראלית פחות תתחבר לטעם שאינו כולל ביצה, להבדיל מציבורים אחרים כמו הציבור ההולנדי. נתקלתי בעבר בשמועה לפיה אחד ממנכ"לי טבעול טען בפני לקוח טבעוני שפגש אותו טענה זהה או דומה ל"המוצרים שלנו טעימים יותר עם ביצים". אני לא יודע עד כמה הדיווח של הלקוח הזה מדויק אבל אם מישהו בטבעול באמת סבור כך אז מבחינתי אינו ראוי בכלל לתפקיד בחברת הנדסת מזון טרם תשתנה דעתו, שכן זו עמדה אבסורדית בכל קנה מידה רלוונטי (הנדסי, ניהולי וישווקי), וספק אם יש טעם שארחיב.<br />
* ייתכן שמקבל החלטות מסוים בהנהלת טבעול כה מוטה אידאולוגית כנגד התנועה הטבעונית ותנועות קרובות עד כדי כך שהוא בכוונה, ב"פרנציפ", מנחה שלא לשווק מוצרים טבעוניים אלה בישראל. אין זה סביר שהטיה אידאולוגית תשפיע עד כדי כך שכן בסופו של יום מדובר בחברה מסחרית גדולה שלא תרצה, או לא אמורה לרצות, להפסיד קהל לקוחות של בערך 60 אלף איש (בהערכה גסה לשנת 2016: 20 אלף אנשים שמגדירים עצמם "טבעונים", 20 אלף איש שלא מגדירים עצמם כך אך חיים תזונה טבעונית או תזונה כמעט-זהה אחרת ו20 אלף צמחונים מהסוג שהיה רוצה להימנע מביצים אך חש קושי לוותר על מוצרי טבעול והמתחרות כמו זוגלובק-טבע ותפוגן, שאינם טבעוניים). פרט מידע מעניין הוא שממידע שאספתי, אנשי ההנהלה אינם טבעוניים אם כי זה כמובן לא מוכיח שהם אנטי טבעוניים.<br />
* מנסיוני עם קולינריה אני סבור שהיות והתחליף העיקרי לביצה לשימוש טבעול הוא גלוטן, ייתכן וטבעול סבורים שבישראל אחוז הרגישים לגלוטן גבוה במיוחד ומוצרים טבעוניים המכילים מידה גבוהה כביכול של גלוטן יכולים לגרום לבעיות בריאות שונות ליותר מדי צרכנים ישראליים (כמו עצירות או פקקת צואתית, שהן תופעות מסוכנות וכואבות במיוחד והרי גלוטן כבר אושש במחקר המדעי כמעורר עצירות אם נצרך בכמות ו\או תדירות גבוהה מדיי). אין לי מושג אם הרעיון הזה הוא הנכון, אבל נראה לי שזו בין הסיבות ההגיוניות האחרונות שנותרו בפלנטה להצדקת העקשנות של טבעול שלא לשחרר מוצרים אלה בארץ.<br />
* נתקלתי בתיאוריה לפיה היות שטבעול שייכת לאסם ואסם שייכת לנסטלה ובין חברות אלה קיים קשר מסוים לחברת שטראוס (והרי תמיד תיתכן עירבוביה בינהן), והיות ולחברות שציינתי יש אינטרס שלא תהיו טבעוניים (כי זה יפגע חזק במכירות מוצרי הבשר והחלב שלהם ושל חברות אחרות הקשורות בהן) הרי שטבעול הולכת עם הזרם ומנועה "מלמעלה" לשחרר גרסאות טבעוניות של כלל מוצריה בארץ; בלשון קצת יותר סוציולוגית, יש כאן מאבק בין שני קבוצות הגמוניות "הטבעונים, הצמחונים הפרו-טבעונים ודומיהם", לבין "הטייקונים האנטי-טבעוניים" שיעשו הכל כדי שלא תיפגע מסורתם הכלכלית ארוכת השנים ויפעלו בדרכים המניפולטיביות ביותר, כמו "מדיניות התעלמות" בכדי לערער את החזקתכם באידאולוגיה הטבעונית או כל אידאולוגיה אחרת (לא בהכרח מוגדרת) שתפגע ברווחיהם. אם תחשבו על זה לעומק תראו שתיאוריית הקונספירציה הזו די מסתדרת עם מכלול העובדות ואופנים אחרים בהם מתנהלת התעשייה.<br />
* האמונה של מי מצוות השיווק של טבעול כי יותר מדי צרכני טבעול ישראליים נמנעים לחלוטין מגלוטן מסיבות פסיכולוגיות ולכן שחרור מוצר העשוי בחלקו הגדול (נניח, 35% גלוטן, יחד עם הפירורי לחם) אינו נכון שיווקית ולא יהיה רווחי. אני אישית מוצא אמונה כזו כלא מדויקת ולא סבירה אבל חיזוק לכך שזו הסיבה העיקרית היא העובדה שבשנת 2016 טבעול שיחררה שניצל תירס טבעוני ללא גלוטן למרכולים בישראל; עם זאת, הבחירה לשחרר דווקא שניצל תירס שהוא לדעתי ולדעת רבים הרבה יותר חטיף מאשר תחליף בשר כמו שניצל סויה דק --- תמוהה והיא כשלעצמה, לדעתי, דורשת הסבר מצד טבעול על מדוע בחרו דווקא לשחרר שניצל תירס ולא שניצל סויה, למרות הביקורת הציבורית וריבוי פניות בנושא שניצל סויה דווקא.<br />
אוסיף ואומר גם שראש מהנדסי המזון של טבעול נכון לשנת 2016 הוא ד"ר אלחנדרו מרבי, בחור ישראלי כבן 45 לערך המתגורר לסירוגין בחו"ל במסגרת עבודתו במעבדות החברה באירופה. ד"ר מרבי הוא גאון קולינרי האחראי על פיתוחם של רוב המוצרים הישראליים והאירופיים הנמכרים כיום ועובד בחברה כבר משנת 2011 לפחות. מעניין לציין שגם הד"ר לכאורה מאוד השתדל שצרכנים לא יוכלו לפנות אליו ולהגיש שאילתאות אודות התנהלות טבעול. הצלחתי להשיג פרטי התקשרות ישירים של סמנכ"ל השיווק והמנכ"לית, אך כל ניסיון שלי להשיג אימייל\טלפון\פרטי התקשרות אחרים שלו להגשת שאילתא - עלה בתוהו.<br />
<br />
===שקיפות מעטה לכאורה===<br />
כמו שכבר הסברתי, הסיבות לאי שחרור הגרסאות הטבעוניות של מוצרים אלה בארץ אינן ברורות ומה שמתסכל ועוד יותר וגורם לתחושת זלזול הוא אי השקיפות של טבעול בנושא; לפי התרשמותי ובדיקתי, טבעול מעולם לא פרסמה הצהרת כוונות אחראית בשאלה מדוע איננה משווקת את המוצרים הטבעוניים שפיתחה בארץ, וכך קורה שהיא היא משאירה קהל לקוחות נאמן של עשרות שנים תוהה ובוהה לצל תגובות עמומות ומתחמקות שמטרתן לזלזל באינטליגנציה של הפונים כאשר אין כל סיבה הגיונית לאי שחרור מידע זה; ולא, הפחד מכך שחברה מתחרה תקדים שחרור מוצר טבעולי במוצר דומה אינו פחד סביר ואינו מצדיק את הזלזול לכאורה בצרכנים כי טבעול היא אימפריה בתחום זה ויש לה את כל האמצעים להישאר כזו וכולם יודעים את זה, ולכן זה זלזול שעדיין מצדיק את החרפת הביקורת הציבורית.<br />
<br />
===מתודולוגיית קשרי לקוחות מיושנת===<br />
מניסיוני, כל תגובת פייסבוק שאני או כל אחד אחר כתבנו לטבעול בנושא זכתה לתגובה עמומה, מתחמקת ואוטומטית. הסיבה לכך היא כי טבעול משתמשת בשיטת קשרי לקוחות מיושנת (שיטת המיפוי), אשר אבד עליה הכלח עוד באמצע שנות ה-2000 לערך, אז במובן מסוים קמה תרבות המדיה החברתית ומתדולוגיה זו הפכה פתטית עוד יותר ממה שהייתה.<br />
<br />
לכאורה העובדים בשירות הצרכנים של אסם וטבעול מתודרכים להשיב תמיד בשיטה זו ואי שימוש בה, לפחות לצורך תגובה ראשונית, יגרור סנקציות ונזיפה. במסגרת שיטה זו, איש השירות מבצע מיפוי של כל פנייה לפי "מפה" או לחלופין "תבנית כללית" שהוכנה מראש ומשיב עם תגובה כללית שהוכנה והותאמה גם היא מראש לאותו סוג פנייה ספציפי. למשל, לפננו מפת פנייה-תגובה הכוללת כמה סוגים כלליים של פניות;<br />
<br />
# "מדוע טרם פיתחתם מוצר X?".<br />
# "ראיתי מוצר שלכם בחו"ל, מדוע אין אותו בארץ?".<br />
# הבנתי שאתם מפתחים מוצר X, מתי תוציאו אותו?".<br />
# "מדוע אינני מוצא בסופר הקרוב מוצר X?".<br />
# "שלום, אשמח לקופון למוצר X".<br />
<br />
באופן כללי, כל אחד מסוגי השאלות האלה יגרור בדיוק לאותה התגובה וכאן הבעיה.<br />
<br />
# שלום (שם הפונה), אנו מודעים למגמת הטבעונות ולצורך ההולך וגובר למנות מזינות קפואות מוכנות שאינן מכילות רכיבים מן החי. כמענה לכך מציעה כיום טבעול 7 מוצרים טבעוניים: שניצל תירס ללא גלוטן טבעוני, פלאפל, מיני המבורגר פטריות, חזה בגריל מן הצומח, טחון מן הצומח, קציצות עדשים וחטיפי כרובית. כולם מסומנים בתו. במקביל אנחנו עובדים על פיתוחים שונים, חלקם טבעוניים וחלקם צמחוניים. מאחר שאנו עומדים בתקנים מחמירים של איכות ומקפידים הקפדה יתרה על פרמטרים של טעם ומרקם, כל פיתוח לוקח זמן רב יחסית. כמובן שעל כל חדש בנושא אנו נעדכן כאן בעמוד הפייסבוק שלנו.<br />
# שלום (שם הפונה), המוצרים שציינת אינם מיוצרים במפעל בארץ. כיום אנו מציעים 7 מוצרים טבעוניים ופועלים לפיתוח מוצרים טבעוניים נוספים, העברנו את פנייתך למחלקת השיווק.{{ש}}<br />
::שימו לב לכמה מתמחמקת התגובה הזו; אפשר להבין מדוע צרכן של 20 שנה ויותר יחוש תסכול וזלזול מתגובה כזו. הפונה שאלה אתכם מדוע המוצרים לא מיוצרים בארץ ולא אם הם אכן מיוצרים בארץ או לא. אינכם חייבים לענות אבל אם כבר עונים, תענו תגובה שתכבד אתכם בעיני מי שכיבדו ופירנסו אתכם 20 שנה ויותר.<br />
<br />
אולי לא תופתעו לקרוא שרוב החברות הגדולות שאני מכיר מחוץ לישראל, כולל חברות העובדות עם ציבור בינלאומי, לא ממהרות להשיב בשיטת המיפוי, אלא, בשיטות הוליסטיות ורלטיביות יותר ומגיבות לכל פנייה בעיקר לפי גופה, באם התגובה היא מנציג שירות אנושי.<br />
<br />
כיום בעידן האינטרנט קל יותר לעורר מחאת צרכנים ואף חרם צרכנים; מחאה וחרם מתעוררים ע"י צרכנים מתוסכלים שמרגישים שעושים מהם צחוק, לא ע"י צרכנים מסופקים. אי הפנמת העיקרון הפשוט הזה מסוכנת לכל עסק, קטן כגדול, וטבעול אינה חסינה מכך, אף שנראה שהיא מתעקשת לתסכל אותנו הצרכנים.<br />
<br />
אני סבור שאם טבעול יטפלו בפניות אחרת, תפיסתם בקרב הציבור תשתפר ואנשים ירגישו נוח יותר לקנות עוד ממוצריהם האיכותיים מבחינה טכנית.<br />
<br />
==סיכום ומסקנות==<br />
כל הבעיות שציינתי יכולות לפגוע בטבעול לטווח הארוך. מה שגורם להתמוטטות פס ייצור בטווח הארוך, כאשר הוא מצליח בטווח הקצר זה כמובן טעויות אסטרטגיות כמו תהליכי קבלת החלטות מסורבלים ללא סיבה טובה המונעים שינויים שבכוחם לתחזק את פס הייצור, שקיפות מעטה, וקשרי לקוחות שגורמים לביקורת ציבורית יתרה, מה שלעתים יכול להתגלגל לחרם צרכנים. יתרה מכך, טבעול כבר הורידה מספר מוצרים שחלקם זכו להצלחה אדירה ושהביקוש להם לא פסק גם אחרי שהוסרו, כמו למשל "התבשיל הכפרי" שייצרו, טעות אסטרטגית ממדרגה ראשונה - "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה". במעמד זה גם אביע תקווה שטבעול ישחררו שוב את התבשיל הכפרי בגרסה טבעונית.<br />
<br />
מכל ניסיוני עם הסוגיה, אני מסיק כי זו בעיקר החרפת הביקורת הציבורית והמחאה אל מול חברת טבעול לצד פנייה אקטיבית של הצרכנים למתחריה בבקשה לפתח מוצרים טבעוניים שאין לטבעול או לטבען מוצרים מתחרים, שיביאו שינוי.<br />
<br />
טבעול היא היצרנית העיקרית בישראל למזון טבעוני למטבח הביתי ומן הראוי שתזכה לכמות בלתי נסבלת של ביקורת כל עוד איננה משחררת מוצרים טבעוניים שהיא כבר פיתחה, אל המרכולים בישראל, או לפחות כל עוד איננה משיבה ברצינות לניסיונותיהם של צרכנים מכובדים ואכפתיים להבין את התהליכיות המוזרה הזאת ולזכות בקמצוץ ראוי של שקיפות מצידה.<br />
מה לעשות בפועל?<br />
להיות צרכן אקטיבי ולפנות לטבעול ובפרט לדרג הגבוה: אני ממליץ לכל צרכן שרוצה שינוי לפנות לשירות הלקוחות של אסם (כולל טבעול) בטלפון 1700-70-76-76 או להתקשר ישירות למחלקת השיווק של החברה בטלפון 03-720-5048 ולבקש את סמנכ"ל השיווק מר אורי נתן ולפנות אל ליבו בעניין זה. אני ממליץ גם לפנות לחברה בדף הפייסבוק או לארגן מחאת צרכנים במשרדי החברה בקיבוץ לוחמי הגטאות או אף לנסות ליצור קשר עם מי מצמרת ההנהלה ישירות (אשמח לתת אימייל למעוניינים בכך באופן פרטי). אני קורא גם לחברת טבעול לשחרר את כל חשבונות הפייסבוק שנחסמו מלהגיב בדף הפייסבוק שלהם; אני סבור ששחרור כללי של כל החשבונות שנחסמו על ידם לאחר שבעליהם ביקשו XYZ פעמים להוציא מוצרים אלה בגרסה טבעונית יהיה מהלך הגיוני ואצילי.<br />
<br />
עידוד מתחרים של טבעול לטבען את מוצריהם: אל תתביישו, פנו לכם 10 דקות ופנו ישירות לחברות השונות שמתחרות בטבעול בפיתוח מוצרים טבעוניים כמו "רמי לוי שיווק השקמה", "תפוגן", "זוגלובק-טבע", "טבע דלי", "שפעמן" וכו' ותבקשו טבעון מוצר קיים שאתם אוהבים ו\או פיתוח של מוצרים טבעוניים חדשים שרוב הציבור יכול לקנות ולהרגיש בנוח יותר לעבור איתם לטבעונות או תזונה קרובה.{{ש}}<br />
כשמתקשרים לחברות השונות יש מערכת ניתוב שיחות שיכולה להפנות אתכם להנהלה או למזכירות ההנהלה, או למחלקת השיווק\סחר - אם לא הלך בשלוחה אחת, נסו באחרת, רק תקדישו לזה את ה-10 דקות וכך בפירוש תוכלו לתרום לשינוי החשוב הזה.<br />
<br />
[[קטגוריה:טבעונות]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=119871שחיתות2020-12-28T13:47:01Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Corruption Perceptions Index 2006.png|350px|ממוזער|שמאל|מפת תדמית השחיתות השלטונית בעיני הציבור בעולם, לשנת 2006. צבעים כחולים מעידים על תדמית של שחיתות נמוכה וצבעים אדומים על תדמית של שחיתות שלטונית גבוהה.]]<br />
<br />
'''שחיתות''' היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. המובן המצומצם ביותר של שחיתות הוא '''שחיתות פוליטית''' שבה מקבלי החלטות בדרג [[פוליטיקה|פוליטי]] (שרים, חברי פרלמנט, שופטים, ראשי עיר), מועלים באמון שניתן בהם על ידי אזרחי המדינה. מובן רחב יותר של שחיתות הוא '''שחיתות שלטונית''' כלומר שחיתות של הדרג הפוליטי וגם של הדרג המקצועי של השלטון, כלומר שחיתות של פקידי ממשל שלאו דווקא נבחרו בבחירות: שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה, שיכולים למעול הן ב[[אמון]] של הציבור והן באמון של הממונים עליהם. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך. <br />
<br />
שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו היבט של [[אמון]]. לפיכך שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור - אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, מבקר, חברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], מנהלי קרנות פנסיה, עורכי דין, רופאים, עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות. <br />
שחיתות היא המצב שבו אנשים אלה מנצלים את האמון שניתן בהם כדי לקדם את טובתם האישית, תכופות תוך פגיעה באינטרס של האנשים שבחרו בהם או שילמו להם כסף בתמורה לשירות: חברי דירקטוריון שפועלים נגד בעלי המניות שהם אמורים לייצג; עורך דין שפועל נגד טובת הלקוח שלו (בגלל שוחד מטעם גורם אחר, או בגלל תקווה ליצירת קשרים עם עורכי דין אחרים או עם שופטים); רופא מושחת עלול לרשום תרופות מיותרות או טיפולים מיותרים לחולים שלו, או לתת להם המלצות על תרופות בהתאם לטובות הנאה שהוא מקבל מ[[חברות תרופות]]. <br />
<br />
שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לניסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זיכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכולה להיעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות. <br />
<br />
דבר הנחשב לשחיתות במדינה אחת, יכול להיחשב הוגן, מקובל או חוקי במדינה אחרת. כך למשל, מימון פוליטי מסוים יכול להיות חוקי במדינה האחת ולא חוקי במדינה האחרת. תכופות השחיתות היא דבר נפוץ יותר במדינות דיקטטוריות ובמדינות שיש בהן [[אי שוויון כלכלי|פערים גדולים]] יותר שמאפשרים תנאים נוחים לשחיתות. <br />
<br />
==סוגים שונים של שחיתות==<br />
לפי ד"ר [[ירון זליכה]], ניתן להבחין בין שלושה סוגים של שחיתות, והוא מדגים זאת באמצעות דימוי המדינה למטע:<br />
* הסוג הראשון של שחיתות הוא כאשר לוקחים חלק מהתקציב הציבורי - לדוגמה אם לוקחים חלק מהפירות. זו הדוגמה הנפוצה ביותר לחשיבה על שחיתות. לדוגמה כאשר מישהו ממנה את בן דודו להיות פקיד בחברה, או כאשר פקיד מקבל שוחד. <br />
* הסוג השני של שחיתות הוא כאשר מגלגלים את העלויות על הציבור כאשר יש הפסד ולוקחים את הרווחים כאשר יש רווח. דבר זה מקביל לכך שהשחיתות לקחה עץ מתוך המטע. זה להבדיל מגניבה של פירות בלבד. <br />
* הסוג השלישי של השחיתות הוא השתלטות על המטע כולו - לקיחת יכולת הבחירה מתוך האנשים. <br />
<br />
==מצבים ומוסדות המעודדים שחיתות==<br />
===מבנה שלטוני ופוליטי ריכוזי===<br />
ריכוז כוח בידי מקבלי ההחלטות שאינם מחויבים לתת דין וחשבון על מעשיהם, מעודד שחיתות. מסיבה זו, שחיתות היא דבר נפוץ במשטרים לא דמוקרטיים שבהם השליטים אינם מחוייבים לדין וחשבון כלפי כלל האזרחים. <br />
<br />
===העדר מידע אמין===<br />
* העדר [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] ממשלתית בקבלת החלטות. <br />
* פגיעה ב[[זכויות אזרח]] ב[[חופש הדיבור]] או ב[[חופש העיתונות]]. פעמים רבות חושפי שחיתויות נרדפים על ידי השלטונות, ובמדינות דיקטטוריות הם עשויים להיכלא או להירצח. <br />
* עיתונאים ואקדמאים מושחתים. <br />
<br />
===הזדמנויות ותמריצים===<br />
* תקציב ציבורי גדול מאוד וללא [[שקיפות תקציבית]]<br />
* עובדי מדינה ללא משכורת ראויה, עם אי- בטחון בעבודה.<br />
<br />
===תנאים חברתיים===<br />
אי שוויון חברתי ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים לעודד שחיתות. הדבר מחריף בחברה שסועה למגזרים, חבורות, ובחברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות. תתכן הפליה לפי מוצא אתני, גיל, מקום יישוב, אזרחות, הכנסה, מגדר, העדפה מינית או לפי מקומות עבודה. השחיתות מתרחשת כאשר ההחלטות על הקצאת משאבים ציבוריים, החלטות בבתי משפט, אכיפת חוק, טיב הטיפול הרפואי, כיסוי עלוות בעיתונות ועוד ניתנים על בסיס שמירת מעמדה של קבוצה מסויימת על חשבון המשאבים המוקצים לשאר הציבור. בכך השחיתות יכולה להיות מעורבת ב[[גזענות]] ובאפליה. כך לדוגמה יכול חבר מושבעים לבן לזכות פושעים לבנים שרצחו שחורים בגלל העדפה גזענית. היבט אחר הוא ששוטרים יתנו טיפול טוב יותר בתלונות של אנשים עשירים משום שאלה הם בעלי קשרים בעיתונות ובקרב הדרג הפוליטי ויכולים להשפיע על קידומם המקצועי. <br />
<br />
תנאים חברתיים נוספים הם תרבות של "שמור לי ואשמור לך". וכן ציבור אדיש או בור, עם הבחנה בלתי מספקת כיצד החלטות פוליטיות משפיעות עליו. דבר זה יכול להתחזק אם ה[[עיתונות]] אינה מספקת כיסוי הוגן ומסתירה מהציבור מידע חיוני, או מציגה את המידע בצורה מעוותת. <br />
<br />
===נורמות חברתיות===<br />
על פי ספרו של [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], רוב האנשים מרמים, אבל מרמים רק קצת. זוהי "תאוריית עיגול הפינות". לפי התאוריה אנשים מנסים להנות מהרמייה, אבל במקביל רובם מנסים לשמור על דימוי עצמי ישר, שבו הם מספרים לעצמם שהרמייה שהם עושים היא מוסרית בגלל שלל סיבות. <br />
<br />
ההיקף והעומק של מעשי הרמייה מתחזקים בנסיבות חברתיות שונות. לדוגמה כאשר יש מרחק פסיכולוגי בין ביצוע מעשה הרמייה לבין הפגיעה שלו באחרים, כאשר הרמייה נתפסת כנורמה, כאשר יש אמונה שהרמייה משרתת אחרים שבעצם אתה מרמה כדי לסייע לאנשים אחרים, קרובים לך. היכולת של אנשים לספר לעצמם סיפור שמצדיק את מעשיהם משתכללת ככל שהם יצירתיים יותר, ככל שהם מוקפים באנשים אחרים שמבצעים דבר דומה וככל שהאינטרס שלהם לביצוע הרמייה גדול יותר. <br />
<br />
===חקיקה שמקלה על שחיתות===<br />
* [[שלטון החוק|שלטון חוק]] רעוע.<br />
* מערכת משפטית חלשה או מושחתת<br />
* מערכת אכיפה חלשה או מושחתת <br />
* מערכת משפט סלחנית כלפי עבירות שחיתות. <br />
<br />
===תהליכי בחירות לקויים===<br />
* מערכת [[בחירות]] יקרה, עם הוצאות החורגות מהמקורות הרגילים של מימון פעילות פוליטית.<br />
* העדר שליטה מספקת על מנת למנוע מצבי שוחד או תרומות ומימון חיצוני.<br />
<br />
==מדידת השחיתות==<br />
מדידה סטטיסטית של השחיתות לצורכי השוואה בין מדינות אינה עניין קל, מאחר שהנסקרים אינם נוטים לשתף פעולה. <br />
<br />
ארגון "שקיפות בינלאומית" ("טרנספרנסי אינטרנשיונל") הפועל נגד השחיתות השלטונית העולמית מספק שלושה כלי אומדן שונים: <br />
* "מדד תפיסת השחיתות" - מבוסס על חוות דעת של מומחים לגבי מידת השחיתות במדינות שונות<br />
* "ברומטר שחיתות גלובלי" - המבוסס על סקר של הציבור הרחב לגבי התנסותו בשחיתות<br />
* "סקר משלמי השוחד", הבודק את הנכונות של חברות זרות לשלם שוחד. <br />
<br />
כמו כן, שקיפות בינלאומית מפרסמת [http://www.globalcorruptionreport.org/ דו"ח שחיתות עולמי].<br />
<br />
על פי "מדד תפיסת השחיתות" לשנת [[2004]], 12 המדינות בעלות שיעור השחיתות הנמוך ביותר הן (בסדר אלפביתי): [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[נורווגיה]], [[ניו זילנד]], [[סינגפור]], [[פינלנד]], [[קנדה]], [[שוודיה]], [[שווייץ]].<br />
<br />
על פי אותו הסקר, 14 המדינות המושחתות ביותר הן (לפי סדר אלפביתי): [[אזרבייג'ן]], [[אינדונזיה]], [[בנגלדש]], [[גאורגיה]], [[האיטי]], [[חוף השנהב]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[מיאנמר]], [[ניגריה]], [[פרגוואי]], [[צ'אד]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]], [[קניה]].<br />
<br />
הערך של סקר מעין זה שנוי במחלוקת, היות שהוא משקף תפיסות סובייקטיביות ולא מדידה כמותית כלשהי. <br />
<br />
מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרדר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיע על הסקר שלאחריו.<br />
<br />
==שחיתות במובן הרחב==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון-שלטון]], [[קפיטליזם של מקורבים]]}}<br />
שחיתות יכולה להתקיים גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית (כלומר בממשלה, בכנסת) אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל. <br />
<br />
לדוגמה [[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת]] כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, כדי שימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים, או כדי שיפרסמו כתבות אוהדות. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כלבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] או [[העין השביעית]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין [[בעלי הון]] ועסקים גדולים לבין עיתונות. <br />
<br />
באופן דומה יש קשרים בין גופים מסחריים ואילי הון עם אנשי דת ומובילי דעת קהל, במטרה שאלו שהאחרונים יתמכו בגופים אלה. כך לדוגמה טען משה גפני, יו"ר וועדת הכספים בכנסת ה-18, כי [[גז טבעי בישראל|שותפויות הגז הטבעי]] הפעילו לחץ על רבנים חשובים במטרה שאלה יתנגדו להעלאת התמלוגים על הגז.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]<br />
<br />
===שחיתות בתוך המערכת הפיננסית===<br />
שחיתות במערכת הפיננסית יכולה להיות לדוגמה מעילה של חברי דירקטוריון של [[תאגיד|תאגיד ציבורי]] באמון שניתן בהם על ידי ציבור בעלי-המניות. חברי הדירקטוריון יכולים לקבל החלטות נוחות לאילי הון שיש להם החזקות גדולות בתאגיד (בעלי עניין) על חשבון ציבור בעלי המניות, ולקבל בתמורה טובות הנאה על ידי אותם בעלי הון. כך לדוגמה בעלי הון יכולים להעביר רווחים לפירמות בנות או לפירמות אב, או למשוך משכורות גבוהות על חשבון רווחיות התאגיד ועל חשבון בעלי ציבור המניות. [[חברות פירמידה]], ו[[דירקטורים צולבים]] מקלים על היבטים אלה. <br />
<br />
היבטים של אמון וסכנה במעילה בו תמורת רווח אישי קיימים גם בתחום ה[[בנקאות]], ה[[פנסיה]] ו[[בתי השקעות]] שם חברות יכולות לקבל בקלות רבה מידי [[אשראי]] זול ולייצר [[מינוף פיננסי]] כשהם מטילות את הסיכונים על ציבור החוסכים או על הממשלה, דבר הקרוי [[סיכון מוסרי]].<br />
<br />
===קשרים בין ההון לאנשי מקצוע בכירים===<br />
{{הפניה לערך מורחב|הפרטת המחקר}}<br />
תחום נוסף הוא השפעה של חברות מסחריות על אנשי אקדמיה, פקידים בכירים ומומחים מקצועיים המקיימים מחקרים במימון ציבורי, או נותנים חוות דעת מקצועיות בנושאים ציבוריים וממשלתיים כמו וועדות ממשלתיות או מחקרים שמזמינה הממשלה. <br />
<br />
לדוגמה תחקיר של איתי רום, מעיתון גלובס, גילה מקרים רבים בהם רופאים בכירים עבור מחקרים או חוות דעת בעבור חברות מזהמות, בצורה שעלולה לגרור ניגודי אינטרסים עם התפקיד הציבורי שלהם. <br />
<br />
כך לדוגמה, פרופ' מנפרד גרין, ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם), שניצב בראש הוועדה לבחינת המחקר בדבר [[סרטן]] ומומים מולדים בקרבת המפעלים ב[[רמת חובב]] בשנת 2004, העניק בשנת 2001 חוות דעת מטעם מפעל "דשנים וחומרים כימיים", המשתייך ל"[[כימיקלים לישראל]]" שבשליטת [[האחים עופר]] שיש להם גם מפעלים ברמת חובב. דוגמה נוספת היא קשר בין [[חיפה כימיקלים]] לבין הטכניון ולמרכז הרפואי רמב"ם. [http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=1000202918&nagish=1%FE]<br />
<br />
==השפעות של שחיתות==<br />
===השפעה על הפוליטיקה, הניהול והמוסד===<br />
בעולם הפוליטי, שחיתות מערערת את אמון הציבור בשלטון בכלל וחותרת תחת הדמוקרטיה בפרט זאת על ידי זלזול וערעור של תהליכים רשמיים. שחיתות בבחירות וב[[הרשות המחוקקת|רשויות המחוקקות]] מפחיתה את החובה לתת דין וחשבון ומסלפת ייצוג בתהליכי המדיניות, שחיתות במערכת המשפטית מקטינה את שלטון החוק, ושחיתות במנהל הציבורי מביאה לידי אספקה לא הוגנת ולא יעילה של שירותים. <br />
<br />
שחיתות סוחפת את התפקיד המוסדי של הממשלה תוך כדי זלזול והתעלמות מנהלים, בזבוז משאבים, ומשרות ציבוריות נקנות ונמכרות. באותו הזמן, שחיתות מערערת את החוקיות והלגיטימיות של הממשלה ושל ערכים דמוקרטיים כגון [[נאמנות]] ו[[סובלנות]].<br />
<br />
===השפעות כלכליות===<br />
השחיתות מערערת את פיתוח של ה[[כלכלה]] באמצעות יצירה של פרוטקציה ופגיעה ביעילות הכלכלית. <br />
<br />
עבור [[המגזר הפרטי|מגזר הפרטי]], השחיתות מעלה את העלות העסקית באמצעות תשלומים לא חוקיים, עלות ניהול משא ומתן עם הפקידים, והסיכון של פריצת הסכמים או חשיפה. יש הטוענים כי שחיתות חוסכת בעלויות באמצעות קיצוץ ב[[ביורוקרטיה]], אולם ישנה הסכמה כללית כי זמינות אמצעי השוחד גורמת לפקידים להמציא כללים ועיכובים חדשים. במקומות בהם שחיתות מנפחת את העלות העסקית, היא גם מעוותת את שדה המשחק, מגוננת על חברות ומונעת מהם חשיפה מול פירמות מתחרות, ובכך מתקבלות פירמות לא יעילות.<br />
<br />
בנוסף לכך, השחיתות מייצרת סילופים כלכליים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] באמצעות הטיית השקעות ציבוריות בתוכניות הון בה השוחד רב יותר. נושאי משרה ציבורית יכולים להגדיל את מידת המורכבות של תוכניות המגזר הציבורי על מנת לטייח או לסלול דרך לעסקאות מפוקפקות אלו, ובכך מסלפים את ההשקעה אף יותר. שחיתות גם מצמצמת את הציות למשמעת, לסביבה ולתקנים, מנמיכה את איכות שירותי ותשתיות הממשלה, ומגבירה את הלחץ התקציבי על הממשלה.<br />
<br />
===רווחה לאומית===<br />
שחיתות שלטונית נפוצה במספר מדינות, והיא מסמלת פגיעה קשה ברווחת האזרחים. שחיתות שלטונית מרמזת כי המדיניות הממשלה נוטה להועיל לנדבני השוחד, אך לא לציבור הרחב. דוגמה לכך הוא פוליטיקאים המעלים הצעות חוק אשר מגנות על [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות ומעודדות [[אוליגופולים]] ו[[מונופולים]] בעודן פוגעות בעסקים הקטנים. פוליטיקאים אלו מחזירים טובות בפשטות לחברות הגדולות אשר תרמו רבות למסע הבחירות שלהם, או שהן עתידות לממן פרוייקטים ממשלתיים או להיות המעסיקות הבאות של הפוליטיקאי.<br />
<br />
===השפעות סביבתיות===<br />
יש קשר בין מתן היתר למפעלים [[זיהום|לזהם]], ובין שחיתות. במדינות כמו ישראל לדוגמה, יש חקיקה סביבתית מתקדמת אך האכיפה בנושא זה הינה חלשה מאוד. הטענות הן שדבר זה נובע מהקשר בין מפעלים מזהמים ובעלי הון לבין פוליטיקאים ופקידים שאמורים לאכוף את ביצוע התקנות על המפעלים המזהמים. בעיות סביבה רבות קשורות ב[[עלויות חיצוניות]] שבהן קבוצה קטנה של אנשים, לרוב מפעלים מזהמים או גורם אחר שיוצר [[השפעה סביבתית]] מטילים את העלויות של הפעילות הכלכלית שלהם על כלל הציבור או על תת קבוצה גדולה של הציבור, ובכך נהנים מסבסוד. אותם אנשים, דרך השפעתם על פעילות [[פירמות]] ו[[תאגידים]] משתמשים בכוחם הכלכלי כדי להשפיע על החלטות פוליטיות המונעות [[הפנמת עלויות]] או התמודדות אחרת להקטנת הזיהום. <br />
<br />
שחיתות מובילה להגדלת אי השוויון ולהקטנת המעורבות של עניים ומעמד הביניים במערכת הפוליטית.לשכבות אלה יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות על חייהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים שרוצים שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדולים או מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של הציבור נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם. <br />
<br />
השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופוליסטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים. <br />
<br />
בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסייה והעדפת אינטרסים קצרי טווח של שחקנים שקרובים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגנונים האחרים.<br />
<br />
לשחיתות עלולות להיות השפעות מסוכנות מאוד בהקשר של [[קיימות]]. השחיתות גורמת ליצירת בעיות סביבה ולאי התמודדות איתן. <br />
<br />
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. <br />
<br />
דיימונד מביא לדוגמה את [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד|האצולה הנורדית בגרינלנד]] שהייתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי [[רעיית יתר]] וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות המנותקות מהשפעות המדיניות הכלכלית על האלימות ברחובות או שתיית [[מים מינרלים|מים מבקבוקים]] בניסיון להתגונן מפני [[זיהום מים]]. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.<br />
<br />
==שחיתות ובחירות דמוקרטיות==<br />
שחיתות שלטונית אינה תופעה המוגבלת למשטרים טוטליטריים. ה[[דמוקרטיה]], על אף מנגנוניה המיועדים לפיקוח על יישום "שלטון החוק", חשופה לא פחות לפגע השחיתות.<br />
<br />
בזירה הפוליטית קשה מאוד להוכיח שחיתות, אולם בלתי אפשרי לחלוטין להוכיח את העדרה. מסיבה זו, רבות ה[[שמועה|שמועות]] והספקולציות לגבי טוהר מערכות הבחירות של פוליטיקאים.<br />
<br />
פוליטיקאים בשלטון נציגים נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא להכרח לרינונים בדבר [[קשרי הון-שלטון]]. תומכי הפוליטיקאים יצהירו כי אם מושאי תמיכתם פועלים לטובת הצדדים המממנים, הרי שזהו צירוף מקרים בלבד. מנגד, תעלה התהייה מדוע גופים אלו מממנים פוליטיקאים אם הם לא מקבלים דבר בתמורה? ראוי לציין כי במקרים רבים נוהגים תאגידים עסקיים, במיוחד הגדולים בהם, לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר.<br />
<br />
במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]<br />
<br />
[[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות חוקית]] משפיעים על הפוליטיקה בכך שהם מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref><br />
<br />
==מאבק בשחיתות==<br />
בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלאומיים, בעיקר על רקע [[גלובליזציה|הגלובליזציה]]. <br />
<br />
בשנת 2000 התקיים בארגון האומות המאוחדות כנס בינלאומי נגד שחיתות ובשנת 2005 נכנסה לתוקפה אמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות. (United Nations Convention against Corruption). וזו נחתמה על ידי 140 מדינות. האו"ם מקיים צוותי עבודה לשם מעקב אחר יישום האמנה. [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html] בשנת 2013 אישררו רוב המדינות החתומות את האמנה. [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption]<br />
<br />
אנחל גורייה, המזכיר הכללי של ארגון ה-[[OECD]] אמר בשנת 2007: <br />
"נהיינו המקור העיקרי למידע, חקיקה והנחייה במאבק בינלאומי נגד השחיתות. שחיתות היא הפשע הנפוץ ביותר והסיכון העיקרי לממשל ראוי, [[צמיחה בת קיימא|לפיתוח כלכלי בר-קיימא]], לתהליכים דמוקרטיים [[הוגנות|ולפרקטיקה עסקית הוגנת]]. מדי שנה משולם ברחבי העולם שחוד עסקי בהיקף של אלף מיליארד דולר, בעינינו השחיתות היא סרטן בגוף הגלובליזציה". <ref name="plozker">9.11.2007, מה צריך להספיק לפני המיתון הבא, סבר פלוצקר, מוסף כלכלה, ידיעות אחרונות, </ref> ארגון ה-OECD קידם את ה"אמנה נגד שוחד" Anti-Bribery Convention. <br />
<br />
התומכים ב[[דמוקרטיה ישירה]] מצביעים על כך שאחד היתרונות הגדולים של שיטה זו היא הקושי לשחד אלפי או מיליוני בני אדם. לטענתם שחיתות היא מאפיין מרכזי בשלטון נציגים. <br />
<br />
שתי אסטרטגיות מרכזיות להקטנת השחיתות הן להגדיל את [[שקיפות|השקיפות]] של מערכות ציבוריות ותאגידיות, וכן להגדיל את מעורבות הציבור בפעילות מפלגתית, בקבלת החלטות ציבוריות ובתכנון. <br />
<br />
צעדים נוספים להקטנת שחיתות כוללים - תשלום הוגן לפקידים - כך שאלו לא יתפתו לכספי שוחד, הגברת השקיפות של הוצאות ממשלתיות, ביטול רגולציה עודפת ובירוקרטית - לדוגמה הערמת קשיים מיותרים בפתיחת עסקים, מדיניות סבסוד פשוטה, אמנות בינלאומיות נגד שחיתות, וכן טכנולוגיות חדשות שמנסות להגדיל את ההוגנות של תהליכים ממשלתיים לדוגמה לאפשר שקיפות במכרזים ממשלתיים[http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption]<br />
<br />
==שחיתות בישראל==<br />
{{הפניה לערך מורחב|שחיתות בישראל}}<br />
במדד תפיסת השחיתות לשנת 2007, דורגה ישראל במקום ה-33 כשלפניה מספר מדינות העולם השלישי.ישראל, שקיבלה ב-1997 ציון טוב יחסית של 7.97, ירדה מאז לציון הנמוך של 6. <ref name="madad2008">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023693.html ישראל במקום ה-33 במדד השחיתות הבינלאומי] שחר אילן, הארץ, 23.9.2008</ref><br />
<br />
העיתונאי [[גיא רולניק]] כתב מאמר על השחיתות ב[[חברת החשמל]] ועל הקשר של דבר זה לפוליטיקה, ועל נפוטיזם - מינוי קרובי משפחה בשירותים ציבוריים בישראל [http://career.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20071123_927316]. כמו כן רולניק טוען שאת העשירים באמת - [[משפחות ההון בישראל]], לא מעיינת יותר מדיניות המס - שכן זה משולם ממילא בידי השכירים, אלא הרבה יותר הגישה שלהם לפקידים ולפוליטיקאים לצורך קבלת הגנה והטבות מהמדינה. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=727716]<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=המדיניות הכלכלית שמציעים "החברתיים" משרתת את העשירים - כי היא מסיטה את הדיון מהדבר החשוב להם באמת: היכולת שלהם להמשיך לשלוט בפקידים כדי לנווט את המדיניות הכלכלית.}}<br />
<br />
לטענת העיתונאי [[סבר פלוצקר]] חסם הכניסה העיקרי לארגון ה-OECD של ישראל היא השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית. כדי להצטרף לארגון על ישראל לנקוט בכמה צעדים שחלקם הוא:<br />
<br />
* הצטרפות לאמנה למלחמה במתן שוחד לפקידות זרה בעסקאות בינלאומיות - אמנה שנוסחה ב-1997, נחתמה ואושרה על ידי כל 30 המדינות בארגון ועוד 7 מדינות מתפתחות. משרד הביטחון התנגד לאמנה וישראל לא חתומה עליה. <br />
* השוואת החקיקה והפרקטיקה הישראלית במאבק בשוחד ובשחיתות לזו המקובלת במדינות המובילות בארגון.<br />
* הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector<br />
<br />
'''ניגוד עניינים''' לפי הארגז "מתקיים כאשר יש ניגוד בין החובה הציבורית לבין האינטרס הפרטי של איש הציבור" הניגוד לא חייב להתקיים בפעול כדי להזיק, די בניגוד עניינים לכאורה ואפילו בניגוד בכוח כדי לערער את אמון האזרחים. "ועדת שמגר" לאתיקה במגזר הציבורי התמנתה לעסוק בהמלצות בנושא זה וההמלצות שלהם אמורות להאיץ את קבלת ישראל לארגון ה-OECD.<ref name="plozker"/><br />
<br />
העיתונאי מיקי רוזנטל טען כי ב"ידיעות אחרונות" אסור לגעת באנשים שקשורים באינטרסים של [[נוני מוזס]]. כמו כן ציין כי רפי גינת, שעשה תחקיר על הדייגים ב[[קישון]] נמנע מלהזכיר את הקשר של [[סמי עופר]] לזיהום בקישון, בגלל חברות בין גינת לעופר. הדברים נאמרו על רקע הקשר שקיים כביכול בין התנגדותו של יצחק לבני למיניו של רפי גינת למנכ"ל [[ערוץ 2]], לבין הדחתו של לבני מתפקידו כיו"ר דירקטוריון חברת החדשות בערוץ 2 על ידי נורית דאבוש (עופר הוא מהבעלים של ערוץ 2). עוד טען:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=גם התוכנית 'עובדה' שכולם כאן בכנס מהללים אותה, ואין ספק שהיא מהצד הטוב של העיתונות, אבל האם ידעתם ש-95% מהתחקירים שלה התעסקו ברשות הציבורי? כולם זוכרים את תחקיר ישראייר, שניסו לפסול אותו, אבל מה היה ב'עובדה' חוץ מישראייר? כשאני באתי ורציתי לעשות לאחת הזכייניות תחקיר על הבנקים, אמרו לי: 'לא כדאי, [[בנק לאומי]] הוא אחד הבעלים שלנו. לך תשחט פוליטיקאים, זה טוב'.}} [https://www.themarker.com/advertising/1.465145]<br />
<br />
[[שחיתות ברשויות מקומיות בישראל]] נפוצה עוד יותר מאשר במוסדות המדינה הלאומיים. השחיתות נתמכת על ידי מחסור בחקיקה נגד שחיתות כמו הגבלת כהונת ראש עיר, תלות של מבקר העירייה והגזבר העירוני בראש העירייה ויתרון עצום של ראש עיר מכהן בבחירות מול מועמדים אחרים. המפלגות מודעות לשחיתות אבל אין להן אינטרס לפעול מולה. השפעת השחיתות על חיי התושבים היא נרחבת - החל מכניסת ארגוני פשע לעיר ותת אכיפה נגדם, עבור בהתנהלות לא מקצועית ובזבזנית של העירייה, וכלה באישור תוכניות נדל"ן באופן שמעשיר קבלנים ופוגע בנכסים של התושבים, יוצר עיוותים בשוק הנדל"ן, יוצר בנייה בזבזנית בכסף ובאנרגיה על ידי בניית [[מגדלי מגורים]] רבים מידי, ויוצר בעיות של [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] שגורם להעלאת יוקר המחייה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לובי פוליטי]]<br />
* [[קשרי הון-שלטון]]<br />
* [[קפיטליזם של מקורבים]]<br />
* [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]<br />
* [[תאגיד רב לאומי]]<br />
* [[מדיניות חוץ]]<br />
* [[כנסת פתוחה]]<br />
* [[שקיפות]]<br />
* [[נתונים פתוחים]]<br />
* [[קוד פתוח]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Corruption שחיתות] בוויקיפדיה האנגלית<br />
*[http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2000/wp00182.pdf מחקר של קרן המטבע הבינלאומית הקושר בין שחיתות לתוצר מקומי נמוך וצמיחת תוצר נמוכה], אתר קרן המטבע הבינלאומית {{pdf}} <br />
<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635698,00.html חברות נדל"ן ואנרגיה מובילות בתשלומי שוחד] בעולם, ynet 09.12.2008<br />
* [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/010508_The_journalists_didnt_tell_us_what_they_know.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/avishay_ivri.aspx אפקט הפלורסצנט] על מנהג העיתונאים בישראל להתעלם מנורמות של שחיתות. אבישי עברי, העין השביעית, 01.06.2008<br />
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100422_1164411 מפלגת ההון-שלטון והז'יטון היא המפלגה השלטת בישראל] גיא רולניק, 22.4.2010 דה מארקר<br />
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=zz20110317_85319758&log=true גורם בכיר בממשלה: החיבור בין ועדי העובדים לטייקונים - הרסני; הם יחסלו את ששינסקי] על תפקידם של וועדי עובדים בפוליטיקה, צבי זרחיה, דה מארקר, 17.3.2011<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביוטיוב, מרץ 2010, שעה וארבעים<br />
* [http://www.themarker.com/law/1.1633031 "הצרה היא לא השלטון אלא בעלי ההון - זה גרוע יותר משוחד"] ראיון עם ד"ר דורון נבות, בעקבות ספרו "שחיתות פוליטית בישראל", דה מארקר, 03.2.2012<br />
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1688031 בעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי ] ראיון עם אלדד יניב על תפקידו בקשרי הון-שלטון בישראל, גידי וייץ, 18.4.2012<br />
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1736637 הון, שלטון והפרטות. כך זה נראה מבפנים, ראיון עם ירון יעקובס, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות בעברו], גידי וייץ, הארץ, 22.6.2012<br />
* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1882072 מי יעמיד לדין 12 אלף עובדי ציבור?] על מלחמתה של הונג קונג בשחיתות, איתן אבריאל, דה מארקר, 8.12.2012<br />
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2265842 סימן ראשון להתרסקות הדמוקרטיה: נבחרי הציבור נלחמים במגבלות על כוחם] האקונומיסט, 12.3.2014<br />
* [http://www.themarker.com/news/1.2323754 אין דמוקרטיה] על מחקר הבודק את הקשר בין עמדות הציבור, עמדות העשירון העליון והחלטות הנלקחות בפועל, איתן אבריאל, דה מרקר, 17.5.2014<br />
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2521876 הסוטובוסקו הישראלי: המקום שבו צומחת השחיתות] גיא רולניק, על החשיבות של מניעת שחיתות ובניית הון חברתי בישראל, דה מרקר, 26.12.2014<br />
* [http://www.anticorruptionday.org/documents/actagainstcorruption/print/materials2015/corr15_fs_DEVELOPMENT_en_PRINT.pdf שקיפות ופיתוח] דף מידע בנושא, "יום למאבק בשחיתות" {{pdf}} <br />
* יוגב כרמל, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3770105,00.html "מנהיג מושחת גורם לשחיתות לחלחל לעם"], כלכליסט, 13.9.2019<br />
<br />
;ארגונים ויוזמות למאבק בשחיתות:<br />
*[http://www.transparency.org/ Trasparecy International] - הקואליציה הבינלאומית נגד שחיתות<br />
* [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html אמנת האו"ם למאבק בשחיתות]<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/OECD_Anti-Bribery_Convention OECD Anti-Bribery Convention] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.anticorruptionday.org/ יום בינלאומי למאבק בשחיתות] 9 בדצמבר, בעידוד ארגון האומות המאוחדות<br />
* [http://www.oecd.org/corruption/ethics/ מלחמה בשחיתות] ארגון ה-OECD<br />
* [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption שש אסטרטגיות למאבק בשחיתות], Augusto Lopez-Claros, בבלוג באתר ארגון [[הבנק העולמי]]<br />
* אתר [http://www.ometz.net עמותת אומ"ץ] - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (ע"ר)<br />
* [http://www.meshanim.com/ אתר משנים], בין היתר פועל לחשוף שחיתויות<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ביזור וריכוזיות}}<br />
[[קטגוריה:שחיתות|*]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]<br />
[[קטגוריה:אי שוויון]]<br />
[[קטגוריה:כלכלה]]<br />
[[קטגוריה:הון ושלטון]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA:_%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_(Interconnectedness)_%D7%9B%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=119870בודהיזם וכלכלה חברתית: נון דואליות ומחוברות (Interconnectedness) כבסיס לכלכלה בת קיימא וחברה סולידרית2020-12-28T13:46:54Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמר דעה|[[משתמש:Buddhist Economy|יואב לוין]]}} <br />
<br />
אחד הרעיונות המושרשים והשגויים ביותר של הכלכלה המוניטארית המערבית לסוגיה, הן מן הצד הימני של המפה, כמו גם מצידה השמאלי, והשואבת מן המורשת הדתית התיאיסטית המערבית, ושהשתלשלה אל המיינדסט החילוני והמדעי דרך הפילוסופיה, מתבטא בראייה כוזבת ואשלייתית של טבע האדם והמציאות, ובהבנתו וראייתו של הפרט בהתבסס על התפיסה הדואלית השגויה של המציאות כאטום בודד בחברה בעוד האמת הינה של מחוברות פנימית המתבססת על תיאוריות הריקות וחוסר העצמיות, ואם כך בהיותינו מעין תת אטומים המרכיבים את האטום השלם. מחוברות זאת, ועובדת היותנו תת אטומים המרכיבים את האטום האחד והשלם, נכונה לא רק במובן של המחוברות המתקיימת בין בני האדם בינם לבין עצמם, אלא גם בין בני האדם לעולם החי, ובמובן הרחב גם בננו לבין כל הטבע והקוסמוס הסובב אותנו. הבנת טבע האדם ומציאות כמתואר כאן הינו בעל חשיבות לא רק בהיבט החברתי, אלא מהווה נדבך קריטי ועיקרי, ולמעשה את אחד הבסיסים המרכזים בכל תתי אורייה כלכלית השואפת לקיום בר קיימא. אי הבנת המחוברות הוא אם כן לא רק המקור לכל תחלואי וכישלונות הכלכלה, ואחד המקורות המובהקים ביותר לחוסר יעילות כלכלית, אלא גם לעוולות הכלכליות והחברתיות הגדולות ביותר שאנו חווים בימינו אלו, וחווינו את עד היום. <br />
<br />
מבחינה כלכלית יש לתת את הדעת בהתייחס למחוברות זאת לפחות לשני תחומים, כפי שנדון בהם כעת. תחום אחד הוא רעיון הכלכלה החברתית, שמונעת מאהבה, חמלה ודאגה לזולת בניגוד לכלכלה המוניטרית (כלכלת כסף), המתבססת על תאוות בצע, חמדנות והדוניזם, והתחום השני הוא הקשר בין העובדים לרמת הניהול הכלכלי. מבחינה זאת, בעוד בכלכלה המערבית מתקיים דיון שגוי והזוי כמעה מיהו הגורם המקדם את הכלכלה, ותרומתו של מי גדולה יותר, כלומר האם אלו הם בעלי ההון, בעלי החברות, המנהלים הבכירים וכיוצא בזה או שאלו הם העובדים, הרי שהאמת היא שבכלכלה כמו בכל תחום אחר העובדים, המנהלים ובעלי ההון קשורים בתלות הדדית, בין אם הם יירצו בכך או לא, בין אם הם יודו בכך או לא, בין אם זה יהיה נעים להם ולא, ואין אף אחד יכול להתקיים מבלעדי האחר, שכן השכבה הניהולית ובעלת האמצעים אינה יכולה לעשות את כל העבודה ללא העובדים, ואין העובדים יכולים לעשות גם את עבודתם וגם את זו של שכבות הניהול. מאחר שהעולם הוא נון דואלי במהותו הקולקטיב מן הפרטים שבו בעוד שהפרטים יוצרים את הקולקטיב אין זה משנה אם המדינה תחליף לצורך העניין את בעלי ההון, שכן כאשר אלו יהיו מונעים מאותם אעלים של אשליה, חמדנות ורוע התוצאה תהייה אותה תוצאה כמו בשיטה שבהם בעלי ההון מחליפים את המדינה. הבעיה העיקרית אינה בכך שיש שכבות שונות ברמת העיסוק והניהול, כי אם באותם גורמים המניעים אותם. מעבר לכך שהדרך הנכונה היא יצירת איזון בין הגורמים הללו על בסיס תפיסת המחוברות, פעול יוצא של אמת זה הינה עובדת השוויון בין כל השכבות המרכיבות את עולם הכלכלה, התעסוקה והעבודה. מאחר שבין כל הפרטים מתקיימת תלות הדדית ומחוברות, וכולם תורמים להצלחה הכלכלית, הדבר המתבקש הוא שוויון כלכלי בבחינת של משכורת המאפשרת קיום הוגן ומכובד של המעמד העובד, וברמה כזאת של לא תאפשר את שעבודו הכלכלי בידי גורמי הכוח הכלכלי במדינה. במילים אחרות צריך להיווצר גם איזון בין גורמים כלכליים מרכזיים, ובין הציבור האזרחי העובד.<br />
<br />
בנוסף על כך, על מנת להבין את הקשר ההדוק בין התלות ההדדית (Interconnectedness) לבין רעיון הכלכלה החברתית כנגזרת של כלכלת דהרמה ושל חיים מתוך בחירה בפשטות מרצון להלן כמה פרטים בנושא: כלכלות חברתיות היו אחראיות בעבר על העסקה בצורה יצרנית בהיקף של למעלה ממחצית שעות העבודה באוכלוסייה הבוגרת, בעיקר נשים, במתן מענה להרבה צרכים בסיסיים של המשפחה ובביצוע אינספור תפקידים שכונתיים, החיוניים לשמירה על חברה בריאה ומעורבת. למעשה, הייתה תקופה שבה הכלכלה של משקים חברתיים מקומיים, ולכל היותר לאומיים, העסיקה הן את הגברים והן את הנשים בביצוע רוב הפעילויות היצרניות. היו אלו פעולות שבאמצעותן בני-אדם קיבלו מענה לצורכיהם הבסיסיים ביותר. הכלכלה החברתית נתנה אז מענה יעיל וזול יותר לרוב צרכינו האנושיים כבני אדם, כגון צרכים בסיסיים של אוכל ומקלט, צרכים של ביגוד וטיפול בילד, צרכים של שרותי בריאות, טיפול בזקנים ואחזקת הבית, וצרכים של חינוך, ביטחון אישי ובידור. כלכלות חברתיות אלה היו מטבען מקומיות, לכל היותר לאומיות, ללא שכר, לא מודרניות וללא שוק. הן היו מונעות על ידי אהבה יותר מאשר על ידי כסף ותאוות בצע.<br />
<br />
כיום מועברים תפקידים מועילים ויצרניים כמו דאגה לילדים, דאגה לבריאות, הכנת אוכל, בידור ובטחון פיזי, מהכלכלה החברתית לכלכלת השוק, ומופיעים כביכול כתוספת לתפוקה הכלכלית ולכן כצמיחה כלכלית. זאת למרות שבפועל הם מוסיפים מעט, אם בכלל, לשיפור איכות השירותים שאנו מקבלים. שינוי זה מגדיל גם את הביקוש לפונקציות שמגדילות את ההוצאה הכללית, שנחשבות כתוספות לתפוקה הכלכלית, למרות שלמעשה הן מקור גדול לחוסר יעילות כלכלית. ובכן,לאחר שמוטטה הכלכלה החברתית והועברה לברוני וכרישי השוק, ההוצאה הכלכלית גדלה, אם כן, בהתחשב בכך שכאשר משפחות ובני קהילה עבדו ישירות עם חבריהם ולמענם, לא היו גובי מס, מנהלים, ווסתי תקנות ממשלתיים, רואי-חשבון, עורכי-דין, ברוקרים במניות, בנקאים, מתווכים, אחראים על תקציב פרסומי, ברוקרים להשקעה, או יועצי שיווק, שלקחו את חלקם מהתפוקה של אלה, שעשו את העבודה הממשית. הערך המלא של המוצרים והשירותים שהופקו התחלק והחליף ידיים בתוך המשפחה והקהילה, בין אלה שיצרו את הערך ממש. התוצאה הייתה שימוש יעיל באופן בלתי-רגיל במשאבים כדי לספק צרכים אמיתיים.<br />
<br />
בעבר, וגם בימינו, כאשר ההזדמנויות לתעסוקה עסקית ותעשייתית במדינות בהן השכר גבוה דעכו, פנו הכלכלנים השמרניים למשק השירותים כדי לצאת מהמיתון. כלכלנים אלו, שהיו כלכלנים מטעם לא התייחסו לעובדה שחלק ניכר מהרחבת כלכלת השירותים נבע מסיפוחה של הכלכלה החברתית, של משקי-בית ושל קהילות. מאחר ששינויים כאלה סיפקו לנשים הזדמנויות חדשות בתחום התעסוקה והעבודה, הם מבורכים ומוצגים כיום כניצחון לשוויון האישה. אולם במקום לקדם שותפות מגדרית אמיתית וחדשה בין גברים ונשים, כזו שתערב את הגברים בצורה מלאה יותר במשפחה ובקהילה, כשהנשים מרחיבות את השתתפותן בשוק העבודה, ברב המקרים השינוי פשוט הגדיל את העומס על הנשים.דבר זה גרם למתחים חזקים ביחסי המשפחה ויצר תלות של הפרטים, המשפחות והקהילות בצוותים מקצועיים בשכר, המבצעים תפקידים שסופקו בעבר על ידי שכנים - איש למען רעהו. ילדים רבים גדלים במעונות-יום מסחריים או נשארים בבית או ברחובות ללא פיקוח מצד מבוגר. נשים רבות, שהחלו לעבוד כביטוי לבחירות שביכולתן לבצע, מוצאות את עצמן קשורות למשרות דלות משכורת רעב בלתי מספקות, ושמשפחותיהן הפכו תלויות בהן יותר ויותר. <br />
<br />
זאת ועוד, על מנת להמחיש עוד יותר כיצד פעולת המחוברות והנון דואליות, וכיצד התעלמות מהם או אי הבנתם מהווים בסיס לעוולות כלכליות, שגורמות בהגדרה גם עוולות חברתיות. הבה הביא תחילה דוגמה לאדם שאינו חלק מהחברה המודרנית כיום, ואלי נמחיש זאת תוך התייחסות לחברות יותר עתיקות. בדוגמה שלה אנו יכולים לדמיין אדם שעובר בשדה או ביער, ואז מחליט לקטוף פרי, כי הוא רעב. כאשר הוא מוצא לדוגמה אץ תפוחים הוא ניגש אליו ובוחן את הפרי. כאשר הוא מחליט לקטוף לעצמו תפוח או שניים הוא שם לב לכך, שהוא אינו מגיע אל הפרי. באותו שלב מחליט האדם לדוגמה מתוך עצלנות לא לטפס על העץ או למצוא לא משהו לעלות עליו, והוא מנער את הענף כאשר הוא מפיל את כל הפירות על האדמה. כאן הוא לוקח לעצמו תפוח או שניים, ומשאיר את השאר על הרצפה, כאשר ברור שהרבה מהתוצרת של הטבע, שאנשים אחרים יכלו להשתמש בה תלך לאיבוד ותרקב. עצלנות כזו, שמקורה באשליה, ובאי הבנה של המחוברות והנון דואליות, אינה סתם טיפשות, אלא גובלת בפשע. מקרים כאלה, הגם שכמובן שונים בהרבה ניתן למצוא גם בחברות המודרניות. יצרני מזון או רשתות שיווק בעולם משמידות כמויות בלתי נתפסות של אוכל, שלא רק יכול להכיל את כל רעבי העולם, אלא להספיק ליותר מכך לו אוכלוסייתו של העולם הייתה גדולה אף יותר. הם עושים זאת לא רק על מנת לשמור על מחירים נוח להם, שמבטא חמדנות, תאוות בצע, והדוניזם מהזן הנחות והירוד ביותר, אלא גם על מנת להסוות את העובדה שהן אינן יעילות, ומוסיפות על כך חטא על פשט בבחינת הרוע. ידוע גם העובדה ההיסטורית, שבארצות הברית בתקופת המשבר הגדול בעוד למיליוני אנשים לא הייה כלום, ולא הייה מה לאכול, שדות חיטה שלמים עמדו ונרקבו מאותם סיבות שהזכרנו למעלה. ואם כך, אנו רואים שאי הבנת המחוברות והנון דואליות מובילות לחוסר יעילות כלכלית, ולפשעים ולזוועות נוראיות.<br />
<br />
מנגד, כאשר הכלכלה החברתית, שאינה אלא נגזרת של רעיון המחוברות, ואינה אלא גם פועל יוצא של הנון דואליות, היא מפותחת הדבר יכול להעלות מאוד את רמת החיים והרווחה הן של הקהילה, הן של המשפחה והן של הפרט. זה לא מתבטא בלעבוד עוד, לקנות עוד, לצרוך עוד וכך הלאה, אלא למשל בהבנה של התלות ההדדית בין הפרטים (Interconnectedness), ומכאן ברעיון של לעבוד פחות, לקנות פחות, ולחיות יותר. אלא הם רק שתי דוגמאות, ואפשר להביא הרבה יותר, ואף דוגמאות מורכבות ממה שהבאתי כאן, אך נראה לי שהרעיון עצמו מובן. בנוסף, כשחושבים בצורה כזאת, ומבינים ואף מעבר לכך שהתלות ההדדית קיימת לא רק בננו לבין האנשים סביבנו, אלא גם בננו לבין הטבע הסובב אותנו, ושאנחנו כולנו, לרבות הטבע שמקיף אותנו, הינם תת אטומים שמרכיבים אטום אחד, מפסיקים גם לחמוס את הטבע (ראה צריכה, צמיחה, תמ"ג וכיוצא בזה), שמצידו גם יכול להתחדש ולא נפגע, ואז הוא יכול גם לספק לאנשים את צרכיהם. כמובן שבשביל להבין את זה, ולחיות באופן שכזה, יש מחויבות גם לתהליך של התמרה אישית במקביל לקולקטיבית. בלעדי זה אין הדבר כמובן אפשרי. אבל אם לא נעשה זאת כך נמשיך כמו שאמרתי להסתובב סביב עצמנו, מבלי שאנחנו מבינים לאשורו את עצמנו ואת העולם סביבנו. במצב זה הכישלון מובטח. <br />
<br />
==הערות==<br />
<br />
לסוגיית הכלכלה החברתית ראו אתר "[[המכללה החברתית כלכלית]]" <br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=119869האגודה למלחמה בסרטן2020-12-28T13:46:14Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''האגודה למלחמה בסרטן''' היא עמותה התנדבותית ישראלית שהוקמה בשנת 1952 ומטרתה להפחית את מספר החולים במחלת הסרטן ומספר המתים ממנה בישראל. לאגודה שירותים ופרויקטים רבים. נכון לשנת 2017, מנכ"ל האגודה היא [[מירי זיו]], יושב הראש הוא פרופ' אליעזר רובינזון.<br />
==פעילות האגודה==<br />
פעילות האגודה למלחמה בסרטן מתמקדת בכמה מוקדים:<br />
* חינוך והסברה למניעת תחלואה - בקרב הקהל הרחב ובקרב אנשי מקצוע.<br />
* תמיכה בחולים ובבני משפחותיהם. <br />
* קניית ציוד רפואי ובניית מחלקות לטיפול בסרטן. <br />
* מימון מחקרים - בדגש על מחקרים לריפוי.<br />
<br />
בתחום המניעה פועלת האגודה בעיקר בתחום ההסברה על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון]] וכן במודעות ל[[סרטן השד]] וחשיבות ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
בשנים האחרונות יש [[סביבתנות|סביבתנים]] הטוענים כי האגודה נשארה מאחור בכל הנוגע למאבק ב[[זיהום|זיהום הסביבתי]]. הטענה היא שהדבר נובע מכך שיש קשרים לא בריאים בין האגודה לחברות מזהמות. כמו כן עולות טענות על התנהלות כוחנית של הארגון מול עמותות קטנות יותר.<br />
<br />
===חשדות לניגוד עניינים של תורמים ומנהלים ===<br />
מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן משנת 1992 היא מירי זיו, היא נשואה ליוסי זיו שהיה עד 2010 מנכ"ל [[רמת חובב]], תפקיד אותו מילא 12 שנים. מירי זיו טוענת ש"אין פה ניגוד אינטרסים", וכי יוסי זיו הוריד את רמת הזיהום של רמת חובב ומתכוון להוריד אותה בעתיד עוד יותר. <ref Name="Shvartz">פז שוורץ, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה], ערוץ 10, 2007</ref><br />
<br />
נשיא האגודה למלחמה בסרטן היה איש העסקים [[בני גאון]] ששלט על [[כור]] בשנים 1988-1997, שבשליטתה מפעלים מזהמים. גאון הפך לנשיא האגודה אחרי שמכר את מניותיו בכור, אך יש חשש שהוא נרתע מפגיעה במפעלים ותעשיות שהיו קשורות אליו.<ref Name="Shvartz"/> <br />
<br />
בין ההחזקות של כור היה גם "[[מפעלי פלדה מאוחדים]]" שבעכו. במפעלי הפלדה בעכו בוצעה התכת פלדה בלא שהותקן בהם הציוד המתאים למזעור מרבי של כמות החומרים המסוכנים, בהם מסרטנים, שנפלטו לאוויר. לפי מחקר שערך פרופ' אליעזר גנור ב-1988, פלט המפעל אלפי טונות של מתכות מדי שנה, ביניהן כאלה המוכרות כמסרטנות, כמו [[קדמיום]], [[כרום 6 ערכי]], [[עופרת]], [[ניקל]] ו[[ארסן]]. התמודדות של האגודה למלחמה בסרטן עם מפעלים מזהמים הייתה עלולה לגרום לה להתמודדות לא נעימה עם עברו של נשיא האגודה. <ref Name="Rom"/> <br />
<br />
יו"ר [[טבע]] [[אלי הורוביץ]] היה חבר בחבר הנאמנים של האגודה. בבעלות טבע חברת [[טבע טק]] שפולטת זיהום אוויר ושוכנת ב[[רמת חובב]]. ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר, היה יו"ר מבצע הקש בדלת.<ref Name="Shvartz"/><br />
<br />
[[גליה מאור]], מנכ"לית [[בנק לאומי]] לשעבר, היא בחבר הנאמנים של האגודה ובעבר הייתה יו"ר מבצע הקש בדלת. בבעלות בנק לאומי הייתה בעלות (מיעוט) של חברת ההחזקות [[כימיקלים לישראל]] ודרכה על [[תרכובות ברום]] שברמת חובב.<ref Name="Shvartz"/> המפעל פלט חומרים מסרטנים ובבדיקות של [[המשרד לאיכות הסביבה]] חרג במאות אחוזים מהיתרי הפליטה שלו. <br />
<br />
[[החברה לישראל]] בבעלות [[משפחת עופר]] היא בעלת רוב המניות של [[כימיקלים לישראל]] ודרכה על [[תרכובות ברום]] שהוא כאמור מפעל מזהם. מפעל מזהם נוסף בבעלות החברה לישראל הם [[בתי זיקוק לנפט|בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה]] ו[[כרמל אולפינים]] שתי חברות שתורמות באופן ניכר ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שמקושר על ידי רשם הסרטן הלאומי וגורמים נוספים במערכת הבריאות לאחוזים גבוהים של סוגי מחלות [[סרטן]] ותחלואת לב-ריאה באזור חיפה. בספטמבר 2005 השיקה החברה לישראל קרן לשם מימון ביניים של תרופות חיוניות שנמצאות מחוץ לסל התרופות לחולים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים. בנובמבר 2006 העניקה האגודה למלחמה בסרטן תעודת הוקרה לחברה לישראל, על תרומתה למימון תרופות לחולי [[סרטן]]. התעודה הוענקה לאשר רפפורט, סמנכ"ל בכיר בחברה לישראל בטקס פתיחת מבצע "הקש בדלת". <ref >[http://www.nfc.co.il/Archive/0020-D-113111-00.html?tag=14-00-21 החברה לישראל קיבלה תעודת הוקרה] אתר חדשות מחלקה ראשונה 2006</ref><br />
<br />
על פי תקנון האגודה משנת 1952, כל המייסדים והמנהלים של האגודה היו רופאים. לעומת זאת, בשנת 2007 שליש מחבר הנאמנים של האגודה הם מנהלי עסקים ותעשייה, והתורמים הגדולים הם מפעלי תעשייה, [[חברות סלולר]] ו[[חברות דלק]].<ref Name="Shvartz"/>.<br />
<br />
===חשדות לניגוד עניינים מומחים מקצועיים ===<br />
על פי תחקיר גלובס משנת 2006 מומחים מקצועיים רבים המייעצים לאגודה, מקבלים שכר גם ממפעלים מזהמים. <ref Name="Rom"> איתי רום, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000089911נלחמים, לפעמים], גלובס, 10.5.2006</ref><br />
<br />
המומחים שנמצאים במוסדות האגודה ומייעצים לה, עובדים בשכר עבור מפעלי תעשייה, חלקם מפעלים שזיהמו את הקישון:<br />
* פרופסור אברהם, קוטן חבר המועצה המייעצת של האגודה נשכר על ידי מפעל גדות. <br />
* ד"ר אבי וינר, חבר הוועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה נשכר על ידי [[חיפה כימיקלים]] ועל ידי קבוצת [[אי.די.בי.]] <br />
* פרופסור יוסי ריבק, חבר הוועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה נשכר על ידי מפעל דשנים וחומרים כימיים, ומספק חוות דעת למועצה של [[רמת חובב]]. <br />
* ד"ר נועה בן ברוך, יו"ר ועדת העדכון על סרטן השד באגודה, מספקת חוות דעת למועצה של רמת חובב.<ref Name="Rom"/><br />
<br />
לטענת יובל תמיר, צוללן בשייטת לשעבר שחשף את [[פרשת הקישון]] פרופסור תמי פרץ התייצבה בתחילה לצידם של צוללני הקישון, אך שינתה את עמדתה עקב פעילותה באגודה. "בהתחלה פרץ ניסתה לעזור לנו, עד שהיא התחילה לקבל תקציבי מחקר מהאגודה, ולפתע נעלמה והפסיקה לשתף פעולה. האגודה צריכה להיות האינטרסנטית הגדולה ביותר לבדוק כל אופציה למניעת סרטן, אבל היא לא עושה את זה. מה שאני שואל הוא 'למה'?"<ref Name="Rom"/><br />
<br />
===עמדת האגודה בנושא זיהום וסרטן===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[הכחשת זיהום]]}}<br />
במשך שנים רבות לא הכירה האגודה במלחמה בסרטן בזיהום אויר כגורם מסרטן מוכח ומשמעותי, זאת גם נוכח מחקרים חשובים שקשרו בין שני הדברים. רק בשנת 2014, בעקבות הפרסומים החד משמעיים של ארגון הבריאות העולמי, ובאיחור של כמעט שנה, התייחסו לכך גם משרד הבריאות והאגודה בצורה רשמית. <br />
<br />
לדוגמה מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה מתאם סטטיסטי בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מ[[סרטן הריאה]]. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. <br />
<br />
בשנת 2007 עמדתה של מירי זיו ושל העמותה בכלל הייתה שהקשר בין [[זיהום|זיהום סביבתי]] בכלל ו[[זיהום אוויר]] בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. מירי זיו: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים".<ref Name="Shvartz"/> <br />
<br />
עמדה זו עמדה בניגוד לגורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני '''תמותה''' בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.<ref Name="Shvartz"/><br />
המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן natinanl cancer instetute פרסם מחקר רב על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדוח cancer and the environment. <ref Name="Shvartz"/> בשנת 2007 הוציא רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, דו"ח על התפלגות גאוגרפית של תחלואה בסרטן, על פי הדו"ח יש עליה לא מוסברת בשיעורי הסרטן באזור חיפה, באר שבע ותל אביב יחסית למודל התפלגות המחלה. עמדתו של בר חנה היא שהדבר קשור כנראה לזיהום האוויר באזורים אלה (מתעשייה בחיפה וברמת חובב, ומרכבים בתל אביב). לפי מירי זיו מדובר אך ורק בתחושות לא מבוססת על עובדות. <ref Name="Shvartz"/><br />
<br />
מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007, ואשר עסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח ל[[חומר חלקיקי|חלקיקי PM2.5]] הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה.<ref name="chen2008">Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19235364 A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases]". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364. </ref><br />
<br />
מחקר שנערך ב[[דנמרק]] בשנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם ב[[זיהום אוויר מתחבורה|פליטות מתחבורה]] לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח. <ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://www.ehjournal.net/content/10/1/67 Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study]. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed</ref><br />
<br />
{{גורם מסרטן וודאי}}<br />
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 '''גזים הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> <br />
<br />
באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''זיהום אוויר ביתי''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010). בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין [[סרטן שלפוחית השתן]]. <ref name="iarc_pr221">[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> <br />
<br />
בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.14}}<br />
<br />
בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><br />
<br />
סוגים שונים של חומרים המצויים ב[[זיהום תעשייתי]] הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטנים וודאיים בבני אדם]] - כולל [[קדמיום]], [[בנזן]], [[ארסן]], [[אסבסט]], ועוד.<br />
<br />
===הימנעות ממחקרים על גורמי תחלואה===<br />
האגודה אינה משקיעה במחקרים שצריכים לבדוק את הקשר בין זיהום סביבתי תעשייתי לבין סרטן. לטענת האגודה הדבר נעשה מכיוון שהיא לא מקבלת פניות כלשהן בנושא. לפי תחקיר גלובס מ-2006 חוקרים המעוניינים לפעול בתחום מעידים כי הם אינם פונים לאגודה מאחר שהם יודעים שהאגודה לא מממנת מחקרים כאלה. <ref Name="Rom"/><br />
<br />
===תקציב למחקרים וסטטוס ציבורי===<br />
6% מתקציב תרומות הציבור הולכים למחקר. כל השאר ממנים הסברה נגד המחלה וכן ציוד ואנשים לטיפול בחולים או במשפחות החולים, ויש הטוענים כי דבר זה מהווה בעצם מס בריאות עקיף - שכן זהו תפקידו של משרד הבריאות. מנגד, אין פיקוח ציבורי על ההחלטות של האגודה וכיצד היא מקבלת החלטות דומה לזה שיש על משרדי ממשלה. לטענת מתנגדיה, הפכה האגודה במהלך השנים לממסד הבכיר בנושא זה.<ref Name="Shvartz"/> <br />
<br />
יש תלונות מצד עמותות וגופים קטנים שהאגודה מתנכלת להם. בתחקיר ערוץ י' מנהל הוסטל לחולי סרטן טוען כי הנהלת בית החולים איתו רצה לעבוד קבלה איום מצד האגודה, ולכן חזרה בה. עוד 4 עמותות דומות התלוננו באופן דומה. האגודה הכחישה את הדבר מכל וכל.<ref Name="Shvartz"/><br />
<br />
===גופים ואנשים נגד האגודה===<br />
רבקה צור התנדבה במשך 20 שנה באגודה וכעת משהיא חולה בסרטן בעצמה יש לה ביקורת רבה על האגודה. בתה, ליאורה אהרון תושבת הקריות וממקימי [[אזרחים למען הסביבה בגליל]]. שבקשה מהאגודה מחקרים על הקשר בין זיהום האוויר לבין סרטן קיבלה מכתב מהאגודה למלחמה בסרטן לפיו "אין הוכחה שזיהום אוויר גורם למוות". לטענה, טענה זו בוססה על מחקר אחד משנת 1981, בלי מחקרים עדכניים יותר. <ref Name="Shvartz"/> לימים התברר כאמור כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[סרטן בישראל]]<br />
* [[סרטן]]<br />
* [[גורם מסרטן]]<br />
* [[עישון טבק]], [[עישון בישראל]], [[הכחשת נזקי העישון]]<br />
* [[הכחשת זיהום]]<br />
* [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]], [[זיהום מים בישראל]], [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום אוויר מתחבורה]]<br />
* [[רפואה מונעת]]<br />
* [[המגזר העסקי והאגודה למלחמה בסרטן, ניגוד אינטרסים]]<br />
* [[דוורה דייויס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.cancer.org.il אתר האגודה למלחמה בסרטן]<br />
* [http://www.kid.org.il אתר האגודה למלחמה בסרטן, לילדים]<br />
* [https://www.facebook.com/cancer.org.il/ האגודה למלחמה בסרטן] {{פייסבוק|דף}}<br />
* [https://www.youtube.com/channel/UCq0uvRCsBqWwbqcbYT1jxBg האגודה למלחמה בסרטן] ביוטיוב<br />
* [https://www.instagram.com/israel_cancer_association/ האגודה למלחמה בסרטן] באינסטגרם<br />
* [https://www.guidestar.org.il/organization/580030039 האגודה למלחמה בסרטן] באתר [[גיידסטאר]]<br />
* [https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F האגודה למלחמה בסרטן] באתר [[כל זכות]]<br />
* [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_-_Israel_cancer_association האגודה למלחמה בסרטן] באתר [[ויקירפואה]]<br />
* איתי רום, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000089911 נלחמים, לפעמים], גלובס, 10.5.2006<br />
* [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה] תחקיר ערוץ 10 מותח ביקורת על האגודה<br />
* [http://www.iarc.fr/en/publications/books/sp161/index.php זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161], הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטן]]<br />
[[קטגוריה:קבוצות חברתיות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: בריאות]]<br />
[[קטגוריה:ארגונים הפועלים למניעת עישון בישראל]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%94&diff=119868הפלרת מי-שתייה2020-12-28T13:45:26Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''הפלרת מי שתייה''' (באנגלית: '''Water fluoridation''') היא תהליך מבוקר של הוספת תרכובות [[פלואוריד]] למערכות מי השתייה הציבוריות מתוך מטרה [[רפואת שיניים ציבורית|למנוע עששת]]. <br />
<br />
התומכים בהפלרת מי השתייה מצביעים על מחקרים רבים המצביעים על כך כי מדובר בצעד זול ויעיל להקטין את התחלואה בעששת. העששת נובעת מכך שחיידקים בפה מפרקים סוכרים ובכך מבצעים דה-מינרליזציה של השן - כלומר מפרקים ממנה יסודות וגורמים לחורים שבסופו של דבר עלולים להתפתח ל[[נזק בלתי הפיך]]. בשלבים המוקדמים של עששת, נוכחות של פלואור ברוק או על משטח השן יכולה להקטין את הקצב בו מתפרק האמייל ומגביר את הקצב שבו הוא עובר מינלרליזציה מחודשת. הן מתנגדי ההפלרה והן תומכי ההפלרה מסכימים כי פלואור יכול לשפר את בריאות השן, אך יש ויכוח לגבי השאלה של יעילות בליעת הפלואור. ויכוח נוסף נוגע לבטיחות בליעת הפלואור. רוב גופי הרפואה בעולם ורופאים רבים תומכים בהפלרה כדי לשפר את בריאות השיניים. <br />
<br />
קיימת התנגדות ציבורית להפלרה שהצליחה לבלום את ההפלרה בחלק ממדינות העולם, בטענה שהפלרת מי השתייה גורמת לנזקים בריאותיים וסביבתיים, שלא ברור האם הפלרת מי השתייה מסייעת לבריאות השן. יש גם המתנגדים להפלרה המחזיקים ב[[תאוריית קונספירציה]] לפיה מחקרים וחוקרים שקידמו את נושא ההפלרה קודמו על ידי תעשיות בעלות עניין שרצו להיפטר בזול מפסולת מסוכנת, כמו לדוגמה עסקי תעשיית האלומיניום ופרוייקט מנהטן. <br />
<br />
מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים לא יצרה הפחתה בעששת (לעומת מדינות ללא הפלרה) מחד, ומאידך מציבה שורה של סיכונים בריאותיים חמורים ביניהם הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, פגיעה בעצמות ובשלד, פגיעה במערכת הרביה ועוד. בנוסף נטען כי ההפלרה אינה אתית, היא בבחינת כפיית תרופה מונעת, אינה מבוססת על מחקר מדעי (לבדיקת מסודרת של השפעת ההפלרה), המינון של הפלואוריד משתנה ללא יכולת שליטה או מעקב, יוצרת נזקים סביבתיים לצנרת הולכת המים ולסביבה, ואינה יעילה מאחר שפחות מ-2% ממי הברז משמשים לשתייה. תומכי ההפלרה עונים למרבית הטענות האלה - לדוגמה חלק מהסיכונים לא נמצא בצורה עקבית וחלק מהסיכונים קיימים בריכוזי פלואור במים שהם מעל לריכוז הפלואור הניתן בהפלרה מלאכותית. <br />
<br />
מקור הפלרת המים יכול להיות טבעי או תעשייתי. מקורות טבעיים הם בדרך כלל בעלי ריכוז נמוך של פלואוריד ביחס להפלרה מלאכותית, יש מקומות עם הפלרה טבעית שבהם יש עודף בפלואור, דבר שיוצר נזק בריאותי. בדרך כלל מוסיפים תרכובות של פלואוריד למי השתייה, דבר שעולה כ-0.94$ לאדם לשנה בארצות הברית. בשנת 1994 המליצה וועדת מומחים של [[ארגון הבריאות העולמי]] על רמות של 0.5 עד 1.0 מיליגרם לליטר, כתלות באקלים. במים בבקבוקים יש רמה לא ידועה של פלואוריד וחלק מהמסננים הביתיים היקרים יותר מורידים את כל או חלק מהפלואוריד. <br />
<br />
==האם הפלרת מים מורידה עששת==<br />
כאמור הפלואוריד מגן על השן וכן מבצע מינרליזציה מחודשת של של השן. יש לשים לב כי מנגנון ההפלרה הוא מנגנון תגובה לנזק קיים (בהינתן נוכחות של חיידקים ונוכחות של שאריות מזון בשיניים) - מנגנון שניוני של מניעת תחלואה להבדיל ממנגנון ראשוני למניעה שהוא להקטין את [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] - לדוגמה הקטנת החשיפה לחיידקים, שמירה על רמת חומציות ניטרלית בפה או הקטנת כמות שאריות המזון בפה. <br />
<br />
נוכחות פלואוריד יכולה למנוע עששת דרך מספר מנגנונים. המנגנון הראשון הוא דרך בליעה של פלואוריד על ידי זה שהפלואוריד מוטמע באמייל השן ומחזק אותו. הפלואוריד מחליף את יון ההידרוקסיד שבאמייל. האמייל נהפך לדחוס יותר ועמיד יותר כנגד חומצות החיידקים. היבט זה מתרחש רק בשלב התפתחות השן ולפני יציאתה לחלל הפה ורק כאשר הפלואוריד נקלט מערכתית אל הגוף.{{הערה|שם=שדה|http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149}}<br />
<br />
עליית ריכוז הפלואוריד ברוק (שיכולה להתקיים עקב בליעה או נוכחות פלואוריד ללא בליעה) גורמת להטמעה מחדש של פלואוריד באמייל (רה-מינרליזציה). אמייל מחוזק בפלואוריד בצורה זו עובר רה-מינרליזציה מהירה יותר מאשר אמייל שאינו מחוזק בצורה זו..{{הערה|שם=שדה}}<br />
<br />
מנגנון שלישי הוא שחיידקי העששת קולטים את הפלואוריד מהרוק אל תוך תאיהם. הוא בתורו פוגע במטבוליזם שלהם, כלומר ביכולתם לעכל סוכר. הדבר מפחית את ייצור החומצה שמעכלת את אמייל השן.{{הערה|שם=שדה}}<br />
<br />
בעבר, חשבו שהיקלטות הפלואוריד באמייל השן בצורה מערכתית היא גורם המניעה העיקרי. כיום ידוע שהמנגנון העיקרי שבאמצעותו פלואוריד מונע עששת הוא המנגנון השני – מנגנון הרה-מינרליזציה. אפקט זה מוענק חיצונית מהרוק לאמייל ולא מתוך הגוף, מערכתית.{{הערה|שם=שדה}} <br />
<br />
תומכי ההפלרה טוענים שלמרות שההגנה העיקרית מוענקת חיצונית, הפלרת מים עדיין חשובה משום שהיא כוללת גם את יתרונות ההפלרה החיצונית; כל צריכה של מים מופלרים מעלה זמנית את ריכוז הפלואוריד ברוק. הדבר מגן על כלל האוכלוסייה גם מי שאינו מצחצח את השיניים או מי שצורך כמות גדולה של סוכר. לעומת זאת מתנגדי ההפלרה טוענים כי נקודה זו היא קריטית וכי ניתן להגן על השיניים באמצעות תוספת פלואור חיצונית ולא על ידי בליעתו.<br />
<br />
תומכי ההפלרה מצביעים על מחקרים רבים המראים כי הפלרת מי שתייה מורידה עששת בצורה משמעותית. זוהי גם הסיבה לכך שארגוני בריאות רבים תומכים בהפלרה.{{הערה|שם=שדה}} לעומתם טוענים מתנגדי הפלרה כי אם יש השפעה של הפלרת מים היא זניחה. הם גם טוענים כי לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי בכל המדינות המערביות יש ירידה באחוזי התחלואה בעששת מאז שנות ה-1980, גם במדינות שאינן מפלירות את מי השתייה כמו יפן, איטליה, איסלנד ובלגיה, וגם במדינות שאינן מספקות תוספת פלואור כלל - גם לא כתוסף למלח [http://fluoridealert.org/issues/caries/who-data/]<br />
<br />
לפי משרד הבריאות, בוצעו מחקרים רבים שמעידים על יעילות הפלרת מי השתייה - כאשר הפלירו את מי השתייה, נצפתה ירידה משמעותית של 30-50% בתחלואת עששת בקרב ילדים ומתבגרים.[http://www.health.gov.il/Services/FAQ/Pages/common_questions.aspx]<br />
<br />
יעילות ההפלרה הוכחה גם במחקרים שנערכו בישראל: במחקר שנערך על ידי הפקולטה לרפואת שיניים בהדסה בהזמנת משרד הבריאות נמצא כי באזורים מופלרים התחלואה בעששת נמוכה ב-30% לעומת אזורים לא מופלרים.[http://www.health.gov.il/Services/FAQ/Pages/common_questions.aspx]<br />
<br />
במחקר שערך איגוד רופאי הילדים בישראל נמצא כי הסיכון לאשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת כגון דלקות בחניכיים גבוה יותר בקרב ילדים המתגוררים באזורים לא מופלרים בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים מופלרים. בהשוואה בין ישובים שאינם מופלרים לעומת ישובים מופלרים בהתאם לרמה הסוציואקונומית אליה משתייך הישוב, הסיכון לאשפוזים בקרב ילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הוא פי 3.79 ומשכבות סוציואקונומיות בינוניות פי 2.35. לפי משרד הבריאות ממצאי מחקר זה ממחישים את החשיבות של הפלרה בפרט בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות. [http://www.health.gov.il/Services/FAQ/Pages/common_questions.aspx]<br />
<br />
==חשיבות ההפלרה למניעת אי שוויון בריאותי==<br />
חשיבות הפלרת המים כצעד למניעת עששת חשובה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, וכאשר יש פערים כלכליים וחברתיים - במצב זה יש קושי לממן טיפולי שיניים ומודעות להיגיינת שיניים בקרב ילדים עניים. דבר זה מהווה חלק ממאמץ להקטין [[אי שוויון בריאותי]].<br />
<br />
מחקרים שבוצעו בישראל בדק את ההבדלים בתחלואה בעששת בין ישובים בעלי מצב כלכלי-חברתי דומה - נבדקו הבדלים בין ישובים עמידים בינוניים ועניים, בכל המקרים נמצא כי בישובים עם הפלרה יש פחות תחלואה בעששת, התועלת מהפלרה היא חזקה יותר בישובים עניים יותר. לדוגמה מחקר בשנים 2011-2012 שבוצע בראשותו של פרופ' הרולד סגן-כהן בדק ילדים בני 12 בערים שונות. בערים המופלרות רמות העששת הינן נמוכות יותר ביחס לערים הלא מופלרות. הן בערים המופלרות והן בלא מופלרות, לילדים ערביים יותר עששת. רמת העששת הנמוכה ביותר נמצאה בקרב ילדים יהודים חילוניים בערים מופלרות. אחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר מופלרת הוא בממוצע 56.4% נתון זה גבוה פי 1.4 מאחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר שאינה מופלרת 40.6%. בערים שהן במעמד חברתי כלכלי גבוה, 58% מהילדים הם חופשיים מעששת בערים מפלריות לעומת 45% בערים דומות שאינן מפלירות. בערים שהן במעמד חברתי כלכלי נמוך, 54% מהילדים הם חופשיים מעששת בערים מפלירות לעומת 37% אחוז בערים לא מפלירות. אחוז הילדים חופשיים מעששת גבוה פי 1.29 בישובים עמידים, נתון זה עומד על 1.43 בהשוואה בין ישובים לא עמידים. המחקר אחוז העששת בערים עמידות יותר שאינן מפלירות גבוה יותר מאשר בערים לא עמידות שהן מפלירות. {{הערה|[http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/11122012_1.aspx בערים בהן מפלירים את המים – רמות העששת נמוכות], מחקר בראשותו של פרופ' הרולד סגן-כהן, משרד הבריאות, 11.12.2012}} <br />
<br />
מחקרים של ארגוני רפואה מצביעים על כך שעששת נפוצה יותר בקרב עניים. דבר זה כנראה תסמין ל[[הרגלי תזונה]] גרועים יותר בקרב עניים - בעיקר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות של צריכת סוכר עודף]] וכן גורמים אחרים כמו צריכת סוכר וחטיפים (שיכולים להכיל סוכר סמוי ופחמימות בכלל) בצורה תכופה יותר (דבר ששומר על רמות חומציות גבוהות בפה וכן על מזון תמידי לחיידקים), ומודעות נמוכה יותר להיגיינת פה. <br />
<br />
יש לציין כי עששת גורמת להוצאות בריאותיות משמעותיות וכי דבר זה מהווה נטל כלכלי גבוה בקרב שכבות עניות. לפי הנתונים מישראל כשליש מסך ההוצאה הבריאותית של משקי בית הם על טיפולי שיניים - סה"כ כ-2% מסך ההוצאה הכוללת של משפחה (כ-4 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2009).{{הערה|שם=economist}} לפי הערכה משנת 2010, 28.6 אחוז מההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה ישראלית על בריאות היא עבור רפואת שיניים (כ-180 שקל לחודש). זו הוצאת הבריאות הגבוהה ביותר למשפחות. {{הערה| מיטל יסעור בית-אור, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3843525,00.html דו"ח: טיפולי שיניים - ההוצאה הכי גדולה למשפחה], ynet 03.02.2010}} בגלל היוקר של טיפולי שיניים ובגלל שמדובר בהוצאה פתאומית גדולה, ללא תמיכה ממשלתית חלק מהילדים והמובגרים מוותרים על טיפולי שיניים. פירוש הדבר בריאות שן גרועה יותר. נכון לשנת 2009 בממוצע בישראל כ-60% מהאנשים מעל גיל 20 זקוקים לטיפולי שיניים. לפי הערכה משנת 2007 כ- 40% מהאנשים המרוויחים עד 6,000 ש"ח וויתרו על טיפולי שיניים שלהם היו זקוקים עקב קשיים כלכליים. ד"ר רונן בורדובסקי, רופא שיניים טוען כי ניתן לחסוך כ- 50% מההוצאה על רפואת שיניים רק ע"י טיפול מונע ושמירה על היגיינת {{הערה|שם=economist|1=[http://www.economist.co.il/?CategoryID=1547&ArticleID=8403 הישראלים מבזבזים שלא לצורך כ-2 מיליארד ש״ח בשנה על טיפולי שיניים], מערכת "אקונומיסט", 18.06.2009}} לדברים אלה השלכה לא רק לגבי הפלרת מי שתייה אלא גם לגבי נושא רחב יותר של [[רפואת שיניים ציבורית]] - כלומר יישום של [[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] ביחס ל[[עששת]] ובעיות אחרות של בריאות השן. <br />
<br />
צריכה עודפת של [[סוכר]], ממתקים ופחמימות עלולה לגרור לא רק עששת אלא גם בעיות מחלות אחרות כמו [[השמנה]] ו[[סוכרת]], מחלות לב ועוד. בעוד שבעבר התמקדו בנזקים שסוכר גורם לשיניים, כיום יש המלצה של ארגון הבריאות העולמי להפחית את כמות הסוכר - לכן פעילות התערבות אמיתית להפחתת הסיכון הבריאותי לילדים עניים פירושה פעילות למען הפחתה של צריכת הסוכר (ובעיות תזונה אחרות) ולא רק מתן של פלואוריד.<br />
<br />
==האם הפלרת מי שתייה בטוחה==<br />
רמות גבוהות של פלואוריד עלולות לגרום לנזקים שונים. השאלה המהותית היא מה עלולה לגרום חשיפה לרמות נמוכות יחסית של פלואוריד במי השתייה. <br />
<br />
לפי תומכי ההפלרה רמות הפלואוריד שנמצאות במי שתייה מופלרים עלולות לגרום רק לפלואורוזיס של השיניים. רמות פלואור גבוהות שעלולות להימצא במים טבעיים עלולות לגרום לפלואורוזיס חמור אבל הרמות שיש במים מופלרים מלאכותית גורמות לנזק בצורה נדירה. לפי דו"ח של המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית משנת 2010, פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ארצות הברית סבל מבעיה זו בשנים 1999-2004. לפי סקירת הספרות המדעית הרלוונטית משנת 1994, 40% מכלל מקרי הפלואורוזיס של השיניים (במידה קלה עד חמורה) נגרמים מהפלרת מי השתייה. ב-60% מהמקרים הוא נובע מגורמים אחרים הכוללים בליעת מוצרי פלואוריד המיועדים לשימוש חיצוני (כגון משחות שיניים) בגיל הקריטי של התפתחות השיניים, שימוש לא נכון או מוגזם במוצרי פלואוריד לצריכה (כגון טיפות או כדורים), ועוד. לפי מחקר של דו"ח NRC, ברמות של 2 מ"ג לליטר פלואורוזיס חמור כמעט ואינו מופיע, אלא רק בריכוזים גבוהים יותר. בעוד שריכוז הפלואור במים בישראל הוא 1 מ"ג לליטר. {{הערה|שדה}}<br />
<br />
לטענת מתנגדי ההפלרה, הפלרת מי שתייה עלולה לגרום פגיעה במערכת העצבים וברמות ה-IQ. נכון לשנת 2016, 50 מחקרים מתוך 57 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם מצאו שרמות גבוהות של פלואוריד קשורות סטטיסטית לרמות משכל נמוכות יותר. במקביל כ-45 ניסויים בבעלי חיים מצאו כי חשיפה לפלואוריד פגעה ביכולות למידה או זיכרון. מחקר אחד שמצע פגיעה בתפקוד הוא על 12 אלף ילדים והטענה היא כי חשיפה בגיל הרך לפלואוריד יכולה לפגוע בהתפתחות הילד. בשנת 2012 לאחר סקירה של 27 מחקרים על בני אדם ואינטליגנציה צוות מאוניברסיטת הארווארד קבע כי יש לתת קדימות מחקרית למחקר בתחום זה. סקירות נוספות, כולל זו של NRC והמחלקה לרעלים של הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית הגיעו למסקנות דומות. בחלק קטן מהמחקרים נחקרו רמות חשיפה בפחות מ-1 מיליגרם לליטר וברובם רמת החשיפה הייתה 2 מ"ג לליטר. {{הערה|[http://fluoridealert.org/studies/brain01/ Fluoride & IQ: The 50 Studies]}} יש לשים לב כי רמות ההפלרה הקיימות הן של 1 מ"ג לליטר וכי קיים ניטור קפדני על ריכוז הפלואור במים. <br />
<br />
==מחקרי סקר על הפלרת מי השתייה==<br />
מאז 1998 פורסמו בעולם שני מחקרים מקיפים בנושא הפלרת מי השתייה שסקרו מספר גדול מאוד של מחקרים קודמים– [[דו"ח יורק]], ודו"ח של [[המרכז האמריקני לבקרת מחלות]]. לפי [[וועדת עדין]] (ראו בהמשך) 2 הדו"חות הגיעו למסקנות דומות:<br />
* כל המחקרים שנסקרו היו באיכות מחקרית בינונית עד נמוכה; <br />
* המחקרים שנסקרו אינם מראים על פגיעה בריאותית כלשהי הנגרמת על-ידי הפלרת מי שתייה; <br />
* המחקרים מצביעים על עלייה ממוצעת של 15% במספר הילדים ללא סתימות בשיניים באזורים מופלרים לעומת אזורים עם ריכוז נמוך של פלואוריד במים, וירידה ממוצעת בהתאם של 2.25 באינדקס MDF של פגיעה בשיניים; <br />
* המחקרים (נמצאו רק מחקרים באיכות נמוכה) מראים על עלייה ממוצעת בהתאם של 4% ב[[הרעלת פלואור|פלואורוזיס]] של השיניים;<br />
* ריכוז הפלואוריד במים המופלרים נמוך באופן משמעותי מהריכוז המותר של פלואוריד במים לא מופלרים בארצות מפותחות;<br />
* השוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מפלירים את המים והן באלה שלא מפלירים בהן את המים.<br />
<br />
==התנגדות להפלרת מי השתייה==<br />
לטענת מתנגדי הפלרה ההתנגדות להפלרת מי השתייה מתבססת על נתונים מדיסציפלינות מדעיות שונות (כימיה, רפואה, טוקסיקולוגיה, גאולוגיה, אקולוגיה) המצביעים באופן חד-משמעי על הקורוזיביות הגבוהה של יסוד ה[[פלואור]]. <br />
<br />
לטענת חלק ממתנגדי הפלרה, קיימים מחקרים בנושא כבר משנות ה-20 של המאה ה-20, אך מושתקים מהרגע בו רשויות הבריאות בארצות הברית הכריזו על הפלואור כתרופה המונעת עששת. מאז, עיקר המאבק של מתנגדי ההפלרה הוא לטענתם לחשוף חזרה את אותו מידע.<br />
<br />
ברוב מדינות העולם ההפלרה לא כוננה מלכתחילה, או שבוטלה. בחלקן, אף נאסרה על-פי חוק.<br />
8 חתני פרס נובל לכימיה ו-6 חתני פרס נובל לרפואה מתנגדים להפלרת מי השתייה. <br />
<br />
===הונאת הפלואוריד===<br />
"[[הונאת הפלואוריד]]" הוא ספר מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון, שיצא לאור בשנים האחרונות. הספר טוען כי קידום ההפלרה נובע בחלקו עקב [[תאוריית קונספירציה]] מצד תעשיות מזהמות. <br />
<br />
ברייסון ביצע מחקר הן על המחקרים הקשורים בהפלרת מי השתייה, והן על הגורמים שקידמו את ההפלרה ושניסו להשתיק את הביקורת נגדה. לטענתו, תחילת הקידום של ההפלרה קשורה בבעיות של תעשיית האלומיניום שהייתה צריכה להיפטר מכמויות גדולות של חומצות פלואוריות. דבר זה היה בעייתי במיוחד לנוכח [[הרעלת פלואור|רעילות חומצות]] אלה. ברייסון טוען שתעשייה זו, יחד עם גופים כמו הצבא ופרוייקט מנהטן, טשטשו את רעילותו הנזקים שעלולים להיגרם מהפלואור. בין היתר הוא חושף מסמכים המעידים על הטיות במחקרים וגניזת מחקרים. כמו כן הוא טוען שהרופאים והגופים שקידמו את הפלרת המים, קידמו במקביל את חשיפת הציבור לחומרים מסוכנים כמו [[אסבסט]], [[הכחשת נזקי העישון|עישון]] ו[[עופרת]] בדלק. <br />
<br />
ברייסון טוען בספרו כי קיימים מחקרים, המעידים על חשש כי הפלרה תורמת למקרי [[סרטן]] כמו סרטן כבד ועצמות, להפרעות התנהגותיות ולבעיות במערכת העצבים.<br />
<br />
==צורות הפלרה במדינות שונות==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מדיניות ההפלרה באירופה}}<br />
רוב מדינות העולם מספקות כיום פלואוריד לאוכלוסייה בצורות שונות. <br />
<br />
אירלנד ו[[מדיניות ההפלרה בישראל|ישראל]] הן המדינות היחידות שבהן הפלרת מי השתייה מחויבת על פי חוק. עם זאת, הפלרת מי שתייה מתקיימת במספר גדול של מדינות בארצות הברית. באירופה הדבר נהוג פחות, ומספר מדינות שבהן הייתה הפלרה של מי השתייה הפסיקו דבר זה משיקולי בריאות, סביבה והתנגדות לכפייה. עם זאת, ברוב המדינות, ניתנות תרכובות פלואוריד לאוכלוסייה במגוון דרכים אחרות, כמו הספקה במלח-שולחן או חלב. במדינות אלה יש גם תחליפים נטולי פלואוריד למי שבוחר שלא לצרוך פלואוריד דרך מוצרי המזון. במערב אירופה, רק 3% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים. לטענת משרד הבריאות בחלק מהמקומות שבהן אין הפלרה של מי השתייה הדבר נובע מטעמים מעשיים - קשה יותר להפליר מים כאשר הספקת מי השתייה מבוזרת מאוד ולכן יש מדינות המספקות הפלרה בצורות אחרות. <br />
<br />
ב-25 מדינות מופעלות תוכניות הפלרה, כאשר ב-11 מתוכן, פחות מ-20% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים: ארגנטינה (19%), גואטמלה (13%), פנמה (15%), פפואה ניו-גינאה (6%), פרו (2%), סרביה (3%), ספרד (11%), קוריאה הדרומית (6%), בריטניה (11%) וויאטנם (4%).<br />
רק ב-10 מדינות [ישראל ירדה מהרשימה] יותר מ-50% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים: אוסטרליה (80%), ברוניי (95%), צ'ילה (70%), גיואנה (62%), הונג-קונג (100%), אירלנד (73%), מלזיה (75%), ניו זילנד (62%), סינגפור (100%) וארצות הברית (64%).<br />
בסך הכל 377,655,000 בני-אדם ברחבי העולם מקבלים מים מופלרים. <ref name="CountriesF">[http://fluoridealert.org/content/bfs-2012/ Coutries that fluoridate their water], Fluoridealert, 2012</ref><br />
<br />
אחת הטענות בעד הפלרת המים היא כי במדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים]] ניכרים והעדר [[מוצר ציבורי|מימון ציבורי]] לטיפולי שיניים, הפלרת המים היא אמצעי ראשון במעלה למניעת עששת בקרב [[עוני|המעמדות העניים יותר]]. <br />
==הפלרת מי שתייה בישראל==<br />
{{הפניה לערך מורחב|מדיניות ההפלרה בישראל}}<br />
ההפלרה בישראל בחלק מהמקומות כמו אילת קיימת כבר מזה עשרות שנים, עם זאת רק בשנות השמונים חייב משרד הבריאות את הפלרת מי השתייה לישובים בגודל מעל 5,000 איש. קיימת התנגדות להפלרה מצד מספר פעילים מומחים ופוליטיקאים. עם זאת, משרד הבריאות נשאר איתן בדעתו שהפלרת המים חשובה לבריאות השיניים וכי החסרונות, אם יש כאלה בכלל, אינם מצדיקים את הפסקת ההפלרה. <br />
<br />
בעבר מקור הפולואוריד בישראל היה תעשייתי, מחברת [[רותם אמפרט]] - חברת בת של [[כימיקלים לישראל]] בבעלות [[האחים עופר]]. הדבר ספג ביקורת בטענה שפלואוריד זה שונה מהפלואורידים אחרים שעליהם בוצעו מחקרי בטיחות בעולם, בין היתר משום שפלואוריד התעשייתי (חומצה פלואורוסיליצית) בארץ, מכיל כמות זעירות של [[מתכות כבדות]] שעלולות להצטבר בגוף, בקרקע או במים. משרד הבריאות טען שהכמויות הן הרבה מתחת לתקנים ולכן זה לא מהווה בעיה. המתנגדים להפלרה טענו כי המתכות הכבדות אינן מתפרקות ולכן ריכוזן גדל בהתמדה בגוף ובסביבה. בגלל הביקורת הגדלה על הנושא פרסמה החברה, ביולי 2009, כי בכוונתה להפסיק את הספקת הפלואוריד להפלרה ובהמשך החומצה הגיע ממקור בחו"ל. <br />
<br />
בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן בוצעו מהלכים לביטול ההפלרה, השר יעקב ליצמן שמונה אחריה (2015) החליט עם כניסתו לתפקיד כי ההפלרה תחזור לברזי המים [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4663056,00.html].<br />
<br />
===ועדת עדין===<br />
ב-13 במאי 2003 מינה מנכ"ל משרד הבריאות את "הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה", בראשות פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוועדה ידועה בשם '''ועדת עדין'''.<ref name="Adin 2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf מסקנות וועדת-עדין], 2007</ref> לוועדה היה מנדט לעסוק בנושאים אחרים הקשורים למי השתייה, אבל בגלל עניין ציבורי בנושא, היא החלה לעסוק גם בנושא זה. בשנת 2006 המליצה הוועדה המלצות ביניים. לאחר דיונים סוערים ואי הסכמות, פרסמה הוועדה במרץ 2007 את המלצותיה הסופיות: <br />
<br />
# "הוועדה ממליצה להשאיר את התקנים לריכוזי פלואוריד במים ברמות הקיימות כיום בתקנות. הריכוז המרבי המותר של פלואוריד במים יהיה 1.4 מג"ל באזור א' ו-1 .7- מג"ל באזור ב'. עבור מים מופלרים הריכוז המיטבי של פלואוריד במים יהיה 0.8 מג"ל ו-1 .0- מג"ל באזורים א' ו-ב' בהתאמה.<br />
# מי ים מותפלים יופלרו לריכוז המיטבי האמור, ביציאה ממתקן הפלרה.<br />
# ההפלרה של המים צריכה להיות מלווה במחקר ארוך טווח שיבחן את השפעת ההפלרה בתנאי מדינת ישראל, בפיקוח ועדת היגוי בלתי תלויה שתוקם לאלתר. דיון על ממצאי המחקר ייערך בתוך 10 שנים.<br />
# הוועדה ממליצה לדון שנית בנושא ההפלרה בעוד 5 שנים.<br />
# בדיון שקיימה הוועדה לגבי המשך חובת ההפלרה של המים, היא לא הצליחה להגיע לתמימות דעים. מרבית חברי הוועדה (שישה כנגד ארבעה ואחד נמנע) היו בדעה שההפלרה לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת, אלא נתונה להחלטה על-פי צורכי הציבור בכל מקום.<br />
<br />
המלצות הוועדה, הנוגעות לצורך במחקר על ההפלרה בישראל, ולהפסקת החובה להפליר את המים, לא התקבלו על ידי משרד הבריאות.<br />
<br />
===התנגדות להפלרת מי השתייה בישראל===<br />
מספר פעילי סביבה ומומחים בנושא מים מתנגדים להפלרת מי השתייה, ביוני 2009 צברה המחאה תאוצה, ורותם אמפרט הודיע על הפסקת העברת פלואוריד למדינה. הוקם גם מאהל מחאה בנושא מול הכנסת.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[רפואת שיניים ציבורית]]<br />
* [[השפעות בריאותיות של סוכר]]<br />
* [[הפלרה לפי מדינות]]<br />
* [[הרעלת פלואור]]<br />
* [[הונאת הפלואוריד]]<br />
* [[קאי רוהולם]]<br />
* [[עקרון הזהירות המונעת]]<br />
* [[הפרטת המחקר]]<br />
* [[ניגוד עניינים]]<br />
* [[זיהום]]<br />
* [[מאבקים סביבתיים]]<br />
* [[תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation_controversy המחלקות על הפלרת מי שתייה], ויקיפדיה האנגלית<br />
*שרה צוובנר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00204.doc הפלרת מי השתייה (מסמך רקע)], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 17 במרץ 2002 {{doc}}<br />
* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01810.pdf המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל] [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 19.3.2007 {{pdf}}<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation הפלרת מי שתייה] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* NRC - The National Research Council, [http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=R1 Fluoride In Drinking Water], הדו"ח המקיף ביותר על הפלרת מים (אנגלית)<br />
* משרד הבריאות - שירותים לאזרח, [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catId=848&PageId=4497 הוספת פלואוריד למים], שאלות ותשובות<br />
<br />
;נגד הפלרת מי שתייה:<br />
* [http://fluoridealert.org/faq/ "שאלות נפוצות"] של Fluoride Action Network<br />
* [http://hayeruka.wordpress.com/2011/05/29/1546/ נייר העמדה של התנועה הירוקה], מאי 2011<br />
* ד"ר יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4679308,00.html מחקר ענק: אין הוכחה שהפלרת המים מונעת עששת], ynet, 15.07.2015 <br />
* [http://www.fluoridealert.org/health/epa/nrc Fluoride in Drinking Water: A Scientific Review of EPA's Standards ] 2006 <br />
* פרופ' פול קונט, [http://www.fluoridealert.org FAN - Fluoride Action Network], מידע עדכני על סכנות ההפלרה וההתנגדות לה {{אנגלית}} <br />
* יפה שיר-רז, [http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.3060447 האם משרד הבריאות מטשטש את האמת לגבי הפלרת המים?], הארץ, 11.09.2016 <br />
*לוטי זילברמן, '[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=973 הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה]', מתוך: ירוק כחול לבן: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, יוני-יולי 2000, גיליון 32, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח<br />
* כריסטופר ברייסון, [http://www.files.e-shop.co.il/focus/pdf/פלואוריד%20-%20פרק%20דוגמה.pdf הונאת הפלואוריד: על נזקי הפלואוריד לבריאות], פרק לדוגמה מתוך המהדורה העברית, אפריל 2009<br />
* יפה שיר-רז, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?], כתבה ב-ynet<br />
<br />
;בעד הפלרת מי שתייה:<br />
* [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/fluoridation/Documents/BSV_haflaraWater.pdf הפלרת מי השתייה - העובדות], משרד הבריאות <br />
* [http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149 הפלרה – האם זה רע?] תום שדה, 28.8.2014, הידען. <br />
* [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D האמת על הפלרת מים], איתן אוקסנברג, אתר "דיווידסון אונליין", 2 ביוני 2015 <br />
* [http://rationalwiki.org/wiki/Water_fluoridation הפלרת מי שתייה], rationalwiki<br />
<br />
;פעילות נגד ההפלרה:<br />
* [http://www.meshanim.com/haflara.htm על ההפלרה] באתר "משנים". <br />
* [http://www.facebook.com/group.php?gid=28063065189 מפסיקים הפלרה של מי-שתייה לאלתר] {{פייסבוק|קבוצה}}<br />
* [http://activism.org.il/node/92 הדיון הציבורי על הפלרת מי השתיה] באתר "אקטיביזם"<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1055,U1252008939422&did=1000495087 הקומונה שכופפה את משפחת עופר] איתי רום, גלובס, 03.09.2009<br />
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3312903,00.html אספקת הפלואוריד תיפסק החל מאוגוסט] כלכליסט, יוני 2009.<br />
<br />
=הערות שוליים=<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מים}}<br />
{{רפואה מונעת}}<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:הפלרה]]<br />
[[קטגוריה:מים]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: ועדות ציבוריות]]<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:מים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:זיהום מים]]<br />
[[קטגוריה:הון ושלטון]]<br />
[[קטגוריה:תאוריות קונספירציה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=119867חוק ההסדרים/ייעול אופן ביצוע מבחני הזכאות בביטוח הלאומי2020-12-28T13:45:25Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{{הסדרים:חזור|2009}}<br />
== תקציר ==<br />
מבחני ההכנסה עפ"י הכנסות התובעים ממקורות אחרים, לרבות הכנסות פנסיוניות, קופות גמל, פיקדונות בנקאיים, תכניות ביטוח וכיוצא בזה.<br />
* עמוד 40 בהצעת מדיניות 2009<br />
* {{החלטת ממשלה|3991|ייעול אופן ביצוע מבחני הזכאות בביטוח הלאומי}}<br />
* {{החלטת ממשלה|3992|שינויים בתנאי הזכאות לגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי}}<br />
<br />
== דברי הסבר ==<br />
הזכאות לחלק מהגמלאות המשתלמות על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) מותנית במבחני הכנסה. כיום, חלק ניכר ממבחני ההכנסה מתבצעים על סמך הצהרות בלבד של התובעים וצירוף מסמכים אותם נדרש התובע להמציא, כאשר למוסד יש יכולת מוגבלת לבדוק אם מדובר בנתונים מלאים ומדויקים. במטרה לייעל את ביצוע מבחני ההכנסה כאמור תוך הפחתת הנטל על תובעי הגמלאות מחד גיסא ומבלי לפגוע בזכויות הפרט מאידך גיסא, מוצע לקבוע כי בביצוע מבחני ההכנסה יסתמך המוסד בין היתר, על נתונים מנהליים, על הכנסות התובעים הנמצאים בידי רשויות המס והגופים הפיננסיים השונים ביניהם קרנות הפנסיה, קופות הגמל, הבנקים וחברות הביטוח.<br />
<br />
לצד שיפור אופן ביצוע מבחני ההכנסה, מוצע להטיל על המנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לגבש תכנית לייעול אופן ביצוע מבחני הזכאות לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, וזאת, בין היתר, באמצעות שילוב מערכות המידע של המוסד; שיפור אופן ביצוע מבחני התושבות; ריכוז הליך קבלת ההחלטות בתביעות לקצבה וקביעת ניכויים ושלילת זכויות גמלה ממי שהשיג גמלאות שלא כדין. במסגרת התכנית כאמור יגובשו תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום ההחלטה.<br />
<br />
== סעיפים קשורים ==<br />
<br />
== כתבות מהעיתונות ==<br />
<br />
== ניתוחים והשפעות ==<br />
משרד האוצר מבקש לקבוע בחוק כי לצורך ביצוע מבחני הכנסה יהיה המוסד לביטוח לאומי רשאי להצליב נתונים מינהלים על הכנסות התובעים הנמצאים בידו עם כאלו המצויים בידי רשויות המס ואף בידי מוסדות כגון בנקים, קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח. <br />
<br />
ההצעה שמציג האוצר מצריכה חקיקה מפורטת המחייבת למצוא איזון קפדני וזהיר בין האינטרס בחיסכון כספי הביטוח הלאומי לבין החובה לשמור על צנעת הפרט. זאת, מאחר שעלולה להיפגע כאשר מצליבים שורה ארוכה של נתונים אישיים הנוגעים להכנסתו.<br />
<br />
{{חוק ההסדרים 2009}}</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=119866סביבתית2020-12-28T13:44:44Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''סביבתית - דיווח מפגעי סביבה''' הנה פלטפורמה לדיווח מפגעי סביבה [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] באמצעות אתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק והאפליקציה בנייד. האפליקציה פותחה על ידי קבוצת [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]] במפרץ חיפה, במטרה לקדם את [[מאבק אזרחי|המאבק האזרחי]] ב[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|תעשייה המזהמת במפרץ חיפה]]. <br />
<br />
==רקע==<br />
{{הפניה לערך מורחב|זיהום האוויר במפרץ חיפה}}<br />
לאור ריבוי מפגעי הסביבה במפרץ חיפה ואחוזי התחלואה הגבוהים בקרב התושבים, מספר רב של גופים ופעילים פועלים במאבק כנגד הזיהום במפרץ, כשעל הפרק עומדות תוכניות להרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה. {{הערה| תוכנית חפא"ג 1200 ב', תוכנית חפא"ג 1139 א', תוכנית נמל המפרץ ועוד}}<br />
<br />
במסגרת המאבק, ולאחר שאיתמר הפטר פיתח את הפלטפורמה הראשונית עליה נשען מערך הדיווחים האלקטרוני, חברו להם שאר הפעילים לצורך פיתוח הכלים הטכנולוגיים בהם נעזרת האפליקציה.<br />
<br />
כיום (2017) מונה צוות הפעילים של האפליקציה את עו"ד שרית גולן שטיינברג, דר' דן פלג, איתמר הפטר, מימי פרץ, תומר חזן, צחי הוד ומספר פעילים נוספים. <br />
<br />
בתאריך 27 בדצמבר 2016 הושקה האפליקציה לקהל הרחב, כחודש לפני המועד המתוכנן, וזאת בעקבות השריפה אשר התרחשה במיכל הדלק ב[[בתי הזיקוק|בתי הזיקוק]] יום קודם לכן, ב-26 בדצמבר 2016, שלא באה לידי ביטוי במערך הניטור אותו מפעיל איגוד הערים חיפה להגנת הסביבה. {{הערה|אלי אשכנזי, עדי חשמונאי, אבי אשכנזי ורויטל בלומנפלד, [http://news.walla.co.il/item/3025547 אש פרצה במכל דלק בבתי הזיקוק במפרץ חיפה: "פצצה מתקתקת"], אתר וואלה, 25.12.2016}}<br />
מאז שהושקה האפליקציה התרחב צוות 'סביבתית', והיום חברים בו מספר אנשי מקצוע מתחומי המשפט, הטכנולוגיה, האנליזה, הסטטיסטיקה והתכנון. <br />
<br />
במהלך עבודתו של צוות "סביבתית", התרחב תחום הפעילות כך שכיום מבצע מערך הדיווחים הצלבה עם נתוני הניטור, מתבצע מעקב מתמיד אחר נתוני הניטור ובעיקר כנגד חריגות נתונים.<br />
<br />
==גילויים בעקבות מערכת "סביבתית"==<br />
<br />
===זיהוי מקרים של זיהום מים===<br />
מספר ימים לאחר השקת מערך הדיווחים, בדצמבר 2016, התרחש באזור חיפה אירוע בו דיווחו תושבים רבים על [[משק המים בישראל|איכות המים]] הירודה אשר הייתה באותה התקופה. המדווחים דיווחו על ריחות וטעם של חומרים כימים במי השתייה, הגורמים לתופעות בריאותיות של צריבה בעיניים ותופעות נוספות. <br />
<br />
צוות "סביבתית" פנה ל[[רגולציה|רגולטור]] בדרישה לבצע בדיקות למים, ואכן נמצא כי באחת מתחנות המים נמצא ריכוז גבוה של [[כלור]]. <br />
הסיבה לאירוע הייתה בעקבות פעילות תחזוקה אשר ביצע תאגיד המים, במסגרתו הוחלף מקור המים כך שהמים שזרמו לבתים היו מי הכינרת, אשר עוברים תהליך טיהור שונה אליו רגילים התושבים במטרופולין חיפה. האירוע טופל על ידי תאגיד המים לאחר פניית הצוות. <br />
<br />
===חשד לכיול מערך הניטור להצגת זיהום מופחת===<br />
בחודש מרץ 2017 ניטר צוות "סביבתית" אירוע של כיול מוניטורים במערך הניטור הקשורים ל[[מיכל האמוניה במפרץ חיפה]]. החשד הוא כי על ידי צעדים אלה מציגים לציבור ולרשויות נתוני פליטה ופעילות נמוכים יותר מהמצב בפועל. דבר זה בוצע {{הערה| איתמר הפטר [https://svivatit.com/2017/03/21/%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA/ קודם מפסיקים את הפעילות ואז “מאפסים” נתונים. כך משנים את ממוצע הניטור לטובת המפעלים המזהמים.] אתר "סביבתית". }}, על רקע ביקור מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר במיכל כפי שנחשף בעיתון הארץ.{{הערה|נועה שפיגל, [http://www.haaretz.co.il/news/local/1.3936257 "בצעד חריג הופסקה הזרמת האמוניה מהמכל בעת ביקורו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה"], הארץ, 19.03.2017 }}<br />
<br />
===זיהוי של חריגות בזיהום האוויר ===<br />
בתחילת חודש ינואר 2017 ניטר צוות סביבתית אירוע בעקבות הדיווחים שעלה בקורלציה עם פעילות חריגה במתקן [[פצחן מימני|הפצחן]] במתחם בתי הזיקוק. {{הערה|איתמר הפטר, [https://svivatit.com/2017/01/30/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%9E/ עליה בחריגות במתחם הפטרוכימי- הודעת המרכז לניתוח תלונות סביבה בנוגע לאירועים ביום 29/01/17], אתר "סביבתית"}}<br />
<br />
עוד באותו החודש ניטר הצוות בעקבות הדיווחים אירוע של [[זיהום מים בישראל|דליפת דלקים]] מ[[זיהום האוויר במפרץ חיפה#חוות מיכלי הנפט|מכלי תש"ן]] בקריית חיים ואירוע של ריחות חריגים בקריית מוצקין. האחרון הצטבר לאירועים נוספים אשר תועדו בחודשים שלאחר מכן ועל בסיס אירועים אלה מוגשת בימים אלו עתירתה של עיריית קריית מוצקין כנגד המשרד להגנת הסביבה ומכון "קומפוסט 2000" על העדר האכיפה. <br />
<br />
כמו-כן, לאחר המעקב החודשי בסוף חודש ינואר 2017, מצא צוות סביבתית מקרים רבים בהם מערך הניטור קרס, או שלא שידר נתונים חריגים על אף שתועדו במספר אמצעים שונים אירועי סביבה.<br />
<br />
בחודש פברואר 2017, מצא צוות סביבתית מספר אירועים בהם היו חריגות מערכי הסביבה אשר הציב המשרד להגנת הסביבה למפעלים ופנה לרגולטור בדרישה לבצע אכיפה כנגד הפרת הצווים.<br />
<br />
כך למשל באירוע דליפת [[אתילן]] אשר ארע במפעל [[כרמל אולפינים]] ובמהלכה אף נפגע עובד המפעל, אירוע של השמטת מתקני שירות שתפקידם לדאוג לשיפור רמת הפליטות לאוויר במתחם בז"ן בעקבות תקלות ואף פנייה למשרד להגנת הסביבה על העדר התראה לציבור בגין תנאי מזג האוויר הקשים ([[אינוורסיה]]) ששררו במפרץ חיפה, אך המשרד נמנע מלהודיע על כך לתושבי המפרץ, דבר אשר העמידם בסיכון בריאותי בעקבות חשיפה למזהמים רבים, חלקם אף ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לחשיפה הגורמת למחלת הסרטן, על פי מדד ארגון הבריאות האמריקאי (WHO). <br />
<br />
ב-8 במאי 2017 זיהה צוות סביבתית חריגה בערכי ה[[בנזן]] שנמדדו בקרית בנימין. '''[[בנזן]]''' היא תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה, [[חומר מסרטן|מסרטנת]] ו[[טרטוגן|מסוכנת לעוברים]]. חשיפה נשימתית קצרת טווח לבנזן עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאות. בחשיפה ארוכת טווח בנזן הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]]. בנוסף בנזן הוא [[חומר טרטוגני]] ועלול לסכן עוברים..<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref> חשיפה לבנזן עלולה לגרום ל[[לוקמייה]]. כמו כן מחקר מדנמרק משנת 2000 מצא כי חשיפה של נשים בזמן ההריון לבנזן קשורה סטטיסטית לסיכוי מוגבר ל[[לימפומות מסוג הודג'קינס]] בקרב הילדים.<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref><br />
<br />
לאור החריגה בשיעור הבנזן החל הצוות לעקוב אחר המדדים. באותו הלילה הגיע ערך הבנזן לשיא של 7.2 מק"ג/מ"ק, כמעט פי שניים מהערך המקסימלי בחוק. לאור פניית צוות סביבתית למשרד להגנת הסביבה, הוציא המשרד התראה לציבור בדבר ערכי הבנזן החריגים.<br />
לאור העובדה שמשטר הרוחות העלה התאמה עם הפעילות החריגה במתחם בתי הזיקוק, הזמין המשרד את בכירי [[בז"ן]] לשימוע. {{הערה|איתמר הפטר, [https://svivatit.com/2017/05/11/%D7%AA%D7%93%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%91/ תדהמה במשרד להגנת הסביבה, בנזן באוויר במפרץ חיפה], אתר "סביבתית", 11/05/2017}}<br />
<br />
===דו"ח מפגעי זיהום בקריית מוצקין===<br />
בתחילת חודש מרץ 2017 הגיש צוות סביבתית דו"ח לראש עיריית קריית מוצקין. על פי הדו"ח, מכון "קומפוסט 2000" היה הגורם המרכזי ביותר עליו דיווחו תושבי קריית מוצקין. ב-42 אחוזים מימי הדיווח שנספרו, כיוון הרוחות היה בקורלציה עם הפעילות של מכון "קומפוסט 2000". כן נמצא כי ב-23 אחוזים מימי הדיווח שנספרו נמצאה קורלציה בין הפעילות החריגה במתחם בז"ן, כיוון הריחות ומיקום המדווחים. <br />
<br />
על סמך דוח זה, החליט ראש עיריית קריית מוצקין לפנות בהליך של עתירה מנהלית כנגד [[המשרד להגנת הסביבה]] על העדר האכיפה, וכנגד מכון "[[קומפוסט 2000]]" על מטרדי הריח. {{הערה|צוות "סביבתית", [https://svivatit.com/2017/03/20/%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94/ בעקבות פגישת אנשי צוות "סביבתית" עם ראש עיריית קרית מוצקין תוגש עתירה מנהלית כנגד המשרד להגנת הסביבה.], אתר "סביבתית"}} {{הערה|נטע פלג, [http://haifatimes.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91/ עיריית מוצקין תובעת את המשרד להגנת הסביבה], חיפה-טיימס, 20.03.2017 }}<br />
<br />
===פעילויות נוספות===<br />
<br />
עוד מהישגי צוות "סביבתית": החלפת מפת מדד איכות האוויר באתר איגוד הערים חיפה למפה אינטראקטיבית אשר מציגה לצופה את המזהם הקריטי הנמצא באוויר באותה העת, חשיפת נתונים אשר דוגלו על ידי מיידעני האיגוד באתר איגוד הערים, והישגים נוספים.<br />
<br />
==מרכז המחקר לתלונות סביבה של הציבור במפרץ חיפה==<br />
צוות "סביבתית" הקים את "מרכז המחקר לתלונות סביבה של הציבור במפרץ חיפה", אשר מהווה התארגנות מחקרית לא-רשמית לצורך בדיקת מערך ניטור האוויר ובדיקת אירועים חריגים ברחבי המטרופולין.<br />
<br />
עד מהרה התרחב הצוות והיום חברים בו אנשי תכנון ובנייה - אשר תפקידם לבדוק את תוכניות ההרחבה ולפעול בהתאם, צוות מיידענים אשר אוסף מידע מרשת האינטרנט בכל הנוגע למפרץ חיפה, אנשי סטטיסטיקה והסתברות, אנשי רפואה ועוד. <br />
<br />
במסגרת מרכז המחקר, עמלים בימים אלו (2017) על [[תכנון ארוך טווח|תוכנית ארוכת טווח]] לאזור מפרץ חיפה, שבה תצומצם התעשייה הפטרוכימית על פי עקרון "הבועה המתכווצת" ועידוד תעשיות נקיות במפרץ חיפה. <br />
<br />
כמו-כן, פועל צוות המחקר אל מול חוקרים ומוסדות אקדמאים במגוון רחב של תחומים הקשורים לנושא התעשייה במפרץ חיפה.<br />
<br />
==שיתופי פעולה==<br />
מאחר שצוות "סביבתית" מורכב מפעילי הגנת הסביבה, החברים במגוון ארגונים הפועלים במפרץ חיפה, מרבית ארגוני הסביבה הרשמיים משתפים עם הצוות פעולה וביניהם [[מגמה ירוקה]], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], [[צלול]] ועמותות נוספות. כך למשל - החל צוות "סביבתית" בשיתוף ארגון [[מגמה ירוקה]], לפעול כנגד איגוד הערים בגורמי הרגולציה והאכיפה השונים בעקבות חוסרי ניטורים רחבי היקף במערך ניטור האוויר במפרץ. תלונתם נבדקת בימים אלו.<br />
<br />
כמו כן, הרגולטור מכיר בפעילות "סביבתית" באופן רשמי, ומנהל מול אנשי הצוות תקשורת שותפת בכל הנוגע לדיווחים אשר נמסרים באמצעות המערך.<br />
==ראו גם==<br />
* [[זיהום אוויר במפרץ חיפה]]<br />
* [[זיהום מים בישראל]]<br />
* [[המשרד להגנת הסביבה]]<br />
* [[נתונים חופשיים]]<br />
* [[הכחשת זיהום]]<br />
* [[רגולציה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.svivatit.com אתר "סביבתית"]<br />
*[https://www.facebook.com/pg/svivatit עמוד "סביבתית" בפייסבוק] {{פייסבוק}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]<br />
[[קטגוריה:חיפה]]<br />
[[קטגוריה:אתרים]]<br />
[[קטגוריה:הכחשת זיהום]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97&diff=119865בלוף הפיתוח2020-12-28T13:44:31Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>{{מאמר דעה|'''הלנה נורברג הודג''''}}<br />
<br />
==הקדמה (מאת המתרגם):==<br />
זהו תרגום של פרק מתוך הספר Ancient Futures, Learning from Ladakh – עתידים עתיקים, לומדים מלדאק.<br><br />
לדאק זהו אזור בהרי ההימלאיה, ליד קשמיר, שמבחינה טופוגרפית הינו מבודד וקשה להגעה, והקשר העיקרי של האזור היה עם טיבט בצפון בתוך הרי ההימלאיה.<br />
<br />
המחברת, הלנה נורברג הודג' (Helena Norberg-Hodge), חיתה בלדאק מתחילת הזמן שבו האזור נפתח לעולם ולמטיילים מערביים, תוך כדי לימוד התרבות והשפה המקומיים. במשך שנים אלו, המחברת ראתה איך השינויים שיוצר התהליך של ה"פיתוח (מודרניזציה)", או מה שנקרא "גלובליזציה", כופים את קני-המידה המערביים (Eurocentric) על התרבות המקומית, ומשנים את המקום מאזור שבמשך מאות שנים היה בעל קיום-עצמי (Self-sustainable) לאזור התלוי במוצרים ורעיונות המיובאים מתרבות אחרת. שינוי זה משפיע על האנשים, ובמקום אנשים מאושרים ובעלי ביטחון וסיפוק עצמי הם נהיים יותר מדוכאים ועסוקים, עם חוסר-סיפוק בסיסי שלא מצליח להתמלאות על ידי תרבות הצריכה.<br />
<br />
ה"קידמה" או ה"פיתוח" מקודמים בשם יעול ושיפור התהליכים, כך שעל ידי שימוש בכלים מודרניים נוכל לבצע יותר ולקבל יותר תפוקה מאותה עבודה. אך כמו שמדגימה המחברת בספר, השימוש בטכנולוגיה בצורה זו גרם לנו להיות יותר עסוקים ועם פחות זמן חופשי לעצמנו ולקרובים אלינו. כמו שאומר לדאקי: "אחותי גרה בעיר, ויש לה עכשיו את כל הדברים האלו שעושים את העבודה במהירות רבה יותר. כל הדברים האלו חוסכים כל-כך הרבה זמן, ולמרות זאת כשאני מגיע לבקר אותה, אין לה זמן לדבר איתי".<br />
<br />
במקום להשתמש בפיתוחים הטכנולוגיים כדי לחיות חיים יותר עשירים בתוכן ומאושרים, נהיינו משועבדים להם, ואנחנו מקריבים את עצמנו כדי לעמוד בקצב שלהם.<br />
<br />
מתוך ראייה זו ייסדה המחברת את [[החברה הבינלאומית לאקולוגיה ותרבות]] (ISEC = International Society for Ecology and Culture – [http://www.isec.org.uk]), כדי לעודד אלטרנטיבה מקומית לתרבות-הצריכה העולמית, ולעודד פיתוח המקושר ושייך למקום.<br />
<br />
הספר עובד גם לסרט (באותו שם), אך עד היום לא תורגם לעברית (וכנ"ל הסרט), והמלאכה מחכה למי שמעוניין. למרות שעברו קרוב ל-20 שנה מאז שהספר נכתב, עדיין הוא רלוונטי, והשבר הכלכלי האחרון עם הבעיות הסביבתיות הקשות – רק מראים עד כמה אנו צריכים להתעשת ולשנות את הכיוון של הפיתוח, כך שיתמקד באנשים ובאושר שלהם, תוך הרמוניה עם כל החיים מסביב ועם הסביבה בכללותה. עם הזמן נהיה יותר ויותר ברור שאי-אפשר להתייחס לעולם רק כמשהו שאפשר להשתמש בו ולקחת ממנו ללא גבול, אלא אנו צריכים ללמוד איך לחיות יחד ביחסי-גומלין עם העולם שבו אנו חיים.<br />
<br />
תודה לאימי שגם עזרה לי רבות בתירגום ובהגהה, תודה לאבי, ותודה לך שמלווה אותי בכל השנים האחרונות.<br><br />
הזכויות של הספר, כולל הטקסט באנגלית של הפרק הזה – שייכות לISEC ([http://www.isec.org.uk]). התרגום העברי מתפרסם תחת רישיון קופילפט ([http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he רישיון ייחוס-שיתוף זהה 3.0 ישראל של Creative Commons]), המאפשר לכל אחד להעתיק, לשתף ולהפיץ את התרגום, כל-עוד עותקים ועיבודים אלו מופצים גם-כן תחת אותו רישיון ובאותם תנאים.<br><br />
להארות הערות וכו' – אפשר לפנות לשלומי (tazir1[AT] rediffmail.com)<br />
<br />
<br />
==הבלוף של הפיתוח ==<br />
Ancient Futures – The Development hoax<br />
{{ציטוט|תוכן=כדי לפתח את לדאק – אנחנו צריכים למצוא איך לעשות את האנשים יותר חמדנים, אחרת אי-אפשר להניע אותם|מקור=נציב הפיתוח בלדאק, 1981}}.<br />
<br />
כשהגעתי לראשונה ללדאק חוסר אהבת-הבצע היה מרשים. כמו שהבחין נציב הפיתוח, התושבים לא היו מעוניינים במיוחד להקריב את הפנאי וההנאה שלהם רק עבור רווח חומרי. בשנים מוקדמות אלו, תיירים היו נבוכים כשאנשים סירבו למכור להם חפצים, לא משנה איזה מחיר הציעו תמורתם. עכשיו, אחרי כמה שנים של פיתוח, עשיית כסף נהייתה עיסוק עיקרי. צרכים חדשים נוצרו.<br />
<br />
מבשרי הפיתוח – תיירים, פרסומות ותמונות קולנוע – בעקיפין, מספרים לתושבי לדאק שדרך החיים שלהם היא נחשלת, והמדע המודרני יעזור להם לנצל יותר את המשאבים הטבעיים כדי לייצר יותר. פיתוח מדרבן חוסר שביעות רצון וחמדנות; כך הוא מחריב את הכלכלה ששירתה את צורכי האנשים במשך יותר מאלף שנה. מסורתית, הלדאקים השתמשו במשאבים שנמצאים באזור עם כושר המצאה ומיומנות בלתי רגילים, כדי לחיות בנוחות יחסית וביטחון מצוין. הם היו מרוצים במה שהיה להם. אבל עכשיו, מה שלא יהיה - אינו מספיק.<br />
<br />
ב-16 השנים מאז שהפיתוח הגיע לראשונה ללדאק, ראיתי את הפער בין העניים והעשירים גדל; ראיתי את הנשים מאבדות את הביטחון העצמי והכוח שלהן; ראיתי היווצרות אבטלה ואינפלציה תוך גידול דרמטי בפשע; ראיתי את כמות האוכלוסין מרקיעה, מדורבנת על ידי מגוון לחצים כלכליים ופסיכולוגיים; ראיתי התפוררות של המשפחות והקהילות; ראיתי אנשים מתנתקים מהאדמה, וההסתפקות העצמית מתחלפת בהדרגה בתלות כלכלית בעולם החיצוני.<br><br />
כשראיתי סיר פליז מוחלף על ידי דלי פלסטיק ורוד, או נעלי עור יאק נזרקות לטובת נעליים מודרניות זולות, התגובה הראשונית שלי היתה תדהמה. אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי חושבת שאין לי זכות להחיל את ההעדפות האסתטיות שלי או להחליט עבור אנשים מה טוב בשבילם. התפרצות של העולם המודרני יכולה להיראות מכוערת ולא מתאימה, אבל מן-הסתם היא מביאה רווח חומרי. רק לאחר כמה שנים התחלתי להרכיב תמונה כוללת יותר דרך כל הדוגמאות הבודדות, ולראות אותן כחלק מתהליך כולל: הפירוק המבני (סיסטמאטי) של התרבות הלדאקית. התחלתי לראות שהצטברות השינויים הקטנים בחיי היום יום – זוג חדש של נעליים, בית חדש מבטון – הם חלק מהתמונה הגדולה של תלות כלכלית, דחייה תרבותית והשפלה סביבתית.<br />
<br />
ככל שהקשר הזה התחיל להיות ברור לי, גדל פקפוקי במה שנקרא "פיתוח". התהליך של שינויים מתוכננים, שאמור להגדיל את רמת החיים דרך פיתוח טכנולוגי וגידול כלכלי, גורם יותר נזק מתועלת. הבנתי שיצירה של תאוות-בצע הינה חלק בלתי נפרד משינוי רחב יותר. הפיתוח של לדאק, כמו בכל מקום אחר בעולם, דורש בניה מחדש מסיבית ומערכתית של החברה, שמניחה מראש השקעה מתמשכת ועצומה ב"תשתיות": רחובות סלולים, בתי-חולים בסגנון מערבי, בתי-ספר, תחנות רדיו, שדה תעופה והכי חשוב מערכת חשמל. כל זה כרוך לא רק בהוצאת סכומי כסף מופרזים, אבל גם ביבוא מסיבי של כוח אדם והנהלה. בשום מקום אפילו לא שאלו האם התוצאה של מאמצים עצומים אלו יוצרת שיפור במה שהיה קיים לפני כן, או לא. זה כמו להתחיל מאפס, כאילו שום תשתיות לא היו קיימות בלדאק לפני תהליך הפיתוח. זה נעשה כאילו לא היו שם שירותי בריאות, חינוך, תקשורת, תחבורה או מסחר. הרשת המסועפת של הכבישים, הדרכים ונתיבי המסחר, המערכת הנרחבת ומסועפת של תעלות השקיה שנוהלו במשך מאות שנים: כל סימני החיים הללו, התרבות המתפקדת והמערכת הכלכלית, טופלו כאילו פשוט לא היו קיימים. לדאק נבנתה מחדש על ידי הקווים המנחים המערביים – בזפת, בטון וברזל.<br />
<br />
כאחד המקומות האחרונים בעלי מערכת קיום כלכלית (Subsistence economies) ששרדה כמעט בשלמות עד לימינו אלו, לדאק יצרה נקודת מבט יחודית המאפשרת לראות את תהליך הפיתוח בכללותו. ההתנגשות עם העולם המודרני היתה פתאומית ודרמטית, אך השינוי שנחווה שם עכשיו אינו יחודי כלל; בעיקרו זה אותו תהליך שכל פינה בעולם מושפעת ממנו.<br />
<br />
<br />
כשאני מקשרת את השינויים בלדאק לצורות דומות של שינוי במקומות אחרים, באופן בלתי-נמנע אני עושה כמה הכללות רחבות. איני מתנצלת על כך, בגלל שתהליך המודרניזציה שאני מתארת הוא עצמו הכללה עצומה – יצירת חד-תרבות ומערכת כלכלית אחת במקום מגוון אזורי ותלות עצמית.<br />
<br />
ביסוד הפיתוח מונחת ההנחה ששימוש בכסף מזומן תמיד גורם שיפור, ככל שיש יותר כסף – יותר טוב. יתכן שזה נכון עבור אלו התלויים בכלכלה המצויה, אך זה בלי ספק לא נכון עבור מיליוני אנשים שחיים במערכת של קיום כלכלי (כלכלי = בלי כסף) המבוססת על יחסי-גומלין ישירים בין המשאבים המקומיים. לאנשים אלו, היכולים לייצר את האוכל, הביגוד והמחסה הנדרשים בשבילם, נגרמת ירידה משמעותית באיכות החיים אחרי שהם נוטשים את התרבות והעצמאות שלהם לטובת הכנסה כספית לא יציבה.<br />
<br />
המצב בלדאק ובממלכת הימלאיה השכנה של בהוטן מדגיש בבהירות את קוצר הראות בהגדרת אושר רק ביחס לכסף. בכל מקרה, רמת החיים למעשה גבוהה יותר בהשוואה לרוב העולם השלישי. אנשים מספקים את צרכיהם הבסיסיים, ועוסקים גם באמנות ומוזיקה נפלאים, ובאופן משמעותי יש להם יותר זמן למשפחה, חברים ופעילות פנאי מאשר אנשים במערב. עדיין הבנק העולמי הגדיר את בהוטן כמדינה העניה ביותר בעולם. בגלל שהתוצר-לאומי גולמי (תל"ג) כלפי חוץ הוא אפס, המדינה מדורגת בתחתית הסדר העולמי כלכלי. למעשה, לא נעשית הבחנה בין חסר-בית ברחובות ניו-יורק וחקלאי בהוטני או לדאקי. בשני המקרים נראה שאין הכנסה, אבל המציאות מאחורי הסטטיסטיקה שונה כמו הלילה מהיום.<br />
<br />
יש באופן ברור משהו שגוי במערכת של ניהול חשבון לאומית הרואה בתל"ג את הסימן העיקרי של רווחה חברתית, בין אם בכלכלות מרוחקות עם קיום עצמי או בלב העולם התעשייתי. כפי שהדברים עומדים, המערכת היא כזאת שכל פעם שכסף מחליף ידיים – בין אם בשל מכירת עגבניות או בשל תאונת מכונית – אנו מוסיפים זאת לתל"ג ומחשיבים את עצמנו עשירים יותר. מדיניות הגורמת לתל"ג לצמוח פעמים רבות הינה זו המתמידה למרות ההשפעות השליליות על איכות הסביבה או החברה, העיקר שהמאזן של החברה יראה טוב יותר. לדוגמה, אם כל היערות היו נכרתים מהקרקע, בגלל שעצים כרותים שווים כסף; ואם הפשע גדל ואנשים קונים יותר מערכות סטריאו או מכשירי וידאו במקום אלו שנגנבו; אם אנחנו שמים את החולים והזקנים במוסדות סיעוד יקרים; אם אנחנו מחפשים עזרה חיצונית לבעיות רגשיות ובעיות הנובעות מלחץ; אם אנחנו קונים בקבוקי מים בגלל שהמים בברזים נהיו כ"כ מזוהמים – כל אלו תורמים לתל"ג ונמדדים בתור צמיחה כלכלית.<br />
<br />
המצב נהיה די אבסורדי – מהבחינה הכלכלית עדיף שבמקום לאכול עגבניות הגדלות בגינה שלך - תקנה עגבניות הגדלות בצד השני של המדינה, שנטחנו, הוקפאו והורכבו מחדש ככדורי עגבנייה בצבעים בהירים. צריכה בדרך זו, כוללת כמובן, גם הובלה, שימוש רב בדלק, יותר זיהום, תוספת כימיקלים וחומרי שימור, וניתוק בין היצרן לצרכן. כך נוצר גידול בתל"ג, ולכן גישה זו זוכה לעידוד.<br />
<br />
זוהי ראיה חד-מימדית של צמיחה, שבמידה ניכרת מועדפת על ידי כלכלנים ומומחי פיתוח, ועוזרת למסך את ההשפעה השלילית של הצמיחה הכלכלית. יותר מזה, היא מעוורת אותנו כלפי הערך של כלכלות מקומיות בעלות קיום עצמי (Sustainable). זה מוביל לחוסר הבנה חמור של המצב של רוב האנשים בעולם כעת – המיליארדים במגזר הכפרי של העולם השלישי, ומסווה את העובדה שתוכניות הפיתוח רחוקות מלהועיל לאנשים הללו, ובהרבה מקרים הן גורמות רק להנמיך את רמת החיים שלהם.<br />
<br />
חקלאים שבעבר גידלו מגוון יבולים והחזיקו כמה חיות כדי לפרנס את עצמם – בין ישירות או דרך הכלכלה המקומית – מקבלים עכשיו עידוד לגדל יבול שמומר לכסף בקלות, עבור שווקים מרוחקים. בדרך זו הם נהיים תלויים בכוחות שמעבר לשליטתם – רשת תובלה עצומה, מחירי הדלק והתנודות הפיננסיות הבינ"ל. לאחר זמן מסוים, האינפלציה מאלצת אותם לייצר יותר כדי להבטיח את ההכנסה הנצרכת כעת על-מנת לקנות מה שבעבר הם גידלו בעצמם.<br />
<br />
מאחר שאפילו משכורת זעומה ביותר או תשלום במזומן מוערך כלכלית כשיפור – יבול המיועד למכירה שיוצר גידול במסחר ותובלה נראה באופן חד-משמעי בעל ערך. לאמיתו של דבר, הרבה פעמים הפיתוח המקובל מסתיים ביצירת עוני, כי האוכלוסייה הכפרית מתפתה להתנתק מהקרקע, והיא מגיעה למשכנות עוני בערים. בצורה גדלה והולכת, אנשים ננעלים בתוך מערכת כלכלית השואבת משאבים מהפריפריה למרכז – מהחלקים הלא-מסחריים לחלקים המסחריים של העולם, מאזורי הכפר לעיר, מהעניים לעשירים. תכופות, משאבים אלו חוזרים למקום שבאו ממנו בתור מוצרים מסחריים, ארוזים ומעובדים, במחירים שהעניים לא יכולים להרשות לעצמם.<br />
<br />
כחלק מאותו תהליך, כסף לפיתוח מגיע בקלות לפרויקטים עצומים רבי-מימדים שמטרתם היא להגדיל את תזרים הכסף בשוק. בשקט, ללא דיון ציבורי, ביליוני דולרים מוזרמים לבניית כבישים, סכרים, ומתקני זבל-כימי, כולם משמשים להגברת התלות במערכת מרכזית והגדלת צריכת האנרגיה. עדיין, כשזה בא לפרויקטים מקומיים שבאמת מעודדים תלות-עצמית, כמו מתקן הידרו-אלקטרי בכפר או תנורי שמש ודודי-שמש לתצרוכת ביתית, מיד נשאלת השאלה "האם האנשים יכולים לשלם?” כורים-אטומים וסכרי-ענק מסובסדים ביד-רחבה, בזמן שטכנולוגיות מקומיות המבוססות על אנרגיה מתחדשת אינן מקבלות תמיכה משמעותית מאף סוכנות סיוע מרכזית. אחת מהשערוריות הגדולות של הפיתוח היא שלמרות פוטנציאל אדיר, אין אפילו מדינה מתפתחת אחת המצליחה לעודד יישומים של אנרגיה סולרית בקנה מידה מקומי, שאינם רק במידה סמלית.<br />
<br />
ברחבי העולם, תהליך הפיתוח עקר ממקומן תרבויות מקומיות בעלות קיום עצמי, וחקלאים קטנים באופן פרטני. בעולם המתועש יותר מ-90% מהאוכלוסייה נעקרה מהחקלאות. עכשיו אותו תהליך קורה בעולם השלישי, רק בצורה יותר מהירה, כשקיום עצמי מקומי נשחק בקביעות.<br />
<br />
אותם כוחות הדוחפים חקלאים מהקרקע מבקשים להחליף אותם בשיטות חקלאיות תעשייתיות הדורשות שימוש מרובה באנרגיה והון. ההנחה היא שהמעבר מחקלאות לעסקי החקלאות נדרש כדי להגדיל את היבול, והגדלת היבול נצרכת להזנת אוכלוסיית העולם הגדלה. חקלאות תעשייתית, בכל אופן, הוכחה כלא-יציבה. הזבל הכימי ומדבירי המזיקים מזהמים את המים והורסים את הקרקע, ולאחר גידול התחלתי - היבולים נוטים לקטון. בנוסף חד תרבות [monoculture] גורמת לצמחים להיות יותר פגיעים להרס על ידי מזיק בודד ומדבירי-חרקים כימיים נוטים לשבש את המערכת הטבעית שמתמודדת עם החרקים. חקלאים בלדאק ששוכנעו להשתמש במדבירי-חרקים מספרים על גידול ניכר בחרקים!<br />
<br />
חקלאות מתועשת מסלקת את הגיוון של זרעים מקומיים ומחליפה אותם בזנים "קבועי תקן". תאגידים רב-לאומיים וחברות פטרוכימיות ענקיות מפקיעות זרעים, במיוחד מהעולם השלישי, ומשתמשות במידע הגנטי – המייצג אלפי שנות הסתגלות לתנאים מקומיים – ליצור בן-כלאיים. תוצר זה נמכר בחזרה לחקלאי בעולם השלישי יחד עם דשן כימי ומדבירי-חרקים שהכרחיים לו. בן-הכלאיים הזה תכופות חסר את היכולת ליצור זרעים חדשים, והחקלאים נכנסים למעגל חוזר של תלות, של קניית זרעים חדשים וחומרים כימיים מהתאגיד המחזיק ושולט בהם.<br />
<br />
ככל שההגיון מאחרי החקלאות התעשייתית מתבהר, זה נראה מאיים יותר. עם המהפכה הביו-טכנולוגית – השתלת מאפיינים גנטיים "מבוקשים" מאורגניזם אחד למשנהו – מתגלה מניפולציה מדעית בקנה-מידה מרשים. ככל שהטבע מסתגל לספק את הצרכים של התעשייה - התוצאה היא תקן קבוע ואחידות המגדילים את הפגיעות.<br />
<br />
הדגש אינו על רווחה אנושית אלא על רווח מסחרי. למרות העובדה שרוב המחקר נעשה בעזרת משאבים ציבוריים, השליטה בטכנולוגיות הללו נמצאת כמעט כולה בידי תאגידים רב-לאומיים, שעכשיו יכולים להנדס צמחים, חיות ואפילו גנים אנושיים, ולהפוך אותם למוצרים שיכולים להירשם כפטנט ולהימכר.<br />
<br />
כמובן, בני-אדם פיתחו בני-כלאיים בצורה זו או אחרת מאז תחילת החקלאות. הדזו (Dzo) בלדאק הינו דוגמה של בן-כלאיים המתאים לחלוטין לסביבה, בשונה מהנדוס גנטי היום בו בן-הכלאיים מפותח ללא קשר עם המערכת האקולוגית המקומית. מעבר לכך, השימוש בבסיס הגנטי נעשה ללא מושג ברור מה תהיה התוצאה ארוכת הטווח. מה שאנו כבר יודעים זה שטכנולוגיה זו הרסה את המגוון ופרמה את רשת קשרי התלות הביולוגית.<br />
<br />
מוצרי הביו-טכנולוגיה מבטיחים להיות יותר טובים מהטבע: חסינים לחיידקים, חסינים לבצורת ועם יבול מרובה, אבל לכמה שנים התירס עם הפטנט יצמח גדול יותר ובירוק זוהר? ולכמה שנים הקרקע העייפה תקיים את זה? לאנשים עם אמונה בלתי-מוגבלת במדע וטכנולוגיה זה לא נושא לדאגה. לפני שנים ספורות, כשהבעתי חרדה לגבי שחיקת הקרקע בשיחה עם מנהל בחברת נפט מובילה, הוא ענה "אל דאגה! אנחנו עובדים על בן-כלאיים חדש. בעתיד לא נצטרך קרקע".<br />
<br />
עם אמונה אדוקה כזאת בקדמה המדעית, המבט שלנו נהיה יותר ממוקד וצר, אך המניפולציה שלנו על הטבע משפיעה בצורה עצומה ובלתי-הפיכה. אפילו המדען הכי מוכשר לא יכול לחזות את התוצאות של המניפולציות הללו כשהן מתפשטות דרך מרקם החיים. במקום להיות זהירים יותר – טווח הזמן בין גילוי מדעי ושימוש מסחרי מתכווץ וכמעט נעלם.<br />
<br />
זה לא שאין מקום למחקר מדעי, או שטכנולוגיה אינה יכולה להיות שימושית, אבל למעשה שניהם נהיו קשורים ליעד צר של רווח ותועלת קצרי-טווח והם משפיעים בצורה לא זהירה על החברה שלנו. אנחנו בסכנה של איבוד מוחלט של מוסר וערכים.<br />
<br />
<br />
עד כה, השתמשתי במונחים "פיתוח", "התחדשות (מודרניזציה)", "התמערבות" ו"תיעוש" פחות או יותר בצורה נרדפת ביחס לאותה תופעה – פעולת הגומלין של דוגמה כלכלית צרה עם התקדמות מדעית וטכנולוגית מתמשכת. תהליך זה נוצר במאות השנים האחרונות של קולוניאליזם אירופאי והתפשטות תעשייתית, שדרכם העולם המגוון שלנו עוצב בתוך מערכת כלכלית אחידה – מערכת שנשלטת על ידי אינטרסים רבי-עצמה של מדינות מתועשות, תאגידים רב-לאומיים והאליטה של העולם השלישי.<br />
<br />
ההבטחה של פיתוח הוגן היא שעל ידי הליכה עיוורת בעקבות המדינות ה"מפותחות" בעולם, המדינות המתפתחות יכולות להיות עשירות ואמידות, העוני יעלם והבעיות של צפיפות אוכלוסין והידרדרות איכות הסביבה יפתרו.<br />
<br />
טיעון זה שיכול להיראות הגיוני במבט ראשון, מכיל פגם פנימי, כמעט רמאות – העובדה היא שהמדינות המפותחות צורכות משאבים תעשייתיים בצורה ובשיעור כזה שזה בלתי אפשרי לאזורים בלתי-מפותחים לחקות את צעדיהם. כאשר 1/3 מאוכלוסיית העולם צורכת 2/3 מהמשאבים העולמיים, ואז כפעלול פונה וקוראת לאחרים לעשות כמותה, זה לא פחות מבלוף. פעמים רבות מדי פיתוח מסווה ניצול, קולוניאליזם חדש. כוחות הפיתוח והמודרניזציה מרחיקים את רוב האנשים מקיום עצמי בטוח, וגורמים להם לרדוף אחרי אשליה, רק כדי ליפול על הפנים, מרוששים חומרית ומבולבלים פסיכולוגית – רובם מסיימים כדרי שכונות עוני. אחרי שעזבו את הקרקע והכלכלה המקומית הם מסיימים בצל חלום עירוני שלעולם לא יוכלו להשיגו.<br />
<br />
איך התרמית הזו עדיין מונצחת? מספיק קל להבין למה פיתוח מצוי נראה מושך לאנשים כמו הלדאקים, מאחר שלכאורה הוא מציע רווח עצום ללא עלות הנראית לעין. אין להם דרך לדעת, לדוגמה, שיחסיהם עם הסבא ישתנו כשיהיה להם יותר כסף או מכונית. אבל למה אנחנו, שראינו את התוצאות של הפיתוח מסביב לעולם, ממשיכים להנציח את המיתוס שכל-אחד הולך לחיות את "החלום האמריקאי"? במידה מסוימת לפחות, התשובה נמצאת באינטרס אישי. חברים באליטה של העולם השלישי כרגיל מקבלים את כסף הפיתוח, ומטרה יסודית של מדינות מתועשות הינה ליצור שוק למומחיות ולמוצרים שלהם.<br />
<br />
אבל שם יש יותר מזה. אחרי הכל פיתוח לא נמצא בלעדית בידי אנשים עם מניעים אנוכיים, צרים; די והותר מומחי פיתוח רוצים באמת לראות עוד פיתוח ישר וסביבתי. ועדיין המגמה של הפיתוח היום נשארה בעיקרון אותו דבר כמו שתמיד היתה. כל עוד עזרה-עצמית, בטחון עצמי וסיפוק עצמי נהיו מונחים די אופנתיים, רמת התלות והחוב רק גדלים, והכסף ממשיך להיות מכוון בעיקר רק לפרויקטים רבי-מידות שהם הרסניים מבחינה חברתית וסביבתית.<br />
<br />
מתכנני-פיתוח יכולים לטעון שכל-אחד מסוגל לחיות כמו ניו-יורקי כל עוד הם מתעלמים מהעובדה שמשאבי הטבע מוגבלים. זהו דיון עתיק-יומין בסוגיה זו בין כלכלנים ומומחי-סביבה. כלכלנים ואופטימיסטים טכניים מעריכים כי אנו מסוגלים להמציא דרך מחוץ לכל מחסור במשאבים, שהמדע באופן כלשהו ימתח את גבולות כדור-הארץ עד לאין-קץ. ראייה זו מתעלמת מהעובדה שהעולם הטבעי מוגבל, וזה מעבר לכוחותינו לשנות זאת, זהו עיקוף נוח של הצורך לחלוקת העושר מחדש. שינוי בכלכלה העולמית אינו הכרחי אם אתה מאמין שכל הזמן יש יותר ויותר למצוא מסביב. האנשים בעולם השלישי רק צריכים "להתחנך" ולהיכנס לשוק העולמי כדי שיוכלו לחיות בדיוק כמו אחיהם הגדולים במדינות המתועשות.<br />
<br />
לפי דרך חשיבה זו, עוני ואכלוס-יתר - הן הבעיות העיקריות של העולם היום, ופיתוח כלכלי מוחזק כפיתרון לכך. האמת היא, בכל אופן, שבעוד שבעיות אלו הן בסיסיות ורציניות, הן במידה רבה התוצר של פיתוח מצוי. העיור והתיעוש שהפיתוח מקדם יחד עם הזנחה של חקלאות וכלכלה מקומית יצרו עוני בקנה-מידה עצום וחסר תקדים. הניסיון שלי בלדאק מציע שמגוון לחצים כלכליים ופסיכולוגיים קשור לגידול האוכלוסין, אבל השיבוש בין הקשר הישיר בין האנשים והמשאבים המקומיים הוא הגורם העיקרי. למעשה, מומחי-אוכלוסין מזהים שאחרי יצירת קשר עם העולם המודרני – כמות האוכלוסייה מזנקת.<br />
<br />
ההחרפה בבעיות סביבה עם גידול בחוב של העולם השלישי וברעב, צריכות להיראות כסימנים שישנה טעות במודל הפיתוח הנוכחי. מכל מקום, למרות שקיים דיון רציני בנושא במהלך השנים האחרונות – הוא לא מרחיק לכת מספיק. כמעט בכל רמה, החל בסוכנים רב-צדדיים וכלה בארגונים ציבוריים (Grass-roots) קטנים, ישנו דיבור על שינוי מדיניות כללי לכיוון תמיכה בפרויקטים יותר סביבתיים וברי-קיימא. אבל אולי מכיוון שהפיתוח לא מובן כתהליך מערכתי רחב, הרבה מתוצאותיו ההרסניות ממשיכות להיפטר כ"השפעות לוואי" או כמשהו השייך למצב הטבעי של הדברים. רוב הספרות לגבי פיתוח בר-קיימא אינה מתמודדת ישירות עם הגורמים הבסיסיים מאחורי ההרס החברתי והסביבתי.<br />
<br />
אפילו ארגונים קטנים ואידאליסטים נוטים להתעלם מהבעיות השורשיות, ותכופות גוררים יותר ויותר אנשים לתלות בכלכלה החיצונית (Macro-economy) במקום לתמוך בגיוון מקומי וביטחון עצמי אמיתי. באותה מידה של חשיבות, חוסר השאלה על מודל החינוך הנוכחי, ארגונים אלו מראים שאינם מבינים את הצורך בשינוי בסיסי בכיוון של הפיתוח. רוב הארגונים עדיין תומכים נמרצות בחינוך המכשיר אנשים להיות צרכנים-עירוניים-מערבים.<br />
<br />
בדומה לזה, אפילו הקבוצות שעובדות עם טכנולוגיות בקנה-מידה קטן המבוססות על אנרגיה מתחדשת, נוטים לרמוז שאפשרות זו נועדה רק לנחשלים באזורים הנידחים, ושהיא צריכה להתקיים יחד עם "הדבר האמיתי" – הפיתוח המסובסד ביד נדיבה. רוב הספרות המונחית-טכנולוגית, זו שבאופן טיפוסי מראה אנשים מתכופפים ליד חתיכות של מתכת חלודה, מצביעה על מגמה זו. מעבר לזה, הרוב הגדול של פרויקטים מונחי-טכנולוגיה מעודדים טכנולוגיה בבידוד, בלי להתחשב בהקשר הכלכלי והחברתי המקיף. בתנאים אלו, התאמה טכנולוגית נידונה להיכשל. עדיין, עד שכל זה באמת יוחזר לאיתנו, אין תקווה לגיוון סביבתי ותרבותי בר-קיימא. במקום זה, המעגל האין-סופי של חוב ותלות צפוי להמשיך, כשמדינות מתפתחות מתחרות על מטבע זר לרכישת טכנולוגיות מתקדמות "יעילות".<br />
<br />
<br />
כתהליך שנוצר ממדע המרוכז באירופה (Eurocentric) ומיושם על ידי מערבים והאליטות המתמערבות, הפיתוח הוא בתהליך של צמצום כל המגוון התרבותי בעולם לחד-תרבות בודדת. זה מבוסס על ההנחה שהצרכים בכל מקום שווים, וכל-אחד צריך לאכול את אותו אוכל, לחיות באותו סוג של בית, ללבוש את אותם בגדים. אותו חומר בניין, אותם צעצועים, אותם סרטים ותוכניות טלוויזיה מוצאות את דרכם לפינות היותר-נידחות של העולם. אפילו השפה מתחילה להיות אחידה, מכיוון שנהיה הכרחי ללמוד אנגלית כדי להיות חלק מהקהילה המודרנית.<br />
<br />
אותן יחידות מידה שפותחו במקור לשימוש באירופה, משמשות כעת בכל מקום. לדוגמה, קני-המידה המחליטים כמה תינוק צריך לשקול בגיל מסוים, מה מינימום הטמפרטורה שהחדר צריך להיות ומהי דיאטה בריאה מוחלים אוניברסלית. מומחים מערביים מתייחסים לאנשים ולחיות בלדאק כאל "ננסים", בגלל שהם קטנים מהסטנדרט הגלובלי! מידת החשיפה המקובלת לקרינה רדיו-אקטיבית שנקבעה עבור זכר צעיר אירופאי לבן, מוחלת על כל האנשים ללא הבדל גיל, מין או גודל. ההשקפה הצרה וממוקצעת של כמה מומחים מונעת אותם מראיית המשמעות הרחבה של העבודה שלהם ואת חוסר הרגישות (Insensitivity) של התשובות האוניברסליות שלהם. מומחה חקלאות שוודי שנשאל בסימפוזיון שהיה לאחרונה, אלו ירקות היו רגילים לאכול באפריקה לפני שהתחלנו לייצא להם את הזרעים שלנו, ענה "לא היה להם כלום. הם אכלו רק עשבים". בשבילו הצמחים שהם אכלו אין להם אותו מעמד כמו הצמחים שהוא רגיל לכנות "ירקות".<br />
<br />
<br />
במשך שנותי בלדאק, באתי להבנה שהבעיות הגדלות והולכות שאני רואה שם, קשורות יותר בתרבות התעשייתית המודרנית מאשר בכמה שינויים פתאומיים בלדאקים עצמם. עכשיו אני רואה שלא צריך להאשים את הטבע האנושי כשחברים לדאקים נהיים חמדנים ואנוכיים או מתחילים לזרוק זבל באפיקים שלא היו מזוהמים עד כה; המקור של שינויים אלו קשור יותר ללחץ הטכנולוגי והכלכלי המפריד אנשים זה מזה ומהאדמה.<br />
<br />
הבנה זו עזרה לי לראות בצורה ברורה יותר את הלחץ שפיתוח שגרתי גורם בחלקים אחרים של העולם. כל המגמות הרות-אסון שראיתי בלה (Leh) כשלדאק נהייתה מודרנית מקבילות במישרין לתופעות הקורות בקנה-מידה גדול במרכזים העירוניים ברחבי הודו. סרינאגר – העיר היפה שלשפת האגם, נכבשה עכשיו על ידי מסחור משתולל, ומכותרת על ידי זיהום אויר ומים, תסיסה חברתית וחוסר ביטחון. בשנים האחרונות היא נהיתה, באופן מילולי, שדה קרב במלחמת ההתבדלות (separatist) כנגד הרשויות ההודיות. בינתיים, דלהי נהיית מזוהמת בצורה ניכרת כל שנה. תנועת כלי-הרכב גדלה בצורה מעריכית (exponentially = טור הנדסי) כמו גם בעיות הנשימה. שיכונים מפותחים של פרברי בטון ואזורי תעשייה מטונפים גדלים מסביב למה שהיתה עיר מוקפת חומה. המים אינם ראויים עוד לשתיה, הרחובות אינם בטוחים כעת והכמות הגדלה והולכת של האלימות והתסכול כמעט ניתנת למישוש. יש שם ריבוי מדאיג של אלימות משפחתית כנגד נשים; פשע וסכסוכים אתניים או דתיים נהיו צרה כרונית.<br />
<br />
ב-40 השנים שעברו מאז קבלת העצמאות, הודו מבצעת תוכנית נרחבת של פיתוח תעשייתי. במשך תקופה קצרה יחסית זו, כמות האוכלוסייה יותר מהכפילה את עצמה והעוני רק החריף. הלחץ שנוצר על ידי הכמות והניצול לרעה של המערכות הטבעיות זירז התמוטטות סביבתית. הפיתוח הועיל לכל-היותר ל-15 או 20 אחוז מההודים, כל עוד הרוב התרושש ונדחק לשולי החברה.<br />
<br />
בחזרתי כל שנה למערב, התחלתי להיות יותר ערנית לכך שהלחץ של השינויים הכלכליים והטכנולוגיים מושכים למטה גם את התרבות שלנו בדרך דומה, גם אנחנו נהיינו "מפותחים". היום, אף על פי שרק 2 או 3 אחוזים מהאוכלוסייה נותרו עם קרקע, חוות קטנות עדיין נדחקות מחוץ לקיום; ואף על פי שהתיעוש צמצם את המשפחה ליחידה גרעינית קטנה, הכלכלה שלנו מחלישה אותה. התקדמות טכנולוגית ממשיכה להאיץ את קצב החיים, תוך-כדי גזילת הזמן מהאנשים. מסחר גדל וניידות גדולה מאי-פעם מקדמים אלמוניות והתמוטטות של הקהילה. במערב מגמות אלו מתויגות כ"התקדמות" יותר מ"פיתוח", אבל הן נובעות מאותו תהליך של תיעוש שבאופן בלתי-נמנע מוביל למירכוז, החלשה חברתית (social degradation) ושימוש בזבזני במשאבים.<br />
<br />
ה"קידמה" הגיעה לשלב מתקדם בחלקים רבים של העולם. בכל מקום שאנו מסתכלים, אנו יכולים לראות הגיון קשוח בעבודה – החלפת אנשים במכונות, שימוש בשוק גלובלי במקום שווקים מקומיים עם תלות הדדית, החלפת דרכים מקומיות בכבישים מהירים בWales, והחלפת החנויות המקומיות בסופר-מרקטים בגרמניה. באור זה, אפילו ההבדלים בין קומוניזם וקפיטליזם נראים כמעט לא רלוונטיים. שניהם יצאו מאותה השקפת עולם מדעית הממקמת בני-אדם בנפרד ומעל שאר היצורים; שניהם מניחים שזה אפשרי להמשיך למתוח את המשאבים הטבעיים בלי סוף, ההבדל המשמעותי היחיד ביניהם זה איך לחלק את הרווחים.<br />
<br />
ללא קשר לכיוון הפוליטי שלהם, ממשלות נעולות בתוך מערכת כלכלית המשגשגת דרך הגדלת הסחר הבין-לאומי. הסחר מקבל סובסידיות גדולות במיוחד לתחזוק והרחבת רשת התקשורת והתעבורה. ביסקוויטים שוודיים ותפוחים מניו-זילנד יכולים להתחרות עם תוצרת מקומית באמריקה או בצרפת רק דרך מערכת צורכת-אנרגיה העמוסה בסובסידיות חבויות ומתעלמת ממחיר הזיהום. הגלובליזציה של הכלכלה צועדת תחת דגל ה"סחר החופשי", וזה נחשב כמועיל כמעט בכל העולם. האנשים בשוודיה שומעים רק על הרווח האפשרי מהצטרפות לאיחוד האירופי, כל עוד במקסיקו היתרונות של הנהגת ליברליזציה בסחר עם ארצות הברית עוברות ללא ערעור. הפרסומים לגבי סבב אורוגוואי של ה"הסכם הכלכלי במכסים וסחר" (GATT) מדברים על התוצאות החיוביות שיהיו לזה בשימון הגלגלים של המסחר הבין-לאומי. התוצאות האנטי-דמוקרטיות ובלתי הוגנות של זה – מסירת שליטה כלכלית מסיבית וחסרת תקדים לידי תאגידים בין-לאומיים רבי עוצמה, והצמצום הנוסף במעמד של העולם השלישי בתוך הכלכלה העולמית – נשאר חבוי מן העין.<br />
<br />
האם אין זה מוזר שישנה כה מעט אופוזיציה לכלכלה העולמית המאוחדת, וכה מעט פרסום לגבי חסרונותיה החברתיים וסביבתיים? רעיון האיחוד קיבל משיכה סמלית מדהימה; החזון של הרמוניה אוניברסלית והתקרבות יחדיו אומץ על ידי כל הדתות החשובות והמסורות הרוחניות, ובא לסמל את המטרה העליונה של האנושות. “שוק אחד" מסמל קהילה ושיתוף פעולה, ו"הכפר הגלובלי" נשמע כמו מקום של סובלנות וחילופין הדדיים. אין כמעט הכרה בכך שאיחוד כלכלי וטכנולוגיה אחידה למעשה גורמים חורבן סביבתי והתפוררות של הקהילות. יותר מאשר להביא את האנשים יחד, הכלכלה של היום מגדילה פילוג ומרחיבה את הפער בין העשירים לעניים. אנחנו עוברים לכיוון של מירכוז מסיבי של כלכלה וכוח פוליטי. ממשלות לאומיות מעבירות יותר ויותר שליטה ומוותרות על אחריות לטובת גופים בין-לאומיים כמו האיחוד האירופי והבנק העולמי. ארגונים כאלו אפילו יותר רחוקים מהאנשים שהם אמורים לייצג, ואינם מסוגלים לענות על אינטרסים מגוונים.<br />
<br />
שינויים פוליטיים אלו, הם למעשה השתקפות של מירכוז כלכלי המאיים לאפשר לתאגידים רב לאומיים לעבור את הממשלות בהשפעה ובכוח שלהם. מגמות כאלו נפוצות עד מאוד מאז שתאגידים אלו נמצאים מחוץ לתחום השליטה הדמוקרטית. איגודי עובדים וקבוצות לחץ סביבתיות אינם משתווים לניידות של תאגידים מפלצתיים; הם יכולים להיאבק במשך שנים לחוקק חוקים המגנים על זכויות עובדים ואוסרים שימוש בכימיקלים רעילים מסוימים, רק כדי למצוא שהחברות יכולות להעביר את פעולותיהן לחלק אחר של העולם עם שליטה פחות קפדנית. זה הכוונה של שוק חופשי עבור תאגידים רב-לאומיים – החופש מהגבלות בחיפוש אחר רווחים חדשים.<br />
<br />
<br />
היום הכלכלה העולמית מושפעת על ידי הנעה בלתי-מתפשרת אחרי ניצול רב יותר של משאבים, יותר חידושים טכנולוגיים, יותר שווקים, יותר רווחים. לחצים כספיים ופסיכולוגיים דוחפים אנשים בחלקים המפותחים ומתפתחים של העולם לכיוון צרכנות עיוורת. המוטו הוא "צמיחה כלכלית לשיפור האנושות". הפרסומות והמדיה מספרים לאנשים מה לעשות – למעשה, הם מספרים להם מה להיות: מודרני, מתורבת ועשיר.<br />
<br />
האנשים באזורים המרוחקים של ה"עולם השלישי" מקבלים במיוחד רושם מעוות של החיים המודרניים – חיים של נוחות וקסם, כשכל-אחד יפה, כל-אחד נקי. הם רואים את המכוניות המהירות, תנורי המיקרוגל ומכשירי הוידאו. הם רואים אנשים עם כמות עצומה של כסף ושומעים תיאורים של המשכורות הדמיוניות שלהם. הפיתוח מסביב לעולם נמצא עכשיו על "טייס אוטומטי". אפילו במקום שאין תוכניות משורטטות לביצוע, הפיתוח ממשיך להתקדם על ידי תמונות חד-ממדיות של החיים המודרניים: תמונות שאינן כוללות את השפעות הלוואי, הזיהום, המתח הנפשי, ההתמכרות לסמים וחסרי הבית. האנשים שהוצג בפניהם רק צד אחד של מטבע הפיתוח נשארים פגיעים ולהוטים למודרניזציה.<br />
<br />
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]<br />
[[קטגוריה:גלובליזציה]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=119864האסון הגרעיני בפוקושימה2020-12-28T13:43:56Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>'''האסון הגרעיני בפוקושימה דאיצ'י ביפן''' הוא [[תקלה גרעינית|תקלה הגרעינית]] שהחלה בשנת 2011. התאונה היא אחת התאונות הגרעיניות הגדולות ביותר בהיסטוריה, ומוערכת כתאונה הגדולה ביותר על ידי מספר מומחים בתחום.<br />
<br />
לפי חלק מההערכות כמות [[דלק גרעיני|הדלק הגרעיני]] המאוחסנת בששת [[כור גרעיני|הכורים]] גדולה פי 10 מכמות הדלק הגרעיני שאוחסנה ב[[האסון הגרעיני בצ'רנוביל|צ'רנוביל]] בעת האסון. ד"ר הלן קלדיקוט מעריכה שהשלכות האסון אינן מוגבלות ליפן אלא עשויות להביא ל[[זיהום רדיואקטיבי]] חמור לעולם כולו למשך שנים רבות. הזיהום הרדיואקטיבי שעלול להשתחרר מהכורים הניזוקים גדול פי 20,000 מהזיהום הרדיואקטיבי שנוצר בעטיה של פצצת האטום בהירושימה.<br />
לפי הערכות של מספר מומחים, רמת הזיהום הגרעיני שנגרמה בעטיו של האסון חורג הרבה מעבר לרמות החשיפה הבטוחה לבני אדם, ומציג איום בריאותי חמור בתחילה לתושבי יפן, איי הוואי ומערב ארצות הברית, בהמשך לחצי הכדור הצפוני, ובסוף לעולם כולו.<br />
<br />
== המתקן הגרעיני בפוקושימה דאיצ'י ==<br />
בפקושימה דאיצ'י התקיים קומפלקס גרעיני שהכיל 6 כורים ליצירת קיטור בעל הספק כולל של 4.7 ג'יגה וואט. בניית המתקן החלה ב-1967 וכולם הופעלו עד 1979.<br />
האתר בנוי לחופו של האוקיינוס השקט, ותוכנן לשרוד בגלי צונאמי בגובה 5.7 מטר.<br />
הכורים באתר סופקו על ידי [[ג'נרל אלקטריק]] (כורים 1,2 ו-6), טושיבה (כורים 3 ו-5), והיטאצ'י (כור 4). תכנון הכורים של ג'נרל אלקטריק נעשה על ידי חברת EBASCO.<br />
כורים 1 עד 4 בנויים בסמיכות רבה. כורים 5 ו-6 סמוכים אחד לשני אולם מרוחקים כמה מאות מטרים מכורים 1 עד 4.<br />
מעל הכורים שבנתה חברת [[ג'נרל אלקטריק]] יש בריכה לאחסון דלק משומש. לפי חוות דעת של המהנדס ארנולד גנדרסון, מיקום הבריכות ואופן הבנייה שלהם יוצר סיכון לזיהום רב בהתרחש תקלה בכורים.[http://www.youtube.com/watch?v=ik_9oNqA9E8&NR=1]<br />
כל הכורים מקוררים על ידי מי ים, בעזרת משאבות חשמליות אשר שואבות מים חמים מבריכות הדלק המשומש ומהכורים, ומזרימות מים קרים.<br />
המתקן הגרעיני בדאיצ'י הופעל על ידי חברת TEPCO.<br />
<br />
== כמות הדלק הגרעיני בעת הצונאמי ==<br />
דלק גרעיני משומש פולט קרינה, ולכן הוא מאוחסן בבריכות קירור אשר מונעות את התחממות הדלק ובעירתו.<br />
כמות הדלק שאוחסנה באתר בעת הצונאמי יכולה להיות בעלת השפעה ישירה על היקף האסון וההשלכות שלו על יפן ועל כלל העולם.<br />
אולם הדיווח על כמות הדלק הגרעיני שהיתה באתר משתנה ממקור למקור.<br />
<br />
* לפי כתבה של The Japan Times מה-20 במרץ בפוקושימה-דאיצ'י אוחסנו 4546 מוטות דלק משומש וכן 3338 מוטות דלק לפני שימוש [http://search.japantimes.co.jp/cgi-bin/nn20110320b1.html].<br />
* לפי כתבה של הניו-יורק טיימס אוחסנו באתר 11125 מוטות דלק משומש.<br />
כור מס 3 הוזן במוטות המכילים פלוטוניום מסוג (MOX (mixed-oxide fuel בעת רעידת האדמה.<br />
<br />
<br />
== השתלשלות התקלות ==<br />
בזמן רעידת האדמה כורים 1, 2 ו-3 פעלו, בעוד כורים 4, 5, 6, הושבתו לבדיקה.<br />
רעידת האדמה גרמה לסגירה אוטומטית של כל הכורים שפעלו, לפיכך ייצור החשמל פסק, והכורים עברו לעבוד על מתח רשת. בנוסף קו מתח גבוה אחד (מתוך שניים) מהרשת הארצית כשל, והגנרטורים לעת חירום החלו לפעול במתקן על מנת לספק כח למשאבות הקירור.<br />
כשעה לאחר רעידת האדמה נוצר צונמי בגובה 14 מטרים. הצונמי הציף את המתקן, ניתק את זרם החשמל של הרשת הארצית מהכורים, והוציא את הגנרטורים לעת חירום מכלל שימוש. לאחר השבתת הגנרטורים לעת חירום החלו סוללות הגיבוי את פעולתן. אולם סוללות הגיבוי מוגבלות ל-8 שעות פעולה. לפיכך ביום בו התרחש הצונמי הופסק החשמל לכל הכורים. הפסקת החשמל הוציאה מכלל פעולה את משאבות המים לקירור הכורים ובריכות האיחסון של הדלק המשומש. כתוצאה באופן מיידי החלו להתחמם הכורים ובריכות הדלק המשומש.<br />
חברת TEPCO דיווחה שאספקת החשמל חודשה לכורים 5 ו-6 ב-20 במרץ, ופעולת הסירקולציה של מי הקירור חודשה. אולם החברה לא הצליחה לחדש את פעולת המשאבות לכורים 1 עד 4. <br />
למרות שהופסקה פעולת הכורים מיד לאחר רעידת האדמה, עדיין מוטות הדלק מייצרים חום (אם כי במידה קטנה יותר). כאשר פעולת הקירור מושבתת, החום מצטבר בכורים והטמפרטורה עולה. כשהמים המצננים את המוטות מתחילים לרתוח, האורניום שואב את החמצן מאדי המים, והמימן נשאר במיכל. ללא איוורור שגם הושבת בהפסקת החשמל, המימן מצטבר ולבסוף מתפוצץ. התפוצצות מימן מסוג זה התרחשה בכורים 1,2,4. כשבכור 3 כנראה התרחש פיצוץ גרעיני.[http://www.youtube.com/watch?v=ik_9oNqA9E8&NR=1]<br />
<br />
=== כור מספר 1 ===<br />
כתוצאה מהתחממות ליבת הכור, דווח על ירידת מפלס המים ב-12 במרץ וחשיפה חלקית של המוטות. חשיפת המוטות לאוויר מובילה להתכה של מוטות הדלק ושחרור גזים רדיואקטיביים לאוויר. בשל השבתת מערכת האוורור (כתוצאה מהפסקת החשמל), הצטבר גז מימן במעטפת החיצונית של הכור. בהמשך היום דווח על פיצוץ בכור מספר 1 שנבע מהצטברות המימן.<br />
לאחר הפיצוץ ממשלת יפן הורתה על קירור הכור על ידי התזת מי ים.<br />
ב-24 במרץ רשת CNN דיווחה שמוטות הדלק המשומש נחשפו חלקית או באופן מלא לאחר התאדות המים בבריכת הדלק המשומש. יצוין שחשיפה זו מובילה לבעירה והתכה של מוטות הדלק המכילים חומר רדיואקטיבי רב.<br />
לפי המהנדס ארנולד גנדרסון ניתוח של תמונות מהאוויר הראה כבר ב-17 במרץ שבריכת הדלק המשומש ריקה ממים.<br />
[http://www.youtube.com/watch?v=fONA0QKnHm4&feature=related]<br />
כמו-כן לפי מידע שהתקבל מאחר יותר הסיק המהנדס ארנולד גנדרסון שתהליך ההתכה של הכור החל מיד לאחר רעידת האדמה, ולא כתוצאה מהצונאמי כפי שפורסם.<br />
[http://www.youtube.com/watch?v=bKD_CZoWq6A]<br />
<br />
=== כור מספר 2 ===<br />
ב-14 במרץ חברת TEPCO דיווחה על כישלון מערכת הקירור של הכור. ב-15 במרץ התרחש פיצוץ בכור מספר 2. הפיצוץ פגע המיכל הלחץ של מי הצינון. לאחר הפיצוץ חברת TEPCO טענה שרמת הקרינה במתקן עלתה על המותר, לפיכך פונו כ-450 מעובדי הכור, בהשאירם 50 עובדים להתמודד עם הכורים שניזוקו.<br />
<br />
=== כור מספר 3 ===<br />
בדומה לכור מספר 1, חלה בכור 3 התחממות ליבה, הצטברות גז מימן, ופיצוץ ב-13 במרץ. יצוין שלטענת מהנדס הכורים האמריקאי ארנולד גונדרסן, לפי קטעי וידאו נראה שהפיצוץ בכור 3 חזק מהפיצוץ בכור 1, כמו-כן ווקטור העשן, צבעו ומהירותו שונים, הוא משער שעוצמת הפיצוץ נובעת מתגובה גרעינית, ונראה שהפיצוץ נובע מאירוע בבריכת הדלק המשומש. פרופסור כריסטופר באסבי מסר שלפי בדיקת יחסי האיזוטופים בחומר שנפלט ניתן להבחין שהתקיים פיצוץ גרעיני בפוקושימה. [http://www.youtube.com/watch?v=Kj8w2YmhlUQ]<br />
<br />
יצוין שהמהנדס ארנולד גנדרסון ופרופ' באסבי לא הסבירו כיצד דלק גרעיני לכור מים קלים יכול ליצור פיצוץ גרעיני. שכן ליצירת תגובת שרשרת גרעינית המתרחשת בפיצוץ גרעיני דרוש אורניום המועשר לדרגה של מעל 10%, בעוד שהאורניום בכור מים קלים מועשר לדרגה של 3% עד 5%.[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%A8] מאחר שלא נמצא הסבר כיצד נוצר הפיצוץ הגרעיני על ידי הדלק הגרעיני בכורים, הושמעו תיאוריות הטוענות שהפיצוץ נוצר על ידי פצצות גרעיניות שהוטמנו במקום והופעלו באופן יזום.[http://crisisjones.wordpress.com/2011/06/13/this-is-getting-strange-folks-israeli-defense-company-monitoring-core-at-fukushima/]<br />
<br />
לפי ניתוח תמונות מהאוויר המהנדס ארנולד גנדרסון מסיק כור מספר 3 הרוס לחלוטין ב-17 במרץ.[http://www.youtube.com/watch?v=fONA0QKnHm4&feature=related]<br />
ב-23 במרץ עשן שחור היתמר מעל כור 3, וגרם לפינוי העובדים מכור זה. חברת TEPCO מסרה שאינה יודעת מה מקור העשן.<br />
<br />
=== כור מספר 4 ===<br />
כור מספר 4 לא היה פעיל בעת האסון, כל מוטות הדלק אוחסנו בבריכת הדלק המשומש בכור זה. ב-15 במרץ התרחשה התפוצצות בכור זה כתוצאה מהצטברות מימן. ב-15 במרץ מבנה הכור התלקח. חברת TEPCO הודיעה שהבעירה כובתה באותו היום.<br />
לפי מידע שהתקבל מאוחר יותר הסיק המהנדס ארנולד גנדרסון שבריכת הדלק המשומש נסדקה מיד לאחר רעידת האדמה עוד לפני הצונאמי.[http://www.youtube.com/watch?v=bKD_CZoWq6A]<br />
<br />
=== כורים מספר 5 ו-6 ===<br />
לטענת TEPCO מערכות הקירור של הכורים המשיכו לפעול על זרם של גנרטור חירום או בזרם מהרשת לפיכך מערכת הקירור פועלת כסידרה, והכורים אינם דולפים.<br />
<br />
=== אדי מים עולים מהכורים הפגועים בתחילת אוגוסט ===<br />
לפי עדות של עובד בכור בפוקושימה, האדמה בקרבת בכורים סדוקה, ואדי מים עולים מהסדקים.[http://www.youtube.com/watch?v=3ml5gKbStfY&feature=player_embedded] פרופסור רוברט ג'ייקובס ממכון הירושימה לשלום, טוען שאדי המים החלו לאחר שתי רעידות אדמה ביולי ובתחילת אוגוסט. לדעתו יתכן שצינורות מים נבקעו והמים הגיעו למקומות בעלי פעילות רדיואקטיבית, וכן יתכן שחומרים רדיואקטיביים חדרו פנימה לתוך מאגרי מים תת קרקעיים. אדי המים נושאים כמויות גדולות של חומרים רדיואקטיביים.[http://beforeitsnews.com/story/974/449/Fukushima_Ground_is_Cracking_Steam_Rising_-_August_17,_2011.html]<br />
<br />
== השלכות האסון ==<br />
פרופ' כריסטופר באסבי (המזכיר של האיחוד האירופי לסיכוני קרינה), מעריך שמימדי התקלה ביפן עלולים להיות גדולים הרבה יותר מאשר בצ'רנוביל [http://www.youtube.com/watch?v=x-3Kf4JakWI], גם בגלל האיטיות היחסית בה ממשלת יפן מטפלת באסון. לטענות פרופסור באסבי אטימת הכור אינה אפשרית משום שהאורניום בתהליך היתוך, והחומרים הרדיואקטיביים יזלגו לים גם אם תבנה מעטפת בטון סביב הכורים. פרופ' באסבי טוען שבני אדם לא יכולים לעבוד בקרבת הכורים בשל רמת הקרינה הגבוהה, בנוסף רובוטים אינם מסוגלים להתקרב לכורים משום שהקרינה משבשת את פעולת השבבים האלקטרוניים.<br />
<br />
ד"ר הלן קלדיקוט (רופאה ופעילה בארגונים המתנגדים לאנרגיה הגרעינית) טוענת שמימדי האסון ביפן גדולים כמה מונים ממימדי האסון בצ'רנוביל. ד"ר קלדיקוט מסבירה שהדלק המשומש בשתי בריכות בוער. כמות הקרינה האגורה בשתי הבריכות גדולה בערך פי 20,000 מהקרינה שהשתחררה בעת הפיצוץ האטומי בהירושימה. בעת בעירת הבריכות החלקיקים הרדיואקטיביים משתחררים לאטמוספירה ולאוקיינוס. היתוך האורניום המתרחשת בעת בעירת הדלק המשומש מייצרת רעלים חזקים הרבה יותר מהאורניום עצמו. <br />
<br />
כל כור מכיל 250 ק"ג פלוטוניום. ד"ר קלדיקוט מציינת שמספיק כחצי ק"ג פלוטוניום מפוזרים באופן אחיד על פני כדור הארץ כדי שכל תושבי העולם יקבלו סרטן. הפלוטוניום המשתחרר מהכורים מתפזר באטמוספירה ולאחר מכן יורד לאדמה בגשם, הפלוטוניום שמגיע לאוקיינוסים נקלט על ידי האצות ועולה בשרשרת המזון כשהריכוזים הולכים וגדלים.<br />
הכורים צפויים לשחרר חומרים רדיואקטיביים - [[צזיום]], יוד, [[אורניום]], סטרונטיום.<br />
לדעת ד"ר קלדיקוט התקלה יצאה מכלל שליטה ואין אפשרות להכיל את הזיהום.[http://www.youtube.com/watch?v=eMmaduq-5bw]<br />
<br />
המהנדס ארנולד גנדרסון (בעל ניסיון של 39 שנים בתחום האנרגיה הגרעינית כמהנדס, מנהל ויועץ) גורס כי סביר להניח שהפיצוץ בכור מספר 3 שחרר לאטמוספירה חלקיקים זעירים של אורניום ופלוטוניום שנישאים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה למרחקים עצומים. ארנולד טוען שישנה שיטה מדעית להבחין האם עוצמת הפיצוץ בכור מספר 3 נגרמה עקב פיצוץ גרעיני. [http://www.youtube.com/watch?v=gGgk7JQqXy4&feature=related]<br />
פרופסור כריסטופר באסבי מסר שלפי בדיקת יחסי האיזוטופים בחומר שנפלט ניתן להבחין שהתקיים פיצוץ גרעיני בפוקושימה. באסבי מציין שהיתוך גרעיני עדיין מתרחש באתר. לדעת פרופ' באסבי הבעיה היא גלובלית ואינה רק של הממשלה היפנית, ואין סיכוי לפתור את הבעיה תוך 9 חודשים כפי שהממשלה היפנית מסרה. לדעתו כיסוי הכור בסוג של כיפה יפחית את הזיהום המשתחרר לאוויר. [http://www.youtube.com/watch?v=Kj8w2YmhlUQ].<br />
<br />
לדברי ד"ר מארק סירקוס, המתבסס על נתוניו של ארנולד גנדרסון, הזיהום הגרעיני נרחב ביותר, ונדרש פינוי של צפון יפן, הוואי, וכל החוף המערבי של אמריקה הצפונית.[http://blog.imva.info/medicine/nuclear-doom] מארק סירקוס כותב שהכורים הפגועים משחררים כמויות גדולות של חלקיקים חמים. חלקיקים אלה נכנסים בדרכי העיכול או הנשימה, ונשארים ברקמות הגוף זמן רב. חלקיק בודד חם "שנדבק" לריאות, או נבלע, בסבירות גבוהה גורם נזק לתאים סביבו.[http://en.wikipedia.org/wiki/Hot_particle]<br />
<br />
לדברי ארנולד גנדרסון תושב בטוקיו ספג במשך חודש אפריל 10 חלקיקים חמים ליום בממוצע. תושב בסיאטל וושינגטון, ספג במהלך חודש אפריל כ-5 חלקיקים חמים ליום בממוצע.[http://vimeo.com/24803980]<br />
<br />
עומס החלקיקים החמים המקסימלי המותר לפי הוועדה לאנרגיה אטומית בארצות הברית (בדו"ח משנת 1974 עמ' 52-51)[http://www.hss.energy.gov/HealthSafety/IHS/marshall/collection/data/ihp1a/2673_.pdf] הוא:<br />
* 0.2 לאדם בחשיפה מתמדת.<br />
* 2 לעובד בחשיפה תעסוקתית.<br />
אם מצרפים את האומדנים של ארנולד גנדרסון, להמלצות האלו, נובע שלתושבי צפון יפן, הוואי ומערב ארצות הברית כבר נגרם נזק חמור מאחר שהם ספגו חלקיקים חמים בשיעור העולה הרבה מעבר למקסימום המותר. לדוגמה אם נניח שתושב בחוף המערבי בארצות הברית ספג חלקיק חם יחיד ביום במשך חודש אפריל (זוהי הערכה זהירה משום שלפי ארנולד גנדרסון סביר שתושבי סיאטל ספגו 5 חלקיקים ליום במהלך אפריל), בסיכום חודש אפריל התושב יספוג 30 חלקיקים. 30 חלקיקים חמים הם 150 פעמים (או 15,000 אחוז) יותר מגבול הקרינה הבטוחה לפי הדו"ח של הוועדה לאנרגיה אטומית בארצות הברית.<br />
יצוין כי במקרה של ספיגת חלקיקים, ההשפעה תיתכן כעבור שנים רבות.<br />
<br />
למרות החשיבות העצומה של העניין מידע על חלקיקים חמים אינו מפורסם על ידי גורמים רשמיים.<br />
<br />
=== זיהום אטמוספרי ===<br />
האתר [http://www.radiationnetwork.com/ Radiation Network] אוסף נתוני קרינה רדיואקטיבית מרחבי העולם בעזרתם של מתנדבים המפעילים תחנות דגימה. לפי נתוני האתר בהוואי נתגלו מספר ארועים של קרינה חריגה, ההסבר היחיד של מפעילי האתר לקרינה זו - זיהום רדיואקטיבי מפוקושימה.<br />
<br />
בבדיקות שערך הארי ג'אב בקליפורניה (פיזיקאי בעל מומחיות וניסיון מעשי בתחום האנרגיה הגרעינית) כשבוע לאחר רעידת האדמה (פרק הזמן בו מוסעים החלקיקים הרדיואקטיביים בזרמי האוויר), הוא לא מצא עלייה בקרינת הרקע באוויר. לאחר מכן ב-25 במרץ הארי בדק את פילטר האוויר במחמם הביתי שלו וגילה כי הקרינה עולה פי 7 על קרינת הרקע. בדיקות נוספות העלו שהקרינה מורכבת מקרני גמא ובתא. [http://www.youtube.com/watch?v=r71BI-jnDT8&feature=related]<br />
<br />
לדברי ארנולד גנדרסון תושב בטוקיו ספג במשך חודש אפריל 10 חלקיקים חמים ליום בממוצע. תושב בסיאטל וושינגטון, ספג במהלך חודש אפריל כ-5 חלקיקים חמים ליום בממוצע.[http://vimeo.com/24803980]<br />
<br />
בבדיקות שערך כריסטופר באסבי על פילטר אוויר במכוניות בטוקיו, הוא גילה שהאוויר בטוקיו זוהם ברמה של 734 מיליבקרל. להשוואה האוויר בצ'רנוביל זוהם ברמה של 8 מילי-בקרל. כלומר האוויר בטוקיו זוהם בפי 300 יותר מאשר בצ'רנוביל. פילטרים של אוויר במכוניות ממחוז פוקושימה העידו על זיהום של 2-3 בקרל, כלומר פי 1,000 יותר מאשר צ'רנוביל.[http://www.youtube.com/watch?v=42CMvo4AA30]<br />
<br />
קבוצת SafeCast שהוקמה זמן קצר לאחר התרחשות האסון,יזמה מדידות עצמאיות של הקרינה ביפן. לפי המדידות הקרינה האטמוספרית המסוכנת חורגת בהרבה מטווח הפינוי עליה המליצה ממשלת יפן.[http://maps.safecast.org/]<br />
<br />
=== מזון מזוהם ===<br />
לפי דיווח של העיתון "The voice of Russia", בחודש יוני שלטונות המכס בצרפת עצרו יבוא של תה מזוהם בצזיום רדיואקטיבי מיפן, במידה העולה פי 2 על המותר.[http://english.ruvr.ru/2011/06/18/52031497.html]<br />
<br />
העיתונאית העצמאית ננסי לאזאריאן ראיינה את ג'ון האצ'יסון שבבעלותו מונה גייגר. בתוכנית הם בדקו מזון טרי אורגני מחנות במיניסוטה. בבדיקה הם גילו שהמזון היה רדיואקטיבי במידה מסוכנת. כמו-כן הם גילו שמידת הרדיואקטיביות פחתה בתותי השדה לאחר שהם אוחסנו במקרר למשך 24 שעות בקרבת תבנית שעשויה מזיאוליט (חומר שסופג קרינה רדיואקטיבית), אולם הם עדיין היו מסוכנים למאכל. האצ'יסון טוען שרמת הקרינה עלתה משמעותית מאז האסון בפוקושימה. לאזאריאן פנתה לסטיב גאטוולט הנציג של מינסוטה בבית הנבחרים, וכן דירקטור בהנהלת רשת החנויות מימנה נקנו המוצרים. התגובה של גאטוולט לטענת נאנסי היא שהרשת מוכרת מוצרים בטוחים, ואם יש בעיית קרינה הממשל הפדרלי ידאג לכך. גאטוולט לא היה מעוניין להופיע בשידור ולמסור את תגובתו בעצמו. גאטוולט גם טען שהעיתונאית כיוונה במיוחד את הבדיקות לרשת שהוא אחד ממנהליה. לפיכך לאזאריאן בדקה מזון טרי מרשתות [[וולמארט]] וקאשוויס. נבדקו שני סוגי מוצרים, מלפני האסון ולאחריו. במזון הטרי מלפני האסון אין אינדיקציות לחלקיקים חמים, במזון הטרי לאחר האסון, ישנן אינדיקציות לחלקיקים חמים ברמות מסוכנות. שהייה של המוצרים בקרבת היסוד זיאוליט מפחיתה את הרדיואקטיביות באופן מאוד משמעותי.<br />
[http://www.youtube.com/watch?v=K-hF7-1P8T4&feature=player_embedded#at=97]<br />
<br />
העיתון [http://mdn.mainichi.jp/mdnnews/news/20110715p2a00m0na002000c.html The Mainichi Daily News] פירסם שהתושבים היפנים הופתעו לגלות שגבעולי אורז שגודלו במרחק 75 ק"מ מהכורים שנפגעו, זוהמו בקרינה רדיואקטיבית. קרינה זו הועברה לפרות שאכלו את הגבעולים וגרמו להרעלת הפרות בקרינה. בפרות נמדדה קרינה של 97,000 בקרל לק"ג מצזיום. הגבול לקרינה בבקר המותר לשיווק הוא 500 בקרל לק"ג.[http://ex-skf.blogspot.com/search/label/radioactive%20beef]<br />
<br />
בסוף מרץ 2011 התגלה בחלב בארקנזס ריכוז איזוטופ יודין-131 העולה ב-300% על המותר.[http://enenews.com/arkansas-milk-300-above-epas-maximum-contaminant-level-11-days-ago]<br />
<br />
גרינפיס יפן בדקו את הדגה במחוז איואקי, וגילו זיהום רדיואקטיבי.[http://www.greenpeace.org/international/en/news/Blogs/nuclear-reaction/contaminated-seafood-and-government-cover-up-/blog/36285/]<br />
<br />
דג הטונה ניצוד בעיקר באוקיינוס השקט. הדג מאריך ימים ויכול לחיות 20 שנה. לפי מעקב שנערך אחר פרטים, הדג שוחה למרחקים עצומים ויכול לשהות מספר תקופות בחייו ליד הכורים הפגועים. הזיהום הגרעיני יכול להצטבר ברקמות הדג הן מהמים שמסוננים בזימים, והן משרשרת המזון. אכילת טונה יכולה לסכן את הסועדים מאחר שהחלקיקים החמים (הרדיואקטיביים) קשים לגילוי.[http://www.youtube.com/watch?v=ve6eyj0qcMQ&feature=related]<br />
<br />
=== שטחים מזוהמים ===<br />
בעיתון [http://search.japantimes.co.jp/cgi-bin/nn20110706a2.html The Japan Times] פורסמה כתבה על זיהום שטחים מיושבים במחוז פוקושימה. בבדיקה שבוצעה ב-4 נקודות ב-26 ביוני, נמצא בנקודה אחת צזיום רדיואקטיבי שיצר קרינה של 16,000 עד 46,000 בקרל בעוד הגבול המותר לחשיפה הוא 10,000 בקרל. דגימה של מדרכות העיר פוקושימה העלתה שמידת הקרינה עומדת על 931,000 בקרל למ"ר, בעוד שבאסון צ'רנוביל פונו מקומות ישוב כשהקרינה עלתה על 555,000 בקרל למ"ר. 3 בדיקות נוספות העלו רמת קרינה של 326,000 עד 384,000.<br />
<br />
=== זיהום מקורות מים ===<br />
האסון הגרעיני גרם לזיהום של המים אשר שימשו לצינון הכורים. הזיהום משתחרר מהמים בשלוש צורות עיקריות: חדירה מים מזוהמים למי תהום, זרימה לאוקיינוס, אידוי של מים רדיואקטיביים (כתוצאה מבעירת הדלק הגרעיני), בזמן האידוי עולים לאטמוספירה גם חלקיקים חמים (רדיואקטיביים).<br />
לפי הערכות בתחילת אפריל שוחררו לאוקיאנוס 10 מיליון גאלונים של מים מזוהמים. בנוסף אגורים בפוקושימה 122 מיליון גאלונים של מים מזוהמים.[http://beforeitsnews.com/story/816/729/Fukushima_Has_Time_Bomb_in_the_Basement.html]<br />
<br />
ב-31 במרץ דווח שבארצות הברית התגלה כי כמות האיזוטופ יוד-131 בדגימות מי השתייה ליד סן-פרנסיסקו עולה ב-18100% על המותר. [http://enenews.com/radioactive-iodine-131-in-rainwater-sample-near-san-francisco-is-18100-above-federal-drinking-water-standard]. לא ניתן לקבל נתונים מדגימות מאוחרות יותר מאחר שהשלטונות לא פרסמו כאלה. גרי פולט מהארגון "לב צפון מערב אמריקה", ניתח את נתוני הקרינה שנדגמו במי הגשמים בחודש מרץ 2011. גרי הגיע למסקנה שריכוז האיזוטופ יודין-131 עולה פי 130 על המותר למי-שתייה. יצוין כי הממשל טוען כי המים נמצאו כעומדים בכל התקנים.[http://www.king5.com/news/environment/High-levels-of-radiation-detected-in-Northwest-rainwater--125391598.html]<br />
<br />
הבלוגר ConnectingDots בדק את הקרינה במי הגשמים בקולומביה הבריטית שבקנדה עם שני מוני גייגר במספר אזורים. הוא הגיע למסקנה חד-משמעית שקיימת קרינה רדיואקטיבית מסוכנת במי הגשמים. ספציפית באזור לייק לואיז רמת הקרינה בגשם הייתה מסוכנת ביותר, והצביעה על כך שצריך לפנות את האזור. הבדיקה נערכה ביולי 2011.[http://www.youtube.com/user/connectingdots1#p/a/u/2/dccszCEKFdY]<br />
בתאריך 6 באוגוסט דגם הבלוגר את הקרינה בגשם הראשון באוקלהומה לאחר תקופת יובש. במים התגלתה קרינה מסוכנת ברמה של 1.5 מיליסיוויריט.[http://www.youtube.com/user/connectingdots1#p/a/u/0/dXh8vsedMtA]<br />
<br />
הבלוגר אלקטרוסיל מדד את הקרינה בפאנלים הסולריים בטורונטו. המדידה בוצעה לאחר סערת גשמים. הבלוגר ניקה את הפאנל לפני סערת הגשמים. להפתעתו הוא גילה קרינה גבוהה מאוד של 20,000CPM למ"ר. לפי בדיקה פשוטה נראה שהקרינה היא בעיקר מחלקיקי אלפא.[http://www.youtube.com/user/electrosyl] הבלוגר אינו יודע את מקור הקרינה, פוקושימה היא השערה למקור אפשרי.<br />
<br />
=== תחלואה ותמותה ===<br />
העיתון [http://search.japantimes.co.jp/cgi-bin/nn20110627a2.html The Japan Times] פרסם כתבה שהראתה כי 45% מהילדים במחוז פוקושימה סובלים מזיהום רדיואקטיבי של בלוטת התריס. הבדיקה נערכה על 1,080 ילדים במגוון גילאים, כשהקטנים ביותר ילודים והמבוגרים בני 15. הקרינה שנמצאה נעה בין 0.04 ל-0.1 מילי-סיוויריט. הזיהום הגדול ביותר שקול לקרינה של 50 מילי-סיוויריט לשנה. לפי דו"ח משנת 2012 שערך מכון המחקר לקרינה רדיואקטיבית בפוקושימה, מתוך 38 אלף ילדים בעיר פוקושימה שנבדקו כשנה לאחר הדליפה, בקרב למעלה משליש מהם אובחנו גידולים שונים בבלוטות התריס. גידולים אלה, שהם דבר חריג בקרב ילדים, נתגלו גם בקרב ילדים שגרים במרחק 100 ק"מ ממקום התאונה. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1777967]<br />
<br />
לפי סטטיסטיקה של משרד למניעת מחלות האמריקאי (CDC), חלה עלייה של 35% בתמותת תינוקות, בשבועות לאחר קרות התאונה הגרעינית בערים בצפון מערב ארצות הברית. יצוין שבשל מגבלות המידע ההשוואה נעשית בין 4 השבועות לפני ה-19 במרץ, לעומת עשרת השבועות לפני 25 במאי (שכוללים גם 4 שבועות לפני האסון). העלייה ברמת התמותה בעלת משמעות סטטיסטית. ד"ר ג'אנט ד. שרמן, וג'וזף מאנגאנו שניתחו את הנתונים, מעלים את ההשערה שהזיהום הרדיואקטיבי הביא לעלייה בתמותה באוכלוסיית הילודים שהם בעלי רגישות גבוהה ביותר לזיהומים שונים. [http://www.counterpunch.org/sherman06102011.html]<br />
<br />
לפי כתבה בעיתון מקומי ביפן, ילדים בעיר קוריאמה, במחוז פוקושימה, מרחק 50 ק"מ מהכורים הפגועים בדאיצ'י, סבלו מדימומים מהאף, שלשולים, וחולשה מאז האסון.[http://sgtreport.com/2011/06/radiation-in-japan-nosebleed-diarrhea-lack-of-energy-in-children-in-koriyama-city-fukushima/]<br />
<br />
לפי כתבה בעיתון [http://search.japantimes.co.jp/cgi-bin/nn20110627a2.html The Japan Times] השתן של 15 אנשים בגילאים 4-77 שגרים במרחק 30-40 ק"מ מהכורים הפגועים בכפר ליטאט ובעיר קאיאמאטה, נבדק בשני סבבים. [[צזיום]] רדיואקטיבי נמצא בכל הדגימות. יוד רדיואקטיבי נמצא ב-6 דגימות שיצר קרינה ברמה של כ-3 מיליסיווראט. הנתונים הראו קרינה מצטברת בערך של 4.9-13.5 מיליסיווראט בחודשיים. הגבול המוגדר לקרינה מצטברת על ידי השלטונות הוא 20 מיליסיווראט לשנה.<br />
<br />
ארגון בשם רשת האזרחים להגנת הילדים מקרינה בעיר פוקושימה, פרסם עצומה בה התבקשו השלטונות לבצע מספר צעדים, ביניהם פינוי הילדים והנשים ההרות מהעיר פוקושימה. לדברי הארגון, הילדים עד כה ספגו פי כמה מגבול החשיפה שהוגדר - 1 מילי סיוויריט.[http://fukushima.greenaction-japan.com/2011/07/01/petition-02-protect-the-children-of-fukushima/]<br />
<br />
האתר [http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/story/2011/07/05/bc-sudden-infant-deaths.html CBCNews] מדווח על עלייה חריגה במקרים של מוות בעריסה במדינת קולומביה הבריטית (שבקנדה). עד תחילת יולי נרשמו 21 מקרים של מוות בעריסה, בעוד לאורך כל 2010 נרשמו רק 16 מקרים כאלה.<br />
<br />
== הסתרה וטיוח ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|הסתרת זיהום}}<br />
=== הסתרה וטיוח ביפן ===<br />
ככל שחולף הזמן מתחילת המשבר, מתברר שממשלת יפן וחברת TEPCO מסרו מידע לא מדויק שיצר מצג שווא המקטין את מימדי האסון ועוצמת הזיהום הרדיואקטיבי.<br />
ראש ממשלת יפן מסר ב-20 במאי בפרלמנט, "מה שאמרתי לציבור, באופן מהותי אינו נכון" בהתייחסו להערכת המצב שהבהירה שהכורים יציבים והמצב תחת שליטה לאחר ה-11 במרץ. בנוסף הוא מסר "הממשלה נכשלה בתגובתה להערכה המוטעית של TEPCO ועל כך אני מצטער עמוקות".<br />
גושי הונסו, יועץ ראש ממשלת יפן מסר ש- TEPCO מסתירה מידע באשר להיקף הקרינה. הונסו הורה למפעילי המתקן לשחרר כל מידע בנושא.<br />
לחברת TEPCO לקח חודשיים להודות ששלושה כורים הותכו, ומיכל הכלה אחד דולף.<br />
[http://www.bloomberg.com/news/2011-05-27/tepco-faces-massive-problem-containing-radioactive-water-at-fukushima.html]<br />
<br />
יאן וואן דה-פוט, מומחה לבטיחות גרעינית באוניברסיטת דלפט בהולנד מסר שהקרינה המסוכנת התפשטה הרבה מעבר לחגורה סביב פוקושימה שפונתה, וממשלת יפן מודעת היטב לבעיה, למרות שאינה נוקטת בצעדים הדרושים.<br />
[http://www.greenpeace.org/international/en/press/releases/Greenpeace-radiation-team-pinpoints-need-to-extend-Fukushima-evacuation-zone-especially-to-protect-pregnant-women-and-children-/]<br />
לדעת ארנולד גנדרסון, ה-NRC (הוועדה לפיקוח על האנרגיה האטומית) ידעה על האסון המתרחש ולא דווחה על כך לציבור.<br />
<br />
כריסטופר באסבי ביקר ביפן בחודש יולי 2011[http://yumikikuchi.blogspot.com/2011/07/prof-chis-busby-to-make-emergency-visit.html], במחוז פוקושימה, בשיבה ובטוקיו וקיים מסיבות עיתונאים בביקורו. הוא הציע ליצור מערכת בלתי תלויה לניטור הזיהום הגרעיני. בנוסף הוא הציע לבדוק השיער של קורבנות סרטן על מנת לזהות האם יש עדויות לזיהום רדיואקטיבי. באסבי טען שאין לסמוך על המוסדות הרישמיים. במידה וימצא עדויות להרעלה רדיואקטיבית, באסבי מציע לתבוע את המדענים שאמרו שאין סכנה בתקלה זו. באסבי מסר שאנשים היו צריכים לברוח מאזור האסון, אולם בשל דברי הרגעה של השלטונות, הם נפגעו. לטענת באסבי הקהילה המדעית שמממונת היום, היא מעין מאפיה גלובלית של דיסאינפורמציה![http://www.youtube.com/watch?v=tSJ-7UebjGo]. לדעתו של באסבי ממשלת יפן מבצעת פשע וגורמת להקרנה של ילדים בכך שהם העלו את סף הקרינה המותר מ-1 מיליסיוויראט ל-20 מיליסיוויראט.[http://www.youtube.com/watch?v=qv1IMiZkYDo&feature=related]<br />
<br />
=== הסתרה וטיוח בארצות הברית ===<br />
למרות הצהרת הנשיא אובמה כי קרינה מזיקה לא תגיע לארצות הברית[http://www.youtube.com/watch?v=zp7aDJLUf-U], ישנם מקורות המדווחים שכבר בחודש מרץ הגיע קרינה מזיקה לחופי ארצות הברית. ראו בפרק השלכות האסון.<br />
לטענת ארנולד גנדרסון לאחר האסון ה-EPA כיבה את חיישני הקרינה הרדיואקטיבית בארצות הברית.[http://ifyoulovethisplanet.org/audio/IYLTP%20-%20Ep%20136.mp3]<br />
<br />
ב-17 באפריל 2011 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) טען שאין צורך לבצע בדיקות בדגה ופירות הים מהאוקיינוס השקט. לגבי פירות ים מיובאים מיפן, לדברי דובר ה-FDA, חלק מהפירות נבדקים, והם נמצאו בטוחים.[http://www.adn.com/2011/04/16/1813982/fda-claims-no-need-to-test-pacific.html#ixzz1JlrzUS7x]<br />
<br />
הארי ג'אב פיזיקאי מומחה לאנרגיה גרעינית (בעל תואר מאסטר בפיזיקה וניסיון מעשי בתחום האנרגיה הגרעינית), מציין שהתכה מלאה של כור גרעיני מהסוגים המצויים בפוקושימה מתרחשת שעות מעטות לאחר כישלון מערכת הקירור.[http://www.youtube.com/watch?v=oaTlA2ie1Fo]. בנוסף לדעתו של הארי ג'אב, אחד הפיצוצים שהתרחשו בפוקושימה נראה לפי מהירות גל ההדף כפיצוץ גרעיני ולא כפיצוץ מימן (שהצטבר כתוצאה מתהליך ההתכה). אולם לדבריו נדרשות עדויות נוספות על מנת לוודא שמדובר בפיצוץ גרעיני. הארי ביצע בעצמו מדידות את קרינה כשבוע לאחר רעידת האדמה (פרק הזמן בו מוסעים החלקיקים הרדיואקטיביים בזרמי האוויר). במדידה של הרקע, הוא לא מצא עלייה בקרינה. לאחר מכן ב-25 במרץ הארי בדק את פילטר האוויר במחמם הביתי שלו וגילה כי הקרינה עולה פי 7 על קרינת הרקע. בדיקות נוספות העלו שהקרינה מורכבת מקרני גמא וביתא [http://www.youtube.com/watch?v=r71BI-jnDT8&feature=related]. הארי ביצע את הבדיקות בקליפורניה.<br />
<br />
== מאמצים לבלימת התפשטות הזיהום ==<br />
האתר [http://www.world-nuclear-news.org/RS_Fukushima_cover_takes_shape_0807111.html WNN- World Nuclear News] פרסם שחברת TEPCO החלה בבניית כיסוי לכור מספר 1. הכיסוי מתוכנן להיות קל במשקלו, עמיד נגד פגעי מזג האוויר, וחסין אש. חברת TEPCO טוענת שהשלמת כיסוי של כור מספר 1 מתוכננת לספטמבר 2011.<br />
<br />
== לקחים לתעשיית הגרעין מהאסון בפוקושימה ==<br />
המהנדס ארנולד גנדרסון מפרט שורה של ליקויים שהוסקו עוד לפני פוקושימה והוכחו כמאוד בעייתיים בפוקושימה[http://www.youtube.com/watch?v=bKD_CZoWq6A]:<br />
<br />
1) היערכות לצונאמי וגלי ענק - המתקן בפוקושימה תוכנן להיות מוגן בפני גאות בגובה 5.7 מטר בעוד שגובה הצונאמי היה 15 מטר. בקליפורניה ישנם שני מתקנים גרעיניים בחוף האוקיינוס השקט סאן-אונופרי, ודיאבלו קניון.[http://5dspectrum.com/community/a-time-for-action-on-nuclear-power/] המתקנים מתוכננים לחסום גלים בגובה 10 מטר, אולם הצונאמי ביפן היה בגובה 15 מטר. קליפורניה ממוקמת בטבעת האש, וצונאמי אפשרי באזור זה. בפלורידה קיימת סכנת גלי ענק מהוריקן. המתקן בטורקי פוינט עלול להיפגע מכאלה גלים.[http://fcir.org/2011/04/08/nuclear-power-going-coastal/]<br />
<br />
2) רעידות אדמה - לפי המידע הידוע כורים 1 ו-4 בפוקושימה כשלו עוד לפני הצונאמי. אומנם רעידת האדמה הייתה בעוצמה גבוהה מאוד של 9 בסולם ריכטר, אבל הכורים בפוקושימה תוכננו לעמוד בעוצמה זו. ארנולד מסיק שהידע והתכנון הקיימים אינם מספיקים על מנת לחזות את עמידות הכורים ברעידות אדמה. <br />
<br />
3) תוכניות הפינוי של תושבים מאזורים הסמוכים למתקן גרעיני מוגבלות ל-10 מייל. האזור המזוהם בפוקושימה הוא מעבר ל-50 מייל סביב למתקן.<br />
<br />
4) מתקנים מרובי כורים - בפוקושימה נלמד הלקח שתקלה בכור אחד מגבילה מאוד את היכולת לטפל בשאר הכורים, כתוצאה כל הכורים עלולים לצאת מכלל פעולה. ברחבי העולם ישנם אתרים רבים מרובי כורים. בפאלו וורדה אריזונה ניתן אישור בחודש מאי 2011 למתקן עם שלושה כורים להמשיך ולפעול לעוד 20 שנה.<br />
<br />
5) מאווררי הכורים - המאווררים לא תוכננו במקור אלא הוסיפו אותם לאחר הבנייה לאחר זיהוי כשל תכנוני. כעת מתברר בפוקושימה שהמאווררים נכשלו לחלוטין בשלושה כורים 1,2,3 (לראיה נגרם פיצוץ בכורים). כורים בעלי תכנון דומה של אוורור קיימים בגרמניה וארצות הברית.<br />
<br />
6) מיכלי ההכלה של הכור - בחלק ממיכלי ההכלה של הכורים בארצות הברית יש סדקים וכשלים כבר כיום, בפוקושימה נכשלו כל מיכלי ההכלה לאחר התקלה.<br />
<br />
<br />
לדעתו של הארי ג'אב, האנרגיה הגרעינית אינה בטוחה מספיק לשימוש:"כדור הארץ אינו מתאים אפילו לכור גרעיני יחיד".[http://www.youtube.com/watch?v=IimfTFBer8U&feature=related]<br />
<br />
== לקחים לכור הגרעיני בדימונה ==<br />
הפרופ' עוזי אבן מציין שגם הכור בדימונה מאוד ישן ונבנה לפני כ-50 שנים. לדבריו הפעלת הכור לזמן ארוך כל כך מחלישה את מעטפת הכור, וגורמת לפריכות ולסדקים במתכת. לפיכך הסיכון לדליפה של נוזל הקירור כתוצאה מתקלה או חבלה במזיד גדול. השבתת הכור לא תמנע את המשך הצורך בקירור רב עוצמה על מנת למנוע התחממות יתר והתכה כפי שהתרחש בפוקושימה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000631010]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Fukushima_I_nuclear_accidents התאונה הגרעינית בפוקושימה] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.iaea.org/newscenter/news/tsunamiupdate01.html בלוג "עדכון מהאסון הגרעיני בפוקשימה"] של [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]]<br />
* [http://www.greenpeace.org/international/en/campaigns/nuclear/safety/accidents/Fukushima-nuclear-disaster/ האסון הגרעיני בפוקושימה] עדכונים בנושא, [[גרינפיס]]<br />
* [http://www.energianews.com/article.php?id=8884 פרופ' עוזי אבן בראיון לאחר האסון] 15.03.2011<br />
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3523755,00.html "ניקוי הכורים הגרעיניים בפוקושימה ייקח כמה עשורים"] כלכליסט, 09.07.2011<br />
<br />
[[קטגוריה:תאונות גרעיניות]]<br />
[[קטגוריה:זיהום במזון]]<br />
[[קטגוריה:אנרגיה גרעינית]]<br />
[[קטגוריה:הכחשת זיהום]]</div>ישראל קלרhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A0%D7%98%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=119863חוק ההסדרים/חלוקת נטל פיצויים בין מבטחים2020-12-28T13:43:44Z<p>ישראל קלר: החלפת טקסט – "([^א-ת])מאחר ו" ב־"$1מאחר ש"</p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{{הסדרים:חזור|2009}}<br />
{{הסדרים:חזור|קטגוריה תחבורה}}<br />
== תקציר ==<br />
חלוקת נטל הפיצויים בתאונות בהן מעורב אופנוע<br />
* עמוד 74 בהצעת מדיניות 2009<br />
* {{החלטת ממשלה|4007|חלוקת נטל פיצויים בין מבטחים}}<br />
* סעיף 65 בהצעת חוק ההסדרים 2009<br />
<br />
== סעיפים קשורים ==<br />
<br />
== כתבות מהעיתונות ==<br />
* {{כלכליסט||האוצר מתכנן: ביטוח החובה לאופנוענים יתייקר|3103682|13/08/08}}<br />
* [http://www.motobike.co.il/motobike/news/news.asp?id=6852 המפקח על הביטוח נגד רוכבי האופנועים], מגזין מוטו, 25/05/09– ידין ענתבי הצליח להכניס סעיף ב`חוק ההסדרים` המבטל את ההשתתפות העצמית ואת הסכם החצייה. אם יעבור `חוק ההסדרים` במתכונתו נחזור 10 שנים אחורה<br />
<br />
== ניתוחים והשפעות ==<br />
בפברואר 2008 תוקן החוק כך שבמקרה של תאונה בין רכב דו-גלגלי לרכב אחר, ישא מבטח כלי הרכב האחר ב-75% מן הפיצויים על נזקי גוף שבהם חייב המבטח של הרכב הדו-גלגלי, וזאת בין היתר, במטרה לאפשר תחרות בין חברות הביטוח בפרמיה לרכב דו-גלגלי. <br />
<br />
ביטול הצעת חוק שנחקקה בשנת 2008 וחזרה למצב שהיה קודם החקיקה דהיינו מבטח כלי הרכב האחר ישא רק ב-50% מן הפיצויים על נזקי גוף שבהם חייב המבטח של הרכב הדו-גלגלי. לא ברור הקשר לתקציב המדינה.<br />
<br />
== דברי הסבר ==<br />
=== הצעת מדיניות 2009 ===<br />
בשנת 2001 הוציא שר האוצר את צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), התשס"א-2001, (להלן – צו החצייה) אשר הכיר בשונות ובפגיעות היחסית של האופנוע. בצו החצייה, נקבע מנגנון לפיו בתאונה מעורבת ישא מבטח כלי הרכב האחר אשר מעורב בתאונה ב-50 אחוזים מן הפיצויים על נזקי גוף כמשמעותם בחוק של האופנוע עקב תאונת הדרכים.<br />
<br />
היינו, המבטח של הנהג בכלי הרכב האחר משלם מחצית מהפיצויים של הרוכב באופנוע.<br />
<br />
תיקון מספר 20 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה-1975 (להלן – התיקון), שינה את חלוקת הנטל בין המבטחים שנקבעה בצו החצייה, וקבע כי חלוקת הנטל תהיה כך שהמבטח של הנהג בכלי הרכב האחר ישלם 75 אחוזים מהפיצויים של רוכב האופנוע. בנוסף, יצר החוק מצב בעייתי בו גם בתאונה בין כלי רכב קטן, לדוגמה קלנועית, לבין אופנוע ישא מבטח כלי הרכב האחר ברוב הפיצויים.<br />
<br />
לא קיים כל צידוק כלכלי לחלוקת הנטל בין המבטחים כפי שנקבע בתיקון והוא יוצר עיוות כלכלי בענף ביטוח רכב חובה, שכן ככל שהנטל שיוטל על המבטח של כלי הרכב האחר המעורב בתאונה גדול יותר, פוחת הסיכון שנוטל המבטח של רוכב האופנוע. יוצא אפוא שהמבטח של האופנוע ישא בשיעור נמוך יותר של הסיכון אך יקבל את מלוא הפרמיה ששילם המבוטח.<br />
<br />
בנוסף, התיקון מעורר קושי גם מהבחינה המהותית בשלב תשלום הפיצויים לנפגעים, מאחר שעל פי חלוקת הנטל שנקבעה בתיקון, במקרה של תאונת דרכים מעורבת, חברת הביטוח של האופנוע תנהל את התביעה ותקבע את החבות כלפי המבוטח, אך החברה של כלי הרכב האחר היא שתשא בתשלום. דבר זה עשוי לשנות את התנהגותה של חברת הביטוח של האופנוע, ואולי אף לתשלום מופרז לנפגעים – דבר שיביא לגידול בהוצאות של חברת הביטוח המבטחת את כלי הרכב האחר, שכמובן יבוא לידי ביטוי בהגדלת הנטל על כלל המבוטחים.<br />
<br />
כמו כן, בבסיס התיקון לחוק עמדה הטענה כי יש להשוות, ככל הניתן, בין הזכויות של רוכב אופנוע ובין הזכויות של הולך רגל. אולם, בעוד שהולך הרגל לא יוצר סיכון תחבורתי הרי שרוכב האופנוע יוצר סיכון כזה וכן לרב, לא ניתן להניח לגביו כי הוא אינו אשם בקרות התאונה. כמו כן, ברור כי לא ניתן להשוות בין הולך רגל לרוכב מאחר שהראשון הנו אדם במצבו הטבעי, לעומתו, רוכב האופנוע בחר לעשות שימוש ברכב, על כל המשתמע מכך ביחס לסיכוי להיפגע, לפגוע באחר ולהוות סיכון תחבורתי.<br />
<br />
לאור האמור, מוצע לבטל את התיקון כך שחלוקת הנטל בין המבטחים תהא על פי הקבוע בצו החצייה, לפיו מבטח האופנוע ישא בחמישים אחוזים מהסיכון הגלום בתאונות מעורבות ובמאה אחוזים מהסיכון הגלום בתאונות עצמיות, באופן שהמבטח של האופנוע נוטל בחלק הגדול יותר של הסיכון ואז קיימת גם הצדקה לגביית מלוא הפרמיה על ידו.<br />
<br />
=== הצעת חוק ההסדרים 2009 ===<br />
סעיף 3 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – החוק), מסדיר את חלוקת האחריות בין נהגים במקרה של תאונת דרכים שבה מעורבים כמה כלי רכב. סעיף 17א לחוק מסמיך את שר האוצר, בתנאים המפורטים בסעיף, לקבוע הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין מבטחי רכב, בהתחשב בסוגי הרכב השונים. מכוחו של סעיף 17א האמור הותקן בשנת 2001 צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), התשס"א-2001 (להלן – צו החצייה), אשר הכיר בפגיעות היחסית המאפיינת את הרכיבה על האופנוע. סעיף 2(ב) לצו החצייה החלוקה קובע מנגנון ולפיו בתאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר (להלן – תאונת דרכים מעורבת) ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע 50% מהפיצויים על נזקי גוף, שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה (למעט חבות כלפי הולך רגל לפי סעיף 3(ב) לחוק).<br />
<br />
בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20), התשס"ח-2008 (להלן – תיקון 20), הוספו סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לסעיף 3 לחוק אשר שינו את חלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים שנקבעה בצו החצייה, כך שהמבטח של הנהג בכלי הרכב האחר ישלם למבטח של האופנוע 75% מהפיצויים על נזקי גוף של רוכב האופנוע.<br />
<br />
תיקון 20 יצר מצב בעייתי שכן גם בתאונה בין אופנוע לכלי רכב קטן, לדוגמה קלנועית, שגם הנסיעה בו מאופיינת בפגיעות גבוהה יחסית, יישא המבטח של כלי הרכב האחר הקטן ברוב הפיצויים.<br />
<br />
כמו כן לא קיים כל צידוק כלכלי לחלוקת הנטל בין המבטחים כפי שנקבע בתיקון 20, אשר הגדיל ב-25% את השיעור הקבוע בצו החצייה להשתתפות של המבטח את כלי הרכב האחר בנזקיו של רוכב האופנוע. החלוקה שנקבעה בתיקון 20 יוצרת עיוות כלכלי בענף ביטוח רכב חובה, שכן ככל שהנטל שיוטל על המבטח של כלי הרכב האחר המעורב בתאונה גדול יותר, פוחת הסיכון שנוטל המבטח של רוכב האופנוע. יוצא אפוא שהמבטח אופנוע יישא בשיעור נמוך יותר של הסיכון אך יקבל את מלוא הפרמיה ששילם בעל פוליסת הביטוח (רוכב האופנוע).<br />
<br />
בנוסף, מעורר תיקון 20 קושי מהותי בשלב תשלום הפיצויים לנפגעים, מאחר שעל פי חלוקת הנטל הקבועה בו, במקרה של תאונת דרכים מעורבת, חברת הביטוח המבטחת את האופנוע תנהל את התביעה ותקבע את החבות כלפי המבוטח, אך החברה המבטחת את כלי הרכב האחר היא זו שתישא ברובו המכריע של התשלום. דבר זה עשוי להשפיע על התנהלות חברת הביטוח המבטחת את האופנוע, ואולי אף לתשלום מופרז לנפגעים – דבר שיביא לגידול בהוצאות של חברות הביטוח המבטחות את כלי הרכב האחרים, שיבוטא בהגדלת הנטל על כלל המבוטחים.<br />
<br />
עוד יצוין כי בבסיסו של תיקון 20 עמדה הטענה כי יש להשוות, ככל הניתן, בין הזכויות של רוכב אופנוע ובין הזכויות של הולך רגל. ואולם, בעוד שהולך הרגל לא יוצר סיכון תחבורתי הרי שרוכב האופנוע יוצר סיכון כזה. כמו כן, ברור כי לא ניתן להשוות בין הולך רגל לרוכב אופנוע מאחר שרוכב האופנוע בחר לעשות שימוש ברכב, על כל המשתמע מכך ביחס לסיכוי להיפגע, לפגוע באחר ולהוות סיכון תחבורתי.<br />
<br />
לאור האמור, מוצע לבטל את סעיפים (ג) ו-(ד) לסעיף 3 לחוק, כך שחלוקת הנטל בין המבטחים תהא על פי הקבוע בצו החצייה, ולפיו המבטח את האופנוע יישא ב-50% מהסיכון הגלום בתאונות דרכים מעורבות ובמאה אחוזים מהסיכון הגלום בתאונות עצמיות.<br />
<br />
{{חוק ההסדרים 2009|חלוקת נטל פיצויים בין מבטחים}}</div>ישראל קלר